ראו גם: מדור אוכל חי | מדור מתכוני אוכל חי | הכול על פשתן

מאפים חיים

פת, קרקר, לאפה, מצות, קציצות, שומשומיות, פוקאצ'ה ופיצה שמיובשים בשמש או במייבש מזון או בתנור בטמפרטורה נמוכה. אפשר להשתמש בפשתן, בכוסמת ו/או גרעינים אחרים מונבטים ו/או טחונים. אפשר להוסיף עלים ירוקים, שורשים, פירות, תבלינים ומלח.
הולכים יופי עם חמאה מן הצומח ו{{}}ממרחים חיים

---

דפי אורז נחשבים למוצר טבעונאי?

הרכיבים בדפי אורז עברו בישול ולכן אין זה מוצר נא. מה שכן - יש אנשים שמשתמשים בהם בשביל לעטוף מגוון רחב של ירקות נאים - אז אם זה עוזר לך לאכול יותר חי - אז למה לא? אופציה נוספת זה להכין [לאפות שמש] בשמש או בייבוש- גם טעים יותר, גם בריא יותר.

[אז איך מכינים את הלאפות?]

לאפות שמש

לטחון פשתן זהוב (יוצא יותר בהיר) דק דק.. בבלנדר לשים ירקות ומלח - למשל גזר, עגבנייה, בצל, סלרי ומלח, ולערבב עם הפשתן למרקם אחיד של מרק סמיך. על עלי בננה או ניילון לשפוך את העיסה ולפזר באופן שווה - לשים בשמש עד שהלמעלה מתקשה ואז להפוך ולקלף את העלים\ניילון - לתת לצד השני להתייבש עד למרקם הרצוי. יש שלב שזה ממש כמו לאפה ואפשר לגלגל את זה.

הכנתי אתמול דפי פשתן לפי ההסבר שלך פה, רק עם פשתן חום לא זהוב. לא היה לי סבלנות לחכות עד שזה יהיה ממש קרקר כמו זה שנתת לי לטעום, אבל הגענו ל{{}}שלב שזה ממש כמו טורטייה ואפשר לגלגל את זה ושמנו בפנים אבוקדו ובצל ועגבנייה וחומץ תפוחים. יצא סבבה אבל אפשר להשתפר.
כמה זמן אתה שם בשמש עד שדפי הפשתן הופכים פריכים?

כמה זמן אתה שם בשמש עד שדפי הפשתן הופכים פריכים?
אם זה דק - ואם זה יום לא מעונן - ואם שמתי את זה בחוץ על הבוקר.. אז זה ייקח רק יום אחד. אני בד"כ מעדיף קצת גמישות כי זה נחמד לגלגל - לשים בננה אחת בבלנדר עם שאר הרכיבים תעזור בגמישות של החומר. אם זה יום מעונן חלקית או שלא שמתי אז זה על הבוקר - אני ממליץ לתכנן את זה כך שלפחות תוך יום אחד תצליחי להפוך את הדפים ושזה יעמוד קצת ככה - כדי ששני הצדדים יהיו יבשים. מחר אפשר להוציא את זה עוד פעם - אבל חשוב שזה יתייבש ביום הראשון בכדי למנוע החמצה.
חוץ מזה - בטעם - לשמור על איזון בין הטעמים השונים.. אם שמים בננה אז יש מתיקות. לשים מלח ו\או סלרי בשביל המליחות - ולשים פטרוזיליה או עלים ירוקים אחרים בשביל המרירות.. לשים קצת פלפל חריף טרי ו/או בצל בשביל החריפות..

לַאַפות שמש מתלטפות

+

+

07:45
התחלתי את היום מוקדם והחלטתי להקדיש 15 דקות להכנת לאפה יפה שתקלוט ותספוג את השמש המלטפת...
טחנתי לאבקה קצת פשתן זהוב.
לבלנדר זרקתי: המון סלרי מהגינה, דלעת מהגינה (מחזיקות מהחורף ממש טוב!), בננות, פלפל חריף וקצת מלח. ערבבתי עד שהמרקם היה עדין כמו מרק ואז הוספתי את הפשתן ונתתי לזה עוד כמה הבהובים כדי שהפשתן יתערבב.
על שולחן בחוץ שמתי ניילון עבה (כמו מפת שולחן שקופה) (הניילון רב-פעמי כמובן) והידקתי לשולחן עם 4 אטבי כביסה.
שפכתי את העיסה על הניילון ועזרתי לזה להימרח בצורה יפה ועגולה.. (אפשר להוסיף יותר נוזליים\מים לעיסה ואז ממש כמעט ולא צריך לשטח את זה - אבל אז לוקח קצת יותר זמן להתייבש).

08:00
הלאפה בחוץ.

+

12:00
4 שעות אחר כך אני מקדיש דקה להפוך את הניילון עם הלאפה ולקלף. (את הניילון אני מקפל ומשתמש שוב בפעם הבאה. שוטף רק פעם פעמיים בחודש).

+

15:00
הלאפה מוכנה לארוחת צהריים מאוחרת.. ביום חם יותר זה ייקח אפילו פחות זמן.

+

אם רוצים שהלאפה תהיה אלסטית יותר אז פשוט להכניס למקרר בשקית לא סגורה וזה יספח קצת מהלחות במקרר ויהיה ממש גמיש.

17:00
ארוחת ערב מוקדמת: בגינה קטפתי קייל, חסה מקורזלת, פרחים של רוקט, תרד, פטרוזיליה, כוסברה, אירית שום, אירית בצל, כף אווז, חוביזה, זעתר.
עם מזלג מעכתי אבוקדו עם שום ולימון ופלפל חריף וקצת מלח. מרחתי את האבוקדו באמצע הלאפה סידרתי את העלים, הוספתי זייתים ירוקים שהכנו וכרוב סגול כבוש שהכנו וקצת עגבניה וגזר מגורד.

+

אחר כך גלגלתי הכול. מה שנחמד בלגלגל דברים (בלאפה או דף נורי או עלה ירוק) זה שבניגוד לסלט - אני כמעט ולא חותך כלום.. ולא מערבב כלום. פשוט מסדר את זה לאורך בשכבות. נותן לפה שלי לעשות את העבודה הזו אחר כך וליהנות כי עדיין כל ביס כולל בתוכו את כל הרכיבים.

17:30

+

+

גם יפה גם טעים.. גם הספיק ל-4 מבוגרים ואני מפוצץ.

בתאבון!

