[u]הוא טוען שבכל חברה יש אופנות מוסריות. ושבכל חברה מי שלא עוקב אחר צווי האופנות האלה נחשב ל"לא מוסרי" בדיוק כמו שמי שלא עוקב אחרי צווי אופנות הלבוש נחשב לא-אופנתי.[/u]
זה גם מה שטענתי בדף פילוסופי מסויים, אבל אז קטלו את זה, זו טענה מוכרת ביהדות שאי אפשר לסמוך על המוסר כי לכל חברה מוסר משלה
עברתי כאן על חלק מהדף, בריפרוף אמנם, נורא לא הופתעתי לקרא את מה שהוגדר כאן כ [po]אסור לומר[/po] שהיה צפוי למדי והתאים לאווירה של האתר ולקו של האנשים הדומיננטיים בה
את מה שלדעתי [po]אסור לומר[/po] כאן ובעוד מקומות עם אוריינטציה דומה, אני אפילו לא מעיזה לכתוב, מניסיוני העגום כאן
אבל העיקר שאתם מרגישים טוב עם עצמכם

[url=http://www.nrg.co.il/online/29/ART2/224/954.html]תעלומה[/url] : בעוד שבקרב האוכלוסייה היהודית ובעולם מוות בעריסה שכיח יותר בקרב תינוקות זכרים, באוכלוסייה הערבית מרבית המקרים אירעו בקרב תינוקות נקבות.

[u]מי שיש לו סוג דם נדיר (למשל כל RH שלילי או O), ממש חייב לתרום מוסרית.[/u]

לי יש O+ ובפעם היחידיה שבאתי לתרום פסלו אותי על משקל מתחת ל 50 ק"ג. נורא שמחתי כי זה ממש הפחיד אותי - לחשוב על כמויות דם כל כך גדולות שיוצאות מהגוף הדי-קטן שלי. אני ממש לא מפחדת מבדיקות דם או זריקות, אבל לתרום דם מפחיד אותי. כל השנים לא הלכתי כי אני כאמור מתחת למשקל, אבל אני חושבת שבשנה האחרונה אני קצת מעל 50 ק"ג... ועדיין מפחדת...

http://bradhicks.livejournal.com/328184.html
באנגלית, לא קצר, ולגמרי-לגמרי [po]אסור לומר[/po].

[u]הציונות וה"עברי דבר עברית" הכחידו את השפה החיננית וההומוריסטית הזו מהעולם.[/u]
השפה השבדית חיה השפה היידית מתה זה ההבדל .

[u]ובעיקר אסור לומר שהשבדים הם העדה הכי מקופחת היום, ושבגלגלצ משמיעים שירים יפים עם כל מיני מבטאים ומוצאים, רק לא בשבדית.[/u]
להקת אבבא , אייס אוב בייס , רוקסט הקארדיגנז
[img]http://upload.wikimedia.org/wikipedia/he/a/ac/CardigansPromo.jpg[/img]

יוונים תורכים לא חסר גליקריה , רואה אותה בחלום המתוק בשתי שפות

[u][po]אסור לומר[/po] שאני_ שבדית. _אסור לומר שגם_ לשבדים _יש שורשים,_ שלשבדית _יש צליל יפה, שהציונות וה"עברי דבר עברית" הכחידו את השפה החיננית וההומוריסטית הזו מהעולם.[/u]
[u]ובעיקר אסור לומר_ שהשבדים _הם העדה הכי מקופחת היום, ושבגלגלצ משמיעים שירים יפים עם כל מיני מבטאים ומוצאים, רק לא[/u] בשבדית.

[u]ושבדית[/u]
נכון, וזה מאוד מצער אותי! יושמעו לאלתר!

[u]שמישהו מאושיות הקהילה מתנהג בצורה לא מוסרית. הופ ואושיה אחרת מוחקת את הדף. איזה קסם.[/u]

אולי די? אפשר לכתוב בדפים שמוקדשים לביקורת, או לפתוח חדשים. לא צריך להציף דפים שונים ולשבש את הרצף הנושאי שלהם.
כדאי להעביר ל [po]סקילת האתר[/po]

[u]ובעיקר אסור לומר שאשכנזים הם העדה הכי מקופחת היום[/u]
יש לך דוגמאות לקיפוח?
(בגלגלצ גם לא משמיעים שירים בפרסית, תורכית, ערבית, ושבדית)

שמישהו מאושיות הקהילה מתנהג בצורה לא מוסרית. הופ ואושיה אחרת מוחקת את הדף. איזה קסם.

[u]ושזאת הסיבה שעדות ששונאות אשכנזים שונאות גם רוסים אוטומטית[/u]
לא בגלל זה.
ה"רוסים" הם "רוסים".
זו שנאה אחרת.
צריך שיהיו הרבה קבוצות לשנוא, לא? P-:

[po]אסור לומר[/po] שאני אשכנזיה. אסור לומר שגם לאשכנזים יש שורשים, שליידיש יש צליל יפה, שהציונות וה"עברי דבר עברית" הכחידו את השפה החיננית וההומוריסטית הזו מהעולם.
ובעיקר אסור לומר שאשכנזים הם העדה הכי מקופחת היום, ושבגלגלצ משמיעים שירים יפים עם כל מיני מבטאים ומוצאים, רק לא מיידיש.
אה, וגם [po]אסור לומר[/po] שרוסים הם בעצם אשכנזים, ושזאת הסיבה שעדות ששונאות אשכנזים שונאות גם רוסים אוטומטית.

[u]אני פונה לכולכם: דוקא עכשיו, כשכולנו חושבים על חגים - בואו לתרום דם_ זה לא סותר את ה _עקרון הבסיסי שעומד מאחורי [po]התנועה להיכחדות מרצון של האנושות[/po][/u]
?

[u]אסור לומר שיש לי אלבום של אמן יפני שכל הצלילים באלבום הם הקלטה שהוא עשה מספר תנ"ך שהוא קרע - דף דף [/u]
אפשר את שם האלבום?

[po]אסור לומר[/po] שהטיעון "כי אז יאנסו אותן בשבי" נגד שילוב נשים בחילות קרביים, הוא טיעון מטומטם.
ושהוא קיים רק כי [po]אסור לומר[/po] שגם את הגברים אונסים בשבי חופשי חופשי.

בכלל [po]אסור לומר[/po] שיש תופעה כזאת אונס גברים (טוב, נו, ילדים ונוער בעיקר) בידי גברים, ושהיא בכלל לא קשורה להומוסקסואליות.

[u]אנשים מתים מחוסר תרומות דם ומרכיבי דם.[/u]
א. מי שיש לו סוג דם נדיר (למשל כל RH שלילי או O), ממש חייב לתרום מוסרית.
ב. גם תרומות פלסמה וטסיות נצרכות ביותר.
ג. מבחינה הלכתית, זו ממש מצווה

מתוך [url=http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=1984]מאמר[/url] של הרב מלמד:
לגבי תרומת דם, ברור שיש מצווה לתרום דם עבור חבר הנמצא בסכנה. אלא השאלה היא האם על פי התורה ניתן לחייב אדם לתרום מדמו. כתב הרב וואזנר, שבמצב שיש חולה מסוכן הנצרך לדם נדיר, חובה על מי שיש לו אותו סוג דם לתרום, כדי להצילו. ואפילו אדם שחושש שמא יחלה מעט בעקבות התרומה, מחויב לתרום, הואיל ואין סכנה בתרומת דם, והצער המועט או החשש מפני מחלה קלה, אינם יכולים לשמש תירוץ להשתמטות מקיום המצווה "לא תעמוד על דם רעך" (שבט הלוי ה, ריט). אמנם בזמן שישנם אנשים אחרים שיכולים לתרום דם, מסתבר שאדם חלש יכול לומר, עדיף שבריאים וחזקים ממני יתרמו. אבל כאשר אין מי שיתרום, וחיי אדם בסכנה, חובה לתרום דם (עיין בשו"ת ציץ אליעזר טז, כג).

