לגבי השואלת האחרונה, שבתה שהתה עם אביה, ישנה איתו באותו חדר וקלטה שהוא מאונן.
מה שהוא עשה הוא מאוד חמור . היא לא תינוקת, אלא נערה צעירה, וגם רק שניהם בבית.
הוא חייב לדעת את זה. הוא חייב לדעת שהיא קולטת מה הוא עושה לידה. מצד שני, אין לספר אם היא לא מסכימה.
בתור גרושה, הייתי נוסעת ולוקחת את הבת. נשמע שהיא מרגישה לא לגמרי מוגנת.
טוב שהעלית את זה פה. מקווה שתחזרי.

גם לדעתי.
גם אני חיכיתי שיבואו חכמות ויכתבו. יתכן שהקוראים/ות לא ידעו מה לומר על כך. ואולי הכותבת מחקה בשל היעדר תגובה, וצר לי על כך. מסתבר שרבות ישבו (ואני בהן) וחיכו שמישהו אחר יתחיל. כותבת ההודעה- האם תרצי לחזור? אני בטוחה שדברים דומים עולים בבתים נוספים, גם בהם 2 ההורים חיים ביחד זה עלול לקרות.
מה שכן, הרגיש לי פחות מתאים לדף הזה. לא יודעת האם יש דף מתאים ממנו. כי ברור שנחצה הגבול, לא חושבת שיש שאלה היכן הגבול. אבל נחוצה עצה איך להתמודד כעת. ואיך למנוע מקרים דומים.
זה נתן גם לי דחיפה לנסות ולהבטיח שזה לא יקרה לילדי בביקור אצל אבא. אז אפילו תודה לך, שעוררת את זה.

לדעתי אין צורך לעשות דבר. הדיון חשוב, וחשוב שיישאר

בסדר.

תקראו את ההודעה בעיון. היא היתה הודעה רצינית ופתחה דיון רציני. הנושא נע על הספקטרום שבין "כמה חופש נכון באופן טבעי" לבין "מה קורה לגבולות ולתחושת ה'נורמלי' אצל נפגעות/י תקיפה מינית?" זה לא טרול ולא הודעה פרובוקטיבית. לדעתי אין צורך לעשות דבר. הדיון חשוב, וחשוב שיישאר.

קוראת, גם לי ההודעה ממש לא נראית.. ממש העבירה בי צמרמורות. ו רבים יזדהו עם כך.

אז מה לעשות?

קוראת, גם לי ההודעה ממש לא נראית.. ממש העבירה בי צמרמורות. ו רבים יזדהו עם כך.

ההודעה הראשונה בדף זה מעוררת בי צמרמורת. לדעתי, היא על גבול של גילוי עריות.
זהו, אמרתי.

אני קראתי את ההודעה לפני כמה ימים, וממש חיכיתי שיבואו חכמות ממני לענות.

מקווה שהכל טוב אצל שתיכן.

מי שכתבה מחקה משיקוליה.

למה נמחקה הודעה מהדף הזה? כבר אין מקום לשאלות בנושא באתר?

כשישבתי ברגליים פשוקות ושיחקתי עם אחיה הקטן, בדקה את המפשעות והשערות במפשעה ואז חשבתי שאולי אני באמת עושה נזק כמו שבעלי אומר

תסתכלו באיזו טבעיות מצולמת כאן סצנה כזאת שאלינור קרוצ'י צילמה את עצמה עם הילד שלה (התמונה האחרונה בשרשרת התמונות) -
באותה טבעיות שבה היא מתייחסת לשאר הנושאים בחיים, כפי שאפשר לראות בשאר הצילומים שלה (במיוחד בצילומים האלה - חלק מהצילומים חושפים דברים לכאורה מאוד אינטימיים, אבל בשיא הטבעיות, ללא שמץ מבוכה).

אני בעד.
(גם הגישה הכללית, וגם הגישה שמשתקפת בתמונה הספציפית שדיברתי עליה).

לא יודעת אם הייתי חיה ככה בעצמי (היא גם מאוד חופשייה בעירום ליד ההורים שלה), אבל מה שכן, אני לא רואה בזה שום סיבה לנזק אצל ילדים של מי שבוחר לחיות כך, מתוך התייחסות טבעית.
ואפילו להפך.

(ותודה ענקית לגולדי ב-חשיפה דרך הצילום, שחשפה אותי לצלמת הזאת).

לדעתי זה גורם נזק לנשק ילד באיזור איבר המין משום שגם תינוק חש תחושות מיניות (שונות לחלוטין מאלו של המבוגר) וכאשר את מנשקת שם את עלולה לגרום לתחושות האלו להתעורר אצלם וזה לא נשמע לי בריא שילד יגדל עם התחושה שאימו מעוררת אצלו גירוי, אני חושבת שאם היתי ילדה שגדלה להורה שמנשק באיברי הפרטיים היתי חשה שעברתי התעללות מינית גם אם אין פה כוונה רעה ונקודת המוצא היא שזה איבר ככל האיברים, אבל זה לא! אני חושבת שבגלל ההתעללות שעברת החלטת להתיחס לאברי המין של ילדיך תוך התעלמות מאופיים המיני כלומר עברת לקיצוניות השנייה שגם היא לא בריאה, צריך למצוא את האמצע ולהתיחס לאברי המין כדבר טבעי ויפה וטוב ואני אישית נוגעת באיבר המין של ביתי כאשר אני מנקה אותה ואני מכבדת את האיבר שלה ואת הפרטיות שלה כתינוקת שלא יכולה לומר מה מתאים לה ומה לא מתאים לה ואני חושבת שכל אדם היה רוצה לבחור את האדם שינשק אותו באיבר זה ואני בטוחה שכל אדם היה מעדיף שההורה שלו לא ינשק אותו שם הבעיה שלתינוקות אין בחירה והאחראיות של ההורה היא לדאוג לאינטרסים שלו ולדעתי זה מנוגד לאינטרס ולרווחת הילד ואם הילד גדל וזוכר את ההתנהגות הזו זה דבר שיגרום לו לחוש מאוד מבולבל לגבי היחסים עם ההורה. לדעתי זה סוג של תקיפה גם אם אין פה כוונת תקיפה ואני מצטערת על כך שהמילים שלי לא קלות בנושא אבל אני חושבת שלטובת הילדים כדאי שהמילים יהיו לא קלות. אני בטוחה שכל מה שאת עושה זה מתוך כוונה שיהיה להם טוב ואני חושבת שאת לא מודעת להשלכות של התנהגות כזאת וגם את אולי מבולבלת בגלל מה שעברת.
המון חיבוקים לך, ממה שכתבת אני יודעת שאת אמא אוהבת ודואגת ואם את שואלת כזאת שאלה זה בגלל שאת רוצה רק בטובתם. אם הם ממש קטנים ולא יזכרו את זה אז אני מאמינה שזה לא נורא.
להתראות

אוד ליה, יכול להיות שאת צודקת.
לפחות חלקית .

אהבת עולם
את ידועה בפתיחותך הרבה, ובד"כ זו תכונה שאני מאוד מחבבת ומעריכה אצלך. אבל בילדים זו בעיה- גם בגלל שכמו שציינו יש להגן על הילדים מפגיעות מיניות, והגדרת גבולות ואיברים פרטיים נחשבות כיעילות בתחום הזה, וגם בגלל שאולי כאדם מבוגר הילד הזה ירגיש לא טוב עם מה שקרה ויבוא בהאשמות להורים...
ילדים בד"כ לא רואים לטווח רחוק, וכאן נכנס תפקידינו כהורים- לשים את הגבול המתבקש לא בשביל "שיהיו גבולות" אלא כדי לשמור על הילדים.

גם לי מרגיש לא נוח שהקטן בן שנתיים פלוס מכניס ידיים לחולצה שלי (נגמל בגיל שנה וחצי, עקב הריון), ועם הגדול בכלל קשה לי בקטעים האלה (אולי זה בגלל שהם בנים והגדול בכלל "גבר קטן" אז זה מוסיף לאי- הנוחות)- ואותו העקרון של איברים פרטיים משמש אותי גם כאן: ציצי זה איבר פרטי (בDVD של החברים של יעל המומלץ מאוד הם מסבירים שאצל בנות גם הציצי, החזה הוא איבר פרטי) ורק לי מותר לגעת. כאן זה יותר מרוכב כי יש תינוקת יונקת, אבל מסתבר שלילדים זה לא מורכב בכלל- כמו שמותר לי לגעת להם בפין לצורך ניקוי או בריאות, כך מותר למי שצריך לינוק לגעת לי בציצי אבל לא לכל אחד ולא בכל מקרה. וכמו בכל נושא, כשאני מבינה מה אני רוצה מהם גם הם מבינים מה אני רוצה מהם...

_רק שזה מרגיש לי ספציפית לא נכון
זה כל מה שחשוב בעיניי._
מסכימה.

רק שזה מרגיש לי ספציפית לא נכון
זה כל מה שחשוב בעיניי.

יש לי ילדת "באופן" חמודה. ינקה עד גיל 3, מאד אהבה לינוק והיתה צמודה אלי מאד. היא ילדה מאד מחבקת, מנשקת, נוגעת. מאד אוהבת לישון איתנו במיטה ובעיקר נצמדת אלי עדיין, מבקשת על הידיים, לשבת עלי וכו'.
היום היא בת 4.5 והרבה פעמים רוצה לשחק שהיא תינוקת ויונקת, בעיקר לפני השינה ואז עושה כאילו ויונקת מעל החולצה. זה בסדר איתי רק שהרבה פעמים כשהיא על הידיים היא מלטפת לי את החזה (מעל הבגדים, אני כבר לא מרשה לה להרים) לעיתים גם מחוץ לבית אבל בעיקר בבית. אני לעיתים מגיבה ב"זה לא נעים לי" כי באמת כך אני מרגישה, שזה לא מתאים לי יותר. מצד שני אני קצת חוששת לשדר לה שמגע כזה הוא לא נעים או בעייתי.
א. מחוץ לבית זה ממש בעייתי בעיני ולא מצאתי דרך איך להבהיר לה את ההבדל בין בית לחוץ בעניין הזה.
ב. כשזה לא נעים לי איך להבהיר לה שזה לא מגע לא נעים באופן כללי אלא רק שלא מקובל עלי מגע כזה כלפי.
נניח ויש פעמים שזה בסדר איתי (כמו המשחק של ההתרפקות לפני השינה) האם היא גדולה מדי למשחק הזה? עד מתי אפשר לאפשר את זה ככה? אני מוכרחה לומר שהיא מתחילה להרגיש לי גדולה לזה למרות שאם מישהי באתר היתה מספרת לי שהיא מניקה בגיל כזה לא הייתי מרימה גבה, רק שזה מרגיש לי ספציפית לא נכון.

סליחה אם בדבריי נשמעה איזה שהיא ביקורת עליכם לא זאת הייתה הכוונה.
ובטח ובטח לא להביך אותך.
אם הובנתי לא נכון אז כנראה שלא ניסחתי את דבריי כראוי.
בתשובתי השנייה ניסיתי להסביר שאין כאן ביקורת אלא טיפ לנסות ולקרא לפין בשמו, אך כנראה שלא מתאים לכל אחד וגם זה בסדר.
החלק השני היה כתשובה לאהבת עולם , ולאוו דווקא התיחס לבנך. אלא הגישה שלי אישית לנושא .
שוב קבלי את התנצלותי הכנה.