ואני הייתי בטוחה שהשם של הדף זה to bake sun
קטעים

האם ניסית פעם אפיה בתנור סולארי? היה לי בשנה שעברה הכול הולך, ירקות, פשטידות פשוט שמתי עוגה, נסעתי לים וכשחזרתי בצהרים מממ...
אנחנו מנסים לארגן סדנה להכנת תנור כזה: יום אחד של עבודה מהנה ויש לך יופי של תנור, הכול מגרוטאות וחומר ממוחזר. אם מישהו מעוניין אנחנו באזור צפת- קדיתא. נתארגן.

אנחנו נשמח אם תעלו לאתר הוראות הכנה של תנור כזה...

תנור שמש אולי?

תנורי בוץ
תנור עצים

אני אשמח ללמוד מכם את תורת התנור הסולארי אם אתם עדיין בסביבה בקיץ, אני בדרך כלל מגיעה לבקר את המשפוחה שלי .

פת שמש

פת שמש זה שם כללי לכל סוג של פת שיובשה בשמש או בטמפ' נמוכה (42 מעלות מקסימום). לעומת לאפות שמש במרקם של לאפה או קציצות שמש בצורה ועובי של קציצות... הפת, תלוי בכמות הייבוש - היא כמו פרוסת לחם או קרקר פריך.

שם קודם לפת שמש היה "שמשיות פשתן".

אני פספסתי, או שעדיין לא נתת כאן את המתכון לשמשיות המדהימות? (ככה קוראים להן, נכון? שעשיתם סלט אלוהי ואז שטחתם אותו לייבוש על יריעות, וגם למחרת בתור קרקר זה היה טעים).

ואני כבר חודשים מחפשת מישהו שייתן לי מתכון לקרקרים שנשמעים כמו מה שכתוב למעלה... מה שאני מכירה זה שלוקחים כל מיני מונבטים למיניהם, כותשים אותם ביחד, משטחים ומיבשים במייבש מזון. אבל כשניסיתי סתם ככה בלי מתכון היה לזה טעם של גועל נפש. מכירים מתכון ראוי למאכל של משהו בסגנון הזה? אשמח לתשובה בדף בית. תודות!

בתמונה רואים שני מתכונים של פת שמש על בסיס פשתן, חמניות וירקות שונים.

pat]+ shemesh[/po].jpg

ניסיוני מראה שככל שטוחנים את הפשתן דק יותר - ככה הפת גמישה יותר (ראו לאפות שמש). אז אם רוצים משהו פריך אז אפשר לטחון רק חצי מהפשתן ואת השאר פשוט לשים שלם - אפשר גם להשרות ולשים את הפשתן בלי טחינה - ואז זה יוצא פריך במיוחד - אבל גם מתפורר. it's up to you.

פת שמש בצל ועשבי תיבול

• 1 כוס פשתן - לטחון במטחנה
• 1 כוס חמניות (אפשר להשרות) - לטחון גס במטחנה או במעבד מזון
• 3 בצלים גדולים - לחתוך לטבעות דקות
• רבע כוס שמן זית
• עשבי טיבול טריים - ללקט! - רוזמרין יש בכל חור בארץ - גם זעתר! לחתוך דק.
• מלח ים טבעי (אופציה לפי הטעם)

בקערה גדולה לערבב וללוש את כל הרכיבים בחושניות (חובה עם הידיים ואפשר גם רגליים אחרת לא יוצא טעים) עד שהכול דביק וסבבה. לשטח את העיסה על עלי בננה, ניילונים - משהו שטוח ולא דביק.. ולשים בשמש - אחרי כמה שעות להפוך. אם התחלתם מוקדם בבוקר - אז יש סיכוי שזה יהיה מוכן ביום אחד - אם לא - אז להכניס הביתה בערב או לכסות ולהוציא שוב בבוקר.

כשזה מוכן - אני אוהב שזה לא יבש לגמרי - גמיש כמו לחם - לחתוך עם סכין או מספריים לפרוסות. להחזיק במקרר בשביל לדחות את הקץ. לאכול תוך חודש.
מאד טעים לבד - עם הסלט - או עם אבוקדו עגבנייה שום וחרדל (מתכון בקרוב).

פת שמש תירס ופלפל אדום

• 1 כוס פשתן זהוב - לטחון גס או לטחון דק חצי ולשים שלם את החצי השני.
• חצי כוס חמניות (אפשר להשרות) - לטחון גס במטחנה או במעבד מזון
• גרעיני תירס מ-3 תירסים טריים - להוסיף למעבד מזון ולטחון גס עם החמניות
• פלפל אדום - לחתוך קטן
• פלפל אדום חריף טרי (אופציה לפי הטעם) - לחתוך קטן קטן.
• מלח ים טבעי (אופציה לפי הטעם)

אותם הוראות - אני אוהב את הפת הזו פריכה דווקא - אז אני טוחן את הפשתן גס ונותן לזה להתייבש עד הסוף ואז שומר במקרר במיכל סגור.

pat]+ shemesh zoom[/po].jpg

בתמונות גם רואים זיתיי שמש (ראו הכנת זיתים) ומלפפונים חמוצים מכבישה עצמית

אח, מעורר תיאבון... אני זוכרת שזה היה עוד יותר טעים לי בתור "סלט", לפני הייבוש. אבל אני זוכרת גם גזר, ונדמה לי שהיו עוד ירקות. אלה גיוונים? או מתכון אחר? או שבפארק הירדן עשית מתכון עם יותר ירקות?

כתבתי את זה לפני כמה חודשים:

מתכון כללי לפת-שמש פשתן

רכיבים

פשתן חום או זהוב (ראו הכול על פשתן), ירקות ואו פירות (מה שמוצאים בגינה\בשוק בעונה ובשפע), תיבול לפי הצורך.

[מעניין: לפשתן פרחים בצבע כחול אמיתי! דבר נדיר בטבע (בדרך כלל זה גוונים של סגול.. למשל אוכמניות כחולות)]

ציוד

מינימליסטי: אם לא טוחנים את הפשתן (רק משרים במים) אז אפשר להסתדר עם סכין מאבן צור ולחתוך הכול קטן או לגרד על אבן מחוספסת...
אני בד"כ מעדיף לטחון את הפשתן (עדיף כי טרי יותר, וקל לטחון לבד מיד לפני ההכנה במקום לקנות טחון). אפשר להשתמש בעלי ומכתש מאבן, או במטחנת קפה ידנית, או במטחנה-קמח\תירס ידנית.
אם רוצים להשתמש באנרגיה מלאכותית כמו חשמל - אז אפשר להשתמש במטחנת קפה או בלנדר טוב.
נחמד שיש גם פומפייה טובה, וסכין, וקערה גדולה.

