בלי חיתולים גם בלילה

אנונימי

מדור בלי חיתולים

איך לגדל ילדים בלי חיתולים גם בלילה (כשהם עוד תינוקות)

איך זה עובד
באופן טבעי תינוקות לא מתרוקנים מתוך שינה, אלא מתעוררים (לגמרי או חלקית) ורק אז עושים פיפי או קקי. (אם כי תינוקות שישנים בחיתול עלולים להתרגל להתרוקן מתוך שינה.)
לכן כשישנים עם התינוק אפשר לזהות מתי הוא צריך להתרוקן ולדאוג שהפיפ\קקי יגיעו ליעד מתאים -- סיר, חיתול מקופל, או מה שמתאים לכם.
עם הזמן התינוק מתרוקן פחות בלילות, ומתרגל לעשות פיפי וקקי כשהוא קם.

איך מזהים

בדרך כלל תינוק ישן שצריך להתרוקן מתפתל באי נוחות מתוך שינה, לפעמים למשך דקות ארוכות.
יש תינוקות שמבקשים לינוק כשהם צריכים להתרוקן, אבל יונקים בצורה "מעצבנת" -- כאילו שהיניקה לא עוזרת להם להרגיע את מה שמציק להם.

מה עושים
קודם דואגים למגן את המיטה: בלי חיתולים הגנה על המזרן.

אם התינוק מסכים להתרוקן בתנוחה הרגילה, אפשר לפשפש אותו לסיר או קערה ליד המיטה. (כדאי לדאוג למכסה, כדי שהקערה לא תתהפך אם מישהו יבעט בה בטעות)
חלק מהתינוקות מעדיפים קודם לינוק ורק אז להתרוקן.
אם התינוק מעדיף להתרוקן תוך כדי יניקה אפשר להחזיק קערה בין הרגליים של המניקה, או להחזיק חיתול מקופל בין הרגליים של היונק ולשטוף אותו למחרת.
לתינוק שממש לא רוצה להתעורר אפשר ללחוש "פששש" ולהחזיק חיתול באזור הקריטי, וכך הוא יוכל להתרוקן מתוך שינה.

תרמו: בשמת א, קיקה, תבשיל קדרה, אם פי 3, יעל, ענת גיגר, תמר ס, צפונית, קרוטונית מהמרק הגדול, יונת שרון.
עריכה: יונת שרון 2006-10-14

אני תוהה אם יש קשר בין התעוררויות ליליות לבין תהליך הגמילה. בשמת ואחרות, האם ידוע לכן קשר כזה? הקטנצ'יק קם פחות ופחות לעשות פיפי בלילה, ועקב כך קם פחות ופחות (אל תגלו לאף אחד). מה דעתכן?

מסעדה, לדעתי ולדעת אחותי יש.
שלהם הפסיקה להתעורר בלילה וגם קמה יבשה מגיל שלושה חודשים בערך.
גם שלי התחיל לישון הרבה וגם לא לעשות בלילה.

ועוד שאלה.
לפנות בוקר, היא מתפתלת במיטה באי נוחות, מתוך שינה. נראה לי שיש לה פיפי. ואם אני לא עושה כלום היא עושה בחיתול.
מה כדאי לעשות במצב כזה? להעיר אותה לפיפי?

תמר,
זו שאלה מעניינת שהתלבטתי בה בזמנו.
הגעתי למסקנה, שאם אני לוקחת אותו אז לעשות פיפי, וזה קצת מעיר אותו, אז זה רק לטובה. הוא לומד ככה לקשר פיפי עם ערנות. יעני, לא עושים מתוך שינה.
עכשיו יש לי ילד יבש בלילה בן חמישה חודשים, שיבש כבר מגיל חודשיים בערך. גם הוא מודיע לי שהוא צריך פיפי בבוקר (בדרך כלל כל בוקר בשש וחצי בבוקר) בדיוק בצורה שתיארת. וגם הוא יעשה בסופו של דבר, אם אני אתעלם מהמצוקה שלו מספיק זמן (הוא יכול להתאפק די הרבה, ומאותת די הרבה זמן בגילו).

עדכונים ממרומי גיל שבעה חודשים:
מאז שהוא קם פחות לינוק, הוא גם קם יבש. מדי פעם יש לי לילות של שני חיתולים רטובים (אלו שאני פורשת מתחתיו) אבל לא יותר. לפני חודש עמדנו עדיין על חמישה חיתולים בלילה.

לגבי הבוקר: אמהות רבות מספרות, שהן בטוחות לגמרי שהחיתול מלא מהפיפי של ההתעוררות בבוקר.
אני יכולה לספר לך שאני פשוט שמתי אותו עם חולצה בלבד, והתברר שבלילה הוא אפילו מאותת יותר כשהוא צריך. והם גם מתרגלים שלא עושים בלי "לבקש", כתוצאה מהקשב שלך.

הקטנצ'יק בן 10 שבועות. ניסיתי להשכיב אותו לישון בלילה בלי טיטול (ביום, הוא רוב הזמן עם טיטול. אני משתדלת בכל זאת להיות קשובה. פה ושם הוא ערום. אני מצליחה לא רע בזמנים האלו, אבל זה דורש ממני התרכזות טוטאלית רק בזה, וגם להיות בבית, ולא כשהולכים לחדר אוכל למשל... ). הוא אכן ישן יבש (בניגוד לאחיו הגדול...). לפנות בוקר הוא מרוקן הכל. בינתיים יום אחד התעוררתי בזמן, ובשני, הלבשתי לו טיטול כשהוא התעורר לינוק בסביבות 5:30 והוא אכן התמלא מהר מאד. אני חוששת שלא אתעורר בזמן (הוא מתעורר וזז, אבל בשקט, בלי בכי או אנחות, וכשאני עייפה, זה לא מעיר אותי), וגם לא ממש בא לי לקום לכיור ולהעיר אותו לגמרי.

רציתי לשאול את מי שמפשפש גם בלילה: מוקדם בבוקר המתוקון מתחיל להתהפך בשנתו ונראה לי שהוא צריך לשחרר, אבל לפעמים אם אני לוקחת אותו לפשפוש לפני שהוא התעורר לחלוטין הוא בוכה ומתנגד. מצד שני אם לא אקח אותו לפשפוש הוא יתהפך על משכבו במון זמן... וברור שזה מציק לו . או במיקרים אחרים הוא מסכים לפשפש ואז נהיה עירני לגמרי למרות ששנת הלילה לא נגמרה (טוב אולי לא נגמרה לאמא...)אז איך אתם עושים את הפשפושים של הלילה והמוקדמים בבוקר כשכולנו מנומנים?

אמא מתחדשת, תיאורי הבוקר אצלך כמו אצלנו בדיוק. הוא באמת מתהפך על משכבו ויונק המון זמן, עד שהוא בעצמו פוקח עיניים ורוצה לעשות פיפי ואז אני לוקחת אותו. וכמו הנקות: בהתחלה זה היה בשעות כמו חמש-שש בבוקר, עכשיו זה כבר יותר שמונה בבוקר (הוא בן שנה ושלושה שבועות). כלומר, בהדרגה הוא מתאים את שעות השינה למה שמתאים לבית, ממש כמו שקורה בהדרגה עם ההנקות.
אכן די הרס לי את השינה לקום בחמש בבוקר לפשפש, אבל עכשיו אני קוצרת את הפירות. הוא גם מחכה בבוקר ולא עושה יותר על המיטה.

בעניין הלילה:
באמת התלבטתי.
דווקא לא נרתעתי מחיתול רטוב.
אבל מה שעשיתי היה להחליף בעדינות בלילה את החיתול מתחתיו. קמתי לפשפש רק כשהוא ממש "ביקש" שאפשפש.
הרגשתי שזה לא כל כך נורא שהוא יישן על רטוב, זה ישדר לו שכדאי להתעורר לגמרי בשביל לעשות פיפי.
באמת די מהר הוא הפסיק לעשות פיפי בלילה, והתעורר לפנות בוקר בשביל לעשות את כל הפיפי.
וככל שהוא גדל, כך הוא התעורר בשעה יותר ויותר מאוחרת בשביל הפיפי.

וככה גם שמעתי על תינוקות אחרים, כך שאני מגיעה למסקנה שזה הדפוס הרגיל.

אבל אם הוא ישן על רטוב, אז מה ההבדל לעומת טיטול?
אני משתמשת ב(סדין ועליו) סדינית שנשארה לי מהלידה (קנינו חבילה, השתמשתי באחת או שתיים) ועליה עוד סדין (או ציפה בתפקיד סדין - יותר עבה ונוח).

הטיטול סופג כ"כ טוב את הרטיבות שהוא לא מרגיש אותה בכלל. חוץ מזה נדמה לי שיותר קשה לו לעשות פיפי בטיטול.
וליתר דיוק דווקא לא נרתעתי מחיתול רטוב גם לי לא מפריע. התכונתי לטיטול מלא. (יש להקפיד על טרמינולוגיה מדויקת(-; )

ישן על רטוב, אז מה ההבדל לעומת טיטול?
א. נו, זה לא הרבה זמן. רק עד שהייתי מספיק לא-אפופה כדי לזרוק את הרטוב על הרצפה, ולשים מתחתיו בעדינות חיתול יבש.
ב. בטיטול הוא לבוש, החיתולים שימשו סדין ושמיכה.
ג. בטיטול יש חומרים מדאיגים, שמגע עם פיפי משחרר אותם לעור. החיתול עשוי מבד, לא מסוכן.

הצעה ללילות הקרים. ניסיתי את זה ב 2 הלילות האחרונים. אני פורשת ,במקום מגבת, שמיכת פליז (אפשר לקנות אחת גדולה ולחתוך לגודל הרצוי ואז יש כמה חתיכות) הפליז גם מחמם וגם לא נהייה ספוג במקרה של הרטבה.

הילד שלי זז הרבה בלילה, אז אין לי את האופציה של לכסות את הטוסיק בחיתול - תוך 3 דקות החיתול בצד. לכן אני או מתכסה איתו קרוב קרוב, או כשהוא ישן עמוק ולא זז הרבה בשמיכה עבה לילדים שהיא עדיין מאוד גדולה והוא לא מתגלגל החוצה ממנה.

מה שכן, לפעמים שהוא עושה פיפי מתוך חצי שינה (לא כל לילה אבל קורה) יש לידי חיתול פלנל וכשהוא מתחיל להתהפך מצד לצד בחוסר נוחיות, אני שמה לו בין הרגליים וככה אם הוא לא מתעורר, אלא עושה פיפי החיתול סופג את הרוב ולא השמיכה/בגדים....

הגמדון, לא עושה תוך כדי הנקה ביום (אלא מיד אחריה), אבל בלילה, תמיד תוך כדי, בלי סימן מוקדם. אני פשוט מיניקה אותו כשהטוסיק שלו בקערה, וכשאני שומעת את הזרם, אני עושה קולות, כדי להחדיר למודעות שלו. וגם בעיני זה לא נחשב פספוס - זה פשוט הדפוס הנוכחי שלו. אולי כי בסוף ההנקה הוא כבר ישן לגמרי (המדד - אפילו לא צריך מוצץ. ביום, הרבה פעמים בסוף ההנקה הוא רוצה מוצץ, וגם לאחר הנקת-לפני-השינה הוא עוד צריך בד"כ עזרת מוצץ כדי להרדם.)

