כתבתי כאן בעבר על מצב בריאותי הגרוע בלשון המעטה.
סתם לסדר ל מי שמבין במה מדובר
עשיתי הולטר לחץ דם 24 שעות
היו ערכים של 280/128 שזה בערך מוות בטוח (עובדה אני חיה)
בדיקת של סוכרתיים לי יש 310 ממוצע שזה המון
ואני מזריקה אינסולין
ועוד ועוד ועוד......................
ישבתי ופחדתי ממצבי התחלתי קצת לעשות דברים
אך במצבי זה לא לעשות קצת זה לעשות הרבה עכשיו ומיד.
קראתי כתבה על טיפול חדשני בארץ ללחץ דם
נסענו להדסה עין כרם וביום ראשון אני עוברת טיפול/צינטור/ניתוח
מחדירים כמו בצינטור צינור מהרגל לכליות ולפי הצורך צורבים עורקים
מה שאמור להוריד דרסטי את הלחץ דם
קצת את הסכרת.
ואולי....יבואו ימים טובים יותר.
לאחר מכן מתכוננת לעבור גמילה מסוכרים וגלוטן
מתחילה בטיפול בלחץ דם כי זה סכנת חיים מידיית
עוברת לטפל בסכנת חיים לטווח קצת יותר רחוק.
עצוב לי שלבד אין לי כוחות לעזו לעצמי
אבל לשמחתי בחרתי במקום להתייאש שאינני יכולה לעזור לעצמי
להעזר באנשים חיצוניים שיעזרו לי.
הייתי שמחה שדף זה ישמש בית לאיךו שבחרו לעשות מעשה ושינו
הייתי שמחה לשמוע כדי להעשיר את עולמי בעוד תחומים בהם גופי זועק הצילו
ואולי מהקושי שלי יהיו גם כאילו שיקבלו כלים
לקיחת אחריות על בריאותינו
-
- הודעות: 908
- הצטרפות: 27 ינואר 2004, 17:51
- דף אישי: הדף האישי של שרית_אמיר*
-
- הודעות: 1210
- הצטרפות: 09 יוני 2005, 18:20
- דף אישי: הדף האישי של סבטקסט_כפול*
לקיחת אחריות על בריאותינו
מה עם שינוי תזונה? מה את אוכלת? ואיך את מרגישה רגשית?
לקיחת אחריות על בריאותינו
בוודאי שאין לך כוחות לטפל בעצמך, את נדרשת לויתורים כל כך רדיקליים וכואבים שאם זה לא סכנת חיים, למה שתרצי לעשות זאת בהתנדבות?
אני לא מבינה בסכרת מאוד, אבל אני יודעת שאמורים לאכול בצורה מאוזנת ולא בהכרח לוותר על סוכרים וגלוטן.
אבל את כותבת - אני אתמודד קודם עם סכנת החיים ואחר כך אחתוך מהחיים סוכר וגלוטן ואחר כך.. חמודה, למה?!
קודם באמת לטפל בלחץ דם, ולהשתמש בשירותי רפואת הנפש המוצעים על ידי בית החולים. זה מאוד מלחיץ להיות במצב הזה גם בלי להלקות את עצמך. תקבלי ליווי של חולה כרוני, של הקשבה, והארות כיצד להתמודד. ההתמודדות היא לא ללכת ולעשות איקס מיקס דריקס אלא גם ללעשות את זה וגם להתמיד בזה וגם לשמור על רוח איתנה וגם להרשות לעצמך להתפרק כשצריך בלי להתרסק לגמרי. ונראה ששם את צריכה הרבה כוחות.
אני גם הייתי מציעה תרופה כדוגמאת סרוקסט או פרוזאק שיכולות הלרגיע את כל הקצוות. אבל אם את ממש נגד... לכל הפחות שיחות עם איש בריאות הנפש שמלווה חולים כרוניים בסיכון גבוה.
בנוסף, בקשר לסוכרים ולגלוטן. תשמעי, אני עשיתי דיאטה וירדתי 12 קילו (יש עוד, הדרך לא נגמרת). ממש בחצי השנה האחרונה.