עלי ומכתש שאתם מוזמנים להביא לי מתנה...:

mortar]+ 004 lg[/po].jpg

מטחנה ידנית ויעילה לכמויות גדולות (גס), במקסיקו ומרכז אמריקה אפשר לקנות בפחות מ-20$, על הרשת האמריקאית מ-$35 ומעלה אלא אם מוצאים משומש ב-ebay, יש גם יצרנים מזרח אירופאים, ויהיה נחמד כשחנות בשבילנו תתחיל למכור כאלה...:

+

תמונות של מטחנת קפה חשמלית עם פשתן:

FLAXKIT]+ FULL[/po].jpg


עלי בננה עובד יופי, אבל גם כל משטח חלק אחר וגם רשתות מתוחות ליבוש זה לא רע. אם אין שמש אפשר להשתמש בתנור או מייבש מזון בטמפ' של מתחת 48.

אופן ההכנה

צריך להחליט אם רוצים לטחון או להשרות. תנסו את שניהם ותראו מה אתם אוהבים יותר. יש שיגידו שעדיף לטחון (טוענים שמעכלים את זה טוב יותר), ויש כאלה שמעדיפים להשרות, ובכך להתחיל את תהליך הנביטה וגם לשמור עליהם שלמים ולכן פחות רגישים לחמצן ואור.. (גם אלו טוענים שמעכלים את זה טוב יותר ככה).

אם משרים.. להשרות מינימום כמה דקות (זה יהפוך לג'לי כזה) עד לילה, עדיף במים טהורים כמובן. אפשר גם מי-ים בשביל המלח הטבעי והמינרלים.

אם טוחנים .. פשוט לטחון יבש בציוד הנ"ל.

צריך גם להחליט עם רוצים פת-שמש מלוחה או מתוקה.. כמה פשתן צריך? פשתן זה כזה חומר טוב, אפשר להשתמש במעט (נגיד מינימום 15% מהמתכון) ויש כאלה שישתמשו רק בפשתן בלי ירקות. תנסו ותראו מה אתם אוהבים מבחינה של טעם ומרקם.

קוצצים את המלח והטיבול לפי הטעם, אפשר טעים לטעום את העיסה, ולדעת שאם זה טעים, זה יהיה עוד יותר טעים כשזה יבש.. וגם אם זה לא אי אי אי, כשיתייבש, רוב הסיכויים שיהיה טוב. מניסיוני זה מאד סלחני..
מגרדים, חותכים, מועכים את כל הירקות או הפירות ומוסיפים.

לשים את הכול עם הידיים טוב טוב (כיף מאד!).

אפשר להכין קציצות עם הידיים, או, בשביל ניצול מרבי של השטח, פשוט לפרוס את העיסה די דק על עלה בננה או מגש, או ניילון, או נייר, או נייר שעווה.

לשים בשמש או במייבש מזון או תנור (בטמפ' של מתחת 42) ולחכות עד שהלמעלה מתייבש די טוב, ואז להפוך (על רשת אם יש) ולקלף את העלה בננה, נייר, ניילון. זה דומה להכנת לדר מפירות.

ככל שהעיסה נוזלית יותר וככל שמפזרים עבה יותר, ככה זה ייקח יותר זמן. אם עושים את זה מאד דק ולא מייבשים עד הסוף, אז זה כמו לאפה ואפשר לגלגל את זה. קצת יותר עבה ויבש לגמרי, זה כמו קרקרים. עבה ולא יבש לגמרי, זה כמו קציצות.

דוגמאות לשילובים בדוקים

פשתן חום + כרוב סגול (לכבוש את הכרוב לפני עוד יותר טוב!) + בצל + רוזמרין + קימל + מלח.
פשתן חום + עגבניות + בצל + ריחן + מלח.
פשתן חום + גזר + שמיר + מלח.
פשתן זהוב + דלעת + בצל + מלח.
פשתן זהוב + בננות + תמרים + זנגוויל + קליפת תפוז + אגוזים
פשתן זהוב + רסק ירוק + תמרים.

אני סקרנית לגבי ה"בישול" עם פשתן ותוהה אם יש לך תשובה. הפשתן הרי רגיש לחמצון באור. אז ייבוש
לאפת שמש או קרקרים עם פשתן צריך להיעשות בתנאים מיוחדים כדי לשמור על הפשתן? ומה לגבי האחסנה שאחרי?
תודה רבה על כל הידע שאתה חולק עימנו!!!

ניסיתי אתמול לאפת שמש בתנור. שמתי דלורית אחת, ארבע עגבניות, שתי שיני שום פטרוזיליה ובערך חצי כוס פשתן טחון.
זה היה בתנור מאתמול בשתיים בצהריים בערך. בדקתי אתמול לפני שהלכתי לישון ועדיין היה די רטוב. בבוקר כבר היה יבש לגמרי מלמעלה, אבל המון חורים ומתפורר. מאחד אכלתי, ואת השני הצלחתי להפוך על ידי קילוף נייר האפייה.
היה טעים, אם כי תוקפני מדי לאכול לבד ומרקם קצת דביק, ועם גבינה ועשבים היה אחלה.
השאלה שלי: למה נהיו חורים? ייבשתי יותר מדי?

אם מייבשים בשמש בחוץ זה לא מושך חרקים וזבובים?

מנסיוני במקומות שונים - דברים על בסיס זרעים וירקות לא מושכים חרקים בכלל - דברים על בסיס זרעים ופירות מתוקים מושכים קצת - אבל לא יותר מדי.. וייבוש של פירות כמו שהם - מושך הרבה.

מתכון מקמח רגיל או קמח תירס, יש? פשתן עושה לי לא טוב....
אופק יש לך ניסיון?

אפשר לשים מעט מאד פשתן - או לשים משהו אחר שידביק כמו גרעיני חמניות או נבטים של כוסמת.

האם אפשר להנביט חיטה ודגנים אחרים ולהשתמש בהם כמו שהם בלאפות בלי לטחון? ואם כן מה להוסיף שהלאפות לא יתפרקו?

איך מייבשים פירות בלי שהזבובים יבואו?

יש לי חתולה שאוהבת לצאת לחצר מה עושים שהיא לא תחליט 'לטפל' בלאפות המתייבשות בחוץ?

אוף, מספיק להיות מושלמים!!
מספיק לגדל ולהכין הכול!!

< אומרת אינטואיציה אכולת קנאה ורעבה ללאפת שמש >

שרה - עדיף לטחון - אם את רוצה לאפה - אז צריך לטחון טוב טוב בבלנדר והרבה ירקות נוזליים או מים - אם את רוצה פת שמש אז אפשר לטחון גז במעבד מזון או מטחנה. הטעם של דגנים מונבטים לא משהו בעיניי - אבל תטעמי אולי לך זה יהיה טוב - אפשר גם להחמיץ את הדגנים קצת על ידי יצירת מיצחילאק (ראי מוצרי חלב מאגוזים ומזרעים) - ואז גם יש לך את המיץ וגם נראה לי הדגנים מתעכלים טוב יותר.

אינטואיציה נחמדת - אני מכין מחר ב-8 בבוקר פת שמש עם ידידה - את מוזמנת לבוא ולהכין ולטעום..

זה לא מושלם... זה רק בשאיפה.. הפשתן האורגני מגיע מבוליביה!! המלח הקלטי מצרפת! השאר (דלעת\רוזמרין\בצל) זה מפה לפחות... אבל זה מושלם זה?? אפשר וחשוב לשאוף לאידיאל - אבל גם חשוב לקבל את המציאות. באהבה.

הלאפת דלעת יצא ממש טעימה תודה!!!

בבקשה גילית אשמח לתמונה..

בבקשה גילית אשמח לתמונה..
אני אצלם פעם הבאה שנכין... אכלנו לפני שצילמנו

מצות שמש

שמות חלופיים: קרקר שמש\פשתן, פריכיות שמש\פשתן.

מתכון מאד פשוט של רכיב אחד! לא צריך שם מטחנות.. כל כך קל..
התוצאה היא כמו מצה, פריך, שברירי, טעם מאד חלש, הולך מצוין עם דברים אחרים כמו אבוקדו מרוח, עיגולים של עגבנייה עסיסית, חרדל וקצת שום (ומלח לפי הטעם)...
רכיבים: פשתן ופי 2 מים בערך
להשרות את הפשתן כרבע שעה בתוך המים - זה יהפוך לג'לי.
למרוח את הג'לי כמו פת שמש על ניילון או עלה בננה, אם מורחים דק אז יוצא קרקרים שאפשר לראות דרכם (הג'לי מתקשה).
לשים בשמש על הבוקר - להפוך אחרי כמה שעות - מוכן תוך יום אחד ברוב ימות השנה (בימים אלו אם עושים דק אז תוך חצי יום אפילו...)
בתאבון!.

+

matzas]+ zoom[/po].jpg

מוויקיפדיה: לפי כמה מהוגי דעות של היהדות המצה מסמלת מאפייני התנהגות חיוביים. לפי דעה אחת היא מסמלת ענווה, הואיל והיא נשארת רזה ודקה ולא מתנפחת כחמץ. לפי דעת מהר"ל היא מסמלת את החירות, הואיל והגדרת החירות היא הנאמנות לעצמיותך מבלי להיות מושפע מהלכי הרוח של הזולת וסולם ערכיו, כמו המצה השומרת על צורתה המקורית, ובניגוד ללחם איננה מושפעת מן השמרים. רעיון אחר מדבר על האותיות הזהות במילים "חמץ" ו"מצה", כאשר האות השונה היא ח' וה'. לפי רעיון זה, האות ח' סגורה, דבר המבטא גאווה וישות עצמית, בעוד האות ה' פתוחה כלפי מעלה, כסמל להתבטלות בפני אלוקים.

טוב אז מאז שגילינו את המצות שמש.. הפסקנו להכין פת שמש. זה הרבה יותר פשוט להכין - והכי חשוב - בניגוד לפת שמש וקציצות, מומו ממש אוהבת את זה. זה הטריק עם ילדים - כמה שיותר פשוט. אני עכשיו משרה את הפשתן לילה שלם ומוסיף לא מעט מים וקצת מלח. אני עושה כמות גדולה כל פעם. פשוט שם על ניילון גדול על שולחן בשמש. זה מאד טעים ומאד פריך. זה לא כמו לאכול פשתן סתם, ההשריה והייבוש גורמים לו להיות הרבה יותר קל ללעיסה.

אופק, אהלן.
מתלבטת בקשר ליריעת הניילון.
יש המלצות? אני רוצה משהו שלא ירעיל לי את האוכל ויהיה שמיש לאורך זמן. רעיונות?
והמצות הן פרץ גאונות של ממש!

אני משתדל לכתוב תמיד עלי בננה או ניילון... בעיקרון את יכולה להשתמש בכל עלה גדול וחלק. אם את רוצה משהו אחר במקום ניילון יש מין גיליונות רב פעמיים בשם ,טפלקס או פאראפלקס, שמאפיות משתמשות בהן לאפיה של עוגיות ועוד (כלומר הם בנויים לחום מאד גבוה). אני עוד לא ראיתי את זה סתם בחנויות - אבל החברות שמוכרות מייבשי מזון של אקסקליבר (מצפה אלומות למשל) מוכרות גם את הגיליונות בגודל של 14 על 14 אינץ'. ועוד פתרון תוצרת בית - לרכוש שעווה טבעית (מהצומח או החרק) - ולהכין נייר שעווה שיחזיק לכמה נגלות.
חוץ מזה אפשר פשוט להשתמש במגשים קשיחים יותר אבל אז לעשות רווחים בשלב המריחה שם תכניסי משהו דק כדי לשחרר את הלאפה ולהפוך בחתיכה אחת (יותר קל עם קציצות שמש).

זכרי שעם הניילון רק משתמשים בשעות הראשונות עד שאפשר להפוך את הלאפות וגם שהחלק של הניילון שנוגע במזון לא נחשף לשמש.

יש עכשיו קרשי חיתוך מחומר גמיש (מין הסתם רעל אחר, אבל שווה בדיקה). אתם מכירים? זה details]קרש חיתוך שקוף ודק type[/po]=1&itemid=%7BA4A15A1C-C7D8-47AD-967C-1454DA00D2CC%7D , שמאפשר אח"כ לשפוך את הירקות החתוכים (למשל) לתוך כלי הסלט

הקרשים הגמישים לא גמישים מספיק בשביל "לקלף" אותם אחרי ההיפוך.. כלומר אין הבדל ביניהם לקשיחים.. או שזה מתקלף או שלא. product]הנה קישור info[/po].php/products id/529/language/he לנייר טפלקס ב-58 שקל.

teflexx sounds an awful lot like teflon.
i think i will go with their silicon sheet.
hope it's better...

בהחלט - זה נייר מצופה טפלון של דופונט - חרא של חברה, חרא של ייצור.. וכנראה לא רעיל ברשמי זה אמור להיות בסדר עד 237 מעלות, שם הטפלון מתחיל להתפרק.. אבל אנחנו מדברים כאן על 42 מעלות. לכן, אני ממליץ כמו כל דבר - אם לקנות, אז לקנות משומש.
אבל באמת, תנסי למצוא עלים גדולים שאינם רעילים באזורך. או פשוט להכין "בצק" יבש יחסית (זה יהיה קצת יותר עבודה למרוח) ולהכין לאפות קטנות על משטחים, יריעות קש.. וכל מה שיש..

