ארבעה במיטה משפחתית

אנונימי

"ארבעה במיטה" - שאלה לבעלי הנסיון ויותר מילד אחד:
בני בן שנתיים וחצי ישן איתנו מאז ומתמיד, במיטה זוגית גדולה במיוחד ( 2 על 1.70). השינה שלו לא הכי טובה בעולם; הוא מתעורר די בקלות (למשל אי אפשר להעבירו ממקום למקום בלי שיתעורר - למשל אם היה מת מעייפות ונרדם באוטו עדיין יתעורר כשנעבירו למיטה), ועדיין מתעורר פעמיים, שלוש, 4 בלילה, בד"כ - התעוררות מלווה בהתקף זעם (נראה לי שהוא חולם על עימותים, כי צועק "רוצה X" או "לא רוצה Y").

מה שמטריד אותי הוא שעוד חצי שנה יצטרף אלינו אחיו הצעיר. ואם לתינוק יהיו אותם דפוסי שינה כשל אחיו הגדול -(בצעירותו השינה של בני היתה הרבה יותר בעיתית - הרבה יותר קושי להרדם, הרבה יותר התעוררויות, שעות של "ריקוד" איתו בסלינג) - אני לא רוצה בכלל לחשוב איך עומדים להראות הלילות שלנו. ואני לא רוצה למצוא את עצמי כועסת עליו "אתה מעיר את אחיך", שזה בטח מה שיקרה, ובטח יכעיס אותי, ומה הוא אשם בכלל.

חברה אחת שכבר יש לה 2 בנות (שנתיים וחצי, 9 חודשים) לא היתה מוכנה לקחת את הסיכון ופשוט העבירה את הבכורה לחדר משלה במהלך ההריון של הצעירה. אני לא כל כך מתה על הפתרון הזה, לא מרגיש לי נכון .
עוצו עצה. תודה מראש.

לא מטריד אותי ש50 הסנטימטרים שלי יצטמצמו ל40, אלא התעוררויות הלילה הקולניות ש(רוב הסיכויים) יעירו את התינוק. ולצורך הענין גם אם הבכור היה במיטה נפרדת אך באותו חדר הבעיה היתה מטרידה אותי. יש למישהו נסיון מועיל?
אגב, המונח "מחוג" משמש בכל המשפחות שאני מכירה בהן הילד ישן עם הוריו - וכנראה נכון פחות או יותר לכל הפעוטות, אולי כשהם במיטה/חדר אחר ההורים פשוט לא שמים לזה לב.

אביה, יקירתי, לא שמעתי מעולם על בעיות השינה שלך!
האם ניסית לטפטף טיפה של שמן לוונדר על המזרון לא קרוב מידי לאף שלכם אבל מספיק קרוב כדי להריח? זה עוזר.

לא אחת מוזכר כאן שהשינה המשפחתית היא לא נוחה. אז אני רק רוצה לצייץ (וזו לא שגיאת כתיב) ולומר, שאם מחליטים על לינה משפחתית, כדאי ואף מומלץ לארגן את חדר השינה כך שיהיה נוח לכולם. מי לא רוצה לישון טוב בלילה???
אפשר לקנות מיטה גדולה (יקרררררר) או להסב חדר אחד בבית לחדר שינה - למלא אותו במזרונים. כך כל אחד ימצא את מקומו וישן בנוחות. לא חייבים לחטוף בעיטות ולישון על 40 ס"מ של מיטה.

שלום אביה ולכולם!
איזה כיף שאפשר לדבר איתכם, לצחוק, לריב ולבכות אתכם ככה באמצע הלילה!
ולעניין ארבעה במיטה: לפני שנה הצטרף דניאל לאיל בן השלוש וחצי ב"חדר המיטה" שלנו (חדר הכולל קיר מימין, מזרון זוגי מזרון נוסף וקיר משמאל). גם דניאל כמו שהיה איל בגילו, היה (ועודנו) תינוק שישן "רע", קרי: זקוק למעט מאוד שעות שינה, שנתו קצרה ומקוטעת, לרוב ישן "על" אמא או עם הציצי בפה ומתעורר מכל "פיפס". זה לא קל, אבל עם הערכות מתאימה (בעיקר הכנה נפשית ועזרת בן הזוג) זהו קושי התחלתי שבהחלט לומדים להסתגל אליו. כניסת תינוק נוסף משנה שיווי משקל במקומות נוספים בבית והמיטה המשותפת היא מקום אחד מיני רבים שיש להתרגל בהם לשינוי. אני ממליצה לך לבחון היטב האם "טיימיניג" שבו מצטרף תינוק למשפחה הוא תזמון טוב ל"הוציא" ילד מהמיטה המשותפת. אני חשבתי שלא. כמה טיפים שאולי יוכלו לעזור:

שמנים אתריים - כפי שהוזכרו כבר, אפשר לשים מבער בחדר ובו שמנים מרגיעים (לבנדר, אזובית). כדאי לבדוק באילו שמנים כדאי להשתמש כיוון שיש שמנים מעוררים (!!!). ספר טוב לנושא: "ארומתרפיה מא'-ת'" מאת פטרישיה דיוויס.
לא חייבים להרדם במיטה - אפשר להרדים במנשא, בסלון ולהתחיל את הלילה בשקט.
להעזר בלילה בבן הזוג עם הפעוט הגדול יותר, אפילו להוציא מהמיטה ולהרגיע בחדר אחר.
במקרים קיצוניים של עייפות - אני ביקשתי מבן זוגי לישון עם איל בחדר אחר לילה או שניים עד ש"חזרתי" לכוחותי.
אפשר ורצוי להסביר לילד הגדול את קשיי השינה של אחיו. אמנם צריך להתאים לכל ילד את רמת ההסבר המתאימה לגילו ולהתפתחותו אבל מהר מאוד הגדול יבין שתינוק ישן שווה לאמא פנויה ושנתו של העולל תהיה חשובה לו לא פחות מלאם...