והייתי מכורה לכל החרא שבעולם.
ולא שקלתי לרגע לעשות גמילה. כן דילול. מאוד רציני.
ואגב בלי ספורט, כי יותר משקשה לי לסתוםאת הפה קשה לי להתעמל.
מה שאני אומרת זה שיש דרך ביניים, ללכת לעשות דיאטה גם בלי להחליט להיות מיסיס בריאות ולהוריד גלוטן ומה לא. זה כמוש מבלבלים דיאטת הרזייה עם כל מיני כאלה של לאכול קוסמת וקינואה ולחם מחיטה מלאה. אני אוהבת פיתות ובצקים, אז הורדתי קוראסונים ובורקסים שזה פצצת שמן וקלוריות אבל אני אוכלת חצי פיתה ביום מקמח ל ב ן, בנוסף ללחם קל מחיטה מלאה לאורך היום, ופיצה פעם בשבוע, וחצי מנת פאלאפל בלי צ'יפס ועם הרבה חמוצים ליד פעם בשבוע (כן כן) ואני מכינה אגרולים בתנור, וביצים יש בהם הרבה שומן בחלמון אז אני מכינה חביתות ענק רק מהחלבונים (כמעט כלום שומנים וקלוריות) ואוכלת מעדנים דיאטטיים בלי הגבלה ומוצאת הרבה קיצורי דרך שמאפשרים לי לחיות דיאטטי אבל לא בעונש.
מה שאת מאחלת לעצמך זה עונש.
ואני חושבת שאולי אולי מתישהו כן תוכלי להיגמל לגמרי אם תרצי אבל אני אישית לא מוצאת בזה כזה שיחוק אבל גם אם זו המטרה - מאוד מאוד מאוד קשה לעשות זאת ככה בבת אחת, לחתוך בבשר החי, בייחוד כשאת אמא ומוקפת בכמויות של מתוק ופיתויים ובייחוד כשאת מעידה על עצמך שקשה לך לאסוף כוחות. אני מכירה רק אישה אחת מכל העשרות שהצהירו ורצו וכיוונו וניסו להיגמל ממשהו כזה או אחר, רק אחת שבאמת הצליחה להיגמל מסוכר והיא אישה עם אורך נשימה וסביבה תומכת (רווקה) ויכולות אישיות מאוד קפדניות שאני בטוחה שהיא החריג ולא ההיפך. למשל התחלתיד יאטה בלי ספורט כלל וירדתי יפה ורק לאחר כמה חודשים התחלתי מעט הליכות בערבים ואחרי עוד כמה זמן החלטתי הלוריד גם מלח, כי התיבול שלימאוד "אלים" וזה לא בריא וכדומה.
אז אם היתה מטרה למונולוג שלי פה לאור הדברים שלך שמאוד נגעו בי, וההבנה שאת נמצאת במלכודת פיזית וגם נפשית אני מציעה באמת לחלק את המשימות אבל להפוך אותן לריאליות.
בנוסף המחשבה לפנות לחיזוקים חיצוניים מצויינת אבל היא לא תחומה רק בבני משפחה וחברים בקהילה אלא בעיקר גם מול אנשי מקצוע טובים שיש לך כימיה איתם. זה למצוא פסיכולוג/פסיכיאטר טוב ונגיש, ודיאטנית או קבוצת תמיכה ולרשום לעצמך ולנבור במיליון מתכונים שיאפשרו לך להנות מהמתוק שאת אוהבת בלי לשלם מחיר כבד וגם להוריד ציפיות - במקרה שלך תני לעצמךלמשל אור ירוק להשתמש בתחליפי סוכר שמאושרים על ידי האגודה לסכרת ובלי לחשוב שמלאכותי זה מזיק, כי יותר מזיק לאכול סוכר כמוש הוא עבורך ועוד יורת מזיק לחשוב שתוכלי להיגמל לגמרי ולהתרסק שוב במידה ולא תצליחי.
