על ידי בשמת_א* » 20 יולי 2008, 09:37
ומתברר בו שדברים יכולים להיפתח גם אחרי שבעים שנה...
אני מאמינה בזה לחלוטין.
מפתח שמחליד מגיל... ? מילדותך, בואי נגיד?
טוב, אלה שנים שיש לי בהן הרבה חורים שחורים, ומצד שני מתגלה כל הזמן שהן נקודות התחלה לכל מיני דברים (למשל, אלרגיות). ואני מחפשת חלקים מהפאזל של חיי, שיעזרו לי להשלים את התמונה.
הפעם האחרונה שעשיתי דבר דומה החזירה לי חלקים ענקיים של עצמי.
וגם באותו מקרה היה מדובר במישהו שהוא בלתי-מסוגל (ומעולם לא היה מסוגל) לענות על השאלות האמיתיות שלי או לגייס אפילו מינימום של מודעות עצמית. בכל זאת, ההתבוננות באותו אדם, ובתשובות שהוא כן היה מסוגל לתת, בדברים שהוא כן היה מסוגל לדבר עליהם, נתנה לי את המפתח.
לכן אני מדברת על "מפתח" ולא על פיתרון לחידה.
אגב תמונה, הסתכלתי אתמול בתמונות המחזור של כיתות ב-ג שלי, וזו היתה חוויה קשה. חוץ מביליק חברתי מילדות (בלהה) אני לא זוכרת שם של אף אחד בכיתה שלי! טוב, כמעט אף אחד. אני כן זוכרת את ורד העיוורת שפגשתי אחרי שנים באוניברסיטה פעם, אבל אפילו לא את שם המשפחה שלה. אני כן זוכרת את שאול גבאי. פגשתי אותו לפני איזה עשר שנים בכלבו חצי חינם. הוא פשוט נראה אותו הדבר, וחוץ מזה משום מה זכרתי אותו תמיד. אז ניגשתי אליו שם ושאלתי אותו, וזה באמת היה הוא. אבל כל השאר - פרצופים מוכרים, בלי שמות. נורא. אמא שלי זוכרת את כל מי שלמד איתה ביסודי ובתיכון, ובדרך כלל היא גם יודעת בדיוק איפה הם, מה קרה להם ועם מי הם התחתנו P-: אבל היא נולדה וגדלה באותו בית ברחוב המלך ג'ורג' והדירה ברשותה עד היום. היא למדה באותו בית ספר יסודי ("הכרמל" שהיום הוא גבריאלי) מ-א ועד ח, בזמן שאני עברתי מבית לבית, מארץ לארץ, משפה לשפה ומבית ספר לבית ספר כמעט כל שנה.
האם בגלל החברה שקוברת את האנשים במוסדות האלה?
לא. עניין טכני פשוט: אדם כזה, איפה תחפשי אותו?
אין לו כתובת.
אין לו טלפון.
אין לו מקום עבודה.
אין לו "שכנים" אלא רק אנשים כמוהו שמאושפזים לצידו, וכמה מהם בכלל יודעים שם של מישהו P-:
חוץ מזה, מי חושב על דבר כזה. חשבתי שאולי הוא נפל באחת המלחמות, שאולי הוא ירד מהארץ, שאולי הוא גר בדירה שכורה שאין בה טלפון על שמו.
ואולי בני משפחה קצת מחביאים את בני משפחתם החולים?
לא, בכלל לא. ברגע שהצגתי את עצמי קיבלתי את כל המידע בחביבות רבה. אני פשוט לא יכולתי למצוא אותם, כי ידעתי רק את השם הפרטי של האחות (היא התחתנה ושינתה את שמה), ורק את שם המשפחה של האח. ברגע שנתנו לי את השם הפרטי של האח, בשבוע שעבר, מצאתי את כולם תוך שלושה ימים.
_מה את יודעת את התנ"ך בעל פה וגם מיקום של כל סיפור ?
או שבדיוק קראת אתזה היום ?_
אילה א, על מה את מדברת? 0-:
שאני אבין, את יורדת עליי על זה שאני צעירה ממך?
D-: מה פתאום, פשוט תוך כדי שכתבתי 35 שנים קלטתי פתאום שאם אני לא טועה, את אפילו יותר צעירה מהגיל הזה, וזה כל כך שעשע אותי! הנה אני הולכת ומדברת על דברים שהיו בשנת תרפפ"ו, פרה-היסטוריה בשבילך... יותר שנים משאפשר באמת לדמיין... D-:
סקרניות חביבות
אני חושפת בדיוק בדיוק מה שמתאים לי לחשוף ולא סנטימטר יותר. בסדר? (-:
[u]ומתברר בו שדברים יכולים להיפתח גם אחרי שבעים שנה...[/u]
אני מאמינה בזה לחלוטין.
