ציפי נוראל

אנונימי

דף בית אישי

שלום

אורית שלום האם הצלחתי?

הי ציפי. כן ,היצלחת!!

עכשיו את יכולה ליכתוב על עצמך אם בא לך. את יכולה גם לא.
אבל אשמח מאוד להמשיך ולתקשר איתך דרך פה. דעי שאנשים ניכנסים פה לכל הדפים ועלולים לישאול שאלות שאת לא חייבת לענות עליהם אם לא בא לך. אבל הכל מאהבה.
מחכה לישמוע ממך
באהבה

ציפי
אני משתמשת בדף אורית אוקו ערוסי ולא באורית _אוקו. כי בהתחלה פתחתי דף בשם אורית אוקו אבל אייל ממש נעלב אז שיניתי...

מחכה מאוד!

שלום

הי אורית כמה נחמד שהצלחתי ממש מרגש , את יודעת מאז שגיליתי את האתר כל הזמן רצות לי מחשבות על איזה נושא לכתוב ומה לספר הדבר הכי חזק שעלה ועלה זה כמובן הנושא של גידול ילדים בצל מחלה של אבא ,
האמת שאני כ"כ עסוקה כל הזמן שאני לא מגיעה לעשות את זה היום היינו שוב בהדסה לצורך בדיקה מיוחדת שעמוס היה צריך לעבור בכדי שיאשרו לו להתחיל בטיפול הניסיוני.
ביום ראשון יודיעו לנו אם הוא יכול להתיחל את הטיפול כולי תקווה שכן זהו אני עייפה מידי עכשיו כמו שאת יכולה לתאר לעצמך אבל תמיד כיף לי לגלות שיש הודעות ממך אז בבקשה תמשיכי זה מחמם לי את הלב. נשיקות לתומר גאיה אור וחיבוקים חמים לאייל ועמוץ

ציפי יקירתי
כיף לישמוע עידכונים יומיים ממך.
את לא ממש צריכה ליכתוב משהו מיוחד . אנחנו גם יכולות פשוט להשתמש בדף שלך בנתיים ומי שירצה להיצטרף עם שאלות תוכלי לענות עם תירצי.
מחזיקים לכם אצבעות בקשר לבדיקה

ספרי קצת איך הבנות מתמודדות.

הי ציפי מה שלומכם?
אני אחות של אורית(עם את לא זוכרת)
רציתי לשאול עם הדברים שאורית שלחה איתי בשבילכם הגיעו ליעדם. פשוט אני נמצאת כרגע בבית של ההורים שלי והשקית שלכם נעלמה
את יכולה לענות לי פה(בדף שלך או של אורית) כי אני נכנסת לפה כמעט כל יום לשמוע עידקונים מאורית

שלום אחיעד אז השקית שאורית שלחה אכן הגיעה אלינו עם כל המתנות הניפלאות שאורית שלחה לבנות ההורים שלכם הגיעו לביקור והביאו איתם דרך אגב את הרעיון למתכון של סופגניות אמא שלכם קיבלה ממני כי סיפרתי לה שאני צריכה לשלוח לאורית מתכון פשוט לחנוכה ואז היא סיפרה שיש מתכון קל הכנה שעמוץ אוהב במיוח אז הינה ]שר החידה לגבי העיניין, יום ראשון של חנוכה ואנחנו באמת מקווים לנס חנוכה

הי ציפי
באמת תהיתי מה פתאום קפצה עליה "רוח חג" אחרי שהיא לא מדברת איתי כבר חודשים...
אז תודה לך ,בעצם. באמת אמוץ הכין את סופגניות הלבן והן היו מצוינות.
מה שלומך חוץ מזה??????
ספרי ,ספרי ,ספרי

טוב אורית אז המצב ממש קשה זה הולך ומחמיר מיום ליום והכאב והעצב גדולים מנשוא היום הדלקנו נרות חנוכה ותוך כדי הגיעו אבי ויהודית עורקבי ואיך שהם נכנסו עמוס ואני פרצנו בבכי חוץ מזה עמוס עכשיו בוכה המון כי מאוד קשה לו עצוב לו ומאוד קשה לו להתמודד עם המצב שנעשה קשה גם מבחינה פיזית וגם מבחינה רגשית הבנות כמובן מרגישות הכל

טוב הפסקתי באמצע כי הבנות היו צריכות אותי קשה לתאר במילים את מה שעובר עלינו מאיה בוחרת להיות אצל חברות כמה שיותר ואני כמובן מאפשרת לה כי כ"כ קשה ההתמודדות עם המחלה של עמוס ועם המצב כולו. זהר כמובן הכי קשורה לעמוס וכל הזמן מחפשת את קרבתו ויש הרבה מצבים אבסורדים שלא אוכל כאן לתאר לך זיו מדהימה בהתנהגות וביכולת שלה להבין את הדברים למרות שהיא רק בת שנתיים היא מסוגלת להבין כל כך הרבה ואת צריכה לראות איך היא עוזרת לי כשאני מטפלת בעמוס פשוט לא להאמין ואני מה אגיד לך אורית עצוב זה לא מספיק לתאר את מה שעובר עלי הרבה יותר מזה לפעמים הפחד הוא כל כך גדול ומשתלט על כל חלקה בריאה בופי ובנפשי הכוחות הולכים ואוזלים ואני לא יודעת איך ומאיפה לשאוב מחדש זהו עוד מעט המחשב מתקלקל מרוב דמעות אז אני אפסיק בכדי שאוכל להמשיך ולכתוב לך אוהבת אתכם המון מתגעגעת יותר משתדעו אי פעם שלכם ציפי

ציפי יקירתי
ואוו, אני קוראת ובוכה איתך. כל כך נורא מה שקורה לכם וכל כך עצוב. כשאני כותבת במחשב זה ניראה לי חסר רגשות וקר אבל אני מקוה מאוד שאת מקבלת את החום והאהבה הנילווים לכתב הקר.

אנחנו פה מהמרחק הגדול מחבקים אותכם חזק חזק, אותך ואת עמוס ואת הבנות.

המשיכי ליכתוב לנו כשתימצאי זמן. ספרי עוד על מה שאתם עוברים לטוב לרע. כך נוכל להרגיש קצת איתכם למרות המרחק.
אוהבים ומתגעגעים ומחבקים חזק

ציפי יקירה
מחר אנחנו נוסעים לחופש וחוזרים בשבת.
ניתגעגע מאוד...

