פוליאמוריה מוצהרת

[אנונימי]

ראו גם: מדור אהבה חופשית פוליאמוריה | מדור זוגיות ומערכות יחסים | נישואים פתוחים / מערכות יחסים פתוחות

[אלה_לי_לה*]

החיים כפולי, דף בלוג

[אלה_לי_לה*]

מתחיל להרגיש לי לא טוב לכתוב את התחושות האישיות שלי בדף הכללי, הראשי של מדור אהבה חופשית פוליאמוריה . שלא נדבר על הזמן הארוך שלוקח לי להקליד את כל שם הדף

לקראת סוף 2007 החלטתי להוציא עצמי מארון הפולי כאן באתר, קצת לפני פרסמתי מודעה באתר הכרויות שמזמינה אנשים להכיר, מתוך מטרה ליצור משפחה פוליאמורית.

היציאה מהארון היא צעד קשה, כולנו יודעים ששוני מעורר תוקפנות, וגם כאן זכיתי למנת תוקפנות חביבה.
אני מבינה אתכן, פוליאמוריה מערערת את יסודות החינוך של רובנו, אם לא של כולנו. הבחירה האלטרנטיבית שלי מרגישה כאילו היא עומדת לשבור לכן את המסגרת. מעצם קיומה. ומסגרות שבורות זה מפחיד.

אז עמדתי כאן, מול זלזול, נסיונות פגיעה וחבלה, מול נסיונות למחוק אותי, לומר שאני לא לגיטימית. חייכתי בצורה הכי נחמדה שיכולתי, והמשכתי לעמוד. לענות שוב ושוב לכל שאלה. לנסות לרכך עבור העולם את שבירת המסגרת "הקטנה" שלי. מתנחמת באותן סקרניות, מבינות, חביבות, וגם אלה שעמדו איתי בשל העמידה, הן לא מסכימות לדרכי, אבל יעזרו לי להמשיך לעמוד, פלורליזם זה מגניב, לא?


בבחירה שלי לעמוד בשם גלוי אני לוקחת סיכון, התקיפות הרבה יותר אישיות. וכך גם החיבוקים. בבחירה לצעוד למול הזרם אני מתמודדת עם המון פרצופים שממתינים לראות אותי נופלת, טובעת, נכנעת וחוזרת לשחות בכיוון הנכון, למצוא את הנסיך הבודד עם הסוס הלבן והמשכורת המפוארת. אבל אני מייצגת כאן גישה וחלום, ואם אפול, אתן לכל אותן המלעיזות את ההוכחה שצדקו, שרק דרכן נכונה. אסור לי ליפול. אני דוגמה.

ומה המחיר של איסור הנפילה? במידה רבה, זה המחיר של הפחד לנסות.

הפחד להיקשר רגשית, הפחד ללכת עד הסוף, הפחד לעשות צעד קטן ככל שיהיה מבלי לחשוב עליו שוב ושוב ושוב.
הפחד ללכת.


להן מותר לטעות ומותר ליפול ולהמשיך, אם אני אפול זו אוטומטית הוכחה שהן צודקות, אפילו שגם הן נופלות.



אז למה אני כאן? למה להציב עצמי בחזית הבמה, לחיוכים ולביקורות?
מהיכן הגיע הקטע הדון קישוטי הזה? למה אני צריכה להיות לגיטימית?


כי אני מאמינה בדרכי, אני מרגישה שהיא נכונה עבורי
ואני לא רוצה ללכת בה לבד. אני רוצה מפגשי חינוך ביתי, מחוץ לארון.
אני רוצה לפתוח את הסדק ולאפשר גם לכן להציץ, ואולי למצוא ככה את האנשים שרוצים גם.


עכשיו נותר רק לברר, איך אני נותנת לעצמי את הלגיטימציה למעוד?

[תירצה*]

תתחדשי ! ובהצלחה !!

[קן_לציפור*]

אלולי, את רוקדת עם החיים, וזה מקסים. תעשי מה שנכון לך, ומה שטוב. כך תמשיכי לבדוק שוב ושוב, בכל זמן, מה מתאים ומה לא.
מאחלת לך לאפשר לעצמך למעוד, לקום, לרקוד, לנוח. מה שטוב.
ומקווה שתמשכי אליך עוד ועוד תגובות שמאפשרות ולא רק מבקרות.
בהצלחה!

[ניצן_אמ*]

אבל אני מייצגת כאן גישה וחלום, ואם אפול, אתן לכל אותן המלעיזות את ההוכחה שצדקו, שרק דרכן נכונה. אסור לי ליפול. אני דוגמה.
אוי מותק. את את. עזבי את המלעיזות ואת הצדק. את את.
עצם זה שאת הולכת את הדרך שלך, בקדמת הבמה או מאחורי הקלעים עושה אותה נכונה עבורך. ואם זה לא יתאים, זה לא יתאים. זה לא יהפוך את כל העקרון ללא נכון, אלא רק ללא נכון לך, בזמן ובמקום שבהם זה לא מתאים. אולי מתישהו כן, אולי עם מישהם אחרים במקומות אחרים כן. ואולי זה כן יתאים והכל יהיה טוב. מאחלת לך מכל הלב, הגם אם דרכי ובחירותיי אחרות.

אל תפחדי ללכת רק בגלל שבחרת ללכת במקום בו מסתכלים, אל תפלי רק בגלל המבטים, והכי חשוב - אפשרי לעצמך לנוח ואפילו למעוד אם זה מה שנכון לך באותו הרגע. את עושה לעצמך ולביתך. גם כשאת עושה בשביל העולם לכאורה, את בעצם יוצרת וחוצבת לך סביבה וקהילה סבלנית מסביבך. חבל לחיות בשביל העיקרון ובשביל האידיאל ובשביל מראית העין. הראי שאפשר גם אחרת כל עוד מתאפשר לך אחרת. אני חושבת שתגלי מעבר להלעזות גם תמיכה, וזה מה שחשוב.

אז ישר כוחך.
_{מקווה שאני מובנת.}

[אהבת_עולם*]

אני בעד הרעיון למי שבוחר בו. לא חושבת שהיה מתאים לי אישית.
בכל מקרה, את סבבה, ולכי בטוב לך.

איך אני נותנת לעצמי את הלגיטימציה למעוד?
לא הבנתי, כשאת אומרת 'למעוד' את מתכוונת לאפשרות שבכל זאת תיקשרי רק למישהו אחד ותרצי קשר יחיד?
אם כך יקרה, זו לא 'מעידה' בדרכך. זה יאמר שזה מה שנכון לך באותו זמן.
את לא חייבת להיות נאמנה לשום עיקרון, רק כדי 'להוכיח' משהו.
כן להיות נאמנה לעצמך - לפי מה שנכון לך בכל רגע נתון.
מותר לך לנסות. מותר לך ללכת בדרך אחת ואז ללכת בדרך אחרת. מותר לך לשנות את דעתך, ואפילו יותר מפעם אחת. ומותר לך גם לא לשנות את דעתך - ועדיין שמשהו אחר יתאים לך בתקופה מסוימת.

כך או כך, בהצלחה

[צוויליך*]

חזק וברוך!!!!!!!

צוויל

נ.ב. את לגיטימית! שילכו לקנות חיים לעצמם בסופעונה במשביר לצרכן! הא.

[פלוני_אלמונית*]

את לגיטימית! שילכו לקנות חיים לעצמם בסופעונה במשביר לצרכן! הא
בהצלחה!

[פלוני_אלמונית*]

את מגשימה חלום של כולנו כמה מבוגרים מטפלים בילדים וכולנו מושכים ונמשכים וחולקים יופי ורגשות בלי עונשי מוסר, תגידי את נחשבת חתיכה?שאלה לא קשורה אבל מאוד קשורה.