בכל מקרה, הזמן גם פה עושה את שלו. שנתם של הילדים לרוב (אצלי לפחות) מתחזקת עם הגיל. ולסיום, ולא פחות חשוב - כל ילד הוא עולם שלם, שונה ומיוחד. מי יודע אולי יוולד לך "חרופר" רציני?

בברכת לילות שינה שקטים ומהנים...
רונה

רחל כץ שלום,
לגבי שימוש בשמנים אתריים, את תמיד יכולה לפנות למומחה בנושא. אני לא מומחית בזה. אני יודעת שמשתמשים בו לעיסוי תינוקות ובכל מצב אני לא השתמשתי בו לפני גיל שנה. שמעתי פעם הרצאה בנושא שבה נאמר שאין בעיה עם לוונדר, אבל שוב, כדי שאף אחד לא ירוץ אחרי פה עם מצ'טה אני ממליצה לך להתייעץ עם מומחים בתחום.

הי לכולם.
לי יש שתי בנות, אור בת ארבע וחצי וגאיה בת שנתיים ושלושה חודשים.
כשגאיה נולדה אור היתה בת שנתיים וחצי והיתחילו לה ביעותי לילה, כלומר, היא היתה מתחילה ליבכות בלי שום אפשרות לתקשר איתה כי בעצם זה מתוך שינה וכל מה שיכולנו לעשות זה לחכות שתיגמור ליבכות. לגאיה היתה שינה מאוד קלה ולכן הייתי מבקשת מאייל שיקח את אור לחדר השני בכדי שגאיה תוכל להרדם שוב בקלות. זה היה מלחיץ אותי ומעצבן אותי בכל פעם מחדש. אבל זה עבר.
היום גאיה היא זאת שבוכה בלילות (מי יודע למה?...) בדרך כלל רק בכי קצר ולאור זה לא מזיז!
(שכחתי לציין שאנחנו כולנו במיטה המישפחתית אבל על זה הדף הזה מדבר הרי)
בעוד כחצי שנה יצטרף אלינו תינוק נוסף ואני מאוד מתלבטת מה לעשות עם הסדרי שינה. אור מוכנה לישון רק ליד אמא! כמובן שאין מה לדבר על חדר אחר.גאיה עדיין יונקת ויתכן שאניק שניים,
עדיין לא החלטתי סופית בקשר לזה, אבל אם כן אז איפה ניכנס פה עו תינוק יונק?!
אפילו ליד בן זוגי אני לא ממש. כי לאחר שגאיה נולדה אור היתה מתעוררת בבכי שהיא רוצה לישון ליד אמא (היא ישנה ליד הקיר וליד אבא) , מטפסת על אבא ועוברת לישון לידי. לאחר כמה לילות כאלה נישברנו ואייל נידחק לקיר...
אז למישהו יש פיתרון ידידותי?

נשמע כאילו אתם צריכים לצרף למשפחה איזה כלב או חתול

תודה, יונת. ואיפה הכלב ישן??

הי אורית.
נראה לי שהקושי בהוספת תינוק נוסף לחדר שינה משותף הוא בעיקר קושי שבמחשבה. לפני שלוש שנים שנוספה ביתי השניה למשפחה לא רציתי להעביר את הבכורה לחדר אחר ולא רציתי להעביר אותה ל"צד של אחיק" במיטה. אז פשוט סידרתי שני מזרונים קטנים בצורת ר לידי. הקטנה ישנה ליד הראש שלי והגדולה סמוך לגוף.
כשביתי השניה התחילה לזוז והפריע לגדולה, בערך בגיל חצי שנה, העברנו אותה לצד של אחיק ו"ישרנו" את כל המזרונים. עכשיו כשנולדה השלישית עשינו אותו דבר, זה עובד וכולם ישנים בשקט.
אורית מקווה שזה עוזר לך.

שלומית,לא היצלחתי בדיוק להבין, אבל מה שקורה אצלנו כרגע זה שיש שני מיזרונים זוגיים מחוברים. אפשר להוסיף עוד מיזרון בהמשך , כלומר לידם אבל אי אפשר להוסיף מיזרון מעל הראש שלי כי אז לא נוכל לפתוח את ארון הבגדים...
כך שאם כן הבנתי את דבריך, אינני יכולה לישם אותם בחדר השינה שלי ואם לא, אז בבקשה נסי להביר שוב

תנסו למלא חדר ללא ארונות בגדים במזרונים, וחדר עם ארון בגדים להפוך אותו למשהו אחר... חדר עבודה/משחקים/חדר שינה של הבנות שלא ישנים בו.
זה, אגב, מאוד נוח שארון הבגדים לא נמצא בחדר בו כולם ישנים.

