החיבור הזוגי בתכל'ס

[יום_כתום*]

אני רוצה להזמין דיון פתוח בנושא שלא תמיד שמים עליו את האצבע: מה הדבר העיקרי שמחבר בין בני זוג.
ברור שהשאיפה היא לחיבור מלא, בכל התחומים, אבל בדרך כלל יש משהו אחד שמהווה את בסיס הקשר, ועליו נבנים (או שלא..) הדברים הנוספים. למשל, לי היתה חברה שהחיבור הכי חזק בינינו היה דיבור, שפה משותפת, בכיוון האינטלקטואלי יותר. בדברים אחרים היו קצרים.. עם מישהי אחרת, היתה הבנה ללא מילים, עם נוספת היה פשוט טעם דומה (אוכל, טיולים, בילויים) ועם אחרת היה חיבור מיני מדהים. יש לציין שכל אלה לא הספיקו לי עדיין (עובדה שאני לא "מבונזג..") או שמסיבות שונות זה לא עבד.. אבל מה ששמתי לב, זה שיש לנו נטייה לחפש נקודות חיבור, שלא תמיד מתבררות כעקרוניות. למשל, פעם חשבתי שהמראה החיצוני חייב להיות כזה, ש"יעשה לי את זה" על פני כל דבר אחר. או למשל, חוש הומור לפני הכל, או לחליפין, עיסוק בתחום כזה או אחר. מעניין לשמוע מה חושבים על זה הנשואים שבינינו, לעומת הרווקים.

[אני_מולי*]

אני אתחיל: אנחנו מאד מאד דומים. חיצונית ופנימית. שנינו אנשים שקטים, לא מאד חברותיים שצריכים מרחב מחייה.
אין לנו כ"כ תחביבים משותפים אבל אנחנו מאד נהנים מלהיות אחד עם השני בבית, הכי כיפ לנו זה לשבת בסלון, הוא עוסק בתחביבו (נגינה), אני קוראת או מציירת עם הבת שלנו ... ברקע יש את ה - TV (אנחנו מאד אוהבים לראות סרטים מצויירים בלי קול)

[רוזמרין*]

אני ממשיכה:
כשהכרתי אותו הוא היה מופנם וביישן-אני הייתי שר החוץ. הוא היה יפה וסקסי בעיניי וגברי מאד. היום הוא כבר לא יפה(20 שנה אחרי), עדיין מופנם ועדיין גברי.
כל מה שציינת (מין מוצלח, תחביבים תואמים, שיחות אינטלקטואליות) מאבד חלק מתוקפו במהלך השנים. לדעתי, מה שחשוב מההתחלה ועד הסוף יכולת הבעה רגשית ונפשית מפותחת ושיתוף עם בן הזוג. כל השאר יוצא מזה

[יום_כתום*]

ברור שהקשר שנוצר, ההקשבה ויכולת הטיפול בקשר ( לנכש עשבים, לתחח את האדמה, להשקות...) הם קריטיים, אבל מנסיוני הדל הם נרכשים. לפעמים, עד שהם נרכשים, יש משהו דומיננטי שנותן את הטון. אני מניח שזה משתנה עם השנים. בטוח שאם לא רוכשים את היכולת הנ"ל, אין עתיד לקשר..

[ש_מים_וארץ*]

אבל מנסיוני הדל הם נרכשים. לפעמים, עד שהם נרכשים, יש משהו דומיננטי שנותן את הטון
מסכימה לגמרי עם ה נרכשים , ומה ש'נתן את הטון' מבחינתי (ואני חושבת שגם מבחינת הזוגי) זו ידיעה פנימית חזקה שמדובר בשותף האידיאלי (שגם ישלים בדיוק את מה שחסר אצלי) להקמת משפחה.
או במילים אחרות, הכמיהה להקים משפחה והרצון לאפשר את התנאים ה'אופטימליים' לכך הם ש נתנו את הטון

[רוצה_להיות_אני*]

ברור שהשאיפה היא לחיבור מלא, בכל התחומים, אבל בדרך כלל יש משהו אחד שמהווה את בסיס הקשר, ועליו נבנים (או שלא..) הדברים הנוספים
לדעתי בסיס הקשר נבנה עם הזמן וה'משהו' האחד הזה טובע בים ה'משהו-ים' אחרים.