התחלתי בלילה (שוב) רק לפני שבועות ספורים. לקח בערך שבוע עד שהגענו לסדין יבש (=פיפי בהנקה, בקערה). אח"כ לנו מחוץ לבית והיו 2 לילות שהוא היה עם טיטול - אז הצטרכנו שוב כמעט שבוע כדי להחזיר למצב הנוכחי. אני לא מפשפשת אותו. פשוט מניקה כשהוא בקערה ואח"כ מנגבת אותו. הוא מתעצבן מדי כשמפשפשים אותו בלילה. החסרון - זה דורש עירנות מלאה שלי (הנקה בישיבה, לקום אח"כ לרוקן ולשטוף את הקערה). בלילות של עייפות קשה במיוחד אני מיניקה כשטיטול מונח עליו, ואז זה חוסך חלק מהעירנות.

בלילה , היא בלי טיטול, ועושה פעמיים קקי בינתיים. גם פעמיים פיפי. בקקי היא מעירה אותי, אבל כבר מרוחה כולה .
אז שטפתי , אבל זה לא נעים לה כי קר. היא ערומה עדיין כל הזמן ועטופה בחיתול פלנל, וכל התהליך של הוצאה מהשמיכה והחלפה - קר ולא נעים לה. יש הצעות?
ניסיתי לחתל בבד, אבל זה נראה לי לא נעים לה, אז ירדתי מזה בינתיים.
בבקשה לא להציע לשים טיטול ללילה כי היא נהיית מזה אדומה כמו עגבניה ומאוד אומללה.
תודה...

קרן - בלי חיתולים? איזה כיף!
להזכר בהתחלה...
לא יודעת.
אנחנו כן שמים חיתול בלילה, ואני לא זוכרת חיתול-קקי מהלילה. אולי היה אחד.
למה, בעצם, אתם לא מלבישים לה חזיה/חולצה/סוודר?

הלבשתי פעם אחת, היא לא נראתה לי מרוצה, מעדיפה לעטוף אותה טוב ולשים במנשא. ובעצם למה?
מה יקרה אם היא תלבש חולצה רק בעוד שבוע? אני מרגישה כאילו אני מנסה לכלוא אותה בתוך חולצה ולא כאילו אני מלבישה לה חולצה. הצלחתי להסביר?
היא לא מפסיקה לינוק, ו...לחרבן. אז יש פעמיים קקי בלילה.
הלילה היא העירה אותי בבכי, עשיתי לה הילינג - מייד יצא מלא מלא קקי. לפחות זה היה הקקי השחור והדביק האחרון - אח"כ היא התחילה עם הצהובים. יש!!!!!!
הבעיה היחידה שלי בבלי חיתולים, היא הקיצוניות שלי - אם כבר אז עד הסוף. ולכן אני צריכה להיות שלמה עם זה לגמרי.
כרגע מה שנראה זה שעם חד פעמי זה לא יילך גם אם אני רוצה. אני יחכה כמה ימים ואז יחליט - בלי לגמרי או רב פעמי.
כרגע נראה לי מאוד פשוט לקרוא את הסימנים שלה - תמיד יש בכי והתמתחות לפני הקקי, תוך כדי ואפילו אחרי , בפיפי אין בכי - יש מלמול ופקיחת עיניים גדולות. כאילו ממש פלאי העולם....

הבעיה היחידה שלי בבלי חיתולים, היא הקיצוניות שלי - אם כבר אז עד הסוף. ולכן אני צריכה להיות שלמה עם זה לגמרי
צ'מעי - את יכולה להחליט ש"חיתול רק בלילה, רק בשבועיים הראשונים".
זה יחשב לך "בלי חיתולים". עלי (-;

כן, אני חושבת שאני מבינה את ענין החולצה.
בכל מקרה - תני לכן עמה ימים להתרגל.

אה - רגע - אולי כן תשימי לה חיתול בד (מרובע) בין הרגליים ללילה - לא ממש לחתל, אבל שהיא לא תתמרח כולה. יעזור?

לגבי הלילות - תבשיל קדרה - אני חושבת שכדאי לכם לוותר בכל זאת על החיתול בלילה. מבחינתי, זה הקטע הכי משמעותי - כי הוא האינטואיטיבי שלא ניתן לשליטה קוגניטיבית, ולכן הכי קל לקלקל בו, והכי קשה לתקן (כשגדולים). תמצאי פתרון טכני לפשפוש תוך כדי הנקה (להניק עם חיתול, או אפילו טיטול מונח עליה, להניק בקערה וכד') כך שלא תרטבו אבל שעדיין, היא תהיה מודעת אם יש הרטבות מעבר להנקות. הטיטולים פשוט מקלקלים אותם בזה, באופן שלא יאמן. - ואם היא לא עושה קקי בלילה, אז זה באמת לא סיפור גדול, אפילו אם מפספסים.

אצלנו - כבר יש שיפור: שמתי לב שהפיפים של הלילה הם תמיד בסוף ההנקה, בדרך כלל אחרי הפסקה קטנה. עוד כמה לילות של כיוונון האבחון, ואולי אנסה לפשפש אותו, במקום רק לקלוט את הפיפי ולהשמיע את הצליל.

עוד רעיון קטן, שלא ברור לי למה לא חשבתי עליו קודם, אבל שיפר לי את איכות השינה: יש לי ליד המיטה שתי קערות - אחת גדולה, שבתוכה הוא עושה את הפיפי (גדולה: כדי שלא ישפריץ, גם אם לא מכוונן, ושיוכל "לשבת" בתוכה) ואחת קטנה, שאליה אני מעבירה את הפיפי אחרי שהוא מסיים. כך הקערה שבה הוא עושה מתייבשת לפעם הבאה (שלא ישב בתוך פיפי) ובכל זאת אני לא צריכה לקום כל פעם לרוקן ולנקות את הקערה, אלא רק בבוקר.

היום יום גדול ,כי לילך בת 10 חודשים פעם ראשונה לא עשתה פיפי בלילה. תודה לבשמת ,זה שאת אמרת שחשוב להוריד חיתול בלילה ותוך כחודשיים כל העניין הסתדר ,אז באמת כך. בהתחלה פחתו פעמים שהיא עשתה בלילה ,בהמשך נשאר רק פיפי ראשון של הבוקר שהיא היתה משחררת תוך כדי הנקה והיום היא חיכתה עד סוף ההנקה.

סביב גיל חודשיים-חודשיים וחצי הם מתחילים להיות יבשים בלילה מעצמם. חשוב לתפוס את זה ולהוריד אז חיתול. שהיא תלמד מאפס שבשביל הפיפי של הבוקר מעירים את אמאבא. לא עושים במיטה.

בשמת - התחלנו בגיל חודשיים ואני סופרת בדיוק שני לילות שבהם הוא היה 6 שעות רצוף יבש. חוץ מזה בין פעם ל4 פעמים של פיפי בלילה דרך קבע. הוא ישן בלי חיתול ובלי מכנס. לויודעת למה זה קשור. מחכה בסבלנות. הוא כן מעיר אותנו לפיפי בשנ"צ. פיפי וחוזר לישון או שלא חוזר לישון. בלילה הוא רק חורק עד שאני שומעת. לרוב הוא כבר רטוב.

בלילה כדאי לשים על שעוונית שעליה סדינון או חיתולים ח"פ בהתחלה. אני פשוט מושיטה יד לבדוק אם זה רטוב או לא. בכל מקרה היא נעה בחוסר מרוצות כשרטוב לה (אא"כ היא ממש ישנה חזק ואז לא איכפת לה בכלל שרטוב). אחרי הלידה הייתי כ"כ עייפה שגם השתמשתי בטיטולים (אקולוגיים) כי לא היה לי מספיק כח לתפוס אומץ לזה, אח"כ ספגתי חודשיים פיפי-קקי עד שנפתח הערוץ המדהים הזה. היא עדיין ישנה על השעוונית עם הסדינונים ואני עדיין מושיטה יד. כשהיא משמיעה אנחות קטנות כאלה מתוך שינה - שאולי לא תשמעי אבל תראי שהיא חסרת מנוחה - אני שמה חיתול בד בין הרגליים שלה שיספוג.
בהצלחה לך ושתהיה לידה טובה ובריאה.

שליחה על ידי אודם* » 02 יולי 2004, 15:53

ראשית תודה על הדף הזה שגילה לי עולם חדש (ישן...),
הקטן בן 8 חודשים, ללא חיתול מגיל חודשיים, עד לפני 3 שבועות הייתי משתמשת בחיתול בחוץ ובלילה (אבל לוקחת אותו לפשפוש כמובן), עד שהבנתי שאני פשוט צריכה להפסיק, לחשוב שאין בכלל אפשרות לחיתול ולהסתדר.
וזה הולך טוב,בחוץ במנשא אין פספוסים ,הוא מסמן בבירור.
רציתי עצה לגבי הלילות,הוא איתנו במיטה,קם לינוק מספר פעמים (לא יודעת כמה בדיוק - ערפל שינה) ובכל פעם גם מפושפש,מה שלא ברור לי זה העניין של מספר הפעמים- האם הוא עושה פיפי כי אני לוקחת אותו ולא מתנגד מתוך ערפל השינה שלו? עדיף להניח לו לסמן בבירור ורק אז לפשפש (מה שאומר הרבה פספוסים)?
אני מניחה שזה קשור לזה שהוא היה מחותל בלילה אז אולי עניין של זמן עד שיהיה יבש ???

האם הוא עושה פיפי כי אני לוקחת אותו ולא מתנגד מתוך ערפל השינה שלו? עדיף להניח לו לסמן בבירור ורק אז לפשפש (מה שאומר הרבה פספוסים)?
איך שמתאים לך. בינתיים את מרגילה אותו שפיפי לא עושים במיטה, וזה כבר טוב.

אולי עניין של זמן עד שיהיה יבש ???
אולי.
תלכי עם מה שמתאים לך, לפי מה שמתאים לך.

לתחושתי, כן, הלקיחה לעשות פיפי בלילה גורמת להם לעשות גם כשאחרת לא היו עושים. מה לעשות עם זה, זו החלטה שלך. לא נראה לי נורא כל כך בגיל הזה. בגיל מבוגר יותר, כשיהיה עצמאי יותר, אפשר יהיה לשנות את ההרגלים האלו - ובכל מקרה, הוא מתרגל לעשות בעירות, וזה מה שחשוב, לדעתי.

בעניין הלילות גם לי יש בעיה - היא מתעוררת כמה פעמים בלילה (בת חצי שנה), כמעט תמיד כשאני מתעוררת היא כבר רטובה. בלילה כמעט כל הפיפי במיטה (אני מחליפה מצע מתחתיה).
בעיה נוספת - בלילה (ורק בלילה) היא עושה לעיתים קרובות פיפי תוך כדי הנקה.
עצות יתקבלו בברכה! @}

שליחה על ידי אודם* » 05 יולי 2004, 12:17

אם פי 3 - תודה ,כך חשבתי, אנסה לקחת אותו פחות פעמים אחרי שארגיש יותר בטוחה.

