נשיכות בהנקה

אנונימי

גולשות יקרות אני צריכה עזרה דחוף!
הילה בת 7 חודשים עוד מעט רצתה רק לינוק והסכימה לאכול מדי פעם חלב שקדים.
ביום בהיר אחד, היום, היא התחילה לנשוך לי את הציצי ולא מסכימה יותר לינוק.
אני מאוד מאוד רוצה להמשיך להניק, היא כניראה לא.
מה לעשות help?

דפנה, אני אצטט מ-the baby book של ויליאם סירס.
צריך לדמין שמתחילים להניק תינוק שרק נולד. צריך להתרכז על ילד כל התשומת לב.
לסגור את הטלפון, להרגע, לשבת בנוח במקום ההנקה, לשבת ביחד באמבטיה, להדליק מוזיקה מרגיעה וכמה שיותר להיות בקירבה עם הילד עור על עור. לקחת ילד במנשא, כדי שהוא יהיה קרוב לציצי. ללכת לישון ביחד, לחבק ילד ישן. לפעמים יצירת אוירה של הנקה מזכירה לילד מה הוא מאבד. אם ילד עדיין מסרב לינוק, אז לא להכריח אותו לינוק בכוח. יכול לעבור מכמה ימים עד שבוע עד שילד יחזור להנקה. צריך לזכור לשאוב חלב כדי שישאר.
עכשיו כמה מילים ממני: סירוב הנקה וגם נשיכות קורות בגלל כאבי שיניים.
בעית נשיכות פתרתי כך: כל פעם שקרן היתה נושכת אותי היתי מפסיקה הנקה ועומרת: "מציצי אוכלים נושכים נשכן", והיתי נותנת נשכן. זה גם קרה בגיל 7 חודשים ועבר די מהר.

יהונתן הוציא שיניים מוקדם ובגיל 4 חודשים כבר חורר אותי. צעקתי מכאב, שלפתי ציצי (5 דקות הספיק אז, בגיל 7 חודשים אולי לרבע שעה - תלוי בזיכרון שלהם) ואמרתי שזה כואב. די מהר הוא למד לא לנשוך.
כשגדל, אם למשל שקעתי בשיחת טלפון והוא רצה למשוך את תשומת הלב שלי, הוא היה נושך את הפטמה בעדינות - מספיק כדי לקבל התייחסות אבל לא כואב.

הסוד: תעבירי את המסר שזה כואב דרך תגובה רגשית - זו שפה שהם מבינים היטב: צעקה, בכי, מלווה בהפסקה מיידית של ההנקה עד שהוא שוכח

תודה רבה לכולכן
באותו לילה קשה באמת שאבתי חלב ושמתי במקרר במידה ש... לא רציתי אפילו להגיד או לחשוב שהילה לא תרצה לינוק שוב.
ב-4.30 לפנות בוקר התעוררה הנסיכה והצעתי לה ציצי כמובן, היא חששה קצת, וגם אני אך בסוף שתתה. אחרי כמה שעות היא רצתה שוב לאכול, הצעתי לה ציצי והיא נגשה קצת בחשש אך שתתה.
מאז המצב חזר לקדמותו. אני מקווה שלא יהיו עוד משברים. בפעמים הראשונות אחרי ה"משבר" היא ניסתה לנשוך, בעדינות הוצאתי את הפטמה, אחרי כמה שניות החזרתי לה, בינתיים זה עבד.
תודה לכל התמיכות והעצות הטלפוניות, אך הייתי כל כך מותשת שהלכתי לנוח, ושאבתי עידוד מעצותיכן בפורום.
כמעט כל חברותי כולל אימי אמרו לי "אז תפסיקי להניק, דווקא יותר טוב, איזה כייף לך שהיא גמלה את עצמה, קצת שיחרור ממנה..." ועוד אימרות שאולי היו הגיוניות מאוד אבל לא רגשיות.הן לא נמנות על קוראות/ מסכימות לדרך המיוצגת באתר זה. מזל שהוא קיים ואתן ערות בלילה.
עזרה לי מאוד יועצת הנקה בשם טל, אני ממליצה עליה בחום .
בוקר טוב!

חברה אחת שלי הניקה, ננשכה וצעקה , כנראה קצת חזק מדי, כי הילדה שלה הפסיקה לינוק מיד אחרי זה. בדיעבד היא מבינה שהיא גם נורא כעסה.
כשהילד שלי נשך אותי קצת, וגם היה חושק שפתיים או חניכיים על הפטמה, מה שכאב לא פחות, הייתי מנסה להכיל את הכאב כמה שיותר, לנשום עמוק, וברוב המקרים זה היה מיד נפסק. אני מאמינה שתגובה מבוקרת כמו לעשות חיקוי של קולות של כאב תעבוד יותר טוב מצעקת הכאב האמיתי, למרות שאלוהים יודע כמה קשה לעצור את הצעקה הזו.

הבן שלי בן 5 חודשים, נטול שיניים וכולי כואבת כי הוא נושך אותי מאז שנולד מה עושים???

אמא של איסתרא, אם הוא "נושך" חמישה חודשים, אז אני הייתי מציעה לך לראות מדריכת הנקה או יועצת הנקה. צריך לתקן לו משהו בהרגלי ההנקה, וכדאי שמישהי שמבינה עניין תראה איך הוא יונק ותעזור לך.
אפשרות א: להזמין יועצת הנקה מוסמכת IBCLC הביתה, או ללכת לקליניקה של יועצת (לא יודעת איפה את גרה, אבל יש פה המון מידע בדפים אחרים באתר, רק שכחתי איזה דפים בדיוק...). אפשרות זו עולה כסף, כמובן, אבל את מקבלת תמורה. היא גם תשב איתך ותעזור לך לאמן אותו בהנקה מתוקנת.
אפשרות ב: ללכת למפגש לה לצ'ה (ללל, ראי דף מפגשי ללל ) ולהתייעץ עם המדריכה. היא תוכל לשבת איתך ולהסתכל איך הוא יונק, ולעזור לך לתקן את הרגלי היניקה. במפגש, הנעשה בהתנדבות, מבקשים תרומה של כעשרים ש"ח. או שאת יכולה לעשות חברות בלה לצ'ה ולבוא לכמה מפגשים שאת רוצה.

אמא של איסתרא, תשיגי את רשימת יועצות ההנקה ותבדקי. אולי יש מישהי שגרה לא רחוק ממך (אנחנו העוסקות בהנקה לא מערבבות הנקה עם ענייני אמונה או פוליטיקה. אבל כדאי שתדעי, שתמצאי את כל גווני הקשת, ולא בלתי סביר שתמצאי מישהי בשומרון. אם כי, השומרון גדול, ואני לא יודעת אם יש מישהי דווקא בסביבה שלך).
לצערי אני לא יודעת איפה יש רשימה מלאה, אולי מישהי אחרת פה תוכל לעזור.
יש גם מרפאות הנקה, שאליהן את מגיעה (כמו המרפאה של ד"ר מירה ליבוביץ באודים, או מרפאת "בטרם" בירושלים, או המרפאה של דנה רון בקיבוץ עין חרוד, ועוד).

שליחה על ידי גילה* » 12 יולי 2002, 20:19

שוב אני אפנה אותך, הפעם ל-יועצות הנקה (שם יש רשימה).

