מהי אישה שווה דף זמני

מהי אישה שווה? לפרויקט קטן שאני מכינה אשמח אם תכתבו לי מה זה אומר "אישה שווה"? מה היא צריכה לעשות או להיות כדי להיות שווה, מה הופך אישה ללהיות לא שווה?
זהו דף זמני, אשמח לקרוא את מחשבותיכם.
אשמח אם כשאתם נכנסים לדף תרדו מיד עד למטה בלי לקרוא מה אחרים כתבו, כתבו את תשובתכם, ורק אחר כך תקראו מה אחרים כתבו (כדי לא להיות מושפעים, אתם חושבים שאתם יכולים?).
בנוסף אשמח אם לא תהיה ביקורת (לפחות בשלב הראשון) על מה שאחרים כתבו.

שליחה על ידי יעל* » 18 יולי 2013, 14:44

מה זה אומר "אישה שווה"?
זה אומר שהיא קיימת.

מה היא צריכה לעשות או להיות כדי להיות שווה
היא צריכה להיוולד, לחיות.

מה הופך אישה ללהיות לא שווה?
מה זה בכלל, אשה "לא שווה"?! אין דבר כזה.

מה הופך אדם לשווה? מיהו אדם לא שווה?

לטעמי הדף הזה ראוי למחיקה.

חן חן, כמו שהדף נראה כרגע יש בו משהו מרתיע.
אני מציעה שאולי תסבירי קצת יותר על הפרוייקט ותנסחי את השאלה באופן אחר. המילים שבחרת יוצרות תחושה לא נעימה אצלי, למרות שאני ממש בטוחה שלא לזה כיוונת.
במקביל, כדאי אולי לחשוב האם יש לשאלה שלך קשר כלשהו לאתר והאם זה המקום הכי מתאים לשאול.
בהצלחה

התכוונת אולי לביטוי " זאת אשה שווה, משהו משהו" שזה בדרך כלל ביטוי שבא להצביע על תכונות באשה (או בחפצים אחרים (-: ) הצפויות, להערכת המשתמש בביטוי, ובאשה, לשמשו באופן משביע רצון לדעתו.
יש גם "גבר שווה"
או "תיק שווה"
או "דיסק שווה"
<גילוי נאות: כן קראתי את קודמותיי. סליחה.>
האם לכך התכוונת או לעניין שוויון לנשים?

http://www.upworthy.com/dustin-hoffman- ... nced-3?g=4

קישור מאוד קשור
(קישור שווה ביותר! (-: )

אישה לא צריכה לעשות כלום כדי להיות שווה. היא שווה מעצם מהותה.
אם התכוונת ל"שווה בעיני מישהו אחר", אז לא ברור לי אם זה בעיני החברה או כבת זוג או מבחינת מראה או עוד כל מיני אפשרויות שעולות בדעתי.
טוב,אלך לקרוא תגובות אחרות ואולי התמונה תתבהר.

שליחה על ידי אחת* » 18 יולי 2013, 22:13

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אישה שווה היא אישה.

שליחה על ידי אחת* » 18 יולי 2013, 22:15

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

הו, עכשיו אני רואה שכל הנשים כתבו אותו דבר, נו זה כבר שווה משהו, לא?

מהי אישה שווה?

לא יודעת, יש אישה לא שווה?

אולי הכוונה היא למה זה אישה?

אולי תשני את השאלה ליותר סובייקטיבית:
מהי אשה ששווה לך? ששווה לך להיות בקשר איתה?
מה את עושה בשביל שלאחרים יהיה שווה להשקיע בקשר איתך?

מה ההבדל בין שפן?

מהי אשה שווה?

כמו שצריך להוסיף לשאלה הראשונה - הבדל בין שפן ל ארנב/פיל/סוס/גבינה צהובה או כל עניין אחר,

ככה צריך להוסיף לשאלה מהי אשה שווה - שווה למה? שווה למי?

כמו השאלה או הניסוח של גבר שאוהב יותר. אוהב יותר ממה? ממי? אוהב יותר מחתול? מגבר אחר?

ככה, זורקים שאלה לחלל האוויר, והעדר גועה בתשובה.

מהי אישה שווה?

ביטוי הזה הוא סלנג.ואני לא יכולה להעיד על עצמי שאני בקיאה בתחום.
ובכל זאת,אני משתתפת במשחק.אני חושבת שהפירוש שלי לדבר הזה הוא 'שזו מישהי עם אנרגיה גבוהה'.היא מקרינה החוצה אנרגיה של חיות .זה יכול להתבטא בכל מני רמות: ביציבה ,באופן שבו תוי פניה רגועים וחייכנים יותר-מה שעושה את רוב הנשים פשוט יפות יותר,באופן שעיניה נוצצות.
היא שבעת רצון ובטוחה בעצמה.היא יוזמת,היא בעלת חוש הומור,שמחת חיים,חדשנית, בעלת מעוף,פיקחית.

מה הופך אישה לשווה?זה בעיני המתבונן. איזה תחום אותו מתבונן מעריך במיוחד ומחשיב .אי אפשר להתעלם מה'מחנה המשותף הנמוך ביותר',רמת האספסוף שמתרשם שמישהי שווה היא בטח מישהי שמקרינה מיניות ,עד כדי 'מחפשת זיון',חסרת עכבות.על אנשים שהאינטליגנציה היא לא הצד החזק שלהם אישה שמסתובבת עם מחשופים ומצטבעת כמו בפורים היא יכולה לעשות רושם.אדם שרואה מעט לעומק,שמחפש אהבה אמיתית יראה את ההתחזות.

שמתן לב שהשואלת לא חזרה?

אני פה אני פה, קוראת את התשובות, מתלבטת אם לנסח מחדש.
תוהה למה לטעמי הדף הזה ראוי למחיקה. כל כך מהר?
ולמה
האם יש לשאלה שלך קשר כלשהו לאתר והאם זה המקום הכי מתאים לשאול.
רק מבקשת עוד רגע קט לנסות, וכמו שהכותרת מסבירה, זהו דף זמני. מבטיחה למחוק.
מנסה שוב..

האידיאל הוא ש
_מה זה אומר "אישה שווה"?
זה אומר שהיא קיימת.
מה היא צריכה לעשות או להיות כדי להיות שווה
היא צריכה להיוולד, לחיות.

מה הופך אישה ללהיות לא שווה?
מה זה בכלל, אשה "לא שווה"?! אין דבר כזה._

אני יוצאת מנקודת הנחה שלא כל הנשים מסתובבות בעולם ומרגישות שוות. מה אתן עושות שגורם לכן להרגיש שוות? מה אתן עושות שגורם לכן להרגיש ממש לא שוות?

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

? לא כל האנשים מרגישים שווים במובן הזה. זו לא בעיה נשית, לטעמי. כאדם אני מנסה להטמיע בעצמי את הרעיון שאין מדד שמודד ראויות

שליחה על ידי מירב* » 21 יולי 2013, 00:34

מחקו לי את התגובה שהיתה: WTF
חבל . זה בגלל שהשאלה מקוממת.
ולענייננו: אדם הוא אדם באשר הוא אדם.
אשה היא אדם ולכן אשה היא אשה באשר היא אשה.
כל אשה היא שווה ואין דבר שתעשה שיהפוך אותה ללא שווה.

אני יוצאת מנקודת הנחה שלא כל הנשים מסתובבות בעולם ומרגישות שוות. מה אתן עושות שגורם לכן להרגיש שוות? מה אתן עושות שגורם לכן להרגיש ממש לא שוות?

אם כך להבנתי, מה שהתכוונת לשאול הוא לא "מהי אישה שווה" אלא: "מהי אישה שמרגישה שווה".
זה דבר אחר לחלוטין.

עכשיו על זה אני משערת שיוכלו לענות לך ביתר קלות...

מה אתן עושות שגורם לכן להרגיש שוות? מה אתן עושות שגורם לכן להרגיש ממש לא שוות?

אה, שאלות מעניינות. אם כי אני לא בטוחה שזה קשור אצלי למשהו שאני עושה.

פרדוקס צודק. יש כאן בעיה בעברית, מה שלא מאפשר לענות בצורה מכבדת לשאלה ומכבדת לעצמך. "אשה שווה" זה ביטוי קיים, והוא ביטוי נמוך, בעברית קלוקלת.
חן חן האם ביקשת התייחסות לביטוי הספציפי הזה, כמו שהוא? או שהתכוונת, למשל, מי היא אשה בעלת ערך עצמי, או ערך בעיני הסביבה, וכו'.
כי, פרדוקס, שים לב שהשאלה לגבי הביטוי הספציפי היא גם לגיטימית. מה עושה לנו הביטוי הספציפי (קלוקל ככל שיהיה) "אשה שווה".

(ולהגנת העדר: אם לא היינו עדר דעתן שקופץ ומשיב לשאלות לא שגרתיות, לא היה טעם לפנות אלינו. לא חייבים בהעלבות (-: )

מעניין לראות מה זה עושה לכם. שאלה כל כך פשוטה, ואולי בכלל לא? נראה שנלחצו פה כמה כפתורים..
היא שאלה שאלה די פשוטה. ובמקום לענות מעירים על הניסוח, על שימוש בביטוי לא נעים, על שאלה לא מכבדת.
מעניין

_במקום לענות מעירים על הניסוח, על שימוש בביטוי לא נעים, על שאלה לא מכבדת.
מעניין_
במקום לענות גם מנתחים את אלו שעונים! באמת באמת מעניין

מה אתן עושות שגורם לכן להרגיש שוות?
א. עובדות על נושא הערך העצמי שלנו כבני אדם.
ב. גאות להיות נשים ומודעות לעוצמה וליייחודיות של להיות אישה
ג. לא עושות עניין מא' וב'
אה.... וגם השימוש בכינוי גורם לי להרגיש הכי שווה בעולם......

שליחה על ידי יעל* » 21 יולי 2013, 08:58

לא קרה לי שהרגשתי שווה או לא שווה. שווה זה מדידה חיצונית, איך אפשר להרגיש את זה מבפנים?

אני יכולה לענות על השאלה: מה תורם לתחושת הערך העצמי שלי? ומה פוגם בתחושת הערך העצמי שלי?

מקווה שיהיה לי זמן לענות על זה מתישהו, כי זה מורכב @}

שאלה מקוממת.. אישה שווה? שווה בעיניי מי?
חן חן, מאיזו נקודת מוצא את שואלת את השאלה הזאת? את מרגישה לא שווה?

עדר דעתן
עוד פרדוקס.

היא שאלה שאלה די פשוטה.
היא שאלה שאלה שאין לה משמעות בשפה העברית. זה ביטוי קיים אמנם, אבל עילג, וטעון בעייתיות.
(חן חן, אני מרגישה שבכוונה בחרת כך, כי חקירת הביטוי הספציפי הזה, היא בעצם חקירת דפוסי התנהגות וחשיבה בעייתיים בחברה שלנו. אני בכיוון?)

_עדר דעתן
עוד פרדוקס._
פרדוקס שהוא סלע קיומו של האתר הזה (-:

חן חן, אני מרגישה שבכוונה בחרת כך, כי חקירת הביטוי הספציפי הזה, היא בעצם חקירת דפוסי התנהגות וחשיבה בעייתיים בחברה שלנו. אני בכיוון?
מחשבה מעניינת, והתשובות מרתקות, אבל לא זה העניין...

אני.

she needs to looks good, be smart and know much, be independent, assertive and know her own value

שאלה מקוממת.
למרות שזה לא פשוט, אשמח אם תנסו לשים בצד את הביקורתיות כלפי נוסח השאלה, כלפי השימוש בביטוי שאינו נכון לשונית, כלפי הסיבה שאני שואלת את השאלה.
מחפשת תשובות כנות מהבטן
מה אתן עושות שגורם לכן להסתובב בהרגשה "שווה"?
(אני נמנעת מ"לתת" תשובות כדי לא למשוך את הדיון לשום מקום ספיציפי מדי)

שליחה על ידי רותם* » 22 יולי 2013, 11:20

אחרי שאני מתרגלת יוגה. אני נושאת את עצמי בגאון, מרגישה יציבה וקלילה ומחוברת לעצמי.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אני מבינה את ההתקוממות מעצם השאלה, ולכן אתנצל מראש על הציניות שלי. מעודד ומחמם את הלב שהמגיבות/ים כאן ביקורתיים כלפי תפיסתם את השאלה (גם אם השואלת וודאי לא התכוונה לפגוע באיש/ה), אבל כמי שחיה יותר בעולם הרגיל, לעומת העולם הבאופני, אני לא רק מבינה היטב את השאלה, אלא נחשפת לתשובות המקובלות עליה בחברה ככלל.
ובכן, מסקנותי הן שאשה שווה היא אישה צעירה, רזה, מקדישה חלק נכבד ממשאביה (כסף, זמן, מחשבה, אנרגיה) לטיפוח הופעתה החיצונית במטרה לקיים אידיאל יופי שקיים רק במדיה ורק בעזרת פוטושופ, וכמובן, אשה ללא כל שיער גוף. זוהי אשה שמקבלת את ההנחה שאינה שווה, תרתי משמע. אינה שווה אם אינה עונה על הקריטריונים האלה, ואינה שוות ערך לגברים.
קל ואולי מנחם לייחס את הגישה הזו לקבוצה ספציפית של נמוכי מצח, אך לצערי היא נפוצה בכל שדרות החיים ממש. ינסו המתקוממים בדף זה לעיין במדורי ההיכרויות ויחפשו מודעות עבור נשים שגילן מעל 40. כלומר, מודעות של גברים בגילאי 40-60. הם יגלו גברים ליברליים, עם ראש פתוח, שעבורם גיל הוא רק מספר, ולכן הם מחפשים נשים עד גיל 30. ולא, זה לא מוגבל לאתרים של מחפשי יזיזות בלבד, אלא גם אתרים אלטרנטיביים, רוחניים, צמחונים ושאר קטגוריות.
אתן/ם מוזמנים גם לקרוא את אתר הבית של העיתון הליברלי הארץ: שם תמצאו שבדרך כלל, אין תמונות של נשים במדורי החדשות והפוליטיקה, האקטואליה והדעות, הספורט והאמנות. לעתים תוצג שחקנית במדור הסרטים, בדרך כלל בלבוש מינימלי. במדור הספרות שהופיע בתחילת הקיץ (ספרים מומלצים לחופש), צורף איור: צילום של דוגמנית צעירה בביקיני, קוראת ספר על שפת הים. מדור הדעות מאוכלס לרוב בגברים בלבד, כשלעתים יש אשה אחת מבין חמשת ההוגים שנבחרו להופיע שם. אבל יש מדור "אקטואליה" לנשים, בתחתית העמוד, אחרי כל הנושאים החשובים והגבריים. זהו מדור שעוסק בדיאטות והרזיה, באופנה ועצות על איפור, במלחמה בצלוליט (נושא שחוזר בערך פעם בשבוע!) ובמתכונים (דלי קלוריות!). ממש כך, בעיתון ליברלי בשנות האלפיים, חלוקת תפקידים ומידור זהה לזה של העיתונות של שנות החמישים של המאה הקודמת.
השאלה כפי שהיא נוסחה לראשונה מקוממת ומרגיזה כנראה בגלל שזוהי שאלה שנשים נאלצות להתמודד איתה מדי יום, בסיטואציות שונות ומגוונות, ובדרך כלל הסביבה אינה מספקת תשובה שמאשרת אותנו ואת ערכנו, אינה רואה אותנו כשוות או כבעלות ערך, אלא משדרת לנו באופן קבוע שאנחנו פגומות וחסרות וצריכות להיות במאמץ תמידי כדי לתקן את עצמנו ולהיות שוות. ובעיקר, שלא יהיה לנו צלוליט!!!

פלוני אלמונית, אם כך מה גורם לך להרגיש שווה?

אלמונית, כל מילה, כולל הפיסוק.
אגב, אותי כן רואים כשווה (מלשון שוויון, כן?) אבל אני לא משוכנעת שזוכרים שאני אשה. כלומר, מבחינת הרבה גברים (לא כולם, לא להתנפל), כדי להתייחס אלי כשווה אליהם- הם צריכים לנטרל את היותי אשה. יחסית, חיי קלים. אני לא מטופחת ולא לובשת בגדים מעוררים. אמנם החזה אינו שטוח והשיער ארוך, אבל 30 שנים של דיבור לא ילדותי ועיניים לא מעפעפות ופה לא מצחקק ענוגות- עשו את שלהן.

ובעניין האפשרות השניה, של ה"שווה" (כמו כוסית, למשל?)- אשאיר לאחרות לדווח. יותר משעמם מזה כבר קשה לי למצוא.

שליחה על ידי גברת* » 22 יולי 2013, 17:04

אם כך מה גורם לך להרגיש שווה?
בדרך כלל, חברה של נשים. בכל אופן, שם תחושת ה"שווה" מגיעה בלי מאמץ.

פלונית , נהניתי לקרוא. רהיטות ודיוק. עקפת בחארקה את כל הצורך להגיד אין דבר כזה והלכת ישר לעניין. כנראה שזה העניין.

לא מזמן הלכתי לקנות בגד ים.
בהתחלה מצאתי את עצמי באיזה חנות, דווקא די נחשבת, שלא היה בה שום דבר שאפשר ללבוש בלי להסיר את כל השיער למטה. כששאלתי את המוכרת מה הקטע, קיבלתי ממנה תשובה שלוותה במבט ובטון דיבור כאלה, שהבהירו כי לדעתה של אותה מוכרת נשים שלא מורידות את כל שערות גופן הן לא שוות, לא ראויות שיעצבו עבורן בגדי ים ולא זכאיות ליחס מכבד מצדה.
האם זה גרם לי להרגיש לא שווה? האם נעלבתי? התבאסתי? האם מצב הרוח שלי זז במילימטר לאנשהו?
כלל וכלל לא. הבנתי שהחנות לא שווה את הזמן שלי, שהמוכרת לא שווה את התייחסותי, והלכתי משם. חצי שעה אח"כ מצאתי אחלה בגד ים בשמונים שקל בחנות לא נחשבת, אבל מה זה שווה.

לא יודעת למה אתן בוחרות להתייחס דווקא לדעות של פרסומאים וזבניות בגדי ים. לדעתי אורסולה לה גווין היא אשה שווה, ואין לי מושג אם היא מורידה שערות מהרגליים.

לדעתי הקלישאות (ונגזרותיהן) בנושא היופי- למשל "יפה ושווה" או "יפה וטפשה" (או "מכוערת וחכמה")- רדודות באותה המידה.

הכי שווה בעיני, היא אשה שהיא גם, גם וגם. כאריזמטית, חכמה, יפה מבפנים ומבחוץ, מוכשרת מאד, יצירתית, משכילה, בעלת חוש הומור וכו' (לאו דוקא בסדר הזה).
יש שהטבע חונן בנדיבות.

שליחה על ידי אלה* » 23 יולי 2013, 10:59

מה גורם לי להרגיש שווה?
להצליח לעשות ג'אגלינג עם החיים, בין בית לעבודה לתחביבים לילדים לזוגיות.
ברמה הכי פקטית, כשהמקרר מלא באוכל טעים ומזין, כשהבית מסודר ונקי, כשאני עושה יוגה, כשאני עושה סקס, כשאני בהריון, כשאני מניקה.

רק להוסיף ל'.
למה אשה שווה?

ואפשר LEMA ואפשר LAMA

אשה שווה ל....

ואני לא סלע. בטח לא סלע קיומו

(פרדוקס שהוא סלע קיומו של האתר הזה)

אני בגיל שעוד נחשב צעיר ושווה, שנות עשרים מאוחרות,
בסביבה שבה אני חיה ונמצאת רוב הזמן להיות שווה גם מבחינת ערך ושווי וגם מבחינת שיוויון לאחרים (בעיקר אחרות, סביבתי 95% נשית) זה להיות בת זוג של מישהו ואמא של מישהו
בלי זה אני לא מרגישה שווה לאחרות ובעלת ערך לידן.
מה שעוזר לי להרגיש שווה זה להיות שווה בעיני עצמי ובעיקר
לא להשוות

אני מזכירה לכולכן ש"שווה" הוא קיצור של "שווה &יון".

הכי שווה בעיני, היא אשה שהיא גם, גם וגם. כאריזמטית, חכמה, יפה מבפנים ומבחוץ, מוכשרת מאד, יצירתית, משכילה, בעלת חוש הומור וכו' (לאו דוקא בסדר הזה).
שווה ל..מה? מה תעשי באחת כזו, כשתפגשי בה? (סתם מפנה את תשומת לבך לכך שהפרמטרים שציינת מופיעים בתדירות גבוהה באתרי היכרויות, ודווקא אצל גברים נאיביים יחסית שמחפשים את מיס פרפקט).

אני יכולה לחבב אנשים מושלמים, אבל יותר מזה אני מחבבת אנשים פגיעים וגם בעלי פגמים. והכי אני מחבבת נשים נרגנות (כי אני יכולה להזדהות אתן

). והבאות בתור ברשימה: נשים תמהוניות מעט (מאותה הסיבה). ואחריהן: כאלה שלא יודעות לבשל, שהולכות ברחוב ונתקעות בעצים, שתמיד אומרות במסיבות את הדבר הלא נכון, וכאלה שלא מסירות שיער כדי לקנות בגד ים. ואחריהן: אושיות באופן

<קרוטונית>

הוי יקירתי, חיכיתי לך כאן כבר כמעט עד בוש. בדרך שכחתי איך לבשל, דפקתי את הראש בקרש של המחשב, אמרתי דברים לא נכונים והפכתי נרגנת. אני מזמינה אותך להקים איתי את ניר גנים, ישוב אנטי אקולוגי ואנטי שוויוני ובו יגורו כמובן רק נשים שוות $יון, וימתינו.

אני מזמינה אותך להקים איתי את ניר גנים, ישוב אנטי אקולוגי ואנטי שוויוני
נהדר! נקים אותו ליד שווי ציון

<קרוטונית>

אני מזמינה אותך להקים איתי את ניר גנים, ישוב אנטי אקולוגי ואנטי שוויוני ובו יגורו כמובן רק נשים שוות $יון, וימתינו.

נהדר! נקים אותו ליד שווי ציון
עם כאלו נשים שווה להיות שווה.

אוי סילחה, לא ידעתי שיש באתר כבר שוות נפש, אז אני הכפילה או המתחזה...

שוב אני, הזקנה הצינית מלמעלה.
קודם כל, תודה למשיבות המפרגנות. חלק ממה שגורם לי להרגיש שווה

שנית, לקרוטונית: כבר חשבתי שנהיה זוג מושלם, אבל אני יודעת לבשל, אז לא ילך. חוץ מזה, עומדת בקריטריונים. ושותפה להם.
ולעצם הענין. אנחנו יצורים חברתיים, שחיים במעגלים חברתיים, שניזונים מהסביבה האנושית שלנו.
נגזר מזה, ששום דרגה של מודעות לערך העצמי שלנו, לתכונות הנפלאות והייחודיות שלנו, שום הרגשה פנימית שאנחנו מדהימות, אינם יכולים להתקיים בואקום.
יש ערך רב לבטחון העצמי שלנו, לאמונה שלנו בעצמנו, לתחושה שאני "שווה" שנובעת משכנוע פנימי וידיעתי את עצמי.
וזה לא מספיק. איננו יכולים לתחזק את התחושות האלה ללא השתקפות מבחוץ, ללא משוב חיובי מאחרים.
ולכן אודה, שעם כל הפרגון שאני עשויה לחוות בתחומים שונים בחיי, עושה לי את זה כשמתחילים איתי, כשמחמיאים לי, כשנותנים לי משוב חיובי בצורה זו או אחרת.
זה לא העיקר, לא מטרת חיי, לא מספיק חשוב כדי שאשפוך על גופי שעווה חמה ואתלוש את שערותי מהשורש, או שאקדיש זמן וכסף לטיפולי שיער ועור, וודאי לא לניתוח פלסטי, ולא אדדה על עקבים.
מי שמחפש את הדברים האלה משעמם אותי באופן שקשה לתאר. כך שבהחלט יש סיכוי שאמות לבד, אבל אני מסרבת בתוקף למות משעמום.
אין לי נוסחה או פתרון קסם.
אנו מופגזות בדימויים, במלים, במודלים שאינם מציאותיים ומאידך, גם אי אפשר להתעלם מהם לגמרי, להשתחרר מהם, וכך גם גברים.
כולנו עושות מאמץ להתמודד בדרכים שונות ויצירתיות.
ואולי תוך כדי, בתוך ההתמודדות האישית והחברתית שלנו, אנחנו משנות קצת את העולם, את החברה. מגדלות ילדים אחרת. מחנכות את הגברים סביבנו קצת אחרת.
ובטוח שיש לנו עוד דרך לפנינו, עד שנגיע לחברה שמוקירה את כל חבריה, שבה יש מקום של כבוד לשטוחות ולשופעות, לדקיקות ולמלאות, לכהות ולבהירות, לחלקות ולשעירות.
אבל כבר כעת, בדיון המבורך הזה, כמה מצוקות ונצחונות עולים, כמה ערך יש לעצם הדיון, כמה צורך יש בדיון הזה, אצל כולנו.
חלק מהפתרון, אני משוכנעת, הוא בנסיון להיות יותר סלחניות, פתוחות, מפרגנות, פחות שיפוטיות.
לשים לב לצרכים של הנשים סביבנו, שהם הצרכים שלנו.
אני חושבת, למשל, על המחמאות שאני מקבלת כשאני מורידה משקל, בדרך כלל מנשים.
ואני אומרת להן: אבל כשהשמנתי, לא קיבלתי מחמאות. אף אחת לא ציינה שבטח זה היה כרוך במאמץ, לקנות מוצרים, לבשל, לאכול. למה על זה לא מחמיאים?
וחברה מאוד רזה התלוננה באוזניי שמחמיאים לה על הרזון שלה, כאילו שזה משהו בעל ערך שעשתה. זה כמו שיחמיאו לי על הגובה שלי, היא אמרה לי.
צודקת.
אז אולי בכלל נוציא הערות על משקל מהלקסיקון שלנו? אולי נשמור מחמאות לדברים שהמקבלת אכן עשתה:
שהיא בחרה בגד שהוא גם יפה וגם נוח, או נעליים שגורמות לה לצעוד ברחוב בבטחון וללא כאבים, שהיא זוהרת אחרי יוגה או טיפול אנרגטי, שהעיניים שלה בורקות אחרי שסיימה עבודת אמנות נפלאה?
ואני תוהה כעת: מתי בדיוק הפסקנו להחמיא בסיטונות? אמהות בוודאי יודעות כמה חשוב לילדים לקבל פירגון ומשוב חיובי, כל הזמן.
אנחנו מחמיאות להם על קשקוש על דף או גוש פלסטלינה כדי לחזק את בטחונם העצמי, לשקף להם אהבה וחיבה, לעודד אותם.
ובאיזה גיל זה עובר? מתי החלטנו שהחברות והחברים הבוגרים לא זקוקים לשמוע מילה טובה?
כמה היינו חיים טוב יותר אילו שמענו מסביבתנו הקרובה פירגון ומחמאות, לפחות כמשקל נגד לטרטור התמידי לרזות, להתאפר, להחליק, לצבוע, לתלוש! לא היינו מרגישות יותר שוות? אני הולכת לנסות את זה.

פלונית יקרה, האם את מודעת לקיומה של רתיעת הציבור מ תגובת גוש ?
מאז העירו לי על כך אי אז לפני עשור פלוס, והועילו לי מאוד, אני רואה את זה כחלק מחובת אחוות הנשים השוות, להעיר מתנומתה כל משיבת גוש ולקרוא לה לסדר (את השורות והרווחים.)
ואם רוצה נעזור לך בצ'יק.

לא ידעתי שיש באתר כבר שוות נפש,
the more the merrier (-:

שיחות יקרה,
פעם ראשונה שאני שומעת על כך, אבל אם זו בעיה, אז אשים לב בפעם הבאה. או שאקים ישוב בשם גוש שוות.

לדעתי זה רעיון מצויין. במסגרת חוק השוות יוקם גוש שוות אליו ישובו כל מי שצריך לישוב.
<אני מה זה מקווה שאנחנו לא מעצבנות את חן חן ! הכל נכתב באוירה חמימה ואוהדת ושווה לכל נפש>

שוב אני, הזקנה הצינית מלמעלה
תודה שבאת! @}

<ריווחתי את הטעון ריווח, זה בסדר?>

מיס פרפקט.
הא! אחרי שכתבתי, תהיתי האם מישהי תציין את המילה "מושלמת".

שווה ל..מה? מה תעשי באחת כזו, כשתפגשי בה?
נו באמת, אז מטבע הלשון "אשה שווה" קלוקל, אז מה? הכוונה ברורה כמעט לכולם. לא חייבים להתקטתן.

כשקראתי את הדף ב"מה חדש" כמו רבות כאן, קצת התעצבנתי מהשאלה.
אבל התעצבנתי גם, כי ידעתי ששוב אוכל לקרוא ז'אנר מסוים של דעות. בסוף לא התאפקתי ונכנסתי.
כן, מוספי יופי, עיתון "לטיפשה" וכו', מרבים להתמקד בסממנים חיצונים ריקניים. אבל כל הנוהג לנפנף בהתנהגות הפוכה מ"מערך הצוויים" שם, כעדות לחכמה ועומק, משעמם וריקני בעיני, לא פחות.

בכלל לא עניתי לשאלה של חן חן:"מה גורם לי להרגיש שווה?"
ציינתי, ולא בכדי, מי "שווה במיוחד"בעיני. כולנו מושלמים כמו שאנחנו בלה בלה בלה. ועדיין.
אני לא מסתובבת באתרי הכרויות, אז אין לי מושג, אבל העובדה שהרשימה (החלקית) שלי מככבת שם, מופרכת אולי, אך לא מפתיעה. יש כאלה נשים (וגברים) אבל מעטים. בגלל זה הם "שווים במיוחד"
לפני ההתנפלות, מפנה את תשומת הלב שכתבתי בין היתר, יפה מבפנים. (מניחה שכוונתי ברורה).
למען הסר ספק, יש לי הערכה וכבוד לכוווווווולן. כולן מושלמות בדיוק בדיוק כמו שהן. (ותמיד יש מקום לצמיחה והשתפרות).
אבל אם מסתכלים מבעד למשקפיים ספציפיות, יש את הAlpha males/femals- שהם גם, גם וגם. ולא יעזרו כל צווי המוסר/רוחניקיות/ פוליטיקלי קורטיות. ככה זה בטבע.
[ואין סתירה גם להאמין שבכ"א אחד מאיתנו יש את הניצוץ האלוהי. אני בהחלט מאמינה בריבוי אמיתות מוחלטות].

אני מחבבת אנשים פגיעים וגם בעלי פגמים
חיבה זה כבר משהו אחר לגמרי. התכונות שגורמות לי לאהוב חברה (יחיד, נקבה) בכלל לא קשורות, (או קשורות רק חלקית) לרשימה ההיא.

אנשים מושלמים
לדעתי לכל תכונה שלנו יש גם היבט חיובי וגם היבט שלילי .. רוצה לומר שכמעט לכל תכונה חיובית, (יתרון) יש גם מראת נגטיב בצורת תכונה "שלילית" או חסרון. ולהיפך.
לכן הכינוי "מושלמים" בכלל לא רלוונטי. הרבה קודם לכן, עצם אנושיותינו (המופלאה) סותרת בעיני "מושלמות".

לפלונית הצינית, אני בהחלט נהנית להחמיא לאנשים. כמעט תמיד, יש על מה.

לא תיכננתי לענות כשקראתי את הדף. הרגשתי שיש לי דברים אחרים להתעסק איתם בראש (למה נכנסתי אליו בכלל? אני מאשימה את ההתמכרות הקשה לקרוא את הנשים השוות שבאתר הזה.
אבל ים, שמש, בטן, גב, איכשהו השאלה עלתה שם בתוך השלווה.
אני עוצרת את עצמי מלהגיב על עצם השאלה המקוממת. כי בכל זאת אני עונה פה, זאת אומרת שהצלחת לעורר עניין. חוץ מזה כבר הסבירו מספיק יפה למעלה למה בחירת המילה הזו כל כך צורמת.
אישה שווה, גבר שווה זה הכל תחלואה של האנושות. אנחנו מודדים את עצמנו כל הזמן. שווה מול אחרים. שווה מול מה שהייתי בילדותי, בנערותי, בשבוע שעבר.
תחרותיות, השוואות, למי יש יותר ארוך, עם מי "מתחילים" יותר ברחוב.

אני חושבת שאישה שווה, היא אישה שלא צריכה להרגיש שווה, על מנת להרגיש טוב עם עצמה (שווה?).
זה לא משנה איזה קרטריונים היא בחרה במוחה כדי לעצב את המושג הנ"ל. אותו הדבר תקף אם מדובר בגבר.
כאשר אני מרגישה סיפוק ושלמה עם עצמי, אז מפסיק הצורך להשוואה, ואז בעצם אני הכי שווה מבחינתי.

אבל כשהשמנתי, לא קיבלתי מחמאות. אף אחת לא ציינה שבטח זה היה כרוך במאמץ, לקנות מוצרים, לבשל, לאכול. למה על זה לא מחמיאים?

הא! אחרי שכתבתי, תהיתי האם מישהי תציין את המילה "מושלמת".
זה רק מפני שהרמת להנחתה...

אמא של טוסיק דבש, את שמה לב שלא כתבתי כלום על נוהגי טיפוח (מלבד אי-הסרת שיער באזור "ההוא") שבעיני נופלת בקטגוריה של הומניות פשוטה.

כן, מוספי יופי, עיתון "לטיפשה" וכו', מרבים להתמקד בסממנים חיצונים ריקניים
דווקא לא - אני קוראת זאת עד הסוף (אפילו הופעתי בגיליון אחד לאחרונה), אמנם לא את מדורי הטיפוח עצמם כי אין לי כסף לכל המוצרים האלה וזה מד"ב. אבל דווקא "לאישה", כשלוקחים אותו ליד, כבר מזמן לא בתדמית הקודמת שלו. הוא לא צהוב, הוא לא נמוך, הכתיבה אינטליגנטית, הכתבות מושכלות וכבר לא עובר שם המסר "תהיי יפה ותסתמי".

לפני ההתנפלות, מפנה את תשומת הלב שכתבתי בין היתר, יפה מבפנים. (מניחה שכוונתי ברורה).
אין לנו ויכוח בכלל לגבי יופי (פנימי או חיצוני). גם עדיף להיות עשיר ובריא על פני זקן וחולה. אני בסך הכל הצבעתי על כך שהרשימה שלך היא חומה בצורה, הטיעון שלך מעגלי (מי ששווה הוא מי ששווה) ואולי לכן גם לא עוזרת (לי) הרבה בהחלטה מהו אדם "שווה" (למה?) או "ראוי" (למה?). גם אנשים עם פגמים ראויים לתשומת הלב ולהערכה שלך, ואולי ביתר שאת.

<קרוטונית>

שליחה על ידי גברת* » 24 יולי 2013, 09:28

גם אנשים עם פגמים
זה הצחיק אותי. כאילו שיש כאלה בלי

גם אנשים עם פגמים ראויים לתשומת הלב ולהערכה שלך, ואולי ביתר שאת.
לא מצליחה להבין למה כתבת לי את זה. והרי כתבתי בפירוש למען הסר ספק, יש לי הערכה וכבוד לכוווווווולן. כולן מושלמות בדיוק בדיוק כמו שהן. (ותמיד יש מקום לצמיחה והשתפרות).
גם בפירוש כתבתי שאין חיה כזו, בנאדם בלי פגמים. (שלכל תכונה יש היבט חיובי/שלילי וגם מעצם היותינו אנושיים..)

אבל דווקא "לאישה", כשלוקחים אותו ליד

גילוי נאות: סתם הצחיק אותי להיזכר בכינוי שחברה מאד טובה שלי נתנה לעיתון הזה בערך לפני 20 שנה. בכלל לא יצא לי לעלעל בו, המון המון זמן.

הטיעון שלך מעגלי
הטיעון שלי בכלל לא מעגלי. הטיעון שלי גם לא בא לעזור בהחלטה מהו אדם "ראוי" או "שווה".
הטיעון שלי אומר שכשרוצים לחנך ולשנות תפיסות רווחות, שטחיות, לגבי מודל של "מיהו שווה" , (ואני בעד),
אז כדאי לקחת את טבע האדם בחשבון. לא לפעול נגדו, או להתכחש לו. (מצטטת את עצמי ממקום אחר).

(אוף, ידעתי שאסור לי להכנס לדף הזה)
<צ'לאק>

שליחה על ידי אלה* » 24 יולי 2013, 12:50

אני רק אניח את זה פה.
http://vimeo.com/69452900
(כדי לא ליצור טריגר אצל אף אחד רק אגיד שזה סרטון קצר מרגש ועצוב על אישה בטיפולי פוריות)

שליחה על ידי אלה* » 24 יולי 2013, 12:59

ומרגיש לי רלוונטי מאוד לנושא הדף

_(אוף, ידעתי שאסור לי להכנס לדף הזה)
<צ'לאק>_
לא נותר לי אלא "להחרות ולהחזיק": צ'ירפי צ'ירפי צ'יפ צ'יפ.

<קרוטונית>

רגע, רגע, היה צריך להיות פה קישור !

הקישור הזה?
שווה! שווה ביותר. כל מי שנולד לפני שנת שבעים- שווה במיוחד!
תודה לך מיניקה ביד אחת מעל אסלה וכולי.

כדאי לקחת את טבע האדם בחשבון. לא לפעול נגדו, או להתכחש לו.
וואי זה מוכר לי מאוד, איפה זה היה?

הזקנה הצינית שוב. מצטערת חן חו, אבל פתחת את שערי הנרגנות וזה המחיר. מצטערת גם שהדיון קפא קצת, ומאוד מקוה שיהיה המשך. וגם – מסקרן אותי מה הפרויקט שאת עובדת עליו ואשמח אם תשתפי.

בכל מקרה, למרות הציניות והנרגנות, והסיכון שאצא טרחנית, בכל זאת רציתי לשתף דווקא בדוגמא חיובית שרק עכשיו נזכרתי בה (סניליות, מה לעשות). לפני זמן פגשתי חברה שמבוגרת ממני בכמה שנים טובות, סבתא לנכדים. היפית ופמיניסטית מהדור הישן, כמוני. פעלתנית, דעתנית, מורדת. הופעתה היתה מהממת. היא נעלה נעלי בריאות שלא הוסיפו לה גובה או הדגישו את שרירי השוקיים, אבל גם לא גרמו לה כאבי גב ולא איימו על יציבתה. היא לבשה בגדים צבעוניים מבדים טבעיים שנקנו בחנות יד שניה, כי היא לא רואה צורך לבזבז כסף על בגדי פלסטיק אופנתיים. הפלאפון שלה היה מיושן ופרקטי, לא אביזר אופנה. ושיערה, שהלבין כולו בשנים האחרונות, היה צבוע בחלקו בכחול זוהר ומאיר עיניים.

שום חלק מהופעתה החיצונית לא הסתיר את גילה או התאים לצו האופנה. המסר שהיא שידרה לעולם היה: כן, אני משקיעה מחשבה ומאמץ בהופעתי. אני בוחרת בקפידה את מה שאני לובשת. כן, הטרחתי את עצמי למספרה ונעזרתי בחומרים שונים כדי לשנות את מראי הטבעי. אבל את כל זה עשיתי כדי שיהיה לי נעים ונוח, כדי להיות מרוצה ממה שאני רואה במראה, כדי לשמח אותי. וגם כדי למשוך תשומת לב, כי אני אוהבת את זה. יש מידתיות בהופעתי החיצונית. לא השקעתי הון כדי להיראות כך. לא הקרבתי את בריאותי או את הנוחות שלי. לא השפלתי את עצמי. לא עשיתי את זה כדי לנסות להידמות לבת עשרים, או כדי להתאים למודל שהמדיה מציבה בפניי. לא עשיתי את זה כדי למצוא חן בעיני אחרים. לא עשיתי את זה כדי למחוק את שנות חיי, את קמטי הצחוק שהרווחתי ביושר, את הציצים הלא-זקורים שהניקו שלושה תינוקות, את השיניים שקצת הצהיבו או את שיער השיבה. כל אלה נותרו גלויים לעין, חלק ממני, מהאדם שאני. אבל הם לא סיבה שאסתתר בתוך אוהל חסר צורה וצבע, מתחת לתסרוקת גולדה מאיר, מצויידת במסרגות ועגלת קניות. אני מסרבת להיעלם. היא נראתה יפהפיה, בהחלט שווה, ובוודאי הרגישה שווה.

ולמעשה, כך גם אני. יש דברים שאני עושה כדי שהמראה החיצוני שלי יישקף את הפנימיות שלי, יעיד על האישיות שמאחורי שיער השיבה והמשקל והקמטים. לא מה שנדרש ממני על-פי עיתוני הנשים, לא כדי לנסות להידמות למודל, אלא עבורי, וכדי לשלוח מסר. כשבא לי לצבוע את הציפורניים בלק, אני לא בוחרת בצבע עדין ש"הולם את גילי", אלא בצבע עז ובוהק, ועוד מוסיפה נצנצים. אני לא יכולה ולא רוצה להשקיע בבגדים חדשים, אז אני מכסה כתמים או קרעים קטנים בחרוזים ופאייטים. אני נועלת קרוקס מזויף שאני קונה בעשרים שקל, אבל בסגול וורוד וכחול וכתום. ואני אכן נעזרת בעגלה כדי לעשות קניות בשוק, אבל גם היא צבעונית ומאירה עיניים. ועכשיו אני שוקלת לצבוע את השיער בכחול. או אדום. אולי זהב?

אני כל כך הולכת לצבוע את השיער שלי בכחול זוהר כשאהיה זקנה!

רציתי להגיד שאני אישה שווה, למשל. אם מחפשים דוגמא. רק לא ברור לי בדיוק כמה אני שווה (שנקל? תרי זוזי?).

שליחה על ידי אלה* » 25 יולי 2013, 16:26

זה מדהים לראות איך חוזרים כל הזמן לעניין של מראה חיצוני...
אפילו נשות באופן הענוגות, שמטפחות באהבה את שיערות בית השחי שלהן, שמתלבשות באופנה האחרונה של לוחמי הטליבאן, שמקצצות את תלתליהן במו ידיהן, שעושות שופינג במיטב חנויות ויצו... גם להן יש סטנדרט, הוא אולי שונה מסטנדרטים חברתיים מקובלים יותר, אבל הם סטנדרטים..

יש פה אישה שלא תמיד מרגישה נשית?

שיחות, זה מתוך דף המכשפות, אך למעלה יותר

לפלונית הצינית- עושה רושם שאת נהנית ונעים לקרוא על כך. @} (דברייך מתקשרים לי יותר לדף אחר שאולי יעניין אותך- אישה מתבגרת )

אלה, אהבתי את תשובתך על ההצלחה בג'אגלינג של החיים..

אמא של טוסיק דבש היקרה,

לטעמי, התיחסתי לשאלה שנשאלה. לא צוין שהשאלה מופנית רק לנשים צעירות, ולא לכל קבוצה אחרת, אלא לנשים באופן כללי.

מדוע נראה לך שאותי "יעניין יותר" דף יעודי לנשים מבוגרות? אני מבינה את ההגיון של מדורים ייחודיים ויעודיים לנושאים שאולי מענינים קבוצה מסוימת ולא את כל באי האתר. אבל האם כל אשה מבוגרת חייבת להצטמצם לאיזור מוגדר רק בגלל גילה? ציינת שנראה לך שאני נהנית, אז למה שאלך מכאן לבית אבות? כדי שנשים צעירות לא ייחשפו חס וחלילה לעתיד אפשרי? כדי שהזקנות לא יבלבלו את המוח ויתרכזו בנושאים שלהן, לבד, בלי שצעירות יצטרכו לשים לב אליהן?

לפני כמה שנים חיפשתי דירה להשכרה. כמה פעמים בעלי ובעלות דירות שמעו את קולי ובלי לשאול דבר או לברר מאומה, הודיעו לי ש"זה רק לצעירים" וטרקו את הטלפון. בחנות בגדים אליה נכנסתי כדי לקנות מתנה לבני, בעלת המקום פשוט התנפלה עלי, כמעט דחפה אותי החוצה, ושוב, בלי לשאול מה אני רוצה, הודיעה לי ש"כאן זה לצעירים", סגרה את הדלת וחזרה לקונות בנות הטיפשעשרה, שהיו יכולות להיות בנותיה.

חבל לקבל יחס כזה גם באתר כזה. בהחלט לא תורם להרגשה שאני שווה. טוב, אחזור לכוס המים החמים עם הלימון, לסריגה ולשידור החוזר של "מבט".

פלונמונית הנהדרה, אני חושבת שאמא של טוסיק דבש פשוט הפנתה אותך לדף הזה בגלל הסיפור שלך שעסק באישה מבוגרת.
הדף הוא לא תת מדור לנשים מבוגרות, אלא דף שעוסק בהתבגרות נשית.

בכל אופן תענוג לקרוא אותך ונורא כיף שיש נשים שפשוט מדברות דוגרי.

שליחה על ידי אחת* » 25 יולי 2013, 23:38

אני מאוד אוהבת נשים, והכי אני אוהבת נשים מבוגרות, והייתי רוצה לראות ולשמוע ולקרוא אותן בכל מקום.

פלונית,
סליחה שפגעתי בך, זו לא היתה כוונתי. @}
לא אמרתי שהוא יעניין אותך יותר, רק שאולי יעניין אותך. אגב, אם תציצי - תראה שזה ממש לא בית אבות שם.
פשוט ההתייחסות שלך- היתה דוגמא מאד חיובית אמנם, אך בהחלט דרך הפריזמה של הגיל.
על קצה מזלג - בעיני, הפסקת הפוריות אצל אשה- היא סוג של התמודדות עם המוות. המתאבן, נגיד.
הארכת תוחלת החיים (המבורכת), מציבה אתגר גדול יותר עבור הנשים - בגלל אובדן הפוריות. והופ - גלשתי לנושאים של הדף ההוא, ושבגללם הזכרתי אותו.

(היחס של החברה לקשישים באמת מחפיר. והיום לגבר בן 45 כבר קשה להתקבל לעבודה בגלל שהוא "זקן" מדי...

)

היי צינית יקרה, אני בכלל לא קראתי את דבריה של אמא של טוסיק דבש ככה! נראה שהיא נהנתה מדברייך ורצתה לספר לך על קיומו של הדף ההוא, שאולי יעניין אותך, כי את מביאה אספקט נעים ומרענן על התבגרות נשית.
מהמרת על מחצית שוויי שהכוונה הייתה טובה וידידותית.

אופס. כתבנו יחד.

מיכל, תודה על שהסברת אותי (טוב יותר?) לפני. @} (ראיתי רק אחרי שהוספתי).

תודה גם לך, שיחות

שוב הצינית. ואפתח בהתנצלות על אורך הפוסטים שלי – הדור שלי חונך למתוח את קו המחשבה עד תומו, להסביר ולנמק, ולא להצטמצם ל-126 תוים וסמיילי כדי להתבטא. אבל לפחות למדתי לרווח את הפסקאות!

ועוד התנצלות, לאשט"ד, שאכן ציטטתי אותך לא מדויק ואף שכחתי להוסיף הערה שהתכוונתי לרשום, שאני בטוחה שלא היתה לך שום צל של כוונה פוגענית. מבלי להתכוון, נגעת ישר בעצבים החשופים שלי בנקודה מאוד ספציפית, והקפצת אותי. וכן, בנוסף להיותי זקנה וצינית, יש לי גם פתיל קצר ובכלל, אופי מחורבן. אחרי גיל 50 הצורך בגינונים ונימוסים יורד פלאים. ואני מעוצבנת על כולם, ללא אפליה, ללא משוא פנים, באופן שווה. ואני אפילו לא יכולה להשתמש בתירוץ שזה הורמונלי.

להבהרה, אני סבורה שהנקודה שבמחלוקת היא הגבול בין מידור להדרה. המידור כאן באתר, להבנתי, נועד כדי לאפשר דיונים מעמיקים בסוגיות מגוונות שאולי מעניינות רק פלחי אוכלוסיה מסוימים, ולאפשר למי שאינם מעונינים בנושאים הספציפיים הללו לא להכנס למה שהם חווים כדיונים משמימים ולא רלוונטיים, או לא לפתוח מחדש נושאים שנדונו כבר לעומק ושקיימים במדורים ייעודיים. זהו מידור.

לעומת זאת, כאשר מתדיינת, במקרה זה אני, מתייחסת לנושא הנדון באופן ענייני, גם אם דרך פריזמה מסוימת או ממבט שונה, אין צורך ואין עילה להפנות אותי למדור ייעודי. זוהי הדרה. שוב, השאלה לא הופנתה רק לנשים צעירות, או רק לאמהות, רק למניקות או רק לצמחוניות, אלא הופנתה לנשים באשר הן. ההפניה של אשט"ד למדור נשים מבוגרות נשמעה לי והרגישה לי פחות או יותר כך: ההוויה שלך כאשה מבוגרת לא נוגעת לי או ליתר המשתתפות בדיון הזה. יש לך מדור שמתאים לגילך, אז אנא לכי לשם, או גם לשם, כי נשים מבוגרות מעניינות אחת את השניה, ולא אף אחד אחר. ובמצב עניינים שבו ממילא דלתות רבות נסגרות בפניי מפאת גילי המתקדם (אני בת 50 וקצת, עתיקה לשיטתם של רבים), היה לא נעים שוב להיות מופנית למקום אחר, שאולי יתאים לי יותר. כפי שאני מוצאת ענין בדבריהן של נשים צעירות ממני כאן, בהווייתן, בנסיונן, אני סבורה שגם תרומתי לדיון עשויה לעניין לא רק את בנות גילי. איני מקבלת בשום צורה ואופן הדרה של בני אדם, על רקע גיל, מין, מוצא, גזע, לאום, זהות מינית או ייחוד אחר, ואיני סבורה שחברה בריאה נבנית כשכל קבוצת אוכלוסיה מודרת ל"מקומה הטבעי" ונבדלת. ובוודאי שאיני מקבלת את זה כשזה חל עלי.

זה בקטע העקרוני. בקטע המאוד פרקטי ואישי, בנוסף להשתתפותי בדיון זה אני עסוקה גם בחיפוש עבודה, ואם מישהי העירה שגבר בן 45 מתקשה למצוא תעסוקה, אז אשה קל וחומר. כלומר יש, אבל ממש לא נראה לי לחלק דוגמיות חומוס בסופר או להתקשר אליכם הביתה כשאתם יושבים לאכול ארוחת ערב ולהציע לכם לרכוש ביטוח/מנוי לעיתון/יחידת נופש.

אני מקוה שהבהרתי את עצמי ויישרתי את ההדורים, בעיקר מפני שהחל כאן דיון מענין והועלו נושאים רבים וחשובים, ולמרות שחן חן אינה מצייצת, בוודאי התרחקנו מהנושא המקורי. אישית, אני מרותקת משאלתה של אביבה לגבי נשים שאינן מרגישות נשיות, והייתי שמחה אם היא היתה מבהירה את עצמה ומפרטת יותר, ואם היו תגובות לשאלתה. בנוסף, אני כואבת את העובדה שלמרות שהדור שלי סבר שאנחנו פורצות דרך, משנות את העולם, יוצרות אפשרויות חדשות עבור הדור הבא של נשים, ואף מקריבות למען מטרה זו, לא המון השתנה. לפחות, לא מה שציפינו שיישתנה. צר לי על כך. אבל גם מעודד שלמרות הקשיים, לא ויתרתן על המאבק, לא הרמתן ידיים, לא נכנעתן.

סוף שבוע נעים לכולן. ותזכרו לפני שאתן מעבירות ביקורת על משהו שכתבתי: אני כבר שכחתי יותר ממה שהספקתן ללמוד בכלל! וכשאתן פונות אלי, תורידו את הרגליים מהכסא, תוציאו את המסטיק מהפה, שבו ישר ותנו כבוד. אני מבוגרת מכן, קשוחה מכן, מנוסה מכן, ושרדתי את שנות השבעים, אז אין לכן סיכוי נגדי. לא נאה לכן לקרוא מה שיש לי להגיד? לכו שחקו עם החברות שלכן בטוויטר. או תעברו למדור של בנות עשרים, מגלחות רגליים ומגדלות תולעי קומפוסט. בטוח שיש כזה.

כדי שלא אצטרך להתנצל שוב: כל הקטע האחרון היה סרקסטי. חוץ מאיחולי סוף שבוע נעים. זה היה ברצינות.

אני מבוגרת מכן, קשוחה מכן, מנוסה מכן, ושרדתי את שנות השבעים, אז אין לכן סיכוי נגדי.
פחחח... זקנה עילאית ומתנשאת שכמוך. רוצה תחרות?

אין צורך ואין עילה להפנות אותי למדור ייעודי. זוהי הדרה
את חדשה כאן? כי הנוהג להמליץ לך על דף, לא נועד שתכתבי את דברייך דווקא שם אלא שאולי יעניין אותך לקרוא (בהתחשב במה שכתבת כאן).

ובבקשה, אל תפסיקי לכתוב. לא משנה באיזה דף. את כותבת נהדר!

ולמרות שחן חן? אינה מצייצת
אני פה. כל הזמן. קוראת אתכן. וזה ממש בסדר מבחינתי ש התרחקנו מהנושא המקורי

תודר הצינית לבלוג פרטי משלה, לאלתר! ותכתוב בו מדי יום!

(רק למקרה שאת באמת חדשה פה: אם מבקשים ממך בלוג במקום כתיבה אקראית בתפזורת, זה אומר שאת שווה (-: )

חן חן בגלל שאת יושבת לך על היציע ומתבוננת מהצד בדיון, ארשה לעצמי להמשיך בו למרות שהוא לא עונה על שאלתך המקורית.

לזקנה הצינית גם אני מאוד נהנתי מהכתיבה שלך. (חייבת רק לציין שלפי דעתי את עושה לעצמך עוול. לקרוא לעצמך זקנה בגיל חמישים גם אם בציניות זה ממש לא בריא. מאחלת לך בהצלחה בחיפוש עבודה, הייתי מאוד מתעצבנת מהפוסט האחרון שלך אם לא הייתי מבינה שזה בא מתסכול עצום מהעולם).לפי הניסיון שלי באתר אם הפנו אותך לעוד דף, זה לא בגלל הדרה, אלא כי האתר הזה מלא בכל כך הרבה דפים מעניינים ומוחבאים. אז זאת דרך נהדרת של הנשים פה להפנות את תשומת לבך גם אליהם.

עכשיו לגבי משהו שכתבת על חברתך ההיפית.
ושיערה, שהלבין כולו בשנים האחרונות, היה צבוע בחלקו בכחול זוהר ומאיר עיניים.
אני בוחרת בקפידה את מה שאני לובשת. כן, הטרחתי את עצמי למספרה ונעזרתי בחומרים שונים כדי לשנות את מראי הטבעי. אבל את כל זה עשיתי כדי שיהיה לי נעים ונוח, כדי להיות מרוצה ממה שאני רואה במראה, כדי לשמח אותי. וגם כדי למשוך תשומת לב, כי אני אוהבת את זה.
היא נראתה יפהפיה, בהחלט שווה, ובוודאי הרגישה שווה.
בקיצור גם את ההיפית מדדת לפי המראה החיצוני, ואולי בגלל היא טרחה לצבוע את שערה בצבע בולט כל כך. יש אנשים שיראו זאת מכוער, אבל היא יודעת שהחברה שהיא מחפשת תראה אותה כשווה.
להשתמש במראה החיצוני על מנת להכריז בפומבי לאיזו מעמד אנחנו משתייכים או במה אנחנו מאמינים זה נוהג עתיק ביותר. תסכלו על דתיים, לפי הלבוש אפשר אפילו לדעת לאיזה זרם הם משתייכים. לסביות עונדות טבעת על האגודל. פנקסטים גילחו רק חלק משערם, וחיררו את גופם. יש שצובעות לבלונדיני כי זאת האופנה, או כי זה מה שהן אוהבות והחברה שלך צבעה את שערה בכחול כדי להודיע שהיא הולכת נגד הזרם. אותה שימוש במראה החיצוני אך בשינוי אדרת. שימוש על מנת שנרגיש טוב עם עצמנו, אבל גם שיחשבו שאנחנו שוות. שיחשבו שאנחנו יפות, או אינטליגנטיות, או אלגנטיות, או קוליות, או כל התשובות נכונות.
מה שאני מתכוונת זה שהיא צובעת בכחול לא הופך אותה לכל כך מיוחדת.

יקירות ונהדרות, כאן הוד ציניותה. כן, המחמאות והפירגון בהחלט עלו לי לראש.

צר לי אם גרמתי לאנשים להתהלך על ביצים לידי... אני לא ממש חדשה כאן, אבל גם לא ממש מנוסה ועדיין לומדת את הכללים. וגם את המחשב החדש – אתן יודעות איך זה זקנים וטכנולוגיה. ונכון, גם אני לא חושבת שאני ממש זקנה ומשתמשת בהגדרה הזו בציניות, אבל בחייאת! תסתכלו מסביב. מיק ג'אגר, שבצעירותי חשבתי שהוא הגבר הכי סקסי ומורד עלי אדמות, הוא היום מיליונר קשיש. אני מתאפקת מלצעוק על ילדים שמתעצבנים כשאין להם קליטה בסמארטפון, שבילדותי היה בשיכון שלנו טלפון אחד, בדירת שכנים, וכולם קיבלו שם שיחות דחופות, או השתמשו באסימונים (לכו תסבירו מה זה). ולא רק שאני שומעת המון "זה בשביל הבת שלך?" בכל מיני סיטואציות, אלא שלפעמים מפנים לי מקום ישיבה באוטובוס. זה קורה לעתים רחוקות אמנם, ובכל זאת. ולמרות שהתעצבנתי כשמישהי כאן תיארה את אבדן הפוריות כהתקרבות למוות, בהחלט התאבלתי על המחזור האבוד.

יש גם יתרונות לגיל. לא מזמן צפיתי בסדרת טלויזיה, 'בנות', ואני חייבת לומר: סקס כזה עצוב לא ראיתי בחיים שלי. אני לא פותחת כאן נושא חדש. באמת חושבת כבר מזמן על בלוג ועכשיו יש לי תוספת מוטיבציה: כמו דן בן אמוץ (תחפשו בגוגל מי זה), גם לי עשויים להיות שלושה קוראים. בהחלט אעדכן אם זה יהיה אקטואלי.

טוב, אז אמא לבת. מה הפואנטה? בוודאי שמראה חיצוני מעיד עלינו כלפי החוץ. זהו הרושם הראשוני שאני עושים על האנשים אותם אנו פוגשים. וכפי שהסברת בדיוק רב, לבוש מסוים, סגנון, תכשיט – עשויים לשלוח מסר ברור לסביבה: מי אני, מה מענין ומעסיק אותי, אולי יש מאחורי החזות שלי משהו לא צפוי. אחרת איך אראה לעולם מי אני? אסתובב עם שלט שאומר: אני נורא מיוחדת, אינטליגנטית, שוחה נגד הזרם, בועטת במוסכמות? כפי שכבר ציינתי, אני לא מקדשת מראה חיצוני, אלא רואה בו כלי שצריך לשרת אותי, לעומת מודל שדורש ממני לוותר על עצמי, להשתנות ואף להתענות, כדי להתאים לאופנה. המראה שלי צריך לשרת אותי במובן שהוא ישמח קודם כל אותי. שהוא לא ידרוש ממני הקרבה – לא השקעה של כסף רב, לא כאבים גופניים, לא ויתור על חופש תנועה ונוחות. וכן, להעיד על האישיות שלי, כבר מהדקה הראשונה, כי אין לי דרך אחרת לעשות את זה.

האם את מתנגדת לכל שינוי, גיוון, קישוט, שמשנים את המראה הטבעי? האם את דוגלת בתלבושת אחידה לכלל האוכלוסיה? הרי רק כך נוכל להתעלם במידה רבה ממראה חיצוני, ונתרכז באופי ובאישיות.

יש לי עוד חברה (יש לי די הרבה, אז גם הרבה סיפורים). היא עברה כריתת שד ובחרה לא רק שלא לעשות שחזור, אלא אף ויתרה על חזיה עם פרוטזה, הלכה על מראה "טבעי" של אשה עם שד אחד, ללא כל הסוואה או הסתרה. בעיני, זה לא "יפה". גם היא מושכת תשומת לב. היא מודיעה לעולם: אני חולת סרטן, אני נלחמת, אני שורדת. כל משאביי מופנים לריפוי שלי, לבריאות שלי, לחיים שלי, ואין לי שום ענין בלהראות חיננית, אין לי זמן ואנרגיה לזה. זאת אני. תחיו עם זה. לא יודעת אם הייתי בוחרת לעשות כך, אבל אני מכבדת את החלטתה, מבינה את שיקוליה, מעריצה את נחישותה, ואוהבת ומעריכה אותה לא פחות מנשים שבחרו בשחזור או פרוטזה. אבל אם הבנתי את טיעונך, כל מי שבוחרת להסתיר את אבדן השד, אינה מיוחדת ומתרכזת במראה חיצוני.

חברתי מהסיפור הקודם אינה מיוחדת בגלל שצבעה את שיערה בכחול. אישיותה המיוחדת, הייחודיות שלה, שמחת החיים שלה, ההומור הנפלא שלה – אלה גרמו לה לצבוע את שיערה. לא להיפך. אילולא עשתה זאת, החברה, הסביבה, היתה רואה עוד סבתא, עוד אשה עם שיער שיבה וקמטים, עוד מישהי שאפשר להתעלם ממנה. היא מסרבת להיעלם. הייחוד הוא כמובן לא בבחירת מראה כדי לשדר מסר, אלא מהו המסר, מהו התוכן. ונראה לי שאת התעלמת מהתוכן ובחרת לבקר רק את האמצעי. למרבה האירוניה, התרכזת רק במראה החיצוני.

החברה, הסביבה, היתה רואה עוד סבתא, עוד אשה עם שיער שיבה וקמטים, עוד מישהי שאפשר להתעלם ממנה.
למה את חושבת כך? אני מכירה לא מעט נשים שאינן צובעות, מתאפרות או מתלבשות באופן מיוחד ורוב הגברים שאני מכירה גם לא צובעים, מתאפרים ומתלבשים באופן מיוחד- וראי איזה פלא, אף
אחד לא מתעלם מהם. יש להם אישיות, הם מתהלכים ביננו, משוחחים, צוחקים, כועסים ואנחנו לגמרי שמים לב לקיומם.

מה גורם לך לחשוב שצריך מין סוג כזה של "טוויסט" בלבוש או בשיער כדי שישימו לב לקיומך?

ומה המשמעות, שנשמעת די נורא מפיך, למושג "עוד סבתא אחת"? לי לא אכפת שמישהו שעובר ברחוב יחשוב עלי כך, אם בכלל הוא יחשוב משהו. אכפת לי רק מאנשים שיש להם חשיבות לחיי.
וגם אני ממליצה לך לקרוא את אישה מתבגרת כי יש שם דיונים גם על זה, על הניראות בציבור.

_למה את חושבת כך? אני מכירה לא מעט נשים שאינן צובעות, מתאפרות או מתלבשות באופן מיוחד ורוב הגברים שאני מכירה גם לא צובעים, מתאפרים ומתלבשים באופן מיוחד- וראי איזה פלא, אף
אחד לא מתעלם מהם._
אני לא צובעת או מתאפרת או מתלבשת באופן מיוחד ואני מבטיחה לך שאף אחד לא מצליח להתעלם ממני גם אם הוא מאוד רוצה (-8
לדעתי כל הנ"ל מיועד דווקא למי שאין לו אישיות אז הוא זקוק לאמצעים מלאכותים (לא מחייב כמובן)

רוזמרין ואבישג - גם אני חוושבת כמוכן. (בת 55 ). אשה שווה? אחת שמרגישה ככה. או שלא. זה עניינה.
מיק ג'אגר הקשיש שלוש שעות על הבמה, בין השאר עם טילור סוויפט בת ה-25