יונת כתבה: "נשמע שאתם צריכים לצרף כלב או חתול". אני לא מתאפקת: יש לנו שניים חתוליים (קמץ תחת ה-ל וחיריק תחת ה-י), הזכר ישן איתנו כל השנה והנקבה מצטרפת בחורף כשקר וחדר השינה הוא המקום הכי חם להתכרבל. בניגוד לסיפורי האימה על חתולים שישנים על פרצופי בעליהם, שלנו ישנים להם ליד הרגליים, וזה דווקא כייף כשכף רגל יחפה נוגעת בכדור פרווה משיית וחמימה. והילד שמח תמיד לגלות אותם במיטה כשהוא מתעורר בבוקר.
אבל (מזוית הראיה שלי, של אחת שמעירים אותה בלילה) הבעיה היא לא הנפח הנתפס. כשהילד היה יותר צעיר וישן פחות טוב (בשנה הראשונה הוא היה מתעורר בסוף כל מחזור שינה, קרי כל שעה וחצי שעתיים, וגם אם הצליח להרדם לבד בלי ציצי או נדנוד עדין של הטוסיק או טיול בסלינג, להתעורר כבר התעוררתי) , היו לא מעט לילות שנשבעתי שארצח אותם נפש. עד שהוא נרדם, ועד שאני נרדמתי חזרה, פתאום החתול/ים היו נתקפים במצב רוח של השתוללות ושועטים בבית, או מפילים משהו במצוד אחר ג'וק (תחביבם הקיצי) או מביעים את דרכם על היקום ביללות מעצבנות וכד', ושוב הלכה השינה שלי.
חוץ מזה בין הבלגן והלכלוך שילד שובב יוצר לבין הכמות האינסופית של השערות שהם מפזרים, ובין הערנות התמידית של "לא לשים חפצים שבירים/מסוכנים במקום מסוים שהילד מגיע אליו" לבין לא להשאיר חפצים שהחתולים מועדים להזיק להם - - - אבל מה אני מקשקשת, האמת, עם כל זה עדיין אני חושבת שרבה תועלתם מנזקם.

קודם כל תודה על העיצות.
לנועה, אנחנו בבית שכור בו הארונות קבועים. בחדר השינה ישנו ארון קיר לכל אורך הקיר. הוא ניבחר להיות חדר השינה המשפחתי מפני שהוא הגדול ביותר. שאר החדרים קטנים מידי.
יש גם חדר שהוא חדר משחקים (עדיין לא היגענו לשלב בו שמים בו מיטות...).
ולאביה, אני חושבת שאוותר בכל זאת על חתולים בתוך הבית ,מספיק לי שהם בחצר ובמירפסת.

יש לי שאלה פרקטית - אנחנו ישנים במיטה משפחתית על פוטון זוגי (אני בעלי והתינוקת) וצמוד אליו פוטון יחיד שעליו ישנה בתנו בת השנתיים.
אנחנו עוברים עכשיו דירה ואנחנו לא מרוצים מהפוטונים (הם לא מספיק צמודים). החלום שלי הוא חדר מלא מזרונים בלי הפרדות שכל אחד יוכל למצוא את הפינה שלו אבל יוכל גם כן להתכרבל איתנו. יש למישהו המלצות למזרונים? (לא יקרים מדי). תודה

לרותי
גם אנחנו היינו במצבכם,מיטה זוגית+מיטת יחיד לידה .צמוד אבל יש בור באמצע וזה לא נוח.
מצאנו פתרון טוב מאוד באיקאה,יש להם מזרונים (נכון,בצבע תכלת מזעזע,אבל זה מה יש)שמתחת להם מין בסיס כזה,כמו במיטות בבית מלון,אני לא אוהבת לישון רק על מזרון, אבל אפשר גם בלי הבסיס.
אז קנינו שני בסיסים זוגיים ושני מזרונים,וכששמנו בחדר ראינו שיש עוד קצת רווח מהקיר בצד משהו כמו 20 ס"מ
אז שמנו ברווח מזרוני שיאצו בעמידה (היו במחסן כמה עודפים וסוף סוף מצאו שימוש)
וכשראינו כי טוב,שמנו עוד שניים בראש המיטה ואז גם יש מגן ראש לילדים .
כל הסיפור עלה לנו משהו כמו 4000 ש"ח לא נורא זול אבל שווה!!!

אנחנו משנים כל הזמן.
בהתחלה כשהם עוד עוללים הם ישנים איתנו מחובקים איתי.
אחר כך הם עוברים למיטת תינוק שהדופן הקידמית שלה הוסרה והיא צמודה למיטה שלנו (ומתואמת בגובה) כי אנחנו לא מהמפלגה של הישנים על הרצפה.
אחר כך במיטת יחיד צמודה מיטה שלנו בצד שלי.
אין לי המשך כי איתמר העביר את עצמו לחדר שלו ולמיטה משלו כשהיה בן ארבע ומאז (כבר יותר משנה) לא ביקש לחזור ונבו עדיין בשלב מיטת התינוק.

מעניין! גם טליה שלי העבירה את עצמה לחדר שלה ולמיטה שלה בגיל ארבע.

אני כבר בלחץ נורא לקראת הצתרפותה של התינוקת.
בזמן האחרון (3 שבועות אחרונים)אוהד ממש נעשה חסר מנוחה במיטה הזוגית. הוא מגיע אלינו ( רכוב על הבימבה)בסביבות אחת בלילה , קופץ מעלי ומתכרבל ביננו, אלא ש ההתכרבלות די מהר הופכת לבעיטות רבות והתהפכויות, ואפילו בכי תוך העפת השמיכה.
לבסוף דקל מתעצבן ועובר לחדר אחר.אוהד ממשיך לבעוט ולבסוף נרגע ונרדם לידי כשאני דחוקה לקצה והוא ישן לרוחב המיטה (ואם אני מסובבת אותו הוא מתעורר והריטואל חוזר!!!). ואני ממש מודאגת אך אכניס לפה עוד אחת פצפונת????? חוץ מזה שזה כבר ממש הפך את השינה המשותפת לסיוט.
הבו לי עצתכם........

