הרי זה הכי חשוב!
בכל מסע לעומק שאני הולכת בו ושהלכתי בו לאורך שנותי הרבות, זה תמיד מגיע לנקודה הזאת, בעומק - לאהוב את עצמי.
משם היכולת לאהוב את הזולת, לאהוב בטוב, לא אהבה הרסנית,
משם היכולת לבטא את עצמי, לפרגן לכישרון שלי לצאת החוצה,
למה משם? מכאן!

מכאן האפשרות לסלוח - שזה הרי הכי חשוב - לעצמי, לזולתי
מכאן האפשרות לבטוח, לתת אמון בזולת וגם בכלל, בעולם,
או כמו שראיתי על מקרר "לבורא יש כוונה טובה" - מהאהבה שלי לעצמי אני יכולה גם לחוש את האהבה של הבריאה
כמעט תמיד, אם לא ממש תמיד, כשנחקור לעומק מצוקה כלשהי, מזוגיות, מפרנסה, ממצב פיסי או נפשי, עמוק עמוק נמצאת התשובה - כי לא מגיע לי...
ואני כאן פותחת דף זה כדי לדון בדבר וגם כדי לאסוף דרכים
ללמוד איך כן - לאהוב את עצמי