אי אפשר לומר שהתאמה מינית היא העיקר, למשל, בייחוד כאשר אני חווה כיצד יחסי המין מספקים - כשהמישור הרוחני שלנו תקין, וכיצד הם משקפים בעיות שיש לנו. כנ"ל לגבי האינטלקט.
אני חושבת שהזוגי שלי הוא היפה עלי תבל, אבל היופי הזה לא משרת אותו בעיתות משבר, כאשר אנו יוצאים מהמשברים יופיו מתעצם.
אלמנט הזמן בונה, אצלנו, את האהבה, ואת הרצון לפתור את הבלתי-פתיר, ולא לעזוב.

עם הזמן הדומיננטיות של ה'משהו' האחד הזה נחלשת, והוא כבר לא המחבר הבלעדי.

לענ"ד.


<נשואה>

[מאמינה*]

זה אולי ישמע קצת מוזר, אבל בכל מה שעובר על בני זוג- החל מקשיים כלכליים, וכלה בקשיים גרועים יותר אני מרגישה שמה שמחבר זה דוקא האמונה. א. אמונה שזה הבן זוג הכי טוב בשבילי וגם אם הכי קשה לי איתו עכשיו, עדיין הוא הכי טוב.
ב. אמונה שמה שעובר עלינו זה הכי טוב בשבילינו. זה ממש קשה לפעמים, אין מה לומר, אבל אם עובדים על האמונה הזאת ביחד אז אפשר לעבור תקופות ממש קשות בשמחה וביחד, שזה מה שהכי חשוב.

[פלונית*]

עצובה בזוגיות

[לשיר_זה_כמו_להיות_ירדן*]

מישהו ראה את הסרט יום אחד?
הוא מאוד מאוד קיטש אבל מחדד איזה דבר או שניים על אהבה וזוגיות
מה באמת חשוב?
הבנה..זרימה..להרגיש אהבה ולא התאהבות..אכפתיות וכבוד?
אני לא יודעת מה חשוב והיום אני במצב שאני שואלת את עצמי את השאלה הזו כל הזמן
קשרים משתנים ע"פ השנים..אז מה באמת חשוב ואיך יודעים לזהות אותו כבר מההתחלה?

[אוהבת_2*]

גם בעייני יש משהו עיקרי שבזכותו מתחיל הקשר (אצלנו זה היה אופנוע),
קשרים בהחלט משתנים עם השנים אני דווקא חושבת שטוב שלא ידעתי בהתחלה מה חשטב כי נהנתי על פני השנים לגלות מה חשוב. דברים שונים היו חשובים בזמנים שונים.
היום אני חשובה וגם הוא חשוב וכל השאר יסתדר.

[פלוני_אלמונית*]

יש זוגות שנראים כמו אחים, ואני אומרת לעצמי: ברור שהוא הגיע מארגנטינה והיא מאירופה והם נפגשו בישראל והתחתנו בקפריסין, הרי רואים שהם מתאימים לגמרי מהרגע הראשון.
יש זוגות הפוכים שקשה להבין ונראים הכי לא מתאימים בעולם ותמיד רבים, גם בפומבי ובכל זאת קרועים אחד על השני ועדיין לא הצלחתי להבין מה החוקיות. דמיון?
עפרה שחר, עדיין לא מצאתי את שאהבה נפשי.

[פלוני_אלמונית*]

אני מאוד מתחברת למה שמאמינה למעלה אמרה, זה נכון בכלל בחיים

אנחנו גם מאוד דומים וגם מאוד שונים , מההתחלה הרגשתי והאמנתי שזה זה עבורי למרות שהיה קשה והיום אחרי שנים אני רואה שצדקתי

מאחלת לנו שנים ארוכות של זוגיות טובה ומפתחת