מצטערת ששיתפתי.
באסה...
אני מקווה שיעבור הזמן ותיראי את זה אחרת.
לא בעניין המבוכה. זה בטוח מביך. אבל בעניין הצער ששיתפת.
בסה"כ עשית צעד אמיץ, פתחת נושא אינטימי והוא החזיר אליך דיעות אינספור. זה מבלבל ויכול 'להעיף' אותנו לכל הכיוונים. עד כדי אפילו בחילה. ממש.
קחי את הזמן לראות מה מכל מה שחזר אליך 'מתלבש' לך הכי טוב עם האישיות שלך ועם יחסי המשפחה שאת רוצה.

אני מבינה את הרגשתך, ומצטערת בשבילך שחלק מהתגובות לא היו לך נעימות.

האם היו תגובות שכן הרגשת נוח איתן?
האם היה משהו שכן עזר לך?

אעיאנה, צר לי אם נפגעת. אני לא מרגישה שירדו עליך, וגם אם אחת מהתגובות לא נעמה לך, אני חושבת שהדף הזה חשוב מאין כמוהו.
להורים כמוך וכמוני, שיכולים להיות נבוכים ממשהו שאמור להיות כל כך "טבעי". זה לא תמיד כך, ואני חושבת שלא היתה כוונה ל"רדת" עליך או לגרום לך מבוכה.
לי לא היה ספק שאת שואלת דוקא מתוך מודעות למבוכה ובזכות דפים כאלה הורים נבוכים אחרים (שלא מעזים לפתוח דף מרוב מבוכה) - לומדים.

_אני היתי מציעה להפסיק לקרוא לפין פיפיון. זה פין בדיוק כמו שאתם לא קוראים לאף אפון.
מי אמר שאנחנו לא קוראים לאף אפון?... סתם. אבל באמת, לא צריך להגזים בחינוכיות..._

לפין - פפיון אף אפון יד ידון, והילד שלך הוא ילדון חמוד.
להפסיק לקרוא לפין פפיון זה לא מתוך הגזם בחינוכיות . אנו נוטים לכנות את אברי המין בכינויים בדיוק בגלל המבוכה שאנו שוריים בה. ועל מנת להתיחס בפשטות ובישירות לנושא המין יקל עלנו אם נכנה את האברי המין בשמם. (גם אני לוקה/לקיתי באותה מבוכה ואני לא שונה מכם מתנצלת אם זה נשמע לך מתנשא).
החשוב הוא שאנו כהורים נדע מה נוח לנו ומה לא נוח לנו ביחסנו אל הנושא המיני ואז נוכל להעביר לילדים מסר ברור ובטוח יותר.

לאהבת עולם. דעתי האישית היא שכן יש הבדל בין ליטוף בגב או בראש וליטוף באברים הפרטיים.
גם כי לא ברור איפה עובר הגבול בין ליטוף סתם לבין לאונן לילד/ה. הילד בעצמו מבין את זה, לפי הסיפור של אליענא.
אבל בעיקר על מנת ללמד אותו להגן על עצמו מניצול מיני אם מותר ללטף אותו בפין. אז למה שימנע מהשכן לגעת לו בפין או לגרום לו לגעת לשכן בפין?
דעתי האישית היא גם ללמד אותו שאף אחד לא נוגע לו באברים הפרטיים גם לא חברים בני גילו. (אפילו שהסקרנות המינית קיימת וזה "טבעי" )
אם המסר לילד/ה הוא שמותר להם לשחק באברים הפרטיים שלהם בעצמם. והמסר של ההורים בטוח ומקבל את עובדת האוננות שלהם אזי לא בהכרח הם ירגישו כי אברים אלו הם דחויים. אבל כן מחוץ לתחום של אנשים אחרים.

"למה זה פרטי? מה זה פרטי? למה זה פרטי והיד שלי לא??"
"כי יש דברים שהם פרטיים. הפות שלי, הפין שלך, הרגעים שבהם אנחנו שמחים בהם.
ויש דברים שעושים בפרטיות"

אגב, הבת שלי, בת ה3 כבר כמה חודשים כשהיא עושה קקי, היא אומרת לי לפעמים, אמא אני רוצה פרטיות
בפעמים הראשונות נדהמתי, אח"כ שמחתי. בדיוק מהסיבה שאת מתארת כאן.
שתחושת הפרטיות תהיה ברורה לה, מתוך עצמה. שהצורך הזה יבוא ממנה.
(ולפעמים היא מבקשת שאשב לידה ואשמע יחד איתה את ה"פלופ" )

יכול להיות שדרך דברים שהם לא מין, תוכלי להסביר לו בכלל מה זה פרטיות.
למשל, האם יש רגעים ש את צריכה פרטיות? שמישהו אחר?
האם יש רגעים שאת יכולה לספק לו פרטיות, שיבין? ותוך כדי רגעים אלו למלל את זה, שידע שזה - הרגע הזה - נחשב פרטיות?

את מציעה שהאבא יאונן לבן שלו?
בטח לא שיביא אותו לסיפוק מיני.
אבל, לא יודעת, כליטוף רגיל, כפי שמלטף כל חלק אחר בגוף (לא בריבוי או בהדגשה מיוחדת). כך שלא תהיה לילד את ההרגשה שמשהו 'דחוי' בגוף שלו.
אבל אם הבן רוצה יותר מזה, סיפוק שהוא מעבר למגע רגיל - אז כמובן שיסביר לו שזה משהו שהוא אמור לעשות לעצמו.

אני כמובן לא חושבת שהוא צריך לאונן לו. אבל אני נוטה לחשוב שזה גם לא כדאי להתייחס לאיברים אלה כאל 'מחוץ לתחום'. נראה לי שצריך להיות משהו באמצע.

_עכשיו אני רק צריכה לחשוב עם עצמי, לענות על שאלתו הבאה שודאי תגיע
"למה זה פרטי? מה זה פרטי? למה זה פרטי והיד שלי לא??"_
תראי, הבקשה של בנך מוזרה לי לא בגלל שהוא מבקש עינוג מיני. מוזר לי, כילדה שגילתה את הגוף שלה מאוד מוקדם כולל את מרכזי העונג, שהוא הופך את שמחת הגילוי של ההנאה למשהו שתלוי בכם. כאילו אם לא תגעו לו שם, הוא לא ייהנה. כאילו אין לו יכולת לחקור את עצמו לבד, כאילו אין לו חברים שאתם הוא יכול להשתעשע ולהתנסות.

אז נכון שיותר נעים שמישהו אחר נוגע, גם באברי המין וגם בכלל. אבל ההפיכה של הסירוב שלכם למוקד ש"הורס את הערב" - זו הוצאה של הדברים מפרופורציה, וזה קיבל עידוד בגלל המבוכה והבלבול שלכם. כל המבנה המסובך של כן מקלחת לא מקלחת, וכן לישון אתכם לא לישון אתכם, נבנה פתאום בעבודה של כולכם יחד, כאילו הכל תלוי בזה שהילד לא מסוגל לאונן לעצמו... המו"מ על זה בהתחלה עם האבא היה מכשיל, כי הילד כנראה חושב שאם יתאמץ קצת יותר, הוא כן יזכה בעינוג.

אני נוטה לחשוב שלא צריכה להיות בעיה עם להיענות לבקשת הילד

כלומר, את מציעה שהאבא יאונן לבן שלו?

אני היתי מציעה להפסיק לקרוא לפין פיפיון. זה פין בדיוק כמו שאתם לא קוראים לאף אפון.
מי אמר שאנחנו לא קוראים לאף אפון?... סתם. אבל באמת, לא צריך להגזים בחינוכיות...
תודה על המשפטים הברורים שסיפקתם לנו, עכשיו אני רק צריכה לחשוב עם עצמי, לענות על שאלתו הבאה שודאי תגיע
"למה זה פרטי? מה זה פרטי? למה זה פרטי והיד שלי לא??"
וברור שאנחנו נבוכים ולא עוזרים לו, את זה כבר הבנתי ולכן פניתי לעזרה.
אז תודה....

תודה לכולם!
אהבת עולם - למה את מתכוונת???........

אני נוטה לחשוב שלא צריכה להיות בעיה עם להיענות לבקשת הילד.

לא בטוחה בכך ב-100%, אך יש לי הרגשה שכל שימת הגבולות הזאת היא מלאכותית ומיותרת.
(כל זמן שהכוונות נקיות מצד המבוגר, כמובן)

(עכשיו ראיתי שכתוב מעליי, בערך אותו דבר)
אז אני רק מדגישה.

מאוד חשוב ללמד את הילד על איברים פרטיים.
יש קלטת/DVD מצויין בנושא שנקרא "החברים של יעל".
יש איברים פרטיים שאסור לאחרים לגעת בנו ושלנו אסור לגעת באחרים:
פין, פות, טוסיק וחזה אצל בנות.
מאוד חשוב להדגיש שמותר לגעת רק למטרות ניקיון ובריאות.
אם זה נעים או לא, זה לא רלוונטי. זה לא התפקיד שלכם לענג אותו מינית.

אין לו שום כוונות מיניות לא במובן שאנו חושבים על מין. הילד גילה שנעים לו הנגיעה הזאת בפין, ומבקש מכם שתענגו אותו גם, המקום שלכם הוא ללמד אותו גבולות ברורים. מה מותר ומה אסור. זה בסדר שנעים לך ואתה יכול לנגוע כך בעצמך אבל רק אתה נוגע באיברים הפרטיים שלך .

במבוכתכם אתם מדברים על נושאי המין בצורה מעורפלת ולא ברורה.
כשהוא שואל למהאתם לא נוגעים לי בפיו?: אתם לא באמת מסבירים אלה נותנים דוגמאות מעורפלות: "כמו שאני לא מרשה דבש על הספה"
אם ישאל למה לא לאכול דבש על הספה תענו : כי זה מלכלך לא? אותו דבר למה לא תגע לי בפין? כי זה איבר פרטי ובאברים הפרטיים שלך פין ,ישבן, רק לך מותר לנגוע, לאמא ולאבא או לרופא מותר רק אם זה לצורך הנקיון או הבריאות שלך.
הוא יודע שיש הבדל בין ללטף בגב לנגוע בפין. אבל לא יודע למה ואם במבוכתכם לא עוזרים לו.
אני היתי מציעה להפסיק לקרוא לפין פיפיון. זה פין בדיוק כמו שאתם לא קוראים לאף אפון.
אני מבין/ה שנעים לך וזה בסדר אבל את זה אתה בילבד עושה לעצמך ובפרטיות. (במקלחת או בחדר שלך).
משפטים ברורים פשוטים שמתאימים לגיל שלו. אם הוא מאונן עלייך. אז להגיד לו זה לא נעים, אני מבינה שנעים לך אבל תעשה את זה בפרטיות במיטה שלך.
אני ממליצה לך על הקלטת לילדים החברים של יעל. תצפו בה קודם כל את ובן זוגך. ואחר כך ביחד עם הילד.

