בית בטוח לתינוקות ופעוטות

הנסיכה כבר מזיזה את עצמה יפה מקצה לקצה של החדר.
זה רק עניין של זמן עד שהיא תגיע למדרגות. ולשקעים. ולדברים השבירים והרעילים והחדים.

הנה כמה טיפים שזכורים לי מהימים שזה עוד לא היה רלוונטי:

מכסים לשקעים
סוגרים למכסה של האסלה (וואלה? מישהו באמת שם כאלה?)
סוגרים לדלתות ארונות המטבח (והקצאת ארון "בטוח" עם סירים וקערות לא שבירים - למשחק)
לעלות ברמת החיים (ז"א - להרים את כל הדיסקים, הפורצלנים והפיצ'פקס הבליעים שמעטרים את הסלון - לגובה מטר)
להכניס את מערכת הסטריאו וכל השאר לארון עם דלת שלא כלכך קל לפתוח
להצניע חוטים (של המערכת ושל הקטסטרופה המכונה "שולחן מחשב")

מה חיוני ומה סתם הגזמה?
איפה קונים את כל העזרים בלי לפשוט רגל? (שער למדגות באיקאה - 200 ש' ! )

מכסים לשקעים
יש לנו.
שקית (צריך שתיים לבית) עולה שקלים בודדים בכל טמבוריה/הום סנטר.

סוגרים למכסה של האסלה (וואלה? מישהו באמת שם כאלה?)
לא. למה? מעולם לא זרקו לאסלה כלום פרט לניר טואלט, ולתאונה עם סבון-אסלה-תלוי-כזה.

סוגרים לדלתות ארונות המטבח (והקצאת ארון "בטוח" עם סירים וקערות לא שבירים - למשחק)
אין לנו סוגרים.
יש לנו מגירה בטוחה (ותאמיני לי - כשמוציאים את כל תכולתה - זה מבאס לא פחות מהוצאה זהירה של כל תכולת ארון הצלחות הכן-שבירות).
המלצה: לשים את כל מה שמיועד לה (צלחות פלסטיק, כוסות פלסטיק) בהישג ידה. כך היא תהיה שותפה להכנות וכיו"ב.
הצעה: כשהיא מגיעה לארון של שבירים - לגשת אתה, לרוקן אותו ביחד. זה מבאס, כי באמצע עם במל על האש ושום בתהליכי קילוף קצת קשה לעזוב הכל בשביל לשחק. אבל זה, לטעמי, הרבי-מיעוטו, שהוכיח את עצמו כרב גדול.

לעלות ברמת החיים (ז"א - להרים את כל הדיסקים, הפורצלנים והפיצ'פקס הבליעים שמעטרים את הסלון - לגובה מטר)
בהחלט, וגם את המחשב (בפרט את כפתור הכיבוי שלו).

להצניע חוטים (של המערכת ושל הקטסטרופה המכונה "שולחן מחשב")
די אם הם מאחור, בפינה מאוד לא נגישה (אנחנו כבר שנה רוצים להצניע חוט אחד P-: ).

מדרגות -
לא לעשות עם זה כלום. היא תלמד. אצלינו הם למדו מדרגות במקביל לזחילה. כן רצוי להצטרף אליה בכל מסע-מדרגות. פשוט להיות שם, מדרגה-שתיים מתחתיה, ובהמשך - סתם בתחתית הגרם. כשהיא לא תזדקק ל"אבטחה" הזאת - היא תבהיר לך את זה.
גם פה יש ענין מבאס של "להיות קשוב תמיד". כשהם מתחילים לזחול, יש איזה שחרור "סוףסוף הוא מסתדר לבד" - אבל לא. לא לגמרי.

הקטע עם האסלה זה נגד טביעה (תינוק בודק מה יש מהצד השני של הקיר החלקלק ומוצא עצמו עם ראש בתוך המים והרגלים מונפות אלעל. ברררררר)

אני לא יכולה להיות קשובה תמיד.
לפעמים אני הולכת לעשות פיפי כשהיא שקועה במשחק.
לפעמים היא נרדמת על השטיח ונכון לעכשיו אנחנו מעבירים אותה למיטה המסורגת רק בשביל לא להתעורר בבוקר מהרעש של הראש שלה נחבט במדרגות (יש לנו הרבה, תלולות).