הי
חזרנו.
מחכים לישמוע ממך.
אייל ניסה כבר כמה פעמים לשבת וליכתוב לכם אבל לא מצליח לימצוא את המילים המתאימות .הוא מתגעגע וכואב איתכם.
חיבוקים גדולים

לצערי העדכונים שלי הולכים ונעשים קשים מפעם לפעם המצב של עמוס ממשיך להידרדר ובשלב הזה החליטו לא לתת לו את הטיפול הניסיוני בהדסה בשל ההחמרה במצבו כרגע הוא נימצא במרכז הסיעודי בנאות מרדכי והלב נשבר לראות איך הוא סובל הכי נורא זה לעמוד מנגד חסרי אונים בלי יכולת להקל עליו אני לא רוצה להכביד עליכם באינפורמציה מרובה כי זה קשה מנשוא רק אומר לכם שעוברים עלינו ימים ולילות ללא שינה כמובן שהבנות מרגישות ומבינות ושאולות שאלות קשות כשלא תמיד אני בטוחה מה נכון לספר אני משתדלת למרות הכל לשמור על אופטימיות בעיקר בשבילן זהו כואב לי הגב מלשבת ולהדפיס הלואי ואייל היה קרוב שהיה יכול לעשות טיפול לי ובעיקר לעמוס נשיקות וחיבוקים מאיתנו שאוהבים

ציפי, אני מקווה שלא נדחפתי לך לדף (אם כן את יכולה למחוק) אבל את נשמעת בכאב כל כך גדול שאני מרגישה צורך לשלוח לך חיבוק

.

דיברת עם צפריר? אולי הוא יכול לעזור?

ציפי יקרתי
אני בוכה כשאני קוראת את דבריך. כמה עצוב וכואב.
הלואי ויכולתי לבוא ולחבק אותך. קשה כלכך לשמוע דברים כה קשים מרחוק.
קבלי את אהבתינו הגדולה ששלוחה לכם, לכולכם. חבקי את עמוס בשמינו וגם את בנותיך.
כמובן שאין מילים שיכולות להקל על סיבלכם הגדול אך זיכרו שאנחנו אמנם רחוקים, אך פה בישבילכם.
ואנא, הכבידי בפרטים ככל יכלתך, זה אינו מכביד ביכלל

ציפי
שכתי לישאול ,עמוס לא נימצא בבית ביכלל או שחוזר אחה"צ?
בבקשה ספרי ואל תחששי להיכנס לפרטים. אנחנו מאוד רוצים להיות איתכם ואפילו אם זה רק בכאילו.

ציפי, מה אני אגיד לך, אני ניכנסת לדף שלך שלוש פעמים ביום ביכדי ליראות אם הוספת משהו...
אני מתארת לעצמי שאין לך הרבה זמן וכח אבל אני כל הזמן במתח וחששלכם..:-\

עכשיו 12 בלילה וזה הזמן היחיד שאני יכולה לכתוב לכם למרות שאני מאוד עייפה אני תמיד בודקת אם יש משהו חדש מכם זה עוזר לי מאוד הקשר הזה גם אם זה רק דרך המחשב עמוס לא מגיע הביתה בכלל כי מצבו אינו מאפשר זאת היום התחילו טיפול נרקוטי כיוון שהוא סובל כאבים נוראיים למרות הבילבול בו הוא שרוי הוא מבין שהוא לא מקבל את הטיפול לו הוא קיווה כל כך ואני חושבת שזאת אחת מהסיבות של ההדרדרות המהירה במצבו. אין לכם מושג כמה זה נורא לעומד מולו מבלי יכולת להושיט עזרה ולהקל עליו.
הבנות כבר לא ראו אותו יומיים כי הן לא רוצות ללכת למרכז הסיעודי למרות שהן מאוד מתגעגעות אליו ולא מפסיקות לדבר עליו. ההורים שלו כל כך אומללים וכל הזמן רק רוצים לעזור לי ולהקל על המצב ובאמת הם פשוט נהדרים בעזרה שהם מושיטים לי כמובן שהעורקבים גם כל הזמן עוזרים ועוד כמה חברים טובים עופר זיואון היה איתו היום כמה שעות וממש טיפל בו במסירות נפש. כל כך קשה למצוא מטפל סיעודי כרגע יש לנו בחור מעין קיניה ואני מחפשת בחור נוסף כי הוא צריך טיפול צמוד 24 שעות . אני מודה לכם מאוד על העידוד תמשיכו זה המעט שעוזר לי בשעותי הקשות אוהבת אתכם ומתגעגעת ציפי

אולי אם אתם ערים בשעות האלה נוכל להתכתב ישירות אז תנסו

ציפי יקירה
שוב אני בוכה איתך. כמה קשה להיות חסר אונים ללא יכולת לעזור לבן אדם קרוב ואהוב בסיבלו הגדול.
אנחנו ממש לא ערים בשעות כאלה לצערי.
אבל אני כותבת לך בכל יום כשיש לי זמן.
אין באמת מילים להגיד אבל אני מחבקת אותך חזק.
גם אייל שולח את אהבתו למרות שעדיין לא מצא מילים ליכתוב. הוא אמר שהוא רוצה להיפרד מעמוס אבל לא יודע איך.
החזיקי מעמד חברה.
אנחנו פה במרחקים חושבים אליכם ומחזקים אותכם ככל יכולתינו

הי חברה
איל שלח לכם סוף סוף אי מייל מלא געגועים וכאב.
אנחנו חושבים עליכם כל הזמן ודואגים מאוד.
ספרי איך את מיתמודדת. מה עובר עליך.
ספרי גם מה עובר על עמוס כרגע, אם זה לא מכביד עליך לדבר על זה.
הניתוק מימכם קשה והסיפורים שלך קצת מקרבים למרות הקושי והעצב.