הרב פיינשטיין נשאל, האם מותר לאדם לתרום דם עבור תשלום כספי. סיבת השאלה היא, שהרי אסור לאדם לחבול בעצמו, והשאלה אם-כן האם מותר לאדם לחבול בעצמו עבור כסף? השיב הרב פיינשטיין שמותר, משום שאין זה נחשב חבלה, שהרי בזמנים עברו נהגו להקיז דם לרפואה. ואף שכיום אין זה נחשב לרפואה, מכל מקום לא נחשיב תרומת דם כחבלה האסורה (אג"מ חו"מ ח"א קג). ועוד שכל האיסור לחבול בעצמו הוא דווקא דרך בזיון והיזק, אבל כאן לשם תועלת רפואית וריווח כספי - אין איסור. בנוסף לכך אמר הרב אויערבאך, שמאחר שיש בתרומת הדם מצווה של הצלת נפשות, אין היא נקראת חבלה (נשמת אברהם יו"ד שמט, ע' רס"ה). ויש מי שכתב, שלכתחילה עדיף לתרום דם שלא על מנת לקבל שכר (שו"ת וישב משה ח"א צג-צד).

[u]עם כותרת מתאימה[/u]
אולי פשוט מה שעודד כתב:

[u][po]אנשים מתים מחוסר תרומות דם[/po].[/u]

[u]בעקבות תרומת דם.[/u]
לא רוצה לקלקל את החגיגה, אבל איך אפשר להיות בטוחים שהקשר הוא סיבתי?
אולי קבוצת תורמי הדם היא קבוצה של אנשים בריאים, חזקים ואופטימיים? החולים והעצובים לא יוצאים לתרום דם, או שהרופא לא מרשה להם (והם גם מתים יותר מהתקפי לב, בלי קשר)?

עודד, לדעתי הנושא שהעלית ראוי לדף משלו, עם כותרת מתאימה (למשל: [po]בואו לתרום דם[/po]).

ואגב, מובן שמסקנות המחקר שהבאת תקפוֹת רק אם קבוצת התורמים הייתה דומה בכל המאפיינים הרלוונטיים (גיל, מין, מצב בריאותי, סטטוס כלכלי, השכלה) לקבוצה שלא תרמה, או אם הייתה הקצאה מקרית לקבוצות. הייתה?

אסור לומר ש [b]אנשים מתים מחוסר תרומות דם ומרכיבי דם[/b].

שני נתונים על תרומות דם:
[list]
[*] בנק הדם סובל ממחסור קבוע של כ- 50000 (חמישים אלף) מנות דם בשנה.
[*] יש שתי תקופות בשנה שבהן בנק הדם נמצא במחסור חמור:
[*] בחגי תשרי
[*] בין פסח ליום העצמאות.
[/list]
בתקופות אחרות, מדי פעם, מגיעים לקו האדום. לדוגמא, [url=http://kaktos.co.il/printthread.php?t=69404.]בדצמבר 2004 כמעט הופסקה אספקת הדם לבתי חולים[/url]

יש בישראל [url=http://mda.rainland.co.il/main/siteNew/index.php?langId=3&page=539.]ארגון תורמי דם מתנדבים[/url]
בכל שנה, בתקופות האלו, מבקשים מחברי הארגון לתרום. אבל זה לא מספיק.
אני פונה לכולכם: דוקא עכשיו, כשכולנו חושבים על חגים - בואו לתרום דם.

הטלפון של שירותי הדם הוא 1-800-400-101.

[hr]

ועוד סיבה טובה לתרום דם:
סיכום מחקר על הקשר בין תרומות דם להתקפי לב, אשר נמשך 8 שנים:
במהלך תקופת המחקר, שעורי התקפי הלב היו:
[list]
[*] מבין האנשים שלא תרמו דם (או תרמו פחות מפעם בשנתיים) - קצת יותר מ- 12%.
[*] מבין האנשים שתרמו דם - 0.7%
[/list]

כלומר, הסיכוי להתקף לב יורד בערך פי חמישה עשר בעקבות תרומת דם.

אז כן חזרתי ...

[po]הנקה זה כמו אורגזמה[/po]
[po]אקסטזה בלידה[/po]

אני מקווה שאני לא חוזרת על דיון ישן אבל [po]אסור לומר[/po] ש [b]הנקה גורמת להנאה מינית[/b] . זה עלה לתשומת ליבי בספר [url=http://www.amazon.com/exec/obidos/tg/detail/-/0684830809/qid=1124111966/sr=8-1/ref=[po]sr]Aphrodite's Daughters[/url] 8 xs ap i1 xgl14[/po]/102-9996706-8180115?v=glance&s=books&n=507846

יש אתרים שדנים על איך ש [b]לידה גורמת להנאה מינית[/b] אבל לזה אין לי ניסיון. [url=http://www.gentlebirth.org/archives/birthjoy.html#Orgasm]אורגזמה בזמן לידה[/url]

[u]לי היה נדמה שהדף הזה עוסק בדברים שאסור לומר אבל גם [po]אסור לומר[/po] ש [po]אסור לומר[/po] אותם[/u]
מסכימה מאד! יש לי הרגשה שבזמן האחרון [po]אסור לומר[/po] "ברגע שהוא יצא מהבטן שלי, התאהבתי בו!" הרבה יותר אופנתי להגיד ש"לא התחברתי אליו בהתחלה", "לקח לי חודש עד שהרגשתי קשורה" וכו'
<ואומרת את זה אחת שלא התחברה מההתחלה...>

[po]אסור לומר כאן[/po]
אולי יש דברים שאסור לומר כאן אבל אני לא חושבת שמדובר באלה שהצבעת עליהם.
ראית את [po]מדור הורות ומשפחה[/po] ?
יש שם למשל :
[po]קשיים של הורים עם הילדים[/po]
[po]מטפסת על הקירות עם הילד בבית[/po]
[po]קשה לי באינטימיות עם הילדה[/po]
[po]אבא נמצא נעדר[/po]
[po]הבת שלי מטריפה אותי[/po]
[po]להיות אמא זה גם לסבול[/po]
[po]ילדה שנצמדת[/po]

ועוד... ועוד...
יש גם על קשיים בהנקה וכו'... כמובן.
אני עצמי מתקשה לחשוב על דברים ש [po]אסור לומר[/po] כאן, אולי רק על דברים שנאמר במפורש שלא רוצים לעסוק בהם.
אבל, לי היה נדמה שהדף הזה עוסק בדברים שאסור לומר אבל גם [po]אסור לומר[/po] ש [po]אסור לומר[/po] אותם. כלומר:
[u]ומה שהכי רע זה שהאנשים בחברה אינם רואים את הצווים הללו כאופנות חולפות, אלא כדברים ברורים מאליהם או אסורים מאליהם.[/u]

אם כבר, אז נראה לי שהניסוח של [po]עוברת אורח[/po] (30.05.2004) קולע הרבה יותר:
[u]יש אמהות שלא אוהבות את הילדים שלהן זה פאסה. כיום [po]אסור לומר[/po] שיש אמהות שאוהבות את הילדים שלהן על אף שהן מאכילות אותם תמ"ל, מחתלות אותם בחיתולים חד-פעמיים, משכיבות אותם במיטת תינוק, מובילות אותם בעגלה, מאכילות אותם במבה ושולחות אותם לגן.[/u]

אני בטוח אקח אפידורל בלידה שלי
נמאס לי להניק
הילד הזה היה היום נודניק בלתי נסבל
תקח אותו קצת ממני נשבר לי הגב
הוא יכול להיות קצת לבד לא יקרה לו כלום
וכו וכו

[u][po]אסור לומר[/po] שאם זו הברית החדשה, אז מילא..[/u]
אהבתי :-D

כולנו מלאים בדמויות.. אולי עד שמסתכלים אחד לשני בעיניים?