(הולכת לקרוא את תינוקות ומדרגות . תודה!)

הקטע עם האסלה זה נגד טביעה וכו'
|איקון של "אני בהלם"|

גם אני לא קשובה ב 100% תמיד - אבל לא פיספסתי מצבים בהם אני אמורה להיות לידם (אלא אם בחרתי לנמנם ולא לקום כששמעתי קולות (או שקט) שמעידים על כך שאני אמורה להיות שם).

> אני חיה עם אמונה חזקה שהילדים שלי נולדו ללא נטיות התאבדותיות. <

אני מאמינה מכל הלב שלתינוקות שלי אין שום סיבה להתאבד, אבל נראה לי שלילדתי בת ה-4 יש
כבר כמה תיסכולים קשים, אז עליה אני כבר פחות סומכת. (מה לעשות, יותר קל לספק צרכים של תינוק)

גילה, את חושבת שתינוק שדוחף משהו לשקע חשמלי
עושה את זה מתוך סקרנות
או מתוך יצר התאבדות?

(אני לא שמעתי על אף תינוק שמת בטביעה באסלה אבל על פניו זה נשמע לי מאוד אפשרי. ומזעזע)

כדאי לדאוג לשקעים חדשים שאי אפשר לתקוע אליהם משהו אלא אם כן תוקעים ביחד לשני החורים, כמו תקע אמיתי.

ויש גם את השקעים האלה שצריך לסובב כדי שאפשר יהיה לתקוע בהם משהו (משוכנעת שנתקלתי בכאלה... מתישהו....)

אם הארונות מטבח חדשים עם ידיות אנכיות אז אפשר פשוט לקשור שקיות ניילון כדי שלא תוכל לפתוח אותם.
אנחנו טאטאנו את הבית כל ערב, עד היום למעשה כדי שלא יכניס לפה לכלוך ויאכל אותו.
ואת הבית כולו אבטחנו פחות או יותר: בלי קישוטים, בלי חלקים קטנים, רק רהיטים לא חדים ושטיחים.
ככה שלא היינו לדאוג ולהתאמץ כל הזמן . הקצינו כמובן ארון מטבח עם סירים ומחבתות, ובמגירה של הסכו"ם הוצאנו את הסכינים.
צריך להיזהר מהשקיות של הסופר: יש בידיות חלק שנתלש, שתי פיסות ניילון קטנות שהם יכולים לבלוע, וזה ממש סכנת חיים. הם מתפזרים בבית.
מה עוד?
עשינו פינת צעצועים, ופינת ספרים קשיחים, להוציא בגדים ולפזר מותר.
למשל את העגלה/ות סוגרים איפושהוא במרפסת כי זה גם מסוכן בשלב זה. הן יכולות להתהפך וליפול.
לשים לב שהמכסים של בורות הביוב באמבטיה מודבקים עם מסקינגטייפ (יש לנו בן סקרן מאוד), וגם שמנו על השקעים מכסה + מסקינגטייפ.
תמיד אחרי שגומרים להשתמש במאוורר, מפזר חום, מכונת כביסה/ייבוש מוציאים מהתקע.
את החשמל של המחשב חסמנו ברהיט.
חשוב לשים את הקומקום גבוה על השיש ושהחוט לא יהיה בהישג יד, כי שלב הזחילה והעמידה די חופפים.
על שימוש בגז ויתרנו ובישלנו עם פלטה חשמלית .
ודווקא לעודד עלייה וירידה במדרגות כדי שתלמד להתמודד.