רגע קטן של הפוגה וחשבתי אולי אצליח לתפוס אותכם "על חם" לא יודעת ממש מאיפה ומה בדיוק הבילבול אצלי כל כך גדול מרוב עייפות פיזית ונפשית גם יחד אתמול היו לי ולעמוס כמה רגעי עדנה ונחת לאחר שהוא הצליח לישון כמה שעות טובות בצהריים וכשהוא התעורר וגילה אותי לידו הוא ממש זרח מאושר ואמר לי כמה שוהא אוהב אותי וכמה רק אני מצליחה להבין אותו ולטפל בו כמו שהוא באמת רוצה הצלחנו אפילו לצחוק ולדבר על דברים אחרים שלא נוגעים למחלה שלו ומבחנתי זה היה ממש היי אמיתי
הוא מבין מה קורה איתו וזה מאוד מעציב אותו כל הזמן הוא שואל על הטיפול בהדסה ואני צריכה לחשוב על כל מיני תשובות לעודד אותו למרות שאני יודעת שאין הרבה סיכויים שהוא יקבל את הטיפול המצב ממשיך להיות קשה מאוד והוא שרוי בחוסר שקט נוראי ובבלבול גדול אתמול הבנות ביקרו אותו אחרי שלא ראו אותו יומיים וכולם מאוד התרגשו זהו אני צריכה לנצל את הרגעים הקטנים האלה למנוחה כדי לאסוף כוחות מחדש אז תמשיכו לכתוב ואייל אתה לא צריך לחשוש מלכתו אני אשמח מאוד לשמוע גם ממך דרך אגב אני כל הזמן מוסרת לעמוס את הדשים והעידודים מכם זה מאוד משמח אותו חיבוקים חמים ציפי

ואוו, ציפי, פיספסתי אותך בשעה.
תודה שאת מספרת ומשתפת אותנו. זה כיף לישמוע ממך גם על הטוב וגם על הרע.
מרגש מאוד מה שכתבת על עמוס. מיסרי לו שוב חיבוק חזק ואוהב מאיתנו.
והמשיכי לספר עוד ועוד פרטים וסיפורים קטנים מחייכם .
האמת היא שלי קשה פה מאוד והלואי שיכולתי להיות שם איתך ברגעים אלו...

נוחי וחיזרי אלינו כשתימצאי זמן.
מתגעגעת

ציפ, חזרתי הביתה וישר למחשב.............. אני מרגישה ממש מחורבן מהניתוקים שלנו כל פעם. אני מרגישה שאני לא עושה מספיק.
הרגעים האלה שאני איתך ועם עמוס עושים לי כל כך טוב. עמוס פשוט מדהים, היכולת שלו ברגעים קטנים להיות כל כך עירני ורגיש. ואת, את פשוט מלאך, מלאך משמים יכולת התינה האין סופית שלך, מדהימה אותי כל פעם מחדש.
לעולם לא אשכח את הכח שלך בלידתה של זיו ואותו כח וכוצמה עומדים לך בשנה המחורבנת הזו.
הלוואי שהייתי יכולה לתת לך יותר.......... אני מרגישה אפסית כשאני איתך.
בקיצור............. כשאת צריכה תיקראי
אוהבת כל כך מחבקת ומנשקת מכל הלב ושולחת לך את ל וחותי
דפנה

איזה תישבוחות את מקבלת ציפי.
האמת היא שגם אני מוקסמת מהכוחות שאת מוצאת מי יודע מאיפה ומהמסירות שלך. אמנם אני רחוקה מאוד ויכולה רק לנסות ולדמיין מה את עוברת, אבל אין לי מושג מאיפה הכח שלך. חיזקי ואימצי, ולמרות שכל העזרה שאני יכולה להציע לך זה כמה מילים במחשב אני מקוה שזה גם משהו.

דפנה זה זאת שהיזמנת ללידה של זיו? לא ידעתי שאתם בקשר. איזה כיף.

המשיכי לעדכן אותנו, אנחנו כבר במתח בכל יום ליראות מה תסםרי לנו.
אוהבים ומתגגעגעים

יום שישי הוא תמיד יום מיוחד ועכשיו הוא הפך מיוחד שבעתיים זו הזדמנות להיות קצת יותר עם הבנות לאחר שכל השבוע אני בקושי נימצאת איתם לזהר ממש קשה והיום יותר נכון הלילה בשעה 22:30 בזמן שישבתי ליד עמוס יחד עם דפנה החברה הטובה שלי (כן זו שליוותה אותי במסירות בלידתה של זיו) תמי אחותי התקשרה בהיסטריה שאני יבוא מהר לטפל בזהר כי היא משגעת אותה באתי ומצאתי ילדה ממש אומללה העצב שלה על כך שאבא נימצא במרכז הסיעודי הוא כל כך גדול והיא אמרה לי דברים כל כך עצובים שממש התקשתי לימצוא מילים כדי לנחם ולהרגיע אותה בסוף לקחתי אותה ליראות את עמוס גם עם הוא יישן רק בכדי שתרגע ובאמת ישבנו לידו והיא ליטפה לו את היד ואיחלה לו שינה טובה וחלומות נעימים ושיבריא מהר כי נימאס לה מזה שהוא חולה מצד אחד זה קרע את ליבי לראות אותה כל כך קטנה עומדת ומביטה בעינים דומעות באבא שלה ומצד שני זה כל כך הקסים אותי היכולת שלה להבין ולראות את הדברים כמובן שאני לא מפסיקה לעודד אותה ולספר לה על איך אבא היה לפני שחלה זה ישר מורח לה חיוך ענק על הפרצוף התחלתי בזה שיום שישי הוא יום מיוחד אז החלטתי לקחת את הבנות עם תמי אחותי למסעדה וזה היה ממש טעות אבל לא נורא מכל טעות לומדים זהו עייפתי מלכתוב נשיקות וחיבוקים ציפי

אורית אני מאוד אשמח לשמוע על החיים שלכם באפריקה את לא מספרת כלום אז בבקשה ספרי כדי שאוכל לשתף גם את עמוס והבנות

הוי ציפי יקירה. שוב כואב הלב ליקרוא את הסיפורים שלך, אבל זה גם כיף כי אני כאילו יושבת איתך ומזילה דימעה.
שוב אני חייבת להגיד שהלוואי ויכולתי להיות איתך ממש (למרות שאני כבר חוזרת על עצמי).