ליזה ליזה - מנסיוני (כפי שאת רואה גם אני עדיין לומדת) , אני לוקחת אותו מייד אחרי ההנקה, לפני שהוא מרפה ואז בדרך כלל יהיה פיפי,אצלי זה אומר להיות זריזה וערנית יחסית (דבר קשה בלילה) כדי להתעורר מהר,להיניק ולקחת אותו לפני הפיפי,עם הזמן זה נעשה די אוטומטי וקל יותר.

מה מלבישים אותם בלילה? אני ממש מסתבכת עם הבגדים הקטנים האלה, להשאיר רק עם בגד עליון? לא קר מידי? ואם השמיכה זזה? (אני תופסת את עצמי ישנה חזק בין הנקה להנקה ולא מתעוררת מתזוזות שלו)

אני הלבשתי למעלה שתי שכבות, למטה מכנסונים עם רגלית. כיסיתי אותו גם עם שמיכת תינוקות, ומעליה את הפוך שלי.
בגיל הזה הם לא זזים כמעט. גם די חם להם לישון איתנו.

הבנתי, זה אומר החלפות של מכנסיים והחיתול שמתחת.
וכשנדמה שיש פיפי, להעיר אותו? זה לא הורס לקטנים את הלילה? הרי תדירות הפיפי גבוה. שיש חיתול בלילה, הוא ממש ספוג שתן (כבד) בין הנקה להנקה.
בכל הנקה אני מפשפשת אבל אני מפספסת, הוא כבר אחרי. אם אני מרימה אותו לפני ההנקה - זה ממש מרגיז אותו.

שליחה על ידי יעל* » 06 דצמבר 2004, 19:31

רונה - הלילה היה חידה גדולה עבורי. שלי לא היה יבש בלילה ועד היום עושה פעם בלילה פיפי. לקח לי זמן להבין את התנועות שלו מתוך שינה אבל כן ניסיתי לפשפש אותו מתוך שינה. הוא היה חוזר לישון בשקט כשהתזמון היה נכון. גם אני הלבשתי מכנסונים והחלפתי אותם ואת החיתול בד מלמטה. זה הופך להיות תנועה מתורגלת עם הזמן ואמא ותינוק לומדים לישון דרכה.

אצלנו יש לפעמים שבלילה הוא מתעורר ומאד בוכה ומתפתל, ומסרב להתפשפש. ואז אני מורידה לו את המכנסיים, ומסתובבת איתו קצת על הידיים, או בתנוחה הקלאסית של גזים - הבטן שלו על האמה שלי, או כשהבטן שלו על הכתף שלי, הוא בוכה קצת, אחר כך משתין (על הרצפה או עלי), נרגע, חוזרים למיטה, יונק ונרדם.
היתה תקופה ארוכה כזאת, עד שגיליתי שזה שהוא לועס את הזיתים שנושרים מהעץ בגינה עושה לו את כל הבלגן הרציני בבטן. התחלתי להקפיד לסלק את הזיתים שנופלים וזה די עבר.
אולי כדאי לבדוק האם משהו בתזונה שלך עושה לה גזים.

אצלנו, למרות שאני קוראת את הסימנים טוב במשך היום, בלילה הוא היה עושה בערך 3 פעמים, עד לפני שבועיים כשחגגנו יומולדת 8 חודשים. פשוט הפסיק לעשות בלילה. אם צריך, מתעורר לקראת 5 בבוקר, ועושים בשירותים/כיור.

עדיין בעיות עם הלילה.
הקטנה שלי אוטוטו בת 10 חודשים.
עדיין עושה פיפי אחד בלילה, ואחד בבוקר כשהיא עדיין ישנה.
בסביבות 6 היא מתחילה לזוז באי נוחות ורוצה לינוק כדי להמשיך לישון כשאני יודעת שהפיפי מפריע לה. כשאני מנסה להרים היא צורחת. לעיתים היא מסכימה לעשות תוך כדי הנקה ואז ממשיכה לישון.
התחלתי לחתל אותה ברב פעמי בלילות כיוון שתמיד שכמות הפיפי מאוד גדולה ותמיד זה עובר למצעים ונמאס לי להחליף מצעים יום יום.
השאלה האם להרפות ופשוט להניח לה לעשות את הפיפי בחיתול בלי שום נסיון לפשפש בסיר או להמשיך לנסות?

באמת דילמה, שלנו אמנם בת 5 חודשים אבל אחרי מס' נסיונות של קימה בלילה עם תרחיש כמו שתארת, החלטתי לשים בלילה טיטול, הרי ידוע ששליטה בזמן השינה זה משהו שלפעמים לוקח עד גילאים ממש מאוחרים אז למה להרוס את שנתם ואת שנתינו, גם ככה היא לא משהו....

השאלה האם להרפות ופשוט להניח לה לעשות את הפיפי בחיתול בלי שום נסיון לפשפש בסיר או להמשיך לנסות?
כמו עם מזון מוצק, הייתי מחכה קצת (שבועיים?) ומנסה שוב. לא הולך? שוב חיתול. אחרי עוד שבועיים, שלושה, חודש - לנסות שוב.

ואגב, למה להחליף מצעים.... המזרון לא מוגן? אם כן, אז זה בסך הכל פיפי של תינוקת יונקת, לא? מתייבש וזהו.

כמו שבשמת תיארה גם אצלנו היה מוחה בתוקף כשהייתי לוקחת אותו בלילה ,הרפנו , וניסינו שוב אחרי כמה ימים וזה עבד . עכשיו הוא משתף פעולה , אבל לא מוציא את כל הכמות אלא רק חלק ושומר פיפי גדול לבוקר .אני גם מקפידה ללראות שהוא פתח עיניים לפני שלוקחת אותו , זה סימן הלילה המוסכם שלנו , אחר כך הוא עוצם ובעצם עושה בעיניים עצומות וחוזר לישון.

הקטנה כבר בת 10 חודשים והמצב בלילה רק "החמיר".
עד חצי שנה בערך היתה עושה פעם או פעמים בלילה בקערה. אחר כך התחיל סרוב פשפוש .
היום- סרוב מוחלט בלילה והמון פיפי. אם בתחילת הסרוב רק שמתי מתחתיה חיתול- אחר כך עברתי לר"פ והחלפתי לאחר הפיפי, היום כבר חיתלתי בח"פ כי היא עושה פיפי אחרי כל יניקה קטנה -היד שלי תמיד עוקבת מתחת לטוסיק (והיא יונקת הרבה בלילה). כל נסיון שלי להתרומם טיפה אפילו תוך יניקה- גורר צרחות.
רק בבוקר כשהיא מתעוררת לגמרי היא חוזרת לעשות בסיר/קערה וכך גם במשך היום- כמעט ללא פיספוסים.

מה, פשוט לוותר בלילה? יש רעיונות?

מה, פשוט לוותר בלילה? יש רעיונות?
מה את מרגישה?
נשמע לי שאת קשובה לה, ושהכיוון שלך אומר לוותר בלילה בינתיים. מה את אומרת?

זהו, שאני לא רוצה לוותר בלילה אבל כמו שכתבתי- כל נסיון שלי גורר בכי כאילו אני מפריעה לה בשינה ואני יודעת בדיוק מתי היא עושה את הפיפי. היא מעדיפה לעשות בשכיבה בלי להפריע לעצמה.
מעניין אותי למה היא עושה בלילה בכלל? אולי בגלל שהיא מתעוררת המון?
הלילה מתסכל אותי- זהו הוצאתי את זה. אולי באמת כדאי שאוותר בלילה לתקופה, לפעמים אני מוצאת את עצמי מתרגזת מהעניין.

מעניין אותי למה היא עושה בלילה בכלל? אולי בגלל שהיא מתעוררת המון?
נראה לי הפוך: היא מתעוררת כי היא צריכה פיפי. והיא חצי ישנה ועצבנית מזה, ולא יכולה/מסוגלת/רוצה להתעורר לגמרי (שזה מה שנחוץ לה כדי לעשות פיפי), אז אם מציקים לה זה יותר מדי בשבילה.
אילו אני הייתי נתקלת בתופעה הזאת בתינוק שלי, הייתי לוקחת את הילד שלי לאייפק או לרופא הסיני שלנו, לבדוק מה קורה עם הפיפי בלילה. זה נשמע כמו איזו תגובה למשהו, הפרת איזון, משהו. כמו אצלי כשפתאום אני צריכה לקום באמצע הלילה לפיפי. הייתי יוצאת מנקודת הנחה שמשהו קורה פה ושאולי אפשר לטפל בזה, כי תינוקת שגדלה בלי חיתולים נוטה להיות יבשה בלילה בגיל הזה. אבל זה משהו שאני הייתי עושה, בגלל התפיסות שלי לגבי הבריאות, לא בטוח שזה מתאים לך.

האם לפשפש תינוקת שעושה פיפי בלילה אבל לא מתעוררת ולא מתלוננת?
כרגע, היא לא מבקשת ממך בלילה, נכון? אחרת זה היה מעיר אותך, והיית מבינה שהיא מבקשת פיפי.
לעומת זאת, בבוקר החיתול רטוב, נכון? זאת אומרת, שמתי שהוא בין הרגע ששמת לה אותו לבין הרגע שפתחת אותו (אנחנו לא יודעים מתי), היא עשתה פיפי - בלי לבקש ממך שתקחי אותה לבית שימוש.
לכן, השאלה לגבי עכשיו היא - האם לקחת תינוקת ישנה שלא מבקשת.
אז התשובה שלי לגבי עכשיו היא, שנשמע לי שהשיקלול של השינה שלך (ערך עליון כשמדובר באמהות לתינוקות קטנים, ואני לא צוחקת בכלל! מדובר על השפיות שלך!) לעומת איזה נסיון לא ברור לישון בלי חיתול - יוצא בבירור לטובת השינה, בלי "לבלבל במוח" (אני כותבת קצת בשעשוע (-; ) לא לך ולא לה.
אילו היית מתארת מצב אחר - נגיד, כל בוקר בחמש היא מתעוררת ומתחילה "לבקש" ואת יודעת שהיא רוצה שתקחי אותה לעשות פיפי, אבל את הרוגה מעייפות ולכן את לא מסוגלת לקום, מתעלמת ומשדרת לה ככה לעשות בחיתול. אילו היית מתארת מצב כזה, אז היתה לך גם דילמה אמיתית, כי יש פה בעיה לא לכבד את הבקשה שלה רק מפני שאפשר להעמיד פנים שהיא לא ביקשה (כי היא עוד לא מדברת במלים בעברית). אבל לך אין בכלל דילמה כזאת. היא לא מבקשת, היא ישנה, וכנראה מתעוררת קלות לעשות פיפי אבל זה לא גורם לה להתעורר לגמרי.

מצד שני, לא רק שאין כאן דילמה אמיתית (בין כבוד אליה לבין העייפות שלך) אלא שיש עוד גורמים כבדי משקל (שוב, אני כותבת ברצינות, אלה דברים חשובים, במיוחד כשמדובר בתינוקות קטנים): חורף וקר, ויהיה לא נעים להשכיב אותה עירומה בפלג הגוף התחתון, יכול להיות בעייתי מהמון בחינות שהיא תהיה רטובה, וכן הלאה. בקיצור, השיקול של חורף וקור ושינה ורטיבות עומד כנגד הרצון להתחיל בניסוי חדש בלילה. וכרגע, לפי ההערכה שלי - לא שווה את זה. אבל זו כמובן ההערכה שלי, מהצד, ואת יכולה להחליט אחרת. אני רק מפרטת לך את דרך המחשבה שלי, כדי לעזור לך להחליט.

בשלושה וחצי החודשים הבאים את תמשיכי להיות בקשב לגבי היציאות שלה במשך שעות העירות, אני מניחה. נכון?
ואת גם תמשיכי להיות עם היד על הדופק לגבי הלילה - האם את רואה שבאופן עקבי כל בוקר היא קמה עם חיתול יבש? האם היא מתחילה להתעורר לפנות בוקר ולבקש שיקחו אותה לבית שימוש?
אם חלים שינויים כאלה, אפשר תמיד לשקול מחדש. כל יום הוא יום חדש, ואין פה שום החלטה שחקוקה בסלע.
אם יהיה שינוי, בואי להתייעץ שוב.
אם לא יהיה שינוי, אין שום בעיה לחכות עד שיהיה ממש חם, מספיק חם לישון בלי חלק תחתון (כמובן על מיטה ממוגנת, כמו שפירטנו ב בלי חיתולים הגנה על המזרון ), ואז להוסיף עוד נדבך לחיים בלי חיתולים. יהיה חם, היא תהיה יותר גדולה, היא בוודאי כבר תתעורר כדי לעשות פיפי ולא תעשה מתוך חצי שינה כמו תינוקות קטנים, וכן הלאה.

אצלנו הפשפש הקטן מפשפש בממוצע 4-5 פעמים בלילה - בכל התעוררות. אני מציעה בדרך כלל פיפי לפני ציצי כי זה מגדיל את הסיכויים לחזור לישון אח"כ.
בהתחלה חשבתי שהוא עושה כי אני מציעה אבל אם אני לא מציעה, הוא בכל זאת עושה....
לאחרונה גיליתי, שאיכות השינה שלו וההפרעות לשינה קשורים אולי פחות אליו ויותר אלי: אם אני נורא עייפה ומתקשה לקום לפשפש אותו כשהוא מתחיל לבקש - אז או שיש פספוס שצריך לטפל בו, או שהוא מתעורר ועצבני וצריך לטפל בו, או שניהם. אם אני לא נורא עייפה, אני מצליחה לקום, לפשפש ולחבר אותו לציצי לפני שהוא ממש ערני ואז הרווחנו עוד קצת שינה

הורדתי את שני האוברולים, את הטיטול, הרמתי מעל הקערה, ואכן המון פיפי (אם כי הטיטול עצמו אף הוא היה מלא). טיטול חדש, הלבשה, כמובן שהיא כבר היתה ערה לחלוטין ומחייכת
מרב, אולי תנסי קצת פחות בגדים אבל יותר חמים - או במקום אוברול 2 חולצות, גרביים ארוכות וזוג אחד של מכנסיים עבות?

אגב, גיליתי עוד פטנט. אולי זה מתאים יותר ל לוגיסטיקה בלי חיתולים אבל אם אני כבר כאן...
אחת הבעיות העיקריות שלנו היתה - מה עושים עם הקערה של הפשפושים. בהתחלה היא היתה למרגלות המיטה ותמיד למישהו היה נתבל הקצה של השמיכה אז הרחקנו אותה קצת מהמיטה... ואז הפשפש התחיל לזחול וכמובן שהדבר הראשון שהוא עושה כשהוא מתעורר לפנינו בבוקר זה להפוך את הקערה, עם תכולתה ששוות ערך לכ5 פספוסים, על המזרון שלמרגלות המיטה...

בקיצור, בשיטוטי בפורומים של מקבילותינו האמריקאיות גיליתי שהן מסתובבות עם סיר פשופושים נייד והם שמות בו חיתול משומש, שסופג את כל הפשופשים ומונע נזילות.

גאוני - מיד יישמתי. הנחתי טטרה מהכביסה בתחתית קערת הפשושים ואכן זה פתר את הבעיה - אבל, בבוקר היה קקי וזו הפעם הראשונה שנאלצתי להתמודד עם כיבוס של חיתול עם קקי של אכלן מוצקים (פריבילגיה בלתי מעורערת של המגדלים בלי חיתולים).... אז עכשיו אני מגלגלת את הטטרה בפינה אחת של הקערה ומשתדלת לפשפש בצד השני כדי לחסוך את עניין הקקי, וכך הקקי הולך לשירותים, הטטרה לכביסה ומזרן נשאר נטול שלוליות.

זקוקה לסיוע דחוף!!!
הבונבונה עם חיתולים ח"פ רוב שעות היום, אבל עושה קבוע קקי בסיר/שירותים ופיפי מדי פעם. בלילה לא פשפשתי אותה מעולם.
היא לא ישנה כל כך טוב באופן כללי, ואתמול התפתלה, וינקה ושוב התפתלה, ובסוף הורדתי לה חיתול על מנת להחליף - אלא שהוא היה יבש (1:30), והבנתי שהיא פשוט צריכה פיפי. אז הרמתי אותה מעל הסיר והיא התנגדה ופרצה בבכי קורע לב, ממש בכתה ולא רצתה ציצי ולא כלום, ונעמדתי להסתובב איתה כשהיא בידיים. היא נרגעה קצת, אבל הרגשתי שהיא מתאפקת וצריכה פיפי, ואכן תוך זמן קצר רוקנה כמות יפה עלי ועל הרצפה.
אוקיי. אז היא אומרת בצורה די ברורה שגם אם אין לאמא שלה כוח, הגיע הזמן להוריד חיתול בלילה. אבל למה הסירוב ההיסטרי הזה לסיר פתאם, ועוד מתוך חצי שינה? מחשבות שעלו לי: אולי קמתי מאוחר מדי, והיא כבר היתה לחוצה ועצבנית? אולי הייתי צריכה להניח אותה על הסיר ולא להחזיקה מעליו?
אני מוכנה נפשית (בערך

) להוריד חיתול בלילה אבל אם היא מסרבת להתפשפש אז זו בעיה.
מה לעשות????

אבל למה הסירוב ההיסטרי הזה לסיר פתאם, ועוד מתוך חצי שינה?
נדמה לי שהתשובה בגוף השאלה:
חצי שינה.
היא בגיל שמצד אחד היא צריכה פיפי ולא רוצה לעשות על עצמה,
מצד שני עוד קטנה וקשה לה עם הקטע שהיא צריכה פיפי אבל מתוך שינה.

באופן טבעי, בני אדם אמורים בעצם לחיות במקום עם גישה החוצה, על אדמה.
בתוכנית הגנים שלנו, אין רצפה, אין רהיטים, אין בגדים.
התינוק מתוכנת שרק תזיזי אותו טיפה הצידה מהגוף, והוא כבר עושה.

מה אנחנו יכולים ללמוד מזה?
שאם יש לך אפשרות לצאת לחצר/לגינה בסיטואציה כזאת, את יכולה להחזיק אותה בצורה שהיא תעשה וזה ייפול על האדמה וייספג.
שאם יש לך אפשרות ללכת לאמבטיה, ולהחזיק אותה בצורה כזאת שמה שייצא, ייצא מעל האמבטיה (אחר כך תשטפי), זה יכול לעזור.
ואחרון אחרון חביב:
שאם בלי חיתולים - אז גם רצוי בלי שום חלק תחתון (שהיא תרגיש את הגוף שלה, ושלא יהיה שום צורך להתחיל להפשיט בשעות מטורפות). עכשיו התחיל הקיץ והעיתוי מצויין לזה.
וכמובן - למגן את המיטה, אם עדיין לא עשיתם את זה...

מה לעשות????
והעיקר: בעצם, התשובה נמצאת אצלך. הכל שאלה של סבלנות, רצון טוב, ולימוד התקשורת המתאימה עם בתך.
כל העניין הזה של הבלי חיתולים אינו אלא שיטת תקשורת - אין לדבר עם התינוקות שלנו, איך להבין את התינוקות שלנו.
אז גם צריך ללמוד:
איך לתקשר בצורה עדינה ורכה עם התינוקת שלנו, כשהיא במצוקה של "צריכה פיפי וצריכה לישון והכל ביחד ועצבנית פחד" (-:
אני סמוכה ובטוחה שעם קצת ניסיונות והתבוננות בילדה, את תמצאי את הדרך שמתאימה לכם.
זה תמיד משהו שמתגבש בין מבוגר מסוים לילד מסוים, בסיטואציה מסוימת.
בהצלחה!

לא בטוחה שזה פתרון טוב, אבל אני פשוט הנקתי בלילה בתוך קערה יעודית (מספיק גדולה לחצי-תינוק), והוא עשה פיפי בזמן ההנקה. ככה לא היו התנגדויות, לא נרטבתי, והמיטה היתה יבשה.

לילה שני בלי חיתול.
רקע:
הקטן בן 5 חודשים. חודשיים בלי חיתולים, בהתחלה חלקית מאד (הורדתי לפשפוש והחזרתי), לאט לאט נשאר בלי חיתול לפרקי זמן ארוכים יותר ויותר, לפני 3 שבועות הורדנו את החיתול לגמרי כל היום, כולל במנשא ובשינות היום.
החיתולים, אגב, היו ועודם חיתולי בד. כמעט מההתחלה.
החלטתי להוריד חיתול בלילה משום שראיתי איך שנת הצהריים במיטה הפכה להיות יבשה אחרי 2-3 פעמים שעשה תוך כדי הנקה, רגע לפני שהתעורר. מרגע שהתחלתי להשאיר אותו בעקביות לישון בלי חיתול הפסיק להשתין בהנקה והיום ישן שעתיים ויותר יבש ועושה בכיור כשהוא מתעורר סופית.

בלילה הראשון היו שני פיפי במיטה, אחד באמצע הלילה, שהוא עשה אחרי נסיון סרק לקחת לכיור (לא משתמשת בקערה, לא מסוגלת לקלוע). בכיור התעצבן ולא עשה ואחרי ההנקה הבאה עשה במיטה. הפיפי השני היה כבר בבוקר, אחרי סדרת התפתלויות. לא לקחתי לפשפש כדי לא לעצבן אותו לשוא אבל מיד כשראיתי שעשה לקחתי אותו להמשיך בכיור, ושם יצאה עוד כמות נכבדה.

בלילה השני רק הפיפי של אמצע הלילה הגיע למיטה. שוב לא לקחתי לפשפש, למרות שראיתי אותו מתפתל, ורק החלפתי את הסדין והשמיכה שלו. בבוקר כשהתחיל להתפתל לקחתי לכיור לפני שהתעורר ועשה במיטה. הוא התעצבן מזה שהתעורר אבל עשה המון פיפי בכיור ומיד חזרנו למיטה לינוק ולהרדם.

קצת קשה לי עם זה שאני מעירה אותו לפיפי והוא מתעצבן. מצד שני קשה לי גם לראות אותו מתהפך ומתהפך ולא ישן טוב בגלל הפיפי שמציק לו. הוא מסוגל למשוך המון זמן עד שבורח לו במיטה.

לגבי הפיפי באמצע הלילה- אני חושבת להמשיך לתת לו לעשות במיטה בינתיים ולא להעיר, לאור נסיון השווא בלילה הראשון (היו גם נסיונות קודמים לפשפש בלילה, כשהיה בחיתול, ואף פעם לא הצלחתי). אני רק לוחשת לו שעשה פיפי ומחליפה את המצעים שלו. אני מקווה להגיע למצב שהוא יבקש בעצמו ללכת לכיור, או יצליח למשוך עד הבוקר.

הבעיה העיקרית היא שאני ישנה ככה הרבה פחות טוב. כל הזמן דרוכה אליו, שולחת יד לבדוק אם הוא רטוב, מתלבטת מה לעשות כשהוא מתחיל להתפתל... זה משתפר?

וגם, הוא התעורר לעתים קרובות יותר להנקות בשני הלילות האלו. יכול להיות שיש קשר?

אני חושבת להמשיך לתת לו לעשות במיטה בינתיים ולא להעיר
נשמע לי הגיוני.
בכל מקרה, כל בחירה פה היא בסדר, אבל גם אני חושבת לא להפריע לתינוק.
מה שאני עשיתי בשלב הזה היה לשים כמה חיתולי בד בסביבה, וגם ליד הכרית שלי, וגם הבנתי שאם הוא עשה פיפי אבל חזר מייד לישון שינה עמוקה - אז כנראה לא מפריע לו לישון על הרטוב.

הבעיה העיקרית היא שאני ישנה ככה הרבה פחות טוב. כל הזמן דרוכה אליו, שולחת יד לבדוק אם הוא רטוב, מתלבטת מה לעשות כשהוא מתחיל להתפתל... זה משתפר?
אז מה שאני מנסה בעצם להגיד, זה שתנסי לישון טוב.
זה תמיד בעדיפות ראשונה, בחיי (-:
תוותרי על הדריכות.
אם במקרה את מגלה שהוא רטוב, אז תעיפי לרצפה את החיתולים הרטובים ותשימי שם חיתול יבש, עד כמה שאפשר בלי להפריע לו. אם לא - אז לא.
כשהוא מתחיל להתפתל - את כנראה תמשיכי להתלבט, כי זה שלב ביניים כזה.
לאט לאט הוא גדל ומבשיל, וכמו שראית, יותר ויותר מסוגל לעצור או להתעורר בשביל פיפי.
כמו כן, לאט לאט, ככל שהוא גדל, גם הפיפי הראשון יגיע בשעה יותר מאוחרת בבוקר.

מה שאני כן תופסת לאחרונה הוא, שהורדת החיתול בהחלט משמעותית לתהליך. ככל שמורידים יותר חיתולים, וככל שעושים את זה בגיל יותר צעיר, ומוכנים יותר לקבל את הפיספוסים שהם חלק מהעניין, כך בסך הכל הכללי התינוק נעשה בשל יותר מהר, ויותר משתף פעולה.
אבל זה כנראה מחייב תמיד לעבור דרך שלב שבו יש המון פיספוסים שלנו, בגדים רטובים, ניגובי רצפה וכדומה.
וכמובן, כל פעם ש"לחץ הניקיון" שלנו מרים ראש (זה, הלחץ הזה של "אוי שלא יעשה פיפי על הספה" ו"אוי שלא יעשה עלי") - התגובה השלילית מצד התינוק לא מאחרת לבוא. או בצורת שביתת פישפושים, או אי-שיתוף-פעולה מסוג אחר.

וגם, הוא התעורר לעתים קרובות יותר להנקות בשני הלילות האלו. יכול להיות שיש קשר?
יכול להיות.
אבל ההימור שלי הוא שיש קשר לחוסר המנוחה שלך, יותר מאשר לפיפי שלו...
שמתי לב, שכשאמא שקועה בשינה עמוקה, התינוק פחות מתעורר להנקות.
וכשאמא לא ישנה טוב, מתעוררת הרבה, ובמיוחד מוטרדת - התינוק מתעורר הרבה להנקות.

_שמתי לב, שכשאמא שקועה בשינה עמוקה, התינוק פחות מתעורר להנקות.
וכשאמא לא ישנה טוב, מתעוררת הרבה, ובמיוחד מוטרדת - התינוק מתעורר הרבה להנקות._
נכון! בשבוע שעבר היה לי וירוס וישנתי נורא לילה אחד, והוא באמת התעורר המון. מדהים.

תוותרי על הדריכות.
קל לומר...

נקווה שהעייפות תפיל אותי.

ככל שמורידים יותר חיתולים, וככל שעושים את זה בגיל יותר צעיר, ומוכנים יותר לקבל את הפיספוסים שהם חלק מהעניין, כך בסך הכל הכללי התינוק נעשה בשל יותר מהר, ויותר משתף פעולה.
זה ממש ככה, ונוכחתי בכך במו עיני. ברגע שהורדתי את החיתול לגמרי, הפספוסים התמעטו בצורה מדהימה. לא אפרט כדי לא לעורר את מר מרפי מרבצו

שמחה לבשר שלאחרונה, בגיל שנה וקצת, הוא כבר לא עושה פיפי בלילה כמעט בכלל (אם אני או הוא שתינו כמויות גדולות במיוחד אז כן..) ועושה הכל כשקם בבוקר.

בכל מקרה, באתי לספר שהפתרון שלי לפיפי בלילה היה ללכת לאמבטיה ולפשפש בזמן שהיה מתעורר להנקה (אני יושבת ישיבה צידית על שפת האמבטיה אם החלק המפשפש מעל האמבטיה והחלק היונק מחובר.) בדרך כלל פעם אחת בלילה בסביבות 23:00 היתה מספיקה להשאיר אותו יבש לכל הלילה. והוא למד לפשפש תוך כדי יניקה. (מפסיק לשניה משתין חוזר לינוק בלי להתעורר)

ובעצם פישפשתי אותו ככה הרבה פעמים כי מעולם לא הצלחתי לקלוע לקערה. בטח שלא בלילה.

(ואני אוסיף, סתם בשביל לשתף, שקקי כבר מזמן הוא עושה בשירותים, יושב על ישבנון. איזה כייף! )
(למרות שפיפי אנחנו מפספסים כל הזמן. מעצבן אותו להפסיק את עיסוקיו וללכת לעשות פיפי...)

וגם, הוא התעורר לעתים קרובות יותר להנקות בשני הלילות האלו. יכול להיות שיש קשר?
חושבת כמו בשמת.
סביר שהמתח שלך השפיע על השינה שלו.
עם הזמן, נרגעים. מבינים (באמת, לא רק בשכל), שלא נורא אם יהיה רטוב ולא נרגיש מיד, וגם שהסבירות שיהיה רטוב - נמוכה (יורדת).
אצלנו לקח בערך שבוע (כל פעם - כל מחלה חזרנו לחיתול, וזה קרה הרבה) עד שהתחיל לישון יבש (פיפי בהנקות, לא במיטה), כל עוד היה בריא.

טוב, אז ככה:

ישנתי טוב, תודה. המתח נרגע.
הילד התעורר לפיפי!!!!!!!!!!!!!!!!! נחת, נחת, רק נחת הילד הזה

עשה פיפי אחד במיטה. אחרי שעתיים התעורר, פקח עיניים והתחיל לדבר לעצמו (רגוע לגמרי). מיד לקחתי אותו לכיור ואכן- פיפי! הידד! פשפוש לילי מוצלח ראשון! מיד אחר כך ציצי וחזר לישון. בחמש בבוקר היה פשפוש סרק- התפתל, חשבתי שצריך, לקחתי אבל בכה ולא עשה. החלטתי סופית שלא מפשפשת יותר בכיור אלא אם כן הוא מתעורר ממש. בשש וחצי התעורר סופית, ינק, הלכנו לכיור ואז עשה פיפי ע נ ק של בוקר. זהו.

אגב, הוא לא עושה פיפי בזמן ההנקה, אלא זמן קצר אחריה.

יופי!
אני כל פעם מתרגשת מחדש, איזה כייף זה בלי חיתולים!!

לקראת מחשבה על פשפושי לילה, בלית ברירה ולמרות עייפות מאד גדולה - התחלתי להוריד חיתול בשנת הצהריים.
היא מתעוררת לי בשנצ איזה פעמיים שלוש, יתכן ולפשפוש, אז אני מנסה. אבל, היא מתנגדת בתוקף להתפשפש כשמתעוררת, ומוכנה רק לינוק. ואז ביניקה היא משתינה, וממשיכה לישון.
בעבר היא היתה יבשה בשנצ ומתפשפשת עם ההתעוררות, אבל עברנו תקופה מרובת מחלות והתעוררויות ליליות כך שהחיתול חזר ובגדול.
עכשו היא מתעוררת המון בלילה, בין השאר בגלל הפיפי, וכתוצאה מכך אני קמה עייפה יותר ושוב היא יותר זמן עם חיתול לאורך היום. למרות שאני בקושי מפשפשת אותה, המודעות שלה קיימת באופן די ברור.

בקיצור - אני ממש לא יודעת מה לעשות. להניק עם קערה לא מתאים לי. 'להכריח' אותה להתפשפש בודאי שלא. לא כל כך אכפת לי שתשתין על המיטה, אבל כמה פעמים אני יכולה להחליף מצעים בלילה? (היא מתעוררת המון המון, ומתהפכת לכל הכיוונים מתוך שינה.

אבל כמה פעמים אני יכולה להחליף מצעים בלילה
לא להחליף מצעים.
לסדר שהיא תישן באיזור מוגבל, כמובן כמובן כמובן מעל כל המזרון שעוונית כזאת שהרטיבות לא תעבור למזרון.
מתחת לאיזור שלה - שעוונית או פטנט אחר, ומעליה חיתולים מבד, סדיני פלנל של תינוקות, מגבות, כאלה דברים, שקל להחליף בבוקר. שלא תצטרכי להתמודד עם כל המצעים.
ושתישן על הרטוב.
לא יקרה לה כלום.
רק אולי זה ייתן לה סימן, להתחיל לבקש.
ככל שתגדל, היא תהיה יבשה יותר שעות בלילה (באיזו שעה מתחילה לעשות במיטה? ובעצם בת כמה היא?).

באיזו שעה מתחילה לעשות במיטה? ובעצם בת כמה היא?).
אז זהו שהיא כבר גדולה - 10.5 חודשים, והיא מתגלגלת לאורך ולרוחב המזרון כולו, וגם לכריות שלצידו וגם לרצפה לפעמים.
בהתחלה נראה לי שהיא היתה עושה איזה פעמיים בלילה אבל עכשו זה מלא, גם כי לוקח לה מלא זמן להרדם, וגם אחכ מתעוררת המון לינוק. לפעמים בתחילת הלילה היא מתעוררת כל איזה חצי שעה. כיוון שבינתיים היא עם חיתול ח"פ, קשה לי להעריך בדיוק מתי זה פיפי ומתי זה משהו אחר.
בינתיים אני מתאמנת רק על השנצ - וכאמור זה גם לא ממש הולך

עכשו זה מלא, גם כי לוקח לה מלא זמן להרדם, וגם אחכ מתעוררת המון לינוק
איך אתם ישנים? אולי חם לה והיא צמאה, ומאוורר בחדר יפתור את זה?

