שלום
קוראים לי שרהלה שפס וינקלר, אני אמא לאיילת, שני ומתן, וזוגתו של שמיל, שמתקן (כמעט כל) מה שאחרים שוברים.
אנחנו גרים בעין איילה ומנסים לחיות חיים פשוטים, בלי ביצפר, בלי טלויזיה, בלי רופאים. עד עכשיו הצלחנו לא רע.
אני מתפרנסת מעזרה לנשים ללדת בבית (קוראים לזה מיילדת-בית), ומוכנה לענות על שאלות רלוונטיות על פי השקפת עולמי (קיצונית, על פי הזרם המרכזי).
נשים הרות מוזמנות לשיעורי יוגה בימי שלישי ושישי 8:30 עד 10:00.

רציתי לשאול,
מה אחוז היולדות שמפונות לב"ח אחרי התחלת הלידה בבית,
עם מילדת בית?
כלומר כמה נשים פונות למיילדות בית ,
וכמה מהן למעשה בסופו של דבר יולדות באמת בבית?

היי שרהלה.. מה שלומך?

נזכרתי בעוגת פרג..
אפשר את המתכון?

בעינייני מתכונים...

אפשר את המתכון שלך לגרנולה המעולה שטעמתי בפארק הירדן?

תודה וחיבוק

הי סינדי
125 ג' חמאה
3/4 כוס דבש (250 ג')
11/2 כפיות תמצית וניל
1/2 ק"ג שבבי שיבולת שועל
1 כוס גרעיני חמניות
1 כוס שקדים פרוסים
1 כוס קוקוס
1 כוס פרג לא טחון או דוחן או קינואה או מעורבב
3/4 כוס גרעיני דלעת

מבשלים חמאה דבש וניל 5 דקות. מערבבים עם השאר
משטחים בתוך שתי תבניות , 170 מעלות 25 דקות.
אחרי שמוציאים, כשעוד חם, מוסיפים צימוקים או/ו חמוציות.

תודה רבה..
הבנזוג כבר מתחיל לרייר.. כל הבוקר הוא פינטז על פרג..

ואגב, כן חיכיתי עד 40.. נולד בול בתאריך..

תגידילי- מה עם העוגת גבינה לשבועות שהבטחת בחוף הבונים
אני ממש בזעזועים מכולכם...או שכבר ארגנתם מפגש ולא הזמנתם אותי או שעדיף לא לדעת ת'אמת או שדרוש מפיקה רצינית לאירוע שבועות הבא עלינו לטובה

בשבועות? בשבועות מי שמפיקים אירוע הם אחי ו-חברה של אח של תבשיל קדרה, להלן ובקרוב - גיסתי.

קשה לי לעמוד בלחץ. כדאי שאני אשב.
כל שבוע, כל שבוע, זה כמעט קורה. אתמול התבשרתי חגיגית (וחזיתי במו עיני) שבירק כבר עברו דירה. אז עכשיו באמת כבר נגמרו התרוצים, ואפשר לקפוץ למים (הא! איזה משחק מילים משובב). נראה לי שנקדים קצת את חגיגות שבועות ונרשה לעצמנו עוגת גבינה עם/בלי חול. (איך יצא שאני פה פתאום בתפקיד מחלקת המתכונים?)
יום רביעי השבוע? חוף הבונים? תבשילה? לבירק היום הזה נוח, וגם לי.

רביעי לא טוב, כי יש קראטה (לבוא בלי הנער? אפשרות).
שלישי.
יואו, על מה אני מדברת. שלישי הקרוב האיש הולך לא לישון בבית. אני אמות.

(איך יצא שאני פה פתאום בתפקיד מחלקת המתכונים?)

סליחה שאני מתפרצת, זה מתבקש מבחינתי לקרוא את חידושי הדף שלך.

אני רוצה מתכון לעוגת גבינה!!!

טוב שהערתי את המתכון- עוגת -גבינה -מקיברו! אבל תיסלחו לי , לא שמישו שאל אותי, אבל בימי רביעי אני מייצרת "זבל אנושי" בקורס אצל טליה שניידר....כל שאר הימים פתוחים לשעשועים!
קניתי אתמול מלוחיה טריה אני חייבת לנסות את המתכון החדש עליך שרה לה לפני שאני פותחת אותו לקהל הרחב
(mise ..אני מדגישה -זה בלי עוף!

קוראת עכשיו את הספר-הכנה-להדרכה.
רפואי להחריד.
נכון שזה לא ככה במציאות הביתית?

תודה יקירתי

התקשרתי אך נמת את שנת היופי שלך

חיבוק

היי שרה

מישהי המליצה לי לשאול אותך,אולי את מכירה מיילדת-בית באילת שהיא בעצמה ילדה בבית ושיש לה גם נסיון בלווי של נשים אחרות בתהליך

העוגה יצאה מדהימה בטעימותה..
תודה..