[u]מפתח שמחליד מגיל... ? מילדותך, בואי נגיד?[/u]
טוב, אלה שנים שיש לי בהן הרבה חורים שחורים, ומצד שני מתגלה כל הזמן שהן נקודות התחלה לכל מיני דברים (למשל, אלרגיות). ואני מחפשת חלקים מהפאזל של חיי, שיעזרו לי להשלים את התמונה.
הפעם האחרונה שעשיתי דבר דומה החזירה לי חלקים ענקיים של עצמי.
וגם באותו מקרה היה מדובר במישהו שהוא בלתי-מסוגל (ומעולם לא היה מסוגל) לענות על השאלות האמיתיות שלי או לגייס אפילו מינימום של מודעות עצמית. בכל זאת, ההתבוננות באותו אדם, ובתשובות שהוא כן היה מסוגל לתת, בדברים שהוא כן היה מסוגל לדבר עליהם, נתנה לי את המפתח.
לכן אני מדברת על "מפתח" ולא על פיתרון לחידה.
אגב תמונה, הסתכלתי אתמול בתמונות המחזור של כיתות ב-ג שלי, וזו היתה חוויה קשה. חוץ מביליק חברתי מילדות (בלהה) אני לא זוכרת שם של אף אחד בכיתה שלי! טוב, כמעט אף אחד. אני כן זוכרת את ורד העיוורת שפגשתי אחרי שנים באוניברסיטה פעם, אבל אפילו לא את שם המשפחה שלה. אני כן זוכרת את שאול גבאי. פגשתי אותו לפני איזה עשר שנים בכלבו חצי חינם. הוא פשוט נראה אותו הדבר, וחוץ מזה משום מה זכרתי אותו תמיד. אז ניגשתי אליו שם ושאלתי אותו, וזה באמת היה הוא. אבל כל השאר - פרצופים מוכרים, בלי שמות. נורא. אמא שלי זוכרת את כל מי שלמד איתה ביסודי ובתיכון, ובדרך כלל היא גם יודעת בדיוק איפה הם, מה קרה להם ועם מי הם התחתנו P-: אבל היא נולדה וגדלה באותו בית ברחוב המלך ג'ורג' והדירה ברשותה עד היום. היא למדה באותו בית ספר יסודי ("הכרמל" שהיום הוא גבריאלי) מ-א ועד ח, בזמן שאני עברתי מבית לבית, מארץ לארץ, משפה לשפה ומבית ספר לבית ספר כמעט כל שנה.
[u]האם בגלל החברה שקוברת את האנשים במוסדות האלה?[/u]
לא. עניין טכני פשוט: אדם כזה, איפה תחפשי אותו?
אין לו כתובת.
אין לו טלפון.
אין לו מקום עבודה.
אין לו "שכנים" אלא רק אנשים כמוהו שמאושפזים לצידו, וכמה מהם בכלל יודעים שם של מישהו P-:
חוץ מזה, מי חושב על דבר כזה. חשבתי שאולי הוא נפל באחת המלחמות, שאולי הוא ירד מהארץ, שאולי הוא גר בדירה שכורה שאין בה טלפון על שמו.
[u]ואולי בני משפחה קצת מחביאים את בני משפחתם החולים?[/u]
לא, בכלל לא. ברגע שהצגתי את עצמי קיבלתי את כל המידע בחביבות רבה. אני פשוט לא יכולתי למצוא אותם, כי ידעתי רק את השם הפרטי של האחות (היא התחתנה ושינתה את שמה), ורק את שם המשפחה של האח. ברגע שנתנו לי את השם הפרטי של האח, בשבוע שעבר, מצאתי את כולם תוך שלושה ימים.
_מה את יודעת את התנ"ך בעל פה וגם מיקום של כל סיפור ?
או שבדיוק קראת אתזה היום ?_
[po]אילה א[/po], על מה את מדברת? 0-:
[u]שאני אבין, את יורדת עליי על זה שאני צעירה ממך?[/u]
D-: מה פתאום, פשוט תוך כדי שכתבתי 35 שנים קלטתי פתאום שאם אני לא טועה, את אפילו יותר צעירה מהגיל הזה, וזה כל כך שעשע אותי! הנה אני הולכת ומדברת על דברים שהיו בשנת תרפפ"ו, פרה-היסטוריה בשבילך... יותר שנים משאפשר באמת לדמיין... D-:
סקרניות חביבות (()) אני חושפת בדיוק בדיוק מה שמתאים לי לחשוף ולא סנטימטר יותר. בסדר? (-: