על ידי פלוני_אלמונית* » 16 מרץ 2015, 20:54
בבחירות הקודמות, 2013, החלטתי להצביע לליברמן. נמאס לי מההתנהגות של הממשלות שלנו, שמשכו וטחנו מים במשא ומתן "לשלום" עאלק. כל האנשים הטובים שניהלו משא ומתן - ציפי לבני, שלמה בן עמי, שמעון פרס, ועוד, שמשו עלה תאנה לראשי ממשלה ימנים קיצונים וימנים קיצוניים ביותר שלא היתה להם כוונה להגיע להסדר עם ערבים. כולל אהוד ברק שהוליך שולל את מפלגת העבודה ונבחר מטעמה, וגם לו לא היתה שום כוונה להגיע לאיזשהו הסדר.
אז החלטתי שהכי טוב לבחור דוקא בימני קיצוני, שאומר בגלוי את עמדותיו ושהכריז שבכוונתו להפציץ את טהרן ואסואן. שסוף סוף העולם יתפכח מהאשליות של הסדר שלום במשא ומתן, ויחליטו מה לעשות עם המשוגעים של המזרח התיכון - האחים התאומים אנחנו והפלסטינים. ליברמן איכזב, ומיתן את עמדותיו כשהתמנה לשר החוץ. יחד עם ציפי לבני אפשרו לביביבנט להונות את העולם כולו. הפעם היה ברור לי שאצביע למפלגה היחידה שלא תצטרף לממשלה של ביבי - למר"צ. אבל אז מתברר לי שזה אולי קול אבוד ומר"צ לא תעבור את אחוז החסימה. כאן מתחזקות אצלי המחשבות להצביע לרשימה הערבית המשותפת. למרות הבחילה שגורמת לי זועבי, ותחושת הקבס שגורמת לי התנועה האיסלמית. אז למה אצביע להם? אם הרשימה הערבית תצליח להכניס 18 - 20 חברי כנסת, (ואם לא בבחירות האלה זה יקרה בבחירות הבאות), היא תזעזע את אמות הסיפים במדינה.
היתה לנו רעידת אדמה ב 1973, והיא עברה ונשכחה. היתה רעידת אדמה ב 1995 והיא נשכחה והשמאל לא למד את הלקח, אבל הימין למד ועוד איך, שהם יכולים להסית לשסות להשפיל וגם לפגוע, והשמאל ממשיך בתרדמת כדי "לאחות את הקרעים בעם". הפשיזם רק מתגבר. אבל אם הרשימה הערבית תהיה הסיעה הגדולה בכנסת, אי אפשר יהיה להתעלם. גם הערבים עצמם, יבינו שהם צריכים לעשות משהו. שהם לא יכולים להמשיך כמו שהיה, ומפעם לפעם פיגועים. רק כך יש סיכוי שאנשים כמו איימן עודה או מוחמד דחלן יקחו את ההנהגה לידיהם, וישימו סוף לסכסוך.
אולי זו מחשבה קצת עקומה, אבל מתי בפעם האחרונה היתה כאן מחשבה ישרה? - ב 1967. מאז הכל עקום.
אם עד מחר בצהרים אף אחד לא ישכנע אותי שאני טועה, זה מה שאעשה.
בבחירות הקודמות, 2013, החלטתי להצביע לליברמן. נמאס לי מההתנהגות של הממשלות שלנו, שמשכו וטחנו מים במשא ומתן "לשלום" עאלק. כל האנשים הטובים שניהלו משא ומתן - ציפי לבני, שלמה בן עמי, שמעון פרס, ועוד, שמשו עלה תאנה לראשי ממשלה ימנים קיצונים וימנים קיצוניים ביותר שלא היתה להם כוונה להגיע להסדר עם ערבים. כולל אהוד ברק שהוליך שולל את מפלגת העבודה ונבחר מטעמה, וגם לו לא היתה שום כוונה להגיע לאיזשהו הסדר.
אז החלטתי שהכי טוב לבחור דוקא בימני קיצוני, שאומר בגלוי את עמדותיו ושהכריז שבכוונתו להפציץ את טהרן ואסואן. שסוף סוף העולם יתפכח מהאשליות של הסדר שלום במשא ומתן, ויחליטו מה לעשות עם המשוגעים של המזרח התיכון - האחים התאומים אנחנו והפלסטינים. ליברמן איכזב, ומיתן את עמדותיו כשהתמנה לשר החוץ. יחד עם ציפי לבני אפשרו לביביבנט להונות את העולם כולו. הפעם היה ברור לי שאצביע למפלגה היחידה שלא תצטרף לממשלה של ביבי - למר"צ. אבל אז מתברר לי שזה אולי קול אבוד ומר"צ לא תעבור את אחוז החסימה. כאן מתחזקות אצלי המחשבות להצביע לרשימה הערבית המשותפת. למרות הבחילה שגורמת לי זועבי, ותחושת הקבס שגורמת לי התנועה האיסלמית. אז למה אצביע להם? אם הרשימה הערבית תצליח להכניס 18 - 20 חברי כנסת, (ואם לא בבחירות האלה זה יקרה בבחירות הבאות), היא תזעזע את אמות הסיפים במדינה.
היתה לנו רעידת אדמה ב 1973, והיא עברה ונשכחה. היתה רעידת אדמה ב 1995 והיא נשכחה והשמאל לא למד את הלקח, אבל הימין למד ועוד איך, שהם יכולים להסית לשסות להשפיל וגם לפגוע, והשמאל ממשיך בתרדמת כדי "לאחות את הקרעים בעם". הפשיזם רק מתגבר. אבל אם הרשימה הערבית תהיה הסיעה הגדולה בכנסת, אי אפשר יהיה להתעלם. גם הערבים עצמם, יבינו שהם צריכים לעשות משהו. שהם לא יכולים להמשיך כמו שהיה, ומפעם לפעם פיגועים. רק כך יש סיכוי שאנשים כמו איימן עודה או מוחמד דחלן יקחו את ההנהגה לידיהם, וישימו סוף לסכסוך.
אולי זו מחשבה קצת עקומה, אבל מתי בפעם האחרונה היתה כאן מחשבה ישרה? - ב 1967. מאז הכל עקום.
אם עד מחר בצהרים אף אחד לא ישכנע אותי שאני טועה, זה מה שאעשה.