יש אנשים שהם בטוחים ש"כנות" היא תכונה כל כך נהדרת - שאם הם יאמרו לנו למשל שאנחנו "מטומטמים" אז הם יצילו אותנו - אבל זה פוגע, ומוריד את הביטחון העצמי.

הקטע ב"כנות" לדעתי הוא שימוש בטאקט להבעת הכנות- ולא ביצירת פרובוקציות שיחזרו אלינו בהתקפה.

כלומר לא לומר "הסלון החדש שקניתם נראה כמו חרא"
ואז הבעלים יתקיפו חזרה..
אלא "אפשר להיות כנה, בלי כוונה לפגוע? .., לדעתי הסלון לא ממש יפה, אתם בטוחים שאתם אוהבים אותו?"
ואז הבעלים יתייחסו לדברינו ברצינות

"כנות" לא חייבת להיות פוגעת.

לא רואה סיבה לפגוע..
(שימו לב, יותר מדי ריכוך יכול להפוך לטקטיקה לתמרון מחשבות של אנשים אחרים.. שזה סיפור אחר כבר)

בכל מקרה ממליץ להיות רלוונטיים
ובכל דיבור שאמור להיות כנה, קודם כדאי להגיע למצב שכמה שיותר רגועים ומחייכים בו.

מי שמתעניין באלבום קוראים לו Aube - Pages From The Book
( אסור לכם לשאול את זה.. ) :-D

הי,

א. ברור שלא מתאים להגיד כל דבר לכל אדם.
למשל, לתת לדמות ששונאת דתיים לומר לאדם דתי: "דוס מגעיל". או להגיד לילד שלך "אתה ילד רע ואני מצטער שילדתי אותך" זה לא חכם, לא אנושי, ולסיכום - פשוט לא...

ב. זה עובד ולא גורם נזק [b]כשברור שדמות אומרת את זה[/b] - ושזה לא משהו שאתה [b]כאדם שלם[/b] באמת מאמין בו ומגבה אותו.
לאדם שלם יש מודעות לכך שיש דמויות הפוכות מהדמות הגזענית (למשל), ושאולי ישנה בו גם דמות שנמשכת לדתיות ומעריכה אותה (הדתי שבפנים?).
אדם שלם זוכר גם שהוא קיים מעל, מתחת ומעבר לדמויות שלו ושלא חשוב מיהי הדמות (ואם היא נחשבת מקובלת חברתית ו"אופנתית" או לא) - אין אף דמות שמחזיקה באמת המוחלטת.
זו תמיד זווית ראייה. ותמיד יש אחרות.

אם משתפים כמה אנשים בסביבה ברעיון של הדמויות, מסבירים היטב שזה שדמות מסויימת אומרת משהו לא אומר שאנו מאמינים בזה ומזדהים איתה - אז ניתן לשתף גם בדמויות מהסוג הלא מקובל חברתית/הלא אופנתי/האפל/המזעזע. ואז יש לזה השפעה מרפאת - כי מפסיקים להסתיר מעצמנו ומאחרים דמויות שחושבות ומרגישות ורוצות לעשות את [po]מה שאסור[/po] על כל גווניו.

מובן שחשוב לבחור בקפידה את מי לשתף - מטעמים מעשיים וכדי לא לגרום נזק לעצמנו ולאחרים:
[list]
[*] נזק לזולת יכול להיגרם למשל, כפי שראינו למעלה, אם נגיד משהו פוגע בצורה נטולת הקשר ושלא מתוך אכפתיות בסיסית לזולת הנדון.
[*] נזק לעצמי יכול להיגרם, למשל, אם התגובה כלפי הדמות שמבטאת את עצמה תהיה קשה.
[/list]

בקיצור - צריך הכשרת קרקע מסויימת.

כשזה קורה - זה פתח נפלא לתקשורת מפני שאז אשה (למשל) יכולה לומר לאהובה: "יש בי דמות שמתחשק לה להרביץ לך מכות רצח" ולאפשר לה לדבר - אולם ההקשר הוא שיפור של התקשורת והזוגיות: ברור לבני הזוג שהמטרה שלשמה נותנים לדמות להשתלח היא להגיע [b]לאי-הזדהות איתה ויחד עם זה לקבל אותה כחלק לגיטימי[/b].

אז מה שחשוב זה לא רק שזה שיש דמות שרוצה להרביץ לא אומר שבאמת נרביץ.
מה שחשוב יותר מבחינת ההתפתחות שלנו כבני אדם הוא להודות בכך שיש דמות שרוצה להרביץ וזה בסדר, לקבל אותה וללמוד [b]לא להזדהות איתה[/b]. לזכור שזו דמות אחת מיני רבות. התחושות והדעות שלה הן לא האמת היחידה.
כך אפשר מצד אחד לא לחיות בהכחשה והדחקה ומצד שני לא להזדהות עם אף דמות/זווית ראייה/תחושה/מחשבה/רגש...

ואפשר גם לכתוב דמויות, לרקוד דמויות, לצייר דמויות, לנהל איתן שיחות...
אימון לכל החיים, פלוס מינוס.

וכתמיד - אי אפשר להגיד הכל, לתת ביטוי לכל הדקויות שבזה ולכן אני חשה צורך להזהיר מהתייחסות לא זהירה/אחראית כלפי אחרים וכלפי עצמנו.


ויש לי דמות שכל כך נהנתה ממה שסיפרת, פשוט אלון.
"אסור?!" היא אומרת החיה הרעה האהובה הזו, "שמישהו יגיד לי שאסור להגיד משהו?! בורגנים עלובים, יצורים פתטיים [היא מתחממת...]"

ואחרת, שלא רוצה שמישהו יפגע, דואגת "שמא יש כאן אנשים שעלולים להפגע מאוד מהרעיון של קריעת תנ"ך."

ויש מישהו ביקורתי שאומר "עם כל הכבוד, קשה לי להאמין שזה אלבום ששווה להקשיב לו. קריעת דפים - נו באמת."

ואני כרגע? מקשיבה להם בעניין משועשע ומלא-חיבה. אני נהנית מהאנרגיה השונה שמביאה כל דמות, מהאופי הקיצוני של כל אחת...
חושפת אותן מעט לעיניכם הטובות - ולא מזדהה לגמרי עם אף אחת מהן.

אסור לומר שיש לי אלבום של אמן יפני שכל הצלילים באלבום הם הקלטה שהוא עשה מספר תנ"ך שהוא קרע - דף דף

אורה, הדברים שאת אומרת מדהימים. זה פשוט נכון. זה מקסים לגלות את זה.

שאלה אלייך:
אני מודעת לכך שיש לי בתוכי הרבה דברים ש-[po]אסור לומר[/po].
ואני אומרת אותם לעצמי בלי להזדעזע יותר מדי. כי יודעת שיש בי כל מיני דמויות. וגם שזה בסדר לחשוב דברים מסוימים, אפילו הנוראיים ביותר, כל עוד אתה לא מבצע אותם.
אבל חוששת לומר אותם בקול. כי חוששת מתגובות של אנשים שלא יבינו.

מה את חושבת על זה?
מה אפשר לעשות?

<דרך אגב, הדברים שאת אומרת מאוד עוזרים לי להסתכל אחרת על מה שקורה בתוכי. ביותר קבלה. ועדיין, קשה לי לבטא זאת החוצה...>

נפלא.
> הולכת לגריין <

תודה עומר.
גם עבורי זה נושא משמח, כאמור.

אנשים רבים היו מזדעזעים עמוקות מהתבוננות כנה בחלק מהדמויות שבתוכם.
לדעתי - אין עם זה כל בעיה - זה המצב הטבעי:
באופן טבעי, אם קיים משהו בחברה, בעולם, במין האנושי - משהו ממנו (לפחות גרעין כלשהו) מצוי בכל אחת ואחד מאיתנו.
לפעמים זו דמות שמשפיעה עמוקות על חיינו ולפעמים פחות.
למי שחוקר את עצמו ביושר - חשוב וכדאי להודות בכך ולא להסתיר את המציאות (המשעשעת ומעוררת הענווה) מעצמו.