מאפסנים את המיטה הזוגית (אפילו שעלתה המון), מורידים ת'מזרון לריצפה ומוסיפים לצידו עוד
מזרון, רצוי באותו גובה ואפילו זוגי. רק לא לשכוח מצע כלשהו מתחת כי עכשיו חורף וקר וגם (כך שמעתי) למנוע עובש במזרנים. אגב, גם כשכל חדר השינה הופך מזרון אחד גדול, דיננו שנדחק אל השוליים, מה לעשות, אנחנו הורים "מאפשרים" לא?!

קרה לי משהו די מוזר. בשבוע שעבר נחשפתי לראשונה לאתר זה ומאוד התפעלתי (אני מנויה לכתב העת עצמו אך עד כה לא נכנסתי לאתר האינטרנט). מרוב התלהבות כתבתי משהו ושאלתי שאלה - ונראה לי שעשיתי את מה שצריך, קרי, ללחוץ על "הוסף דף" - לאחר 4 ימים נכנסתי בציפיה אדירה לאתר לראות אם מישהו הגיב...אך מה שכתבתי אבד!!! אני לא מוצאת אותו כלל. אז אני מנסה שוב -
אני ובעלי ישנים עם בתנו,רוני, בת ה 3 ורבע כבר למעלה משנתיים, וטוב לנו ונעים. הבעיה היא שהיא רוצה להוריד את הטיטול בלילה (היא גמולה מטיטול ביום מגיל שנתיים). אני שמחה על היוזמה ועל העצמאות אבל לא ששה להתעורר בשלולית פיפי מספר פעמים בלילה!!! האם למישהו מאלה שלנים עם ילדיהם יש עצה יעילה על גמילה בלילה מבלי לחוות בחורף הקר שלוליות במיטה המשותפת? אני לוחצת על הוסף לדף ומחכה לטוב...

יעל, השאלה שלך, וגם תשובה אחת, בדף מדור מיטה משפחתית.

עברו למיטה שלהם בגיל 4? אולי עוד יש לנו סיכויי... הגדול שלנו בן 4 ורבע והקטנה בת 4 ח'. כבר בתחילת ההריון הוא הסביר לי שהתינוקת תישן בחדר "שלו" כי יש שם מפלצות מתחת למיטה (שתבינו, מדובר במזרון על הריצפה..) כך שהוא לא יכול לשון שם. אז הוא עוד ינק בלילה כך שלא היה ראלי להעביר אותו, ואח"כ היא נולדה כך שכבר מאוחר מדי. האמת היא שכיף לנו איתו במיטה, להוציא העובדה שהוא נצמד אלי בלילה ואני מוצאת את עצמי לחוצה בין שניהם. (מזרון 2X2 מקיבוץ זיקים. מזרון נהדר ולא זול, רק חבל שלא קנינו יותר גדול...)
דרך אגב, לפי סירס אסור להשכיב ילד ליד תינוק, כי הילד לא רגיש ללא להתהפך על התינוק כמו ההורים. חוץ מזה הוא גם לא ממליץ על 4 באותה מיטה כי הצפיפות מסוכנת לתינוק

ואם מחברים מזרונים צריך לוודא שאין אפשרות שהתינוק ילכד ביניהם.
מזה יש לי טראומה קטנה, למזלי לא אישית. כשהגדול היה קטן, קצת אחרי שהתגברנו על כל ההתערבויות המשפחתיות והתחלנו לישון איתו, היתה בחדשות ידיעה על תינוקת קטנה מישוב בגליל, שנחנקה למוות כשראשה נלכד בין שני מזרונים. שלא נדע, טפו טפו טפו.

שליחה על ידי טל* » 21 מאי 2002, 00:13

הי, אני זקוקה ליעוץ או רעיונות מאוד מאוד.
נועה בת 2.6 ישנה איתנו עד גיל 2.3 אז קבלה מיטת נוער והחלה לישון בה בכיף מעצמה. כשרוצה מבקשת לישון במיטה שלנו ואנחנו מאפשרים לה. נועה מתעוררת כפעמיים בלילה ורוצה רק את אמא. בהתחלה אני איתה במיטה ואח"כ באה לבדה למטתנו או שבוכה שנקח אותה.
מגיל פיצי סיפורים על דמויות שאומרות לילה טוב והולכות לישון היו גורמים לה לעווית בכי
הבעיה היא שבעוד 3.5 חודשים לנועה יהיה אח/ות חדש/ה. לא רואה עצמי חיה בשלום עם טיפול סימולטני בשניים
בעלי לא מת על השינה המשותפת בגלל האיטימיות ועם זאת מכיר בעובדה שזה חשוב ונוח
איך מסתדרים עם 1) תינוק קטן יונק עובר מצד לצד ו 2) ילדה שדורשת רק טיפול אמא בלילה ובמיטה המשותפת לישון צמוד לאמא כשהיא מסתובבת ,דוחפת, משתוללת וכו' (סכנה לתינוק)

שיהיה בשעה טובה!
אצלנו הפרש הגילאים בדיוק אותו דבר, ובכלל סיפור די דומה. מה שלא אומר שמה שעבד אצלנו יעבוד גם אצלכם, כמובן (-:
הכנו את הבכורה מראש והסברנו שנצטרך לעשות כמה שינויים.
בהסכמה איתה, בהתחלה היא הייתה באה ומעירה את אבא בלבד, לא אותי, והוא היה הולך איתה לחדרה ועוזר לה להירדם. באיזשהו שלב הוא פרש מזרון זוגי בחדר האורחים והיה ישן שם (שקט מהתינוק, יותר קרוב למיזוג...) והיא הייתה מצטרפת אליו. תוך כמה חודשים היא הפסיקה כמעט לחלוטין להתעורר בלילה, והוא חזר לחדר השינה של ההורים,עם התינוק. בגיל שנה וחצי בערך התינוק עבר לישון בחדר עם הבכורה.
שיהיה בשעה טובה ובקלות.
ממליצה על ספרי פייבר ומייזליש, לקחת משם את רעיון השיחה המשפחתית ולהגיע לפתרון שיתאים לכם, ביחד ובהסכמה.