ובמקום להיגמל מסוכר או גלוטן, לעשות משהו יותר שפוי - להפחית קצת מזה ומזה ומטיגון וממלח שאצלך קריטי לאור הלחץ דם - אבל להנות בסך הכל הכללי מהרבה טעמים מוכרים מהעבר.
וגם - להפוך את הבית לדיאטטי. קשה להצליח כשאין התגייסות משפחתית טוטאלית.
וזה אומר - לא להכניס בשום פנים ואופן מתוקים הביתה. גם כשאת חזקה ואיתנה וגם לא יודעת מה, ברגעים לא קלים כשיש משהו נגיש ומתוק בבית זה יותר מדי להתמודד מולו.
גם לא מתוקים "בריאים" כלומר לא פירות יבשים, ולא עוגות אגוזים ופירות מעט, בלי צלחות מלאות מול הפרצוף.
ולבקש מהבן זוג שיפנק מדי פעם בסלט כאות הזדהות.
ולצאת להליכות משותפות עם אחד הילדים כל ערב, להחשיב זאת כזמן איכות. לכוון לכל ערב אבל אםיוצא מזה 3 פעמים בשבוע - גם טוב.
ולעות במדרגות במקום במעלית (אם מותר לך כרגע)
ואין יותר טיגונים בבית. כל מתכון ניתן להמרה, אגרולים וציפס ושניצלים כולל עם פירורים - הכל אפשר בתנור. מורידים טיגון לגמרי. אני לא מחזיקה שמן בבקבוק בכלל, רק תרסיס לריסוס מעל ומתחת לכל דבר לפני הכנסה לתנור.
ולא מבשלים יותר עופות עם עור, אצל הקצב מבקשים שיחתוך. ולך - להתמקד רק בחזה עוף ושוק ודגים במשך חודשים. כל שאר החלקים יותר שמנים. ושוכחים מלאכול עור של דג ומורידים את צריכת הביצים לאחד ביומיים (לך), וממלאים את המקפיא והמקרר במעדנים וארטיקים דיאטטיים.
ולגבי מלח ושומן שמההבנה שלי קשוירם לירת לחץ דם - לבדוק או לקבל רשימה של מוצרים שמלאים בהם. אין סיבה שתאכלי אוכל חסר טעם כשיש מלח איכותי שמעט ממנו בכל ארוחה לא נורא. לעומתזה אם תדעי שברוטב סויה יש כמות ענקית של מלח כמו גם במלפפון חמוץ תוכלילהימנע רק מהם ולאפשר לעצמך אוכל טעים ומלוח במידה בכל השאר (למשל כדוגמא).
אלו ל א עצות שיביאו את ההרזייה המיוחלת כי זה מתחיל מכוונה והחלטה אבל זה חלק מהתוכנית, להכניס כללים שיאפשרו לך למצוא שפע חדש ואחר מזה הקודם ובלי פיתויים גדולים לאמא שבמילא צריכה להתמודד איתם גם בלי שיחכו לה בבית.
זה ושינוי תזונתי מבית ותמיכה מול חברה או קבוצה שגם עוברת תהליך שינוי כזה עובדים. אין דבר כזה כח רצון, יש תוכנית ויש עזרים.
בהצלחה שיהיה, ומקווה שעזרתי, תרגישי טוב.
אני לא מבינה בסכרת מאוד, אבל אני יודעת שאמורים לאכול בצורה מאוזנת ולא בהכרח לוותר על סוכרים וגלוטן.
אבל את כותבת - אני אתמודד קודם עם סכנת החיים ואחר כך אחתוך מהחיים סוכר וגלוטן ואחר כך.. חמודה, למה?!
קודם באמת לטפל בלחץ דם, ולהשתמש בשירותי רפואת הנפש המוצעים על ידי בית החולים. זה מאוד מלחיץ להיות במצב הזה גם בלי להלקות את עצמך. תקבלי ליווי של חולה כרוני, של הקשבה, והארות כיצד להתמודד. ההתמודדות היא לא ללכת ולעשות איקס מיקס דריקס אלא גם ללעשות את זה וגם להתמיד בזה וגם לשמור על רוח איתנה וגם להרשות לעצמך להתפרק כשצריך בלי להתרסק לגמרי. ונראה ששם את צריכה הרבה כוחות.