האמת בקשר לדחיפת ידיים לשקע החשמלי אני ממש לא יודעת מאיפה זה בא להם.
הבן שלי ממש היה אובססיבי לעניין. איך שהוא התחיל לזחול רק חשמל, חשמל, חשמל.
עברנו דרך חתחתים ארוכה איתו בנושא: הסברים נאורים, תחנונים, טון כועס, צעקות, ולבסוף משיכת היד וצעקות במשולב,
הסתבר לי ששווה לי שהוא יפחד ממני כשהוא עושה את זה כדי שהוא לא יעשה את זה, עצוב אבל נכון.

_גילה, את חושבת שתינוק שדוחף משהו לשקע חשמלי
עושה את זה מתוך סקרנות
או מתוך יצר התאבדות?_

כי חשמל זה משהו כ"כ ערטילאי, שאין לו שום סיבה שבעולם להבין שזה מסוכן.
להבדיל, למשל, מלקפוץ מהגג.

ועדיין, כמה שננסה, הוא תמיד יתביית על הדבר היחיד באזור שלו לא דאגנו.
למשל:
אני מגיע עם אור לגן המשחקים השכונתי. אחרי שמצאתי פיסת קרקע אותה סרקתי היטב עם זכוכית מגדלת ווידאתי שאין עליה שום דבר שלדעתי יכול להזיק לאור, אני מניח אותו שם. עוד בזמן שהוא עושה את דרכו לקרקע, אור קולט בעיני הנץ שלו את שבר הזכוכית הקטן היחיד ברדיוס של 20 מטר אותו פספסתי שנמצא מרחק זחילה קצרה ממנו. הוא מתביית עליו, שועט לכיוונו, מרים אותו בתנועת נצחון ומכניס אותו מייד לפה עוד לפני שאני מספיק להגיד "ג'ודי שלום ניר מוזס". ברגע האחרון אני מצליח להוציא את זה מהפה שלו לפני שקורה אסון.

או לטבוע באסלה!
עד כמה שידוע לי, סוגרים כי הם זורקים דברים פנימה או מכניסים ידיים / מנסים לאכול את שפת האסלה (לא הגייני).

אצלנו הדבר היחיד שהשתנה הוא העברת חומרי הניקוי מהארון שמתחת לכיור למדף העליון בארון באמבטיה. את דלת חדר הילדים הם סוגרים כדי שלא תהרוס להם צעצועים.
מותר להוציא דיסקים, מותר להוציא סירים ולשחק, מותר להוציא בגדים מסלסלת הכביסה הנקייה ולפזר על השטיח.

לבשל - תמיד כשידיות הסיר/מחבת פונות פנימה/אחורה, כך שאין סיכוי שפעוט ימשוך אותן אליו. המחמירים משתמשים רק בלהבות המרוחקות משפת השיש.

לבשל - תמיד כשידיות הסיר/מחבת פונות פנימה/אחורה
ואין סיכוי שילד שמנסה לטאטא "יוריד" מחבת עם המקל, ושאמא שעושה פניה חדה (עם או בלי תירוץ של ילד בסביבה) תתקל בידית ותהפוך.

> הנה צץ החינוך ההיסטרי של אבא <

לבשל - תמיד כשידיות הסיר/מחבת פונות פנימה/אחורה זה כלל שלמדתי בערך מאז שהתחלתי להשתמש בכיריים בעצמי.
כלל חשוב מאוד גם כשכל הנוכחים הם מעל גיל 18...

טוב. מצאתי פתרון לקטסטרופה הקרויה "המאחורה של שולחן המחשב", ומיד אני רצה בהתלהבות לספר לחברה...