אנונימי

מסעדה,
את מתכוונת "הקרוב", ז"א ה 14.7 או הבא, בתאריך שציינת? ואיפה בדיוק? איך מגיעים?

כללי:
מה לגבי נשיכות לא בהנקה?
הדר כבר שבועיים נושך... מאד לא נעים, מאד כואב, מאד מתסכל...

בשמת הי,
א.אנחנו כן בעניין אידיאולוגי- מי שמניקה מרצון, מכייף ולא עוברת למטרנה ישר יש בזה משהו
ב.אני לא יודעת מה קרה לו אבל היום הפשוש הקטן לא נשך בכלל...

ליאת, מצטערת, לא ראיתי קודם את הודעתך. המפגש ב-21, ובאופן חד-פעמי יתחיל בתשע ולא בתשע וחצי, מאחר שהמדריכה שמעבירה אותו תצטרך לצאת בעשר וחצי. לקבלת הוראות הגעה אפשר להתקשר לטל' 054-954361. יהיה כיף לפגוש אותך שם, רק דיר באלאק הדר לנשוך את הקטנצ'יק שלי (-;
ואמא של איסתרא, יש תופעה כזו לפעמים אצל בעיות, ברגע שמדברים עליהן הן בורחות (-;

אמא של איסתרא, D-:
התכוונתי כמובן באופן מוגבל רק לאידיאולוגיה דתית/פוליטית/ וכדומה.

טיפים לנשיכות בהנקה:
בניגוד לאינסטינקט שאומר לנו להרחיק את הנושך מן השד במהירות, אפשר לכוון את הראש שלו דווקא כלפייך, לתוך השד. כשהאף שלו סתום, הוא יפתח את הפה בעצמו, והשד הכואב ממילא לא יישרט בנוסף לנשיכה... אחר כך, הרחיקי אותו ממך, הסתכלי לו ישר בעיניים ואמרי לו בתקיפות, "לא נושכים!"
ילד שנושך לא רעב.כדי לינוק הלשון צריכה להיות מונחת על השיניים התחתונות, ואז אי אפשר לנשוך. אם את כבר מזהה את המבט לפני, תנתקי קודם, באמצעות האצבע או המשיכה פנימה. אח"כ, אל תתני לו לחזור לשד לפחות לדקה, גם אם הוא בוכה ונעלב. הוא ילמד מהר מאוד, ואין צורך לחוש רגשות אשם על מניעת ההנקה - כאמור, הוא לא רעב, וזה עניין של חינוך פשוט שיעבוד לטובת שני הצדדים.
לא סתם קוראים להן שיני חלב. בקיעת שיניים איננה סימן למוכנות לגמילה.

הערה קטנה: זו תמיד נראה לי מוזר להגיד לילד "לא נושכים" שניה אחרי שהוא נשך. כלומר, זו הרי סתירה - עובדה שהוא כן נשך. נורא אמריקאי. אם כבר, נראה לי עדיף להגיד "זה כואב" או סתם "אַי".

סליחה - ברור, זה מה ש לי התאים לומר. אפשר להגיד כל מיני דברים, לפי הסגנון האישי. הקטנצ'יק, (שנתיים וקצת) אגב, כבר אומר לאחותו הגדולה (לא על נשיכות, על עוולות אחרות) "נוּ נוּ נוּ!" שהוא לא למד ממני, אגב.

לעולל שלי יש כבר 2 שיניים תחתונות. הוא ניסה לפעמים לנשוך, היה כואב אבל לא נורא.
עכשיו יוצאות 2 שיניים עליונות .....ברר... איזה פחד! הם עוד לא לגמרי בקעו והוא נושך ונושך.
כשהוא היה קטנטן ,חברה שהניקה הרבה זמן, אמרה לי שצריך לא לצעוק לא להלחץ והוציא לו את הפטמה מהפה ולהגיד שלא נושכים את אמא.
טוב... אני כן צועקת אאאההה (זה כואב) מוציאה לו את הפטמה ואומרת לו לא לנשוך.....הוא מצדו מתפוצץ מצחוק....מצא משחק חדש...
עוד כמה ימים השיניים יהיו לגמרי החוץ אני והפטמות שלי מבוהלות לחלוטין. מה עושים?

מוציאים את הפטמה מהפה לפני שהוא נושך.
תסתכלי עליו בזמן ההנקה. לקראת הסוף, כשהוא מתחיל לינוק "פחות ברצינות", תוכלי לראות בעיניים שלו שהוא מחפש משחק אחר (לפעמים זה מבט קונדסי). זה הזמן להודיע "גמרת לינוק! רוצה משחק/נשכן?" ולהציע לו ללעוס משהו קשה/רך אך חוקי ושלא כואב לאמא (-:

אני הייתי מוציאה מייד את הפיטמה מהפה ואומרת בקול תקיף.
אסור לנשוך את אמא זה כואב!
ולא חוזרת להניק מייד, נותנת כמה דקות של הפרדה. שיבין.
אצלנו זה עבד הוא למד מהר מאד.

אפשר להגיד כואב וללחוץ על הסנטר לכיוון מטה - שלי ישר פתחה את הפה תמיד.
נראה לי שעוד מעט אחזור לזה עם השניה.

מנסיוני אין צורך בקול תקיף או בהפרדה מהציצי לכמה דקות. מספיק להגיד שזה כואב או "אי" (בדיוק כמו שיונת כתבה בדף נשיכות בהנקה). אני לא מצליחה להזכר אם גם הפרדתי מהציצ או שהספיק להגיד משהו, מניחה שזה אינסטינקט אם כן. בכל מקרה התינוק מבין מהר מאוד מה לא נעים ומפסיק.

לא חשבתי שאחזור לדף הזה - חשבתי שבעיית הנשיכות בפטמות עברה (האמת, שעברה אפילו מהר - יומיים - שלושה)אבל.....בשבוע האחרןן אנחנו חווים את "איימת הפטמות 2" (אני מקווה שלא יצא עוד סרט המשך

)
לבני כבר 8 שיניים ופתאום הוא חזר לנשוך. הוא קצת מצונן ולדעתי גם לפני בקיעה של עוד שיניים אבל זה לא משנה את הכאב. הפעם יש לי גם תחושת תיסכול, מילא שהוא נושך כל מיני אברים אחרים....

, אבל לפחות בחזית הזאת חשבתי שאני מוגנת.

זה בטח יעבור בקרוב - רק רציתי לפרוק קצת (אם כי תובנות חדשות בנושא יתקבלו כמובן בברכה)

שליחה על ידי טבע* » 02 מאי 2004, 11:32

אמא מתחדשת יקרה, אני מאוד מקוה בשבילך שנריה לא מתכנן סרטים נוספים ואם כן , אז לפחות שיהיו רומנטים.. לפעמים בגלל תחושת הגירוי הקיימת בחניכים לפני בקיעת שן הם נושכים כל דבר וגם אותנו עלמנת להכהות את אי הנוחות שהם חשים, יש אפשרות למרוח לפני ההנקה טיג'ל או משהו בסגנון ..שירגיע את הגירוי של החניכיים. במידה ויש לך אינטרה בבית ניתן למרוח על החניכיים במקום הג'ל, עכשיו הסגרתי את זהותי...בהצלחה ואהבה .