קודם כל יש שני דפים מצוינים בנושא -
ילדים מאוננים
ילדים ומיניות

ויש בהם גם התייחסות ישירה למה ששאלת.
מה שרצוי בעיני הוא תגובה עקבית ועדינה שזאת אכן פעילות נעימה ומהנה, אבל היא פרטית שלו ולכן הוא צריך למצוא דרך לעשות אותה בעצמו. וזה טבעי שבהתחלה המושג הזה של פרטיות אולי לא יהיה לו ברור, אם זה משהו שעוד לא יצא לכם לדבר עליו. הייתי מנסה להימנע מעימותים סביב זה, אלא פשוט להסביר בעדינות (כמה פעמים שצריך...). ולנסות לא לתת למבוכה שלך להפוך את הסיטואציה לטעונה, אם כי ברור שזה מאתגר.

אם את רוצה התייעצות ותמיכה נוספים, הנה קישור לפורום בנושא המנוהל ע"י אנשי מקצוע:
http://www.beok.co.il/SelectedForum.aspx?ForumID=199

פרופ' רחל לב ויזל (שפרטיה רשומים שם), עשויה לעזור גם בהקשר של התייחסות נוספת לציורי בתך, וגם לגבי כך ש"יש ילדה קטנה גם בפנים שמאוד נבהלה" (יתכן שתדע גם לגבי סדנאות).
ב ה צ ל ח ה !!!

רק היה לי חשוב לומר ששאלתי את האיש על ענייני הזקפה, והוא אמר שאכן יכול להיות מצב בו יש זקפה לא רצונית (כשקר ויש פיפי) ושאין אפשרות להוריד את זה.
נכון. אבל לא רק כשקר או כשיש פיפי. יכולות להיות זקפות לא רצוניות גם מכל דבר שנעים- אם זה בד או כל מחשבה מגרה. (הכוונה גם למחשבות לא רצוניות).
שוב, השליטה היא על מה עושים כשיש זיקפה במצב שלא מתאים לה לצוץ

אין לי זמן כרגע לקרוא את מה שהתחדש, רק היה לי חשוב לומר ששאלתי את האיש על ענייני הזקפה, והוא אמר שאכן יכול להיות מצב בו יש זקפה לא רצונית (כשקר ויש פיפי) ושאין אפשרות להוריד את זה.
אז זה כנראה נכון מה שבעלך אמר.
(לא סותר שאפשר להתכסות, וכו')

אהלן,
עזרה דחופה את ממש אמיצה. גם אני מתפעלת מכל הגישה שלך, במיוחד המשפט האחרון שכתבת. כל הכבוד
וגם אני מסכימה עם הרבה ממה שאמא כתבה ובמיוחד אני גם מסכימה, זה מגעיל ודוחה ולא מקובל עלי כלל שהסקס איתך אמור לפתור את זה. אין קשר. גם אם יש קשר, זה רע מאוד.

אין פלא שאת מרגישה פיסית רע. הגוף שלך מגיב לסיטואציה. זה אגב חלק ממה שצריך לברך עליו. הגוף שלך חי ונושם, מרגיש ומגיב. הוא זה שאותת לך מההתחלה. וברגע שאת ובעלך תעשו סדר בסמטוחה, ותפזרו את העננים (אינשאללה), אז תוכלי להתפנות לשלב הבא- ללמוד להתחבר למיניות וליצריות שלך ולשפר גם את הקטע הזוגי מיני.

אני מחזקת אותך להמשיך בתהליך שהתחלת. הדרך קשה ונושאים קשים של מין ומיניות יכולים ממש לעורר בחילה פיזית. אל תיבהלי, פשוט תמשיכי. כל הזמן תזכירי לעצמך את המטרה. היא זו שצריכה להוביל אותך. ההשקעה עכשיו, ההתמודדות עם הקשיים בהווה, רק יתרמו לבריאות הנפשית העתידית של כל אחד מבני הבית, ושל כל הקומבינה המשפחתית.
מה שאת עושה הוא הדבר הנכון! אין לי מילים כדי להביע את הערכתי.

אני מתעסקת בחינוך מיני, את יכולה לפנות אלי. אני בת"א. עקבתי קצת אחרי השתלשלות העניינים, לא רציתי להציע את עצמי כשהיה חשש למעשי התעללות ממש. זה פשוט 'גדול' עלי. אבל בענייני חינוך וגבולות אני כן חושבת שאני מתאימה. פרטים שלי בדף בית.

אני מאחלת לך עוד כוח להמשך הדרך, את הולכת פה על ביצים (תרתי משמע..) ולכן אם לא מתאים לך לפנות אלי, אז אני מציעה לך לפנות לאנשי מקצוע אחרים. פשוט להתמודד לבד נראה לי מאוד קשה.

המון חיבוקים לך,
ענת

תודה על כל התמיכה שלכן. אני לקוחת מכן הרבה עידוד וחשיבה.

קמתי כל כך עייפה מותשת. קמתי בעשר וחצי.הילדים התארגנו עם עצמם.
מרגישה חרדה, פחד בשיפולי הבטן.
אין לי כוחות לכלום.לא לאכול ,לא להיות עם הילדים.
בקושי שמתי את עצמי על הערסל בחוץ.
ואז הקטנה הציעה שנערוך פקניק.אז החלטתי שאני הולכת על זה. למרות כל המאמץ. אני חייבת להזיז את עצמי.
לא לשקוע.לא לרחם על עצמי. לא לתת לחולשה להשתלט.
המציאות היא בסדר. טובה.יש זעזעועים. תנשמי. תתרכזי. בעצמך. יש ילדה קטנה גם בפנים שמאוד נבהלה.

אז הנה במאמץ רב וכוחות משותפים יש לנו סל פקניק. ואנו יוצאים...

קטקטית אשמח לקבל פרטים על הסדנא שהמלצת...

משהו קטן נוסף שחשבתי עליו אח"כ, לפי התיאורים שלך הילדה היא עצמה שיוזמת את העניין ובודקת וחוקרת ומשחקת, היא מבינה שיש אישיו ומנסה לבדוק מה קורה.

עדיין זו האחריות שלו לגדוע את זה. כי יגיע הרגע שהיא תבין מה עשתה וזה ייסר אותה. זה שהוא הרשה את זה ולא יזם את זה, לא יפחית מעוצמת הפגיעה.
יכול להיות שהוא לא רוצה לפגוע בה ע"י הרחקה. אולי זה המקום שהוא מגיע ממנו. וזה נכון שעלולה להיות פגיעה. אבל אם ההרחקה תהיה עדינה, אני חושבת שזה יהיה בסדר.

חזקי ואמצי

אני מתפעלת מכל הגישה שלך, במיוחד המשפט האחרון שכתבת. כל הכבוד.
ומזדהה עם כל שאר הדברים שאמא כתבה.
חזקי!
ובהצלחה בעבודה שלפניכם.

אני מתפעלת מכל הגישה שלך, במיוחד המשפט האחרון שכתבת. כל הכבוד. יש לך הרבה אומץ. אני יכולה לדמיין את כל המצב. יכולה לדמיין שזה באמת פוגע בו. זה מאוד פוגע. אני יכולה לדמיין שהכל ממקום תמים מצידו. אבל עדיין זה לא נכון כלפי הילדה וצריך להפסק. וקשה לו להכיר בכך. זה מצב קשה לשניכם. גם הילדה מן הסתם חשה במורכבות, גם אם לא מראה את זה. מרגישה שיש פה משהו שקורה.

אגב, את יכולה לומר לבעלך, גם דברים תמימים, יכולים לפגוע. יש כמה דברים שאבי עשה כשאני היתי ילדה, שהיו בדיוק דומים לזה - חוסר שמירה על גבולות. אני יכולה לומר לך ב - 100% שלאבי לא היו שום כוונות זדון או כוונות מיניות כלפי. אבל הוא עשה כמה דברים שכבר אז לא היו נעימים לי: ללכת לידי בתחתונים, לספר בדיחות גסות, ובכלל לדבר על מין. ביקשתי ממנו שלא יעשה את זה. והוא המשיך, כי הוא רצה לחנך אותי לכך שאלו הם דברים טבעיים ושמותר ורצוי להתנהג ככה במשפחה. זה איזה ערך שלו. הוא העריץ משפחות נודיסטיות. היום בגיל בוגר כבר דיברנו על זה ואמרתי לו שזה הטריד אותי. הוא ממש התנצל בפני ואמר לי שממש לא ידע שזה מטריד אותי. אני לא יודעת כמה זה השפיע עלי, אבל אני חושבת שהיתה השפעה שלילית לעניין הזה. איזו קשירה של מיניות גברית עם כפיה (הרי לא רציתי את זה). היום אני בסדר, אבל אני חושבת שהעניין הזה היה מיותר. אם מישהו היה לוקח את אבא שלי לשיחה רצינית על זה בזמנו, אני בטוחה שהוא היה מפסיק. הוא היה אבא נהדר ופשוט לא חשב על הנושא הזה בצורה הנכונה (ולא היה מספיק רגיש למה שביקשתי ממנו).

אני גם מסכימה, זה מגעיל ודוחה ולא מקובל עלי כלל שהסקס איתך אמור לפתור את זה. אין קשר. גם אם יש קשר, זה רע מאוד.

אגב, בעלך נשמע לי כן רגיש וכן מוכן להקשיב. פשוט אני חושבת שיש ביניכם כעסים גדולים. ולכן נפגע הרצון שלו לשיתוף פעולה איתך. אולי זה יהיה המנוף שיביא לצמיחה כוללת בקשר ביניכם. ודבר אחרון, אולי הבת שלך יכולה לישון על מזרון בסלון. אנחנו לא אנשים שהקונבנציות מגבילות אותם... בתור ילדה ישנתי על מיטה במטבח. זה לא הפריע לי.

מעדכנת :
הרגשתי שאני רוצה עוד חוות דעת אז התקשרתי גם ל 1202 .
ההתייחסות שלהם היתה מאוד דומה.
זה די הרגיע אותי.
החלטתי לנסות עוד משהו. עודדתי את הילדה לצייר את המשפחה.
היא ציירה ציור ממש מרגיע (אני קצת מבינה בזה). ציור מאוד מותאם, רגוע, ברור .לא ראיתי סימנים מדאיגים.
אז שתי תחושת הקלה משמעותית .
סוף סוף הצלחתי לאכול משהו, לנשום, הבטן כאבה לי מרוב התכווצות. הצלחתי להתפנות בשירותים.
רחצתי כלים, שטפתי את הרצפה ,הכנתי ארוחה.
כאלו הכל נעצר ועמד דום.
עכשיו התחלתי לחשוב על החזרה שלו הביתה. צריכים להמשיך לדבר.
כשהוא חזר היה לו מצב רוח טוב כאלו "כל בסדר ושום דבר לא קרה". אוירה נעימה ורגילה כמו בכל יום. אך ידעתי שזה לא ממש כך. יזמתי שוב שיחה.
סיפרתי לו על המשלך השתלתשלות הדברים. על מה שאמרו הגורמים המטפלים ועל כך שעלינו לשנות והציב מחדש את הגבולות המיניים בבית. הוא הקשיב . בקשתי יגיד מה קורה איתו באיזה מצב הוא נמצא.
הוא סיפר שהוא פגוע מאוד. הוא אמר שהבורות שגיליתי בזקפה זו טעות ענקית.
איך אני יכולה להתנפל עליו ככה ולא לדעת ולהבין איך המנגנון הזה עובד.הסברתי לו שזה לא העניין. העניין הוא שעליו להיות אחראי על גופו בקשר מול הילדה.
הוא פנה כבר לעזרה מבחנתו אך הוא לא מוכן לספר או לשתף אותי בכלום. הוא לא רוצה לת לי דין ודברים לגבי זה אבל שאדע שהוא כבר פנה.ועד אז הוא לא רוצה לדבר על הגבולות בבית.