המצב לפני: המון חוטים עוברים מימין לשמאל ומשמאל לימין ובדרך מלטפים את הרצפה וביניהם כחמישה קילו גלגי אבק.
המטרה: שלא יהיה מסוכן לתינוקת שזוחלת באזור, שאפשר יהיה לנקות שם מדי פעם, שאפשר יהיה לשלוף משם חוט אם רוצים.
הפתרון: ערסל לחוטים.
איך עושים את זה: נועצים שני מסמרים או ווי תליה קטנים גב השולחן, אחד בקצה הימני ואחד בקצה השמאלי. מניחים בד באורך של השולחן וברוחב חצי מטר או יותר מתחת לכל החוטיאדה, לוקחים טבעת מחוט פשוט באורך חצי מטר בערך, תופסים בעזרתה את הבד מכווץ בצד אחד ותולים על המסמר. עושים את אותו הדבר גם בצד השני, הפעם דואגים שהבד יאסף ככה שכל החוטים בפנים וכורכים את הלולאה במקום כזה שהערסל יהיה מתוח כמה שרוצים (הרבה!). תולים על המסמר.
מה יוצא? לא משהו שהיה זוכה מקום ראשון בתחרות עיצוב אבל עכשיו כל החוטים מורמים מהרצפה, אי אפשר לראות אותם מלמטה (איפה שהזאטוטה זולחת), אפשר לשחרר את כל העסק בשניות ולהביא אותו למצב המבולגן הקודם - כדי להוציא או לשחרר או להוסיף מה שרוצים
וכל העבודה לקחה הרבה פחות מלהקליד את זה עכשיו.

נסו ותהנו

(אגב, דבר אחד שכן היה מסודר שם מראש זה מפצל של 6 שקעים בערך שהיה מוצמד במסמרים לגב השולחן כך שבעצם כל המכשירים היו מחוברים לשולחן ולחשמל של הקיר יצא חוט אחד בלבד ואפשר, אם רוצים, להרחיק את השולחן מהקיר ממש בקלות. מומלץ)

מעולה @}

קטע מתוך מכתב של מייק לחבר, כשהילדים שלנו היו בגיל הרלבנטי.

"חבורה של מפונקים (מי אשם?), בכיינים, תובענים,
דורשי תשומת-לב, לכלכנים,
שברנים, חבלנים,
מסוכנים
(לכל: לרדיו, לטלביזיה, למצלמה,
לצנצנת, לבית, לאדמה,
לשעון,
לארון,
לחלון,
הם למאוורר והמאוורר להם,
הם לברז והברז להם,
וכנ"ל
לתנור ולחשמל
למטריה ולרשמקול - לכל.
ועוד יותר מזה:
מסוכנים ביותר זה לזה).

ובכ"ז הם הגיעו לכאן בריאים ושלמים, לא?

הינוקא (זוחל ועומד) כירסם קצה של כיסא מעץ. צריך יהיה לשייף ולסדר את כל הלכה מחדש! הוא ממש כרסם עד העץ!

אולי הוא רעב...

ורד,
אכן, כך זה נראה.
ואוסיף קטע מההמשך (וכולכם בודאי תסכימו אתי, לגבי ילדיכם):
"איך תסביר שמחבורה כזאת מפורחחת
אפשר לשאוב ולשאוב
כל כך הרבה נחת?"

בשמת,
יש לכם איזה גנים של אוגרים? דווקא הוא לא נראה כזה.
אולי תדחי את השיפצור עד שיפסיק לכרסם? לא חבל על העבודה (הכפולה...)?

בהחלט אדחה את השיפצור...

יונת, מה שמעניין זה שהוא מכרסם בעניין רב ובלהיטות: עץ, עלים, אבנים, אצטרובלים, נייר, קרטון. לרוב מוציא אחרי כמה דקות או שעות את מה שכרסם.
לעומת זאת, "אוכל" אמיתי לא מלהיב אותו כל כך.
לא נראה לי שהדברים האלה מעניינים אותו כ"אוכל". הכי הרבה נראה שהוא בוחר חומרים כמו שחתול בוחר על מה הוא ישחיז את ציפורניו - כאילו מה שהכי מכתיב את ההתנהגות הזאת הוא גירוי בשיניים להשתמש בהן. למשל, על הכתף של אמא, על הבד של המנשא וכו' וכו'.
אם כי כן תהיתי לגבי האפשרות של חיפוש חומרים (כמו שנשים בהריון מכרסמות סיד מהקירות כי חסר להן איזה מינרל או משהו כזה).

תני לו חתיכות עץ לגיטימיות (אצלינו, בתקופת גידול השיניים - בגיל שנה וחצי - הילדים קיבלו ללעיסה מכשיר עיסוי כזה - מקלות ובסופם כדורים, ונהנו מאוד).
או חסה.

