מאמא אפריקה

[מאמא_אפריקה*]

החלטתי שזה מתאים. יהיה לי דף בית אישי וזה יהיה המקום שבו אוכל לשתף את הבנות (או קיי, והבנים) בהגיגי, לכשיהיו. האמת היא שתמיד כתבתי יומן לצורך זה, אבל צריך להשאר מעודכנים, נכון? אז כנראה שהיום עושים את זה במחשב. דווקא די התיידדנו בזמן האחרון, המחשב ואני. יש לי ילדה מדהימה, באמת משהו מיוחד(...) שנכנסה לחיי ומלאה אותם באושר ובאהבה לפני שנה וחודשיים וחצי.. מתוקה, חייכנית, בובה אמיתית עם קוקיות ופנים עגולות ועיניים חכמות, כולה תקשורת עם העולם, מסתובבת כמו שגרירה, מוציאה חיוכים ומצמוצים וקולות קטנים מכול רואיה... מאז שנולדה אני איתה, לא זזה ממנה. בבת עיני. משוש חיי...{-: טוב ננסה להתקדם קצת. לפני שהפכתי להיות אמא עשיתי לא מעט לטובת עצמי.. טיילתי המון! היתי במזרח, באוסטרליה, באירופה, באפריקה.... ואין, אין כמו אפריקה... הבוקר שמתי לנו מוסיקה מאתיופיה, וראיתי בעיני רוחי את הזמן היקר הזה, שהייתי שם, טועמת, מדברת עם כולם, נוסעת שעות באוטובוסים מרופטים, מתאהבת יותר ויותר באנשים המדהימים האלה.... עלתה לי המחשבה-איך זה שלא נשארתי???? ורק כשהסטתי את ראשי, עם עיניים מלאות דמעות, וראיתי את האוצר שלי אוכל סלט עם בצל וטחינה לארוחת בוקר, נזכרתי למה...... ותודה לאל על כך! הקשר שלי לטבע התחזק מאוד באפריקה. אנחנו כולנו התחלנו שם, אברהם היה שחור, כן הוא היה, ואני די בטוחה שבאחד הגלגולים שלי הייתי אפריקאית מקומית מאוד.
הייתי שנתיים במלאווי, מדינה קטנה שרק מדונה שמעה עליה, די דומה בגאוגרפיה שלה לארצנו, אבל הלוואי עלינו כנרת מלאה כמו אגם מלאווי המתוק. עשיתי שם פרויקט הומניטרי, וכשחטפתי מלריה בפעם החמישית, ידעתי שאם לא אעזוב, חיי בסכנה. אז חזרתי לארץ, אבל לא נתפסתי כאן על כלום, ולכן נסעתי ללונדון לשנה, לראות האם אני עדיין יכולה להשתלב בעולם המערבי... וזהו, לפני 3 שנים(לא להאמין איך הזמן בסוף עובר) חזרתי לארץ.
חוץ מזה, מאז שהייתי ילדה, היה לי ברור שאני רוצה לטפל באנשים. לא רציתי לחלק כדורים, זה לא נראה לי נכון, ולא אישי מספיק, אז הלכתי ללמוד רפואה סינית. התחברתי לזה מאוד! אני אוהבת את הגישה הסינית, זה נהדר שאפשר למצוא הסבר לכול דבר ודבר בחיים. קצת כמו להיות בלשית, אני מחפשת את המקור לבעיה, משהו שקרה בעבר? בילדות? עם ההורים? דרך התזונה? תאונות? חלומות? חייב להיות הסבר. אז למי שהגיעה עד פה, ומחפשת לעצמה מדקרת עם נשמה, אני מקווה שנרגיש בנוח להפטר מהדבר הזה שמפריע לכן לחיות חיים טובים יותר. ואל תחכו שזה יחמיר! קל יותר לעזור כשהאש עדיין בוערת.. עד כאן להיום. מקווה להמשיך בקרוב!