דרך אגב - יש את "המוצר הזה" שנשמע טוב מאד.. זה נייר רב פעמים לאפיית ירקות.. (אם הבנתי נכון..) - אף פעם לא ניסיתי אותו למטרות שמש - אבל נראה לי שווה. מי מתנדב?

סתם נייר אפיה נדבק? מישהו ניסה? ולשמן אותו טיפה?

כשמייבשים בשמש אפשר לכסות כדי שלא יבואו חרקים?
מה זה מייבש מזון?
בתנור אפיה רגיל גם אפשר לייבש מזון?

אני ניסיתי את כל מיני "המאפה" בתנור (שימוש בפונקציית אוורור בטמפרטורה נמוכה 42 מעלות) ובשמש עם נייר אפייה; זה עובד נהדר, ומתקלף בקלות.
העניין הוא שנייר האפייה הסטנדרטי מולבן בכלור והשעווה בו לא טבעית.
מבירור קודם שערכתי באדיבות תמי גלילי נודע לי שיש נייר אפייה חום טבעי ללא תוספות כימיות עם שעווה טבעית. בארץ עוד לא השגתי, בארה"ב יש בשפע.
לינקים לדוגמה תמי נתנה בסוף הדף אלומיניום ושאר צרות בכלי אוכל.

גם אני משתמשת (או ליתר דיוק השתמשתי) בנייר אפייה חום טבעי. יש כל מיני סוגים בכל סופר, בסופר האורגני יש ממש איכותיים, טבעיים וידידותיים לסביבה ולנו. קצת מבעס שהם חד פעמיים. זה רעיון טוב לנצל את השאריות לייבוש בשמש, אולי אפילו נוכל לעשות בהם שימוש רב פעמי. הבעיה היחידה שאני צופה היא שהם "קריספי" כאלה, ואולי זה לא יהיה נוח.
חוץ מזה יש לי יריעת ניילון עבה ואיכותית שקיבלתי פעם ולא היה לי לב לזרוק סתם לפח, אני רק מודאגת מזה שאין לי מושג ממה היא עשויה...

לבסוף, מישהו מוכר מייבש מזון? יש המלצות?
היום למשל, כבר אין פה שמש ולא ברור בכלל שהיא תצא שוב עד אפריל... ואני צריכה את המצות האלה. ממש צריכה אותן... אחרת על מה אני אמרח את הטחינה והמיונז, הפסטו והחומוס, הקוקו והסרפן??

ממרחים אפשר למרוח על עלי כרוב למשל, או לאכול בכפית, או להוסיף לסלט... עד שיגיעו המציות.

מייבש מזון

אני מרוצה מהנסקו החדש שלי. עובד יפה מאוד ומהר למדיי, והמחיר היה סביר בהחלט. הוא מגיע עם כמה מגשים מפלסטיק קשיח וכמה רשתות, ואפשר לרכוש עוד לחוד, ב-5$ למגש אאל"ט. המגשים אינם מצופים בטפלקס (הטפלקס זו אחת הסיבות שבגללן לא רכשתי את האקסקליבר). זה אמנם פלסטיק, אבל זה לא מתחמם מאוד בייבוש בטמפרטורות נמוכות שבהן אני מייבשת, כך שזה נראה לי הרע במיעוטו (בעיקר לדברים יבשים).

לפני כן בכל פעם שייבשתי חתכתי יריעות של נייר אפייה חום טבעי וגם היום אני משתמשת בו לפעמים כשהמגשים לא מספיקים לכמות שיש לי לייבש. אבל אני לא הייתי ממליצה להשתמש בו יותר מפעם-פעמיים, בעיקר לדברים שומניים, כי נשארות עליו שאריות שמן מחומצן.

נייר אפייה חום טבעי ללא תוספות כימיות עם שעווה טבעית
זה כנראה משעוות קוקוס (וממליצים על זה גם באתרים טבעוניים.)

פיצה נפוליטַנַא neapolive pizza

אחרי שהייתי באיטליה (לפני הרבה שנים..) וטעמתי שם פיצה... קיבלתי טראומה ולא אכלתי פיצות עד שגיליתי איך לאכול אותן בכבוד... באמצעות טכניקות נאות ומלבבות! בפיצה מסורתית הקלתית\הבצק דק ופריך - והגענו למרקם מצוין.

pizza]+ a2[/po].jpg

קלתית (הבסיס\בצק)
זוהי פת שמש על בסיס של כוסמת מונבטת. הכוסמת נותנת לזה מרקם אוורירי ועמילני יותר.
איך מנביטים כוסמת: מאד פשוט! לקנות את הסוג הירוק - החום מבושל ולא ינבוט, למלא בקבוק מים מינרלים בכוסמת יבשה עד שליש הגובה, למלא במים עד גובה שני שליש - להשרות 10 דקות, כמעט לסגור את הפקק של הבקבוק, רק שזה יחזיק, אבל שאוויר ומים יוכלו לעבור, לשים את הבקבוק הפוך על משהו שייתן למים לצאת.. תלוי בחום החדר - הם ינבטו תוך יום יומיים לאורך של חצי ס"מ. לתת לנבטים שטיפה כל 24 שעות).
את הנבטים אנחנו טוחנים (במטחנת בשר ידנית, ואז להוסיף את הרכיבים הבאים לחוד או במעבד מזון ואז אפשר לערבב עם הכול על ההתחלה) - ולהם מוסיפים - כמה כפות של אבקת פשתן טחון(זהוב או חום לפי בחירתכם), 6 עגבניות, תיבול של פיצה: ריחן, אורגנו, וקצת מלח טבעי.
לשטח את העיסה על עלה בננה או ניילון בשמש - אפשר לעשות עגולים של מיני-פיצות, אפשר לעשות עיגולים גדולים ולעשות קווים שמחלקים את הפיצה (אחרי הייבוש זה ישבר בדיוק איפה שסימנתם), אפשר לעשות משולשים.. אחרי כמה שעות להפוך על רשת, ולתת לזה להתייבש יום-יומיים (לכסות או להכניס פנימה בלילה) לפריכות הרצויה.

רוטב עגבניות
בבלנדר או בכלים ידניים - 3 עגבניות - 2 כפות שמן זית - 3 כפות פפריקה מתוקה - 3 תמרים - פלפל שחור\מלח\ריחן\אורגנו\בצל\שום\פלפל חריף לפי הטעם. למרוח את הרוטב על הקלתית. את מה שנשאר לשמור במקרר לעוד פיצות או ל-פסטה מירקות

ירקות וקישוטים
עיגולים דקים של עגבנייה, זיתיי שמש, יוגורט נא מהצומח (בדף מוצרי חלב מאגוזים ומזרעים), פטריות, פלפל אדום, טבעות בצל, ריחן, אורגנו, אננס... the sky is the limit.