[אלה_לי_לה*]

איזו שאלה מוזרה, חתיכה...
לא, לפי אמות המידה הנוכחיות אני ממש לא חתיכה, אבל אני נחשבת לאישה יפה, סקסית ומושכת. ככה טוענים אותם אנשים שאכן מוצאים אותי עונה להגדרות הללו, האחרים לא ממש סיפרו לי מה דעתם


תודה לכן ולכם, המחזקים והמחזקות, המרגיעון איתכם : "מילים טובות מסלקות עננים שחורים"


ולך אהבת התשובה, מה זה למעוד, לנהל קשר פוליאמורי, להתחיל בקשר פוליאמורי, ולגלות שגם שם אהבה יכולה להתפוגג. זה ברור, זה מובן, זה ידוע, אבל זה פתח ענק לכל המלעיזים, שתמיד אמרו שאם אתן לו מקום לאחרות, בסוף אשאר לבד.

[טדליק_נהנאנע*]

נשמע לי מורכב עד מאד, אבל עם אפשרות להרבה שמחה.
אני בעד.

[תירצה*]

אלה לה לי, מעניין מדוע לא שאלת את השואל /ת איזו רלוונטיות יש ל "את חתיכה"? ,, אז אני אשאל את השואל/ת, למה רלוונטי ואיך?

[אלה_לי_לה*]

אכן שאלה מוזרה, אבל לא התחשק לי לברר לאיזה כיוון הזוי אני יכולה לקחת אותה. מאחר ואני אוהבת את הגוף והמראה שלי החלטתי פשוט לענות

[אלה_לי_לה*]

בגידות, מה היא בגידה?
את דעותי כתבתי וניסחתי למול צוילייך בדף הראשי של מדור אהבה חופשית פוליאמוריה . שם גם סיפרתי על הטיול לגולן עם החברות, הבחורים והעלוקה. שם גם נזכרתי שלפעמים עדיף לשמור את כללי המוסר שלי אצלי בבטן, ולא להזכיר אותם לאנשים שמעדיפים לבגוד בשקט במקום לתת לגיטימיות לרגש ולצורך שמעוררים את הבגידה מלכתחילה. גם שקר עלול להוות בגידה בעולמי. קשה לי לקבל בהבנה עד כמה אני ורוב האנשים מסביבי רחוקים שוב בתפיסת הנורמות בעולם. וכל כך קשה לי לשתוק כשאני רואה איך אנשים עושים לאחרים דברים שהיו מאוד פוגעים בי לו היו מופנים כלפי, ועדין משוכנעים שזו הבחירה הטובה ביותר עבורם ועבור סביבתם. אולי הם צודקים. אפשר רק לקוות שגילויי הלב שלי יאפשרו לאנשים למצוא את הדרך להיות תמיד גלויים חזרה גם כלפי, בלי לפחד.

והמרגיעון הולם גם אם הזוי לי הפעם " ההסכמה כוללת בתוכה, את אי ההסכמה - לפרטיה"




זו תקופה עמוסה וקשה רגשית, אני לומדת לבחינת הפסיכימטרי במלא המרץ, בחינה שנבנתה כמו במיוחד כדי להכשיל אותי ולהראות לי היכן אני פשוט לא מספיק טובה, בנויה אחת לאחת למול לקויות הלמידה שלי. אם לא הייתי שואפת כל כך גבוה אולי זה לא היה כואב וקשה כל כך, אבל כדי להגשים את חלומותי ולתת לי סוג של יציבות כלכלית אני חייבת לשאוף גבוה. ולהצליח.

כדי לעמוד בקצב חזרתי לבחון סוגים שונים של ריטליין, ההשפעות שלו קשות לי, צומות של ימים ארוכים אם לא מצאתי את הדרך להכריח עצמי לאכול קצת בבוקר, עצבנות, לחץ, חרדה, חוסר יכולת לישון, בחילות, דכאון, קוצר נשימה, דפיקות לב מואצות, לעלות במדרגות יכול להפוך למשימה, תמיד על הקצה מבחינה רגשית. אני מתרחקת מאנשים, לא פוגשת אהובים. הם דואגים לי, אבל אני לא מצליחה לדבר איתם, אפילו הטלפון והדוא"ל מהווים גירוי תחושתי חזק מידי. אני מדוכאת, אני מפחדת, אני יודעת שזו התרופה, אני בוחרת לקחת אותה. והחברים? הם יודעים, הם מבינים, הם משתדלים להזכיר לי שהם תמיד שם עבורי. תודה אהובים.


אני מודה להורי שלא נתנו לי את התרופות הללו בתור ילדה, שלא ניסו אפילו. היום הרופאים יודעים לומר שיש לי רגישות קיצונית לרטלין לסוגיו זה לא אמור לגרום לתופעות הללו, אבל אצלי זה ככה. כשאני חוששת שאין שום סיכוי, כשאני נשברת רגשית ופורצת בבכי, אני יודעת להסביר לעצמי שזו התרופה, כשאני חוששת שהתרופה הזו הורגת אותי אני ממשיכה לתהות, זו התרופה שמכניסה אותי לחרדות? או אולי זה הגוף שיודע להתמודד עם כאב, שלא מכיר כימיקלים ואנטיביוטיקה, שלומד להסתדר מצוין בלעדיהם, שיודע שהתרופה הזו ממש פוגעת בי?
צלצלתי לרופאה שלי, אישה מקסימה שהתרגלה לבחירות שלי, לכך שאני מאבחנת את עצמי, מאשרת אצלה, מתיעצת אם יש לי תהיות, ומטפלת שוב בדרך שמרגישה לי נכונה.
עדכנתי אותה שגם הפעם, בנגזרת הזו של הרטלין, מופיעות תופעות הלוואי המוכרות, ביקשתי בדיקות דם כדי לוודא שאני באמת לא הורגת את עצמי, לפחות לא בטווח הקצר. הבהרתי שאני לא מתכננת להתאבד, שאני מבינה שהתחושות הללו מגיעות מהתרופה. היא שאלה מיד אם אני מפסיקה, עניתי שלא. בנתיים התופעות הללו נשלטות, מאמללות אותי, אבל מאפשרות לי לעמוד בקצב הישיבה שדרוש לי בלימודים. ממשיכה בנתיים, מחפשת עוד ועוד חלופות, כאלה שיאפשרו לי ללמוד גם בתנאי לחץ שכאלה, ולחיות בשמחה. היום התחלתי נסיון בנגזרת חדשה, עוד שבוע או שניים אדע אם זו הנכונה, או שעוברים לבחון אחת אחרת.

חייכי אלה, שמחי, אני רוצה. אבל כרגע זה פשוט לא קורה. מוזר, אני האחת שתמיד מחייכת לזרים, לאן נעלם החיוך שלי?



אני מבוגרת, אני לוקחת את החלטות שלי, אני בוחרת, אני מבינה. אני יודעת שזה זמני. אבל אם הייתי ילדה, אם לא הייתי יודעת שהתחושות הללו לא אמיתיות מתוכי? שהן יפסקו כשלא אקח את הכדור.
אם לא הייתי מסוגלת לדעת שהפעם הראשונה בה חשתי מאושרת בשבועות האחרונים, אושר נקי וטהור ורגעי, שגרר צחוק נקי, סתם, למול הודעה מחבר, היתה כשלא לקחתי כדור יומיים? אם הייתי חושבת שזה העולם, ולא תופעת לוואי לתרופה שיכולה לעזור בזמנים מסויימים, ונתונה לבחירתי יום אחר יום?


