מתן פיטוצין אחרי לידה

[דרדרית_בין_החוחים*]

בלידה החמישית נכנס רופא וגזר עלי לקבל פיטוצין לכיווץ הרחם.
שאלתי אותו מה הסיבה, מה הסיכונים אם נחכה לראות שהרחם מתכווץ מעצמו,
הוא השיב ב"חביבות": שתדממי למוות.
לא היו לי כוחות לויכוחים, והסכמתי לזריקה.
למרות שהיתה לי תחושה שהמיילדת שנכחה לא חושבת שזה הכרחי, והיא רק נמנעת מלהביע את דעתה מפורשות.

אשמח לשמוע דעות/ ידע בתחום! לקראת הלידה הבאה בעזרת ה'...

[תמרוש_רוש]

לדעתי ובפרספקטיבה המאוד אישית שלי, מת ןפיטוצין אחרי הלידה זו אחת ההתערבויות הכי פחות "התערבותיות".
יש מצבים שזה הכרחי יותר ויש שפחות, שווה לשאול מיילדת מהם בדיוק, כי אני לא יודעת.
אבל אני כן זוכרת את הרושם שלי כשלמדתי על כל האספקטים של לידה ושל התערבויות בלידה - וכשדובר על התערבויות בעייתיות, הפיטוצין הספציפי הזה, בתזמון הזה, לא היה בראש הדיון. אז התרשמתי שאין בזה הרבה נזק פוטנציאלי (שלא כמו פיטוצין במהלך הלידה).
בלידה הראשונה המליצו לי פיטוצין בטענה שהיה לי שלב לחיצות ארוך, ובגלל זה הרחם עלול להיות עייף ולא להתכווץ כהלכה.
קיבלתי, הראה לי הגיוני, ולא הרגשתי שום בעיה עם זה.
בלידה השניה היה להם איזה נימוק אחר שאני לא זוכרת. ושוב, זה הרגיש לי כמו נון-אישיו. למרות שאני זוכרת במעורפל שהנימוק האחר היה חלש לטעמי. אבל כיוון שחוויית הלידה שלי היתה כזאת מצוינת, והפיטוצין הקודם גם היה בסדר גמור, והגישה הכללית, מכבדת, ושוב, לדעתי זו התערבות עם סיכונים קטנים ותועלת פוטנציאלית רבה (למנוע דימום מאסיבי שהוא באמת לא סימפטי וקשה לטיפול), הלכתי עם זה בלי בעיה.

לדעתי, הבעיה המרכזית בסיפור שלך היא התגובה של הרופא, שלא חשב להתייחס ברצינות ובכבוד לשאלות רציניות.
קישטה.

[יולי_קו]

אני לא יודעת מבחינה מחקרית על פיטוצין אחרי לידה.
אני ילדתי בלידות טבעיות.
בראשונה בלניאדו בחדר הטבעי, לא הציעו אפילו.
בשניה בבי׳׳ח עין כרם, לא זוכרת אם הציעו, בכל אופן לא קיבלתי שום דבר.
בשלישית, בבירה אירופית אי שם, בבי׳׳ח עם כאילו גישה טבעית לחצו עלי מאוד מאוד מאוד לקבל פיטוצין, ואפילו אמרו שיתנו לי וזהו, בלי רשות (!). אבל אז הזכרתי להם שאין לי וריד פתוח אז הם לא יכולים (נה-נה-נה-נה!) כי הייתי רק 6 דקות בחדר הלידה לפני שהקטנטונת נולדה, ולא היה זמן לכלום, ומראש העדפתי בלי פתיחת וריד, כי זה מעיק ומפריע לי להיות ׳בפנים׳ (פתיחת וריד העיקה עלי בלידה השניה).
היה דימום יותר ארוך מהלידות הקודמות, והיה צורך ביותר עיסוי בטן ולחיצות על הרחם, אבל זה הסתדר אצלי גם בלי פיטוצין.
לי יש רושם שזה משהו שמקל על המערכת. לסמן ׳וי׳ על אנחנו מכוסים מהכיוון הזה. אין סכנת דימום. עוזר אבל לא מפריע. כמו שניתן לתת אקמול: אם יש כאב ראש זה יעזור, ואם אין בעיה זה לא יפריע לתפקוד.

[במעבה_הפרדסים*]

השנקל שלי: ככל שהלידה מתקדמת יותר - סכנת הדימום עולה. כלומר בלידה שישית זה נשמע לי צעד סביר הרבה יותר מבלידה שנייה.

[דרדרית_בין_החוחים*]

תודה!

מסכימה שזו התערבות פחות התערבותית,

ואכן השיקול היה שבלידות מתקדמות דימום מהרחם יותר שכיח, והרחם יותר רפוי ויותר קשה לו להתכווץ.

אבל בכל זאת לא בא לי לקבל חומר מיותר!
האוקסיטוצין של ההנקות הראשונות הרי אמור לפעול בעצמו לכיווץ הרחם,
וגם, מה, אי אפשר לחכות רבע שעה, ולבדוק מה הכיוון? האם הרחם עושה את העבודה?