ראיתי לך ב"קו למושב"! יופי

מנעים להכיר....... מקוה שאכן את שרלה מהמפגשים- אני מתכוונת להגיע היום, ורציתי לשאול קצת כיוונים.......(גם על הכביש, וגם בתוך הבטן.......)
אם תספיקי לפני המפגש לרשום לי בדף בית פחות או יותר איך מגיעים לעין- אילה (אני אגיע מהרצליה) זה בטח יקל עלינו- אם לא- נתחזק.....
תודה...
אסתר

שרהלה אהלן
איזה כיף "לשמוע את קולך" (נניח)
תודה על המידע הקלקרי
כיף לשמוע על יעל (היא הפתיעה או המשיכה בסריה?)
ושהשמיכה משמחת אותה! תמסרי לה ד"ש ומזל טוב.
חושבת עלייך הרבה
ואוהבת אותך מאוד!
(אצלנו בסדר... הזמן רץ)

שלום
אני לא יודעת מה זה בדיוק הדף הזה, המשכו די שונה מהצהרת הכוונות שלו בהתחלה ונראה כמו שיחה סגורה. בכל זאת אנסה.
אני בשבוע שמונה וקצת וההריון שלי הפסיק להתפתח. יש לי דימום שהולך ומתגבר וגם כאבים אם כי קלים.
מובן שהרופאים שבדקו אותי היום המליצו על גרידה. לא נראה לי סוף העולם לעשות גרידה, אבל גם לא נראה לי לרוץ לשם באופן אוטומטי. הם מיד רוצים לשים אותך על הצלחת עם הסכינים והמזלגות, ולנקות ויאללה לגמור עם זה, אבל אני בטוחה שבהרבה מקרים הגוף יודע להתמודד עם זה לבד.
האם תוכלי לומר מה עמדתך? כמה זמן נראה לך שסביר לחכות לפני שנוצר סיכון? כבר שמתי לב שהרופאים הם קצת כמו עורכי דין והם לא מוכנים לומר שום דבר כללי, סביר, משוער, הגיוני. הם אומרים רק עובדות בדוקות וססטיסטיות לשיטתם. האם כל עוד הדימום ממשיך זה סימן שהגוף מתנקה? מתי בכל זאת כדאי להגיד עד כאן ולעשות גרידה? (יש לי ילד בן שנתיים ואני בת 37 ומאוד רוצה עוד).
תודה רבה

הגוף אכן מתנקה. הדימום וההתכווצויות יגרמו בסופו של דבר לתוכן הרחם לצאת החוצה. בד"כ תוך כמה ימים, לפעמים שבוע, אבל אפשר גם יותר. מלבד סבלנות נדרשת גם מידה של זהירות באומדן כמות הדימום. דימום רב יגרום לחולשה, דופק מואץ וסחרחורת. בד"כ רואים מתי יוצא תוכן ההריון, ואחריו מתמעט הדימום. במיקרים מסוימים, הרחם לא יצליח לפלוט את תוכן ההריון בשלמותו (פחות שכיח בשבוע 8), ואז הדימום לא יפסק. תיכנסי לדפים שבהן נשים כתבו על ההפלה שלהן בבית, ותוכלי לקבל קצת רושם. בכל מיקרה,בכל שלב של התהליך, תבדקי עם עצמך אם את מרגישה בטוחה, אם את מרגישה שהכל תקין, שיש לך כוחות נפש וכוח פיזי, או שאת מרגישה צורך בקבלת עזרה רפואית. תהיי בהקשבה מלאה לגוף.
זה אכן לא סוף העולם גרידה, אבל ברוב המיקרים אפשר בלי. הנזק העיקרי בגרידה הוא בהרחבת צוואר הרחם, ולכן, גם את את מגיעה בסופו של דבר ל"ניקוי", זה פחות נורא. בכל מיקרה, כדאי אחרי הווסת הבאה לעשות אולטרסאונד לבדוק שהרחם התנקה.
את יכולה לדבר איתי בטלפון 0528874500 .

תודה לאלמונית. בינתיים קיבלתי גם תרופה הומאופתית שאמורה לעשור לתהליך ונקווה לטוב. אבל תגידי, הכאבים הנוראים האלה זה חלק מהדיל?

זו אני האלמונית, לא שמתי לב ששמי נעדר.
אולי לא כדאי "לעזור" לתהליך. התערבות כזאת עלולה לגרום להפרעה בתהליך. אם את בקשר עם הומאופת, תבקשי משהו שיעזור לך בקבלה, השלמה ופרידה. יותר עדיף.
הכאבים הם התכווצויות של הרחם.