הבת שלי בלי חיתולים גם בלילה מגיל 5 חודשים (אחרי שהבנתי שכבר הרבה זמן היא קמה יבשה).
עכשיו בת שנה וחמישה חודשים.
בחודש - חודשיים האחרונים עושה פיפי בלילה, בדר"כ אני מפשפשת אותה תוך כדי ציצי לגיגית שלמרגלות המיטה ומידי פעם אני מפספסת והיא משתינה במיטה.
איזה הסבר יכול להיות לזה שהיא צריכה פיפי בלילה כבר חודשיים באופן די קבוע?
יש לציין שגם בשנת "הלילות היבשים" היתה משתינה במיטה בזמן מחלות ושיניים לעיתים אפילו 3-4 פעמים בלילה.

הלילה פעם ראשונה אמרה "פיפי" מתוך שינה

(את המילה ממש ולא רק התפתלויות ואי נוחות כמו עד כה) ופשפשה לגיגית מתוך שינה.

עברו בינתיים 5 לילות.
כל לילה יש פיפי אחד במיטה באמצע הלילה. הלילה לא החלפתי את הסדין שמתחתיו כי ראיתי שהוא ישן טוב והחלטתי ללכת לפי עצתה של בשמת ולא להפריע לו. אני לא בטוחה שזה ישנה משהו, כי הוא רגיל לישון מגיל שבועיים עם חיתולי בד ומעולם לא הפריע לו כשהיו רטובים.
בבוקר, או לפנות בוקר, הוא כבר מתעורר לפיפי, אם כי הבוקר התעורר בבכי ובכה גם תוך כדי השתנה בכיור. אני חושבת שעצבן אותו שהוא התעורר, אבל אחרי הפיפי הוא נרדם מיד חזרה וישן טוב בלי ההתפתלויות המתישות.
אני מקפידה להציע קודם ציצי ולקחת אותו רק אם גמר לינוק ולא נרדם חזרה.

אז זהו שהיא כבר גדולה - 10.5 חודשים, והיא מתגלגלת לאורך ולרוחב המזרון כולו
רגע, אתם לא ישנים שם? או שהיא פשוט מטפסת מעליכם?

האמת, בגיל 10.5 חודשים, אני תוהה. אולי היה שלב שבו היתה יבשה בלילה אבל הוא עבר והיא חזרה לעשות בלילה, כי התרגלה לחיתולים. או אולי מה שמפריע לה להירדם הוא שהיא צריכה פיפי, וכל פעם בורח לה (כלומר: אולי היא לא עושה עד הסוף, וככה כל רבע שעה יוצא עוד קצת), אולי זה מעיד על אלרגיה כלשהי, אולי כמו שכתבו לך היא סובלת מהחום או משהו.
אולי זה מעיד על כך שהיא לא חזרה לאיזון אחרי תקופת מחלות.
אם אתם הולכים לרפואה משלימה כלשהי, אז אולי כדאי להתייעץ עם המטפל שלכם (בגידול בלי חיתולים עולות שאלות שלא עולות כשהילד גדל בחיתולים ולא מבחינים...).

יכול להיות שכרגע עדיף לך להתרכז בזמנים האחרים. אם היא בלי חיתולים בכלל בכל שעות העירות, ואת רואה שהיא נעשית בהדרגה יותר ויותר תקשורתית בעניין (מבקשת שיפשפשו אותה, במיוחד בקקי, משתפת פעולה ברצון כשאת מציעה), אז אולי תנסי שוב בשעות השינה.
אבל את תחליטי, לפי מה שנראה לך מתאים, לפי מה שאת חושבת שיקדם אתכן, כי לכבס כל הזמן זה לא פיקניק.

אורית, נשמע לי יופי. נשמע שיש בהחלט התקדמות.

חוט השני, זאת באמת תופעה שנקשרת למחלות, לשיניים ולאלרגיות. מה קרה לפני חודשיים? האם חל אצלכם איזה שינוי בבית, במשפחה? אולי היא אוכלת יותר מזון מוצק ושותה המון מים לקראת השינה? או אוכלת מלון בערב? אלה גם דברים שמשפיעים בגיל הזה. מה שכן, ילדים שגדלו בלי חיתולים שצריכים פיפי באמצע הלילה מתעוררים ורוצים שיקחו אותם לבית שימוש - אם הם עושים במיטה בלי לבקש, זה מעורר תהייה.
אם יש לכם מטפל/ת ברפואה משלימה כלשהי, אני הייתי מתייעצת. כמו שכתבתי כאן למעלה.

או אוכלת מלון בערב?
אני אשים לב אם זה קורה בלילות שאחרי אבטיח או מלון.
אם ימשיך עוד באמת נפנה לאבחון וטיפול.
(יוצאות עכשיו כמה טוחנות בבת אחת וכנראה זה תהליך ארוך יותר מהקדמיות.)
תודנ בשמת{@

כמה טוחנות בבת אחת
אוהו, זה בהחלט משפיע. גם זה, כמו מחלה, גורם לחולשה של השלפוחית ולבריחות פיפי. אז לא להתרגש, עד שייצאו כל הטוחנות (וגם תבדקי את המלון והאבטיח בערב), צפי לבריחות פיפי בשעות שהשליטה שלה פחותה, ותיערכי בהתאם.
שיעבור בקלות!

רגע, אתם לא ישנים שם? או שהיא פשוט מטפסת מעליכם?

לא, היא ישנה במזרון צמוד למזרון שלנו, והצד השני לא ממש תחום

אולי היה שלב שבו היתה יבשה בלילה אבל הוא עבר והיא חזרה לעשות בלילה, כי התרגלה לחיתולים.
נראה לי מאד. בזמנו התלבטתי אם להוריד חיתול בלילה (היו ימים...היא היתה ישנה רצוף עד 4 בבקר....) אבל היה חורף, ופחדתי שזה ישבש לנו את השינה. בדיעבד חבל שלא התחלתי. הרי השינה בלאו הכי השתבשה.

לא נראה לי שזה אלרגיה או משהו כזה, זה משהו שמגיל 4 חודשים הולך ונהיה קשה. היום היא פשוט לא יודעת להרדם כמעט בשום דרך חוץ מציצי - גם במהלך היום, גם במנשא היא מייבבת לפני שנרדמת ולפעמים עדיין צריכה ציצי בסוף, כך שכל התעוררות קלה מסתיימת בהנקה. מה שכן, צומחות לה שיניים, כמו לכולם פה אז אולי זה גם קשור.

אם אתם הולכים לרפואה משלימה כלשהי, אז אולי כדאי להתייעץ עם המטפל שלכם
מחפשת מחפשת. הייתי אצל עדי שאנן אבל לא כל כך התחברתי לעניין הזה. צריכה משהו שירגיש לי קצת יותר מבוסס מהשיטה המשונה הזו. אם יש המלצות נוספות, אשמח.

אם היא בלי חיתולים בכלל בכל שעות העירות
אה, חשבתי שהייתי ברורה. היא עם חיתולים רוב שעות הערות בגלל שהלילות קשים ואז בימים פשוט אין לי כוח. אבל בשבוע האחרון קצת חזרתי לעניינים והיא בערך 5 שעות ביום בלי חיתול, ועם הרבה שלוליות. למרות החיתולים, נראה לי שהמודעות שלה די טובה לכל העניין. הקשב שלי קצת פחות....

עדכון:
עברו 3 לילות נוספים.
כמות הפיפי בלילה עומדת כרגע על 2-3 (למעשה אחרי כמעט כל הנקה). הפיפי הראשון מגיע בסביבות 1-2 בלילה.
פשפושים ליליים מוצלחים עדיין שואפים לאפס. הלילה עשה במיטה את שניהם (שלושתם? לא ברור). אתמול בלילה עשה את הראשון במיטה, את השני עלי, ואת השלישי בכיור אבל תוך כדי בכי. לקחתי אותו כי הפיפי הפריע לו והוא התחיל לבכות תוך כדי התפתלויות במיטה. אתמול בבוקר היה צריך פיפי בשעה שבה בדרך כלל הוא מתעורר סופית, אבל אתמול רצה להמשיך לישון, ומה שקרה זה ששלוש פעמים במהלך שעה אחת (!) הוא התפתל לפיפי, עד שהתחיל לבכות, לקחתי לכיור, עשה בבכי וחזר לישון מיד וקם סופית בשעה מאוחרת בהרבה מהרגיל (בדרך כלל יש באמת 3 נגלות של פיפי-קקי מיד אחרי שהוא מתעורר, רק שבדרך כלל הוא כבר ער לגמרי ומשתף פעולה ושולח אלי חיוכים ענקיים במראה), כלומר אתמול היו למעשה 6 פיפי עד שהוא גמר את הלילה

.
היום בלילה כאמור עשה במיטה- שזה עדיף בעיני מהתעוררות בבכי והשתנה בכיור בבכי, אבל העלה בי הרהורים, אם אין טעם שיחזור להרטיב את חיתול הבד במקום את הסדינון והשמיכה שלו. הוא גם לא ישן כל כך טוב (אני דווקא כן).
בבוקר, לעומת זאת, היתה תפנית חיובית- בשעה הרגילה הוא התחיל להתפתל, לא עשה במיטה, התחיל לבכות, הרמתי אותו- וראה זה פלא, הוא הפסיק לבכות, בא ברצון לכיור, השתין, הספיק לחייך אלי במראה את חיוך הבוקר המסורתי ומיד נרדם- כשעודו בזרועותי בתנוחת הפשששש.... חזר לישון לעוד חצי שעה וקם סופית.
פשפוש הבוקר הזה גרם לי להחליט לתת ל בלי חיתולים גם בלילה עוד צ'אנס. מקווה להתפתחויות חיוביות יותר בלילות הקרובים.

פשפוש הבוקר הזה גרם לי להחליט לתת ל בלי חיתולים גם בלילה עוד צ'אנס
המממ.
כנראה חייבים לעבור דרך לילות "קשים" של "בית ספר" עד שהם מפנימים מה קורה פה, ומתחילים לשתף פעולה.
וזה כנראה חייב לעבור דרך פעמים שהם עושים פיפי, מרטיבים לעצמם את המיטה, רושמים את זה במוח, לא אוהבים את זה, ובהדרגה מתחילים לבחור אחרת, מעצמם.
כנראה.
תמשיכי לדווח! זה מרתק.

ירח לבן, זה ממש בסדר שהיא נרדמת רק בהנקה. זה הנורמלי...
ואין ספק שהשיניים משפיעות, גם זה נורמלי.
אם את מתחברת לרפואה סינית, אז אני יכולה להמליץ על רני אייל, 03-6431222. אפשר פשוט שהוא יבדוק אם יש חוסר איזון שקשור לזה. אם לא - אז לא. זה סתם שלב, אולי קשור לשיניים. ואם יש מה לעשות - אז אפשר לנסות.