אמרתי שאני מבינה שהוא נפגע ושזה מחיר שלקחתי בחשבון. פעלתי ממקום של טובת הילדה ונסיתי להיות כמה שיותר ברורה ועיניינית ולא התפרצי או התפוצצתי או עשיתי משהו חריג.
הוא מאוד נפגע מכלך ששתפתי חברות קרובות בעניין כי הוא חש עכשיו מאוד תחת זכוכית מגדלת מולם.וזה משהו שהוא לא יסלח לי. שזו ממש הוצאת דיבה ושאני פגעתי בו קשות.
הוא שאל אותי באיזו הרגשה אני יוצאת מזה. אמרתי שאני מרגישה את השיעור הקשה שלהיות אמא ולהיות אישה. ושאני שמחה שהקשבתי לקול של עצמי. ששמעתי שלל תגובות ובחרתי היטב את הדרך שבה פעלתי. אני כובת את הפגיעה בו אך אני מקווה שנגדל מהמקום הזה. וכל אחד יקח את השיעור שלו וגם את השיעור שלנו כזוג וכמשפחה.
הוא אמר לי בצורה מאוד חדה כי נפגע בצורה קשה באמון בי ובקשר איתי. ושפשוט השלכתי עליו את המצוקות המיניות שלי.
וזהו כך הסתיימה השיחה.
מרגישה שאני שלמה עם הדרך שבה פעלתי. שחשבתי טוב ונכון. שהשתדלתי כמה שפחות לפגוע בו אך עדיין להגן על הבת שלי.לא הייתי עושה או פועלת אחרת. אני מבינה הרבה יותר, ערנית הרבה יותר,וברור לי מה הכיוון.לא הייתי רוצה במחיר הדסקרטיות להיות לבד בסיטואציה הזו.
אני לא מבוהלת מהדברים שאמר. אני מקווה שנצליח כזוג להכיל ולעבד את המקום הפגוע הזה עכשיו בקשר שלנו.

_לצערו המצב כיום במדינה שאין לו כוח. ואין מי שיגן עליו.
ממה עליו להיות מוגן? האם עשה משהו?_
מהאשמת שוא. אני משערת.
בואו נניח שהכותבת פונה מחר בבוקר למשטרה בסיוע עו"ד מנוסה. כמה זמן יקח עד שיוציאו את האבא מהבית (זמנית, רק עד לבירור )? עד שהילדים ימצאו את עצמם במערבולת שהם לא מבינים ולא מסוגלים לתפוס את גודלה? עד שהיחסים בין בני הזוג יגיעו למקום שממנו קשה לשקם אותם? (תחושת ה"אני לא יכול לסמוך עליך" חזקה מאוד גם כשחושדים בפגיעה מינית בילד וגם כשמואשמים בפגיעה כזו), עד שרס"ר שמועתי יתחיל לפעול ביעילות כמו שהוא יודע? וכו' וכו'

אני שמחה שהאיש מאל"י חושב שאין פגיעה. זה מעודד מאוד.
אני משערת שאילו היה צל צלו של ספק שיש פגיעה, הוא לא היה לוקח סיכון לומר לך בטלפון שאין.

מצאי כוחות לצאת מהמערבולת, ולהמשיך לנווט אתכם.
_{בדיוק התחלתי לקרוא את "מומו", יש שם, די בהתחלה, סיפור יפה על משחק דמיון של ילדים בו הם פוגשים במפלצת שיוצרת סופה, ומביסים אותה עם שיר.}
אה, ואחרון - קראי שוב את ההודעה של בשמת. התחברתי מאוד.

מחזקת אותך על חוזקך, על היישרת המבט, הטיפול והכוחות שלך.

מוסיפה - אני מוטרדת. מסייגת - כולי תקווה שימי הסערה הנוכחיים יסתיימו בהבנה שהיתה בעית גבולות, שתטפלו בבעיה, ושהשקט יחזור למעונכם, בעניין זה.
אשתדל להיות זהירה בדברי, כותבת אותם ממעט נסיוני במרכז סיוע, לא על מנת להפחיד, אלא על מנת להשאיר את הערנות הבסיסית, להאיר (להוציא לאור, מידע שעשוי לסייע למתלבט/ת/ות בעתיד). יש כאן הזדמנות לבירור. את הבירור הייתי עושה גם עם הילדה, ולא רק עם בן זוגך, ובהיוועצות עם איש מקצוע. בירור ישיר - עשוי לדעתי להוביל לתוצאה הפוכה מהרצוי, במקרה ואכן אירע משהו שהוא מעבר לכך (קרי, וסליחה על העלאת האפשרות - מעשים מיניים).

שני משפטים שקפצו לעיני מהודעתך:
את הבירור הישיר עם בעלך סכמת גם ב לצערו המצב כיום במדינה שאין לו כוח. ואין מי שיגן עליו.
ממה עליו להיות מוגן? האם עשה משהו?
הסבר לילדיך - רק להורים לצורך טיפול בריאותי - ואם את לא שקטה - רק לאמא.

את הדברים הבאים אני מוסיפה בחשש רב. איני רוצה ליצור תסריטים קשים מחד, ומצד שני, שוב - הזדמנות לבירור.
מבוגרים הפוגעים מינית בילדיהם וילדים הנפגעים מינית על ידי הוריהם נוצרים סוד כמוס. בירור ישיר עלול לדחוף את הסוד הזה עמוק אל מחשכי המרתפים. הורים הפוגעים מינית בילדיהם עשויים להשתמש בכל מניפולציה, איום, הבטחה על מנת שה"סוד" המשותף לא יתגלה. ילדים הנפגעים מינית על ידי הוריהם עשויים להשתמש בכל מניפולציה, שקר, הבטחה או התנהגות על מנת שה"סוד" המשותף לא יתגלה.

מציעה, אם כן, להשאר רגע במקום הקשה הזה, ולהשלים מהלך של בירור, שנקרה על דרכך בהזדמנות זו.
סליחה על הדברים הקשים.

הוא אמר שהוא מאוד פגוע ממני. שזו התייחסות מאוד מעליבה ושלצערו המצב כיום במדינה שאין לו כוח. ואין מי שיגן עליו.
אני מצטערת אבל בעיני זה משפט מאוד בעייתי.
אין מי שיגן עליו? זה המצב במדינה? - יש פה אמירה של הכרה באשמה.
אני לא אומרת שאכן קיים משהו מעבר, אלא מתכוונת לכך שמן הסתם הוא כן מבין שטושטשו גבולות.
כל הכבוד לך על הטיפול הנושא, זה בטוח מצריך הרבה כוחות נפש.

הדיון הבא הועבר מהדף מין במיטה המשפחתית

אני כל כך מלאת תודה על התמיכה שלכן.
ממש כוכבים בשמי הלילה.


בלילה התקשתי להרדם. היו לי חרדות ונכנסתי לתסריטים... ישנתי עם הפנים לילדה והפנתי את גבי אליו.
בבוקר הוא הוציא לי מהאינטרנט דףעל זיקפה. בדיוק הקישור ששמתי. ואמר לי שאני מרחיקה לכת.
אמרתי שאני ממליצה לו לא ללכת לעבודה אלא לנסות למצוא עזרה ולדבר עם מישהו.ארתי שקשה לי עם חוסר לקיחת האחריות הזו על גופו ושכאלו הוא לא אחראי על מעשיו. זה מלחיץ אותי. אמרתי שאולי על הזקפה אתה לא מיד יכול לשלוט אבל על שאר הדברים כן. וזו האחריות שלך ולא של ילדה בת 6.
הוא אמר שהוא מאוד פגוע ממני. שזו התייחסות מאוד מעליבה ושלצערו המצב כיום במדינה שאין לו כוח. ואין מי שיגן עליו.
אמרתי שמבחינתי אני לא מנסה לפגוע בו אלא רק להגן על הבת שלי.

שוחחתי הבוקר עם מטפל מאל"י.
הוא טוען כי אכן ישנם מצבים בהם ישנה זקפה ללא גירוי מיני. אך על האבא לקחת בחשבון שלידים הם בעלי יצר מיני.
ויתכן שההתנהגות של הילדה עם הקפיצות והגליגולים היא דרך שלה להתגרות .לכן יש פה בעיה של גבולות ושעליו לעצור אותה.
כמו שאם עומד לו כשהוא נמצא בעבודה והוא לא נמצא עם תחתונים או מנסה להסתיר או ללכת לחדר אחר עד שזה יעבור... ככה גם צריך לנהוג בבית.
ממה שתארתי וספרתי למטפל הזה הוא לא התרשם שמדובר בפגיעה מינית אלא בטישטוש גבולות.
הוא המליץ לי שני דברים. האחד לנהל שיחה עם בעלי ולהבהיר את עניין . והשני לשוחח עם הילדה וגם עם הילד על איברים פרטיים מה הם? למי מותר לגעת ובאלו מצבים?(רק להורים לצורך טיפול בריאותי ולרופא רק בנוכחות אחד ההורים).
ושרק להם מותר לגעת וגם אם זה נעים להם אז בצורה מוצנעת ובמקום פרטי.ומה לעשות במקרה שמשיהו נוגע והוא לא לפי מה שמותר. לפנות למבוגר שיכול לעוזר .
הוא המליץ לי לא ללכת לכיוונים של הרחקה וכ' כי הפגיעה הרגשית פה תיהיה גדולה ולא מתאימה. אין פה סיכון רק חוסר גבולות שמחייב הבהרה וקביעת גבולות ברורים.

הגריין שיצא לי
הצדק, לעולם מחייב את שתי כפות המאזניים

יש פה נימה של האשמה שמנקודת המבט שלי היא לא מבוססת
צודקת, סליחה, זו ממש לא הכוונה, אני גרועה בהתנסחות בכתב, רק רציתי להבהיר שה"בסוף הסתבר ש..." לא בהכרך צריך להרגיע, ולפעמים אפילו להדאיג.

עזרה, אני עם טנא
חושבת שעשית עבודה נהדרת עם עצמך ועם המצב וכעת יש לנשום עמוק
שזה לא אומר לעצום את העיניים, שישארו פקוחות תמיד,
אבל מצד שני אין סיבה להרוס את המשפחה בגלל חשדות.
אולי השיחה הזאת כן תניב פירות חיוביים, ובכל מקרה סדנה משותפת יכולה לקרב בינכם,
במובן הפיזי והנפשי של המילה, וגם לשים אותו בצד שלך:
הבוגר המכוון, ולא הילד הסקרן וחסר הגבולות...