אני כותבת קצת על חיינו בדף מעבר לאפריקה ואת מוזמנת להיכנס לשם ולקרוא. הדף מתחיל עוד כשהיינו בקיבוץ אבל ההמשך אני כותבת מפה.
האמת היא שעכשיו אני ממש במשבר. לא ממש טוב לי פה. יש בית גדול מאוד, עם חצר גדולה ויפה, יש לי שתי עוזרות בבית ,שזה נוח אבל ליפעמים מעצבן. לכושים יש ממש ריגשי נחיתות ביחס ללבנים ולי מאוד קשה עם זה. כשאני נכנסת לחדר בו הן נימצאות הן ממש נידרכות\מתכווצות קצת וזה עושה אותי עצבנית. הן גם קוראות לי "מאדאם". כך נהוג. גם עם זה לא ממש נוח לי. יש להן מגורים בחצר שזה חדר לכל אחת ובו מיטה בילבד. ויש להן מיקלחת ובה רק מים קרים ושירותים ללא אסלה. הן מאוד שמחות בחלקן כי אם הן לא פה הן גרות בוודאי בצריף פח בשכונת מצוקה ללא מים זורמים ואולי גם ללא חשמל. מה גם שיש בקניה 70% אבטלה כך שמי שמוצא עבודה מאושר. אני מתיחסת אליהן יפה והן מקבלות הרבה מאיתנו מוצרי אוכל בסיסיים. תחשבי שמשכורת חודשית שלהן היא פחות מקניה שבועית שלנו...
אבל ככה זה פה. יש גם גננן שעובד בכל יום בגינה. ויש לי נהג כי אני פחדת לינהוג פה- גם נוהגים בצד שמאל, גם כמו משוגעים וגם הכבישים מאוד משובשים.
הכושים עובדים מאוד לאט. אם אני מנסה לזרז אותם הם מתחילים להתבלבל....
הבית מוקף חומה וסגור בשער שנעול כל היום, אלא אם כן מישהו יוצא או ניכנס.
מאוד לבד ובודד לי פה. יש פה קהילה ישראלית די גדולה, אבל עד אין אנשים שיש לי הרבה משוטף איתם. גם עם אלה שהיצלחתי קצת לדבר הם תמיד נורא עסוקים ואי אפשר לימצוא אותם .?????
אסור לטייל ברחוב כי מסוכן ואין גן מישחקים ביגלל זה. קשה להכיר אנשים חדשים וזה ממש מתסכל.
בימים האחרונים אני כמעט בדיכאון ולא ממש יודעת איך להמשיך.

זהו על הצרות שלי שתמיד ניראות שמתגמדות ליד שלך.
אנחנו מאוד מתגעגעים אליכם וכבר מתחילים לדבר על ביקור בארץ ,אבל לא בטוחים מתי.נעדכן אותכם ,כמובן.

משהו נחמד- בכל יום ראשון העובדות בחופש (זה השבתון פה) אז הולכים לאכול צהרים במסעדה...

פיספסתי אותך בשעתיים אבל בסוף עוד נצליח יש לי הפוגה קלה כי עכשיו עמוס עם אחותו והמטפל הצמוד אני עייפה נורא אז אלך קצת לישון אנסה יותר מאוחר לעדכן בייי

אחרי שכתבתי לך את המגילה למעלה ראיתי שכבר ניכנסת לדף על אפריקה... הירווחת עוד סיפורים...

שלום חברה.
לא היגעת ליכתוב היום ואת חסרה.
מקוה שאת מחזיקה מעמד.
שכחתי לישאול אם אתם עדין גרים בבית הסיעודי או שחזרתם לדירה המקורית שלכם?
אני כל הזמן חושבת על מה שכתבת בפעם האחרונה על זהר, שהלכת איתה בלילה לבקר את עמוס.
ממש קורע לב. אני ממש רואה אותכם שם וזה מדהים אותי בכל פעם מחדש.
חיבוקים

}{

ציפ........... באיזה שהוא אופן אני מאושרת שהגורל זימן לי חברה שכמותך... העוצמות שבך... יכולת הנתינה ללא תנאי, האופטימיות והאמונה מכניסים את מסגרת החיים לפרופורציות הנכונות. אני יודעת שזה לא חוכמה לבוא וללכת ולהגיד מהצד את כל הדברים היפים האלה כשאת נאבקת יום יום בין גידול הבנות המקסימות שלכם לבין הטיפול הכל כך מסור בעמוס.
מעגל של אור הולך ונשלם
בין אישה לאישה
בין אישה לעולם
כמו שלאחר כל ירידה יש עליה,
כך כל שקיעה מכריזה על זריחה
והחיים ממשיכים
ומעגל של אהבה קושרים
ובמקום שידעת לתת מכל הלב
חילקת איתנו את השמחה והכאב.
נתת מבלי לרצות לקחת,
ולא מתוך הרגל, אלא מתוך אמונה ועבודה מוצלחת.
כל רגע פנוי אני מתאמצת לחשוב עליכם ולשלוח עוד ועוד מחשבות חיביות של אור ואהבה
אוהבת
דפנה

אורית
היי זו דפנה
איך מוסיפים את הציורים המתוקים
נשיקות חיבוקים וכו'...........

הי דפנה.
קודם כל כיף ליראות שלציפי יש חברה כה תומכת ומקסימה. אני רחוקה מאוד (קניה-אפריקה) ולא ממש יכולה לעזור מפה,אז טוב ליראות שיש מישהו קרוב.
ועכשיו לציורים:
היסתכלי מתחת לחלון בו כותבים יש הסברים. אם את לא רואה אותם ליחצי על "הצג עזרה (שגם מיתחת לחלון) ויופיעו כל מיני הסברים.
שם כתוב איך עושים פרצופים. הכל נימצא בדף הבעות בצ'יק צ'ק.
המשיכי ליכתוב ולהיות עם ציפי ברגעיה הקשים.חבקי אותה בישמי.
ולך ציפי. המון אהבה וחיזוקים ממני.

@}

ציפי יקירתי
את לא מגיע ליכתוב
את בוודאי מותשת ולא מוצאת זמן.
מקוה לישמוע ממך בקרוב
מתגעגעת ודואגת.

דפנה ,אני רואה שמצאת איך לעשות ציורים...

דפנה
אני רואה שאת מבקרת הרבה באתר שלנו אז אולי את תוכלי ליכתוב לנו עוד על ציפי ועמוס. אם זה בסדר איתך, ציפי, כמובן, מכיון שלך לא תמיד יש זמן ואנחנו כלכך צמאים לדעת מה קורה.
זה גורם אפילו לאייל להיכנס לאתר וליבדוק בדף שלך אם כתבת משהו. עד עכשיו הוא לא העיז...(להיכנס לאתר, כמובן)
מקוה שאת מחזיקה מעמד איכשהו.
אוהבים

שלום לכם חבר'ה יקרים אורית את מספרת שלאייל קשה והיום נחשפתי שוב לעד כמה קשה למי שמכיר את עמוס ואוהב אותו לראות אותו במצבו הנוכחי חבר מהקיבוץ שעד היום לא הצליח להביא את עצמו לביקור אצל עמוס נסחב בכוח עי" אישתו וזה היה ממש נורא הוא התפרץ בבכי ממש כמו תינוק ואני הייתי צריכה להרגיע אותו כך שאני מבינה לליבם של מי שלא מגיע כי זה באמת לא פשוט להתמודד עם המראה ועם המצב בו שרוי עמוס, כרגע עמוס רוב הזמן יישן כי הוא מקבל סמי הרדמה כיוון שהוא לא הצליח לישון במשך כמה ימים ולילות. זהר מבקרת אותו בדחיפות ומאיה הכינה לו ציור מדהים ותלינו ליד המיטה שלו טוב זהר צריכה אותי כרגע אשוב מאוחר יותר ביי

ציפי יקירה
כמה כואב:'(
קבלי שוב חיבוקים גדולים

והרבה נשיקות

איך את מחזיקה מעמד שם בתוך כל זה? ליראות את אהוב ליבך כך ואת בנותיך שרוצות את אביהן?
ספרי לי קצת מליבך.

ציפ...... כמה מצחיק שציפי בדכ"כ מתקשר עם ציפור קטנה ואת ע נ ק י ת !
שמחתי הבוקר לראות את עמוס, הפנים היפות שלו ורגעי האושר הקטנים שנכנס אורח - כמה זה משמח אותו.
ואת כמו תמיד הדיבור שלך בגובה העיניים, היכולת שלך להיות לצידו כל הזמן שפויה, הגיונית ותומכת מדהים אותי בכל פעם מחדש. איך בתוך הגוף הקטנטן הזה שלך ישנן כאלה תעצומות נפש.
ככל שחולפים הימים אני מצליחה להבין את עומק הכוחות שיש לנו כנשים, כמה ניתן להכיל, לתת ולהתמודד ברגעים קשים.
אני קולטת שישנם כל כך הרבה גברים, חברים של עמוס, שרוצים להיות איתכם אבל ההתמודדות מול המצב מאד מאד קשה להם.
הלוואי שהיו מוכנים לקבל קצת יותר תמיכה ופשוט להיות.
בחוץ גשם וסערה, ופתאום יוצאת לה קשת מקסימה שמזכירה את הצבעים היפים של החיים, את הרגעים הנעימים שניתן בהם לחייך ולשמוח. אני שולחת לך קשת של אהבה, כח, ואנרגיות טובות בשבילך ובשביל עמוס שיהיה לכם כח לעוד בוקר של התמודדות.
אוהבת, מחבקת ושולחת נשיקות ללהקת הבנות המקסימות : מאיה, זהר וזיו

סליחה, לא שמתי לב שלא שיניתי את השם
אז זו אני דפנה
חיבוקי

סוף סוף בשורות טובות הצלחתי להשיג את הוירוס מאר"הב ואני מקווה שכבר מחר עמוס יוכל לקבל אותו ואוו כמה מרתונים רציתי היום אבל היה משתלם יש אישור להתחיל ואני לא יכולה לחכות לרגע כולי נרגשת ונסערת ורק מתפללת שלעמוס יהיה הכוח להחזיק מעמד עד שהטיפול יתחיל להשפיע זהו רציתי רק לשתף אותכם בבשורה המסעירה והטובה אני יותר מידי מתרגשת בכדי לקשקש במחשב בעצם אני צריכה עכשיו לחבק ולנשק במקום להיות מול המחשב אז לכלכם נשיקות והרבה אהבה מציפי

ואוו, ציפי
איזה כיף!!!!!!!!!
כבר חשבתי שאין סיכוי לאחר שלא קיבלו אותו בארץ. איזה היתרגשות.!!!!!!!
לא סיפרת שאת בהליכים לקבל את הוירוס מחו"ל. כמה מפתיע ומשמח.
קבלו הרבה הרבה חיבוקים חזקים וחיזוקים מאיתנו ומיסרי לעמוס שאנחנו מחזקים את ידיו ומחזיקים לו אצבעות.

מה זה אומר עכשיו? איך מקבלים את זה ?בזריקה? כמה פעמים ביום? תוך כמה זמן זה אמור להשפיע?
ספרי ספרי ספרי!!!!!!!
גם אני מתרגשת מאוד

כל בכבוד לך, ציפי, על האמונה וההשקעה.איך את ממשיכה לרוץ ולהזיז את כל העולם....
אנחנו אוהבים אותך

אלופה, אחת ויחידה
חבל שדווקא היום אני לא לצידך............. אבל אני גאה בך, מאושרת בשביל כולכם, על כל פיסת כוח ומוטיבציה להמשיך ולהילחם.
אני ספק שאת הכח המניע שעומד מאחורי המבצע המורכב של הכחדת המחלה.
לשניכם ביחד שתהיו חזקים ואמיצים
שולחת לכם חיבוקים מכל הלב להצלחת המבצע
דפנה

הי ציפי ועמוס
מאוד שימח אותי לשמוע שהצלחתם להשיג את הוירוס .אני מחזיק אצבעות ומחכה כמוכם לשיפור.
חושב עליכם המון.
חיבוקים ונשיקות לכולכם
אייל

נו, אז מתי מתחילים בטיפול?

כמה נחמד לשמוע מכלכם ראשית תודה רבה על כל התמיכה. ביום ראשון בעזרת השם מתחילים בטיפול המיוחל ד"ר אייל שהוא הרופא של ההוספיס הסכים לתת לעמוס את הטיפול יחד עם ד,ר הלר שילווה וידאג לכל הבדיקות שצריך לעשות במהלך הטיפול.
הטיפול עצמו מחולק ל"סטים" של חמישה ימים ואז הפסקה יומיים עמוס יקבל את הזריקה כל יום בבוקר ואז יהיה מעקב צמוד כדי לראות שהוא לא מפתח שום תופעות לואי הוא ממש מחכה לזה בכליון עינים כמו שאתם בטח תשימו לב השעה ממש מאוחרת אני אשתדל לעדכן אותכם בפרטים נוספים מחר אני פשוט גמורה מעייפות אז אני הולכת לישון כי מחר מחכה לי פרוייקט עם הבנות הולכים לפסטיגל מקווה שיהיה לבנות נחמד ושאני לא אסבול יותר מידי נשיקות וחיבוקים ותמשיכו לעודד ציפי

מאוד מרגש!!
מחר אתם מתחילים! ואוו.
מחזיקים לכם אצבעות ומחבקים חזק חזק. מיסרי את אהבתינו לעמוס וספרי לו שאנחנו עוקבים אחריו בציפיה.

מחקים לעידכונים

איך היה בפסטיגל???

הבנות מאוד נהנו בפסטיגל זהר היתה ממש מרותקת במשך שעתיים תמימות היא לא אכלה ולא שתתה רק צפתה בשקיקה בכל הנסיכות הנסיכים וכו היא כבר עכשיו מכינה אותי לקראת היום הולדת שלה שתיהי באפריל חבל על הזמן זיו היתה חמודה וממש רק לפני הסוף נרדמה מאיה כמובן נהנתה מכל רגע וגם לי זה היה רגע של הפוגה מכל הריצות והמתחים למרות שהתכנים שם זה לא הצד החזק אבל בינינו מה זה באמת משנה העיקר להיות עם הבנות ולבלות איתם למרות כל הבלגן שלנו עמוס כנראה לחוץ לקראת הטיפול מחר והיום ואתמול הוא רוב הזמן יישן ובזמן שהוא ער הוא מאוד לא רגוע וכל הזמן מחפש תנוחה כי הגוף שלו עייף וחלש ולא קל לעזור לו למצוא תנוחה נוחה רותה סבר התחילה לעשות לו טיפולי שיאצו וזה עושה לו נפלאות הוא נרדם תוך כדי והוא נירגע מאוד מהטיפול הלואי והיה לי גם זמן לקבל איזה טיפול מרגיע אני זקוקה לזה בדחיפות לא יוצא לי לשאול מה שלום שלשת המופלאות שלכם איך הן מתאקלמות? מקווה שטוב להן בביתן החדש ובכלל נתפלל שיתחיל שבוע חדש ברגל ימין ומי ייתן והטיפול יצליח אמן אמן ואמן.........

ציפי
לא דיברנו היום, נסענו לחיפה, אירועים משפחתיים וכאלה.
בכל אופן אני מבינה שמחר מתחילה הסידרה וכולי התרגשות לקראת תחילת הטיפול
כולנו כאן מחזיקים לכם אצבעות, ביחוד לעמוס, שיהיה חזק.
נורא כייף שעשית לך רגע של שפיות היום עם הבנות, איך את מצליחה לאזן בכל הכאוס הזה את החיים.
מחר בבוקר אתקשר אלייך, ואולי בצהריים אקפוץ להגיד שלום,
אז שיהיה לילה שקט לכולכם
מחזקים חזק חזק
בהצלחה לכולכם
אוהבת דפנה

ציפי עמוס ובנות מתוקות
כולנו מתרגשים ומקוים לטוב
המון הצלחה בטיפול , מיסרי לעמוס חיבוק גדול ממני , שידע שאנו חושבים עליכם כל הזמן .
תמשיכו להיות חזקים
אייל

אני קוראת בכל יום ומחכה בתיקוה ביחד איתכם.
אפילו אייל היתחיל להעיז וליכתוב לכם באתר...
כיף שנהנתם בפסטיגל. הלואי שיכולנו לבוא גם.בנותי בודאי היו יושבות מוקסמות גם. פה אין מופעים ביכלל וזה חסר לנו מאוד.
היכנסי לדף מעבר לאפריקה וקיראי על ההיתפתחויותהאחרונות בקשר לבנות.
מתגעגעים ומחבקים חזק

היום יום שני
אנחנו במתח!

עמוס היום קיבל את המנה השניה אבל מצבו עדיין מדרדר היום בערב הרופא העלה לו את המינון של כדורי ההרגעה בצורה דרסטית בכדי לנסות ולהפסיק את הבילבול שלו אני רוצה לכתוב עוד ועוד אבל כרגיל אני עייפה אשתדל בפעם הבאה לשתף אתכם יותר דפנה אני מרשה לך לכתוב פרטים נוספים לי אין מספיק כוחות כרגע נשיקות ולילה טוב

ציפי
חיבוקים גדולים ממני!!!
מיסרי גם לעמוס, אני מנסה להתקשר כמעט כל יום, אך ללא הצלחה, זה מאוד מוזר מפני שיש פעמים שזה תופס
מיד . ולנו אין מזל עם הטלפונים. אנסה היום שוב.
אוהב
אייל

הי ציפי
נישמע שקשה לך. תלית הרבה ציפיות בטיפול הזה.
קבלי נשיקה וחיבוק ממני והרבה אויר.

@}

אורית ואייל יקרים
כרגע, תשומת הלב, והכוחות של חברים טובים זה הדבר הכי טוב.
תמשיכו להיכנס ולשלוח לציפי ועמוס את אהבתכם ועוד טיפה של כח ליום חדש.
בימים כאלה, גם זה הרבה.
השבוע הרב נוסיף לעמוס את השם חיים
אז אם במקרה מישהו מכם נושא תפילה או אתם מכירים מישהו כזה תתפלו בעבור
עמוס חיים בן הדסה.
תודה תודה על הכל
ולך ציפי שלנו אהובה הלוואי שהיינו יכולים יותר........
אני אגיע מחר מתישהו בשעות הבוקר
תחזיקי מעמד אוהבת אותך כל כך
דפנה

תודה דפנה
חשוב לנו לישמוע מה קורה.
המשיכי לעדכן.
ולך ציפי, החזיקי מעמד וכיתבי איך מתקדמים.
הרבה אהבה

הי אורית ואייל אתם בטח תשמחו לשמוע שבאחד מרגעי העירות של עמוס הוא ביקש לנסוע לאפריקה אליכם והבטחתי לו שברגע שהוא מבריא דבר ראשון אנחנו לוקחים חופשה משפחתית וטסים עד אליכם תמיד כשהוא מדבר על אייל זה מהול בהרבה עצב וכאב הוא מאוד מתגעגע ואייל מאוד חסר לו (האמת שגם לי) היום הוא קצת יותר רגוע ואני מקווה שהמינון האגרסבי של כדור השינה יצליח להוציא אותו מהבלבול בו הוא שרוי אני דואגת להשמיע לו כל הזמן שירים נעימים כרגע הוא מאוד מתלהב מהשירים של עופרה חזה הם מאוד מדברים אליו בתכנים וגם הקול הערב שלה כנראה מרגיע אותו קראתי את מה שכתבת בדף שלך ואני שמחה שסוף סוף יש משהו חיובי לגבי הבנות נקווה שימשיך כך.
זהו אני רוצה קצת לנוח לפני שאני נוסעת להביא את הבנות אז נשיקות וחיבוקים דרך אגב היום הגשם לא מפסיק לרדדת חורף אמיתי כמה אני מקנאה בקיץ שלכם .