אני גם הייתי מציעה תרופה כדוגמאת סרוקסט או פרוזאק שיכולות הלרגיע את כל הקצוות. אבל אם את ממש נגד... לכל הפחות שיחות עם איש בריאות הנפש שמלווה חולים כרוניים בסיכון גבוה.
בנוסף, בקשר לסוכרים ולגלוטן. תשמעי, אני עשיתי דיאטה וירדתי 12 קילו (יש עוד, הדרך לא נגמרת). ממש בחצי השנה האחרונה.
והייתי מכורה לכל החרא שבעולם.
ולא שקלתי לרגע לעשות גמילה. כן דילול. מאוד רציני.
ואגב בלי ספורט, כי יותר משקשה לי לסתוםאת הפה קשה לי להתעמל.
מה שאני אומרת זה שיש דרך ביניים, ללכת לעשות דיאטה גם בלי להחליט להיות מיסיס בריאות ולהוריד גלוטן ומה לא. זה כמוש מבלבלים דיאטת הרזייה עם כל מיני כאלה של לאכול קוסמת וקינואה ולחם מחיטה מלאה. אני אוהבת פיתות ובצקים, אז הורדתי קוראסונים ובורקסים שזה פצצת שמן וקלוריות אבל אני אוכלת חצי פיתה ביום מקמח ל ב ן, בנוסף ללחם קל מחיטה מלאה לאורך היום, ופיצה פעם בשבוע, וחצי מנת פאלאפל בלי צ'יפס ועם הרבה חמוצים ליד פעם בשבוע (כן כן) ואני מכינה אגרולים בתנור, וביצים יש בהם הרבה שומן בחלמון אז אני מכינה חביתות ענק רק מהחלבונים (כמעט כלום שומנים וקלוריות) ואוכלת מעדנים דיאטטיים בלי הגבלה ומוצאת הרבה קיצורי דרך שמאפשרים לי לחיות דיאטטי אבל לא בעונש.
מה שאת מאחלת לעצמך זה עונש.
ואני חושבת שאולי אולי מתישהו כן תוכלי להיגמל לגמרי אם תרצי אבל אני אישית לא מוצאת בזה כזה שיחוק אבל גם אם זו המטרה - מאוד מאוד מאוד קשה לעשות זאת ככה בבת אחת, לחתוך בבשר החי, בייחוד כשאת אמא ומוקפת בכמויות של מתוק ופיתויים ובייחוד כשאת מעידה על עצמך שקשה לך לאסוף כוחות. אני מכירה רק אישה אחת מכל העשרות שהצהירו ורצו וכיוונו וניסו להיגמל ממשהו כזה או אחר, רק אחת שבאמת הצליחה להיגמל מסוכר והיא אישה עם אורך נשימה וסביבה תומכת (רווקה) ויכולות אישיות מאוד קפדניות שאני בטוחה שהיא החריג ולא ההיפך. למשל התחלתיד יאטה בלי ספורט כלל וירדתי יפה ורק לאחר כמה חודשים התחלתי מעט הליכות בערבים ואחרי עוד כמה זמן החלטתי הלוריד גם מלח, כי התיבול שלימאוד "אלים" וזה לא בריא וכדומה.
אז אם היתה מטרה למונולוג שלי פה לאור הדברים שלך שמאוד נגעו בי, וההבנה שאת נמצאת במלכודת פיזית וגם נפשית אני מציעה באמת לחלק את המשימות אבל להפוך אותן לריאליות.
בנוסף המחשבה לפנות לחיזוקים חיצוניים מצויינת אבל היא לא תחומה רק בבני משפחה וחברים בקהילה אלא בעיקר גם מול אנשי מקצוע טובים שיש לך כימיה איתם. זה למצוא פסיכולוג/פסיכיאטר טוב ונגיש, ודיאטנית או קבוצת תמיכה ולרשום לעצמך ולנבור במיליון מתכונים שיאפשרו לך להנות מהמתוק שאת אוהבת בלי לשלם מחיר כבד וגם להוריד ציפיות - במקרה שלך תני לעצמךלמשל אור ירוק להשתמש בתחליפי סוכר שמאושרים על ידי האגודה לסכרת ובלי לחשוב שמלאכותי זה מזיק, כי יותר מזיק לאכול סוכר כמוש הוא עבורך ועוד יורת מזיק לחשוב שתוכלי להיגמל לגמרי ולהתרסק שוב במידה ולא תצליחי.