גילה, למה חסה?
רני נותן לו חסה (כל ערב כשהוא מכין לי סלט) והוא לועס אותה בהנאה! אפילו בולע קצת!

כי יש לה הרכב תזונתי די דומה לקרש - המון תאית, שממילא לא מתעכלת...
(טוב טוב, וגם כמה ויטמינים/מינרלים).

אומינ עד היום מעדיפה לכרסם עלים, ענפים, חיתכות עץ, קרטון וכו'.
אוכל? היא התחילה להתלהב לא מזמן ממש ועדיין זה לא הדבר העיקרי בחייה (שנה וכמעט 3 חודשים!)

נשים הרות אוכלות סיד מהקירות<????

נשים הרות אוכלות סיד מהקירות
כן,יש תופעה כזאת וזה מתועד. ראה למשל ב"מדריך הישראלי להריון ולידה" מאת ד"ר עמוס בר וטלי רוזין.

עם רוחות הסתיו, שבדיוק הרגע החלו לנשוב ולשבור את החום

, התחלנו בדיון על התנור שלנו והיחסים של בננו הקטן איתו. יש לנו קמין נפט די גדול. בעבר, אישי, שמאמין שתינוקות שומרים על עצמם - בתאוריה - ודי פחדן במציאות,((ואני צריכה להוציא ממני כל פולניות ולהיות אמיצה...) אמר שלא צריך שום דבר, הילד ילמד שהתנור חם.קסימום יקבל כוויה קטנטנה וילמד

. אני לא חשבתי שכויה זו דרך טובה ללמוד, אבל גם לא הייתי בטוחה אם צריך למגן או לא. בהווה, עם כל הזחילות וניסיונות העמידה. שנינו שוב שוקלים ברצינות איזו גדר קטנה סביב לתנור. מה נראה לכם? תנור זה כמו מדורה בשבט? או אולי בגלל המבנה שכאילו מזמין להעמד בעזרתו כדי למגן?

אני מכירה הרבה בתים עם תנור כזה או עצים, שבהם גדלו הרבה ילדים מאושרים שבערך 300 פעם ביום טרחו ליידע את אמא/אבא/הכלב/החתול/אורח מזדמן ש... "חם" עם האצבע כלפי מקור החום.
ועוד לא נתקלתי בילד שאכן קיבל כוויה. אפילו לא קטנטנה. (מתנור אפיה - דווקא כן)
אני הייתי סומכת עליו בשקט.

גם אני חשבתי על זה.
אחרי שבשנה שעברה קנינו רדיאטור לחימום חדר השינה בלילה (שמעתי שרק ילדים ראשונים צריכים חימום בלילה. ילדים שלישיים אוהבים, כמו ההורים, לישון עם חלון פתוח) חשבתי השנה על רכישת תנור הנפט אליו לטשתי עיניים בחורף שעבר (גיליתי שרדיאטור זה טוב אולי לחדר השינה אבל לסלון הוא לא מדגדג!).
ואז עלה הנושא של הזוחלת המשתוללת והסכנות שבתנור,
אבל כשחושבים על זה - כל צורת חימום פרט למזגן (שלא נחשב כמו פתרון ראוי. יש לו חום לא נעים) היא בעצם גוף חם מאוד שמונח בגובה הרצפה.
גם רדיאטור "עם דפנות קרות, בטיחותי לילדים" חם מאוד למגע. תנור חשמלי בטח. אז למה להיטפל דווקא לתנור הנפט הנהדר?

את החום של תנור הנפט אפשר להרגיש עוד לפני שממש נוגעים בו. ככה שאת יכולה לקחת את התינוק ליד התנור ולספר לו שהתנור חם ושלא כדאי לגעת בו.

תנור נפט מאוד לא בריא מבחינת אדים ועשן,לא?