הי ציפי ועמוס חיים .
מאוד התרגשתי לקרוא את שכתבת,אמן ויתגשמו משאלותיך ומשאלותנו ותגיעו לבקר כאן.
בשביל טיול זה המקום,
אין לנו את הדיסק של עופרה חזה, אז תביאו אותו אתכם.
ביי
אייל

_אורית_אוקו_ערוסי*

ציפי יקרתי
ממש בכיתי כשקראתי את דבריך. הלואי וזה יתגשם.
למרות שאני לא ממש הייתי קרובה לעמוס חיים אני מרגישה שהקירבה היא דרך אייל והקירבה הגדולה אליך.
הלואי וניראה אותכם פה באחד הימים. זה יהיה אושר גדול.
ממשיכים באמונה איתכם

זהר גם נורא רוצה לאפריקה נראה לי שבחרנו מקום לא נכון לגור מי יודע?
מאיה התחילה טיפול אצל בחורה בשם לילה מכפר הנשיא שעושה ניפלאות עם ילדים שמעתם עליה.? ? שימו לב לשעה!!!!!!! הכל מתהפך אצלי הלכתי לישון עם הבנות וכמובן שזה הרבה יותר מוקדם מהשעה הרגילה בה אני הולכת לישון אז פשוט ניגמר לי הלילה לפחות אני יכולה לכתוב לכם בשקט..... היום יותר נכון אתמול שמעתי בשורה איומה ואני חייבת לשתף אותכם זוכרים או מכירים את אייל ונירית מגדות? חברים טובים , בכל אופן אתמול נודע לי שהאחיין שלה נהרג בפיגוע שהיה נגד ארבעת החיילים אין מילים בכלל שאפשר לעודד במצב כזה האמת שהם לא רצו לספר לי כדי לחסוך ממני בימים אלו אבל הייתי חייבת לדבר איתה דחוף ואז אייל סיפר לי שהיא יושבת שיבעה בראשון לציון מה אגיד לכם הלב ניקרע לי.
מתי אתם מנסים להתקשר אולי ניקבע שעה מדוייקת כי במשך היום אני לא בבית רק כשאני מביאה את הבנות תכתבו לי פעם נוספת את הטלפון אולי אני אצליח לשם שינוי אני אנסה עם הפלאפון החדש שלי ואם זה יצליח אולי עמוס חיים יוכל לדבר אתכם גם אתמול באופן לגמרי מפתיע הוא דיבר בטלפון עם יהודית עורקבי וזה היה ממש מרגש זהו נגמר לי מהמחשב נשיקות ציפי

יום שישי קיוויתי לראות משהו חדש מכם שתיהי שבת שלום לכולנו

שלום חברה
מצטערת שלא כתבנו אתמול. היה יום קצת עמוס. מה שלומכם. איך מתקדם הטיפול של עמוס חיים? איך את?
כיתבי גם אםאנחנו לא מגיעים לזה.אנחנו עדיין חושבים עליכם כל הזמן.
ביקשת שוב את הטלפונים שלנו, אז הינה:
בבית 00254-20-4451454
פלאפון אייל 00254-734-780123
פלאפון אורית 00254-733-388828
זהו. לפעמים ממש קשה ליתפוס. לפעמים מצליחים ליתפוס אבל לא שומעים טוב. זה עינין של מזל. לפעמים מצליחים ליתפוס ישר ושומעים מצוין...
נישמח מאוד לדבר איתכם.
רישמי לך את הטלפונים .בהצלחה.
ד"ש חם מאוד לבנות המקסימות והרבה אהבה וכח לכולכם.

מה קורה זאת מאיה אני מתגעגעת מאוד לכלכם...
מתי אתם באים לביקור אני כבר לא זוכרת איך אתם ניראים
מה שלום אור, גאיה ותומר
אתם כבר מבינים את השפה החדשה? אור יודעת כבר לדבר בשפה המוזרה שלכם?
עכשיו זו ציפי אני כרגע הולכת לאכול מרק עם קניידלך אשוב מאוחר יותר

הי מיה וכמובן גם עמוס חיים,ציפי,זהר וזיו
גם אנחנו מאוד מתגעגעים,בטח נגיע לביקור בסביבות אפריל מאי,אנחנו קצת מתחילים לדבר את השפה
קידוגו (זה קצת בסווהילית)
אנחנו אכלנו עכשיו מרק בלי קניידלך אך היה טעים. אור וגאיה לומדות אנגלית וכבר יודעות קידוגו לדבר.
נשלח לכם תמונה במייל שתוכלי להזכר איך אנו נראים.
מקוים ששלום כולכם טוב ,נשיקות לכולם
אייל

שלום חברה
ספרי מה קורה עם עמוס חיים ואיך מתקדם הטיפול.
אנחנו במתח.

בשורות טובות בשורות טובות היום עמוס חיים התעורר אחרי שינה של כמה ימים רצופים והבאתי אליו את הבנות והיתה חגיגה שלימה הוא דיבר אליהן ממש בפוקוס וחיבק אותן ונישק אותן והלב שלי סוף סוף התרחב מרוב אורש כמובן שמיד התקשרתי לד"ר אייל ששמח מאוד לשמוע את הבשורות וכבר התקשרתי לארצות הברית וקיבלנו אישור להמשך טיפול וכמובן שאני אופטימית ומאמינה שננצח ובגדול ועוד תראו אנחנו נפתיע אותכם באפריקה אם הייתם יכולים עכשיו להרגיש את פעימות הלב שלי אולי הייתם מבינים מה עובר עליי אני בהתרגשות ענקית זהו נשיקות וחיבוקים לכלכם אוהבת ציפי וכמובן דש חמה מעמוס חיים שאפילו עליכם דיבר בהתלהבות גדולה כשהוא התעורר

ואוו ציפי!!!!! הלב שלי פועם איתך מהתרגשות ושימחה גדולה. אני יכולה ליראות אותכם בעיני רוחי ,אותך סוףסוף עם שימחה בעיניים ואת עמוס חיים מחבק את בנותיו.
המשיכי לדווח. עכשיו אנחנו באמת מתרגשים ובמתח.
חיבוקים גדולים לכולכם