אפשר לתת לזה עוד שלב של ייבוש בשמש אחרי הירקות - אבל אני בגדול מעדיף אותם טריים.
ילדים אוהבים דברים פשוטים.. אפשר להתחיל עם קלתית שהיא רק כוסמת, פשתן, וקצת מלח - רוטב עגבניות ויוגורט נא מהצומח וזהו. לראות איך זה הולך ואז לשכלל לפי רצון הילדים.

בתאבון!

ציטוט מעניין מויקיפדיה:
"לא במקרה מזכיר הבסיס של הפיצה האיטלקית המסורתית בצק של פיתה ערבית (הידועה בשם פיתה עיראקית). את בסיס הפיתה הביאו כפי הנראה הערבים לאיטליה כאשר כבשו חלקים מדרום איטליה בראשית המאה ה-10. האיטלקים שיכללו את הרעיון של הפיתה כאשר הניחו מעליה מגוון של תוספות שונות שמקורן במטבח האיטלקי, כולל גבינות קשות.

רוטב העגבניות הפך לחלק מהפיצה רק בשלב מאוחר יחסית. העגבנייה הגיעה לאירופה בראשית המאה ה-16, כאשר האירופאים הגיעו לפרו שבדרום אמריקה. בתחילה חשבו האירופאים שהעגבנייה רעילה לבני אדם, אבל במהרה הפכה למוצר מזון בשימוש בקרב דלי האמצעים, וכנראה היו עניים מאזור נאפולי הראשונים שהוסיפו את העגבניות לבצק הפיצה. רוטב העגבניות הפך להצלחה, ובמהרה המאכל התפשט ברחבי אזור נאפולי."

שלום! ובכן התמונות למעלה היו ניסיון ראשון.. מאז די נכנסנו לזה והשתפרנו והתייעלנו. אני די מבסוט מהתוצאות .. אז ככה - למי שחושק בטבעונאות ומפחד שיהיה לו "חסר" משהו ממה שהוא אכל קודם.. יוגורט עשינו.. גלידה עשינו.. שוקולד עשינו.. ועכשיו - ממש פיצה. אני מאוהב.
נסיון שני..:
pizza]+ b2[/po].jpg

pizza]+ b4[/po].jpg

pizza]+ b5[/po].jpg

pizza]+ b7[/po].jpg

נסיון שלישי (2 סוגים, אחת עם רוטב עגבניות ואחת עם רוטב פסטו עם ריחן מהגינה - תראו את הגבינה חברים..):
pizza]+ c4[/po].jpg

שומשומיות שמש

מכירים את השומשומיות? שומשום וסוכר בריבועים אפויים שנדבקים יופי לשיניים ומוציאים את הסתימות..? אני זוכר שבמרוקו עלו רוכלים לאוטובוסים ומכרו כאלו ממגשים ישר מהתנור..
הקיצר.. הצלחתי לייצר אותן באופן מקורי (תרתי משמע).. לאחר ההצלחה עם המצות שמש (ראו מצות שמש) עלה לי הרעיון פשוט להשרות שומשום ולייבש.. להוסיף קצת תמרים מעוכים וקצת פשתן לאקסטרה דבק וזהו. את האלמנטים שפחות משרתים אותי הצלחתי להקטין משמעותית - יענו הן נדבקות הרבה פחות - הם מתוקות כמו שאני אוהב - הן פריכות - ויש הרגשה טובה בסוף...

+

רכיבים:
שומשום מלא (אתם יכולים לבחור איזה צבע..) שלם.
פשתן מלא שלם (גם כאן בחרו צבע.. בשביל שומשומיות אותנטיות לבחור את הזהוב בשניהם).
מים.
תמרים מגולענים לפי הטעם.
אופציות: וניל, קינמון, קורטוב מלח, בננה (זה האחרון יעשה את זה לא פריך).

בערב מאוחר: לערבב את השומשום והפשתן על יבש בקערה עמוקה מספיק.
לטחון את התמרים והמים והאופציות לנוזל ולשפוך על השומשום והפשתן - להוסיף מים - אנחנו משרים את הזרעים עד הבוקר והם אוהבים לשתות הרבה - אבל לא להוסיף יותר מדי ככה שהעיסה מחר תהיה מוכנה כמו שהיא.
בבוקר, עם עלות השמש - כמו אוכל שמש אחר - למרוח בעובי הרצוי על עלה בננה או ניילון, אחרי שצד אחד התייבש, להפוך על רשת ולתת לזה להתייבש עד הפריכות הרצויה.
זהו. it's that simple
אני שומר עליהם במקרר - לא יודע כמה זמן זה מחזיק מחוץ למקרר.
מבחינתי זה תחליף פשוט וקל יותר מחלבה נאה (ראו הכנת חלבה) למרות שזה אותם רכיבים בדיוק. אומרים שלאכול אגוזים וזרעים מושרים זה קל יותר לגוף ואני בהחלט חווה את זה.

sumsumiot]+ momo[/po].jpg

נשמע נהדר (אני לא אוהבת שומשומיות אז פחות קורץ לי להכין).ֿ
2 שאלות: מה ההבדל בין השומשומים השונים ובין הפשתנים השונים? והאם שומשום ופשתן שלמים מצליחים להתעכל או יוצאים ככה בקקי...?

מה זאת אומרת - חוץ מהצבע? זה כמו ההבדלים בין סוגים שונים של תפוחים..

אין כאן כוונה לבלוע את השומשומית בשלמותה בלי ללעוס.. אם תלעסי טוב (וזה לא קשה בגלל ההשריה והייבוש) - אז לא יצא ככה בקקי.. (למרות שזה קישוט די יפה..).

מעבר להבדל בטעם יש הבדל, נאמר, בערכים התזונתיים? משהו מהותי?

אני בטוח שיש הבדלים מהותיים אבל לא בערכים תזונתיים גסים (חלבון, ברזל וכו'..), אלא יותר בפיטוכימיקלים, אנטיאוקסידנטים וכו'.. חיפוש מהיר בגוגל העלה את זה

האם פשתן לא טחון אינו מתעכל בשלמות, וככה יש "בזבוז" של ערכיו התזונתיים?

צריך ללעוס טוב, עם טוחנים השומנים הרגישים לחום\חמצן\אור נהרסים מהר מאוד. לא לטחון ואז לייבש כמו שיש בכל המסעדות RAW.

במגע עם נוזלים, פשתן נעשה מאד רירי - כלומר גם עם בולעים את הפשתן בשלמותו - יש עיכול כל שהוא. כשזה מושרה ומיובש אז הרבה יותר קר ללעוס את זה - וזוהי התשובה - ללעוס - כמו שאוכלים שומשומיות.

מעבר להבדל בטעם יש הבדל, נאמר, בערכים התזונתיים? משהו מהותי?
אומרים למשל ששומשום שחור עדיף על שומשום מוזהב.
לדעתי המוזהב דווקא הכי טעים.
בכל מקרה, יש לדעתי יתרון מכריע דווקא בגיוון. כלומר, גם אם נניח שפשתן בצבע אחד יותר טוב מפשתן בצבע אחר, עדיף לדעתי לאכול פעם מזה ופעם מזה.

הי אופק,
חן חן לך על המתכונים והמידע שאתה חולק איתנו.
הילדה שלך שמופיעה בכל מתכון ממש משכנעת שזה אכיל, יענו , אתה סבור שאם רק יראו איך הטבח אוכל את מעדנו זה לא יראה אטרקטיבי מספיק לכל המשפחה?
האמת היא שמזמן/אף פעם לא יצא לי להכין 'דיש' ( =צלחת) כל כך יפה כמו שאתה מכין ,לי לא מפריע שאתה קורא לזה פורנו, אני פשוט תוהה מאיפה האנרגיה ..בטח מהאוכל.

גם אני שמתי לב שיותר מדי נוזלים גורמים לסדקים אבל רק עם זרעים שלמים. עם חצי מהפשתן לפחות טחון אז זה יופי של דבק בלי סדקים. מייבש מזון הרבה פעמים יהיה יותר חם (42 מעלות) מהאוויר ביום שמשי.. אבל הכיווץ יהיה זהה לדעתי. אני משתדל להשתמש בשמש - זה יוצא טעים יותר - אבל אין בעיה להשתמש במייבש. אפשר גם לעשות כמה מדפים צפופים קרוב לתקרה (איפה שחמים) ואז לתת לוונטילטור פשוט לנשוף עליהם.. זה עושה את העבודה בדרך כלל יותר טוב ממייבשים עם בסיס תחתון.. וזה גם הרבה יותר זול.

אילה בשדה הדגן האם את מבקשת לראות יותר תמונות של המלחין? (אין כאן טבח..)

חייבים את הפשתן בשביל שיעבוד או שאפשר לוותר?

לא ניסיתי - צריך למצוא את היחס של התמרים ואולי כמה בננות, בשביל שזה יהיה דביק מספיק בלי זה.

אולי גם שיבולת שועל טחונה יכולה להדביק?

שיבולת שועל לא מתאימה לצרכים שלי.

אולי גם שיבולת שועל טחונה יכולה להדביק?
הפניתי את השאלה לאופק.

רוקדת, אולי שקדייה תדביק?

שיבולת שועל בד"כ מתה.. אבל כן יכול להיות שזה ידביק - נסי ודווחי..

אני עכשיו משרה את הפשתן לילה שלם ומוסיף לא מעט מים וקצת מלח.
כמה מים? יותר מפי 2 במתכון המקורי?

האמת לא מדדתי בדיוק - פי 2 נראה לי עדיין קו מנחה.. ככל שמוסיפים יותר מים, ככה יותר קל למרוח דק - אבל זה מתייבש יותר לאט. זה סלחני מאד - תעשי פעם אחת, מקסימום יהיה עבה\שברירי קצת (עדיין אותו הטעם) - פעם הבאה תשפרי. אשמח לתמונות!

שיזופוקאצ'ה

המיטפח הטבעונאי שלנו עובר גלים... את הפת שמש החליפו מצות שמש, ועכשיו הפוקא'צה השזופה מחליפה את המצות.

+

5 כוסות של נבטים של כוסמת שהונבטו עם מינימום מים כך שהם פריכים אבל לא יבשים.
1 כוס של פשתן זהוב טחון דק
כפית מלח טבעי

אפשר לשים הכול במעבד מזון - או לטחון במטחנה ידנית. יוצא מין קמח לח בצקי - כמו פלונטה.

בבלנדר - כמה גזרים, סלרי, בצל (לבדוק שהוא לא מר), 2 כפות שמן זית, 2 תמרים, קצת פלפל חריף.

לשפוך לתוך קערה עם הבצק ולערבב לאחידות עם קצת רוזמרי טרי חתוך.

יוצאת יופי של עיסה... לשטח על ניילון בשמש או במייבש מזון - זה מתייבש די מהר - תוך שעה שעתיים אפשר להפוך על רשת.

עכשיו יש לנו צד דביק עליון עליו אפשר לפזר טבעות בצל, עגבניות, קישואים, פטריות, עשבי טיבול, מלח גס, מה שמתחשק לכן.

לתת לזה להתייבש עוד איזה 4-8 שעות (באמצע איפשהו אפשר לעשות חורים עם מזלג בשביל הlook).
לפני ההגשה אפשר לטפטף שמן זית על הכול בשביל טעם וlook שעוד יותר קרוב לפוקאצ'ה.

יוצא מאד טעים.. קשה להפסיק לנשנש את זה - אבל מצד שני לא עושה לנו כבד בבטן בכלל.

+

שאלה- האם כדאי לטחון את הפשתן? (מבחינת ערך תזונתי)

אני ניסיתי להכין עם פשתן שחציו טחון וחציו לא. זה יצא פחות נחמד מאשר קרקרים של פשתן שלם.
בנוסף זה צריך להתייבש די מהר כיוון שהפשתן מתחמצן מהר.
פעם אחת התחמצנו לי הקרקרים עוד לפני שהספיקו להתייבש.
זה היה מגעיל להפליא.
בצער רב זרקתי את הכול.

הסיבה שטחנתי חלק מן הפשתן הייתה שחשבתי כמוך, יעל, שהגוף לא מעכל את הפשתן השלם ואז יוצא שמילאתי את הבטן בזרעים יקרים שיצאו כמו שהם מן הצד השני.
אך עם הטחינה, חשבתי שאקבל יותר אומגה 3 מן הזרעים.
מאז מקרה החמצון לא הכנתי שוב קרקרים עם פשתן (קשה לשכוח את הריח החמוץ שלהם). לפעמים אני טוחנת פשתן ומוסיפה ישר לסלט או לאבוקדו, כך לפחות אני יודעת שזה טרי.

הסיבה ששקלתי להכין את הקרקרים מלכתחילה הייתה למצוא תחליף מוצלח ללחם עבור משפחתי (לי ממש לא קשה לוותר על הלחם, להם - כן) אבל הם לא התלהבו ואני לא ממש זקוקה לתחליפים.
בינתיים הפסקתי לייבש, אני לא מצליחה להתחבר לאוכל מיובש, זה קצת מרגיש כמו לאכול אוכל מקולקל. אני מעדיפה לאכול טרי.

כך גם קרה לי עם הרסק, פתאום הוא הפסיק למצוא חן בעיני בלוטות הטעם שלי. אז לקחתי את המרכיבים של הרסק ופשוט אכלתי אותם כמו שהם.

בנוגע ל-זרעים יקרים, אני קניתי קילו פשתן ב-7 (שבעה!) שקלים בעדן טבע מרקט. לא הייתי אומרת שזה יקר, אבל באמת נראה לי שזה יוצא כמו זה נכנס לא חשבתי על עניין ההתחמצנות. אז הגוף לא מצליח לקבל את הערכים התזונתיים מפשתן שלם? חלק מהם או בכלל לא?

ובעניין בלוטות הטעם - אני חושבת שגיוון זה חשוב. זה כמו שמעטים האנשים שיאכלו בכל יום את אותו המזון בדיוק (תינוקות? זקנים?). פעם רסק, פעם פירות, פעם קרקרים ופעם סלט. כבר אמרו לפנינו שגיוון הוא טעם החיים (אבל אל תשתי קוקה קולה ).

פעם אחת התחמצנו לי הקרקרים עוד לפני שהספיקו להתייבש.
מאז מקרה החמצון לא הכנתי שוב קרקרים עם פשתן (קשה לשכוח את הריח החמוץ שלהם).
חניתה, את מתכוונת להחמיצו... ולא להתחמצנו, נכון?
ואני מניחה שזה תלוי בדרך הייבוש, ואם היא ארוכה ולחה- כלומר לא בשמש מספיק רציפה ולא בתנור ייבוש, אז זה קורה.
או שלא הבנתי אותך..?

אחד הדברים שאני אוהב בקרקרים (למרות שאני לא מכין עדיין), זה שהפשתן שם דווקא לא ממש "יוצא שלם כמו שהוא נכנס". הוא ממש נלעס בקלות בגלל ההשריה (שמרככת את הקליפה) והייבוש.

יכולה לדווח ממקור ראשון- השומשום יצא כמו שנכנס! (והערה לבעלי קיבה עמידה- השתמשתי בפשתן חום, ככה שאני לא יכולה לדווח בעניין הזה).

בעצם- מוסיפה הסתייגות- לפחות בחלקו. וזה בעצם מה ששאלתי כמה רגעים למעלה מכאן, האם מתבצע עיכול חלקי? והאם מתבצע איזה שהוא סוג של עיבוד גם אם משהו יוצא כפי שנכנס?

1. השרית את הגרגרים?
2. לעסת היטב?

השריתי את הגרגרים למשך הלילה, אבל לא בהמון מים, כדי שיהיו מוכנים ודביקים במידה הנכונה בבוקר.
לעסתי כמיטב יכולתי, זאת אומרת, כמיטב יכולתן של שיני ללעוס גרגירים זעירים (הרי בדרך כלל אני לא לועסת מזון לגודל קטן יותר מגודל גרגר...)

ואורי, תודה על כל תשומת הלב וההשקעה והעזרה...

מודה למי שהחזיר את הדף הזה למהחדש. לכבוד חזרתה של השמש תהיתי מה אכין מחר. הנה התשובה

בכמה מים בערך להשרות?

חניתה, את מתכוונת להחמיצו... ולא להתחמצנו, נכון?
לא ברור לי מה המונח המתאים למה שקרה לי. אבל אני מאמינה שהשמן של הפשתן הגיב עם החמצן (ולכן יש לומר, התחמצן),
והטעם שהתקבל הוא חמוץ, אז כן, הם החמיצו...

בנוגע ל-זרעים יקרים, אני קניתי קילו פשתן ב-7 (שבעה!) שקלים בעדן טבע מרקט.
הממ... זה מחיר טוב.
אבל גם במחיר כזה, זה יקר אם זה סתם עובר במערכת בלי להשאיר את הערכים התזונתיים שלו אצלי.
בנוסף יש כאן גם את עניין עבודת ההכנה וההרגשה המלאה המוטעית, כיון שאני לא מאמינה שאני באמת מצליחה לעכל אותם בצורה מספקת.

אמא אדמה - אני השרתי ביחסית מעט מים, כי היה קר ולא הייתה הרבה שמש שתייבש המון מים. ערבבתי את השומשום והפשתן, בלינדרתי מים עם תמרים וערבבתי, אחר כך הוספתי עוד קצת מים. אני יודעת שזה נשמע יותר כמו מתכון של סבתא מאשר משהו שממש עובד, אבל בחיי, מרגישים את זה. פשוט אל תציפי את הגרגרים, כי הם לא סופגים ה-מון מים אלא רק קצת, וזה בטח יהיה בסדר.

יעל אהלן - בפעם האחרונה שהכנתי מצות שמש גם שמתי מעט מים מתוך כוונה שיתייבש יותר ויצא גם כן מאד קשה יחסית ללעיסה - יש כנראה איזשהו תהליך שקורה כשמשרים את זה באופן מלא - זה מאד קל ללעיסה - ממש מתפורר בפה - וגם הטעם יותר טעים.

בנוגע להתחמצנות - לפי דעתי זה לא השומנים שמתחמצנים - לזה יש טעם אחר - כאן מדובר בתסיסה לקטית טבעית (כמו בכרוב כבוש) - אחרי יבוש מלא זה דווקא לא טעם רע (במצות שמש, לא ניסיתי בשומשומיות).. אבל בשביל למנוע את התסיסה - פשוט חשוב לשים את זה במקום חם על הבוקר - להפוך את זה ברגע שאפשר - כדי שיהיה ייבוש מקסימלי ביום הראשון מכל הכיוונים - בלילה להוציא החוצה (זה כמו מקרר) - ותוך יומיים זה יבש לגמרי (כאן בהרים - אצלך יכול להיות שיום וחצי או פחות יספיקו - תלוי כמה דק את מורחת).

כמו כן אפשר להכניס לשלב הראשוני הקריטי של הייבוש לתנור בחום נמוך.. גם אם זה יותר מ-42 מעלות עדיין יהיה לך משהו יבש וטעים שעדיף מהרבה דברים מבושלים אחרים.

למה פשתן נהיה כמו ג"לי אם משרים במים?

אתמול ניסיתי להכין עוגיות על בסיס קטניות מונבטות ורסק תפוחים-תמרים. העניין הוא שהתפוחים (בניגוד נניח לפשתן/שומשום) לא עמידים לאורך זמן ואני מוצאת את עצמי נגעלת לאכול תפוחים שהיו כמה ימים במקרר (גם אם הם לא מקולקלים, מה שיקרה בקרוב). אני רוצה להכין בסוף השבוע את הפוקאצ'ה, אבל חוששת משילוב הירקות. יש תובנות בנושא?