תודה על התשובות. יש אצלינו דינמיקה מצחיקה. כשמדברים על משהו שיקרה בעתיד (יהייה חורף התנור יבער והילד יזחל) אז אישי הוא אמיץ, איש עקרון הרצף והאמונה בתינוק. (הוא גר שנתיים בכפר בהודו - והתלהב מאוד מאיך שהם מגדלים את הילדים). ברגע פתאום זה כבר הווה, הוא חוטף רגליים קרות ונהפך מאוד קונבנציונלי. מאחר וגם אני לא גדלתי לי בשבט וברצף גם אני מתחילה לשאול שאלות גם כן. אז מזל שיש אותכם!!!
לגבי תנור נפט ובריאות - מדובר בקמין עם ארובה שסגור כלפי הבית. (פותחים רק בהדלקה) כשתנור כזה עובד ברצף (מה שקורה אצלינו כשהחורף מגיע) אין אדים ועשן בבית.

אבל יש גם תנורי נפט עצמאיים, כאלה שלא באים עם ארובה החוצה. מה דינם? האם הם בטוחים (מבחינת מה שהם עושים לאויר בבית)?

עוגיה, אני מניחה שיש סוגים שונים של תנורים מהסוג שאת מתארת וגם דינם שונה. הישנים ישנים לא בטיחותיים (ברובם) ולגבי החדשים יש ויש...

ותוספת ששכחתי, עם כל תנורי הנפט\גז חשוב להשאיר פתח יאיורור בבית. אצלינו האיטום של הבית כ"כ לא טוב שזה שיש איורור גם אם לא רוצים......

אנחנו מניחים ע"ג התנור (נפט עם ארובה החוצה)גם כלי עם מים כי הוא מייבש את האוויר מאחר והוא דוקל 24 שעות

שליחה על ידי עדי* » 17 דצמבר 2004, 10:28

מקווה שמישהו עוד ייכנס לדף. אני מחפשת רעיונות לפתרון בעיית השפיצים ברהיטים. ז"א, רהיטים עם זוויות חדות, שמסוכנות לילדים ולרגליים שלי.... אני מנסה לחשוב על דרכים לרפד איכשהו את הפינות, אבל עדיין להשאיר מראה אסתטי לרהיט.

לא יודעת כמה אסתטי אבל יש פינות סיליקון רכות כאלה שמיועדות לפינות שולחן חדות. נמכר ברשת אייס ודומיה למיטב ידיעתי.

אני מחפשת רעיונות לפתרון בעיית השפיצים ברהיטים. ז"א, רהיטים עם זוויות חדות, שמסוכנות לילדים ולרגליים שלי....

למען האמת, אם זהו רהיט בלתי ידידותי הייתי מתנצלת יפה לפני האסטתיקה ומחפשת משהו יותר נוח - למה אני צריכה להסתובב עם סימנים כחולים מהרהיטים שלי עצמי?
ניסינו בזמנו להתקין את פינות הפלסטיק על השולחן בסלון. אפשר להתקין אותן עם דבק (שהחזיק מעמד שלוש דקות) או באמצעות ברגים (שהיו מקלקלים את הרהיט). הרעיון נכון, הביצוע לא משהו.

לרפד היטב, לא ממש משנה איך, ולכסות במפה יפה ועבה. (-:

ולכסות במפה יפה
מפה יפה! נכחדה, יקירתי, יחד עם הדינוזאורים, כוסות היין, השינה בשבת בבוקר והסייסטה של שישי לפנות ערב, לפני שלוש שנים ואחד עשר חודשים, באותו ערב גשום שבו נולדה הבכורה (-:

מפה יפה וכביסה. עדיף שניים-שלושה עותקים שלה (-:

בלי תירוצים! (-: תתחילי לתפור מפה יפה בדוגמת טלאים. תפרי לה שרוכים בארבע פינות, לקשירה לרגלי השולחן, שלא ימשכו אותה.
(אצלי אין מפה כבר שבע שנים בערך. נה נה נה נה נה נה, יותר ממך)
(מצד שני, השולחן עגול ומעץ)