תמשיכי לדווח! זה מרתק.
מצטרפת לבקשה

זה סתם שלב, אולי קשור לשיניים
מקוה, כי למרות שחזרתי להיות יותר בלי חיתולים - היא בקושי מסמנת לי גם בערות, ואפילו בקקי שקודם היתה ממש כמעט קוראת לי, אני מזהה רק אם אני ממש 'עוקבת' אחריה. עם זאת ברור לי שזה לא היעדר מודעות, כי למרות השלוליות הרבות היא לא תשתין עלי, ולא במנשא (גם עם חיתול חפ), ומשתדלת גם לא על המיטה, אלא יורדת למטה ומשתינה על הרצפה. בינתיים אני לוקחת אותה כשהיא לא צריכה/רוצה (גם בהתעוררות משינה או אחרי זמן רב במנשא) והיא עושה כשאני לא לוקחת אותה P-:

וזה כנראה חייב לעבור דרך פעמים שהם עושים פיפי, מרטיבים לעצמם את המיטה, רושמים את זה במוח, לא אוהבים את זה, ובהדרגה מתחילים לבחור אחרת, מעצמם.
אני לא בטוחה. אצל הצוצון הקטן נראה שנרשם לו במוח שהוא לא אוהב לקום לעשות פיפי, והוא בוחר להרטיב את המיטה...
הלילה עשה במיטה שני פיפי, ולהפתעתי גם את הפיפי הראשון של הבוקר. כשלקחתי אותו לכיור נשאר רק הקקי... הוא התפתל הרבה פחות וישן יותר טוב. לא יזם שום פשפוש עד שפקח עיניים והתחיל את הבוקר.
בעצם כשאני חושבת על זה גם עם החיתול היו לילות שקטים שבהם השתין בחיתול בלי להתפתל הרבה, ולילות אחרים שבהם התפתל ואפילו התעורר ובכה. גם את הפיפי הראשון של הבוקר היה לעתים עושה בחיתול ולפעמים בכיור. כך שבעצם הסרת החיתול לא ממש שינתה משהו מבחינת הגברת המודעות.
אין ספק שהוא לא רוצה להתפשפש בלילה, והוא עדיין רחוק מלהיות מסוגל לא לעשות פיפי בלילה, על פי תדירות הפיפי הנוכחית.
אני מתלבטת מאד ביחס להמשך. מבחינה לוגיסטית, אין לי בעיה להשאיר אותו ללא חיתול, גם ככה החיתול היה דולף ומרטיב את הפיג'מה והסדינון לעתים קרובות ובלאו הכי כלי המיטה שלנו לא נרטבים כמעט והמזרון ממילא מוגן. יש קצת יותר כביסות ככה אבל לא משהו דרמטי.
מה שמטריד אותי זה שהוא ילמד לעשות פיפי במיטה, אחרי שכבר הגענו למצב שביום אני שמה אותו לישון במיטה בלי שום הגנה מתחתיו, ואין בכלל פספוסים. לפני יומיים, אחרי הרבה זמן שלא עשה זאת, התחיל להשתין תוך כדי הנקה כשהתעורר משנת הצהריים, ואני קצת חוששת שאולי הבלי חיתולים בלילה בלבל אותו. היום היו לי גם הרבה פספוסים (נדיר מאד שיש יותר מאחד-שניים ביום) אבל יכול להיות שזה בגלל שאני הרגשתי פחות בטוחה עם כל העסק.
עכשיו השכבתי אותו לישון בלי חיתול אבל אני מאד מתלבטת. עד עכשיו הבלי חיתולים הלך מאד חלק, כל פעם שהתקדמתי צעד נוסף (בלי חיתול במנשא, במיטה ביום, אצל סבא, וכן הלאה) הוא קלט מיד מה קורה ושתף פעולה צ'יק צ'ק. זה שהוא לא משתף פעולה עם החיתול בלילה מעורר בי סימני שאלה. להמשיך בלי חיתול ולא לצפות להתקדמות בזמן הקרוב? או להחזיר את החיתול ולהוריד שוב כשיתחיל להיות יבש? להמשיך עוד קצת כדי לראות אם יש באמת נסיגה גם ביום? ואם תהיה- זה יהיה הפיך?
אשמח לתובנות.

אין ספק שהוא לא רוצה להתפשפש בלילה, והוא עדיין רחוק מלהיות מסוגל לא לעשות פיפי בלילה, על פי תדירות הפיפי הנוכחית
לא יודעת מה לומר. אם הוא לא טיפוס ששובת בדרך כלל, כנראה שבאמת קשה לו העניין הזה בלילה.
אצלנו ניסיתי פעם לשים חיתול בד ולפשפש, הוא בכה בכי עייף וראו שלא רוצה פשפוש. החזרתי חיתול בלילה ו.. זהו. מתכוננת לנסות שוב בעתיד, אבל לא רוצה לטרטר אותו כרגע.

לא, הוא לא טיפוס ששובת.
כבר ברור לי שפשפושי לילה הם אאוט כרגע. השאלה היא רק האם להניח לו להשתין על עצמו בתוך חיתול או ישר על הסדינון.
הלילה היו שוב 2 פיפי בלילה, אבל את הפיפי של הבוקר הוא עשה בכיור אחרי שהתעורר (יבש ומחייך) בשעה מאוחרת יותר מהרגיל (כמעט 4 שעות אחרי הפיפי האחרון במיטה!

). זה מעודד אותי להשאיר אותו בכל זאת בלי חיתול- חוץ מאתמול הצלחתי לתפוס את הפיפי הראשון כל בוקר, וזו בעצם כבר התקדמות לעומת קודם.

אבל יכול להיות שזה בגלל שאני הרגשתי פחות בטוחה עם כל העסק.
אכן, יש השפעה גדולה מאוד לתחושות שלנו. הכל משודר להם, זה משהו מדהים!
אישית הייתי מציעה, שאם מבחינה לוגיסטית וכו' אין הבדל בשבילך אם הוא מחותל או לא (או ההבדל קטן מאוד), וזו לא בעיה בשבילך, אז עדיף להשאיר לא מחותל. "מתחיל להשתין תוך כדי הנקה" זה ביטוי של בילבול - כלומר, התרגלות מסוימת לחיתול. אז אולי שווה להוציא ממנו את ההרגל הזה, כל עוד קיץ וכל עוד יש לך סבלנות.
וכתמיד - הכל לפי ההחלטה שלך, לפי מה שמתאים לך. להקשיב לעצמך ולמה שטוב לך בכל רגע ורגע.

ביטוי של בילבול
זהו, שעד עכשיו לא היה שום ביטוי כזה, למרות שמדי פעם הוא מחותל, בעיקר כשאני נוסעת ליום שלם להורים או לסידורים ואז הוא מחותל די הרבה זמן. שמתי לב בימים כאלה הוא לא עושה כמעט קקי בחיתול, ולפעמים גם לא פיפי- מסוגל להחזיק שעה-שעתיים ויותר עם חיתול יבש בלי פשפושים (שלא תמיד אפשריים). לכן אני דואגת שהביטוי הראשון של בלבול הופיע דווקא עכשיו.
בכל אופן כרגע אני חושבת להשאיר אותו בלי חיתול כל עוד מזג האוויר מאפשר ונראה מה יקרה.

עדכון:
אחרי שבועיים בלי חיתולים גם בלילה הקטן חטף נזלת נוראה ועברו עלינו כמה לילות טרופים, וחזרתי לחיתול אחרי הלילה המנוזל הראשון (אחרי שתינוק מותש ובוכה עשה את הפיפי הענק של הבוקר עלי

).
בשני הלילות האחרונים סו"ס ישנו שנינו כמו שצריך (תענוג...) ואני התלבטתי מתי והאם להוריד שוב את החיתול, ובסופו של דבר החלטתי להשאיר (בינתיים).
נוכחתי שאנחנו פשוט ישנים יותר טוב ככה. בתקופה האחרונה הוא התחיל להתעורר פחות ופחות (מדובר בילד שעד לא מזמן היה יונק כל שעתיים בלילה) וכבר קרה שהתעוררתי בבוקר ולא זכרתי אם בכלל התעוררתי להניק במשך הלילה. אבל בשבועיים בלי החיתול הוא בפירוש התעורר יותר ואני, גם אם ישנתי טוב בין התעוררות להתעוררות, הייתי מתעוררת כל פעם לגמרי ולא רק מניקה מתוך חצי שינה. פתאום נפל לי האסימון- הרי בלילה הראשון בלי החיתול הוא עשה רק פיפי אחד כל הלילה, ואחרי כמה ימים הגענו ל 2 ואפילו 3 פיפי בלילה- פתאום שאלתי את עצמי אם זה שהוא התעורר יותר לא גרם לזה שהוא ינק יותר ולכן עשה יותר פיפי. בקיצור, נראה לי שהדרך ללילה יבש היא דווקא להשאיר את החיתול (כאמור זה חיתול בד, כך שאת הרטיבות הוא מרגיש בכל מקרה) ולאפשר לו (ולי!

) לישון היטב עד שיפסיק להתעורר מעצמו (וכמובן גם להשתין).
בשני הלילות האחרונים הוא לא עשה בחיתול את הפיפי של הבוקר אלא חיכה לכיור והבוקר החיתול אפילו לא היה ספוג לגמרי- רטוב, אבל מפיפי אחד או שניים לכל היותר. כלומר את ההישג של פיפי הבוקר בכיור לא הפסדנו

.

יופי!
וכל הכבוד על ההקשבה לעצמך ולו - את בודקת כל הזמן מה מתאים, ומשנה לפי הצורך.

היי. הצגתי את השאלה בבלוג אמא בסקוטלנד ואני חושבת שהיא יותר מתאימה לפה.
[טוב, מעולם לא כתבתי בלוג וכנראה שאכן אין לי כישורים לכך]

יש לי בת בת 6 וחצי חודשים. לפני שבועיים-שלושה הורדתי לה את החיתול ושמתי רק כשיצאנו ובלילה.
לפני 2 לילות החלטתי להוריד גם בלילה.
בשני הלילות היא ישנה מאוד לא רגוע, כמו שהיא בדרך כלל ישנה, וכל 4 שעות, כמעט כמו שעון היא עשתה פיפי. ואני אסביר איך, עם הבאת דוגמא מהלילה האחרון.
הלכנו לישון בסביבות 8 - לינה משפחתית - והיא נרדמה אחרי מופע ההשתוללות היומי שלה בערך ברבע ל 9.

ב 11 היא היתה מאוד לא רגועה, פקחה עיניים ולקחתי אותה לפיפי.
היא ייבבה בעייפות מין בכי נעלב כזה של: אמא, נו, תני לי לישון!
ובכל זאת יצא פיפי לתפארת ואחריו היא ישנה קצת יותר רגוע.

ב 3 אותו סיפור בדיוק.