כאמור - טמונה כאן אפשרות משמחת מאוד - לקבל את עצמנו על כל דמויותינו כולל הביזריות, המרושעות, השיפוטיות, האוויליות, הלא מקובלות חברתית והלא פוליטיקלי קורקט כלל וכלל.

ללא מודעות זו וקבלת אחריות מלאה על מה ששוכן בתוכנו, הדמויות הללו משפיעות בצורה לא מודעת ולעיתים הרסנית עבורנו ועבור אחרים.

דוגמה קטנה מהחיים:
יש נשים שמצהירות שהן מאמינות בשוויון מלא עם גברים ואף נלחמות למען זכויות שוות - מטרה חשובה ללא ספק (במיוחד במציאות שבה נשים עדיין מופלות לרעה מבחינת שכר - שזה מעצבן ולא יאמן ממש!).

כבר קרה לי כמה פעמים לפגוש בתוך נשים כאלה דמויות ששונאות ובזות לנשים!
כלומר, "בחוץ" האשה יכולה להאמין לחלוטין בשוויון ולהאבק עליו בלהט, ובפנים, עמוק בתוכה, מסתתרת דמות שבזה לה וחושבת שהיא סוג ב'.
אם אותה אישה לא תכיר בכך, היא תשליך את הדמות שבתוכה על אחרים (בדרך כלל - על כל הגברים ללא יוצא דופן) ותפספס את ההזדמנות לחוות שיוויון אמיתי - הזדמנות שתלויה בכך שתכיר את השובניסט שבתוכה ותלמד איך לא להאמין לדבריו ויחד עם זאת לחיות איתו בשלום.
גם המאבק שלה ברשויות (למשל) עשוי לשאת פרי טוב יותר כשהיא לא תהיה חשופה מבפנים לעוינות, השפלה ובוז.
(אני לא אומרת שזה המצב אצל כל אישה, דא"ג).

וכך, בתוך אדם דתי, שוכנים לעיתים כופרים ופורצי גדר.
בתוך שמאלני, גרים לאומן, גזען עם זאב ושישליק.
בתוך אנשים המאמינים בצדק ודמוקרטיה נמצא לפעמים דיקטטורים חסרי מעצור.

כשמקבלים את זה, זה מאוד משעשע ולפעמים מזעזע - אבל זו תרופה טובה (כשהיא ניתנת בהדרגה ובמינון נכון) לפרט וגם לחברה.
ואז - אפשר למצוא דרך להקשיב גם לדמויות שאומרות דברים שאסור לומר (מכל הסוגים) - להנות מהחירות שבזה [b]ולא להיות מושפע מזה לרעה[/b] כפי שקורה כשאיננו מודעים.
זה גם מוסיף הרבה פלפל וחיוניות, דא"ג.

[u]אני נהנית לעיתים הנאה מרובה מדברים שאסור להגיד[/u]
|Y| (ובחברה הדתית זה הרבה יותר כיף, כי יש הרבה יותר דברים ש [po]אסור לומר[/po] )

האם יש דברים שמותר לחשוב ואסור לומר?

<אני לא מרשה לומר "ים המוות", רק "ים המלח">

אני נהנית לעיתים הנאה מרובה מדברים שאסור להגיד.
התפיסה שלי שיש בתוכנו דמויות שלכל אחת מהן אופי והשקפת עולם משלה מאפשרת חופש אדיר - מבלי הסכנה שבאמת נאמין לדברים שאומרות כל מיני דמויות -
למשל דמויות גזעניות (שאם נותנים להן הזדמנות ימצאו משהו מזעזע להגיד על כל גזע, לאום ועדה) או דמויות מיזנטרופיות.
שוחחתי פעם עם דמות (ששכנה לה בשקט יחסי בתוך אישה חכמה ונחמדה) שאמרה בבטחון ובשלוות נפש "שאנשים הם בעיקר הפרעה לתכניות שלה, ואם הם מפריעים צריך פשוט לסלק אותם. אפשר גם להרוג אותם. מה הסיפור? סך הכל בני אדם." (זה ציטוט מהזכרון - זה היה הרבה יותר עסיסי במציאות...).
האפשרות הזו משחררת אותנו מהדימוי המיופייף (והמזוייף בדרך כלל) שלנו כצדיקים גדולים וכצודקים גדולים.
מצד שני זה מאפשר לנו להתבונן בצלילות רבה יותר בדברים הלא מודעים שמנהלים את חיינו - ולהפסיק להזדהות איתם באמת, מתוך הומור ומודעות ולא מתוך אשמה וצדקנות.

הו - קצת נסחפתי.

מסכימה שההתחזות ומניעיה הם נושא מרתק, אבל כרגע הכנות מעניינת אותי יותר. אני עדיין זוכרת את השוק שהיה לי כשנכנסתי בהיריון הראשון לאחד הפורומים לאימהות וגיליתי שמדברים שם על ה-כ-ל, החל מטחורים והפרשות שונות ומשונות, דרך דיכאון וחוסר חשק מיני אחרי הלידה, וכלה ברגשות שליליים כלפי הילדים. בשבילי זו הייתה חוויה משחררת שחילחלה במידה מסוימת גם ליחסים שלי עם אנשים בעולם הלא וירטואלי.
כחלק בלתי נפרד מהכנות הזו בפורומים, אנשים כותבים הרבה דברים ש"אסור לומר" במעגל החברתי שלי. למשל, הם מבטאים המון סטריאוטיפים על עדות ומגזרים שונים.
או: הם מתלבטים אם לצלם בחשאי את המטפלת כאילו השאלה היא משפטית בלבד ולא מוסרית. זה מביא אותי לעוד היבט מעניין של האינטרנט: נראה לי שהרשת מפגישה בין אנשים ממעגלים חברתיים שונים ולפעמים רחוקים, ומתוך המפגש הזה נחשפים ה"אסור-לומרים" של כל מעגל (עוברת אורח כתבה יפה על האסור-לומרים של אנשי 'באופן').

נוסעת. באמת מאד מעניין.

לא רק ניצול האנונימיות לשם השקר לבדו, אלא גם החלפת זהויות, המצאת זהויות (למשל הבחורה שהתחזתה לחולת סרטן סופנית בפורום ynet). הפלטפורמה הזו לפעמים ממפחידה.

אחד הדברים שאני אוהבת באינטרנט זה שאנשים מרשים לעצמם לומר הרבה דברים שאסור לומר. מעניין שיש אנשים שמנצלים את האנונימיות שמאפשר האינטרנט כדי לשקר (בעיקר באתרי היכרויות למיניהם) ויש אנשים שמנצלים אותו כדי לדבר, סוף סוף, בכנות שאיכשהו לא מתאפשרת להם בעולם הלא וירטואלי.

_אסור לדבר על גילגול קודם
ילד בן 6 שזכר את הגילגול הקודם_

אסור, הדברים שכתבת הם לא סוג הדברים שאליהם התכוונתי בדף הזה.
[list]
[*] אם את לא מבינה למה -- אני מציע שתקראי את המאמר אליו הפניתי בהתחלה.
[*] אם הדבר המרכזי במה שכתבת הוא לא הדברים עצמם, אלא הטענה שלא [u]צריך להגיד כל דבר שעולה במחשבה[/u] -- אז אני לגמרי מסכים איתך, אבל עדיין חושב שיש דברים שראוי להגיד אפילו אם אינם מקובלים.
[/list]

[u]אני חושב שהכוונה בדף הזה היא לדברים נכונים שאסור לומר אותם.[/u]
נכונים למי? יש מי שחושב דבר מסויים, ויש מי שחושב אחרת. לגבי הדמיון בין הכושים לקופים, זה נכון שיש להם זוית פנים קרובה יותר לקוף מהאדם הלבן.
לא כתבתי דברים שאף אחד לא חושב אותם לנכונים, אבל כתבתי דברים [b]שבהחלט[/b] אסור לומר, שלא כמו כל מיני דברים שנאמרו פה, שאולי כן אפשר להגיד, אולי הם לא יזכו לאהדה מצד קבוצות אילו או אחרות, אבל אפשר להגיד אותם.