תתחילי לתפור מפה יפה בדוגמת טלאים. בהחלט, אחרי שאסיים את השמיכה עם ריפוד העריסה התואם לגיסתי (אמצע מרץ, בת) ועם שמיכות הברווזונים לחברתי נ. (תאומות, סוף אפריל-תחילת מאי) ואולי גם לסיים סוף סוף את הראנר, להשלים עוד כמה כוכבים לשמיכה של הבכורה, להחליט האם לצעירה אני תופרת דוגמת schoolhouse או log cabin, לתפור משהו לקיר שמעל המדרגות שהוא גדול מאוד וריק מאוד, ואחרי כל אלה - אין ספק, המפה היא הבאה ברשימה (-:

וברצינות: שולחן האוכל שלי אליפטי ומעוגל מכל פינה שלא מסתכלים עליו. השולחן שליד הספה הוא מהתיבות האלו מאיקאה (הידעת? החורים הם בגודל המושלם להשחלת צבעים, עטים, כפיות והפתעות נוספות). ופלייסמטס הרבה יותר קל לנקות.

לאחר שהדחקנו את העובדה שצריך לאבטח את הבית (כבר חודש וחצי היא זוחלת ומה עשינו? כלום!) שלחתי את הבעל לקנות אביזרי בטיחות למגירות, אסלה, פינות שולחן וכו'.
א-ממה, אביזרים אָיִן. בכמה חנויות אייס, סופרפארם וכאלה אמרו לו שהיתה חברה אחת בארץ ששיווקה את האביזרים הנ"ל ומשום מה, היא הפסיקה לשווקם. ובגלל שהיתה רק חברה אחת כזו - אין כאלה מוצרים להשיג! מוזר לא?
האם מישהו שמע? האם מישהו יודע? האם משהו קנה בתקופה האחרונה ורוצה לספר היכן יש להשיג?

<זה מרגיש כמו לנסות להשיג סמים או יצירות אומנות גנובות >

לי אמרו לנסות ב"שילב", אבל בגלל שהוא זוחל רק חודש, אני עוד מתעצלת ללכת לחפש.
נראה לי שמקום טוב לנסות זה "כלבו-יחזקאל", (על אבן גבירול, קצת צפונית לנורדאו,) יש להם הכל.

תודה, נשמע מעניין. ננסה ונדווח.

כדאי לקרוא בטיחות בלי גבולות

לאחר נפילתה של הקטנה בת הששה חודשים מהמיטה המשפחתית היום בבוקר (לילדה שלום, אבל היה סרט אימה), אשמח לפטנטים שונים ומשונים לבטיחות הילדים בבית ומחוצה לו.
לגבי הסיפור שלנו - המיטה נמוכה (היתה בגובה 30 סנטימטר, הורדנו לגובה 5 סמ' מהרצפה), הילדה ינקה, אני נרדמתי, היא התהפכה או זחלה ברוורס ו..... התעוררתי מבכי, מצאתי אותה על הרצפה. למזלי היא אפילו לא נשרטה, בכתה מייד ונרגעה מייד. פיזית- יצאנו בזול. נפשית- נאחס. פתרונות יצרתיים יתקבלו בברכה.
הבת שלי עוד רגע מתחילה לזחול. יש לי מעבר רחב למטבח שאני רוצה לחסום. לא ברור לי איך עושים את זה. אני גרה בדירה שכורה ומתכננת לעזוב אותה בספטמבר ולכן לא רוצה לקדוח. המעבר הוא של 160 סנטימטר והקירות באלכסון זו כלפי זו, לא בקו ישר. את הרעיון לבנות אקורדיון מעץ אצל נגר פסלנו- יקר מדי ומחייב לקדוח. מה עושים?
יש בבית כל מיני שידות לא גדולות במיוחד, למשל ארון נעליים. הן לא גדולות ולא כבדות. איך מונעים מיצור קטן שמנסה לנער את השידה להפוך אותה על עצמו?
לספה יש ארגז מצעים. אם באים בזחילה מאחורה ודוחפים יד קטנה היא יכולה להתפס שם באיזור מנגנון הסגירה. או חלילה המנגנון ישתחרר עליה. פתרונות?
סיפורים אישיים על ארועים בבית שקשורים לבטיחות ודרך התמודדות איתם? ברכב? בפינת המשחקים?