תודה רבה שרה לה. שאבתי הרבה עידוד מהתגובה המפורטת והנעימה שלך.
האמת, אני בקשר עם הומאופת שריאיין אותי כרגיל ארוכות ואמר שיש לו ניסיון עם זה. לאור הצלחות קודמות שלו איתי ועם בני משפחתי אני נוטה להאמין לו. והאמת גם, שקראתי פה את כל הסיפורים קורעי הלב אבל אני לא ממש שם (עד כדי כך שתהיתי מה לא בסדר אצלי). כן, הייתי עצובה, רציתי את ההריון הזה, זה מבאס, אבל די קיבלתי והשלמתי, ועוד לא ממש נקשרתי כך שלא חשתי פרידה. עברתי סוף שבוע מורט עצבים שבו חיכיתי שיגיע יום ראשון כדי שאוכל ללכת לבדיקה, ובמהלכו כבר הכנתי את עצמי לאפשרות הזאת כי ראיתי שהדימום רק מתחזק ומאדים. וכן, הידיעה שזה נפוץ מאוד בהחלט מנחמת אותי - אני לא מרגישה כמו קורבן של איזו טרגדיה שקרתה רק לי, אלא פשוט שנכנסתי לסטטיסטיקה לא כל כך משמחת. וממילא הכאבים היו כל כך מפלצתיים שכל דבר אחר כבר נשכח.
מה שהכי קשה לי בכל הסיפור זה הבדידות האיומה שלי בעמדה שבה אני רוצה להחליט בשביל עצמי על סמך מידע אחראי, כולל ניצול טכנולוגיית האולטרא סאונד כדי לוודא שלא נגרם שום נזק למרות המרדנות הנוראה שלי בזה שאני לא מצייתת אוטומטית לכל פרוצדורה מקובלת, והידיעה שאחרי הכל תמיד אפשר לעשות גרידה. למרבה המזל בן זוגי תומך בהחלט בגישה הזאת, אבל מדהים להיווכח כמה אנשים מסביב רק נלחצים מהעובדה שאני רוצה להיות שותפה להחלטה מה ייעשה בגופי, וגם מתנדבים להלחיץ ולהפחיד. אני מוכרחה לומר שאתן בהחלט הדבר הראשון שעשיתי כשבאתי הביתה, כי היה לי ברור שכאן אמצא את הקולות השפויים והמעודדים האלה.
בכל אופן, הדימום הרציני התחיל ביום ראשון, כרגע אני אחרי קצת יותר מ-24 שעות של כאבים חזקים ומסתמנת איזו רגיעה בשטח, אני מקווה שכך זה ימשיך, כי עם פעוט בבית זה לא קל להיות בתפקוד אפס. אני לוקחת ברזל, שותה הרבה ואין לי חום. הדימום הולך ונעשה בהיר ואני מקווה שהוא ייחלש.
שוב תודה

שרלה
אני רוצה פפריקש בביקור הזה אבל לא משנה אני מקוה שמה שהכנת ישביע את רעבוני.
ואם לא תכיני לי פפריקש.
9-: P-:

לטובת מחפשות המידע באתר, את כל סיפור המעשה עם כל הפרטים המלבבים (ועוד קצת הגיגים משלי) גוללתי בדף להפיל בבית.

הי אהובתי
אמנם לקח לי זמן אבל כמו שפעם אמרת שאני צריכה לעשות (למרות שגם עכשיו לא היה קל) כתבתי בדף יש לי שלישייה בבטן את המשך הסיפור.

יש לי צורך לראות ולהפגש איתך יותר ואיכשהו החיים לוקחים אותי בלי להשאיר לי זמן לזה
אבל באמת חושבת עלייך המון ואוהבת אותך אפילו יותר
שלך...

היי שר'לה
לקח ללי קצת זמן לחזור אליך אבל הנה ני כאן.
אני בהריון, והכל תקין לפי מיטב ידיעתי. אני רוצה להודות לך על שתמכת בי ברגע קשה במיוחד. הדימום עבר תוך שעות ספורות ולא חזר. בזכותך לא "רצתי" לרופא אלא רק אחרי שבוע. קבעתי תור לד"ר יורי בזכרון לכמה ימים אח"כ. כשהגיע התור התקשרו ממכבי להגיד שהרופא חולה (מכירה את השיר המצחיק של ציפי שביט?...), ורצו לתת לי תור לשבוע מאוחר יותר. החלטתי שלא לחכות יותר, סתם בשביל השקט הנפשי , והלכתי למי שהייתה לי הכי קרובה בטירת הכרמל, איזו ראיסה אחת מאותה עדה של יורי. היא הייתה מאוד עניינית. כנראה ששידרתי לה שאני לא מעוניינת ביותר מידי שאלות או שהיא פשוט כזאת.
חוסר הבהירות שלי בנוגע לקבלת ההריון חלף עבר. אני חשה מאוד שלמה עם עצמי. זה לא המקום לפרט, אולי אם ניפגש מתי שהוא. אם לא הסיבות בודאי יגיעו אליך כך או אחרת מתי שהוא דרך רכילות בלתי נמנעת. אני שוקלת אם להיעזר שמיילדת ביתית הפעם או לא. כשאני כן חושבת על כך, כמובן שאני חושבת עליך, מפאת הקירבה הגיאוגרפית קודם כל, והמלצות של חברות. אני זוכרת שפעם הבעת באוזני הסתייגות שלך או של מיילדות בית באופן כללי מאמהות חד הוריות בלידה ביתית האם זה עבר לך או שאת עדיין סובלת מזה? (לא יודעת איך שמים אייקון של חיוך אבל תחשבי שהוא כאן...)
אני מאחלת לך ולכל המשפחה שנה טובה ומבורכת
ושוב תודה
באהבה- שירי

אני מבינה שגם התכניות השניות התרחשו בלעדי, או שמא עוד לא?

שלום,
אני מחפשת קשר לקבוצת חינוך ביתי עבור משפחה אמריקאית שרק הגיעה לארץ וגרים בחיפה, עם ילדים בגיל 5 ו-2.
אולי תוכלי לכוון אותי לקשר המתאים (או שאולי המפגשים שלכם, אם מתקיימים, יכולים להתאים?)
המייל שלי (אשמח אם תמחקי אח"כ) eynatko @ gmail . com (בלי הרווחים)
תודה רבה!

שרהלה, חמי חזר אתמול עם שלל של רימונים נהדרים. שימח אותנו מאוד!! תודה רבה. את שאר השלל עוד לא בדקנו(מכונת הכביסה והמייבש) אבל תמסרי תודה רבה לשמיל גם עליהם-נדווח תוצאות בהמשך.

שרהלה, העברנו את הקמפינג לחוף אמנון שבכנרת-נשמע אחלא והמחיר(70 ש"ח ) גם כולל מזרונים ומקפיא במקום-מפשט את ההתארגנות והאריזה. נשמח אם תבואו ליום יומיים! אנחנו נהיה שם או מהיום בלילה או ממחר בבוקר ועד....
שבוע טוב

שלום שרה לה
האם את מיילדת רק בבית או שניתן להיעזר בך גם כמיילדת פרטית בבי"ח?
תודה, שירי

.
האם את מיילדת רק בבית כן. או שניתן להיעזר בך גם כמיילדת פרטית בבי"ח? לא.

אבל, אם את לא מעוניינת להעזר בשרותי השמרטפות של בית החולים ומתכננת לשוב לביתך בהקדם, אני מספקת שרותי עזרה בפיקוח על מצבך ומצב הילוד בשעות ובימים שאחרי.(כאילו שילדת בבית).

הי,

לפני כשנתיים תירגלתי יוגה (האטה יוגה) למשך כשנתיים.
עכשיו אני שמחה לבשר שאני בהריון (שבוע שישי) ורוצה להתחיל שוב.
האם זה אפשרי להתחיל מחדש בתחילת הריון?
האם יש סוג יוגה מסוים שכדאי או לא כדאי לתרגל בהריון?

תודה רבה @}

האם זה אפשרי להתחיל מחדש בתחילת הריון?
כן, אבל לדעתי רצוי יוגה רכה יותר , כמו שמתרגלים בקבוצות של "יוגה בהריון". חפשי באיזור מגורייך.


האם יש סוג יוגה מסוים שכדאי או לא כדאי לתרגל בהריון?
רכה, עדינה, מקשיבה למגבלות הגוף, משולבת בהרבה תרגולי נשימה.

המון תודה @}

הי.
דיון על קרעים מול חתך בפורום שלי - האם לידה שהגיעה לקרעים חמורים מאד, זו רשלנות של מיילדת? האם בלידות בית קורה אי פעם שצריך חתך בגלל חשש מקרע חמור (ובכלל)?
אשמח לתגובתך.

וחוץ מזה, יש "משוחחים" בתחילת דצמבר?

רק עכשיו ראיתי את בקשת העדכון שלך... בכל מקרה, יש שם קישור לדף כאן, ולא רשימה עצמאית, כך שאין צורך בעדכון יזום.
מה שגיליתי באותה הזדמנות, זה שהדף של מיילדות אמה"י באתר של ארגון המיילדות, זז, ואעדכן את הקישור בערב.

מקווה שנפגש במשוחחים בקרוב (מתגעגעת לג'קט שלי )

שלום שרה לה
אשמח לקבל את דעתך בדף חווה כרגע הפלה (בעיקר לגבי כמה זמן יש להמתין). תודה!

שלום שרה לה
אני פונה אליך בעקבות הפניה מדף בנושא הפלה.
עברתי הפלה טבעית לפני כמה ימים. שבוע 7.
בשישי-שבת היה דימום חזק וכאבי בטן כמו צירים, כאבי מחזור חזקים ושק ההריון נפלט בדימום.
הייתי בבדיקה במוצ"ש והרופא במיון אמר שנשארה רק הרירית של הרחם ונוזל אבל אין זרימה. כלומר-שק ההריון באמת נפלט לבד החוצה. הוא המליץ לחכות שזה יצא לבד ולעשות ביקורת בעוד כמה ימים.
יש לי ביקורת מחר-רביעי, אצל רופא הנשים שלי. הרופא אמר שאם זה לא יצא לבד אולי אצטרך כדורים או גרידה.