הגדול (עכשיו בן רבע לחמש) עלה לגן חובה והחליט היום לישון עם אחותו (10 ח') בחדר שלהם... מעניין אם זה יחזיק.
יש שם מזרון זוגי מתנפח על הריצפה. (גם אנחנו ישנים על מזרון על הריצפה. בהתחלה הוא היכריז שהוא יעבור לישון בחדר שלו כשנקנה לו מיטה "גבוהה")
בעלי מאד בעד ההפרדות הנ"ל, אני אמביוולנטית.
הרדמתי את הקטנה שם וקמתי באמצע הלילה. בנתיים פצפונת כבר הספיקה לרדת מהמזרון, לשמיכה ששמתי על הריצפה. כשחושבים על זה כדי לי ללכת מהר לישון כי פצפונת תעיר אותי לפנות בוקר.
תגידו, היה כאן איפהשהו דיון על בעיות גב כשקמים מהמזרון שעל הריצפה. איפה? יש לי בעיה עם זה שאני כל הזמן ישנה על צד אחד (עם הציצ לפצפונת כמו שנרדמתי) יש למשהי/הו משהו להגיד בנדון?

המיטה אכן קטנה מדי ל 4 אנשים. בעלי נחוש בדעתו לדלל את אוכלוסית הישנים, ומתנגד בתוקף להגדלת המיטה (מזרון) הנוכחית. הילד מסכים איתו, אלא שבדמיון שלו פיצפונת ישנה איתו. בדימיון שלי לעומת זאת, פצפונת ישנה איתי. לפי הבעל וטובת הילדה פצפונת צרכה לישון לבד. היא מאילו שהיו ישנים לבד לילה שלם מההתחלה אם אמא לא היתה מרגילה אותם אחרת (ומעירה אותה בלילה כשהיא זזה)

הניסיון ההוא, אגב, נכשל. הבעל והבן לוחצים לקנות מטת קומותיים, עם מגלצ'ה.

הילה, בקשר לשאלת הגב הכואב והציצ (עכשיו אני רואה כי נכנסתי לשאול משהו) - אפשר לשנות מקום במיטה מדי פעם ואז הצד מתחלף. והאם יש עידכונים?
(וסלחי לי שאני שואלת בקשר להגדלת מיטה...).

ולשאלות - מישהו יודע איפה קונים סדינים למיטה גדולה? (אנחנו כנראה עוברים בקרוב למזרון ענק). או שכדאי לתפור? או שפשוט שמים שני סדינים רגילים ומתרגלים לבלגאן?...ואיך מתארגנים באותו מזרון עם משהו שיספוג פספוסים? (יש לנו "שעוונית" משופרת לגודל של מיטה זוגית רגילה).

לא, לא שווה לתפור. בכיתן עודפים יש סדינים גדולים מאד (לא זוכרת מידות בדיוק. נידמה לי 2.70X2.70 או משהוא קרוב) ב 40 ש"ח. אבל הגדולים מאוד הם בלי גומי ומיגוון הצבעים מוגבל (שכשראיתי סגול יפה קניתי עוד אחד למרות שיש לנו כבר יותר מדי. פשוט לא יכולתי להשאיר אותו שם. זה זול גם בשביל בד.) אם המיטה גדולה יותר אפשר לקנות שניים זהים ולחבר אותם בתפר אחד, או לשים שני סדינים זהים ביחד בלי לחבר. האינפורמציה מעודכנת ללפני כמה חודשים אבל נכונה כבר שנתיים (נדמה לי שלפני שנתיים הם עלו 50 ש"ח).
בקשר למיטה שלנו, לצערי אין לי הרבה עדכונים מעודדים. קנינו מיטת קומתיים עם מגלצ'ה תחת ההבטחה שישנו בה, ואכן במשך כמה חודשים אבא והגדול ישנו בה: הורידו את המזרון מלמעלה וישנו אחד ליד השני. לא לזה בדיוק התכוונו... עכ"פ, אני לא זוכרת מה היתה הסיבה, אבל לפני כמה שבועות הילד חזר לישון איתי ועם פצפונת ואבא נשאר שם לבד

בקשר לגב: גיליתי שלישון על הגב ולהרים את השוקיים על השמיכה השניה, (בצורה : _ר) ,עוזר מאד. גם הקטנת הצפיפות במיטה עקב פרישת האבא והילד (בן 5 וחצי) עזרה מאד, כדיברי ענת. פיצפונת כבר מספיק גדולה (שנה ועשר) בשביל לטפס עלי ולהרדם עלי והסתדרנו יופי, עד שהגדול חזר והחליט להחרים לי את השמיכה השניה, זאת של הרגליים. אם אמא ישנה על שמיכה אז גם הוא רוצה

עכשיו אני מתמרנת עם כריות, אבל זה פחות טוב ( די גרוע בשביל אחת שמאמינה בגבולות לילדים ולשמירה על זכויות ההורה. לכי תריבי איתו כשהוא נשכב לך על השמיכה של מיתחת לרגליים). לפחות לא צפוף, כי בעלי ישן בחדר הילדים.

הילה, תודה על העצות, ולילה טוב...

שליחה על ידי גפן* » 05 דצמבר 2003, 14:00

במיטה שלנו אנחנו ישנים כמובן ארבעתנו, הילדים ישנים ביננו מכיוון שגילי (בת שנה ו3 חודשים) יונקת כמובן כלהלילה ורועי (בן השלוש ו4 חודשים) רוצה גם לישון בצמוד אליי, אני הייתי רוצה ליצור מצב שבו אני ובן זוגי ישנים יחד. עד כה לא הצלחתי להגיע לכך וזה קצת קשה. הייתי גם רוצה יותר מרחב בלילה לא מבחינת המיטה עצמה מכיוון שאנחנו ישנים על שני מזרונים זוגיים אלא מבחינת המרחב האישי שלי שגם בלילה אני לא מגיעה אליו.

הסידור של ארבעה במיטה הרגילה הוא בלתי אפשרי. הפיכת חדר השינה האינטימי והקטן שלנו גם לא היה אופציה ולכן הדברים התגלגלו לידי כך שהבעל נרדם מול הטלויזיה בסלון ואני והבנות בחדר השינה שלנו. לפעמים מעבירים את הגדולה לחדר שלה והיא חוזרת כשהיא מתעוררת בלילה ואם היא לא מתעוררת אז המקום "פנוי" עד הבוקר או לפנות בוקר. אני חושבת שמבחינתי זה הסידור האידיאלי, בעלי (שיסלח לי..) נוחר וזה מפריע לי יותר ופחות נאים לי מאשר התכרבלות ליד הבנות, כך שהוא ישן לילה שלם ולא טורדים אותו (בשביל מה שיקום - להניק, להחליף סדין רטוב ועוד?וכך הוא עירני לעבודתו ואני (מהלילה הראשון שנולדה הבת השנייה ומהחודשים הראשונים של הבת הגדולה) לא פותחת את העיניים, ישנה כמו שאני אוהבת בלי לקום מהמיטה, בלי להדליק את האור, אפילו בלי להתיישב (מהיום הראשון הנקתי אותה בשכיבה) והחיים כך (או יותר נכון - הלילות) פשוט מצויינים. אז נכון שהבעל קצת נדחק לסלון, אבל זו תקופה שעוברת (תקופה יכולה להיות גם שנים אך הן עוברות כל כך מהר, הנה הבת הגדולה עוד מעט בת 5 מי היה מאמין ..) ואני לא מתרגשת מהסביבה שרואה את זה ב"עין לא יפה" (מה, בעלך לא ישן איתך במיטה.. אפשר לחשוב .. תהיו יצירתיים..). כך אפשר לקום בבוקר ולתפקד, להגיע לעבודה בלי שחור מתחת לעיניים ומבט מזוגג|תינוק|

פשוט כיף ומדהים לגלות עד כמה מה שקורה אצלנו הוא לא כזה מיוחד וחריג. אני קוראת פה תיאורים מדוייקים כמעט של מה שמתרחש אצלנו כל לילה. שינה משותפת, צפופה אך נעימה של שני יונקים, אמא שלא מצלילה להרדם כשהם לא לידה ואבא, שלפעמים מתענג מהמראות ולפעמים מתלונן שאין לו מקום.
ככה זה, חברה. אני לא מכירה אף חיה בטבע שנותנת לגורים שלה לישון רחוק מהגוף. אז עם כל הקושי - יש לי הרגשה שאחנו בדרך הנכונה. חזקו ואמצו אחיותי.

טוב, אני לא בטוחה שזה הדף הכי מתאים, אבל...
אני צריכה עצה
יש לי ילד מקסים בן שנה ותשע, שלפני 4 שבועות נולד לו (במזל טוב) אח קטן.
הילד המקסים והחייכן שלי השתנה כבמטה קסם - הוא הפסיק כמעט לחלוטין לאכול, התחיל לבכות על כל דבר והכי נורא (מבחינתי) הפסיק לישון.
הפסיק לישון הכוונה שהוא "מסרב" לישון צהרים, ובערב הוא גורר את עצמו למרות שהוא עייף נורא עד 9, 10 ואפילו 12 בלילה!!! נסיונות להשכיב אותו לישון מסתיימים בצרחות נוראיות (לפעמים של חצי שעה ויותר) בריחות מהמיטה, ותיסכול נורא אצלו, אצלי ואצל בעלי.
עד עכשיו (עד הלידה) היינו נרדמים בחיבוק ובשירה של שירי ערש, ועכשיו זה פשוט בלתי אפשרי!
הוא לא מוכן להרגע עם בעלי, רק עלי, וגם זה בקושי.
אנחנו כבר כמעט על סף התמוטטות - השינה הקטועה גם כך בגלל התינוק הקטן מתרחקת...
אנחנו משתדלים לעטוף אותו בהמון אהבה במהלך היום, אבל כבר התחלנו לחשוש משעות הערב

יש למשהו עצה ?
אין לי בעיה לתת לו לישון כשהוא רוצה, אבל אני רואה שהוא עייף - מסטול, וההיפר אליו הוא נכנס פשוט מוציא אותי מדעתי (בקטע עייף במיוחד, שלא התעקשתי להכניס אותו למיטה, הוא פשוט "דפק" את הראש בקיר!).
אני לא יכולה לישון ולהשאיר אותו ער כי אז הוא עלול לדרוך על הקטן ששוכב לידי במיטה. הוא לא מוכן להשאר לבד / עם אבא, אלא צועק "אמא אמא" ובא שאני אשחק איתו...
נ.ב. - הוא לא הולך לגן, נמצא עם אמא/אבא כל היום וישן איתנו מהרגע שנולד (כמובן)

תוספת קטנה, לילה טוב מלמעלה היא לא המקורית, אני אצטרך לחשוב על כינוי חדש ברגע שאצליח לישון קצת...

כן , גם אני בקשיים דומים , לא של שינה אבל דומים. לשני הגדולים אצלי יש מיטות משלהם ואם הם רוצים הם גם יכולים לישון איתנו , לבחירתם. לפעמים אני משכנעת שכדאי היום לישון במיטה שלהם ואז לפעמים זה עובד. ליד המיטה שלי יש עריסה לתינוקת וכך היא ישנה לסירוגין בעריסה או לצידי. אני לא לוקחת את הסיכון שתחטוף את הבעיטות שאני חוטפת מאחותה - תוך כדי שינה. במשך היום הגוזלית שלנו ישנה בעריסה או על כרית גדולה על הרצפה או בעגלה או עלי- תלוי איפה נמצאים.
קחי אותו לטיול בחוץ בערב - טיול לילה אני קוראת לזה , להפרד מהכוכבים והירח, להיות איתו קצת לבד . הרוגע חוזר אליהם. בקרוב אצלי.
בהצלחה ולילה טוב. אל תשני את השם.

וואי זה קשה. עד לא מזמן הייתי בסרט שאת מתארת. הגדול היה בן שנתיים כשהקטנה נולדה (לפני ארבעה וחצי חוד').
הגדול פשוט סרב לישון. לא הסכים בשום אופן להכנס לחדר השינה (לא לשנת צהריים ולא שנת ערב)!!! גם אנחנו היינו מפחדים מהערב שעומד להגיע.
זה עובר!!!
מה שעזר אצלנו -
שנת צהריים מול הטלוויזיה (שנואה עלי, אבל היום אני מעריכה את "העזרה" שלה בשעות חירום). שנת לילה כולם (אבא, אמא, הגדול והקטנה) במיטה, חושך מוחלט בכל הבית!!! ואז אין לו לאן ללכת.
דבר נוסף, הפסקנו להזכיר את המילה "לישון" בכל וריאציה שהיא. לא הולכים לישון אלה רואים טלוויזיה.

בהתחלה היה קשה יותר, כי הקטנה היתה על הידיים ולא ממש רצתה לישון. הוא היה הולך עם אבא למיטה רוצה לאמא חוזר לאבא וכך במשך שעה. בסוף היה נרדם מותש או ליד אבא במיטה או על הספה שוב מול המסך המרצד.

היום ארבעה וחצי חוד' זה עבר. שנת צוהריים ולילה במיטה והרבה פחות בלגן.
תני לא זמן להתרגל למצב החדש. סה"כ הוא עומד על המשמר ומשגיח שלא תיהינה עוד הפתעות.
בהצלחה.

היה דף בנושא לא זוכרת את שמו. אנסה לחפש..

הרדמת פעוטות מה-10.12.04

אפשר להשתמש בכריתיי כמגן מפני בעיטות של אחים גדולים.
ניסיתי לילה אחד. היה בסדר. אבל יובל מאז לא ניסה לישון איתי שוב. כנראה שגם לו זה לא כ"כ נח.
אז כרגע זה אני ונעמה ישנות ויונקות בחדר שינה, והאב ובנו ישנים בשלווה רצופה בחדר השני.
יש לנו גם עריסה, אבל אני משתמשת בה בעיקר ביום. בלילה המעבר ממני לעריסה מספיק מסורבל כדי לגרום לה להתעורר.
אחרי 2 לילות כאלה, הבנתי סופית את הרעיון וחזרנו לתכנית השינה המקורית (-:

תודה על העיצות (תוך כדי הנקה...) אני משתמשת בכריתי כמגן אבל יש לי הרגשה שהוא כועס על זה (לפעמים הוא שם ראש על הכריתי בדרך לאמא). אנחנו ננסה טיול לילה שליו. חשבתי גם על רסקיו.
אני אוסיף לדווח

נוענ - קראתי ונראה לי שיש לנו את אותו הילד

גם שינה קלה וגם קשיי הרדמות - תודה על ההפניה !

יכול להיות שהוא מפחד ממשהו? אפשר אולי לנסות לספר לו, כמו סיפור, על מה קורה כשהולכים לישון: הוא נכנס למיטה, את לידו, התינוק, אבא, אתם שומרים עליו, בבוקר מתעוררים ביחד, וכו'. משהו שישתמע ממנו שלא יקרה לו שום דבר כשיישן, שתהיו איתו ותמשיכו לדאוג לו.

גם אצלנו זה היה כך אחרי הלידה, (השלישית), וזה עבר מעצמו אחרי חודש וחצי-חודשים. נראה לי שזה חלק מחוסר האיזון המשתרר בבית אחרי השינוי הגדול שמביאה הלידה.

יונת, נראה לי פשוט שהוא "מפחד" להפסיד את הכיף שבלהשאר ער. הוא מוכן להרדם, אבל אם יש רק רשרוש קל (לדוגמא - אבא מרשרש עם המפתחות) הוא מייד רוצה לאבא. זה דורש שקט מוחלט והאפלה לקראת השינה דבר שהוא לא תמיד אפשרי. אבל, תודה על העיצה.
בכל אופן אני מנסה "לצאת המלחץ" - אז שיראה טלויזיה (למקות שכשהוא שר "2 זה תמיד ביחד" זה עושה לי רגשות אשם...) אני מנסה לזכור שהכל הוא זמני ועוד ישתנה רבות.

אז שיראה טלויזיה
גם אצלנו הוא ראה שעות טלוויזיה. זה עבר. היום הוא בכלל לא רואה בקושי פעם בשבוע.