בטיחות בלי גבולות
בטיחות במיטה משפחתית

ובכלל ב- מדור תינוקות ופעוטות, תחת הכותרת: בטיחות יש דפים רבים נוספים בנושא. החביב עלי: יצר לשימור עצמי, אבל כדאי לקרוא את כולם.

רציתי לעדכן שבסוף לא מצאנו אביזרים - וטוב שכך!
הקטנה שהתאימה את עצמה לבית, למדה לבד (תחת השגחה מרחוק) מה לא יציב, מה יכול להיסגר על האצבעות וכו'. התנסתה, קצת נפלה, קצת לחצה על האצבעות - שום דבר דרמטי (טפו טפו טפו).
אני מרגישה כיום (כשהיא כבר בת שנה וחודש, הולכת) שזה מיותר.

אתר מכירתי שבו ניתן למצוא גלאי עשן עצמאי להתקנה בחדרים
ומכשירי אינטרקום לחדרי ילדים
http://www.bigmarket.co.il

לא קראתי את כל הדף, אבל רציתי להוסיף עוד משהו שלא כולם מודעים לו,
מפות שולחן, להרים את "הזנבות" של המפות כי יש לילדים נטיה למשוך
אותן ואת כל מה שעליהן.

האם יש טריק בטיחותי אחר, חוץ מסוגרים מיוחדים לדלתות ארון? כי אצלנו במטבח בכלל אין ידיות לארונות (יש מעין שקע דקורטיבי שמאפשר פתיחה).
(אני מניחה שאת רוב הכלים אצטרך להעביר למקום אחר, אבל לא אצליח להעביר את כולם - יש גבול לכמה צלחות כבדות אפשר להעמיס על הארון העליון.).

הכלים היחידים שנשברו לנו באדיבות הילדים (ובכוונה אני כותבת באדיבות) בשלב הלגעת-בכל-מה-שלא-זז הם כאלה שאנחנו אף פעם לא משתמשים בהם.
לא חסמנו ארונות, כן שמנו די אטרקציות במקום נגיש.
היו פעמים שרוקנו לי את כל הארון לרצפה ועשו רכבות. אז ניקיתי את הארון.

מדהים, אבל כל זה באמת חשוב, שילמדו להזהר ולנוע, הרי לא באנו לגדל אותם בג'מבורי.

הצילו מה עושים עם הקמים ועם תינוק זוחל??
אין לנו מספיק מקום לגדר כי זה בדיוק במעבר...

ביתי התחילה להתעניין בכפתורים של תנור הגאז במטבח(היא בת שנה וחודשיים) וזה מלחיץ אותי.
פעם ראיתי באיזו תכנית טלויזיה מן חתיכת פלסטיק קשיח שמחברים מתחת לכפתורי הגז והוא מונע אפשרות הגעה אליהם, (למי שמגיע מלמטה..)
האם מישהו יודע או מכיר דבר כזה או דומה לו?
תודה

http://www.shmar-taf.co.il/product.do?i ... ll=display

מצוין, תודה!

הי ורד! מעתיק גם לכאן...

בתור קצין בטיחות ביתי (קב"ב), כדאי ש:
הכירה תהיה מסוג שמנתק הגז אם אין אש (ואי אפשר להזרים גז ע"י סיבוב הכפתור)
שיהיה ברז ראשי לכירה שסגור מחוץ לזמן בישול
וכמובן, אם אפשר, עדיף כפתורים על השיש מאשר בחזית.

צוויל

את מגן הגז שחיפשת ראיתי למכירה בד"ר בייבי.

ברז ראשי לכירה שסגור מחוץ לזמן בישול.
וואלה, איך לא חשבתי על זה ... זו אמנם עוד התעסקות אבל באמת הכרחית. אני אתחיל להקפיד.
וגם ארכוש לי הגנות, כי היא בעניין של הגז גם כשהוא בפעולה...