ובמקום להיגמל מסוכר או גלוטן, לעשות משהו יותר שפוי - להפחית קצת מזה ומזה ומטיגון וממלח שאצלך קריטי לאור הלחץ דם - אבל להנות בסך הכל הכללי מהרבה טעמים מוכרים מהעבר.
וגם - להפוך את הבית לדיאטטי. קשה להצליח כשאין התגייסות משפחתית טוטאלית.
וזה אומר - לא להכניס בשום פנים ואופן מתוקים הביתה. גם כשאת חזקה ואיתנה וגם לא יודעת מה, ברגעים לא קלים כשיש משהו נגיש ומתוק בבית זה יותר מדי להתמודד מולו.
גם לא מתוקים "בריאים" כלומר לא פירות יבשים, ולא עוגות אגוזים ופירות מעט, בלי צלחות מלאות מול הפרצוף.
ולבקש מהבן זוג שיפנק מדי פעם בסלט כאות הזדהות.
ולצאת להליכות משותפות עם אחד הילדים כל ערב, להחשיב זאת כזמן איכות. לכוון לכל ערב אבל אםיוצא מזה 3 פעמים בשבוע - גם טוב.
ולעות במדרגות במקום במעלית (אם מותר לך כרגע)
ואין יותר טיגונים בבית. כל מתכון ניתן להמרה, אגרולים וציפס ושניצלים כולל עם פירורים - הכל אפשר בתנור. מורידים טיגון לגמרי. אני לא מחזיקה שמן בבקבוק בכלל, רק תרסיס לריסוס מעל ומתחת לכל דבר לפני הכנסה לתנור.
ולא מבשלים יותר עופות עם עור, אצל הקצב מבקשים שיחתוך. ולך - להתמקד רק בחזה עוף ושוק ודגים במשך חודשים. כל שאר החלקים יותר שמנים. ושוכחים מלאכול עור של דג ומורידים את צריכת הביצים לאחד ביומיים (לך), וממלאים את המקפיא והמקרר במעדנים וארטיקים דיאטטיים.
ולגבי מלח ושומן שמההבנה שלי קשוירם לירת לחץ דם - לבדוק או לקבל רשימה של מוצרים שמלאים בהם. אין סיבה שתאכלי אוכל חסר טעם כשיש מלח איכותי שמעט ממנו בכל ארוחה לא נורא. לעומתזה אם תדעי שברוטב סויה יש כמות ענקית של מלח כמו גם במלפפון חמוץ תוכלילהימנע רק מהם ולאפשר לעצמך אוכל טעים ומלוח במידה בכל השאר (למשל כדוגמא).
אלו ל א עצות שיביאו את ההרזייה המיוחלת כי זה מתחיל מכוונה והחלטה אבל זה חלק מהתוכנית, להכניס כללים שיאפשרו לך למצוא שפע חדש ואחר מזה הקודם ובלי פיתויים גדולים לאמא שבמילא צריכה להתמודד איתם גם בלי שיחכו לה בבית.
זה ושינוי תזונתי מבית ותמיכה מול חברה או קבוצה שגם עוברת תהליך שינוי כזה עובדים. אין דבר כזה כח רצון, יש תוכנית ויש עזרים.
בהצלחה שיהיה, ומקווה שעזרתי, תרגישי טוב.
-
- הודעות: 5866
- הצטרפות: 12 ספטמבר 2008, 01:17
- דף אישי: הדף האישי של אהבת_עולם*
לקיחת אחריות על בריאותינו
שרית, בהצלחה גדולה, ורפואה שלמה וגדולה !!!
תרגישי רק טוב....

תרגישי רק טוב....