_שאם דבר נגנב זה באשמת הבעלים שלא שמרו על החפץ - ולא הגנב. ואישה שנאנסה?
אוסר לומר שיש כאלה (נניח הכושים) שנולדו כדי לשרת אחרים (נניח את הלבנים), להיות עבדים שלהם.
או שהכושים דומים לקופים (במבנה הגוף,_

אני חושב שהכוונה בדף הזה היא לדברים נכונים שאסור לומר אותם.

דברים שממש אסור לומר ([b]רק דוגמאות לדברים כאלה, זה לא שאני מסכימה איתם[/b])
ממש מסוכן לומר שלפעמים צריך לרצוח אדם אחד כדי להציל אחרים. (ואם זה ראש ממשלה...).
או להגיד שיש כיף בלרצוח אנשים. (מפחיד לקרוא מה שכתבתי).
ממש אסור לומר שלפעמים צריך לגנוב, או שאם דבר נגנב זה באשמת הבעלים שלא שמרו על החפץ - ולא הגנב. ואישה שנאנסה?
אוסר לומר שיש כאלה (נניח הכושים) שנולדו כדי לשרת אחרים (נניח את הלבנים), להיות עבדים שלהם.
או שהכושים דומים לקופים (במבנה הגוף, בצבע, בשער).

אתם יודעים מה?
טוב שכך...
למה צריך להגיד כל דבר שעולה במחשבה?
טוב מאוד שלא אומרים את הדברים האלה, ואני תמהה על עצמי שכתבתי אותם


מה אתם אומרים, ללחוץ על "הוסף לדף" או שאסור :-)

[u]"שהמוות לא יתפוס אותך לא מוכן!"[/u]
גדול! קופרייטר ענק. הסיסמא הזאת יכולה גם למכור בודהיזם (אולי אפילו יותר טוב מביטוח)

כפייה דתית היא לא תוצר של אמירות. היא תוצאה של מעשים. יש הבדל.

עוד משהו שאסור לדבר: על כל המצוות של התורה שהשם מחייב את כל היהודים. רק לחשוב על זה יכול להעלות את הסעיף על 'כפייה דתית'

באחת ממדינות דרום אמריקה (מהמפותחות יותר שביניהם) ראיתי את הפרסומת הבאה לחברת ביטוח, מתנוססת על שלט דרכים ע-נ-ק-י:
"שהמוות לא יתפוס אותך לא מוכן!"
הייתם מעלים על הדעת קמפיין כזה בארץ? אני מסכימה בהחלט שמוות לצורותיו הוא טאבו (כולל העובדה המפתיעה שיום אחד זה יקרה גם לנו).
וכן, מיניות של ילדים. לא רק סקרנות מינית שלהם. אני לדוגמה נבוכתי מאוד לגלות שלבני התינוק המתוק יש זקפה. לו דרך אגב זה לא הפריע, בתור ילד, כשנסענו באוטובוס, לזנק פתאום ולעמוד, להציץ לתוך המכנסיים שלו, וציין בקול רם ובעניין רב: עכשיו הבולבול גדול! (מזל שזה היה בעיר אחרת ואני לא מכירה אף אחד...)

"המשכוכית" מאת קוני ויליס הנפלאה!
מומלץ! מומלץ! מומלץ!

מונו מי המחבר של הספר?

[u]המוות אצלנו הוא לא רק משהו מפחיד, אלא כמעט לא מוסרי ואפילו מזוהם (או טמא). ושוב, יש הרבה תרבויות שבהן היחס למוות הוא שונה לחלוטין – המוות הוא חלק מהחיים אצלם.[/u]

בדיוק בימים אלה אני חושב על אלימות.
[po]אסור לומר[/po] שאלימות היא חלק טבעי מעולמנו.
לא רק שיש תרבויות שבהן היחס למוות הוא כאל חלק לגיטימי מהחיים: יש תרבויות שמזמינות את המוות.
למשל האצטקים והיפאנים. האלימות בשתי התרבויות היתה חלק מרכזי ביותר, והן שגשגו הרבה יותר מהתרבויות האירופאיות בנות זמנם.

אחרי חמש מאות שנה:
חזר הקץ אל קואטל.

זה שוב עניין של אופה להיות בי סקסואל. ברומא העתיקה זה היה מקובל, אבל באותה תקופה ממש, בשבטים הגרמאנים זה היה אסור. (נדמה לי עד כדי עונש מוות)
באופן דומה זנות.ללכת לזונה, להיות זונה כמקצוע זה משהו שלא מדברים עליו בשיחת הא ודא.אם כי קצת בשלב אחר.
אפשר להגיד שדברים שאסורים לומר הם טאבו, בהמשך הם מין בדיחה גסה ובסוף מיין סטרים. מאד ממליצה לקרוא את הספר הנפלא "המשכוכית"

[u]מפני שאם זה היה טבעי, האחוז ההומוסקסואלים היה צריך להשאר אותו הדבר במשך כל ההסטוריה.[/u]
פעם היו הרבה יותר הומואים. זאת אומרת, ביוון העתיקה -- שם כל הגברים היו למעשה בי-סקסואליים. והם לא הזריקו הורמונים לפרות שלהם.
יש עוד הרבה תרבויות שבהן יחסי מין בין בני אותו מין אינם נחשבים לדבר לא-טבעי או לא מקובל. עד כדי כך שהם בכלל לא מרגישים צורך לתת כינוי מיוחד למי שעושה את זה.

ואם נחזור לנושא הדף:
לקרוא אנשים שכותבים דברים ש-[po]אסור לומר[/po] זה קשה אבל מרתק. אני מצאתי הרבה דברים כאלה בכתביו של [url=http://homepage.mac.com/tinapple/illich/]איוואן איליץ[/url] (זה שכתב כבר ב-1970 על ביטול בית הספר). מומלץ למי שרוצה לנער דוגמות.

אברהם אכן העמיד פנים ששרה היא אחותו אבל לפי פרשנים מסויימים הוא לא שיקר כי היתה אחותו מצד האם.
http://moreshet.msn.co.il/shut/shut2.asp?id=31074
אם כי יש דעות רבות בנושא
[po]עוברת אורח[/po]- בנוגע לפדופיליה, כוונתי היתה שזה עניין של גאוגרפיה . זתומרת אולי מישהי בגיל 14 נחשבת נערה אבל במקום אחר היא יכולה כבר להוליד ילדים. בהתאם גם בגילאים צעירים יותר. נכון שהרבה חיי נישואין שנקבעו בגיל צעיר לא באו על מימושם אבל חלק בהחלט כן.
יתר על כן, ההחלטה מהו גילוי עריות?זו אופנה משתנה. למשל בתקופה הרומית בזמן הקיסרים הגדולים, נישואין בתוך המשפחה (המלכותית) היו עניין מקובל. היום בארץ זה פחות מקובל.......

שרה, בגלל שכמה שאסור לדבר על הומוסקסואליות כיום זה כלום לעומת פעם. עדיין יש מקומות בעולם ש'פשע' שכזה יכול לגרור מאסר ומקומות אחרים אפילו הוצאה להורג. המשהו הלא טבעי הוא האדם הממשיך לעוות עיוותים והראשון במעלה - את מוחו (דרך חינוך פוריטני המתקבל דרך חלב אם).
היציאה מהארון התרבותית ב 20 שנה האחרונות במערב היא כאין וכאפס לעומת הממדים האמיתיים של "המגפה".
האם ברומי העתיקה היו הורמונים וזירוזים?

הפתרון ל'בעיה' הזו הוא קודם כל שאנשים יסתכלו בראי המיניות של עצמם ויראו שיש שם אינדיווידואל קטן מסתתר עם רצונות שאולי לא מסתדרים עם מה שמוחו או תרבותו או חינוכו קיבעו.