תני לעצמכם סיכוי

מצטרפת לדברים של קרן שמש מאוחרת, ומציעה עוד - היוועצות דחופה בגורמי מקצוע.
גורם מקצועי עשוי לתת בידיך ובידיכם כלים להבין - בעיית גבולות, סקרנות טבעית, משחק, מעשים מיניים.
היה והתרחש משהו, תגובות לא זהירות או טיפול שאינו מיטבי עשוי להחריף את הבעיה, ולקבור אותה עוד עמוק עמוק במחשכי ארון הנפש והגוף (או מאחורי 4 סדינים ודלת מוגפת), על פני להביא להפסקה של הבעיה.
האשמות, הבטחות, מלים ודיבוב (של בן זוגך, של הילדה) אינם יעילים כאן בהכרח בשלב זה, ויתכן שאף עושים נזק.
חושבת עליך ושולחת לך כוח.

גם אני מאוד רוצה להאמין בשבילך שאין ממה לחשוש.אבל אני מקשיבה לאינסטינקטים שלך ונראה לי שיש לך סיבה טובה להיות מוטרדת. הכרתי יותר מידי מקרים של ילדות שניסו לאותת לאמא שלהן ואמא שלהן לא ראתה או לא רצתה לראות. לפעמים הן הגיעו אלינו אחרי שנים של הכחשה והדחקה (אחרי שהסביבה התכחשה למה שעובר עליהן) וכעס מאוד גדול על כך שמי שהיה אמור להגן עליהן, לא עשה זאת. את מצויה במצב קשה מאוד ושוב, אני חושבת שאת נוהגת באומץ רב ושואלת שאלות קשות. אל תוותרי עד שתמצאי תשובות שיניחו את דעתך ותהיי בטוחה שהבת שלך לא בסכנה ולא עברה פגיעה כלשהי. התייעצי עם מי שאפשר וגייסי את כל התמיכה לה את זקוקה. אני חושבת עלייך ושולחת לך כוחות

יקירה
לפי דבריך הוא כן אמר שישתדל לשים לב. הוא בעמדת התגוננות, ובכל זאת יתכן ודברייך הברורים והנחרצים, יפעלו את פעולתם.
יתכן ואחרי הלילה, הוא בעצמו יתנהג אחרת, גם אם לא היה מסוגל להגיד בפה מלא שהוא אשם. אולי באמת לא הבין מה הוא עושה. תני לעצמכם סיכוי.
כמו שאת ערנית ורגישה למצב, תסמכי על עצמך שתחושי מחר מה נכון.
לילה טוב לך יקרה.
תשני טוב, עם חלומות רגועים.
מחבקת אותך ומנשקת.

המשפט שנכתב לך פה הוא לא על חדירה אלא על חדר שישנים בו. חדר נפרד לילדה .
אופס נכון...
בכל אופן גם ככה זה רלוונטי...
יש לנו בית של שני חדרים....



_רציתי להציע שאולי כדאי ללכת לסדנה על חינוך מיני, מישהי לא מלחיצה,
שתעזור לשניכם יחד לברר את הגבולות שלכם_
זו בהחלט אופציה טובה.
אבל כרגע אני כאלו מרגישה שצריך משהו דחוף יותר.
לא?
אולי אני סתם בפאניקה?
חברה שספרתי לה את תגובתיו ממש טלטלה אותי... היא סבורה שהילדה בסיכון גדול.... ועלי ממש למנוע כל מפגש בינהם ללא נכחותי.
מצד שני אני כל כך רוצה להאמין לו. אני מאמינה שהוא לא עם נטייה זדונית....
אבל הבלבול שלו מראה לי שהוא לא "אחראי למעשיו. איך הוא לא זוכר את מה שהיה אתמול..איך????

ויתכן שמה שהוא אומר זה נכון http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%96%D7%A7%D7%A4%D7%94 (אני לא יודעת להפוך לקישור כתוב)
מה שמדאיד אותי זה שהוא לא לקח אחריות.
הוא לא אמר לי בצורה ברורה אני אחראי ומכאן והלאה אני אדאג ש..
אלא התנער מהאחריות שלו.
ואני לא יודעת מה לעשות.
מחר אפנה לאיזשהי עמותה.
חברה אמרה לי להוציא אותו מהבית...

_אולי חדר לבתך לבד, בלי אחיה ולא אתכם?
לא הייתי מתעלמת מכל הסימנים האלו...
זה הסיוט הכי גדול שלי._
יקרה
המשפט שנכתב לך פה הוא לא על חדירה אלא על חדר שישנים בו. חדר נפרד לילדה .
(גם אני הבנתי כמוך ברגע הראשון)

ואם אני צריך לשירותים אז מה ?
אז שילך לשירותים

רציתי להציע שאולי כדאי ללכת לסדנה על חינוך מיני, מישהי לא מלחיצה,
שתעזור לשניכם יחד לברר את הגבולות שלכם
כלומר לא רק לשלוח אותו לטיפול, אלא ללמוד ביחד
הטיפול הוא לא עונש, ולא קללה,
כדאי לבחור מישהו/י רגוע/ה ומנוסה שיתן לכם כלים לבחון ולפתור סיטואציות של טישטוש גבולות.
לפעמים כדאי לקנות אופניים במקום להמציאם מחדש...

כל הכבוד על השיחה עם בעלך
על האומץ והנחישות!!!!


(())(())

שיהיה לך לילה שליו

תודה לכולכן על שלל הדברים והתגובות
דיברתי איתו הערב.
באתי מאוד נחרצת. מאוד ברורה.
המסר שהעברתי הוא זה שהוא פוגע מינית בילדה. התנהגות כזו יש להפסיק מידית. שעליו לטפל בעצמו ושי כמה כללים בבית שמחייבים שינויים.
התגובות שלו היו קצת מפליאות.
הוא נבהל אך לא נסחף לתגובות קיצוניות.
לדבריו הוא לא מודע כלל לדברים הללו. אמנם הוא שם לב לקפיצות של הילדה שמפריעות לו אך הוא לא שם לב לכך שעומד לו. את הסיטוציה מאתמול הוא בכלל לא זכר.
הוא ציין שאני לא מבינה אך עובדת המערכת הזיכרית.
שיש זקפות שנעשות ללא שליטה שלו. למשל זקפת בוקר או כשהוא צריך להשתין.
יכול להיות שתיהיה לו זקפה והוא לא ישים לב.
וזה לא כפתור שמכבים ומדליקים אלא לוקח זמן עד שהזקפה יורדת.
לבקשתי כי לא יסתובב עם זקפה בבית אמר ואם אני צריך לשירותים אז מה ? אמרתי אז תתלבש. ולא בשרוול.או בטרנינג.
ומה לגבי המכנס רכיבה של הואפניים? יש לי איבר גדול והוא בולט.אז אמרתי לו שימצא פתרון. ישים עליו משהו או לא יודעת מה.
הוא אמר שהוא ישתדל להיות יותר מודע למה שקורה.
בקשתי שילך ויפנה לעזרה. שידבר עם משהו ולא רק עם חבר. ושגם יבדוק עם גברים אחרים איך זה עובד. וגם אני אבדוק.
לא יודעת מה להגיד לכן....
לא נרגעתי עדיין.

היא מבינה שממילא אין מה לספר לך כי תדחי (תדחיקי) את הטענות.
אני חייבת להגיב כי המשפט הזה ממש לא פיירי בעיני. האמא מבררת, ובודקת ומתחבטת, שזה בדיוק ההיפך מלהדחיק, ובמקום לתמוך ולעזור יש פה נימה של האשמה שמנקודת המבט שלי היא לא מבוססת (כמובן על פי מה שנכתב פה) וסתם פוגעת.

רק כדי לדייק:
הבן בן 9 והבת בת 6

ילדה בת 9 יודעת להבחין בין פות לפי הטבעת ובין מדחום לעט!!
זה היה כשהיא הייתה בת שנתיים, כך לפי דברי האם. תקראי למעלה.

_והיו לי מחשבות שבגלל זה אולי הוא פונה לילדה.
ואם אני אספק אותו מספיק טוב אז הוא יניח לה._
אוי לא, ממש לא קשור.
זו בעיה אחרת שלא קשורה.
גברים יכולים להגיע לפורקן לבד (ורובם עושים זאת)
זו לא אשמתך כלל. אבל באחריותך לגרום לזה להפסק

ילדה שאבא מתעלל בה, לא היתה מגלה סקרנות כזאת לדעתי.
למרבה הצער זה לא נכון, זה עניין מורכב מאד ולכן כל כך קשה לזיהוי ואיתור.
יש לילדה מזל שאת ערה לזה
שולחת חיבוק

משהו לא טוב קורה פה.
ילדה בת 9 יודעת להבחין בין פות לפי הטבעת ובין מדחום לעט!! עלה בדעתך שהיא ניסתה לספר לך וכשאימתת את הטענה עם בעלך היא גילתה שגם את בצד שלו, ואולי אף אוימה על ידי אביה לבל תספר לך כלום ולכן עכשיו היא לא מספרת. היא אנוסה להצמד לגרסה של אביה שהכל "משחק" נחמד. היא מבינה שממילא אין מה לספר לך כי תדחי (תדחיקי) את הטענות.
ליבי איתך, אלו דברים קשים לעיכול, ואת ודאי מנסה להאחז בכל שביב של הכחשה, ולדעתי חבל כי ככל שהזמן עובר זה רק ילך ויחמיר.
את מוכרחה לפנות ליעוץ מקצועי. לדוג' מסל"ן: 1202

בשמת, כתבתי במקרה הזה כי בדרך כלל אני נוטה כן להסכים איתך (מסכימה פאסיבית ). יש כמובן אפשרות שזו אזעקת שווא אבל האפשרות שזו לא היא כל כך מטרידה שחשוב בעיני לעשות הכל כדי לבדוק את העניין. עניין של פיקוח נפש.

_במקרה הזה אני חוששת שאני ממש לא מסכימה אם בשמת.
עבדתי במשך 4 שנים במרכז סיוע לנפגעות תקיפה מינית_
אז את בטח צודקת, כי לי אין כזה רקע וידע.

אגב, לדעתי התיאורים שלך של הסקרנות שלה דווקא יחסית מרגיעים. ילדה שאבא מתעלל בה, לא היתה מגלה סקרנות כזאת לדעתי. היתה מגלה איזשהו פחד.
במקרה הזה אני חוששת שאני ממש לא מסכימה אם בשמת.
עבדתי במשך 4 שנים במרכז סיוע לנפגעות תקיפה מינית ומה שאת מתארת נשמע לי מאוד לא טוב. אני מדגישה כי אני חושבת "שחיוני וקריטי* שתיצרי קשר עם אנשי מקצוע. אני מציעה שתתקשרי לאגודה לשלום הילד (אל"י) או עמותת על"מ (יש להם קו חרום בנושא של פגיעות מיניות בילדים) וכמובן מרכזי הסיוע (שם גם יוכלו לעזור לך ולתמוך בך - משהו שנראה לי לא פחות חיוני). אם את זקוקה לעזרה נוספת כלשהי את מוזמנת ליצור איתי קשר בדפבית. את אישה אמיצה בכך שאת מעיזה לראות ולא להעלים עין. חיזקי ואימצי.