ונשיקות

@} @} @}

ציפי,
לאחר ביקורי היום, הבנתי יותר מאי אי פעם שאת כנראה עשויה מהסוג של האלופים למרחקים ארוכים. סבלונתך ואורך הרוח שלך תוך כדי היחס והכבוד בהם את מכבדת את עמוס חיים ומשפחתו הוא פשוט לא יתואר.
ותוך כדי הכל.... עוד לרוץ למאיה לבה"ס ובחיוך לעזור לה בשיעורים
הייתי רוצה להגיד שאלוהים אוהב אותך..... אבך אני יודעת לא יודעת אם זה כל כך מתאים בימינו
בכל אופן אני אוהבת אותך, מעריצה אותך.
הבנתי היום שהדרך עוד רבה וארוכה ויהיו גם ימים קשים ויהיו עוד עליות קשות ומורדות תלולים והלב נצבט לי כשההורים יומדים ליד עמוס חיים ומנשקים אותו במצחו.
זהו................ אני חושבת שהיום קצת התרגשתי יותר מהרגיל וזה לא היה קל
אבל את כפי שכבר נאמר פשוט אלופה
נדבר מחר
דפנה

דפנה יקרה שלי תודה רבה על היותך את נכון עליות וירידות והיום היה בסימן ירידה וזה לא קל אחרי ההתרגשות של אתמול ושלשום כרגע לא ממש בא לי לפרט את כל הבעיות הרפואיות אולי בהזדמנות אחרת מזל גדול שיש לי את משפחת עורקבי לא יודעת איך הייתי מצליחה בלעדיהם אז שוב תודה דפנה ולכם באפריקה דש מעמוס חיים וממני שמאוד מתגעגעת

שוב אני מזילה איתכם דימעה. איזה תלאות את עוברת ,ציפי היקרה.
התיאורים של דפנה פשוט קוראי לב. שוב אני רואה בעיני רוחי את התמונות המרגשות.
המשיכו לעדכן בבקשה. המרחק כלכך מקשה ועוד במצב שלכם זה קשה לנו שיבעתיים:'(
המשיכי בדרכך. התיאורים של דפנה מעוררי הערצה, ואנחנו פה איתך בליבנו כלהזמן.

@}

אורית פיספסתי אותך כ"כ קיוותי שאצליח לתפוס אותך בשעת כתיבה אני משאירה את המחשב דולק עם האתר פתוח אז אם את במקרה כותבת שוב תנסי לאותת לי

ואו אני לא מאמינה הצלחנו סוף סוף לשמוע קצת את הקול של אייל השמעתי לו את ההודעה שהשארת בפלאפון ולמרות שהוא היה מתושתש הוא מאוד התרגש אני מציעה שתנסו מחר בסביבות 1730 ואני אשתדל להיות לידו ככה שאולי נצליח ממש לדבר מספר הפלאפון החדש שלי הוא 068487907 ושל עמוס נשאר אותו מספר בנימה אופטימית זו אומר לכם ליל מנוחה אני הולכת לישון עם הבנות הרבה נשיקות וחיבוקים מכולנו

ציפי יקרה.
באמת היה מרגש אתמול. חבל שהקוים פה כלכך מצוקמקים.
ביקשת שניתקשר ב17:30 אבל אייל עדיין לא בבית בשעה כזאת. הוא לא מגיע ליפני 18:00 ,ואני צריכה לקחת את הבנות ליום הולדת. תני לנו שעה יותר נוחה לנו שנוכל לנסות ולדבר.
אוהבים

אייל סיפר לי על השיחה שלכם.
אפשר להיצטרף לחיבוק?
ולדמעות...

שלום מאיה
תודה על שכתבת לי.

יש לנו רכיבה על סוסים ויש כאן בית ספר אנרופוסופי שמדברים אנגלית. אני הולכת פעמיים בשבוע לחוג שם ויש גם בית ספר ישראלי ביום שבת שאני הולכת אליו.

עכשיו זאת גאיה
מאיה, אני מקוה שזוהר בסדר, ומה עם זיו? אני מקוה שהיא בסדר, וגם אמא שלך ועמוס חיים.
אני הולכת עם אמא לגן פעמיים בשבוע והיום אנחנו בבית. אני גם אעשה לך כמה פרצופים. ואם אתם רוצים אתם יכולים להדפיס את זה ולהראות לעמוס חיים.

איזה כיף היה לדבר איתכם סוף סוף שומעים את הקולות שלכם האמת שאתמול כשדיברתי
עם גאיה היתי בטוחה שזו אור היא כ,כ גדלה אני מנסה לשלוח לכם סימנים ולא מצליחה חוץ מזה רציתי לשאול איך אני הופכת את הדף לדף הבית כדי שאני לא אצטרך כל הזמן לחפש הבנות כרגע רוקדות ומשתולות בחדר אתמול הן הלכו לישון באחת בלילה ממש מופרעות אבל היה כיף ראינו כולנו קלטת חדשה והיה נחמד להיות ביחד במיטה הגדולה
עמוס חיים היום מרגיש קצת יותר טוב עשיתי לו תיספורת וגם הורדתי לו את הזקן והשפם בגלל שמאוד קשה לנקות אותו אחרי שהוא אוכל אז עכשיו הוא נראה צעיר בכמה שנים טובות
אוהבים מחבקים ומנשקים כולנו

הי חברה
גם לנו היה כיף מאוד ומרגש לדבר איתך למרות שאני הירגשתי שלא היספקתי להגיד כלום. את נישמעת במצב רוח טוב הפעם. איזה כיף. שמחה לישמוע קצת דברים שעוברים עליך עם הבנות וביכלל. עד אחת בלילה? איך יש לך כח (ולהן) לקום בבוקר?? כל הכבוד שאת ממשיכה ומקדישה לבנותיך את כל מה שיש לך ויש לך הרבה. הן מקסימות.

בקשר לסימנים תימצאי אותם בדף הבעות בצ'יק צ'ק . ליחצי על שם הדף וזה יכניס אותך לשם. אז תוכלי להדפיס אותו ולהישתמש בציורים מתי שתירצי. היסתכלי בעזרה שמיתחת לחלון שבו כותבים. זה מוסבר גם שם. אם במיקרה אין לך עזרה, ליחצי על "הצג עזרה" שמיתחת לחלון ויופיעו לך הסברים שונים. בהצלחה.
מחכים לשיחה הבאה.
רציתי לישאול מה עם הטיפול של עמוס חיים. האם הוא עדיין מקבל את הטיפול מח"ול?
חיזקי ואימצי יקירתי. קבלי חיבוק חזק חזק.

@}