[אום_אל_קיצקיצ*]

שלום וברוכה הבאה. השם שלך ישר משך אותי להכנס. תמיד חלמתי על אפריקה, איכשהוא לא מצאתי את הקונסטלציה המתאימה להגיע לשם (בנתיים) ומאז הפכתי לאם אני מבינה שזה גם לא יקרה בזמן הקרוב והקצת פחות קרוב. לא נראה לי מקום לילדים (מבחינה תברואתית (או תחלואתית)), מה דעתך?

[טלי_מא*]

שלום וברוכה הבאה.


יש לי כמה דברים לכתוב לך, אבל אני ב{{}}|יד1|, אז בקצרה:

• אורית אוקו ערוסי כתבה בלוג שמתמשך על פני כמה דפים על החיים שלה באפריקה.
• אני חושבת שגם דגנית ב באפריקה.
• דלית ב החלה לכתוב לקראת סוף הבלוג שלה על הטיול שלה באפריקה ב{{}}דלית ב בלוג(2008-02-09T17:46:00)

אולי תשמחי לקרוא.

[מאמא_אפריקה*]

שלום לכן ותודה על הברכות! איזה כייף לקום בבוקר ולראות שמישהו קרא אותי.. קראתי עכשיו קצת את ה"תכתובת" (בלוג?דף?) של הבנות שטלי מא ממליצה, ונראה לי מרפרופי הקטנים שהחויות שלנו שונות מאוד.... קודם כל- הארצות שהן היותר מערביות בצד זה של היבשת, (קניה וטנזניה), וכמובן שההבדל של לגור שם עם ילדים...וואו, שונה מאוד מהחויות שלי...אני בכלל הגעתי לאפריקה במקרה.היו לי חודשיים חופש בלימודים וחשבתי לאן לנסוע. חבר טוב שלי שטייל באפריקה ונשאב להוויה הבהיר לי שלשם אני נוסעת. קשקשנו על דף מסלול מאולתר, וטיק טק מצאתי את עצמי שם... רק דבר אחד הוא שכח להגיד לי-אפריקה מלאה בשחורים! .......ולי היתה חולשה ידועה לשחורים....... בשבוע הראשון הלכתי לישון מסוחררת.... כמה פרצופים נאים... וואוו.... אז כמו שאתם מבינות, היה לי מאוד טוב באפריקה...הי הי.. [-: הייתי הכי לוקאלית, כאילו חזרתי לשכונה שבה גדלתי בילדות ... היו לי חבר'ה, בכל מקום שהגעתי אליו היה מישהו שתפקידו היה לשמור שלא יעבדו עלי, שאהיה בטוחה, מישהו שהכיר לי את המקום, בקיצור אנשים טובים! אז נכון שיש מחלות באפריקה, אבל איידס עובר ביחסי מין ובעירוי,אז פשוט צריך להשתדל לא לעשות תאונות שם, (או לתרום דם במשפחה אם צריך), מלריה-יש מניעה ויש טיפול-וזה תלוי גם איפה גרים, ובאופן כללי- בכל עיר גדולה יש בית חולים פרטי מערבי ומתקדם אחד לפחות. זה לשאלתך אום- אל- קיצקיצ. אז אם בנהזוג שלי היה בעניין, היתי שם כבר אתמול..... רק צריך לבחור במדינה הנכונה מכל היבשת המופלאה והגדולה הזו.
יש לנו גראג' סייל אצל ההורים שלי בטבעון, (אם אתן מעונינות להגיע- דברו איתי !)אז צריך לארגן את הדברים, לכן מאחלת לכולנו שבת שקטה בריאה ונהדרת.