אם לא הייתי יודעת, כנראה שהתאבדות באמת היתה מרגישה כדבר הנכון. טוב שלא חוויתי את זה כילדה. תודה אמא, שחסכת את זה ממני. אז זה לא היה שווה. רטלין יכול להיות מאוד מסוכן, אני מבינה את זה, הוא גם יכול מאוד לעזור. רטלין יכול להציל חיים של אנשים, לפעמים הוא גם יכול לקחת אותם.
תודה על ההבחנה הזו. תודה על הבחירה שלך להתעלם מהרופא ההוא, אי אז בכיתה ג'. תודה שלא הנחת לי להתמודד עם התרופה הזו בתור ילדה כואבת שלא אהבה את העולם. תודה שלמדת אותי שעל כל בעיה אני אצליח להתגבר, בעבודה קשה, בחיפוש עוד ועוד דרכים, תודה על הכח שלך. תודה שגם עכשיו, כמו אז, את כאן בשבילי, עוזרת לי להתמודד ולהצליח בדרכים שאני בוחרת.




אני מתרחקת מאהובי, העומס הלימודי והרגשי גדול מידי. והם מצדם מחפשים איך להגן עלי, לדאוג ולאהוב אפילו יותר, אין לי זמן לאף אחד או אחת, אין לי כח לתקשר, והם מצלצלים, מדברים חצי דקה ומשחררים. מכינים לי אוכל שימתין בבית, מזכירים לי לאכול, מזכירים לי שאני אהובה, מזכירים שוב ושוב שיהיו שם בשבילי, נוכחים יותר כשאוכל להכיל שוב תנועה מסביבי. עדין לא מאוהבת, ועדין אוהבת ואהובה, נוכחת שוב שגם כשקשה לי, כשאני לא מושלמת, לא יפה, לא נחמדה, לא טובה, אני אהובה. והם לא הולכים.
כמה שאני מבורכת

תודה

[אלה_לי_לה*]

להתאהב זה מסובך, לאהוב פשוט הרבה יותר

אני מנהלת שלוש מערכות כרגע, ולא רואה עתיד ארוך לאף אחת מהן. אבל נהנת מאוד מהמקום שהם תופסים בחיי היום.
לשניים מהם מחפשת בהתמדה בנות זוג אחרות, לאמא כל כך קשה להבין איך אני יכולה. אבל הם נפלאים ויקרים, אני רוצה שיהיה להם טוב, כמו שאני רוצה שיהיה לי. העיקר שהלב נשאר פתוח

[פלונית*]

אני מנהלת שלוש מערכות כרגע
יו אלה אני כ"כ מקנאה! כבר שנה שלא היה לי אף אחד ואני כ"כ רוצה!
איך את מסתדרת עם שלוש? פשרה? אני כבר מרגישה כ"כ בודדה ומיואשת שאני כבר לא מאמינה שזה יבוא לי אי פעם

[אלה_לי_לה*]

פשרה? לא בדיוק. לכולנו חיים עמוסים ומלאים בטוב, וכולנו משתדלים לא להעיק אחד על השני בקוצר הזמן שלנו. התוצאה? ניפגשים כשאפשר, אוהבים גם כשלא. ותמיד נכונים לשחרר. אלו לא מערכות לגידול ילדים, אלו מערכות מלמדות ומעצבות, מכל אחד מהם אני לומדת על האדם שאני רוצה להיות, והם לומדים על האדם שלא חשבו שאפשר להיות. ובעיקר, אנו נותנים אחד לשני אהבה ותמיכה ללא תנאים, ללא מחויבות לעתיד, היום ועכשיו כל עוד זה טוב ונכון. וזה נפלא.

זה החיסרון בלא להתאהב, זה ממשיך כבר הרבה זמן, וימשיך בתור חברים אוהבים אולי לעד, אבל התשוקה להתאהבות עדין מרצדת לה, והיא שאנו מחפשים לכולנו, לאורך זמן.

פלונית, תראי איזה יופי, שוב חזר אותו המרגיעון : ההסכמה כוללת בתוכה את אי ההסכמה - לפרטיה
ותרי על הבדידות והיאוש, הן לא משרתות אותך, תהני ממה שיש ופתחי את עצמך לדברים נוספים, דברים נוספים ומערכות נוספות יבואו כשתתני לעצמך לקבל אותם. מבטיחה

אתמול בערב חזרנו שלושה מבילוי משותף, שם ניסיתי לעודד את הראשון להכיר את האקסית המקסימה של השני, ועודדתי את השני לבקש את מספר הטלפון של בחורה חדשה שהופיעה בבילוי. קשר חדש לאותו האחד. הם צוחקים עלי שאני ממחזרת בחורות, אבל באמת קשה למצוא את הבנות המוצלחות שיתאימו להם, הם כל כך שונים ונפלאים בצורות שונות, ואנו, כולנו, מלאי ציפיות מוסריות ואינטלקטואליות מבני זוגנו. נדיר למצוא את אלו שיוכלו להגשים את המקום שאנו רוצים. אבל הם שם.
בסוף הערב במכונית נישקתי את שניהם, הבחורים שלי, הרגשתי כל כך מאושרת. כיצד זכיתי לקשרים כל כך מעשירים וכנים?

תחילת שבוע נפלא
אלה

[פלוני_אלמונית*]

אלה לי לה
בהצלחה, גם הלאה כל חייך. הלוואי על כולם. (לא 3 גברים! - התייחסות שלווה כזו)

[מוריה*]

לפעמים אולי יותר קל שלושה גברים מאשר גבר אחד, (כמו עם ילדים)

[מוריה*]

מצד אחד מעורר קינאה, מצד שני ברור שזה משחק וזה כייף אבל לא טוב, ועם כל הקושי אין על זוגיות מונוגמית מושלמת של איש ואשה. בת כמה את? את לא רוצה להקים משפחה?

[kelevra*]

פעם ראשונה כאן. זוגתי גילתה לי את המקום הזה. בחיי שזה מעודד לראות שאני לא היחיד שכותב על יחסים פתוחים.
פשוט עולמות מקבילים, איך לא ראיתי אותך בשום מקום בשלוש וחצי שנים שאני כותב.
קודם כל, אני ההוא שפרסם את הטורים ההם בYNET ויש לי גם בלוג בתפוז שבו אני כותב בין היתר על יחסים פתוחים או כמו שאני מעדיף לכנות אותם, יחסים אינקלוסיביים.
שנית, אני שמח שיש מקום אלטרנטיבי לדון בו בפוליאמוריה (לא אוהב את המילה הזו מבחינה טכנית. הסנוב שבי טוען שאסור לערבב יוונית ולטינית. או פוליפיליה או מולטיאמוריה, צריך להחליט ) וביחסים פתוחים.
אני בוחר להגיב דווקא בבלוג שלך ולא במדור הכללי כי זה אישי - הבלוג הזה הוא פן שלך, ממש כמו שהבלוג שלי הוא פן שלי, ושניהם מייצגים את ההתעקשות להמשיך ולכתוב לגמרי לבד על הנושאים האלו.
אז שיהיה בהצלחה, אולי אקפוץ לבקר מפעם לפעם @-}-

[אלה_לי_לה*]

ברוך הבא, וברוכה הבאה.

שמור על הסנוב בפנים, הלחמים בין שפתיים יכולים להוות את הדרך לסובלנות גם בין עמים


ולך מוריה - הציצי בדף מדור אהבה חופשית פוליאמוריה ובדף איך הפכנו לפוליאמורים
שם תמצאי את התשובה להאם אני רוצה להקים משפחה , בדף הבית שלי תגלי בת כמה אני וכנראה גם תשובות לשאלות אחרות.


ברור שזה משחק וזה כייף אבל לא טוב

לא ברור בכלל. וגם ממש לא משחק. הקשרים הללו לא נורמטיבים, גם לא מושלמים. אני והבנים שלי במקומות שונים בחיים ובתפיסות העולם. כל אחד מהקשרים הללו שונה, ועוד ימשיך להשתנות. אבל עכשיו הם טובים לנו. לבנתיים, וגם זה נפלא.
אז למה לא טוב?

[אורי_יורמן*]

רציתי לומר שעד כמה שאני מכיר את אלה, היא ממש לא משחקת פה משחק. כך היא חיה וטוב לה.
זה לא משהו זמני, וזה לא משהו שנראה שהולך להתפוצץ לה בפנים בעתיד הקרוב.

וכן, היא אנושית, וחווה קשת די רחבה של רגשות, משמחה ועד קינאה, ובכל זאת טוב לה.

מ פ ר ג ן

אלה, אם מפריע לך מה שכתבתי את מוזמנת להעיר לי או למחוק

[אלה_לי_לה*]

קינאה, צביטה, השידוך שערכתי מתקדם יפה. הילד מאוהב ברמה של בן 12. אני מאושרת עבורו, ומקנאה עבורי. הלוואי וגם אני הייתי מתאהבת בכזו קלות.

[אלה_לי_לה*]

הם מכירים שבוע וחצי, והוא מאוהב. ידעתי שזה ילך מהרגע הראשון. עדין קשה לו להודות שהוא מאוהב, אבל אני כבר מצהירה בקול רם ומסבירה לו שזה ממש ממש בסדר. רואים במבט שלו כשהוא מדבר עליה. הוא לא פולי, למרות שאולי עוד יחליט להיות. בנתיים הסקס ביננו שוב מוקפא, הקשר החברי לא. לפעמים אני תוהה, כשהוא מתאהב אני מרגישה שאין לו מקום עבורי. הוא לא בטוח איך להיות איתי כשיש תשוקה לאחרת. ובמקרה שלנו למרות המשיכה החזקה, ברור מתמיד שקשר עמיד לא בריא לנו ליצור. הוא בדיוק מה שהבטחתי לעצמי לא לחיות איתו, אנו לא בריאים אחד לשניה כזוגיות. והוא גם ההסבר המצוין ללמה זוגות מחורבנים נשארים ביחד. כי לפעמים המשיכה חזקה מכל הסבר או היגיון. מצד אחד שמחתי, אולי עכשיו כשיש לו זוגיות בריאה אני אתרחק, אשתחרר מהמשיכה המטורפת הזו שברור לי שלא תוביל אותנו לנקודות בריאות? זה הצעד ההגיוני לצעוד. אבל לא. למרות שהוא לא מאוהב בי, היום, הוא הוכיח שוב. כשברור לו שאני זקוקה לחום ואהבה, הוא מתייצב. מחבק עוטף וכאן. פשוט כאן. עבורי.

זו לא זוגיות, ובתקווה זו גם לא תהיה, עד שלא נשתנה שננו. אבל האינטימיות, האהבה והדאגה ההדדית קיימת. והוא מפתיע. גם כשהוא מאוהב. הוא שומר לי מקום.

תודה אהוב.



היום היה יום קשה, לימודים, חרדת בחינות. אכזבה קשה מעצמי. רציתי לבכות ולא הצלחתי. אבל במקום לבכות התחבקתי, עשינו ספורט, מתיחות על הדשא, עמידות ידיים וראש, גלגולים בדשא שהופכים שוב ושוב לחיבוקים.
ואז בא גם השני, וישבנו שלושתנו, מזכירים לי שאני אהובה. הלכנו לקנות 3 בקבוקי בירה. ירדו גם השכנה ובעלה עם הכלבה, הביאו עוד קצת בירות, וחברה נוספת הצטרפה. ואח של השני בא לבקר. משתכרות לכדי צחקוקים טפשיים וטריקים עם הכלבים. משחקי מילים. 6 בקבוקי בירה לשבעה אנשים בוגרים. וזה מספיק כדי שכולנו נשתכר קצת. בדיוק מספיק כדי לגרום לי להפסיק בדכדוך, לתרגל אומנויות לחימה, לקבוע שוב לעוד שבוע וחצי. אז יגיעו התוצאות. אבל הן כבר פחות משנות. כשאני מוקפת בכל כך הרבה חברים ואהבה אני זוכרת שוב - "הכל בסדר"

באמת הכל בסדר, עכשיו שום דבר לא משנה. ועוד שבוע וחצי, לא משנה מה תהיה התוצאה. זה כנראה ממש ממש טוב, עכשיו אני רואה את הטוב בשתי הדרכים האפשריות. ולא מפחדת.


המרגיעון כותב :"הציפיות רק לכריות", ואני לא עומדת בו. אני מצפה. אבל כמה נפלא כשהם מצליחים לעלות מעל כל הציפיות.

תודה חברים, תודה אהובים
תודה

[אורנה*]

הוא לא פולי, למרות שאולי עוד יחליט להיות

?!?!?! יחליט להיות ?!?!?!?!

[עיזה_פזיזה*]

אלה לי לה
את גדולה, את מרתקת, את שילוב מקסים של גילגולים, עמידת ראש, רגליים על הקרקע, ראש טוב, ולב עד השמיים
גע גע ת

[אלה_לי_לה*]

כייף להציץ ולראות שהיו אנשים כשחסרתי

עיזה'לה - גם אני מתגעגעת. מה שלום האחו? שקט ונעים? סוער ותוסס? שמיכה וחמור בדשא? מנצלים היטב את עונת הדובדבנים?


אורנה - ברוכה הבאה אני מאוד אוהבת את שמך, זה גם שמה של אימי. אבל היא לא נוהגת לגלוש ברשת.
מדוע מטריד אותך שהוא יכול להחליט להיות פולי? ככל שעובר הזמן אני מבחינה ביותר ויותר מקרים בהם אנשים מתאהבים במספר אנשים בו זמנית. וגם באנשים שבוחרים לעצור בעצמם. זה עניין של בחירה. הלא כן? כרגע הוא בוחר שלא לאפשר קשר עם יותר מאחת. אבל אינני יודעת במה יבחר מחר.
אחת מחברותי הקרובות מנהלת כרגע קשר עם גבר שמאוהב בה, וגם בחברה שלו. שלא יודעת על הקשר הנוסף. וגם היא ממכחישות הפולי, למרות הסיטואציה ההזויה. מה דעתך על מקרים שכאלה?

יום מקסים לכל הקוראות הסמויות והגלויות
אלה

[אלה_לי_לה*]

בקרוב התינוק הראשון למשפחה הפוליאמורית הראשונה שהכרתי יפסיק להיות תינוק. בקרוב הוא יחגוג שנה, ויהפוך באופן רשמי לפעוט. איזה כייף
הם גרים בקהילה תומכת, וכולם יודעים מי האבות, מי האמא ולאן כל מערכות היחסים מתפתחות. והוא גדל, ובקרוב יתחיל לשאול בעצמו על הנורמטיביות של העניין בקהילה שלהם. רק בעוד שנים רבות הוא יגלה שיש גם קהילות אחרות, בהם אמא שנשואה לאבא ואבא נוסף שנשוי לאמא נוספת ומאוהב באמא שלישית הם לא נורמה. רק אז הוא יגלה שזה קצת מוזר לאנשים מבחוץ. עד אז, מעניין מי הוא יהיה.

מזל טוב אהובים, אני מתגעגעת ורוצה לראות אתכם גדלים, אבל כרגע כולנו כל כך רחוקים ועסוקים, אני יכולה רק לחבק מרחוק ולהמשיך לייחל שתשלחו לי כבר תמונות חדשות. אוהבת
אלה

[אורי_יורמן*]

<עוקב בהנאה>

[תום*]

הי אלה!

לפני שבוע גיליתי שמכר נשוי שלי הוא פולי. לאשתו (גם פולי) ולו יש תינוקת, כמעט בת שנה.
איזה כיף שיש יותר ויותר ילדים שנולדים למשפחות פולי! כמו במשפחות אלטרנטיביות אחרות, ככל שיהיו יותר ילדים ככה יהיה יותר קל לבאים בתור.
אני שמחה שהם עשו את זה קודם, ויהיה לנו עם מי להתייעץ כשיצוצו השאלות.

[אלה_לי_לה*]

מדליק!
איך גילת? אני תוהה איך שיחות כאלו מתפתחות.

וכמובן מזכירה את תמרה - הקהילה בפורטוגל, יום יבוא ואחיה שם זמן מה, יש להם נסיון ליצור דבר מיוחד מאוד, וכנראה שגם הצלחות.

אם את רוצה לבחון - תהני : http://www.tamera.org/index.html

מרגיעון - אין ידיעה נקנית אלא בהתבוננות פנימה


חיבוק גדול
אלה

[אלה_לי_לה*]

משתגעת על קונספט שיחות יחסינו לאן. הרי במקרה שלי זה חייב להיות הרבה יותר מסובך.

אתה, אישתך, החברה שלך, החבר שלי, החבר הנוסף שלי, הידידה שאיתה אני שוכבת, אני, ובל נשכח את החתולים.
מה הפלא שלהבין איך נמצא מקום לשנינו מרגיש מסובך. אבל איזה כייף כשרוצים.

[אלה_לי_לה*]

כותבת המון לאחרונה, רק לא לכאן.

כותבת לעצמי, זכרון דברים.

תקופה לא פשוטה בחיים, תקופה לא פשוטה בזוגיות. הם רחוקים פיזית
אני רחוקה נפשית

אני מתגעגעת, אבל חסרת פנאי. משתוקקת ליותר ולא יכולה לתת לעצמי את הזמן והפנאי לממש

[אלה_לי_לה*]

"אחת שתים שלוש אנחנו שלישיה
שלוש שתים אחת נולדנו יחד..."

לא נולדנו יחד, אבל נקשרנו בזוגיות ההזויה שלנו
ועכשיו כשכל אחד ואחת מאיתנו בחלקים אחרים של הארץ
זה קשה, זה כואב
הפנאי שהיה מוגבל גם אז, מצטמצם לכמעט כלום. למפגשים מסורבלים פעם בחודש
לטלפונים וצ'טים מתגעגעים.
הגעגוע כואב בצורה מוחשית. ואולי זו הדרך הנכונה לדעת שצריכים להתאמץ ולהמשיך להשאר יחד.

[אלה_לי_לה*]

מתגעגעת, חסרה, חסרת פנאי
מתעוררים דיונים ביני לבין הבחורים על הצורך למצוא דרכים לספק יותר זמן. זו בעיה כשאני לומדת מידי יום מהבוקר עד הערב. ושניהם עובדים.
כשמרחק הנסיעה ביננו נע בין שעתיים לשלוש לכל כיוון.

כשכרגע אין אפשרות לחזור לחיות קרוב יותר, כל אחד מאיתנו ממוקם בעיר אחרת כדי לממש את השאיפות שלנו לשנים הקרובות, עד שנוכל להיות שוב קרובים יותר. כמו צבא, כמו להשלח מהקיבוץ למשימות בגלות. מוותרים על ההנאה המידית לטובת מטרות רחוקות.

אוף זה קשה


כל אחד מאיתנו מחפש מקורות תמיכה, חום, קרובים יותר.
מספרים אחת לשניה על החברים החדשים, על החיפוש אחריהם, על הקשיים והתשישות
הודעות SMS ושיחות טלפון קצרות, מקוצר היכולת הכלכלית.
ביקורים חטופים שנדחסים ללו"ז בלתי אפשרי.

מחפשים אחד עבור האחר והאחרת אנשים נוספים שיוכלו לספק את מה שמי שרחוק לא יכול.
את החיבוק האמיתי, את הזמינות.

הפנאי הופך להגבלה הקשה ביותר, אך העדרו לא מבטל את הצורך באהבה ותמיכה

[אלה_לי_לה*]

להכיר בחור חדש

הם לרוב באים בזוגות, שני פוטנציאלים לפחות. או שלא מגיעים בכלל, ואני צמאה.
האמנתי שנפגש ויגיע דרדס שלא ימשוך אותי בכלל.
לפעמים יש הפתעות, הגיע והתגלה כבחור נאה וגבוה, מלווה בכלב יפיפה.


להכיר אותו ולהבין שהוא רוצה, מהשניה הראשונה. רוצה מאוד.
לבקש שישחרר, שלא ידלק כל כך מהר, כי יש עוד המון שהוא לא יודע
לצערו אני עוד אפתיע אותו

נראה אותך, מה כבר תוכלי לומר שירתיע אותי? תהה

ועניתי:
יש לי שני חברים, שני קשרי לונג דיסטנס. הם רחוקים פיזית מה שמקשה על זמן מספק.
אני מחפשת את השלישי, שיהיה קרוב יותר
לגלות אותו המום, הוא כל כך רצה, אבל הוא לא מוותר. מסתקרן, מנסה לעכל.
לא מכיר את המונח, לא מכיר את התפיסה. אבל הוא נמשך. לכן לא פוסל על הסף
הוא רוצה, ואני?


מצחיק להציג את המערכות שלי לפוטנציאלים שלא מכירים את העולם בו אני חייה. זה יוצר פחד קל לפני כל דייט.
במיוחד כשחברים משדכים, אבל לא טורחים להבהיר למשודך את מלא המורכבות.
ומעט מפתיע לראות את התגובות, יש הרבה פחות פסילות אוטומטיות ממה שחשבתי

[י_פה*]

אלה לי לה, תוהה מדוע דחוף כל- כך להמום אותו מהתחלה ? אולי המציאות תפתיעה אותך ויהיה מצב שתרצי רק אותו כרגע . אז איך קשורה הפולימרה למציאות בו יש בחור מקסים שאולי תרצי להמשיך קשר איתו ? האם היא גיבנת על הגב? או לחילופין האם היא דגל להתפאר בו ?
עקרונות ודרך חיים זה דבר טוב , אבל איך הם קשורים למציאות הספציפית ? לא ברור לי.
אם תרשי לי להמשיך הייתי שואלת אותך , אולי את פוחדת פחד מוות מקשר אמיתי ? שמא חלילה תהיי עלולה להידחות.
אם לא מתאים לך תמחקי.
אגב, לי אין שום דבר נגד פולימרה.

[אלה_לי_לה*]

שלום י פה, וברוכה הבאה

אציג לך שאלה, אם את מחפשת אדם כדי לחיות איתו את חייך, לא ראוי להתחיל בכנות?
פוליאמוריה היא חלק מהותי מאורח חיי, אולי אתאהב, הלוואי ואתאהב, אבל כמו שכבר הכרתי בעצמי, אהבה חדשה לא תבטל את אלו שקימות.
יש לי שני אהובים, משמע אני אוהבת אותם ואינני מעונינת להפרד מהם, להתחיל מערכת נוספת בלי להציג את הסיטואציה לאחר תהיה מחווה אכזרית.

לא מסכימה?

האם אני פוחדת מקשר אמיתי? לא ככל שאני מבינה בצורה מודעת.
האם הקשרים שלי אמיתיים כבר היום? רובם, לא כולם. וזה ברור לי, יש גם קשרים זמניים ומהנים, ויש אחרים. אני שלמה איתם.

עלולה להידחות? לא מפחיד במיוחד, דחיתי ונדחתי בעבר, החיים ממשיכים.


קראת את הדף מתחילתו? ודפים נוספים במדור?
יתכן והם יציגו עמדה שלא הכרת.
בברכה

אלה

[אלה_לי_לה*]

מרגיעון מדף הבית שלי : תפקידך הוא לחיות את חייך, לא להיות בשביל אף אחד שום דבר, אלא פשוט לחיות את חייך.

לא מקבלת אותו כאמת מלאה. אבל טוב לשמוע אותו מפעם לפעם.

[זוג_צעיר*]

הי אלה, זו אני - החברה ההרה שלך שהיא גם אשתו של אחד החברים שלך
פתחנו דף בית.

קוראת על הבחור החדש שלך ושמחה בשבילך על הדייט המוצלח, שמקווה שימשיך.
אני רוצה לספר לך משהו מעברי הרחוק. כשאישי היקר ואני התחלנו את הקשר בינינו, עניין הפוליאמוריה היה על השולחן די מהתחלה, בעיקר מכיווני. לאישי היקר היו קשרים נוספים, אבל הוא היה מוכן מבחינתו גם לעבור למונוגמיה. אני, לעומת זאת, עברתי שנתיים וחצי במונוגמיה והבנתי כמה זה לא מתאים לי כשיטת חיים. עם זאת, כשהגיעה ההתאהבות הגדולה באישי פשוט לא רציתי אחרים. היו לי פלרטוטים ואפילו התמזמזות פה ושם, אבל במשך 3 השנים הראשונות שכבתי רק איתו, מרצוני החופשי. הוא שכב גם עם אחרות ושנינו המשכנו לראות אנשים נוספים בחיינו, אבל מבחינה מינית הייתי די בלעדית. עם זאת, עצם הידיעה שיש לי את האופציה, שאני באמת חופשיה ואני בוחרת בכל יום מחדש עם מי לשכב ועם מי לא, מרצוני החופשי בלבד, חיזק מאוד את הקשר בינינו.
העניין של בלעדיות מינית לא מתאים לי לאורך זמן והיום המצב שונה מאוד, כידוע לך. אבל חשוב לזכור שאין כורח להיות כל הזמן בריבוי קשרים כדי להיות פולי - עשי רק מה שנוח לך.
אני חושבת שלהציג ל"מועמד" תמונה מורכבת כזו עשוי לעזור להבין יותר מאיפה את באה. אצלי ההסבר הוא: בלעדיות מינית זה אולי יופי לתקופה מסויימת, אבל אני לא רואה את עצמי חיה ככה לאורך 20 שנה או לכל חיי, ולכן האיש שאיתו אבחר לחלוק את חיי יהיה צריך להיות מודע לזה ולקבל את זה, בתקווה גם להנות מכל מה שזה מאפשר לו.

או לחליפין: אני אוהבת שני אנשים אבל לא חולקת איתם את חיי ומחפשת קשר רציני ועמוק. עם זאת, אני לא רואה את עצמי פשוט "מעיפה" את האהובים שלי מחיי.
כמו שכתבת את זה פה, זה נשמע כאילו את מחפשת "פקק" שיסתום את חור הריחוק הגיאוגרפי, וזה לטעמי הרבה יותר מרתיע מאשר פוליאמוריה. לדעתי, מהכרותי איתך, זו בעיה ניסוחית ואני לא יודעת איך ניסחת את זה מולו.

מקווה שלא השתלטתי לך על הבלוג.

[פלוני_אלמונית*]

כל כך שמחה לקרוא אתכן. אלה לי לה, זוג צעיר. מרגישה המון הזדהות עם החשיבה שלכן.

[אלה_לי_לה*]

שלום יקרה, איזה כייף שאת כאן ושלום גם לך פלונית

הדייט היה מקסים, לא ברור אם אני רוצה דייט שני, אבל החלטתי לקחת את הזמן, להכיר ולגלות משם.

כמו שכתבת את זה פה, זה נשמע כאילו את מחפשת "פקק" שיסתום את חור הריחוק הגיאוגרפי, וזה לטעמי הרבה יותר מרתיע מאשר פוליאמוריה. לדעתי, מהכרותי איתך, זו בעיה ניסוחית ואני לא יודעת איך ניסחת את זה מולו.

כמובן שמולו ניסחתי אחרת, הסברתי עלי והסברתי על המערכות שלי. פקק זו הגדרה מצוינת לסקס בלבד, וגם את זה אני לא בנויה לעשות בלי ליווי רגשי חזק. כשאני מחפשת אנשים לחלוק איתם חיים לטווח ארוך חזון השבט צריך לעלות, בהנחה ואני רוצה אותם איתי.

כבר היום אני אוהבת שני אנשים וחולקת את חיי עם אחד מהם, גם אם הוא חי במרחק של שעתיים וקצת נסיעה לכל כיוון. זה לא סותר את הרצון שלי בקשר נוסף, רגשי, רציני ועמוק. זה גם לא סותר את התחושה שכרגע אין בי מקום לקשר "לונג-דיסטנס" נוסף. שקשר חדש חייב לצמוח כאן קרוב.
בכלל, קשרים אצלי צומחים רק כשיש קרבה, רגשית ופיזית. הם יכולים לשרוד את המרחק אחרי שהשרישו, אבל כדי להתחיל ולהתבסס אני חייבת שיהיה קרוב יותר

חיבוק ולילה טוב
אלה

[פלוני_אלמונית*]

שלום אלה!
מתנצלת על הפלוניות..
קראתי כאן בזמן האחרון ומרתק לשמוע אותך. תודה על השיתוף שלך!
רציתי לשאול איך אתם שומרים על בריאותכם המינית, כשיש כ"כ הרבה פרטנרים (בפועל/פוטנציאלים)?
אם זה לא מתאים לבלוג אפשר להעביר לדף אחר

[אלה_לי_לה*]

שלום פלונית
אכן, לא מחבבת את הבחירה באלמוניות, אבל בבחירה להתנצל קנית אותי. D-:

מחלות מין זה מפחיד, ואחת מהמחויבויות שלנו היא שמירה על הבריאות של כולנו. לא מוותרים על קונדום, אם משהו בפרטנר נראה חשוד עוצרים ובודקים בצורה אחראית. בנוסף, מאחר ויש מחלות שעלולות לעבור גם עם קונדום, פעם פעמיים בשנה עוברים בדיקה למחלות מין. לשמחתי אני ממשיכה להוציא תוצאות שליליות. חלק מאיתנו בחרו להתחסן נגד פיפילומה, אני עדין חוששת יותר מרמת הניסוי של החיסון, ופחות חוששת מסרטן. נקווה שהרגיעה שלי תמשיך להיות מוצדקת.

[אלה_לי_לה*]

קראתי כתבה על הקומונה של גואל ציון. לצערי לא יכולה לסרוק ולהעלות אותה. אנסה, אולי אוכל לסרוק באוניברסיטה.
המעניין שגם בתוך הנסיון התקשורתי להציג את החיים שלהן כגהינום יש נקודות קטנות אך ברורות של אור והצלחה.
המון תמיכה הדדית, כולן משתתפות בגידול הילדים, הפחד של הרשויות - ברגע שיאפשרו להן להפגש יחזרו לחיות יחד.

מה שעוד היה - מקום של דיכוי וחשכה. הקטנה של הנשים והילדים. שליטה מנטלית, ואולי גם גופנית בנשים הללו. שמירה על בורות והערצת אדם-אל-גואל
משתוקקת לדעת יותר, בלי כבלי הרייטינג והעיתונאות. אולי יום אחד גם אדע.

למה חלקן רוצות לחזור, שנה אחרי. מה באור הקטן היה חזק מספיק כדי לגרום להן להשאר.

הלוואי ואצליח לבנות את החלום שלי, למקם את האורות הללו ולהגדילם, להצליח ליצור לכל אחת ואחד מאיתנו מקום של אור, מקום בו כולנו דואגים לאורות של כולנו, מגדילים ומעשירים. לאור מחמם ואוהב, לא לשריפה.
לאהבה גדולה ואושר רב. להצלחה

[פלוני_אלמונית*]

?! WTF ?!
למה חלקן רוצות לחזור, שנה אחרי. מה באור הקטן היה חזק מספיק כדי לגרום להן להשאר.
מה שגורם לאישה מוכה להישאר עד מוות. מה שגורם לילד שהוריו התעללו בו בדרכים שונות, לאהוב את אבא ואמא.

תבדקי טוב-טוב שמא גם הנטייה שלך נובעת מתוך חולי

[אוריאל*]

• הכתב בלשון נקבה אך מתייחס לכל המינים

אינני מכיר את גואל או מישהי מהחבורה אלא כמו רובנו מאמצעי התקשורת
ואני חושב שלא נכון לשפוט אותן לטובה או לרעה (אנחנו שופטי מרום?...).
אך כמו ש אלה לי לה ציינה נראה לי שהשונות שלהן מאפשרת פתח לחקירה דרך סיפורן לפוליאמוריות ולמאמינות בשבטיות.
בזר מתחבא הרז (זר=רז). בשונה ובבלתי מוכר מתחבא סוד וסודות צריכות לגלות

[פלוני_אלמונית*]

שהשונות שלהן מאפשרת פתח לחקירה דרך סיפורן לפוליאמוריות ולמאמינות בשבטיות
וכך גם סיפורן של כל הבנות משחר ההיסטוריה, שנפלו קורבן לניצול מיני קבוצתי במסגרות כאלה ואחרות (קיבוץ, בית הספר, וכן הלאה...).
אכן, השונות שלהן היתה ממש ברכה בשבילן, והפוליאמוריה והשבטיות הביאה לחייהן המון אהבה @}

[מיכל_בז*]

נראה לי שדרך סיפורן אפשר בעיקר ללמוד על התעללות נפשית ועל פחד.
יש הבדל בין כת לשבט.

[אלה_לי_לה*]

פלוני אלמונית, איזו קפיצה!
אין אונס בזוגיות מונוגמית? אין ניצול מיני במשפחות רגילות?

האפשרויות רבות, אני מאמינה בלחקור אותן. בשיחות ובהכירות אישית, לא בתבניות או תשקורת.
אני לא מפחדת מסיפורים קשים, משונות, ותמיד מוכנה ללמוד.

ממליצה לבדוק טוב טוב בעצמך מדוע את קופצת בכזו מהירות לחפש מחלות. ממה את מפחדת?

אוריאל - ברוך השב, אהבתי את מיקוד הזר -רז. מקסים

מיכל - ברוכה הבאה. כמובן שיש הבדל בין כת לשבט. יש המון הבדלים! חושבת שציינתי חלקיק מהם בהודעה הראשונה שלי בנושא

[צוויליך*]

הי אלה,

השתפלצתי (-: לקרוא שאת מביאה את גואל רצון כדוגמה לחיים בקומונה.
זה שיש טוב בכל רע וניצוץ בכל חושך וכו' וכו', אוקיי, עדיין, הגואל ושבטו כל כך רחוקים ממה שהבנתי שאת מחפשת...
את מדברת על חופש. אני מעריך את זה ומסכים עם חלק גדול מהרעיון בבסיס הפולי.
גואל הוא טיראן. עריץ. היחיד שהיה לו חופש, לפי כללי השבט המרשים שלו.
הדרך שלו סותרת מחשבה חופשית, בחירה חופשית, דיעות שונות ועוד ועוד...

ללא ספק, מהכל אפשר ללמוד. "מכל מלמדי השכלתי" (תהילים).
כמו ללמוד מהתדרדרות גרמניה בשנות ה-30 עד השלטון הנאצי, כדי שלא נגיע למקומם (לא אני לא מנסה לחסל את הדיון! (-: ) .

תראי, אולי פשוט העלית נושא שמעניין לך, צורה נוספת (מעוותת) של חיים במשפחה על-זוגית, ואנחנו פה, שרגילים לקרוא בשקיקה וקצת בקינאה (-: על הפולי ועליך, עשינו ישר השלכות נמהרות...

חג אורים שמח

צוויל

[אלה_לי_לה*]

וואו, צויל, אם גם אתה נפלת להתחלחלות לשמע השם "גואל רצון" כנראה שאני באמת צריכה להבהיר.
די מצחיק, חשבתי שאחרי כל המגילות שכבר כתבתי זה יהיה ברור לכולם שדרכו אינה דרכי. אני חושבת שאפילו את זה כבר כתבתי לא פעם, באותן מילים מפורשות.

אתה צודק בשתי ההכוונות שלך, _ללא ספק, מהכל אפשר ללמוד. "מכל מלמדי השכלתי" (תהילים).
כמו ללמוד מהתדרדרות גרמניה בשנות ה-30 עד השלטון הנאצי, כדי שלא נגיע למקומם (לא אני לא מנסה לחסל את הדיון! ) .

תראי, אולי פשוט העלית נושא שמעניין לך, צורה נוספת (מעוותת) של חיים במשפחה על-זוגית, ואנחנו פה, שרגילים לקרוא בשקיקה וקצת בקינאה על הפולי ועליך, עשינו ישר השלכות נמהרות..._

בחמש השנים האחרונות אני עורכת מחקר קטן ועצמאי על קומונות מסוגים שונים, שבטים, כתות, קיבוצים, משפחות אלטרנטיביות, קהילות ובחירות קהילתיות.
משתדלת להכנס קצת יותר לעומק מההגדרה הנפוצה של התקשורת. מנסה לבחון מה החזיק אותם יחד ומה גרם להתפרקות אם נגרמה. מה הניע איזה תהליך. מה הביא למקומות טובים ומה לרעים.
לומדת כדי להכיר יותר את הכיוונים השונים להם ניתן לפנות, לבחון ניצנים מהם צריך להמנע ואחרים שאולי כדאי לעודד.

היזהרו מהשלכות נמהרות, היזהרו מהכללות. פתחו עיניים ובחנו בעצמכם היכן המציאות והיכן ההזיה.
אני משתדלת לפתוח. וכן, הכת הזו החזיקה המון שנים בסביבה עוינת (פנימית וחיצונית)
אני חושבת שחשוב ללמוד אותה. לא לשחזר אותה!

אלה
חובבת גדולה של גודווין

[צוויליך*]

הבנתי. נרגעתי. הכל בסדר (-:
תודה.

צוויל

[אלה_לי_לה*]

שקט כאן, בעיקר כי אני שוב בארון
הלימודים גרמו לי להסתתר, בכיתה נורמטיבית שמרנית, ביסקסואלית היא הגדרה שתרחיק אנשים ופוליאמוריה תגרור שיחות נלהמות עם הצוות תוך דיונים על שפיותי ואשפוז כפוי.
אני מסתתרת.

את רוב כתבי העברתי לבלוג אישי ולא מזוהה, כיומן אישי לעיון בעתיד

רוב חברותי לכיתה לא יודעות על מערכות היחסים שלי, ארבע יודעות שאני נמשכת גם לנשים, שתיים על הבחירה לחיות כפוליאמורית.


מפעם לפעם בנות מהכיתה רואות אותי ואת אחד הבחורים, הן יודעות שהוא חבר שלי, הן רק לא יודעות שלפעמים כשהן מרכלות, כל אחת מדברת על בחור אחר

שונאת להסתתר, חוששת מהרגע בו מישהי לא נכונה תבין דברים לבד.
מדהים עד כמה הלימודים הללו נכנסים לחיים הפרטיים שלי

אוף

[פלוני_אלמונית*]

_היזהרו מהשלכות נמהרות, היזהרו מהכללות. פתחו עיניים ובחנו בעצמכם היכן המציאות והיכן ההזיה.
אני משתדלת לפתוח. וכן, הכת הזו החזיקה המון שנים בסביבה עוינת (פנימית וחיצונית)
אני חושבת שחשוב ללמוד אותה._

[אלה_לי_לה*]

אוספת מכתבי עבור פנזין שכותבת חברה בבריטניה, נעים לחזור ולקרוא דברים שנכתבו כשלא פחדתי מה יקרה כשיגלגלו את שמי בגוגל.

[צוויליך*]

בכיתה נורמטיבית שמרנית
לא התכוונת לכתוב במדינה נורמטיבית שמרנית ?

שאלה:
יכול להיות שדווקא ההסתתרות שאת שונאת שמה אותך במקום נרדף?
אולי יש מקום מדויק בו אין מקום לשיחות נלהמות עם הצוות, לא על עניני המגדר האישיים שלך ולא על שפיותך? מקום של להבהיר שגם אם יש למי מהצוות
דעות שמרניות או אף ארוך הוא ישמור אותן ואותו לעצמו.
אני תוהה. ודאי שלא מבקר אותך על איזה מחסור באומץ או משו...

צוויל

[אלה_לי_לה*]

אולי, המדינה והכיתה שלי שונות, אני מכירה אנשים אחרים שלומדים בסיטואציות אחרות ולא חייבים להסתתר, אצלנו בלימודים שמו למטרה לעצב את האופי והאישיות שלנו כך שתתאים למודל מטפל ספציפי, הרגע בו הצהירו על כך בהודעות כתובות לבית הספר כולו היה הרגע בו הבנתי שזה שאני פרנואידית בבית ספרי לא אומר שהם לא רודפים, לצערי

על נטיות מיניות לא מדברים, על יצירת קשרי חברות והשתלבות דווקא כן, בקיצור, אני מתבקשת לשמור את חיי שקטים.

[אלה_לי_לה*]

את אפם הארוך הם דוחפים בשמחה, ומצהירים שימשיכו וידחפו עמוק יותר ויותר.

[סקאלד_מודרני*]

האם את לומדת חינוך קונבנציונלי? מסקרן אותי לדעת באיזו מסגרת של הוראה לא יקבלו אדם\מורה כמכלול ייחודי.

[אלה_לי_לה*]

פרטים מדויקים על מה אני לומדת אתה מוזמן לברר בפלא

[סקאלד_מודרני*]

התקלקל הפלא לפני מספר חודשים, אז אין לי את המספר שלך, ואין לי שיחות יוצאות

[אלה_לי_לה*]

המספר שלי בראש דף הבית, כרגיל.

[או_רורה*]

מצחיק, אני וחברה שפעם הייתה פולי שוחחנו לא מזמן על כל העניין וצחקתי כשהיא הדגישה את ה - "שילוש הקדוש" שאנשים "נורמטיבים" חיים לפיו - מונוגמיים, הטרוסקסואליים, וונילים.
וכמה שזה מפחיד אותם לגלות שיש אנשים מסביבם שפרצו את השילוש הזה, ואיך זה שכשנפרצת אחת מצלעות המשולש בין בני זוג - בדרך כלל אפשר הרבה יותר בקלות לגלוש לשתיים הנוספות....
בקיצור, ראיתי שהדף קפץ אז חשבתי שיצחיק אותך גם...

[אלה_לי_לה*]

מצחיק ומוכר
למעשה, מוכר כלפי כל תחום שנחשב נורמה, ברגע ששוברים את תבנית ככה זה כי ככה אמרו לי ומתחילים לפקפק באמיתות אורח חיינו יכולים לגלות עוד המון מקומות אחרים ששווה להיות ספקנים לגביהם, זו בדיוק הסיבה שפוליאמוריה/נטיות מיניות/צמחונות/שמאלנות/ימניות/סאדו/חינוך ביתי/בחירות מוסריות אלו ואחרות מפחידות כל כך

[או_רורה*]

כן, אני "פתחתי את הראש" וגם חלקים מהחיים בפני שונויות אלה ואחרות, רק כשהתחלתי לבחור אחרת בקשר לחינוך הילדים שלי, להנקה, לעבודה וכל מיני.
בכלל, עד לאותה נקודה לא הרשיתי לעצמי לחשוב בכלל על הדברים האלה.
איזה מזל!
(ואולי לא, כי אני כבר בשלב שבו אנחנו שניים, ולכל אחד יש את השילושים הקדושים והלא קדושים שלו..)

[פלוני_אלמונית*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

הי שלום .חזרתי עם משפחתי לארץ אחרי 5 חודשים ב tamera פורטוגל .האימפולס שלי לשאול האם יש קהילה פוליאמורית בארץ?

[פוליאמורי_בתחילת_דרכו*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

תודה רבה שטרחתן ושיתפתן ממחשבותיכן ואני מעריך מאוד את האומץ שנדרש ליוצרת הדף לצאת בפומבי בתרבות סוקלת ועוינת לכל דבר שכזה.
אני קורא ועוקב פאסיבי של הפוסטים כאן ואחרים. יצאתי לפני כמה חודשים מקשר של 3 שנים שבו הרצון שלי בפוליאמוריה והפחדים של בת הזוג מכך הביאו ליותר מדי לחץ ושליליות.
יש לי כעת קושי עצום וחוסר חשק בלהתחיל הכרויות חדשות מבחינתי. זה קל אם אני אחפש מונוגמיה, התסריט ידוע וברור, איך להתנהג ומה לומר (התרבות יצרה לנו מסגרת מובנית) וגם כך רבים מנסים לשדך לי ונשים מראות עניין.
העניין הוא שאני מעוניין מראש במשפחה רבת משתתפים. ללא קנאה וללא ניסיון לכפות בעלות על מיניות. מודל משפחתי שהוא אנוכי (סיפוק צרכים והבעה עצמית) ומוכוון לטובת הכלל בו זמנית (סיפוק צרכים הדדי).
אני מעוניין להתחיל מראש בכנות עם הקלפים על השולחן.
השאלות והטענות שאני נתקל בהן - "אז איך זה יעבוד?", "איזו וודאות יש לי?", "אתה עדיין מחפש בעצם", "אולי אתה זקוק ליותר נסיון עם נשים לפני שתחליט להתיישב".
אני גם כך עמוס ועסוק שאין לי עניין וסבלנות להשקיע זמן בכל בעלת דעה קדומה ולנסות להמיר אותה. יש לי חברים שעומדים להתחתן וחושבים כמוני אך מראש אמרו שאין להם עניין לערער על הסטטוס קוו והם ילכו עם ברירת המחדל.
אחד אחר גישש עם חברתו והיא סתמה את הגולל על כך בתקיפות ובקרוב הם מתחתנים. לפני כן, עוד גיששו אצלי איפה זה עומד, והאם יש התקדמות מצידי.
קראתי על קהילת תמרה וזה נראה מעניין ומושך רק עבורי קצת מסובך לוגיסטית בהתחיבויות שיש עליי כרגע. נשמע שצברתן נסיון רב בפורום הזה ועשיתן רבות ולכן אשמח להיעזר בכן.
איך מתקדמת המשפחה הפוליאמורית? האם יש קבוצה נוספת שמנסה להתגבש כרגע?
האם יש נשים/זוגות (אני איני ביסקסואל לצערי הרב) המעוניינים/ות לבנות משפחה כזו ומחפשות/ים שותף?
לקחתי בחשבון שאני עלול להישאר לבד בעקבות סירובי להיכנע לתכתיב המונוגמי, זהו מחיר שאני מוכן לשלם בכדי ללכת עם מה שאני חושב שהוא הדבר הנכון.
רק נראה לי שיש עוד כאלו כמוני שם, לפי מה שאני קורא כאן ולא רואה סיבה להמשיך ולחכות.

[פלוני_אלמונית*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אז....
האם יש קהילת פולי מוצהרת בישראל? האם יש פגישות? האם יש פורום?

[אלה*]

יש מפגשים, חפשו בפיסבוק קבוצות, יש כמה. חלקן פתוחות ולחלקן תוכלו להצטרף אחרי שתגלו נוכחות אמינה באחת הפגישות, המתקיימות כל חודש או שנים.
בהצלחה!