תתייעצי עם המרכז לנפגעות פגיעה מינית
חייגי 1202. אם את רוצה, אוכל להפנות לדף הזה חברה שמתנדבת במרכז סיוע.

נראה לי מהתיאור שלך, כמו שכתבו קודם - שחסרים גבולות. שמיכה תנטרל את ה view ברגע , כך גם מכנסיים (אמממ... לא שרוואל).
(רק עכשיו אני מבינה את התנועה האוטומטית של אבא שלי - להתכסות - בכל פעם שהגעתי לחדר שינה שלהם כשהוא נח, וזה לא סתר שהוא מסתובב בבית בתחתונים. זה לשאלה שלך איך זה לגדול עם אבא).

נתתי לבעלי לקרוא, הוא אומר שבלי קשר לאם את מדמינת או שבאמת יש בעיה, תחושות כאלה שלך הן סיבה מספיק טובה לגדרות צניעות קשוחים יותר - לא ישנים יחד, לא מתקלחים יחד, לא מסתובבים בתחתונים. כולם.
אותי, לעומת זאת, מטריד מאוד המשפט שלך : הוא נראה לי שאם אדבר איתו שוב הוא יתופצץ עלי. אישה לא אמורה לפחד מבן זוגה.
נסי לנסח את הדברים כמו שהציע האיש (שלי) - את מבקשת כי זכותך לבקש, ואין מצב לסירוב. אולי עדיף (לדעתי) בלי שיחות מוגזמות: כשיש מצב שאת רוצה לנטרל, נטרלי אותו בעצמך ("תתלבש, זה לא שייך [כאן את יכולה לנסח בהתאם לסגנון הדיבור האינטימי ביניכם]" + הושטת זוג מכנסיים) בתקיפות ובשקט.

_והיו לי מחשבות שבגלל זה אולי הוא פונה לילדה.
ואם אני אספק אותו מספיק טוב אז הוא יניח לה.
ואם נהיה כנים המחשבה הזו עושה לי בחילה ואני בשום אופן לא חושבת שצריך להיות קשר בין הדברים_

גם לי, וגם אני.

ובכלל איך מזהים חדירה אצל ילדה? מה הסימנים?
תעקבי אחריה ! כל הזמן !! כמה שאת מרגישה שצריך, שאת בטוחה שהיא בטוחה !

אחת הסיבות שדחפו אותי להוציא אותם לחדר אחר היה הקרבה האנטימית שנוצרה בין בתי לבעלי.
אז החזרתם אותה למיטה שלכם... חבל.
חשבנו שאם נקנה מיטת קומותיים נשיג הפרדה מסויימת וזה יוכל לעזור.
עדיפה וקלה הפרדה בין הילדה לאחיה, מאשר בין הילדה לאביה.

או שסתם הוא מחורמן לו
הוא מחורמן, וזה ברור.
ונעים לו... למה שיפסיק ? הוא זקוק לניעור, ולמין מספק איתך.

_הוא גם מסתובב עם תחתונים כאיברו זקור לתפארת והילדים שמים לב ולפעמים מתחכחיםבו. (הגדול עובר אותו בגובה אבל הקטנה זה ממש בגובה הפנים שלה).
הוא שהיא יושבת על ברכיו וקופצת לה ופתאום אני מבחינה שעומד לו._

_אתמול הוא נשכב פרקדן על המיטה. איברו זקור בתוך תחתוניו והיא קופצת מעליו ולידו ומדגימה תרגלי התעתמלות.
אח"כ שמה ראשה על הבטן שלו והביטה "בו". הלז זז ונע מנפנף._

כל אלו סימנים ברורים לקשר מיני לא בריא. אין פה בכלל שאלה.
סליחה שאני לא מלטפת אותך ותומכת, אני מרגישה המון סימפטיה אלייך ואל מה שעובר עלייך, רק שאסור לקפוא פה מרוב פאניקה.
יש לפעול קודם.

_היא לא מספרת לי כלום. נסיתי בעבר לדובב אותה.(כי חששתי מהבן..).
היה לה שם מאוד אדום ושורף. ושאלתי אותה בעדינות אם במקרה היא נגעה שם עם משהו? או הכניסה לשם משהו ? או שמישהו אחר הכניס משהו? אבל היא אמרה שלא_
אם תעקבי אחריה, כמו שכתבתי למעלה, את תדעי מה קורה.
אם כבר קרה בעבר את תבחיני בסימנים כלשהם, מתישהו, ואז תוכלי לפעול בהתאם.. כרגע אין לך כל בסיס והיא לא אומרת.

שיחה עם בעלך במקביל לחזרה של הבת לחדר הילדים, לחתוך אקוטית ומייד.
אם הוא כועס זה כי הוא מרגיש לא בסדר. וזה בסדר שירגיש לא בסדר, וזה בסדר שיכעס. העיקר עבורך זה להבהיר את ההפרדה הברורה וההתנהגות שאינה מקובלת.
אם תצליחי לעשות זאת בלי כעס, תצאי ממש בקלות מהמצב, תחזרו להיות זוג, והילדה יהיו לה חיים בריאים.

(אני בתור ילדה ראיתי פעם אחת את איבר מינו של אבי, גם כן לא את כולו, ועד היום התמונה הזו יכולה לחזור לי בראש.. מה אני אומרת? יש לזה השפעה גדולה על ילדה!)

ובכלל איך מזהים חדירה אצל ילדה? מה הסימנים?
תתייעצי עם המרכז לנפגעות פגיעה מינית או איך שקוראים לו. אנשי מקצוע יוכלו לענות לך.

כמה הערות, כי אני לחוצה בזמן, אבל קראת לי:

א. מצטרפת להצעה להתקשר לטלפונים שנותנים עזרה במקרים כאלה. זה אנונימי ואפשר להתייעץ.

ב. מפריעים לי שני דברים לגבי בעלך: האחד, זה שהוא מאפשר את כל הדברים האלה. לא אבי ולא בעלי היו מאפשרים אפילו משהו קרוב, בטח לא בגיל 6. השני, זה שאת מפחדת שהוא "יתפוצץ עלייך" אם תדברי איתו. זה ממש ממש רע בעיני. מה מסתתר מאחורי זה? למה שהוא יכעס אם תדברי איתו על זה שהילדה כבר גדולה, וחשוב שתשמרו על האיברים הפרטיים שלכם מוצנעים מהילדים, ושאם יש לו במקרה זקפה, זה לא מתאים שאף אחד משניהם יראה את זה (איך גבר בכלל מסוגל לסבול שהילדים שלו צופים בו מסתובב עם זקפה? מה זה הדבר הזה? למה זה לא מפריע לו? זה מטריד אותי מאוד), ואיך את יכולה לעזור בעניין?

הבעיה היא לא שהוא מסתובב בבית בתחתונים. זאת לא בעיה בשום מקום. הבעיה היא שכאשר יש לו זקפה, זה נראה לו נורמלי לחשוף אותה בפני הילדים. ועוד בגיל כזה.
והבעיה העוד יותר גדולה היא, שאת מפחדת לדבר איתו על זה.
הצירוף הזה מריח לי רע מאוד.

איך זה קשור למין שביניכם? יכול להיות שהגישה שלך למין איתו (כתבת פעם בשבוע, כתבת שאת לא אוהבת) מסתירה מאחוריה כעס הדדי ענקי ביניכם. המין קשור קשר ישיר לכעס של הגבר, ורק קשר עקיף למיניות של הילדה. יש גברים שכשהם כועסים, אין להם אלוהים. הם מסוגלים להקריב את הילדים בלי שום מודעות ובלי לחשוב פעמיים. כי הילדים הם את, והם רוצים לתקוע לך משהו בפרצוף.

האם יש אפשרות שכל פעם שהוא בתחתונים ואת מרגישה שזה לא מתאים, או שהילדה באה ורוצה לקפוץ עליו, את פשוט תתערבי לגמרי בענייניות ותחסמי? שאת תעצרי אותו פיזית ותלחשי לו באוזן, בעדינות, הילדים כאן, הם רואים לך, בבקשה תלבש משהו ארוך (גבר יכול להוריד את הזקפה הזאת ברגע, אם הוא רוצה, דרך אגב), או שאת תעצרי פיזית את הילדה, תרימי אותה, ותקחי אותה לחדר אחר?
מה הוא יעשה אם את תדאגי בנחישות למנוע את הסיטואציות האלה?

אגב, לדעתי התיאורים שלך של הסקרנות שלה דווקא יחסית מרגיעים. ילדה שאבא מתעלל בה, לא היתה מגלה סקרנות כזאת לדעתי. היתה מגלה איזשהו פחד. מה שאת מתארת יותר נראה כמו חוסר גבולות, מפני שהאבא לא שם גבולות מצדו (לא ברור למה!!!!) ואת משתפת פעולה ולא שמה שם את הגבולות שלך, שהאינטואיציה שלך, החכמה והחזקה, כן יודעת.

רוצה לספר על שני סיוטי לילה שהיו לי לפני כחודשיים.
שינהם מאוד דומים.
זהירות זה מאוד מזעזע אז אפשר לדלג...

באחד אנו צופים בהצגת תאטרון. ובתי מופיעה. בסוף הקטע שלה היא מתישבת לידנו ואז פתאום היא קמה ונעלמת מאחורי הקלעים. היא מתעכבת הרבה זמן ואני מתחילה לחשוש.
אני קמה ומחפשת אותה. ומוצאת אותה כפותה שכובה במיטה לצידו של נער מבוגר עיניה אפטיות ובפיה קצף לבן.
מול פיה נמצא איברו של הנער.
קמתי רועדת מקשקת לא יכולתי להרדם שוב. ותהתי מה זה אומר. ומי זו הילדה בתי או אני?

בשני אני מסתובבת בשכונת ילדותי עם הרכב. ורואה בית ספר ישן שנראה מאוד מוזנח.
אני מחליטה לסייר בו. ואז בקומה אחת אני רואה את בני מסומם כורע עם מחט בוורידים ובקומה אחרת את בתי שוכבת תחת גבר וגבר אחר "משפיך " לתוך פיה.
וגם פה הייתי מזועזעת לגמרי.

החלומות היו בהפרש של שבוע אחד מהשני.

מה זה בא להגיד?
שקורה משהו לבת שלי ואני מקבלת מסרים בחלום?
שזה משהו שקרה לי ואני הדחקתי ועכשיו זה עולה?
זו הסיבה שאני חוששת שאני עושה כאן איזו עירוביה בינה לביני.


ובכלל איך מזהים חדירה אצל ילדה? מה הסימנים?

גם אצלנו ישנים במיטה משפחתית, ילדה ליד אבא.
לפעמים הם נצמדים בלילה, מעולם לא ראיתי שם איזושהי התנהגות מינית.
אין התחככויות באבא בעלות אופי שעלול להשתמע כמיני, אין קפיצות עליו / מגע באבר המין. פשוט לא קורה.
יש עניין באיך נראה הבולבול של אבא - לא מעבר לכך.
הוא מצידו - אם במקרה יד קטנה התקרבה לאזור בתוך השתוללות לפני השינה / בבוקר לפני שקמים מהמיטה -
אומר בקול רם וברור שזה מקום שלא נעים לו שנוגעים בו כי הוא פרטי שלו ורגיש.