[מאמא_אפריקה*]

שלום לכולם, הרבה דילמות, חשבתי וכבר הבנתי שזה טעות לעשות שני מהלכים ביחד, גם לגמול מבקבוק חלב שאיתו נרדמים בלילה, וגם להרדם במיטה שלה... בת שנה ו-3 חודשים. עד לפני 3 חודשים היתה נרדמת ביניקה, אצלנו במיטה. מאז שהפסיקה לינוק, עברנו לסימילאק. אני שרה לה שירים, היא מסיימת בנחת את הבקבוק, מתארגנת לה שעה למצוא את הפוזה הכי נוחה להערב, וצוללת. חשבתי שאני חוסכת לה משבר, אבל אחרי בכי קשה של למעלה משעה, נשברתי, והיא נרדמה לי על הכתף.. אתמול שוב אותו הסיפור, בכי בכי, ואני מבינה לאט-רק אחרי שהיא היתה שפוכה לגמרי נתתי לה כתף.. נראה לי שזה יותר מדי, הבקבוק הוא תחליף לציצי וגם בלעדיו וגם בלי חיבוק ושיר-זה נראה לי כבר יותר מדי..
אז היום הרדמתי אותה עלי, אחרי שכל היום היא לא היתה שמחה כמו בדרך כלל, רק בלי הבקבוק חלב... מה דעתכן?

[מאמא_אפריקה*]

בינתים עברו יומיים.היא נרדמת די בקלות עם בקבוק מים במקום החלב,אבל שוב התחילה דלקת אוזניים. . יכול להיות שכל הבכי והנזלת פתח את המעברים והגיע לאוזן שוב? באסה, גם לי היו בעיות אזניים בילדות ואני זוכרת טוב טוב כמה זה כואב. אולי זה לא הפורום הנכון, אבל יש פה משהו שאני לא שלמה איתו. הרופא שעשה בדיקת דם אמר שהדלקת היא ויראלית ולא חיידקית, ולכן נתן לה טיפות אזניים אנטיביוטיות מקומיות. רק לפני 10 ימים סיימנו טיפול של אנטיביוטיקה דרך הפה בגלל דלקת אזניים שהיתה...אבל אם זה לא חיידקי-למה צריך טיפות, אפילו מקומיות, אנטיביוטיות? (לא יודעת למה יש לי בלק-אאוט כזה, אבל אם מישהי מבינה, ויש לה נסיון בענין-אני אשמח מאוד לשמוע). כשיעלי היתה פיצפונת היו לה כאבים כאלה לילה אחד, ורק הקלנו על הכאבים, וזה עבר.

אני מאוד לא רוצה לתת לה שוב, מה גם שטיפות נראה לי לא נעים בכלל לקבל... פורים שמח ומבדח לכולם! נ.ב אני די משוכנעת שזו לא הדרך להוסיף דברים שכתבתי בדפים אחרים לדף הבית שלי, אשמח לשמוע איך לעשות את זה!

[קרוטונית_מהמרק_הגדול*]

דעתי היא שהבנת את כל זה לבד (-: והגעת למסקנה הנכונה (לא לשנות יותר מדי דברים בבת אחת, ולהקל עליהם בגמילה כמה שאפשר)."

[מיה_גל*]

אז למי שהגיעה עד פה, ומחפשת לעצמה מדקרת עם נשמה, אני מקווה שנרגיש בנוח להפטר מהדבר הזה שמפריע לכן לחיות חיים טובים יותר

היי, איפה את?
גם אני מדקרת ומחפשת לעצמי מדקרת עם נשמה, מקומית אם אפשר...

[מאמא_אפריקה*]

הי, אני בצפון תל אביב, המייל שלי הוא [email protected] את יכולה להשאיר לי שם פרטים ונדבר!

[מאמא_אפריקה*]

משהו קטן שחשבתי עליו היום, כשהאפרוחית שלי היתה קצת חולה, שדווקא בזמן שהכי צריכים תמיכה וחברים,אז לא כדאי להפגש...שהוירוסים לא יחגגו..
הרגשה חדשה, אם כי מצאתי את הכייף בלהיות רק שתינו, מבודדות מהעולם שבחוץ, נתמכות רק על ידי כוחותינו המופלאים, מדירות את רגלינו ממקומות קבועים ומוכרים, מגיחות מהבית בשעות לא רגילות.... העיקר תודה לאל שאנחנו מתחזקות. הרבה בריאות לכולנו!