[u]נולדים הרבה יותר אנשים עם נטיות הומוסקסואליות בגלל המגיפת הזירוזים שבלידות המודרניות. וגם החלב פרה העתיר הורמונים bovine לייצור מוגבר של חלב. ההורמון הזה גורם להעדפה מינית בכיוון הנשים[/u]
שרה, הטענות האלה מעניינות מאוד. יש לך הפניות למחקרים שבדקו את זה? איך זירוז קשור להומוסקסואליות?
(ותוהה, בשעשוע מסוים, אם הזירוזים לא היו אמורים לנטרל את השפעת ה-bovine (-: )

[u]מותר וצריך לדבר על בעיות הומוסקסואליות וצריך גם למצוא להן פיתרון.[/u]
נולדים הרבה יותר אנשים עם נטיות הומוסקסואליות בגלל המגיפת הזירוזים שבלידות המודרניות. וגם החלב פרה העתיר הורמונים bovine לייצור מוגבר של חלב. ההורמון הזה גורם להעדפה מינית בכיוון הנשים, וכך נולדות בנות עם ההעדפה מינית לנשים. זה גרם לשינוי משמעותי במוח. בני אדם נועדו להיות טרקסקסואלים. אם יש כל כך הרבה הומואים, יש משהו לא טבעי שגורם לנטיה הזאת. מפני שאם זה היה טבעי, האחוז ההומוסקסואלים היה צריך להשאר אותו הדבר במשך כל ההסטוריה, אבל עכשיו זה נהיה ממש בממדים של מגיפה. איך זה קורה שילד מגיל אפס מרגיש העדפות מיניות שונות מהביולוגיה שלו, אפילו שהוא לא נחשף לטלוויזיה וגדל אצל הורים פוריטניים?

_זה חדש לי. מה שקראתי הוא שלא יודעים מה גורם למקרים האלה (גם לא יודעים מה גורם למקרים של שלושה כרומוזומי מין).
יש לך מקור אמין שאומר שזו הסיבה?
חוץ מזה, זה לא מסביר את הקיום של הווריאציה 49XXXXY_
לא זוכרת איפה קראתי את זה, אבל היה כתוב שם שזה קורה יותר בגלל כל ההורמונים שמכניסים בפרות ובעופות. למשל הורמונים שמזריקים לפרה כדי [url=http://www.anonymous.org.il/embryo.htm]שתתעבר בהרבה עוברים[/url] ואז מעבירים את זה לכמה פרות פונדקאיות כדי ליצור כמה שיותר הריונות
אז כאשר אנו אוכלים פרות שנוצרו מכל הג'יפה הזאת, מי יודע מה זה עושה לנו?

אם אני מבינה נכון אז כל דבר יכול להפוך לטאבו אם יש לובי מספיק חזק וההיפך??

לפי הניתוח של פול גראהם דברים שאסור לומר הם דברים שהתמיכה בהם פחות או יותר משתווה להתנגדות אליהם, וכאשר בדרך כלל קיימת איזושהי קבוצת לחץ שמעוניינת בתמיכה או בהתנגדות (בדרך כלל התנגדות) אליהם. אז לקבוצה הזו יש אינטרס שהנושא יהיה טאבו, ולכן היא משתדלת שזה יהפוך ל-[po]אסור לומר[/po].

[u][po]אסור לומר[/po] זה גם עניין של גאוגרפיה.[/u]
וגם של הסטוריה (כלומר של תקופה).
וזה מה שפול גרהם בעצם אומר.

[u]אני חושבת שחלק ניכר מהכותבים בדף מתבלבלים בין נושאים שנויים במחלוקת[/u]
[u]לבין נושאים שיש קונצנזוס לגבי העובדה ש [po]אסור לומר[/po] אותם.[/u]
בעקרון אני מסכימה אבל לדעתי גם רוב הנושאים שרועי ציין בתחילת העמוד הם נושאים שנויים במחלוקת ולא כאלה שאסור לומר אותם. הסיבה שהם צוינו לדעתי היא שכשאנחנו אומרים אותם (כמו רוב הדברים בדף הזה), לרוב אנחנו מקבלים תגובות שגורמות לנו להרגיש שהצד השני לא רצה שנעלה את הנושא, שאנחנו לא מוסריים וכולי.

אחד המקרים שבהם נתקלתי בתגובה של "אל תגידי דברים כאלה" היה כשטענתי שחולים סופניים (סרטן לצורך העניין) אינם זקוקים לרחמים, והם לא מסכנים, הם ראויים לחמלה ועזרה, אבל רחמים זה רגש פטרוניסטי ומתנשא שאינו מועיל לאיש. בדר"כ התגובה היתה "איך את אומרת דבר כזה? הוא נורא מסכן!!!"
אבל יש תרבויות שזו ההסתכלות המקובלת, על האחריות של אדם על חייו ועל גורלו.
[po]אסור לומר[/po] זה גם עניין של גאוגרפיה.

אסור לומר לא מנותק מ'למי אסור לומר'. למשל, להורים הרבה פעמים מותר לומר דברים לילד שלזרים אסור. אמא שלי היתה פולטת לפעמים: La puta madre que tepario, :-) מותר לה, זה אפילו הצחיק.
אבל גם באתר חופשי לא כדאי להתבטא על כל נושא אם אתה 'כל אחד'. למשל, אם את אמא מקרבת וברור לכל שאת מכילה את ילדיך וקשובה אליהם, תוכלי לומר ש'להיות אמא זה לסבול' ולהיות מובנת בצורה מסוימת, שמזמינה תגובות מסוימות ועוד ועוד.

[u]לפעמים זו שאלה מאוד מכאיבה.[/u]
השאלה הכי מכאיבה בעולם.
כשניסיתי לפני הילד הראשון, היה איזה בחור שעבד איתי ששאל אותי אם יש לי ילדים, וכשעניתי שלא הוא אמר "אז למה את מחכה???" הסתכלתי עליו במבט שיכול להרוג ועיניתי לו שלפעמים כדי לחשוב לפני שמדברים, כי אתה אף פעם לא יודע על אאיזה יבלות אתה דורך. עד היום הוא משפיל מבט כשהוא פוגש אותי.

[u]אסור לומר לאישה ששמנה :"מה את בהריון?"[/u]

אולי "לא אסור" - אבל זה חוסר טקט. כמו שאני לא שואלת אנשים "יש לכם ילדים?" -
לפעמים זו שאלה מאוד מכאיבה.

[u]אסור לומר לאישה ששמנה :"מה את בהריון?"[/u]
לא אסור.
פשוט פדיחה כשהתשובה היא לא.
(גם אותי שאלו פעם... הסיטואציה היתה מבדרת)

זה כמו שאסור לקרוא למלווים של הילד "סבא" או "סבתא", כי בסוף מסתבר שהם ההורים בעצם.
לכן אני תמיד אומרת "אמא" או "אבא" ומקסימום מתקנים אותי שאלה הסבים, וגם יצא שנתתי מחמאה.

עוברת, אני מסכים.

[u]אסור לומר לאישה ששמנה :"מה את בהריון?[/u]

[po]ג'ינ ג'ית[/po], את מה זה צודקת. בתור אחת ששאלו אותם פעם אם היא בהריון.
<אבל לפחות היה לי אז השכל להגיד: לא, אני סתם שמנה.>

אסור לומר לאישה ששמנה :"מה את בהריון?" מניסיון :-/

אני חושבת שחלק ניכר מהכותבים בדף מתבלבלים בין נושאים שנויים במחלוקת (סרבנות, הומוסקסואליות והציורים של קדישמן) לבין נושאים שיש קונצנזוס (או כמעט קונצנזוס) לגבי העובדה ש [po]אסור לומר[/po] אותם.

אני לא יודעת מה המקום של מוות בדיון הזה, כי מצד אחד אין משמעויות מוסריות לדיבור עליו, ומצד שני באמת יש תחושה של [po]אסור לומר[/po] לגביו.