מין אינו נושא טאבו בבית, אבל הגבולות מאוד ברורים מבחינתנו ההורים, מתוך העלאת הנושא לשיחה בינינו.

בעיניים שלי - תיארת התנהגות שגם אם היא טבעית באיזשהו אופן - עלי היא אינה מקובלת.
בעיני יש מקום לדבר עם אבא בארבע עיניים, וגם עם הילדה בארבע עיניים, להגיד מה את חושבת ואיך את מרגישה
(אם את לא חופשיה בתא המשפחתי לנווט עצמך בחופשיות - אז איפה כן???)
ולאחר מכן - שיחה משפחתית להבהרת העניין ולניקוי אוירה הכרחית בעיני.

אני מאמינה גדולה באינטואיציה אימהית, אולם בנושא זה לפעמים האינטואיציה מעורבת עם דברים נוספים.
ובכל זאת - אני במקומך הייתי בודקת מאוד לעומק ואפילו בעזרת איש מקצוע מה קורה בדיוק
ומשנה את הדברים.
בהצלחה.

אני חייבת להגיד שאני קוראת ובוכה. ממש.המון פחד ואשמה וצער וכעס....


אולי דרך סקס מספק איתך ופחות גירוי בבוקר הדברים יוכלו להירגע, אתם תתקרבו וגם תוכלו לדבר ובא ציון לגואל ?

המחשבה הזו עלתה לי לראש.
אני לא ממש "אוהבת" מין. ואנו במגע מיני כפעם בשבוע ולא תמיד עם חדירה.
והיו לי מחשבות שבגלל זה אולי הוא פונה לילדה.
ואם אני אספק אותו מספיק טוב אז הוא יניח לה.
ואם נהיה כנים המחשבה הזו עושה לי בחילה ואני בשום אופן לא חושבת שצריך להיות קשר בין הדברים.
פשוט קשר מיני בינהם הוא לא משהו שאני מוכנה לקבל. לא מוכנה. לעזעזעל.
לא ידוע לי על פגיעות מיניות שלו בעבר. בילדות שלו. פעם דברנו על זה והכל נראה אצלו ממש "נקי".
רק איזו התאהבות בילדה או נערה בגיל הנעורים שהיו לה צמות או קוקיות ...(ולכן הוא מאוד אוהב כשאני קולעת צמות..)
אבל לכו תדעו...

וזה דורש טיפול עמוק של הבהרת הגבולות שלו לעצמו וחפירה בעבר שלו לא מספיק לדעתי
אני גם מסכימה איתך. אבל לא נראה לי שהוא יעשה עם זה משהו.יש לו אנטי טיפולי עומק כאלו. והוא די מטרפד אותם כשהוא כבר מנסה.

מה שעוזר לי עכשיו לראות בעזרתכן זה שאני לא "סתם" מדמיינת או סתם משליכה עליו את המצוקות או פגיעות המוקדמות שלי... אלא שזה באמת לא בסדר וצריך לשים לזה סוף.
גם עם זה יהיה במחיר של כעס גדול עלי והתנתקות רגשית מהילדה...(בעצם מזה אני חוששת)

בעלי קורא מידי פעם באתר. אולי להפנות אותו לכאן? אולי להשאיר את הדף פתוח כדי שהוא יקרא בו?


_אולי חדר לבתך לבד, בלי אחיה ולא אתכם?
לא הייתי מתעלמת מכל הסימנים האלו..._
זה הסיוט הכי גדול שלי.

היא לא מספרת לי כלום. נסיתי בעבר לדובב אותה.(כי חששתי מהבן..).
היה לה שם מאוד אדום ושורף. ושאלתי אותה בעדינות אם במקרה היא נגעה שם עם משהו? או הכניסה לשם משהו ? או שמישהו אחר הכניס משהו? אבל היא אמרה שלא.

וואווי כמה כעס וזעם עולים בי... אני חושבת שממש בא לי להכנס בו לערוף את ראשו.
אני רק חוששת שתגובה כזו לא תקדם אותנו חוץ מפיצוץ עז...

_אז מה עושים?
איך מדברים איתו.?_
האם בינכם יש אינטימיות וסקס טוב? אולי לקום מקדם בבוקר לסקס פרוע ?
אני לא אומרת שזה יפתור את הבעיות בין האב ולביתו, אבל אולי יוריד מעומס הייצריות ?

איך לדבר איתו ? ישיר ולעניין. קשר מיני בין בין אב לביתו... מה הוא חושב על זה ?
הוא המבוגר, הוא זה שצריך לחתוך את המהלך הזה..
אולי דרך סקס מספק איתך ופחות גירוי בבוקר הדברים יוכלו להירגע, אתם תתקרבו וגם תוכלו לדבר ובא ציון לגואל ?

וואוו.אייזה אומץ בטח נדרש לך להסתכל באופן כנה ושקוף על המציאות שנוצרה אצלך. להמנע מהכחשה. לא להתעלם מהצופר הפנימי.
טיפלתי בעבר בנפגעות תקיפה מינית וזוהי תופעה הרבה יותר שכיחה ממה שחושבים. אני לא רוצה חס וחלילה להדאיג, ממה שתיארת סביר להניח שלא קורה משהו מאחורי הגב שלך אבל מה שקורה ממש לנגד עינייך נחווה בדרך כלל בדיעבד על ידי הילדים כסוג של פגיעה מינית.מה שהכי פגע במטופלות שלי היה חוסר הגבולות והבלבול שנוצר בין מותר לאסור מבוגר וילד שומר ונשמר. נערות שטיפלתי בהם סחבו שנים של התלבטות יומיומית האם מה שקרה זה בסדר או לא. הבת שלך הייתה עלולה להרגיש את הבלבול והמצוקה שאת מתארת פה כל חייה. אבל אייזה מזל שיש לה אמא אמיצה כמוך שהחליטה לשים לזה סוף.
לדעתי את חייבת להקשיב לאינטואיצייה ולעשות משהו,בכל מחיר.
מילת המפתח פה היא גבולות והדלת שדרכה כדאי לעבור היא הבעל,וזה דורש טיפול עמוק של הבהרת הגבולות שלו לעצמו וחפירה בעבר שלו לא מספיק לדעתי להחליט 3 תנאי הגבלה טכניים (חדר,קיר, תחתונים וכדומה)

אני רק מרגישה שהסירנה הפנימית שלי צופרת.
אז תקשיבי לעצמך.
חשוב להגן על הילדה, גם במחיר של פגיעה באחרים (מי שרוצה להיעלב, שיעלב. better safe then sorry)

_גדלתי ללא דמות אב ולכן אין לי נסיון בקשר כזה.
אני לא יודעת מה טבעי מה נורמלי._
גדלתי עם אבא, אצלינו זה לא היה מקובל ולא נורמלי.
בתור ילדה קטנה מאוד אני זוכרת שהיה שלב שכשאבא היה מקלח אותי הוא היה אומר- תשטפי שם או תנגבי שם (לבד, זאת אומרת שהיה שלב שבו זה כבר לא היה טבעי שאבא רוחץ את הילדה שלו באיבר המין. לא יודעת לומר באיזה גיל זה היה).
גם עם האחים שלי (שהם קטנים ממני) לא היו נגיעות ועניינים בכלל. (עם בת דודה שלי, לעומת זאת, זכור לי בפירוש ששיחקנו ביולדת ומיילדת, בלי תחתונים (-:) אבל זה סתם היה משחק דרמטי מציאותי..

בעיני מה שתיארת לא נכון ואין לו מקום שיקרה (אומרת את זה לא בתור ביקורת, חלילה, אלא כיוון שאמרת אני לא יודעת מה טבעי מה נורמלי

אני אתן לך דוגמה. אנחנו ישנים במיטה משפחתית. התינוק שלי בן חצי שנה. בעלי יוצא מהמקלחת לחדר, ערום, ומסתיר את איבר המין . בהתחלה צחקתי- מה יש לך? אתה מתבייש? הוא ענה שלא נעים לו מהילד. אני אמרתי שאני חושבת שהוא מגזים, ושבסך הכל הוא תינוק וזה טבעי ואין מה להראות בושה בגוף. במיוחד בגלל שזה בן.
מה שאני מנסה להגיד זה שאמור להיות לאבא/אמא איזשהי אי נעימות בנוגע לענייני מין וילדיהם (זקפה של אבא וילדה בת 9? לא טוב לי בכלל עם מחשבה כזאת)

כדאי בעיני לשים סייגים, גדרות שימנעו דברים לא נעימים.
כמו : לא מתקלחים יחד (שכבר עשית)
או: לא ישנים באותה מיטה (ואולי אף בחדר נפרד?)
לא מסתובבים בבית בתחתונים (הורים וילדים)
בבוקר מותר לקפוץ לאבא רק על הגב, כי כואבת לו הבטן (?)
ועוד.
אני רק נותנת לך רעיונות. זה מה שאני הייתי עושה.

אל תחששי מהתגובה של בעלך. הוא צריך לחשוש מהתגובה שלך. את עושה את מה שאת מוצאת לנכון כדי להגן על הילדה שלך.

בהצלחה ואני מעריכה את האומץ והדאגה.
אחכה לשמוע איך הולך.

וואו. נשמע לי ממש ממש קשה הסיפור הזה.
לדעתי הגבולות שהצבת לא היו ברורים.
לגבי בעלך, לדעתי כרגע ממש לא משנה אם הוא נעלב או לא, כדאי לך להציב ווטו.
אולי חדר לבתך לבד, בלי אחיה ולא אתכם?
לא הייתי מתעלמת מכל הסימנים האלו...

מישהי,
האם ישנן תרבויות בהן היא רצויה?
בונובו /-:

עזרה,
באתי רק לכתוב שלא מציעה להפעיל לחץ מתוך בלבול,
אלא קודם לעשות תהליך בירור פנימי,
כדי שלא יחשבו חלילה שאת מגזמנית ויתחילו להסתיר ממך דברים...
חייבות לחשוב על דרכי נועם
בעלך קורא פה?

אבוא לכתוב בלילה,
בינתיים

^{הנושא שעולה לי הוא "חינוך מיני"}

מה שאת מתארת היא התנהגות מאוד, מאוד, מאוד מינית, מצד שניהם אפשר לומר, גם אם היא מגיעה ממקום תמים
לא רוצה להלחיץ, אולי באמת מה שאת רואה זה כל מה שיש, אבל ממבט מהצד ורק מקריאה של מה שכתבת (שאולי לא משקף באמת את כל המציאות) ,כל מיני דברים אחרים בסיפור שלך מכניסים גם צל של דאגה שיש עוד משהו. אולי שווה להתייעץ עם מישהו בעל נסיון (אפשר להתקשר גם אנונימית לאיזה קו תמיכה). אני בשלב ראשון לא הייתי מתעמתת עם הבעל אלא מנסה לגשש אצל הבת אם יש משהו מעבר. אולי ע"י משחק דמיון עם בובות או ציור של המשפחה. מקווה שתתבדי בסופו של דבר

בתרבות שלנו גילוי עריות זו תופעה טבעית, אך לא רצויה
אולי אני בורה מוחלטת, אבל האם ישנן תרבויות בהן היא רצויה?
לי הסיפור שלך נשמע לא טוב, אפילו מאוד. יש מקום להפעיל את הצופרים והלוואי שתתבדי בסופו של דבר.