תודה טבע

לנועה, בת 6 חודשים, יש שתי שיניים תחתונות. לפני כמה זמן היא בדקה אם הציצי יכול לשמש נשכן נחמד. צווחתי. היא הפסיקה והסתכלה עלי, אמרתי לה שלא נושכים את אמא, זה כואב, אבל נראה לי שהצווחה והכאב שלי הספיקו גם בלי מילים.
מאז היא לא נושכת בכוונה. הבעיה היא שמתי שהיא נרדמת על הציצי היא לפעמים מושכת את הראש ומוציאה את הפה מהפטמה כאשר הוא קצת סגור ואז היא משפשפת אותה עם השיניים (שלשום היא פצעה אותה ומאז ההנקה מכאיבה).
אני משתדלת כעת, בסוף ההנקה, לשחרר לה את הפה עם האצבע, בכדי שזה לא יקרה...

שלום-
רציתי לשמוע עצות על נשיכות. מה ניתן לעשות?
בתי בת שנה ו- 3 חודשים ולאחרונה החלה נושכת.
כמו שמתואר בשאר ההודעות בעיקר בסוף ההנקה. היא נושכת גם מתוך שינה.
למרות שאמרתי לה שזה כואב ולא חזרתי להניק מיד היא ממשיכה עד כי
אני מפחדת להניק אותה.
אני מעוניינת להמשיך ולהניק ואין לי ספק שהתופעה תעבור אך מה לעשות בינתיים?
(אציין כי מאז הנשיכות בגלל שתינו היא יונקת ממש מעט).

בן שנה וחודש. יונק בעיקר בערב ובלילה (או בהרדמות ביום). כלומר - יונק או כשהוא ישן או כשהוא נרדם. בזמן האחרון אני שמה לב שלפעמים כואב לי, וכשאני מסתכלת על הפטמה אחרי ההנקה, אני רואה סימן של שתי שיניים חמודות. הוא לא נושך, הוא פשוט איכשהו יונק עם השיניים. זה לא כל הזמן, רק לפעמים. ניסיתי לקרב אותו אלי עוד, וזה לא עבד. זה לא סיוט, זה בסדר, אבל כואב. יש רעיונות?

צריך לתקן את התפיסה. כמה אנשים (ואני ביניהם) כתבו כל מיני טיפים לזה במקומות שונים באתר. אין לי כרגע זמן לפרט... את יכולה לעשות חיפוש. מאוד אופייני לגיל, לא פשוט לתקן, צריך משמעת עצמית כדי להקפיד על כך. אם לא תמצאי, או תמצאי ותתקשי לישם, כתבי שוב. בהצלחה!

עדי תודה. קראתי שוב את כל הדף והטיפ היחידי שכתוב כאן הוא לקרב לשד. עשיתי את זה, זה לא עזר בכלל. עכשיו שוב הנקתי. זה קורה אני חושבת רק בצד ימין. אבל זה לא בסוף ההנקה כמו שמתואר כאן, אלא בעצם התפיסה. הוא לא נושך, אלא חלק מהתפיסה היא סוג של נשיכה. עכשיו זה כבר ממש כאב לי. אין לי מה להגיד לו "לא נושכים" או משהו כזה. הוא בכלל ישן. ניסיתי לחשוב אינטואיטיבית מה ניתן לתקן, וחוץ מלהצמיד אותו עוד יותר לא הצלחתי לחשוב על כלום. הנשיכה הזאת היא עם שתי השיניים העליונות, לא התחתונות.

אנסה לחפש בעוד דפים. בדף הזה אין כל כך טיפים מתאימים

.

אנונימי

אני גם עם סיוטי נשיכות.
לפני כשבועיים, אחרי נשיכה אימתנית נהיו לי גם צינוריות סתומות וכאבים איומים. אח"כ זה עבר, אבל לפני כמה ימים הוא שוב נשך, חזק... וכבר כמה ימים שרק הפטמה ממש כואבת לי. כל מגע, אפילו עדין, של משהו שם - מכאיב. כשהוא יונק מהצד הזה, אני מבקשת (דורשת) ממנו שיתפוס חלש. הוא מסתכל עלי במבט כזה שנראה לי קצת כמו: אני מנסה, אבל לא ממש בטוח שמבין מה את רוצה. אבל אני ממש לא רוצה שתצעקי כמו שצעקת אז... אז אני משתדל למלא את מבוקשך...
והוא באמת מצליח לינוק פחות בכוח, אבל ההתחלה בפרט - מאד כואבת, וגם אח"כ, אם הוא יונק בקצת יותר עוצמה, זה כואב לאללה.

עפרה,
אם את מוצאת טיפים נוספים, ספרי לי גם בבקשה.

לא, לא טיפים על נשיכות, טיפים על תיקון תפיסה. פצעים בפטמה.

קראתי את הדף, אבל גם שם לא מצאתי. היום דווקא היה יותר טוב בהרדמה.

ליאת, בן כמה הוא? זה מזכיר לי את התחושות (הכאבים!) שהיו לי כשהיתה פטריה. את יכולה אולי לתת חופש יותר לציץ הזה ולשאוב ממנו בינתיים? אני לא מבינה בזה כלום, אבל זה מה שהייתי עושה אני חושבת.
לגבי הכאבים בפיטמה עצמה אני מצאתי שדווקא עם חזיה פחות כואב, כי אין חיכוך של טי-שירט או שמיכה או מה שזה לא יהיה.

תחשבי על הראש שלו כהמשך של השד. השד נוטה בד"כ באופן טבעי הצדה. תביאי אותו עוד יותר מהצד, ומלמטה. שהסנטר ייגע ראשון בשד, והאף - לא. אף מול הפטמה (לא פה), מדגדגים עם הפטמה מעל לשפה העליונה שלו, עד שיפתח פה גדול. הראש שלו נטוי טיפה אחורה. הפטמה צריכה להגיע לחלק העליון של הפה, לא לאמצע הפה.

תודה! ההסבר ברור. אנסה ואדווח.

בהקשר לנשיכות בתי חזרה לינוק פחות או יותר אחרי שבוע וחצי שלא ינקה ודי לא רצתה לשתף פעולה עכשיו אנחנו מנסים להתרגל שוב להנקה אך נראה שכשלא יוצא יותר היא מתחילה למעוך את הפטמה עם החניכיים וזה ממש כואב ואז היא מתעצבנת כי נראה לי שהיא מנסה להוציא עוד ולא יוצא השאלה אם לנתק אותה מהציצי אחרי שהיא עושה את זה כי אני מנסה שתינק כמה שיותר כדי שיהיה יותר חלב.

שלום חגית,

תזכירי לי בת כמה בתך?
אם את מתארת תפיסה לא טובה, יחד עם ייצור לא מספיק של חלב, לדעתי את צריכה להפגש עם יועצת הנקה מוסמכת.
האם נפגשת עם אחת? אם כן - התקשרי אליה, ובררי מה שלא הבנת. אם לא - הגיע הזמן. יש רשימה בדף יועצות הנקה.

זה לא מתאים ליעוץ וירטואלי, חבל עליכם

מסכימה עם גילה.
חגית, בהתייחס לכל מה שכתבת פה, ובדפים אחרים, אני חושבת שכדאי שתיפגשי עם יועצת. אלה לא נשיכות, כי אם בעיות שנובעות מתפיסה לא טובה. חבל שהתינוקת תיהיה מתוסכלת בשד כי היא לא מצליחה לינוק.
נראה כי ההנקה חשובה לך מאוד. מדוע שלא תיעזרי באשת מקצוע שתעזור לכן לעבור את השלב הזה ביתר קלות ולהצליח? היא תתקן את התפיסה. חבל על כל יום של תסכול.
בהצלחה @}

תודה לכולכם ונפגשתי עם יועצת הנקה בתי די לא הסכימה לתפוס את הציצי אבל אנחנו עכשיו מתרגלות ביחד + שאיבות וכמה שיותר וניתן לזה כמה שבועות ששנינו נוכל ונסיק את המסקנות כי בנתיים היא מאוד עקשנית ולא מוכנה להגיע לציצי שלי בכלל ואני לא משחקת איתה במשחק מאבקי כוחות זה לא תורם לשנינו אז אני מקווה שנצליח לחזור להנות אחת מהשנייה
תודה לכולכם על העצות

דרך אגב בתי בת 7.5 חודשים

בהרבה עניינים אני נוהגת להתייעץ עם התאילנדית שעובדת אצל אבא שלי. פשוט כי דברים שלנו נראים מהפכניים (בלי חיתולים למשל) נראים לה מובנים מאליו, כי זה מה שהיא מכירה מהבית. העצה שלה לילד שנושך בהנקה היא פשוט לסתום לו את האף. אצלי זה עובד מצוין, תוך שניה הוא פותח את הפה.

בניגוד למה שמתואר לאורך הדף, אצלנו הנשיכות הן בתחילת היניקה . הקטנה בת שמונה וחצי חודשים ויש לה שתי שיניים תחתונות חדות כמו סכינים. בשבועיים האחרונים היא נושכת בזמן ההתחברות. לא השתנה שום דבר מבחינת ההחזקה שלי או התנוחה. גם לא נראה לי שזה בכוונה כיוון שזה קורה גם בלילה כשההנקה היא כמעט מתוך שינה.
אני אומרת לה בטון תקיף- לא נושכים! זה כואב לי! אבל לא עושה רושם שהיא בכלל מבינה שאני מדברת אליה. יצא לי גם כמה פעמים לצעוק מכאב ולהרחיק אותה ממני (בעיקר בלילה, כשאני מטושטשת), אבל אפילו זה לא הזיז לה.
יש עצות? בקרוב יבקעו העליונות...

נושכת בזמן ההתחברות
משהו לא בסדר פה.
בהנקה, הלשון אמורה לכסות על שתי השיניים התחתונות. אם היא נושכת בזמן ההתחברות, זה אומר שהלשון שלה לא במקום הנכון.

לא עושה רושם שהיא בכלל מבינה שאני מדברת אליה
תינוקות מבינים, תמיד, אלא אם כן יש בעיה של חרשות (אני מניחה שאין).

באופן עקבי, ברגע שהיא מכאיבה, תנתקי אותה מהשד.
תגידי, זה כואב. אם את רוצה לינוק תפתחי פה גדול (תעשי קול אההה) ותוציאי את הלשון (אההה - תראי לה).
תעשי את זה כל פעם, כל פעם, כל פעם שהיא נושכת, כל היום. אפילו עשר פעמים. נושכת - תנתקי, תראי איך להתחבר נכון. שוב ושוב ושוב.
אז השורה התחתונה לגבי נשיכות: תמיד לנתק, לתת הנחיה ליניקה נכונה.
עוד דבר: במקביל לניתוק, אמהות רבות מציעות צעצוע לנשיכה: "הנה, את זה אפשר לנשוך".

לגבי מה שנראה לא בסדר:
אולי כדאי לבדוק אצל רופא או יועצת הנקה אם יש בעיה פיזית שם.
למשל, אולי כואב לה הגרון וזה מפריע לה להזיז את הלשון. לא יודעת מה עוד יכול להיות.
אבל לא הייתי פוסלת משהו פיזי שמפריע לה ליניקה כרגע, שאולי אם יאובחן - ייפתר (משהו פיזי מעבר לצורך להקל על כאבי צמיחת שיניים למשל).

יש חדש?

כן

... קודם כל תודה על התשובה. זה היה בערך כמו שהולכים למוסך והאוטו פתאום מתנהג נהדר... מהרגע ששאלתי, הבעיה חלפה כלא היתה. עכשיו הכל כרגיל, חוץ מאיזו נשיכה קלה שבורחת לה- אבל ממש בטעות.
אולי כואב לה הגרון וזה מפריע לה להזיז את הלשון זה מאד יכול להיות- כי היא באמת היתה חולה, עם שיעול ונזלת ומן הסתם גם כאב גרון . מה שכן, הנשיכות והמחלה לא היו חופפות במאה אחוז, אבל אולי כאב לה הגרון עוד לפני שהיא היתה חולה ממש. גם האף הסתום גרם לה להתחבר ולהתנתק כל כמה שניות לאורך כל ההנקה, ולנשוך כל פעם מחדש! עכשיו כשהיא בריאה זה גם עבר.
בקיצור, לא הספקתי ליישם את העצות, אבל תודה על העזרה

כי היא באמת היתה חולה, עם שיעול ונזלת ומן הסתם גם כאב גרון . מה שכן, הנשיכות והמחלה לא היו חופפות במאה אחוז, אבל אולי כאב לה הגרון עוד לפני שהיא היתה חולה ממש. גם האף הסתום גרם לה להתחבר ולהתנתק כל כמה שניות לאורך כל ההנקה, ולנשוך כל פעם מחדש!
כן. המחלות האלה מתחילות קודם כל בכאב גרון. לפעמים אפילו יומיים-שלושה יכול להיות רק כאב גרון.
זה הסימפטום הראשון, שאותו הרגשת רק בנשיכות (אבל לא ידעת שהן מעידות על בעיה בגרון).
אחר כך התפתחה המחלה, ואז כבר ראית.
בקיצור,
משהו פיזי שמפריע לה ליניקה כרגע

עוד סימן, שהיא לא "עשתה דווקא" אלא ניסתה כמיטב יכולתה לינוק מתוך כאב.

לא הספקתי ליישם את העצות
לדעתי דווקא הספקת. ברגע שהבנת שזה כנראה נובע מבעיה פיזית כלשהי שמציקה לה, זה עבר!
אני חושבת שעוד דבר שעוזר עם תינוקות, הוא תמיד להניח שיש להם כוונה טובה, ואז, אם ההתנהגות שלהם מציקה לנו, לחפש מה מציק להם.

שלום למשתתפים, ניסיתי כבר לישם את העצות כאן אך ללא הועיל. תודה עליהן.
גם לי יש כרגע בעיה קשה ומכאיבה של נשיכות.. עד כדי כך שאני יוצאת מהחדר שלנו כל הרדמה ממש בוכה מתסכול (אחרי שהיא סופסוף נרדמת).
איה בת שנה ורבע והיא החלה לנשוך. אכן, נראה לי שזה אולי כאב של שיניים שבוקעות. היא גם מאוד צמודה אלי ומתעוררת יותר.
ניסיתי הכל- להוציא את הציצי, להגיד איי! כואב!, לתת לה בובות בד מהמיטה לנשוך, למנוע כמה דקות ציצי (בכי נורא), נראה שזה מציק ומעיק לה שם.
ונראה שזה איכשהוא יוצא לה לא בכונה. כשזה כן, אחרי הצעקה שלי היא צוחקת לה להנאתה.. אולי למישהו יש רעיון נוסף, איך לעזור לה ולי?
תודות רבות על הדף הזה.

שלום הגמד חיוכון,
אנחנו עברנו ימים של כאב וקושי עם נשיכות בלתי פוסקות שהתפתחו לדלקת חמורה מאוד. כירורגים אפילו איימו עלי בניתוח. סופו של עניין נגמר בטוב, הציצ ניצל מיד אכזר, אבל זה סיפור לעת אחרת.
באתי לספר על ניסיון מפתיע שצלח, ומאז לא שבו הנשיכות.
ראשית, הסברתי לפיציק כל פעם לפני ההנקה שמאוד כואב לי כשהוא נושך, ושאני מבקשת שהוא יהיה מאוד עדין.
נתתי לו לנשוך את היד שלי לפני כל הנקה, אם היה בכך צורך.
הקפדתי שלא יגיע רעב או עצבני ליניקה.
אחזתי את השד היטב ודאגתי לחיבור הדוק ומדויק בכל פעם.
והמצאתי שיר.
משהו בסגנון: 'בעדינות ובלי שיניים... אוכלים מאמא.. וזה טעים טעים טעים וזה נעים נעים נעים...' זה מאוד הצחיק אותו ונעם לו.
באיזשהו אופן זה ריכך את כל הסיטואציה.
בשלב מסוים, הוא היה מתחיל לזמזם איתי תוך כדי שליפת הציצ. וזה עבד. כמו קסם. מלטפים ושרים תוך כדי וצוחקים.
אין לי מושג מה ואיך זה חולל, אבל הוא הפסיק לנשוך מיד ומאז לא שב, וחלפו כבר כמה חודשים טובים.
בהצלחה לכן. מקווה שתתגברו יחד בקרוב.

תודה אוריה!
זה רעיון נפלא!! (מענין שלא חשבתי עליו בעצמי... אני- ששמי האמצעי הוא ממציאת שירים מכלום). כנראה שניגשתי לענין עם מעט משקעים.
בכל אופן, הסברים כבר היו והרבה- אבל אני אנסה לשיר את זה...! בכל מקרה זה מוריד לי קצת מכל הרצינות שבענין, ניגשת לזה קצת יותר בשעשוע.. תודה!
פרטים בקרוב.

בשמחה, בשמחה..

הצילו.
הבת שלי (כמעט בת שנה) הרביצה אתמול וואחד נשיכה תו"כ ההנקה (יש לה שיניים למעלה ולמטה). הכאב רק הולך ומתגבר מאז, נוצרה שם מן שלפוחית קטנטונת (כמו ראש של סיכה) שנראית (בעין בלתי מזוינת) קצת מוגלתית.
כואב נורא. גם בין ההנקות ובמיוחד בזמן ההנקה.
אני נורא חוששת שיתפתח שם משהו. מה עושים? מה מורחים? (פיורלן? אמור להיות לי בבית מימי הלידה העליזים. לא שיש לי מושג איפה הוא נמצא, אבל נניח שיש). צריך לחטא את זה? ההנחה היא שהיא יונקת משם. אין מצב שאני עוברת להנקות מצד אחד ושאיבות מצד שני.
אוףףףף.
אודה לכל עצה.

אה, ושכחתי, היא 90% יונקת ו 10% מוצקים בערך.

הוחמאתי מאד מבקשת העזרה.
אבל אני לא סמכות בענין, לצערי. מציעה לך לפנות למדריכת הנקה לפתרונות.
כאשר תפני אל מישהי - חסר פירוט לגבי מיקום הנקודה הלבנה (אם היא על הפטמה זו יכולה להיות חסימה של צינורית. אם היא על השד - צריך לראות רופא שיבדוק במה מדובר). בכל מקרה - מישהו שמבין בנושא צריך לראות את זה. אל תסתמכי מדי על תשובות שאת מקבלת באינטרנט, בלי שהדובר יראה אותך.

מקורות מידע אפשריים -
פורום הנקה בסטארמד . תעשי חיפוש על 'נקודה לבנה'.
פורום הנקה בתפוז
פורום הנקה (פורשות YNET לשעבר)

כאן ב'באופן' יש כמה אנשים שיכולים לעזור לך. הכנסי ל מדור הנקה. תחת "בעיות ופתרונות" תמצאי סתימת צינורית חלב ובעיות נוספות.

בכל מקרה - אני לא מוסמכת לענות על בעיות בהנקה - עדיף לבדוק עם אנשים שמבינים בנושא יותר ממני

המשך הנקה נעים,
ממני.

תודה.
מתקנת את עצמי לטובת קוראות נוספות. זו לא נקודה לבנה, זה כמו פצע אדום קטנטן שבולט ע"פ הפטמה, ומקבל לעיתים גוון טיפה זהוב (לכן חשבתי שזו אולי מוגלה).
סליחה על התיאורים הפלסטיים.
וזה כואב. מאד.
בעיקר מטריד אותי שזה עלול להתפתח למשהו, ולא פשוט להירפא מעצמו.

נסי גם -
פצעים בפטמה או נשיכות בהנקה

נשמע שכדאי שמישהו מקצועי יראה את זה. אפשר להגיע למפגשים של ליגת לה לצ'ה, יש דף תזכורות למפגשים כאלה - תבדקי האם יש קבוצה קרובה אליך (אפשר גם דרך דף הבית של לה לצ'ה למצוא קבוצה קרובה).

הרבה חלב מהציצי השני למרוח
וקרם הומאופטי של קלנדולה עם ארניקה או בנפרד.
תרגישי טוב

אוי

מה המצב כרגע?

עד כמה שאפשר "לאבחן" באינטרנט - אני לא מחדשת: נשמע שיש לך פצע על הפטמה

כמובן שזה אזור רגיש מאוד, וכואב ברגע שהיא נוגעת, וכנראה גם שהפצע נפתח עם כל הנקה. פיורלן יכולה לעזור כי היא גורמת לריפוי לח - ריפוי בלי הגלדה. גם החלב שלך טוב. בלוטות מונטגומרי אמורות לחטא את האזור, וגם בחלב שלך יש נוגדנים ושלל חומרים טובים. נסי למנוע חיכוך של בגדים, במיוחד מה שלא מאה אחוז כותנה. אם את בבית, אפשר לקחת מסננת קטנה ולשים בחזייה כדי לעודד איוורור ולמנוע חיכוך.
אם זה מחמיר, כדאי כמובן שיראה את זה רופא עור. אולי גם לעודד צחצוח מוקפד יותר ושטיפה של פיה של היונקת כדי שלא יחדור זיהום דרך הפצע.

אפשר גם לכמה ימים להניק רק מהצד הבריא, עד שהפצע יחלים - זה בהנחה שלא תתפתח לך שם מלאות לא נוחה. וזו הצעה שאני נותנת לך כי היונקת כבר "גדולה", ועיקר החלב נוצר תוך כדי ההנקה. אם יש מלאות, אולי בכ"ז תשקלי לשאוב או לסחוט ידנית רק עד הקלה. בגילה, יש סיכוי טוב שאחרי שהפצע יחלים אפשר יהיה לחזור ולהניק מהצד הפגוע כמו קודם.

תודה לעונות, חוזרת רק עכשיו למחשב.

עדכונים: הכאב הולך ומתגבר משעה לשעה

. ממש, הגיע למצב שאני דומעת ונושכת שפתיים תו"כ הנקה מהצד הזה.
גם במצב סטטי זה כואב מאד. ניסיתי לשנות קצת תנוחות הנקה, לא עזר. כבר נורא קשה לי להגיד איפה בדיוק כואב, כי עושה רושם שהכאב ממש התפשט ע"פ הפטמה וההילה. הפצע עצמו נראה קצת מוגלתי. (מצחיק, אבל הוא ממש קטנטן. וכמה קטן ככה כואב...).

האופציה של לשאוב מהצד הזה ממש מבאסת אותי (אני ממש שונאת לשאוב, וממילא הקטנה לא מוכנה להסתכל בכלל על בקבוקים, וגם לא נראה לי שזה יכאב פחות). להניק מצד אחד בלבד ו"להתעלם" מהצד הזה זו בעיה, כי - כאמור - היא אומנם גדולה, אבל יונקת הנקה כמעט מלאה ואני מפחדת מגודשים, דלקות (גם כאלה עברתי בשפע) ושאר מרעין בישין.

אין מנוס, אני אגיע מחר לאחת ממרפאות ההנקה לאבחון וטיפול. אוף. כ"כ קיוויתי להימנע מזה אבל זה בלתי נמנע כנראה.
שוב תודה לכולכן @}

יקרה - אשמח לשמוע עדכון.
חוץ מזה - מחר יש מפגש של קבותה לה לצ'ה בהרצליה. אולי תרצי להצטרף?
הנה הלינק - תזכורות למפגשי ללל

אלודאה, תודה על הדאגה מחממת הלב.
המצב לא טוב.
אתמול היה שיפור, הפצע "התרכז" לאותה נקודה פצועה בלבד, יתר הפטמה לא כאבה. הכאבים היו רק בהנקות עצמן ולא בשאר הזמן. הייתי אצל רופאת משפחה עם התמחות זיהומולוגית, שהמליצה להמתין כי נראה לה שהריפוי יהיה טבעי ללא צורך בהתערבות.
אבל, לצערי, הלילה חלה החמרה משמעותית. ההנקה של לפני השינה כאבה הרבה יותר ובמקביל החלו כאבים עזים בכל השד + גודש באזור מסוים שלו (אזור שלם שנראה כאילו הוא לא מתרוקן בהנקה). בלילה היא ינקה מהצד השני ולפנות בוקר הנקתי שוב מהצד הזה. קשה לתאר את הכאב - כל כאב אחר שחוויתי מתגמד לידו. תו"כ ההנקה התחלתי להרגיש בחילה קשה וצמרמורות מרוב כאבים, ומיד אחרי רצתי להקיא

.
אוף.
לא יודעת למה אני כותבת את כל המגילה הזאת, נראה לי שבעיקר כדי לפרוק את כל הכאב הזה.
מקווה להגיע היום על הבוקר לד"ר לייבוביץ' לאבחון מחדש וטיפול כמה שיותר מהיר.
תודה לכל העוזרות.

מקווה שאני טועה...אבל זה נשמע כמו דלקת (בחילה...צמרמורות...).
ד"ר ליבוביץ' היא בהחלט הכתובת לנושא, והיא גם אשה מקסימה (ואני לא משוחדת בכלל

).

את מוזמנת להצטרף לפגישה היום, בלי קשר לפצע - לפעמים נחמד לשבת עם עוד נשים, שאף אחת לא מקמטת את האף ושואלת "את עוד מניקה?"

תודה, בסופו של דבר לצערי לא הצלחתי לתפוס את ד"ר לייבוביץ'.
אקבל טיפול מהיום דרך רופאת המשפחה שלי. הכאב הוא פשוט בלתי נסבל.
אתמול נוספה לבלגן גם צינורית סתומה, אבל למזלי היא נפתחה.

את מוזמנת להצטרף לפגישה היום
תודה על ההזמנה. גם קצת רחוק לי וגם השעה מאד מסובכת מבחינתי, ככה שלא הצלחתי להגיע.

קפצתי לראות מה מצבך לאחר שבוע.
מקווה שהשתפר...
ממני.

וואו, תודה

מצבי תודה לאל בסדר גמור.
אחרי כמה ימים אינטנסיביים של בקטרובן, נותרתי עם צלקת ועדיין קצת רגישות במקום, אבל לא יותר מזה.
כל הזמן הזה המשכתי להניק מהצד הפצוע, מה שהיה סבל לא קטן, אבל האלטרנטיבות נראו לי עוד פחות אטרקטיביות...
מה שכן, מעניין לציין לטובת קוראות בעתיד, הקטנטונת ינקה מאד לא בהתלהבות מהצד הפצוע, ואחרי שטעמתי את המשחה הבנתי למה - איכס. אז לפני כל הנקה שטפתי היטב (למרות שמבחינה רפואית אין צורך), ולאחריה מרחתי מחדש.
תודה על האיכפתיות @}

גם לי יש את אותה הבעיה יש לי שני ילדים מקסימים הגדולה מעולם לא נשכה וזה הקטן בן 10 חודשים מחורר אותי זה כמט כואב כמו כאבי הלידה.ניסתי את כל השיטות.אולי מישהיא מכירה משחה טבעית
לפיטמות? בנוסף אני חושבת שהאתר הזה ממממממממממממממממממממממממממממממממממממממממממדהים.

מבקשת עזרה דחופה ממי שחוותה אירוע דומה או מיועצות הנקה שבאתר!
בני כמעט בן שנה, ניזון כמעט לחלוטין מההנקות, בשלב שיותר טועם מזונות מאשר שובע מהם.
אחרי שבוע סוער של וירוסים של הקאות שהמשיך בפריחה מחשיפה לשמש ושלשום חום, נוצרה תופעה שהוא נושך אותי וקצת התבלבל או שכח לינוק כמו שהיה רגיל, יש לו 4 שיניים עליונות ו - 3 תחתונות. בכל פעם שנושך זה מכאיב נורא, האפיזודות האלה מלוות בבכי ארוך כי הוא רואה את התגובה שלי לכאבים מהנשיכות ולא נרגע עד שאיכשהו או שמצליח לינוק או שאני מרגיעה אותו,
מה לעשות? אני מפחדת שהוא יקבע את התופעה, כואבות לי הפטמות נורא ואני כבר די מיואשת.
אשמח לכל עזרה, אני מאד מנסה לא להגיב אך זה כאב מקפיץ, מנסה להגיד לו מילים אוהבות והכל ועדיין לא מצליח לי.
אודה מראש לתשובות!

אני כבר מתחרפנת.
יותם (10.5 ח')התחיל לנשוך אותי בהנקות.
זה התחיל "בקטנה" ומחמיר.

ניסיתי להסביר בעדינות שזה כואב לי ולא נעים- התקבל בביטול.

ניסיתי לנתק אותו ולא לתת לו להמשיך לינוק. לא הזיז לו את קצה האצבע כי הוא כבר שבע.

היום כבר הרמתי את הקול והייתי מאוד קשוחה. בדיחה טובה מאוד בשבילו.

נראה לי כאילו עצם זה שאני מגיבה רק מעודד אותו, וגורם לו לבדוק אותי שוב.
ניסיתי לא להגיב ולעשות כאילו זה לא מזיז לי, לא ממש עזר וגם מאוד קשה לביצוע.

את כל אחד מהנסיונות שכתבתי כאן ניסיתי במשך מס' ימים, חוץ מהרמת הקול שהתחלתי בה רק היום.

יש לבחור כבר 8 שיניים! זה לא צחוק- זה כואב!!!

אני מאוד אשמח לקרוא מנסיון שלכן, מה עשיתן? איך התמודדתן עם המצב?

תודה...

גם אנחנו מתמודדות עם נשיכות, ולא כל כך בהצלחה, אבל אתמול התגלגל לידיי הספר של ויניקוט "תינוקות ואימותיהם" וממש על ההתחלה,כמו הזמנה, הגיעה פיסקה שמסבירה את הדחף הבילתי נשלט של הקטנטנים לנשוך את השד.
ע"י הנשיכה לומד התינוק מימד חדש של אהבה, אהבה באמצעות תוקפנות, הוא לומד שאובייקט חשוב, כמו השד יכול לשרוד למרות הדחפים העויינים שלו.
התינוק אמור לבלום את הדחף בסופו של דבר...

אז למרות הכאב הגדול שלנו ,ואני לא אומרת שלא צריך להגיב לנשיכה, אפשר להתנחם בעובדה שהינוקא לומד עוד דבר על אהבה ונתינה.
אותי זה קצת חיזק, ואולי כשזה יקרה שוב אני אדבר איתה על הדחף ועל זה שאמא וגם הציצי אוהבים אותה למרות הכל....

בשמת שלום,
יש לי שלה בענין הנקה ואשמח אם תוכלי לעזור:
הינוקא שלי בן 9ח' + יונק ומקבל כבר תוספות אוכל מעטות בהתלהבות.
רוצה להמשיך להניק אבל יש בעיה חדשה - בשבועות האחרונים הוא התחיל להוציא שיניים (2 תחתונות) והרבה פעמים הוא נושך וזה כואב ברמותץ שאני לא יכולה שלא לצרוח ממש, ובקושי רב משחררת את הפיטמה מהפה שלו. לפעמים הצרחה שלי מבהילה אותו עד כדי בכי.
לא היתה לי את התופעה הזת עם השניים הראשונים, וחוץ מנשיכות לא רצוניות בזמן הרדמות או משהו דומה לא היו נשיכות.
שמתי לב שהרבה פעמים הוא מתחיל לנשוך כשהוא לא ממש יונק, ווממש מחייך בשובבות תוך כדי הנשיכה.
האם תופעה חולפת? האם יש אפשרות להרגיל אותו שלא לנשוך? (כמובן שאומרת לו לא לנשוך וזה כואב, ונראה לי שהוא די מבין.
אשמח לעצתך.

כוכב נגה, יש על זה דף שלם: נשיכות בהנקה.

תקציר:

להקפיד על תפיסה נכונה של השד בהנקה: פה גדול, לשון על השיניים התחתונות.
להגיד: אי, כואב, לא לנשוך את אמא. בהתחלה, להצמיד לשד, ואז - לנתק בעדינות (לא למשוך אותו החוצה! זה פוצע).
כפי ששמת לב, הוא נושך כשהוא כבר גמר לינוק. אז להקדים אותו ולהיות עירנית: ברגע שגמר "לינוק", מייד לנתק אותו מהשד ולהציע משהו שאפשר לנשוך. לא לתת לו להישאר על השד עד הרגע שהוא ירצה לנסות אותך בתור הנשכן שלו.

תודה רבה, בדקתי גם את הדף
עכשיו אנסה ליישם בפעם הבאה
@}

ע"י הנשיכה לומד התינוק מימד חדש של אהבה, אהבה באמצעות תוקפנות, הוא לומד שאובייקט חשוב, כמו השד יכול לשרוד למרות הדחפים העויינים שלו.
הא???

הקטנה, עוד מעט שנה, נושכת אם החמש וחצי שיניים שלה ועוד שתיים בדרך. אני נותנת לה בובה לנשוך, שמיכה וכו' ושוב מחזירה לציץ ושוב היא נושכת. גם לא ציץ היא נושכת, איפה שאפשר, בבטן, ביד - העיקר שזאת תהיה אמא, אפשר עם גיוון לאחיות. ממש באטרף ואני מחזיקה אותה רחוק ממני שלא תנשך.
אחרי נסיונות ארוכים שתעדיף לנשוך משהו אחר ולא אותי פשוט הנחתי אותה והתרחקתי.
מייללת. אבא מרים אותה לנידנוד והקטנה מעניינת אותה עם כל מיני צעצועים. עברה למשחק. אבל שוב מחפשת אותי.
אולי היא צמאה?

נירגעת עם ענבים.

האפרוח שלנו הפסיק לנשוך בהנקה (פשוט לא הסכמתי ואמרתי: לא לנשוך את אמא עד שיצא לי עשן) אבל נושך במקומות אחרים ואנשים אחרים.. (מזל שעוד אין לו שיניים)

חגית
אני נקטתי טקטיקה קצת קשוחה אבל עבדה מצויין אחרי שכבר לא יכולתי וכל ה"לא נעימלי" לא עזרו... פשוט קמתי והלכתי לכמה שניות. בכה, חזרתי הסברתי ואם קרה שוב פשוט הנחתי אותו והלכתי. גם באמצע הנקה (שוב- לכמה שניות, בטווח הראיה שלו). לא הלכתי ממש, אבל התרחקתי. זה לדעתי מסביר מוחשית את "לא נעים לי"...

חדשה ישנה - זה בעצם מה שאני עושה עכשיו. אבל לא תמיד. תלוי כמה זה היה כואב. אם זה נשיכות קטנות שאני מצליחה לתפוס ולהחזיק אותה במרחק ממני ולהגיד לה לא או לתת לה חפץ לנשוך באותו הרגע אז זה בסדר. זה בא לה בהתקפות בגלל השיניים, או כשהיא רוצה להגיד שהיא עייפה ורוצה לישון או צמאה.

שליחה על ידי רינת* » 22 יולי 2009, 11:08

לבני בן 11 החודשים יש שתי שיניים תחתונות ועכשיו בוקעת עליונה קדמית. הוא היה נושך מדי פעם ואתמול זה כבר היה הרבה יותר, כמעט כל פעם הייתי מסבירה ש"זה כואב לאמא " ו"למצוץ ולא לנשוך " אבל לא עבד ואתמול מאוד כאב לי אז צעקתי והזזתי אותו מתוך כעס ולא רק איי ומאז מסרב לינוק גם בלילה מתוך שינה. אני מרגישה נורא גם מופתעת וגם מאוכזבת ומפחדת שנפגע לו האמון לא יודעת איך להתהג וצריכה עזרה

אוף, אני כבר מיואשת ממש.
הילד לא מפסיק לנשוך. האמת היא שלא רק בהנקה, ובהנקה הוא דווקא פחות מתכוון, אבל זה עדיין כואב כמו הגיהנום. הפטמות שלי כואבות ברמה שאני חושבת פעמיים לפני שאני מסכימה שהוא יינק (והוא בקושי בקושי אוכל מוצקים אחרים חוץ מההנקה, למרות שהוא כבר כמעט בן שנה ושיש לו שמונה שיניים חדות ודוקרניות).
ניתקתי.
עשיתי פסק זמן קטן.
נתתי לנסות שוב.
ניתקתי שוב.
אמרתי יפה שזה כואב.
צעקתי שזה כואב (בחייאת, איך אפשר לא לצעוק כשפיראנה שמנמנה במיוחד קופצת לך על הציץ?).
כלום כלום כלום לא עוזר.
הוא לא מצליח לא לנשוך אותי.

אפילו ניתקתי, הורדתי ממני, שמתי על המזרן-פעילות והתרחקתי. להפתעתי, הילד לא בכה, אלא מצא משהו לשחק איתו ונתן לי כמה דקות של שקט (שבחיים לא היה נותן לי אם הייתי סתם מניחה אותו שם בלי צעקת "לא, זה כואב!". זה רע?).
ואני עמדתי בצד עם החרדות, תוהה מה לעשות בפעם הבאה שיבקש לינוק כי זה כבר ממש ממש לא כיף.

שליחה על ידי אמ.* » 14 מרץ 2010, 14:39

יוהו
גמני אשמח לשמוע על עיצה טובה
אבל, הי, ג'וניפר. אני גיליתי שהסיבה היא הריון חדש והבנתי שבזמן הקרוב זה הולך לחלוף...

כואאאאאאב לייייי! הקטנה בת 9 חודשים יש לה שתי שיניים למטה וכנראה יוצאת לה שן שניה. נושכת אותי בסוף ההנקה וזה כואאאאב. אני ממש מפחדת לתת לה לינוק שאולי היא תנשך.גם בלילה כשמסיימת לינוק היא נושכת.אוףףף.לא נעים בכלל.
קראתי קצת בדף, עושה מה שכתוב (רק רציתי לפרוק קצת).

שחר בת 9 וחצי חודשים יש לה שתי שיניים למטה ומוציאה שתי שיניים לבנבנות למעלה. היא יונקת בעיקר ואוכלת קצת מכל דבר אבל לא באופן מסודר עדיין ושתינו מאוד נהנינו מההנקה עד עתה.
אממה? היא התחילה לנשוך אותי. בתחילת הנקה באמצע או בסוף וגם תוך כדי הנקה, כשלא נראה שהיא נושכת, אני מרגישה שהשיניים העליונות שלה נעוצות. יכול להיות שהיא תופסת אותי בשיניים?!
בכל אופן ככה זה מרגיש וזה נורא כואב!!! כבר יש לי פצעים קטנים בשני הצדדים וכואב כל הזמן...
קראתי ויישמתי את כל ההמלצות כולל להוריד אותה מעלי (מה שנתקל בעלבון נוראי מצידה- לא נראה לי שהיא מקשרת בין הדברים...) ללא הועיל. מה כן?
הקל עלי לראות שזו בעיה קיימת והידיעה שזה יסתדר מקילה עלי להמשיך ולא להתייאש... אז תודה לכל הנשוכות באשר הן

שלום לקוראות הנחמדות, כיף לקרוא את התגובות לנשיכות.
יש לי תינוקת בת 11 חודש שיונקת ואוכלת קצת מוצק ללא בקבוקים ונרדמת רק על ידי הנקה. לאחרונה אחרי שיצאו השיניים העליונות הם חודרות לפיטמה והכאב הוא בלתי נסבל.
אם יש משהי שחותה משהו דומה ויש לה רעיון בשבילי אשמח לשמוע

הי זהבה
אני חווה נשיכות מטורפות מהתינוקת המתוקה שלי בת 10.5 חודשים. ניסיתי המון תגובות החל מתגובה דרמטית וכועסת וכלה בהתעלמות, הצמדה אפילו סתמתי לה את האף כמו שמציעה פה אמא למעלה... נכון לעכשיו כלום לא עוזר. מה שכן היא נושכת תוך כדי התנתקות. בהנקה עצמה היא בסדר וכשהיא מתנתקת היא מושכת את הפטמה המסכנה שלי עם השיניים. בקיצור אין לי טיפים כדי לעזור לך אלא רק הזדהות

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

ממתי תינוקות נושכים

זה פשוט כואב ומתסכל מה בסך הכל אני רוצה להאכיל את הילד למה זה כרוך בכל כך הרבה סבל? אני ממש פוחדת להמשיך להניד ומצד שני האופציות האחרות לא מספיק טובות אני פשוט לא יודעת איך לנהוג התינוק בן 7 חודשים להפסיק לגמרי או לתת לזה צאנס נוסף?

שלום אלמונית,
אני מקשרת את הנשיכות לתקופה של בקיעת השיניים. התינוק מרגיש גרוי בחניכיים, מרגיש משהו חדש שהוא עוד לא למד איך להפעיל.
אצלנו הייתה תקופה של נשיכות נוראיות, תקופה של רגיעה, ועכשיו שוב קצת נשיכות.
מציעה לך לא להתייאש.
אם נושך - לנתק עד שהכאב נרגע או להעביר לצד השני, לשים לב שאת נושמת עמוק ונרגעת, כי לתחושתי להקשחת הגוף ולמתח יש השפעה לא טובה בעניין, לנסות להקפיד על מפתח פה גדול של התינוק ולשמור שלא יתרחק מהפטמה וגם - על אף גילו הרך - להסביר ולהדגים לו.
בהצלחה!

תודה רבה החלטתי להמשיך להניק לא מסוגלת כרגע עדיין להפסיק היתרונות עולים על החיסרון של הכאב והפחד

ואין שיפור עם חלוף הזמן?

אני מיואשת, הקטנה בת ה7 חודשים בהתחלה היתה נושכת תוך כדי הנקה, נשכתי את השפתיים אבל קיבלתי את זה "למען קדושת ההנקה"....
אבל אז זההתדרדר והיא פשוט הפסיקה לינוק - או שהיא צורחת רק כשהיא מתקרבת לשד שלי, או שהיא נושכת וצוחקת....אבל לינוק היא אפילו לא מנסה!! היא הפסיקה לראות בשד שלי אוכל...
בינתיים כדי שלא תפסק ההנקה אני שואבת...רק בקבוקים היא רוצה! האם זה סימן שאני צריכה להפסיק וזהו??

הצילו! בן 1.4 התחיל לנשוך ולצבוט לי את הפטמות בסוף כל הנקה. אני בשליש ראשון להריון והפטמות שלי גם ככה רגישות וההנקה לא נעימה. הוא התחיל בשבוע האחרון, התגובה המיידית והטבעית שלי היא זעקת כאב והרחקתו מהשד. אני אומרת וגם נוזפת שזה כואב לי ושאני לא מסכימה לו. ניסיתי פעם אחת לא להגיב בכלל ופשוט לסלק אותו מהשד כי אולי התגובה של הצעקה מדליקה אותו אבל אני לא יכולה לא לצעוק כי זה ממש כואב. זה הגיע למצב שאני ממש מפחדת כשאני מניקה אותו ומשתדלת להימנע מכך כמה שיותר- הוא בוכה הרבה יותר עד שמקבל ציצי... מה אפשר לעשות ??? ?