ביום רביעי הקטנה סיפרה לי שי' מהגן עשה משהו ממש לא יפה - הוא הוריד לה את המכנסיים הכניס לה אצבע לטוסיק וחיטט לה בטוסיק. מילותיה שלה. אחר כך כשקצת דיברנו עוד, היא גם סיפרה שזה היה עמוק, ושכאב לה. הוא עבר מהמיטה שלו למיטה שלה, והיא ניסתה להתנגד אבל הוא היה יותר חזק. (לי זה ממש נשמע אונס).
זה היה בזמן המנוחה הנוראית הזו שעדיין מכריחים אותם בקיבוץ בין 14-15. החדר חשוך, השעמום גדול, וילד הזוי אחד עושה לבת שלי &%$ אני אפילו לא יודעת איך להגדיר את זה. מפריע לי בעיקר עניין הכפייה, וזה שהוא עשה לה את זה. אני מתכוונת לעבוד איתה הרבה על זה שצריך להתנגד כשכואב, לא לאפשר, ולפעול כדי למנוע תקיפה. אמרתי לה - לצעוק, להרביץ, לנשוך, לשרוט, העיקר שיתרחק ממך. לקרוא למבוגר. היא אמרה שניסתה להגיד למטפלת אבל זו השתיקה אותה (אסור לעשות רעש במנוחה &%$%^)
מאז אני נעה בסחרור.
אני רוצה לכתוב כאן כל מה שאני יכולה, כדי לא לשכוח וגם כדי לקבל עצות. אני מניחה שאמחק את כל הפרק הזה אחרי זה.
זה מה שעשיתי:
כמובן ששיבחתי אותה שסיפרה לי. עודדתי אותה שזה טוב לספר, ושתמיד אני אעזור לה אם יהיה משהו, כל דבר.
התקשרתי לגננת וסיפרתי לה את כל הסיפור תוך הדגשה שאני רוצה להתעדכן איך היא מטפלת בזה ושאני רואה בזה אלימות חמורה ביותר.
התקשרתי למטפלת שהקטנה אמרה שניסתה להגיד לה והשתיקה אותה וניסיתי להבין מממנה מה היה שם מבחינתה, תוך שאני מספרת לה את כל הסיפור.
יום רביעי וחמישי הגננת לא היתה בגן, וגם לא טרחה לבוא לדבר עםהילדים הספציפיים או ילדי הגן כולו. אז אתמול התקשרתי אליה לקבוע פגישה ולדבר עם הדברים ולשמוע מה קורה.
היום נפגשתי עם הגננת. היא נפגשה בבוקר עם האמא של י' (שדרך אגב הוא ילד מאוד בעייתי וידוע ככזה - כל המשפחה ידועה כבעייתית) והאמא אמרה שהילד לא אישר אבל לא הכחיש.
אני באתי לגננת עם כמה מסרים:
- מבחינתי זה לא עוד בעיטה או דחיפה או נשיכה. זה אלימות מסוג אחר וצריך להגיב לזה בהתאם.
- מכיוון שהילדים מדברים ביניהם על זה ובכלל - צריך להעניש את הילד הזה ולהעביר מסר שהמעשה הזה לא בסדר.
- הילד הזה חייב ללכת לקבל טיפול
- צריך לעסוק בענין הזה באופן שוטף ולא להביא הצגה פעם בשנה ולעשות וי על זה.
- אני מצפה שהיא תפנה לפסיכולוגית של הגן ותערב אותה בזה.
- היא מחוייבת על פי חוזר מנכ"ל לדווח לפקידת סעד, אני מצפה שהיא תעשה את זה.
- כדאי לעבור על סדר היום בגן ולראות מתי נוצרים זמנים שיכולים לקרות ארועים כגון אלו, ולהציב שם מטפלת שתסתכל.
- אני לא מוכנה שהיא תשן יותר במנוחה הזו ותהיה בחדר סגור וחשוך עם עוד ילדים וי' ביניהם.
לא בסדר לפי דעתי - היא היתה צריכה לבוא לדבר איתם גם אם זה יום חופשי ("גם לא היה לי אוטו" היא אמרה לי. נו באמת) היא לא חושבת שצריך להעניש אותו, אלא רק להעביר מסר שזה לא בסדר. היא תחליט אם לפנות לפסיכולוגית או לפק"סית רק אחרי שתדבר עם הילדים ביום ראשון. היא כן מתכוונת לעשות שיחה על זה לגן.
היא לא מוכנה שהקטנה לא תישן. זה כדור שלג, היא תצטרך "לוותר" לעוד ילדים, היא לא מוכנה. אמרתי - גם אני לא מוכנה בשום פנים ואופן. זו הילדה שלי ולא שלך, ואני צריכה להרגיש בטוחה להשאיר אותה בגן ואני לא מוכנה שהיא תשן בחדר החשוך.
היא התחילה איתי במו"מ - אז נשים אותה קרוב לדלת, נעביר אותה חדר וכו'. אמרתי לה שאני לא מסכימה, היא לא בעונש ואני לא מוכנה. בקיצור - זה היה לדבר לקיר.
יצאתי משם אחרי שכבר טחנו מים, ואמרתי לה שמבחינתי היא לא ישנה ואני אתקשר כל יום למטפלות לוודא את זה. אבל זה לא נגמר טוב.
נלחמתי כמו נמרה, דיברתי לעניין, לא נתתי לה למרוח אותי ולהתחמק, אבל יצאתי ואחרי שנכנסתי לאוטו התחלתי לבכות.
מה עכשיו?
אני אדבר איתה שוב ביום ראשון. אם היא לא תדווח לפק"ס אני אדווח. אם היא לא תדבר עם הפסיכולוגית של הגן אני אדבר (ואת זה כבר אמרתי לה בשיחה). אין לי אפשרות לקחת אותה ב- 13:30, מה גם שהתשלום עבור הגן הוא ליום מלא - והם צריכים לעמוד בזה. שיקחו את הילד התוקפן ב-13:30 ההורים שלו
אני מתלבטת לגבי הסיטואציה של מה יהיה אם אתקשר לגן ב- 14 והמטפלות יגידו לי (הגננת כבר לא שם בשעות האלו)- "אבל הגננת אמרה שהיא חייבת לנוח, או שתקחי אותה או שתנוח כי אסור לנו לעשות אחרת.".
כל הכבוד. את פועלת נכון.
) אבל לשמור על הטוב ולהגן עליו זה גם לא להנציח את הרעות החולות שיש בתרבות שלנו. אני מקווה שהילד הזה יזכה לטיפול הולם (לא בהכרח מערכתי 
) בעקבות מעשייך וילדתך תזכה להחלמה מלאה.