[u]אנחנו לא מדברים על עקרות (infertility). אנשים שעוברים טיפולים לא מספרים[/u]
ראו [po]בעיות פוריות[/po]. זה דווקא הפך לנושא מאוד "איני" היום כולם מדברים על בעיות הפוריות שלהם (כולל אני).

מה עם נושא ילדים בעייתים? היום אסור לומר ילד מופרע - אומרים היפראקטיבי. היום אסור לומר ילד עבריין אומרים בעיות התנהגותיות. אם ילד בדיכאון ויש לו משבר אומרים שיש לו אישיות גבולית.

ויש חברות היום במדינת ישראל שאסור לומר בהילדה הותקפה מינית (או רחמנא ליצלן נאנסה) ומעדיפים לכסות את זה גם בכל מיני איצטלות, ואלו אותן חברות שבהן 49XXXY ודומיהם גם כן לא מוזכרים...

שרה,

[u]זה בעצם מישהו שהיה צריך להיות תאומים של בן ובת אבל אי שם באמצע משהו השתבש והתאומים התאחדו לבנאדם אחד.[/u]

זה חדש לי. מה שקראתי הוא שלא יודעים מה גורם למקרים האלה (גם לא יודעים מה גורם למקרים של שלושה כרומוזומי מין).
יש לך מקור אמין שאומר שזו הסיבה?
חוץ מזה, זה לא מסביר את הקיום של הווריאציה [url=http://www.ksa-uk.co.uk/Introduction.htm]49XXXXY[/url]

[hr]

מיכל

[u]זהו, שהמהירות לא הייתה פקטור בתאונה הזאת, בוודאי לא המהירות שלך. מעל 60 קמ"ש רק מתים יותר קשה, גם אם היית נוסע 90 סביר להניח שלא היית מצליח להתחמק מהמשאית.[/u]

היתה גם היתה. אני הייתי חגור, והמהירות שלי היתה מהירות הכביש של כביש החוף - משהו בסגנון 90 קמ"ש. הכרית וחגורת הבטיחות הצילו אותי. יכול להיות שבלמתי - אני לא זוכר (איבדתי את ההכרה), אבל, שוב - אם הייתי נוסע מהר יותר, אז הבלימה היתה מסתיימת במהירות גבוהה יותר.
וזה שאבא שלך לא סיפר לך, זה בגלל שהמהירות היא מטבעה גורם מצטרף: היא מחמירה תאונות או מונעת את האפשרות להימנע מהן. היא לא גורם יחיד.
רק במובן הזה מהירות אינה מסוכנת, אך כיוון שבמקרים רבים היא מצטרפת לגורמים שאינם בשליטת הנהג - שמן על הכביש, נהג אחר שנרדם, ילד שמתפרץ לכביש - אז היא גורם מצטרף אשר מחמיר כל אחת מהבעיות.

בשורה התחתונה - לא מדובר כאן על דבר שאסור לומר, אלא על חילוקי דעות לגיטימיים.
בדבר אחד אני כן מסכים: המידה שבה אוכפים את עבירות המהירות אינה פרופורציונית לנזק היחסי שלהן, אלא לקלות אכיפתן.

[u]אסור לדבר על מיניות של תינוקות וילדים קטנים – נכון! אני מקווה שיום אחד ייפתח על זה דף כאן באתר, וכמה מאלה שיש להן מה להגיד בנושא ידברו על זה.[/u]
הנה נפתח לו הדף: [po]גבולות האינטימיות בין ילדים[/po]

[po]איש ימיני[/po] יקר,
כתבת
[u]מותר וצריך לדבר על בעיות הומוסקסואליות וצריך גם למצוא להן פיתרון.[/u]
הומוסקסואליות זו לא בעיה!! ואת זה כנראה (עדיין) [po]אסור לומר[/po], לפחות בחלקים (נרחבים) של החברה הישראלית.

<למרות שאורי ס' דיבר על משהו טיפה שונה, ואני הסכמתי איתו>

אסור לומר [po]נאמנות ערביי ארץ ישראל[/po] או במילים אחרות [po]הבעיה הדמוגרפית[/po]

[u]כנראה שעוד לא היה לך סקס רע.[/u]
תודה לאל.
בעצם זו מין גרסה של בדיחה של ג'י לנו על פיצה, וכמו שניהם עדיף שזה יהיה גרוע מאשר לא יהיה בכלל. (דעה אישית, כמובן)

[po]מיכל שץ[/po], אני די חולק על ה [u]אמת[/u] שלך. מותר וצריך לדבר על בעיות הומוסקסואליות וצריך גם למצוא להן פיתרון. אני יודע שזה לא נשמע "מודרני" ו"נאור" אבל אני עומד מאחורי הדברים.
לגופו של עמוד, כן צריך לדבר על כך, במסגרות המתאימות.

בננה,

לא קראתי את עקרון הרצף, ואני לא מומחית גדולה, אבל מה שאת מתארת נראה לי קצת....לא בדיוק
למה שמתכוונים ברעיון השינה עם הילדים.
מקווה שמומחים גדולים ממני כאן ייכנסו לכאן. <אולי בדפים מתאימים יותר>

<ושלא תחשבי שהורים שישנים לרוב לבד במיטה שלהם מתעוררים כל כך רעננים....>

הילד כבר בן שנה.
כבר שנה שהוא ישן אתנו במיטה. מעולם לא לקח בקבוק או מוצץ. כבר שנה שאני המוצץ שלו. כבר שנה שאני כבולה אליו לחלוטין בלילה. כבר שנה שבכל פעם שאני עושה את הרחש הכי קטן, או חלילה קמה לשירותים, הוא בוכה בקולי קולות עד שאני חוזרת. כבר שנה שלא הייתי לבד עם בן זוגי. כבר שנה שאני ישנה מקופלת וצפופה, כי לא משנה גודל המיטה, התינוק תמיד צמוד. לא מתלוננת, מתארת מצב. בעצם, שנה וחודשיים.

כמה דברים שאסור לומר:
בחוץ - אסור לומר כמה זה קשה, כי דה!
בפנים - מותר לומר כמה זה קשה, אבל אסור לומר דברים כמו הילד מפונק, איזה כיף להורים אחרים שמתעוררים רעננים בבוקר, ושהילדה הזו של השכנים, זו שישנה בכלוב עם סורגים, בעצם לא נראית מסכנה ועלובה כל כך.

[u]כל אותם הדברים שלעולם אינם טעימים בפעם הראשונה ואח"כ מתרגלים ומשכנעים את עצמינו שהם טעימים[/u] -- קוראים לזה [b]טעם נרכש[/b] וזה כולל גם יין שולחני (כלומר, לא מתוק), טעמים חריפים, אוכל שמורכב ממספר מרכיבים, סוגים רבים של ספורט, ועוד מגוון גדול של דברים שאנחנו לא נולדים עימם אלא רוכשים מכל מיני סיבות במהלך השנים. בהחלט מותר לדבר על זה, וגם עושים את זה לא מעט.

[u]אסור לדבר על מיניות של תינוקות וילדים קטנים.[/u] -- נכון! אני מקווה שיום אחד ייפתח על זה דף כאן באתר, וכמה מאלה שיש להן מה להגיד בנושא ידברו על זה.

[u]אבל כמו סקס, גם כשזה רע זה טוב.[/u]
כנראה שעוד לא היה לך סקס רע.

[u]סמיטריילר מהמסלול הנגדי קרע את גדר ההפרדה שבין שני המסלולים,[/u]
זהו, שהמהירות לא הייתה פקטור בתאונה הזאת, בוודאי לא המהירות שלך. מעל 60 קמ"ש רק מתים יותר קשה, גם אם היית נוסע 90 סביר להניח שלא היית מצליח להתחמק מהמשאית. אבי חקר המון ת"ד, והוא מעולם לא אמר לנו (ויש לו 5 נהגים בבית) שאם נהג מסויים היה נוסע יותר לאט הוא היה נשאר בחיים, אלא אם מדובר בתאונה במהירות נמוכה (בתוך העיר). הרבה יותר סביר שהנהג שנהרג לא היה חגור, או שהיתה תקלה באחד ממנגנוני הבטיחות ברכב. והנה עלינו על עוד דבר ש [po]אסור לומר[/po] - יש תאונות דרכים ש [b]אי אפשר[/b] לצאת מהן בחיים, אולי רק בנס. מן הסתם זהו אחד מהקוים האדומים שלך, ואני בהחלט מבינה ומקבלת מאחר ונפגעת בתאונה. אבל אני עדיין טוענת שהרשויות שוטפות לאזרחים את המוח בנושא הזה, וזה פשוט לא נכון (יש להם את הסיבות שלהם אבל זה לא לעכשיו)
[u]ורמת האחריות של הנהג הגרמני[/u] כשאמרתי נהג מיומן, התכוונתי לזה. הכוונה גם לנהג שמודע ליכולתו, מסוגל להחליט מהי המהירות המתאימה לתנאי הכביש וכו', ועדיין המהירות כשלעצמה אינה מסוכנת, ואת זה עדיין [po]אסור לומר[/po].
[hr]
[po]אסור לומר[/po] שיש לקדישמן תמונות ממש מכוערות.
[po]אסור לומר[/po] לי שקפה זה לא טעים, אין דבר כזה (לדעתי), יש קפה מוצלח יותר או פחות, כמו כל דבר בחיים, אבל כמו סקס, גם כשזה רע זה טוב.
[hr]
אני מסכימה אם [po]אל דנטה[/po] בעניין ההומוארוטיקה של גברים סטרייטים, וזה אכן אחד הטבואים (כך כותבים?) הגדולים בתרבותינו, יש אפילו שם למחלה הזאת, קוראים לה הומופוביה, יש אנשים שאפילו [po]אסור לומר[/po] להם שהם הומופובים. אני מסייגת ומסכימה שהומופוביה מופיעה בצורות רבות ויש לה סימפוטמים רבים, שזהו רק אחד מהם (ר' התגובה של [po]איש ימיני[/po]).

[po]אסור לומר[/po] שסרבנים הם הם הקול השפוי והמוסרי שלנו.

אבל למה אסור לדבר על זה?
למה כשאני רואה ציפור מתה בפארק אני מעדיפה לא לדבר על זה עם הילדה? האם אין כאן הדחקה או הכחשה של האמת? ומה הפיתרון? ממשיכים להתעלם מהצד המוצל של הירח?

[u]שרה, התצורה הגנטית של 48XXXY אינה דבר ש [po]אסור לדבר[/po]? עליו, היא פשוט נדירה מאד (אני יודע ש- 48XXYY הוא פחות ממקרה אחד לעשרת אלפים, והתצורות המשולשות, 47XXX, 47XXY ו- 47XYY הן כאחד לאלף. כך שאני מנחש שגם 48XXXY מתרחש בפחות מלידה אחת אחת לעשרת אלפים).[/u]
בשפה פשוטה התוצאה היא מישהו שהוא אי שם באמצע לא בן ולא בת. זה בעצם מישהו שהיה צריך להיות תאומים של בן ובת אבל אי שם באמצע משהו השתבש והתאומים התאחדו לבנאדם אחד. יש לו את כל האברי המין הגבריים, עם האברי המין הנשיים.... (ויש גם אנשים רגילים שהם בעצם תאומים אבל לא מרגישים כי הוא גבר לגמרי או אישה לגמרי והדרך היחידה לגלות את זה, שמגלים בדי-אי-איי שיש לו גנים של XXXX או XYXY. זה קרה לעיתים יותר קרובות ממה שכולם חושבים. זה יכול להיות אפילו אני או אתה ואף אחד לא יודע. אבל אדם שהוא תאומים בן ובת שזה הפך אותו לאנדרוגינוס זה יותר נדיר. אז בואו נדבר חופשי על זה: הם יכולים ללדת, וגם יכולים להכניס להיריון. יש לי המון סקרנות ושאלות על הנושא למשל: האם הו'היא (הוא-היא) יכול להכניס את עצמו להיריון? אבל ..[u]עצימת עיניים מזועזעת[/u] [b]שששששששש [po]אסור לומר[/po] כלומר אסור לדבר על 'זה'[/b]
אני לא מבינה למה זה צריך להיות כזה טאבו, בייחוד בימינו כאשר המקורות המזון והמים והאוויר שלנו עמוסים בכל כך הרבה מזהמים שגורמים להתרבות המקרים האלו.

אורי,

[u]בגרמניה אין הגבלת מהירות והעסק עובד לא רע.[/u]

לא דיברתי על הגבלה חוקית של המהירות, אלא על מהירות מופרזת.
מהירות מופרזת תלויה בנסיבות יותר מאשר בחוק.
עניין נוסף, בגרמניה יש פקטורים אחרים המפצים על פקטור המהירות, כמו איכות תשתית הכבישים והטמפרמנט ורמת האחריות של הנהג הגרמני.

[hr]

שרה, התצורה הגנטית של 48XXXY אינה דבר ש [po]אסור לדבר[/po] עליו, היא פשוט נדירה מאד (אני יודע ש- 48XXYY הוא פחות ממקרה אחד לעשרת אלפים, והתצורות המשולשות, 47XXX, 47XXY ו- 47XYY הן כאחד לאלף. כך שאני מנחש שגם 48XXXY מתרחש בפחות מלידה אחת אחת לעשרת אלפים).

וגם אסור לדבר על גילגול קודם
[url=http://www.pittsburghlive.com/x/dailycourier/news/[po]s]ילד בן 6 שזכר את הגילגול הקודם[/url] 189477[/po].html

אסור לדבר על [url=http://hermaphrodite.arriba.net/]אנדרוגינוס[/url]

צורות מסויימות של פדופיליה מקובלות בתרבויות מסויימות. ועל זה אני כבר לא רוצה לפרט, כי זה יותר מדי [po]אסור לומר[/po] בשבילי. אבל אני בטוחה שחיפוש בגוגל (או במדפי האנתרופולוגיה בספריה אוניברסיטאית) יתן תוצאות מעניינות.

לגבי הפלות: זה לא רק הפלות -- בכלל מוות. המוות אצלנו הוא לא רק משהו מפחיד, אלא כמעט לא מוסרי ואפילו מזוהם (או טמא). ושוב, יש הרבה תרבויות שבהן היחס למוות הוא שונה לחלוטין -- המוות הוא חלק מהחיים אצלם. (נדמה לי שאורית הזכירה את זה ב-[po]מעבר לאפריקה[/po])

[u]למשה שרה אימנו היתה בין היתר אחותו של אברהם אבינו.......[/u]
היא היתה אחיינית שלו, לא אחותו
לתרח 3 ילדים: אברם, נחור והרן. לנחור היתה בת שרי והיא נישאה לאברם

[u]בעבר נערות בנות 12 היו נישאות כדרך שיגרה[/u]
ומה הייתם אומרים על הנשים שבשבטים מסויימים שמתחתנות עם כמה בעלים בבת אחת ומהם ילדים בני שנתיים?

יש המון דברים שאסור לומר [po]באופן טבעי[/po]
למשל כל הנושאים שנמצאים ב-[po]דף וכחני[/po]
והוויכוח המפורסם בדף [po]הפלת עובר פגוע[/po]
מתייחסים לדעות נגד הפלה כטאבו

מונו נוקי - פדופיליה היא משיכה לילדים שטרם התחילו את גיל ההתבגרות. זה לא משיכה לבחורות צעירות (גם אם הן בנות 14) ולא קשור לנישואים (שיכולים להיות גם בין שני ילדים בני 3 מסיבות כלכליות של שתי המשפחות, אבל ללא כל מימוש בפועל).
אני לא טוענת שזה לא התקיים בעבר (אם זה לא היה קיים לא היה צורך באיסור מוסרי), רק שזה תמיד נחשב בעייתי. ראי בתנ"ך, ראי בטרגדיות היווניות.