סתם גילוי טכני קטן שלא מצאתי מקום טוב יותר לדחוף אותו:

בעלי ואני נאלצנו לישון כמה חודשים על שתי מיטות נפרדות, די רחבות. לא חשוב למה. הצמדנו אותן, וכמובן שבילינו את רוב הלילות צמודים על מזרון אחד, בעוד השני מופקר לספרים, בגדים וכל היתר. אבל, שלשום אנחנו מוצאים בשכונה מזרון זוגי במצב מעולה עם פתק (מזרון במצב טוב, למסירה לבית חם) שמישהו הוציא לרחוב אולי לפני שעתיים, וכמובן לקחנו אותו, כי עוד מעט אנחנו עוברים דירה ונצטרך.

בקיצור, כשתהיתי בלילה מה לעשות עם הרכישה, ולשים את המזרון הזוגי הרגיל על המיטות הצמודות לא בא בחשבון - כי היו המון שוליים, וזה ממש מתבקש שמישהו ייתקל בשפיצים המכאיבים - השכבתי את המזרון הזוגי (קווין סייז, סטנדרטי) על המיטות הצמודות לרוחב ולא לאורך, ולמרגלותיו שמנו את אחד המזרונים הבודדים. נוח זה לא מילה, ויצאה מין מיטה רחבה מאוד, שאם היה צורך - היתה יכולה בכיף להכיל גם ארבעה (שניים קטנים).
מה שנחמד בזה, זה שהחריץ המקולל בין המזרונים לא נמצא לאורך המיטה (ואז תמיד מישהו נופל לתוכו וקם עם גב עקום) אלא לרוחבה, בערך בגובה הברכיים, וכך הוא לא מפריע בכלל, בקושי שמים לב שהוא קיים.

אז זהו. אם וכאשר יהיו ילדים - פתרתי את בעיית גודל המיטה

. עכשיו צריך רק לדאוג להולדה, ולראות אם הרעיון של מיטה משפחתית בכלל מוצא חן בעינינו...

מחפשת רעיונות למיטה לארבעה. שירה בת שנתיים ורבע, אני אמורה ללדת בעוד חודשיים. כרגע שירה מתחילה את הלילה במיטה שלה (בחדר אחר) ועוברת אלינו מתישהו במהלכו. צפוף לנו ולא כל כך נוח, במיוחד שאני הולכת וגדלה, ושהיא אוהבת לישון לרוחב בינינו תוך כדי בעיטות לכל הכיוונים..... P-:
הקטנה תהיה צמודה אלינו מצד אחד, עם מיטת תינוק בלי דופן אחד. אבל אני רוצה גם להגדיל את המיטה עצמה כדי שיהיה לשלושתינו נוח לישון ביחד באותו מרחב (גם עכשיו וגם אחרי הלידה). חשבתי על פשוט להצמיד מיטת יחיד נוספת, אבל אז צריך לעשות התאמות גובה ולטפל במרווח וכאלה (למיטה שלנו יש קצת שוליים). יש אופציות נוספות ולא יקרות שאני לא חושבת עליהם? אנחנו לא מעוניינים לרדת למזרונים על הרצפה.

קודם כל נראה לי שיש אפשרות לשים "מחיצה" בינך לבינה כך שלא תבעט בך. למשל שמיכה מגולגלת או משהו דומה.
אני לא הייתי ממליצה על ההפרדה שאת עושה . אנחנו ישנים 4 במיטה.(עם שני ילדים).
וכדי להגדיל, זה או להצמיד באמת עוד מיטה. אצלנו מוצמדת מיטה ודווקא בקטע של להיות עם ולהרגיש בלי...(בעיטות וכדומה), זה פיתרון מצויין. המיטה טיפה טיפה נמוכה יותר.ואין עם זה שום בעיה.
ואם אין מקום בחדר לשתי זוגיות אפשר לקנות מיטה נפתחת . לפתוח בלילה ולסגור ביום.(משהו שאנחנו רוצים לעשות). כי מתישהוא הרך הנולד יגדל ויתפוס מקום משלו. ומוטב לתת לו את המקום מוקדם ככל האפשר.

אני לא הייתי ממליצה על ההפרדה שאת עושה . אנחנו ישנים 4 במיטה.(עם שני ילדים).
איזו הפרדה? התינוקת צמודה אלינו (מן הסתם אליי רוב הזמן) מצד אחד במיטת תינוק בלי דופן, ושירה איתנו במיטה בכל זמן שהיא בוחרת, ולצורך זה אני רוצה ש"המיטה הגדולה" תהיה רחבה יותר, ולכן להצמיד אליה מיטה נוספת (או פתרון אחר). פספסתי משהו?

הי, מלא זמן, מלא מלא זמן, לא ביקרתי בבאופן
נחמד לשלות דף מהעבר...
אז אנחנו ארבעה במיטה משפחתית אמא אבא ילדון בן כמעט 4 ותינוקת בת 5 חודשים.
אנחנו ישנים על הרצפה במזרון פוטון זוגי ואליו צמוד מזרון פוטון יחיד. עד עכשיו זה עבד מצוין. מאז שהקטנה נולדה, אני ישנה איתה במזרון הגדול (כי אני מאד לא אוהבת לישון בחיבור בין המזרונים), בעלי בד"כ ישן במזרון יחיד, והגדול זז ביננו בלילה.
מתחיל להיות צפוף, אז האפשרויות הן או להוסיף מזרון פוטון יחיד, אבל אז יהיו שני חיבורים בין מזרונים, או להוסיף מזרון זוגי נוסף, ואת היחיד לשים בסלון או בחדר אחר.
מה דעתכם ונסיונכם בנושא?