ב 7 בבוקר רציתי לראות מה יקרה ולא לקחתי אותה. היא לא התעוררה לגמרי, אלא פשוט עשתה במיטה, אחרי שנתנה סימנים ופקחה עיניים רק לשניה.

אני שואלת את עצמי אם להמשיך לקחת אותה להשתנות?
האם יכול להיות שהיא צריכה כל 4 שעות, או שזה מקרה?
ובכלל טיפים על מנת לסלול לעצמי ולה את הדרך ללילות יבשים.
לא משנה כמה זמן זה ייקח.
אני נחושה ויש לי סבלנות.
אבל חסרה לי קצת הדרך...

נחישות וסבלנות חשובות מאד פה. קודם כל, ממש אוטוטו הפיפי פתאום מתחיל להתרווח. בסביבות גיל שבעה חודשים אם אני לא טועה (בשמת?) אני חושדת שבגלל זה זהו הגיל המקובל לגמילה ברוסיה.

טיפים?
מה שאצלנו עזר היה שימוש בתנוחת פשפוש השמורה ללילה, במין ערסול כזה עם הטוסיק מאד נמוך מעל סיר רחב, לרוב עם יניקה. עד היום היא מפשפשת ככה בלילה (בד"כ פעם אחת, בהתעוררות לפנות בוקר) בעוד שבשאר הזמן היא יושבת עצמאית על סיר. אני לא ממש מתעוררת כדי לפשפש אותה, יש לי סיר צמוד למיטה. גם לבן הזוג יש, והוא מאד עוזר בפשפושי לילה. אני מעירה אותו והוא מחזיק אותה בצד השני של המיטה.

מהר מאד גיליתי שהלילה הרבה הרבה יותר קל מאשר היום. הקושי הוא בעיקר העייפות שלי, אבל חוצמיזה, הסימנים ברורים וחד משמעיים. ביום צריך הרבה יותר קשב. כשהיא רק נולדה היא ישנה לידי, אבל לא צמוד אליי. היום אנחנו ישנות מכורבלות יחד, ואז הרבה יותר פשוט לי להקשיב לגוף שלה. היום אני כבר יודעת מתי היא מתעוררת להנקה, מתי לפיפי ומתי לקקי רק לפי איך שהיא זזה.

אני גם הפסקתי להתרגש מפיפי במיטה. אין לזה ריח וזה לא מלכלך. יש לי שעוונית תחת הסדין, וכאשר היא הרטיבה, הייתי פשוט מכניסה חיתול טטרה נקי מתחתיה כדי שיהיה לה ולנו יבש בהמשך הלילה. מהר מאד גיליתי שאין טעם לשים חיתול מתחתיה בטרם השתינה. זה סתם מבזבז לי חיתול יבש כי בכל מקרה הפיפי מחלחל דרכו והסדין נרטב. עוד פתרון שהשתמשנו בו זמן מה הוא משטחי החתלה. שמנו תחתיה, כשהרטיבה הנחנו עליו חיתול יבש. החסרון הוא שצריך כמה וצריך לכבס אותם תדירות.

לשאלותייך, ברור שיכול להיות שהיא צריכה כל ארבע שעות, וגם יכול להיות שזה מקרה

תודה רבה, ניצן אמ.
בת כמה הבת שלך?
האם היא עושה עכשיו פיפי לפני השינה? - שלי קצת מסרבת.
האן היא עושה רק פעם אחת לפנות בוקר?
איך השינה שלה במהלך הלילה? האם רגועה או חסרת מנוחה כזו?

בת 9.5 חודשים.
אין לנו שגרת לפני שינה, אז בפרט היא לא עושה פיפי באופן מסודר
היום היא עושה פעם אחת עד פעמיים לפנות בוקר. בעבר היתה קמה 2-4 פעמים בלילה תמיד השתינה. לפעמים קמה לפיפי בלבד גם ללא הנקה וחזרה לישון.
היא ישנה רגוע. כשהיא חסרת מנוחה זה בד"כ פיפי, ואם חסרת מנוחה ממש - קקי. (כאילו נאבקת להמשיך לישון למרות שמשהו מציק בגוף. לזה הכוונה?)

גם לנואין שגרת לפני השינה. וכנראה שזו באמת הסיבה שהיא לא עושה, כי היא לא קולטת שהולכים לישון.
אנחנו הולכים כולנו למיטה בסביבות 8 בערב ואז היא משתוללת בשילוב הנקות והתגלגלות מצחוק, עד שהיא פשוט נרדמת - וגם אני..

הלילה היה כזה:
היא נרדמה בסביבות 9, ינקה בסביבות 1, ב 3 לפנות בוקר פשפשתי אותה אחרי איזה חצי שעה שהיא היתה חסרת מנוחה (קשה לי עדיין..), היא ינקה שוב, ב 5 שוב היתה חסרת מנוחה ופשפשתי אותה, וב 7 היא שוב היתה חסרת מנוחה, פשפשתי אותה ויצא פיפיקקי ענקי.

זהו. אני מרוצה מעצמי שהצלחתי לתפוס את כל היציאות במהלך הלילה וגם בבוקר, אבל מודה שקשה לי לקום לפשפש מעל הקערה / הכיור (המקלחת-שירותים שלנו צמודה לחדר השינה, כך שזה משהו כמו 5 צעדים מהמיטה, ואני מעדיפה שתעשה בכיור מאשר בקערה).

ב 3 לפנות בוקר כשפשפשתי אותה היא לא בכתה. ב 5 היא כן בכתה. בוכה כ 10 שניות, נרגעת ומשתינה. בכי נעלב כזה. עייף. ב 7 כבר לא בכתה, כי כבר התעוררה ליום החדש.

שמתי לב שהיא היתה באמת חסרת מנוחה ברמה גבוהה יותר לפני הקקי הבוקר, כמו שכתבת, ניצן אמ.

גם לנו כיור ואסלה קרובים כדי כמה צעדים. אבל הקערה מאד מאד נוחה... אפילו הייתי אומרת שהיא משפרת את איכות החיים. בסה"כ אנחנו עייפים למדי. אז לא להתעורר לגמרי זה ממש צ'ופר. אולי תתני לזה צ'אנס לילה אחד?

אני שמחה שהולך טוב!

בכי נעלב כזה. עייף.
כן. לפעמים יש קונפליקטים בין הרצונות. נגיד כשרעבים וגם מתים מעייפות וגם רוצים לראות קצת את אבא וגם בדיוק יש פיפי

אז הפתרון שלי הוא עדינות, חום, ונשק יום הדין. (ציצי)
פה שוב יתרון הקערה, הנקה-פשפוש-קומבו בחדר חמים. הרבה הרבה פחות תלונות.

אני שואלת את עצמי אם להמשיך לקחת אותה להשתנות?
אמא בסקוטלנד,
בתחושה שלי מאד מאד כדאי להמשיך. הבכי שאת מתארת נשמע לי מחאה קלושה, שעם ההרגל תעלם ותעשה את זה כמעט מתוך שינה
חוץ מזה, אם הבנתי נכון, את כותבת שגם עם חיתול היא מתעוררת הרבה בלילה. יכול להיות שזה בגלל הפיפי ואם תתרגל שמפשפשים אותה זה יהיה לה הרבה יותר נוח. אולי זה גם ישפר קצת את מס' הפעמים שהיא מתעוררת

את כל זה אני לא כותבת מתוך נסיון, אלא מתוך נסיון הפוך. אני התחלתי עם בלי חיתולים ב-3 חודשים, אבל מעט ובעיקר ביום. ב-4 חודשים היא התחילה להתעורר המון. התלבטתי אם לפשפש בלילה אבל חיכיתי 'עד יעבור זעם' (כמובן שלא עבר אלא המצב רק החמיר). בכל אופן ניסיתי לפשפש אותה בלילה בגיל יותר מאוחר (יותר מאוחר משלך) ואז כבר היא התנגדה וממש נכנסה ללחץ מזה, אז ויתרתי.
היום בדיעבד אני חושבת שאולי קשיי השינה שלה היו קשורים לפיפי (עד 4 חודשים ישנה מעולה), ואולי אם הייתי מפשפשת אותה גם בלילה זה היה עוזר לה (מצד שני אולי זה סתם רגשי אשמה פולניים P-:)

הפואנטה שלי היא שההתנגדות שלה כמו שאת מתארת אותה נשמעת כמו חוסר נוחות בגלל ששינו לה משהו שהיא רגילה אליו - מה פתאם מרימים אותי עכשו באמצע השינה ומטרידים אותי, אבל ברגע שתקלוט שזה מקל עליה היא תיענה.

תודה על התגובות.
ירח לבן - היה לי מעניין לקרוא על הנסיון שלך.
אני עדיין נקרעת הרבה פעמים בין: לבדוק אם היא רק מנסה למצוא תנוחה נוחה או באמת מתפתלת ורוצה להשתין, כי אני לא רוצה להגיע להרבה מצבים בהם אני מעירה אותה סתם, כאשר בעצם אין לה פיפי, כמו שקרה הלילה..

הלילה היה שוב "מוזר" בפני עצמו, מהבחינה שהיה שונה מקודמיו.

בסביבות 9 היא נרדמה - כרגיל - ואז ב 11 בקשה פיפי, עשינו, וב 12 שוב (!!!), ואז ישנה לה שינה די שקטה עד 5 בבוקר, שהיתה לא רגועה, וחשבתי שיש לה פיפי, אבל היא פשוט לא עשתה, גם לא מעל קערה בזמן ההנקה (נראה לי שהיא לא אוהבת את העניין של להשתין בזמן האוכל - והאמת היא שאני די מבינה אותה), ואחרי ההנקה חזרה לישון כמו בול עץ. עכשיו השעה 7 והיא עדיין ישנה והמיטה יבשה.
מיותר לציין שאני התעוררתי לחלוטין מהמבצע שהיה לנו ב 5 בבוקר - נסיון לפשפש בכיור, הנקה על כיסא תוך נסיונות לפשפש לתוך קערה, השכבה חזרה למיטה.

הלוואי וכל הלילות יהיו ככה.. הירדמות, קימה להשתנה או שתיים לפני הלילה הארוך ואז לילה ארוך. הלוואי. ימים יגידו..

אמא בסקוטלנד, נשמע שהיא לומדת מהר!
בגדול, בגיל שלה היא כבר יכולה להיות יבשה כל הלילה.
אם היא מתרגלת שלוקחים אותה לעשות כשהיא צריכה, אז היא גם מקבלת את זה יותר, וגם רגועה יותר, וגם את רגועה יותר, והשליטה שלה בשלפוחית משתפרת, וגודל השלפוחית מאפשר שינה רצופה יותר שעות.
זה שהיא רגועה, ולא כל פעם עושה קצת ואת מתפוצצת, אלא היא מתרוקנת לגמרי ונרדמת שלווה ונינוחה - מאוד עוזר.
נשמע לי שהתהליך שלכן ממש מוצלח, ואני מאחלת לכן הרבה לילות ארוכים ושקטים!

מסכימה עם ניצן אמ שהכי קל לפשפש בלילה, והכי קל להתמודד עם המיטה, בגיל הזה כשעוד עושים קצת.
כשהם גדלים זה כבר כמויות של פיפי והרבה יותר בלגן.