בלה ופינוקיו

שליחת תגובה

זה לא נגדך, זה בעדי
קוד אישור
הזן את הקוד בדיוק כפי שהוא מופיע. כל האותיות הן אותיות גדולות.
סמיילים
|יד1| |תינוק| |בלונים| |אוף| ;-) :-] |U| |נורה| |עוגה| |גזר| |אפרוח| 8-) :'( {@ :-) |L| :-D |H| ((-)) (()) |יש| |רעיון| {} |#| |>| |שקרן| >:( <:) |N| :-0 |תמר| :-S |מתנה| |<| :-( ZZZ :-| |*| :-/ :-P |עץ| |!| |-0 |Y| :-9 V :D :) ;) :( :o :shock: :? 8-) :lol: :x :P :oops: :cry: :evil: :twisted: :roll: :!: :?: :idea: :arrow: :| :mrgreen: :geek: :ugeek:

BBCode פעיל
[img] פעיל
[url] פעיל
סמיילים פעילים

צפיה מקדימה של הנושא
   

הרחב תצוגה צפיה מקדימה של הנושא: בלה ופינוקיו

בלה ופינוקיו

על ידי דרך_המלכה* » 06 מרץ 2006, 16:41

לא שמעתי תגובה ממך ורציתי לדעת האם כבר נחתם באורנית?

בלה ופינוקיו

על ידי דרך_המלכה* » 07 דצמבר 2005, 09:08

לצערי, הייתה לי בעיה עם העובדה שהיישוב נטוש בבקרים, הגינות שוממות, אין אימהות ואין מטפלות. עד היום אני נוסעת כמעט כל בוקר עם בתי לגינות בכפר סבא או בראש העין כדי למצוא חברה קצת בשבילי ובעיקר בשבילה. יש תקופות שגם אחר הצהריים הגינות ריקות כי כולם הולכים לקאנטרי ואנחנו לא עשינו מנוי. אני גם לא כל כך מרוצה מהגן של הגור, אבל נראה לי שזה העניין עם כול מערכת החינוך ולא באופן ספציפי עם אורנית. מבחינת השכנים אז דווקא הם מאוד נחמדים ואדיבים יש לי שכנה שיש לה צהרון והבן שלי קופץ לבקר שם מידי פעם והשכנים מעליי שהם גם המשכירים הם אנשים ממש טובים ואיכפתיים. מצאתי שפה משותפת עם עוד כמה אמהות, אבל אין לי ממש חברות כאן.
חוץ מזה היישוב יפה והפריחות באביב מדהימות, נרקיסים, וכלניות והרבה ירוק בשדות.
לא יודעת בדיוק לשים את האצבע, אבל היישוב מרגיש לי "קר" ואין בו את ההרגשה של בית שאני כל כך מחפשת עבורי ועבור משפחתי

בלה ופינוקיו

על ידי דרך_המלכה* » 04 דצמבר 2005, 09:38

אני כל כך שמחה לשמוע שתהייה לי שכנה שאולי תדבר בשפה שלי, במיוחד לאור העובדה שאנחנו שוקלים אם בכלל להמשיך לגור באורנית החוזה שלנו עד יולי, כך שעוד נוכל להיפגש ולהכיר

בלה ופינוקיו

על ידי שקיעות_של_פטל* » 26 יולי 2005, 16:20

מחקתי לך....

כל התשובות ל איך עושים כל מיני דברים בצ'יק צ'ק נמצאות ב מדור עריכה

בלה ופינוקיו

על ידי ענת_ב_פ* » 20 יוני 2005, 01:33

אהלן (ולטובתך אני מקווה שאת ישֶנה :-) )


איך את התמודדת עם תגובות הסביבה ביחס לאופן בו את חווה את ההריון?
האמת שלא זוכרת במיוחד בהריון ת'חוסר הבנה לגבי חרדות וכו'. אבל באופןטבעי זה קורה הרבה בכל מיני נסיבות. אני מוצאת שאני מגיבה 'קשה' במקום שבו תופסים אותי לא מוכנה. במקום שבו ה'אוטומט' שלי הינחה אותי לא נכון. אני חושבת שעם הזמן אנחנו בונים לעצמנו איזשהי תפיסת מציאות ואז בא מישהו ובתגובה ספונטאנית שלו מנפץ את האימג' שהיה לנו על העולם שלנו וזה עושה מבלבל אותנו.
אם ציפיתי לX ויצאY אז זה אומר שהנחות היסוד שלי מוטעות. (איינשטיין אפס לידי ;-) )
ואיפה הריצפה יותר רועדת לנו?- שמישהו מהמעגל הקרוב אלינו עושה לנו את זה. זה יכול להיות הורים, בנזוג וחברה טובה..
אז כמו כל דבר- אם נזכור שלגיטימי לנו הפחד שלנו אז אפאחד לא יוכל לערער על זכותנו זו.
דבר שני- אני מנסה בכל זאת למצוא כמה שיותר אנשים שיוכלו לתמוך בי גם אם אני לא חושבת כמוהם. אנשים שגם אם אחשוב הפוך מהם ארגיש שהם בכל זאת אוהבים אותי וגם (וזה חשוב P-: ) מעריכים אותי.
שלישונית- לחפש ת'חיובי בכל זאת אצל החשובים לנו אך הבלתי ניתנים ל'תיקון' (ע"ע הורים/אחים..)
רביעית- הרבה הומור. בחיי. אני בהריון השני סיפרתי לכל מי שהיה מעונין (וגם לאלה שלא) את החלומות המוזרים שלי ואת הפחדים. ההומור משחרר ת'אחרים מלקחת עלינו אחריות. כאילו- אם אני צוחקת על עצמי אני כנראה מספיק "בסדר". זה פחות מאיים על האחרים.
> שיוֹאוֹוו יצא מה זה ארוך.. <
(())

בלה ופינוקיו

על ידי ירוק_ה* » 19 יוני 2005, 15:55

:-)!

בלה ופינוקיו

על ידי הערסית_מהשכונה* » 19 יוני 2005, 14:21

אז צדקתי או לא במין הילוד ?

בלה ופינוקיו

על ידי בלה_ופינוקיו* » 19 יוני 2005, 10:55

אוף, לא יוצא.
אולי מישו בטעות יכול להסביר, אבל ממש ממש לאט? :-S

בלה ופינוקיו

על ידי בלה_ופינוקיו* » 19 יוני 2005, 10:45

לעצמי (איך מעלים קובץ לאתר):
אחרי ששומרים במחשב את התמונה, לגשת לפורום העלאת קבצים.
בפורום יש במרכז הדף, מתחת לחלון החיפוש כפתור: הוספת הודעה חדשה.
לאחר לחיצה עליו יופיע דף שמיועד להוספת הודעה. לא צריך למלא בו כלום, למטה יש ריבוע ליד המשפט: להוספת קובץ (או העלאת קובץ, או משו דומה).
לסמן את הריבוע ולחץ על שיגור.
יפתח חלון שבו כתוב Browse. ללחוץ עליו ולהעלות את הקובץ של התמונה ששמרת. כשיתעדכן החלון עם הפרטים, ללחוץ Upload.
כעת יפתח חלון קטן אפור.
להמתין עד שיעלו בו כל הפרטים. כשיעלה לינק שמתחיל ב- http ומסתיים ב- gif להעתיק אותו.
כעת לשוב לדף הזה ולהדביק את הלינק כאן.

בלה ופינוקיו

על ידי בלה_ופינוקיו* » 19 יוני 2005, 01:36

יקרה, כמה כיף לי מה שכתבת (אוי מחמאות זה דבר נפלא ומרומם נפש).... :-D
המון תודה לך. באמת, מחמם את ליבי לדעת שאני לא משיגינע, ושיש עוד מפס הייצור שלי.
קצת הרגשתי בודדה עם התחושות.
סתם כך, אם תוכלי, אשמח ללמוד מבעלת ניסיון איך להעביר מסר בצורה ברורה אך יחד עם זאת לא תוקפנית. איך את התמודדת עם תגובות הסביבה ביחס לאופן בו את חווה את ההריון?
שהרי, אחוז ניכר מהאנשים מעדיפים להכחיש חרדות/חששות/פחדים, ובכלל, אם ניתן אף רצוי להאמין שלעולם לא נמות ונהיה צעירים לנצח.
האם אין בצורך להעלות תחושות, עימות עם מנגנוני הגנה של הזולת?
אולי רצוי לדעת לבחור נכון את הזולת שמשתפים אותו, וזו השגיאה שלי....
אני מודה לך על שעוררת אותי להבין פתאום משהו חשוב.
"צריך לדעת מה לצפות, ממי".. מתי כבר אפנים את המשפט הזה, אלוהים גדול....

בלה ופינוקיו

על ידי ענת_ב_פ* » 18 יוני 2005, 19:20

אהלן @}
קפצתי רק כדי לומר שכשאני קוראת אותך אני נהנית.

קראתי בדף הריון ראשון ואני לגמרי איתך.
יתכן וכוונותיה היו טובות (ניתן לה קרדיט) אבל אם היא ראתה את התגובה שלך היא היתה צריכה לסגת.
לפעמים מנסים לעודד מישהו (היא אותך) ויוצא ההיפך. מכיוון שהיא היתה כבר בהריון הייתי מצפה ממנה ליותר רגישות. אבל אם לא, לא נורא. אפשר לקחת מרחק ולהתקרב שוב כשמתאים.
בקיצור, איתה את כבר תדעי מה לעשות. ולך פשוט (())
כתבתי בעבר - בהריון השני גם הייתי לחוצה :-P
ואוי ואבוי אם מישהו היה לוקח לי את הזכות (ויש הטוענים- את החובה) להילחץ/לדאוג/לקטר וכו'
@} @}

בלה ופינוקיו

על ידי רני_כשר* » 18 יוני 2005, 17:13

הי בלה,
נשמח לצרף אתכם למנויינו. פרטים על המנוי ניתן לראות בדף באופן טבעי. המנוי הוא ל-6 גליונות, אבל אם תבקשי נשמח לתת לך עוד אחד ללא תשלום. המוספים (הריון ולידה באופן טבעי, הנקה באופן טבעי, חינוך ביתי באופן טבעי) נמכרים בנפרד, וכל מנוי חדש זכאי לקנות מוסף אחד בחצי מחיר.
הכי קל לסגור את כל ההזמנה בטלפון. אנא התקשרי ונסגור - 04-6800933. תודה, חדוה ורני.

בלה ופינוקיו

על ידי בלה_ופינוקיו* » 29 מאי 2005, 12:59

שבוע תשיעי שבוע תשיעי שבוע תשיעי עם דופק |תינוק|

בלה ופינוקיו

על ידי בלה_ופינוקיו* » 26 מאי 2005, 03:10

היי ולילה טוב (כרגיל, אלו השעות שלי)...
ראשית, אני שמחה שפנית אלי בדף, גם כי שמחה לעזור וגם כי זה נעים לראות שמישהו באמת קורא את כל בליל המילים ששולחים לדפים השונים.
אז בתור התחלה, אני מודה לך שאת בכלל פה, בדף בית שלי, וברוכה הבאה {@
לגבי שאלותייך, נתחיל אחת אחת:

את יכולה לפרט מהי מסגרת עבודתך והתמחותך?
מחמת שמירה על דיסקרטיות ופרטיות, לצערי לא אוכל לענות לך באופן מדויק, אבל בכל מקרה הבנת נכונה בינות השורות. אני מהתחום הטיפולי אך עדיין לא אשת מקצוע מוסמכת אלא בשלבי ההתמחות. בכל מקרה, נחשפתי למערכות הטיפול הממשלתיות בבתי חולי נפש וגם לידע מקצועי.

אם לפעמים אני מדברת ומתנסחת כמו שתקוה מדברת ומתנסחת, אז את חושבת שאני אדם לא בריא?
חלילה, חלילה, חלילה וגם סליחה אם זה מה שעלה מדברי. פשוט לא הצלחתי כנראה להבהיר את עצמי כשורה.
תקוה, כבודה במקומה מונח. אני איני מכירה אותה, וודאי שלא לעומק. התגובה שלי אליה הייתה על סמך הדברים שבחרה להציג ובראש ובראשונה השם שנתנה לדף שלה:
לעבד מחשבות אובדניות
מדברייך עולה שאת בחורה בעלת מודעות ותובנה.
את בטיפול (שזה לעניות דעתי נפלא וחשוב מאד). את נעזרת בתרופות (שזה בכלל נפלא, כי לעיתים כשמוצאים את התרופה הנכונה היא יכולה להקל באופן מדהים על החיים). את מביעה יכולת להבין את מצבך, חשש וחרדה.
זה בסדר גמור ונורמטיבי לגמרי.
לאנשים רבים (ואף לי) יש לעיתים מחשבות דרמטיות וכואבות, מלוות בעצב עמוק ורצון לשקט שנמצא במקום אחר. לפי ראות עיני, גם לתחושות כאלו יש מקום.
יש הבדל ופער עצום בין מחשבה ומעשה. לא ניתן בכלל לכמת את ההבדל הזה למספר ומילים.
תקוה הביעה מצוקה על גבול עשיית מעשה. זהו המקום בו אדם זקוק (ושוב, אני מדברת רק מהמקום הפרטי שלי) לעזרה מקצועית. זו, וודאי שאינה יכולה להינתן באמצעות האינטרנט.
את מציינת שמחשבות מעין אלו עוברות לעיתים במוחך, אולם לא אמרת שאי פעם עשית אקט ליישמן. בנוסף, יש לך פסיכיאטר מלווה, ומשפחה תומכת. דהיינו, כל הקלפים לטובתך.
יקרה, אני מצטערת אם התגובה שלי הבהילה אותך, למרות שזה רק מעיד על בריאותך. דמותה של תקוה משקפת עבורך מצב מאיים, שאין את רוצה להימצא בו.
משמע, את אדם בריא!
אדם נבון הבוחר בשעת מצוקה להיתמך בזולת.
המשיכי בדרכך ורק טוב שיהיה. מקווה שהצלחתי קצת לפזר את העננה...

בלה ופינוקיו

על ידי סקרנית_לדעת* » 24 מאי 2005, 03:45

שלום לך!
אני מצטטת מתוך תגובה לתקוה בדף לעבד מחשבות אובדניות וכותבת לך בדף האישי שלך משתי סיבות:
האחת, כי כתבת שאת פורשת מהדף, לכן סביר להניח שלא תקראי אם אכתוב שם
והשנייה, כי רציתי לשאול משהו אישי - אם לפעמים אני מדברת ומתנסחת כמו שתקוה מדברת ומתנסחת, אז את חושבת שאני אדם לא בריא? שהדר היחיד שיכול לעזור לי זה טיפול תרופתי+פסיכולוגי+לעיתים אישפוז?
את יכולה לפרט מהי מסגרת עבודתך והתמחותך?
אני כן לוקחת תרופות, רוב השנים הייתי בטיפול פסיכולוגי, אך כעת אני יותר בכיוון של מודעות עצמית (עדיין לוקחת תרופות...) ולמרות שהיו תקופות שאני אישית רציתי להתאשפז, משפחתי מאוד התנגדה וגם הפסיכיאטר שטיפל בי אמר שעדיף להיות בבית ולהיתמך ע"י המשפחה ולא להתאשפז. מה את אומרת?
אשמח לשמוע את דעתך.
הנה הציטוט:
_תקווה, אני במסגרת עבודתי והתמחותי פגשתי לא מעט אנשים המדברים באופן בו את מדברת. סלחי לי, אבל אלו אנשים שבשלב בו התנסחו באופן שאת מתנסחת היו לא בריאים ונזקקו בהחלט לטיפול תרופתי+פסיכולוגי+לעיתים אף אשפוז.
הקונפליקט המדבר מגרונך, מצביע (לעניות דעתי) על מצוקה קשה שאין לה פיתרון במילים וירטואליות.
פשוט אין._

בלה ופינוקיו

על ידי בלה_ופינוקיו* » 22 מאי 2005, 10:39

וכדברי עזאם עזאם: אני מודה, מודה, מודה...על כל האיחולים

שבוע שמיני שבוע שמיני שבוע שמיני שבועשמיני שבועשמיני שבועשמיני שבועשמיני

בלה ופינוקיו

על ידי נועה_בר* » 21 מאי 2005, 11:16

רק עכשיו גיליתי אותך, בעקבות הדף רוצה להתאבד נא עצרו אותי_
ורק עכשיו אני מקשרת אותך מהדף הקודם שלך - בלה.
יו, איזה דרך עשית... מסתבר שבסוף לא עקבתי אחרי הדף ההוא, איזה פיספוס של סוף טוב :-)
כל-הכבוד.
(())
תתחדשי ( באיחור ) על הדפבית @}
שיעבור הכל טוב חמסה חמסה חמסה טפו טפו טפו מלח מיים

בלה ופינוקיו

על ידי ענת_ב_פ* » 11 מאי 2005, 22:24

אבל למה כל כך כואב למה?
כדי שתזכרי שהם שם..
> שלום אני ענת ואני ספונטאנית ואני cup a גם אחרי 2 לידות <

בלה ופינוקיו

על ידי בלה_ופינוקיו* » 09 מאי 2005, 20:32

תודה לכולכן על כל הברכות, מאד נרגשת ומתרגשת, בין היתר מהציצי הבשל שהבקיע לו פתאום בגיל מופלג.....
אבל למה כל כך כואב למה?
S-:

בלה ופינוקיו

על ידי עירית_לוי » 08 מאי 2005, 23:31

ברכות! (תמונה[/img] תמונה[/img] תמונה[/img] )

בלה ופינוקיו

על ידי ב_דרך* » 08 מאי 2005, 23:20

|תינוק| חמסה.

בלה ופינוקיו

על ידי רוקדת_לאור_ירח* » 08 מאי 2005, 18:22

ברוכה הבאה.
ברכות על הריונך.
שיעבור הכל טוב חמסה חמסה חמסה טפו טפו טפו מלח מיים

בלה ופינוקיו

על ידי תמר_ס* » 05 מאי 2005, 16:28

ברוכה הבאה |תמר|

בלה ופינוקיו

על ידי ענת_ב_פ* » 05 מאי 2005, 12:23

אהבתי את מה שכתבת על עצמך.
גם אני!
התמכרות נעימה והריון משכר
@}

בלה ופינוקיו

על ידי אליס_בארץ_המראה* » 05 מאי 2005, 02:51

איזה כיף שיש עוד מישהו שער בשעות החסד הקטנות שלי
:-)
שיהיה לך לילה טוב ונעים

<אני רואה שציפור הלילה הנוספת כבר בקרה אצלך :-)>

בלה ופינוקיו

על ידי חלי_ש* » 05 מאי 2005, 02:41

אמן!
איזה יופי.

בלה ופינוקיו

על ידי אליס_בארץ_המראה* » 05 מאי 2005, 02:32

מזל טוב @}

בלה ופינוקיו

על ידי בלה_ופינוקיו* » 05 מאי 2005, 01:46

תודה לכולכן. סיימתי וסגרתי את הדף זוגיות שנה ראשונה
נרגשת ומוצפת שמחה וחדווה, עקב הריון בראשיתי מבורך ומפעים.
שיעבור הכל טוב חמסה חמסה חמסה טפו טפו טפו מלח מיים |תינוק|

בלה ופינוקיו

על ידי אמא_אינקובטור* » 04 מאי 2005, 08:22

ד"ר סינוואני? סומכת עליו בעיניים עצומות. הכרתי לא מעט רופאי נשים, ויש בו שילוב נדיר של מסירות למקצוע ולמטופלות שלו, מקצועיות (בדק אותי בדיקה מדוקדקת ביותר, מה שלא עשו רוב הרופאים האחרים שפגשתי). קשוב מאוד, יודע לעודד ולנסוך אופטימיות כשקשה, יודע להיות ראליסט ולהעמיד אותי בפני המצב כאשורו גם כשהמצב מדאיג.

בפעם האחרונה שנפגשנו, לפני שנתיים וחצי, הוא קיבל במרפאת הריון בסיכון של מכבי ברמת מרפא בר"ג. מקווה שתזכי לעבור אצלו מעקב הריון.

בלה ופינוקיו

על ידי סיגל_ב* » 23 אפריל 2005, 08:39

ברוכה הבאה @}

בלה ופינוקיו

על ידי עירית_לוי » 22 אפריל 2005, 23:07

תתחדשי וחג שמח!
תמונה

בלה ופינוקיו

על ידי בלה_ופינוקיו* » 22 אפריל 2005, 18:47

אני נרגשת מקבלת הפנים ושמחה לפגוש אתכם/ן כאן.
[-:

בלה ופינוקיו

על ידי חני_בונה* » 22 אפריל 2005, 16:02

יופי שהגעת
וחג שמח
@}

בלה ופינוקיו

על ידי רורי_ב* » 22 אפריל 2005, 11:40

תתחדשי @} @}

בלה ופינוקיו

על ידי בלה_ופינוקיו* » 22 אפריל 2005, 04:04

תודה, איזה כיף ששמת לב D-:

בלה ופינוקיו

על ידי אליס_בארץ_המראה* » 22 אפריל 2005, 02:55

ברוכה הבאה @}

בלה ופינוקיו

על ידי אנונימי » 22 אפריל 2005, 02:55

אוהבת לקרוא, לשוחח, ללמוד, מדברת בשפת בעלי החיים, סטודנטית נצחית, יכולה לגור בספרייה של האוניברסיטה, חברה של ספרים, אישה ביתית, מבשלת (חיטה מלאה והרבה פולי סויה), מתעוררת לחיים בשעות הליל, מתלבטת, ספקנית, ממוקדת, שוגה, צודקת, בת שחוק ועצב, יופי, פשטות וכנות .
הכל יחדיו שזור כריקמה אנושית בתנועה.
אשמח למצוא כאן בית
דף בית אישי
[<-stats.pl?table=TITLE&format=list&filtera=$title&time=7&sort=-T]

חזרה למעלה