[דרדרית_בין_החוחים*]

אם הסיכון באמת מאוד גבוה ולא מספיק לעקוב אחרי ההתכווצות הספונטנית של הרחם,
ופיטוצין באמת עוזר,
אקבל עלי את הדין.
אבל הייתי רוצה לדעת מה באמת הצורך.

(אגב באותה לידה לא פתחו לי וריד!
המיילדת פנתה ושאלה אם אני רוצה שתפתח,
והלסת שלי צנחה מההלם...
אז מיהרתי לנצל את ההזדמנות ולסרב, למרות שזה דבר שלא הייתי נאבקת עליו.
מבחינתי זה אי נעימות קטנה ותו לא.
אבל הרופא ממש לא אהב את זה וכנראה בגלל זה היה עוקצני ובוטה.
קישטה פעמיים.)

[טלי_ב*]

וגם, מה, אי אפשר לחכות רבע שעה, ולבדוק מה הכיוון? האם הרחם עושה את העבודה?
יש עם זה שתי בעיות שאני יודעת עליהן - אחת, היא בעיה מערכתית של בתי חולים שנוגעת לכך שאותה מיילדת אחראית ליותר מלידה אחת בכל רגע נתון. כך שייתכן שלקראת חלוף אותה רבע שעה, פתאום יהיה בה צורך דחוף בלידה אחרת ורבע שעה תתארך לכמה שתתארך. יש מיילדות שטוענות שזו ממש לא בעיה, כי מיילדת אמורה לדעת לתמרן במצב כזה כך שאף יולדת לא תיפגע. אני לא יודעת אם זה אכן אפשרי תמיד, ובטח שלא יודעת אם כל מיילדת אכן מצליחה במה ש"אמור" להיות. זה מרגיז מאוד שאישה תצטרך לקבל פיטוצין בגלל סיבה כזאת, אבל בהינתן שזה המצב בפועל, זה נראה לי שיקול רלבנטי.

הבעיה השניה היא שבמקרים מסוימים עלול להתפתח דימום פתאומי מאוד וחזק מאוד, כך שאפשר בתוך דקות לאבד כמות גדולה של דם. גם אם שמים לב לזה מייד, יש חשש שלא יהיה מספיק זמן לטפל (וגם אם כן, זה עלול להצריך התערבות משמעותית יותר של ניתוח). להבנתי אלו מצבים נדירים מאוד, אבל אני לא יודעת לכמת את הסיכון הזה. אני מניחה שהמספרים קיימים בספרות. וכאן זה כמובן עניין של היחס האישי של כל אחת כלפי סיכונים מהסוג הזה.
וכמובן מסכימה שהרופא היה עוקצני ובוטה ולמעשה גם לא נתן לך מידע רלבנטי על ההסתברות של הסיכון לדימום מסכן חיים.

[פלוני_אלמונית*]

מהניסיון שלי לאחר שלוש לידות בגרמניה -
לעולם לא פותחים סתם ככה וריד בלידה רגילה.
בלידה הראשונה שלי השיליה התעכבה, והרופאה רצתה להזריק לי פיטוצין עם מזרק, ללא שום פתיחת ורידים (לבקשתי היא הסכימה לחכות עוד קצת, ובסוף באמת לא היה צורך).
מלבד המקרה הזה מעולם לא דיברו איתי על הנושא.

[קרן_שמש_צהובה*]

אחרי הלידה של אודי הציעו לי פיטוצין
אז שאלתי: למה, בשביל מה
והמיילדת רק אמרה שזו רוטינה ואם אני לא רוצה אז לא חייבת
אז לא

אבל זו היתה לידה ראשונה
לפי מה שאני הבנתי בלידות מתקדמות זה כבר יותר הגיוני
אבל ההסבר של רוטינה לא הניח את דעתי...

[פלוני_אלמונית*]

מי פותח וריד בשביל פיטוצין של אחרי לידה?
מקבלים את זה בטוסיק בזריקה לשריר.

[יולי_קו]

לי לא הציעו את האפשרות של זריקה. הם נראו מאוד מתוסכלים מאי היכולת לתת באינפוזיה.

[דרדרית_בין_החוחים*]

מעניין.
תודה על התגובות!

מעניין גם אם מספיק מעקב של החצי שעה הראשונה או שהסיכון גם אחר כך ואז באמת קשה לעקוב.

כמדומני שאצלי זה היה בזריקה.

[תמרוש_רוש]

_מי פותח וריד בשביל פיטוצין של אחרי לידה?
מקבלים את זה בטוסיק בזריקה לשריר._
אצלי זה היה לירך.

[שקופה_א*]

קרן,
ממה שאני יודעת בבתי החולים בישראל אין מספיק צוות ויכולת לעקוב אחרי כל יולדת,
ואין להם כח לחלק יולדות לכאלו שבקבוצת הסיכון וכאלו שלא,
אז הפתרון שלהם הוא לתת פיטוצין.

[דרדרית_בין_החוחים*]

אולי יש עוד תובנות או ידע בנושא?