תמר עוד מעט בת 11 חודש. עד עכשיו ינקה מלא ורק טעמה מוצקים. כבר די הרבה זמן שהיא לא מוכנה לינוק כשיש פעילות סביבה, אבל בשבוע שבועיים האחרונים הפסיקה לינוק במצב עירות לחלוטין. עכשיו היא יונקת רק בשנת הצהריים ובלילה. הבעיה העיקרית היא, שגם מוצקים היא לא ממש אוכלת. כלומר, היא טועמת מהכל, אבל אחרי ביס או שניים מסרבת להמשיך.
אבא שלה טוען שזה גנטי, ושגם הוא בתור ילד היה אוכל כמו ציפור ובכל זאת היה מלא מרץ, אבל אני רואה שהיא רעבה (ואני די משוכנעת שזו לא סתם פולניות). אני מאד משתדלת לא לעשות עניין מאוכל, לתת לה לאכול איך שהיא רוצה ובעיקר לא להפעיל עליה לחץ לאכול (וזה עובד- היא באמת לא אוכלת...).
היא מסוגלת לסחוב שעות בלי אוכל, וגם לשתות מים היא לא מתלהבת. כתוצאה מזה יש לה פחות פיפי, והוא גם צהוב יותר. מה שכן, קקי היא עושה כרגיל
.היא לא מאבדת משקל, ומתנהגת רגיל לגמרי (חוץ מאשר בסוף היום, שאז היא ממש מורעבת ומתנפלת על הציצי באמבטיה).
אני מניחה שבגיל כזה כבר אפשר לעבור כמה שעות טובות בלי אוכל, אבל מן הסתם הייתי מעדיפה שזה יקרה בלילה! מה שקורה בפועל זה שהיא יונקת בלילה במרווחים מאד קטנים, אולי חמש שש פעמים .
בקיצור, מישהו מבין על מה אני מדברת? אני סתם מלחיצה את עצמי? יש עצות?
זה מה שקפץ לי לראש, אבל החלטתי לא להתחכם בכותרת...
. שלשום אפילו ביקשה לינוק אחה"צ (!). נראה לי שהמצב מתחיל להתאזן. למעשה, היא התחילה לאכול יום אחרי שפתחתי את הדף, מה שמראה שהדרך לפתרון בעיות מתחילה בהתיחסות אליהן - אבל זה נושא לדף אחר... עכשיו רק נותר להשלים עם העובדה שצריך להיות אוכל בבית 
.