אם ימליצו הרופאים על כדורים או גרידה, כדאי בכל זאת להתעקש שזה יצא לבד? אולי במחזור הבא? (אם אין לי חום וכאבים...מה שקורה בנתיים)
מה את ממליצה לעשות כרגע כדי לעזור לרירית הרחם לצאת? מבחינת מנוחה, תזונה..? פשוט לא קבלתי הנחיות מיוחדות מהרופא.
תודה רבה רבה.

היי שרלה, ראיתי את ההזמנה לטקס הלידה ברוח ימימה ולא יכולתי להתעלם
האיור קסום והתוכן גם...המון אור וניסים
אורית

חברה ילדה השבוע בלידה שניה אחרי ניתוח. הפתיחה היתה 9.5 ואז גילו שהמצג (מנח? מצג? מה הוא מה?) הוא עורף והעבירו לחדר ניתוח.
האם יש איזו מניפולציה שיכולה למנוע את הצורך בניתוח במצב כזה? או שבכלל מדובר במצב שאפשר ללדת בו וגינלית עם קצת אומץ וניסיון (ומנתחים בו מאותה הסיבה שמנתחים בעכוז)?

מנח עורף לאחור? הוא בכלל לא סיבה לניתוח, גם לא בקונבנציונליים. לפחות לא בפני עצמו. לפעמים הלידה קשה וארוכה יותר, והסבלנות אוזלת (או שמצבו של התינוק מתדרדר).

תודה על התשובות.

שלום לך.
אני מבקשת להיעזר בנסיונך ובאדיבותך-
אני עומדת ללדת את ילדי השלישי, המיילדת שתהיה איתי אומרת שמאחר ובלידה הקודמת נשמתי נשימות שטחיות ביותר לקראת סוף הלידה היא הורתה לי ללחוץ (ואז נקרעתי)- נשימות שטחיות לטענתה מונעות את הדחיפה הטבעית של הגוף את התינוק.
אני מבקשת את דעתך בעניין משום שאני חוששת שאולי אנשום כך שוב מתוך פחד או קושי גדול מול הכאב ואני רוצה לדעת האם גם לדעתך מתעכבת או נמנעת יציאת התינוק באופן טבעי בגלל נשימות שטוחות וקצרות מידי (אפילו קצת היסטריות, ניתן לומר)?
תודה רבה.

אני לא יודעת מה זה למנוע את הדחיפה הטבעית של הגוף. אני חושבת שהענין פה הוא הפחד והקושי שלך שהביאו אותך לנשום נשימות "היסטריות". פחד ופחד מקושי יוצרים סביבה עוינת. תבדקי מה את יכולה לעשות עכשיו כדי להביא לרגיעה תודעתית בזמן הלידה. אני מתכוונת לאימון בהרפיה משולבת בנשימה. הרחם דוחף את התינוק בעוצמה רבה גם בלי העזרה של שרירים אחרים, אבל אם את מצליחה להרפות את רצפת האגן ו"לפתוח את השערים", התינוק יוצא לעולם ברכות, בעדינות ובשקט.
ותתאמי עם המיילדת שתדריך אותך לנשום במקום ללחוץ, להרפות, לנשום, להרגיע. יותר עדיף.

טוב, נו, זה אני כתבתי.

ברכות. שמעתי ש(שוב) היית מדהימה. את מוזמנת לקפוץ לקפה/ תה/ רסק ירוק אחרי ביקורך הקרוב.
אנחנו על הדרך את יודעת @}

תודה רבה על תשובתך אני מעכלת אותה.
היה לי גם חשוב לדעת אם בכל זאת אכנס אל המקום ההיסטרי(זה יכול לקרות , לדקה או כמה רגעים),אם את חושבת שבכל זאת הלידה יכולה להמשיך.
מישל אודה כתב בלידה פעילה שעדיף לפעמים להשאיר אישה חרדה לבדה ואז בסיומו של התקף פניקה כזה אז התינוק דווקא יוצא בקלות.
אני הולכת לקרוא את זה שוב...
אני מודה לך.

לאימון בהרפיה משולבת בנשימה. מה זה בדיוק?

אין לי תשובות על כל השאלות שלך, בטח לא על כאלה שמתחילות ב: "מה יהיה אם?". הלידה יכולה להמשיך ולהגמר גם אם את בפאניקה, בהיסטריה, לא לוחצת, כן לוחצת או רוקדת דיסקו. אם זה עושה לך טוב, לכי על זה , תתפאנקי להנאתך. תראי שמישל אודן כותב גם שמותר/רצוי לך לאבד שליטה עצמית ולהתנהג בצורה חסרת מעצורים. לפעמים, התנהגות חסרת מעצורים נראית למביט מהצד כבלתי נורמלית. לכן יולדים בבית, כדי שלא תצטרכי "להתנהג יפה".

על הרפיה ונשימה תפני לתמר ס, שהתנסתה בזה בלידה האחרונה. אבל תני לה להתאושש כמה ימים.

הי שרהלה
אמרו לי שהיה אצלך שיעורי יוגה לנשים בהריון אז רציתי לדעת האם הם עדיין מתקיימים ואם כן , אז מתי?
תודה ,
עינת

בלידה הזאת בודאות היה שלב של פאניקה. אני לא יודעת בדיוק לומר מתי זה היה אבל היה שם פחד. כי היתה לי הרגשה שהכל קורה מהר מידי ואין לי שליטה על כלום (ולמה שתהיה לי??).
שרהלה כנראה ראתה את זה (עוד לא דיברנו על זה) ואמרה לי "תרפי". ובצ'יק עברה ההיסטריה. כמובן שגם הכאב נחלש. וגם גיליתי שיש הפסקה בין ציר לציר (של כלום שניות, אבל מספיק בשביל להנות מזה, לאגור כח, לנוח), למרות שחשבתי שאין.

על הלחיצות קשה להסביר כי חשבתי שהבנתי את זה קודם, אבל רק בלידה הזאת, השניה, באמת הבנתי. שום פעולה מצידי בצירי הלחץ. רק נשימות, קולות של "שששש". ופשוט הרגשתי איך הכל קורה לבד.
וזה הגיוני. כשאת מרפה, התינוק יכול לצאת. כשאת לוחצת-את חוסמת. ורק נדמה לך שאת עוזרת לו לצאת. הוא לא צריך את העזרה שלך, בשביל זה יש ציר.

(עם הסתייגות. בלידה הקודמת, כשהיו שעתיים צירי לחץ, לא הצלחתי לא ללחוץ ולחצתי כהוגן. אני מניחה שיש מצבים שמאוד קשה ליישם את ה"לא ללחוץ" הזה).

היי, שרהלה.
רציתי לשאול אותך באופן כללי: אני 7 חודשים אחרי קיסרי חירום בפתיחה 9 עקב מצוקת עובר. עד כמה זה בטוח בשבילי ללדת בבית בפעם הבאה? מה אני יכולה לעשות מעכשיו בשביל לחזק את גופי לקראת ההריון הבא? והאם מרכז לידה הוא בטוח יותר?
תודה.

ראיתי ששאלו על יוגה - אם יהיו שיעורים בימי שישי בבוקר אני גם אגיע נראה לי..

שרה לה, תודה רבה רבה על תגובתך! עזרת לי.

הי שרל'ה, זו תמר מחדרה. אני פונה אליך בשאלה. האיש קצת (נו, טוב, די הרבה) מוטרד מעובדת אי שקילתו של השבלולון מאז לידתו. אני מרגישה סבבה עם זה ורואה איך הוא גדל לי בידיים אבל מה לעשות, מי שלחוץ מנצח, לא? בכל אופן אנחנו מחפשים לשקול אותו בלי עניינים וחשבתי שאולי, אם תעברי פה בסביבה תוכלי לסור למעוננו הצנוע לתה (בלי דבש אם כי בדיוק קיבלנו אתמול דבש טרי, טרי, לא מחומם עם ארומה של דונג... יאמי!) ולשקול את הזערור? ובכלל, מתגעגעים אליך.

שרהלה, מה שלומך? אני אחלה, מחכה כבר לפגוש אותך שוב. דרך אגב, אם יש לך פסיפלורות מיותרות, את מוזמנת להודיע לי וברצון אבוא לקחת, כלומר רק אם יש יותר מדי... חיבוק

בטח שאני בעניין - אבל כאמור רק אם זה בשישי בבוקר.
בוקר/אחה"צ באמצע שבוע- מסובך לי להגיע...

וטלפון אשאיר לך שבוע הבא במשוחחים...

אין מצב לפעמיים בשבוע...
אני לא מסוגלת..

אני אתקשר אלייך יותר מאוחר...

שלום שרהלה

מנטי מיפן המליצה עלייך (למרות שלא ילדה איתך)אני מצטערת על ההתנפלות אבל זה פשוט כך בעיקר כי אני כבר ממש "שמנה" (שבוע 35 ושישה ימים)ואנחנו בלחצה על למצוא מיילדת ביתית שתיקח אותנו למרות שאנחנו די ב"איחור"
אפשר להשיג אותך בטלפון או משהו ?
המליצו לי ללכת ל"משוחחים" אבל המפגש הקרוב דן על דיכאון שלאחר הלידה (מאחר וטרם ילדתי אני לא ממש חשה שזה יהיה במקום אם אגיח כך פתאום ואטריד בשאלות שאינן ממש קשורות מה את מציעה?)
המייל שלי אגב
[email protected]

חן חן

הקרח עזר קצת... חזרתי לנשום. תודה!
(זו אני שצלצלתי אלייך בקשר להידבקויות וביוץ, למקרה שלא קישרת )

שלום. רציתי לשמוע את דעתך:
עברתי 3 הריונות + הפלה אחת טבעית (שבוע 12). ההריונות נגמרו בלחץ דם גבוה, תפקודי כבד בעליה.
את ההריון הראשון החליטו "לסיים עבורי" בשבוע 35-36 בניתוח קיסרי.
עם הבנות הצלחתי לעבור את התאריך!! וללדת בלידה רגילה!! אחת אפילו בלי אפידורל !!! אבל עם כל התופעות.
אחרי הלידה האחרונה נשלחתי לבדיקות דם מקיפות, ואחרי פעמיים (שבדקו את הדגימות) התברר שיש לי לופוס-אנטי גבולי. קרישיות יתר.
הפרופסור ששלח אותי לבדיקות, אמר לי שבהריון הבא עליי לקבל זריקות יומיות של קלקסן. וגם רופא הנשים שלי אישר את זה (מי יתנגד לפרופסור???!!!!)
אני ממש מבוהלת מזה ומחפשת פתרונות טבעיים / אחרים. אולי את מכירה? אולי יש משהו - טיפול, תזונה, הרגעת עצבים (-: שאת ממליצה??? או יודעת למי עליי לפנות??? אני רוצה עוד הרבה ילדים, אבל בלי זריקות!!!!
תודה לך.

אני לא מכירה טיפולים במקום קלקסן. בכל זאת, אני מאמינה שתזונה מתאימה יכולה להיות הפתרון להרבה מצבים שמקובל לטפל בהם בתרופות. מומלץ להתחיל לטפל לפני ההריון הבא. במקביל, טיפול הומאופתי יעזור באיזון. בהצלחה.

שלום שרהל'ה, שאלה, אנחנו בשבוע 19, רוצים ללדת בבית בעז"ה, כששיתפנו את ההורים על הרעיון כמובן שעלו סיפורי לידות (אמא שלי אחרי 8) אמירות כמו שאנחנו חסרי אחריות ויש דברים שקורים בשניות ועוד ועוד. מכל השאלות יצאתי רגועה כמעט, חוץ מהעניין של הפרדות שליה.
לפי מה שהבנתי זה קורה באמת בשניות ואם לא מנתחים מיד אז העובר (והאמא?) ח"ו בסכנת חיים.
השאלה אם זה נכון שאין לזה סימנים מוקדמים ומה עושים בלידת בית במקרה כזה? האם באמת יש יותר סיכון בלידת בית?
אני לא רוצה שח"ו בגלל שניה אחת הילד שלנו יהיה מפגר או שלא נדע כל מה שיכול לקרות..

תודה מראש ושבוע טוב.

לירי, אני רוצה להגיד משהו שלא יישמע מאוד "טבעי".
לופוס אנטיקואגולנט, הלא הוא LAC בשמו הרפואי, זו מחלת הAPLA.
המחלה הזאת היא פצצת זמן. היא רוצחת שקטה מאוד.
את התינוק שלי היא רצחה בשבוע 28 למרות הטיפול המניעתי (40 מג) של קלקסאן.בדיאבד התברר שהייתי צריכה מינון יותר גבוה ומעקב של הריון בסיכון....
יש לי שתי חברות שאחת כמעט מתה מרעלת הריון (שקשורה לקרישיות! וכך זה היה גם אצלך, אני מבינה...), ואבדה את תינוקה בשבוע 39 של ההריון,
והשניה בשבוע 25.

אני שונאת תרופות ואפילו אקמול לא בא אל פי בד"כ.
אבל קלקסאן יכול להציל את התינוק שלך, ובמקרים לא מעטים גם אותך.
נכון שיש תזונה שעוזרת, אומגה 3 למשל מומלצת לדילול דם, אבל זו עזרה בלבד ולא הפתרון.
אני מאחלת לך את כל ההצלחה שבעולם, הריון עגול וארוך עם לידה טובה!

תודה על התשובה

שלום שרהלה,
אני חן.
מאד רוצה לשמוע ולהעזר,
מצפים ללידה שניה בנובמבר,
מאד רוצה בבית, הוא מאד חושש,
מאד אשמח לשוחח

מה המייל שלך

הי שרהלה
רציתי לשאול עקב התנסות עם גישות שונות וקצת בלבול
מנסיונך - יש עדיפות בתרגילי חיזוק רצפת האגן לכווץ ולכנס את השרירים פנימה בזמן השאיפה או נשיפת האוויר? או שזה לא ממש משנה ?
תודה

התלבטתי בסוגיה זמן רב, ואלה מסקנותי האישיות- מכיוון שבזמן הלידה בזמן הנשיפה יש הרפיה של כל הגוף, אני מניחה שכווץ רצפת האגן נוח יותר לעשות בזמן השאיפה. אני מכירה כאלה שיגנו בחירוף נפש על הגישה השניה. תבדקי את שתי האפשרויות ותראי מה מתאים לך. אני גם ממליצה לנסות לעבוד עם שיטת פאולה, שזו עבודה מכיוון אחר, עדין יותר, על רצפת האגן.

תודה על ההתיחסות
לילה טוב ושמח - ל"ג בעומר

שלום שרה לה
לפני כמעט שנה עזרת לי בתשובות על הפלה טבעית בבית. היום אני בשבוע 30, טפו טפו. שמתי שאלה בדף לידה נרתיקית לאחר קיסרי ומעוניינת להחיות קצת את הדף. אשמח להתייחסותך.
תודה

שלום שרה לה,
בתחילתו (היחסית) של הריון ראשון ואשמח להעזר בהיכרותך וניסיונך בענייני יוגה (בינתיים)
אני מחפשת מורה ליוגה בהריון באזור פרדס חנה. באתר של הסטודיוגה את רשומה אך הבנתי שאין שם קבוצה יותר...אולי יש לך המלצות אחרות בשבילי? עין איילה זה קצת רחוק אפילו ששקלתי גם את זה בעקבות ההמלצות [-:
וגם... כאן באתר קראתי המלצות לא להתחיל לתרגל בשליש ראשון. תרגלתי בעבר אך לא בשנה האחרונה, ואני ממש מרגישה צורך... האם ההמתנה משמעותית?

המון תודה מראש
(-:

שלום שרהלה
אשמח מאוד אם תוכלי להיכנס לדף יוגה בהריון ולהגיב על שאלתי.
תודה!

שלום שרה לה, רציתי לשאול מספר שאלות:
אני בתחילת הריון שני, שנה וחודש אחרי ניתוח קיסרי (פתיחה 9, מצוקת עובר).
הרופאים שלי הם ד"ר אילן הלוי, וקרלוס רוזנברג, שניהם תומכים בלנל"ק.
עם זאת, הם שניהם הבהירו, כי הם ישמחו לעזור לי בלידה טבעית, אך שזה תלוי בי בסופו של דבר.

עברתי התעללות מינית בילדותי, הבנתי שזה מאוד קשור. באופן עקרוני מאוד היה קשה לי בלידה "להיפתח". קשה לי עם בדיקות גיניקולוגיות מכל סוג ומין.

האם יש משהו שאני יכולה לעשות בקשר לזה, על מנת להגיע ללידה יותר רגועה?
(מלבד לבחור את הצוות המקסים שיילד אותי?)

תודה.

תודה שרהלה.

הי שרהל'ה. לא הבנתי באיזה עניין. אשמח אם תכתבי.
בכל מקרה, אין לי ת'מספר שלך. אנא תני לי אותו - בדף הבית שלי אם נוח לך, או באימייל שלי שמופיע בתחילת הדף בית.

תודה רבה רבה.

אני גרה בגבעתיים. חשבתי לצרף מיילדת בית, ודולה.

באשר לתחקור הלידה הקודמת: חשבתי על גילה רונאל.

הי שרהלה, מה שלומך?
פתאום ראיתי שיש היום מפגש וזה הזכיר לי שאני רוצה להגיע, לפחות פעם אחת (רחוק, בלי רכב פרטי, עם תינוק - לא יודעת אם יכולה יותר למרות שממש בא לי). היום כבר לא אבל אשמח למפגש הבא. מכיוון שאני לא נכנסת מספיק למה חדש, אשמח אם תשלחי לי תזכורת אישית למייל (יש לך רשימת תפוצה למפגשים?) [email protected]
חוץ מזה אני בשלבים של לנסות לפתוח בעצמי קבוצת מפגש פעם בחודש על נושאים שקשורים לאמהות, הורות ונשיות במגדל העמק, מקווה שאצליח "ללדת" אותם בקרוב.

הי שרלה,
מה קרה לאתר של אמה"י ?

הי שרה לה...המממ... חשבתי שהיה אתר. כן, אני די בטוחה שהיה, ויש גם קישור לשם מהדף מדור לידות בית. משום מה הוא ירד. (נכנסתי כדי להראות ללירי שלידות בית הן לא לא חוקיות בדף מימון ללידת בית).

אהלן שרה לה, מזמן לא....
רציתי להזמין אותך לדף המדובר למען נוכל כולנו להבין מה חוקי אם בכלל .
תודה.
מימון לידה בבית

שרלה אהובתי ..מה שלומך ?...כמה ילדים יילדת בשנה וחצי שלא ראיתי אותך...אך אך...כמה מלוחיות אכלתי מאז..
מתגעגעת אלייך.......בהריון הבא איידע אותך כבר בשבוע הראשון ..יהיה לך 9 חדשים להתכונן לבוא למיצפה
נשיקות
את האישה הגדולה מהאגדות (צריך להכיר לך את מאיר שלו ..את כבר קיימת באיזה ספר שהוא בטח יכתוב)

שרה לה
שלום רב, איך אפשר ליצור איתך קשר?
אני צריכה ללדת באוקטובר ושוקלת מאוד ברצינות לידת בית.
תודה

בדף מיילדות בית, מופיעים מספרי הטלפון של שרה לה.

שרה'לה,
אני חושבת שאחד הדברים שאני מחפשת במיילדת בית הוא שהיא תאתגר אותי, אבל גם תעזור לי למצוא בעצמי את התשובות שלי.
אני עדיין חושבת על שאר הדברים.

נועה