מה שאני מרגישה שכל הטבעי מתבלבל לי עם הגבול של עד איפה מותר. מה כן ומה לא...ומתי....

תודה לכן על התגובות המהירות.
למה את חושבת שזו קנדידה?
יש לה הפרשות לבנות (כמו קוטג').
יש לה ריח חמצמץ.
היא לא ממש משתפת פעולה בעניין התזונה.
ביום חמישי האחרון בקרנו אצל הרופאה שרק לפי התיאורים נתנה לה משחה (רגילה) נגד פטריה למריחה חיצונית.



_בתרבות שלנו גילוי עריות זו תופעה טבעית, אך לא רצויה
מה שאת מתארת היא התנהגות מאוד, מאוד, מאוד מינית, מצד שניהם אפשר לומר, גם אם היא מגיעה ממקום תמים_

אז מה עושים?
איך מדברים איתו.?
הוא נראה לי שאם אדבר איתו שוב הוא יתופצץ עלי.
מה אני עושה איתה?

לא הייתי רוצה להרחיק בינהם אבל אני רוצה להגן עליה.

עוד דבר. בזמן האחרון היא מתעניינת שוב בציצים שלי. כל הזמן מנסה להגיע אליהם. לגעת. ללטף ועכשיו - לינוק.
היא נגמלה בגיל שלוש וחצי ביוזמתי. עכשיו היא אומרת שהיא מתעגעגת לציצי לחלב המתוק. היא יודעת שאין יותר חלב ויודעת שציצי שלי זה מקום פרטי ואני לא אוהבת שנוגעים לי בו. נסיתי שהיא תיגע נסיתי שהיא כאלו " תינק" מעל החולצה אבל זה שיגע אותי כל כך והיה ממש בלתי נסבל עבורי.(גם התחלתי לחוש מגורה ומיד משכתי אותה משם).
זהו הציצי שלי חזר להיות מקום לגירוי מיני ולא איבר להאכלה. ולמרות שאני חותכת את הענין ולא מאפשר לה להגיע לשם (פרט להניח את הראש כשמתחבקים )היא עדיין מנסה.

אה רציתי להוסיף שגם את המקלחות המשותפות שלה עם אחיה הפסקנו מזה חודשיים בשל נגיעות הדדיות שראיתי שם.

אוף.. אני מרגישה שאני חיה על איזה ענן....

וואי, מורכב...
תראי, כל הנושא של הקפיצות על מישהו, במיוחד בגיל כזה - זה סוג של אוננות
תנסי לקפוץ על בעלך כשיש לו זקפה, גם כשהתחתונים עליך, ותראי איזה תחושות זה מעורר בפות
אז זה לא שהם הולכים לעשות משהו מאחורי הגב שלך, אלא האקט המופשט הזה מתרחש לנגד עינייך כל הזמן...
טבעי שהילדה תהיה סקרנית לגבי כל הנושא, טבעי שתשומת הלב הזו תהיה נעימה לאב,
טבעי ששניהם יהנו מההתחכחות - השאלה היא כמה רחוק רוצים ללכת עם הטבע.
בתרבות שלנו גילוי עריות זו תופעה טבעית, אך לא רצויה
מה שאת מתארת היא התנהגות מאוד, מאוד, מאוד מינית, מצד שניהם אפשר לומר, גם אם היא מגיעה ממקום תמים.



חוץ מזה היא מתגרדת בפות או טוענת ששורף לה. ואני שוטפת לה ומתיחסת ומטפלת כאל קנדידה.

למה את חושבת שזו קנדידה?
האם יש לה הפרשות?
תריחי את הפת שלה - איזה ריח יש לו?
האם טיפול נגד הקנדידה עוזר?

אני רק מרגישה שהסירנה הפנימית שלי צופרת ואני לא יודעת מה לעשות ואיך להגיב בלי להרוס או לפגוע.
אם היא צופרת אז כדאי לשים לב.
קשה לי להגיד לך מה נורמאלי כי אני לא גדלתי במשפחה נורמאלית...

אני לא יודעת אם פה זה הדף המתאים אם לא אז אפשר להעביר.
ואני מבקשת ממי שחושב שהוא מזהה אותי אז לא להראות לי שהוא יודע....
אלא אם כן אפנה אליו באופן אישי.

לפני כחודשיים הילדים יצאו מהמיטה המשפחתית לחדר משלהם ביוזמתנו. הרגשנו שהספיק לנו .
הבן בן 9 והבת בת 6.יש להם מיטה נפתחת. כך שהם עדיין ישנו יחד.
לפני שבוע היה מקרה שהבן נגע לבת בפות (ניסה להרגיז אותה או לגרום לה לא להרדם כי הוא עדיין לא נרדם..)
והיא היתה מוטרדת מכך. החלטנו להחזיר אותה למיטה שלנו . דיברנו עם שניהם . שוב העלנו את הנושא של איברים פרטיים. ושיש מקומות שלא נוגעים בהם. חשבנו שאם נקנה מיטת קומותיים נשיג הפרדה מסויימת וזה יוכל לעזור.

בלי שום קשר לאירוע הזה אחת הסיבות שדחפו אותי להוציא אותם לחדר אחר היה הקרבה האנטימית שנוצרה בין בתי לבעלי.
בבוקר יש לו זקפת בוקר (אם ככה קוראים לזה ) או שסתם הוא מחורמן לו והיא היתה מתגלגלת לכיוון שלנו. נסיתי שהיא תשאר רק בצד שלי או רק עלי אבל היא מאוד אוהבת להתחבק ביננו או להשתרע גם עליו. לפעמים היו מקרים בהם היא היתה רוכבת "עליו" או קופצת " עליו". ובעלי לא היה מעיר או אומר דבר.
הוא גם מסתובב עם תחתונים כאיברו זקור לתפארת והילדים שמים לב ולפעמים מתחכחיםבו. (הגדול עובר אותו בגובה אבל הקטנה זה ממש בגובה הפנים שלה).
הוא שהיא יושבת על ברכיו וקופצת לה ופתאום אני מבחינה שעומד לו.

אתמול הוא נשכב פרקדן על המיטה. איברו זקור בתוך תחתוניו והיא קופצת מעליו ולידו ומדגימה תרגלי התעתמלות.
אח"כ שמה ראשה על הבטן שלו והביטה "בו". הלז זז ונע מנפנף.

לגביה - אני לא חושבת שהיא "לא מבינה". אני מרגישה שהיא די מסתקרנת ומגלה עניין בתשומת הלב הזו. וגם מנסה "להגיע" לאיברו בדרכים כאלו עקיפות.

אני לא יודעת מה לעשות ואיך להגיב.
אני מאוד מבולבלת.

כבר הפסקתי את המקלחות המשותפות שלהם.
כבר אסרתי על בעלי למרוח לה משחה בפות.
עוד לפני שנה וחצי.

היה לי נסיון לדבר איתו על כך אבל הוא נעלב קשות וטען שאני תופלת עליו את המצוקות שלי.
שאני פשוט מקנאה ואני מנסה להרחיק בינהם.
גדלתי ללא דמות אב ולכן אין לי נסיון בקשר כזה.
אני לא יודעת מה טבעי מה נורמלי.
אני רק מרגישה שהסירנה הפנימית שלי צופרת ואני לא יודעת מה לעשות ואיך להגיב בלי להרוס או לפגוע.

אוסיף כי כשהיתה בת שנתיים בערך היא התלוננה "אבא שם עט בפותי " וחזרה על זה כמה ימים.
כבר אז נלחצתי מאוד. אבל התברר (?) כי זה היה מדחום שהוכנס לטוסיק. (שגם על זה עשיתי עניין בזמנו).
ופתאום אני לא בטוחה שזה נכון.

חוץ מזה היא מתגרדת בפות או טוענת ששורף לה. ואני שוטפת לה ומתיחסת ומטפלת כאל קנדידה.

אודה לעזרתכם.

יכול להיות שאותו נועצ/ת עבר בעצמו התעללות והוא בכלל לא מודע לה
כן, הכל יכול להיות.....
בנוסף, לדעתי ליועצים כאן אין יומרות להיות בלעדיים לייעוץ.

ולנועצים- זה נושא באמת חשוב ורגיש ומשמעותי ביותר ושווה לפגוש איש מקצוע בשביל זה.

• מסכימה עם הרעיון להיוועץ עם עוד גורמים, אך אין שום וודאות שכל מטפל יעלה על התעללות סמויה.
• לא הגיוני שכל פעם שצצה איזו שהיא בעיה מיד נרוץ לטיפול נפשי.
• יש הרבה שרלטנים שיאמרו : "אתה סובל מכך וכך אבל אתה לא מודע לזה" ... "אחרי X פגישות כפול X פעמים נמצא פיתרון".
• הוצאה כספית גדולה + טירטור נפשי לא מצדיקה כל התלבטות שהיא או אפילו מצוקה נפשית.

הלו. הלו.
זה נושא שלדבר ולייעץ עליו באינטרנט זה כמו ללמד שחיה בהתכתבות.
לכל היועצים: יש הרבה עדינות ואנושיות ורצון טוב בדבריכם.
אין לכם מושג מי האדם שמספר כאן את סיפורו ומה באמת עומד מאחורי כל המבוכה, האשמה והבלבול שגרמו לו לכתוב כאן.
מאחר ומדובר בנושא רגיש מאד ושפעמים רבות מדי יש הדחקה עד כדי חוסר יכולת לזכור דברים מהילדות, זה נראה לי חסר טעם וחסר אחריות לייעץ כאן.
יכול להיות שאותו נועצ/ת עבר בעצמו התעללות והוא בכלל לא מודע לה. האם גם אז תייעצו את אותן עצות של פתיחות וכו'?

ולנועצים- זה נושא באמת חשוב ורגיש ומשמעותי ביותר ושווה לפגוש איש מקצוע בשביל זה.

• תגובה של א, תגובה הכי ארוכה שקראתי כאן באתר.
• נושא מאוד חשוב, היה מעניין לקרוא את כל התגובות.

פלוני אלמוני, חשוב שהעלתה את הנושא.
אצלנו לא היתה סיצואציה כזאת, אבל -
אני זוכרת לפני X שנים, אחותי סיפרה לי בהומור ובמבוכה:
בבוקר בזמן שישנה, הרגישה את ידו של בן זוגה מגששת, הוא אחז בידה וכיוון לאיבר מינו.... (הוא לא שם לב שבנם בן ה- 3 הגיע למיטתם בשלב מסויים וישן לצידה S-:),
היא הזיזה את ידו והם המשיכו לנמנם. לאחר זמן מה הרגישה את ידו של בנה שאחז בידה וקרב אותה לאיבר מינו...." P-: