על ידי יולי_קו » 13 מרץ 2019, 17:21
בצרפתית יש שתי מילים (או שלוש) שמבטאות לגברים ולנשים את המעמד הנשוי:
נישואים/חתונה נקראים mariage, להתחתן se marier , לכן האיש נקרא mari, והאשה נקראת mariée. זו פשוט סיומת בהטיית נקבה. אם כי ליתר דיוק האשה נקראת כך בעיקר בחתונה (‘הכלה׳), ואחר כך היא נקראת פשוט femme (שנשמע כמו fam), ומשמעותו-אשה (אותה מלה שמשמשת גם לאדם בוגר ממין נקבה).
יש מלה אחרת שמשמעה להתחתן épouser, ואכן אפשר ומקובל גם להציג את הנשוי לנו בתור mon époux - הנשוי לי -ככה האשה מציגה את, או מתייחסת לאיש שנישאה לו, והגבר מכנה אותה בתור mon épouse, הנשואה לי.
מישהי במעלה הדף הציעה לקרוא לו בעברית ׳נשואי׳, וזה מוצא חן בעיני, גם כי זה מזכיר לי את הביטוי ׳נשוא עם׳ במשמעות של אדם מכובד. כן! הוא מכובד! הוא האדם היחיד בעולם שהסכמתי להנשא לו, ולשאת אותו, שניהם גם יחד.
אני אישית לא אוהבת את המלה ׳בעלי׳ מטעמי בעלות ובעילה, בעלה האליל המדהים והמפרה של ענת מוצא חן בעיני, אבל אני כבר נשואה, ולא בעיניי פוליאמוריה
ביומיום אני קוראת לו בהמון שמות חיבה מתחלפים, רובם על בסיס שמו. כשאני מציגה אותו בפני אחרים, או מדברת עליו, אני מציינת את שמו, ואם זה לא ברור מההקשר אני מוסיפה לפני או אחרי שמו - יקירי, אהובי, החבר הכי טוב שלי, או יקירי היקר (יש לי גם גרסה לזה בצרפתית). זה כל כך יוצא דופן בסביבתי, שמבינים מיד שיש לו משמעות מיוחדת בחיי
בקיצור-
אני בעד המלה ׳נשואי׳ במקום ראשון.
מקום שני ומכובד יש לי בלב למלה ׳אישי׳, שלא ציינתי קודם, ואני לא משתמשת בה הרבה. למה היא מוצאת חן בעיני? אני אוהבת שפה גבוהה ומעודנת. יש לה הסטוריה מכובדת (נו, קראתם את ההודעות במעלה הדף). אני אוהבת אותה דווקא מפני שהמלה הזאת אישית, כי יותר עמוק ואישי מהזיקה בין אשה לאישה, ובין איש לאשתו?
בצרפתית יש שתי מילים (או שלוש) שמבטאות לגברים ולנשים את המעמד הנשוי:
נישואים/חתונה נקראים mariage, להתחתן se marier , לכן האיש נקרא mari, והאשה נקראת mariée. זו פשוט סיומת בהטיית נקבה. אם כי ליתר דיוק האשה נקראת כך בעיקר בחתונה (‘הכלה׳), ואחר כך היא נקראת פשוט femme (שנשמע כמו fam), ומשמעותו-אשה (אותה מלה שמשמשת גם לאדם בוגר ממין נקבה).
יש מלה אחרת שמשמעה להתחתן épouser, ואכן אפשר ומקובל גם להציג את הנשוי לנו בתור mon époux - הנשוי לי -ככה האשה מציגה את, או מתייחסת לאיש שנישאה לו, והגבר מכנה אותה בתור mon épouse, הנשואה לי.
מישהי במעלה הדף הציעה לקרוא לו בעברית ׳נשואי׳, וזה מוצא חן בעיני, גם כי זה מזכיר לי את הביטוי ׳נשוא עם׳ במשמעות של אדם מכובד. כן! הוא מכובד! הוא האדם היחיד בעולם שהסכמתי להנשא לו, ולשאת אותו, שניהם גם יחד.
אני אישית לא אוהבת את המלה ׳בעלי׳ מטעמי בעלות ובעילה, בעלה האליל המדהים והמפרה של ענת מוצא חן בעיני, אבל אני כבר נשואה, ולא בעיניי פוליאמוריה ;-)
ביומיום אני קוראת לו בהמון שמות חיבה מתחלפים, רובם על בסיס שמו. כשאני מציגה אותו בפני אחרים, או מדברת עליו, אני מציינת את שמו, ואם זה לא ברור מההקשר אני מוסיפה לפני או אחרי שמו - יקירי, אהובי, החבר הכי טוב שלי, או יקירי היקר (יש לי גם גרסה לזה בצרפתית). זה כל כך יוצא דופן בסביבתי, שמבינים מיד שיש לו משמעות מיוחדת בחיי :-)
בקיצור-
אני בעד המלה ׳נשואי׳ במקום ראשון.
מקום שני ומכובד יש לי בלב למלה ׳אישי׳, שלא ציינתי קודם, ואני לא משתמשת בה הרבה. למה היא מוצאת חן בעיני? אני אוהבת שפה גבוהה ומעודנת. יש לה הסטוריה מכובדת (נו, קראתם את ההודעות במעלה הדף). אני אוהבת אותה דווקא מפני שהמלה הזאת אישית, כי יותר עמוק ואישי מהזיקה בין אשה לאישה, ובין איש לאשתו?