שלום דגנית,
הדף [po]שאלות על אפריקה[/po] הוצע למחיקה.
האם יש לו ערך לדעתך או שאפשר למחוק?

לא הצלחתי לשלוח לך מייל
כתבתי כבר בלילה אבל שכחתי לשלוח את הטיוטא ורק עכשיו אני רואה שזה לא עבר ומחקת את הכתובת
בקיצור-נסי לשלוח למייל שלי ואז אחזור אלייך

תודה

אין לי את המייל שלך
שלי בראש דף הבית שלי [po]נ ע מ ה[/po]

טוב,אחרי ששמעתי על אפריקה אני סקרנית להכיר
הייתי בעיקר במערב אפריקה,חצי שנה
אבל עברו הרבה שנים מאז...

תגיעו לפארק
טוב,אנסה לשלוח מייל...

היי דגנית,

אולי אני אוכל לעזור, אני מהסביבה, זה תלוי במה מדובר....את מוזמנת ליצור איתי קשר במייל
tut.etz שטרודל ג'ימייל נקודה קום

דגנית,

אולי לחבצלת איזקוב המתגוררת במעלות (עו"סית), יהיה רעיון בנוגע לנערה

מה שלומכם?
(אורבת לבלוגך, להתעדכן)

אז בהצלחה, ומעברים קלים!
זה בטח שינוי גדול.

ממש תודה! (התבשלתי עם השאלות שלי כל הזמן שהאתר נבצר...)
[u]אני מעריכה שכל ספר מדעי או מאמר ידייקו וירחיבו יותר ממני.[/u]
נו, ברור. זה מה שאני קוראת עכשיו! אבל זה לגמרי שונה לשמוע מבנאדם אמיתי.
מה שאת כותבת לא נשמע כזה מפחיד, האמת. בספר זה נראה הרבה יותר נורא.
(תגידי, אתם חוזרים לארץ? זה נראה ככה מהמודעה בכיכר השוק)

שלום דגנית,
באתי לשאול אותך עוד שאלה על טנזניה (-:
אני קוראת עכשיו על מלריה, ובספר זה נראה נורא מפחיד - השכיחות, החזרות של המחלה, והעמידות שלה לתרופות. (לפי התמונה שהיא מציירת, פלא שהמין האנושי ממשיך לגדול בקצב מסחרר שכזה, עם כל המחלות שמפתחות עמידות לטיפולים).
ורציתי לשאול אותך איך חיים עם זה במציאות? אם את מוכנה לספר לי. באזור שאתם בו יש מלריה? עד כמה זה נוכח בחיים, ומה המשמעויות ביומיום ובכלל?
אני מקוה שזה בסדר לשאול אותך שאלות שכאלה, ואם לא אז זה בסדר שלא תעני לי.
פשוט, אחד היתרונות האמיתיים של האינטרנט לצד חסרונותיו הרבים זו האפשרות הזאת - לדבר עם אנשים במקום אחר בעולם, שבכלל לא מכירים אותם ושלא מייצגים אף אחד חוץ מעצמם, ולקבל תמונה אמיתית ומקומית בכל מיני נושאים.

שלום דגנית, ראיתי מה כתבת בדף [po]עיצות לטיפוח טבעי[/po] ואני יכולה לעזור עם עריכה שלו. זה באמת מתבקש

שאלה קצת אהבלה: מה, בטנזניה לא כ-ל האוכל אורגני? הם לא מגדלים בעצמם את האוכל? או שהם מרססים?
בקשר למבחר זה נשמע הגיוני שהוא דל, אבל דמיינתי שמה שיש בטח טרי, פשוט ואורגני, לפחות הירקות והפירות.

רק לשם הדיוק- החברה שלומדת אתי היא לא זו שבנה עם תסמונת אספרגר. (אני כותבת את זה כי לא הבנתי למה את רוצה לדעת מה היא חושבת על מה שהרבנית אמרה ולא, נגיד, מה אני חושבת על זה ;-) ? ). בכל אופן, אשאל אותה ואוסיף אם יהיה משהו להוסיף. @}

הי דגנית,
כן, היא דיברה על זה באריכות באחד השיעורים, בהתייחס לדוגמא של מישהי שלומדת אצלה ויש לה ילד עם תסמונת אספרגר. היא דיברה על זה שהילדים האלו פחות מאמינים לאשלייה של העולם הזה, לא משחקים את המשחק. שהם רואים רק את עצמם, עושים מה שטוב להם, לא אכפת להם מכללים של נימוס, לא מנסים לרצות אחרים. לטענתה גם אנחנו צריכות להיות יותר כאלה. רק אז נוכל גם להתחשב באחרים באמת, לתת ממקום אמיתי של ביטול האגו. (זה מה שאני זוכרת, אם תרצי אני יכולה לשאול חברה שלומדת אתי אם היא זוכרת עוד משהו :-) ).

שלום דגנית,
לא אני זאת שכתבתי על זה, זאת [po]אשה שמחה[/po] בדף שלה [po]שיר חדש[/po].
{@

את בת 50??
לא הייתי מנחשת.

לא מחקתי לך שום הודעה באף דף ואין לי מושג על מה את מדברת
(חוץ מזו האחרונה שהשארת בדף הבית שלי,אחרי שקראתיה)

תודה על ההצעות. הן בהחלט תישקלנה בכובד ראש (למען האמת כבר המון זמן רציתי לבקר במבצר יחיעם ושכחתי מזה, והנה את הזכרת לי. תודה!)

אה פחדתי שאת מהמתחסדות שאין להן עזרה
וכבר עמדתי להטיף לך מוסר
נעים לך להיזכר
את מוזמנת לכאן להיזכר בצורה פרקטית :-)

אז למה ואיך זה שאת שוטפת לבד רצפה ?

אני רוצה לשאול משהו
את גרה באפריקה נכון ?

תודה דגנית על הצעתך לספר גי דה מופסאן
למעשה חשבתי עליו, אבל כל המצוי בידי הוא עותק סיפורים קצרים שלו באנגלית, ולא היה לי זמן לשבת לכתוב תרגום. (לא מרשים לי לספר באנגלית לדאבוני).
בעברית אני מכירה רק סיפורים שלו שהם מוכרים עד מאד, וייעצו לי המורים בקורס לא להשתמש בכאלה. אולי השבוע אצליח בכל זאת לנסות לתרגם אחד מסיפוריו.

באתי לומר תודה (קצת באיחור :-P) על הלינק שנתת לי בדפבית.

{@

יש לאקהרט גם דיסקים? מה יש בהם? על איזה את ממליצה?
אני כל כך אוהבת את הספר שלו!

תודה לך.
זה לא פשוט ואני מרגישה לפעמים שאני "מנדנדת"...
כמה אפשר כבר לדבר על זה...
זה בדיוק מה שהרגשתי היום כאשר לחצתי על "הוסף לדף"
אז על אחת כמה וכמה, תודה לך.

זו הייתי אני - ליאת סקיפי

תודה. נעים לדעת שיש קוראות @}

תודה
אני מאוד בדילמה לגבי הפיסוק

תודה רבה, אני שמחה שאת אוהבת את דף הסיפורים של אילה ושלי.

תודה על התיקון בדף של רצפת האגן. רציתי לתקן בעצמי ולא הספקתי... @}

מה נשמע :-) :-) :-) :-) :-)

לא אני לא מהפיז'מות :-)

הי דגנית כורים לי רוני :-) :-)

תודה!

הי תודה על הביקור ועל ההכתרה בתואר בלוגרית-על [-:

תודה דגנית על ההפניה ועל תשומת הלב. לצערי כרגע זה קורה כי אני גם [po]להסתדר עם שני ילדים[/po] וכותבת עם יד אחת, תוך כדי ובהמשכים כך השכתיבה יוצאת די אינטואטיבית ודי מבולבלת גם ככה ובכלל...
אם נחה עליך הרוח הטובה, את מוזמנת לערוך לפסק ולעשות מה שבראש שלך עם הטקסט שלי. ניסיתי לתת לו קצת דגשים כדי שבאמת לא ילכו בו לאיבוד אבל גם בזה די הלכתי לאיבוד (ככה זה, אמא פיפי, אמא תגרדי לי, אמא איפה טיגר, אמא אני רוצה לשבת עליך גם).
חג שמח.
(עכשיו למשל זה יוצא יותר מסודר כי שניהם עדיין במיטה מתפנקים ואני קפצתי לכתוב לך מה שרציתי מאתמול ולא יצא לי).

כל הכבוד {@
הגריינים זה כזה דף ארוך וכבד!

הגיע הזמן להוריד את סימן השאלה משמי ולהוציא את היחסים שלי עם הדפוסים מהארון.
התמכרתי לתירגום.
אני בוחרת דפוסים לפי סדר פנימי שלי, קופצת ממקום למקום לפי שם, משפט מושך או מתוך הקטע המקדים כל דפוס (באותיות הקטנות).
יש רגעים שהנשימה שלי נעצרת מרוב שמחה.
מרגיע אותי לקרוא - דפוס אחר דפוס - הנחיות מעשיות לגמרי, המעודדות אותי לבנות את החיים לפי שמה שנעים לי, שמרגיש לי נוח, ולהמנע ממה שמפריע לי ומלחיץ אותי.

באמת? תודה! לקבל ממך מחמאה - זה, וואו, איזה כיף! תודה תודה

שמחתי על הביקור שלך @}

פתאם ראיתי אותך פה (בדף על השפה) אז באתי להגיד שלום {@

הי דגנית
קראתי בבלוג שלך שאין לך [po]מה חדש[/po] .
אם את רוצה צילום מסך של הדף, (כדי שתדעי [u]על מה כולם מדברים[/u] ...) תכתבי לי את המייל שלך ל: bepoliana#gmail.com ואשלח לך חזרה.
:-)

כיף לראות אותך פה ושם ותמיד מהנה ומעשיר לקרוא אותך {@

דגנית תודה שחזרת אלי בקשר לחינוך ביתי.
אם אני רושמת אותה לגן אני צריכה גם לשלם? למרות שהכוונה שהיא תהיה בחינוך ביתי?
מכתב למשרד החינוך מופנה למחלקה מסויימת?

הי דגנית.
מחקת את הדפבית באתר של החינוך הביתי.
ראית את ההודעה שלי שם? (הודעה שניה)
בכל מיקרה, כותבת לך את המייל שלי שוב, ואשמח לשמוע ממך
oritoa#walla dot com

באתי לפה להכיר קצת את האישה שהגיבה לבעיה שלי בצורה יפה ומושקעת והתבלבלתי
לא הבנתי כלום מהדף שלך, אז יש לי שאלות (אם לא בא לך אז פשוט תתעלמי)
אתם עדיין גרים באפריקה?
והאם אתם בחינוך ביתי או לא?

הי דגנית,
פתחתי דף [po]משבר הנפט ואנחנו[/po], ערכתי לשם את ההתכתבות בינינו, אני מקווה שזה בסדר (תיהי אמיצה).

ציטוט מעניין הבאת :-) אני אקרא את הכל בקרוב.

שבת שלום (())

תודה, דגנית {@

המתכון טוב :-)
בסוף, צריך לטעום ולתקן את התיבול:
כשתעשי "הוסף לדף", תהיה בראש הדף כותרת כאילו את הוספת את זה - צריך למחוק את זה, אם תראי כל מיני { תלושים - צריך למחוק גם אותם וכדו'

הי דגנית,
לגבי הדבש. הדבורה (ואני מדבר על [b]כל[/b] דבורה באשר היא, גם אלו שאינן עושות דבש, שזה בערך 99.9% ממיני הדבורים) ניזונה מצוף. היא צמחונית לחלוטין, ואיננה ניזונה ממזון אחר. הזחלים שלה (שהן למעשה כעין "רימות" בהיותן לא מסוגלות לזוז וניזונות רק ממה שהן מקבלות) ניזונים מצוף, שנותן בעיקר פחממות ומעט מינרלים, ומגרגרי אבקה שנותנים בעיקר חלבונים.
דבורי הדבש (ארבעה מינים של אותו סוג) הן יוצאות דופן בכך שהן דבורים חברתיות ומקיימות קן רב-שנתי. החברתיות אומרת תכונות שונות ביניהן שהמלכה היא היחידה שמטילה ביצים מופרות, שיש חלוקת תפקידים בקן (בין הנקבות בלבד, שנקראות כולן "פועלות". הזכרים משמשים להפריה בלבד בריקוד הכלולות), וכן שכל הטיפול בצאצאים, כולל הזנתם, היא בידי הפועלות. הפועלת שאוספת את הצוף בפרחים אוגרת אותו בתוך מערכת העיכול שלה, במקום שנקרא "זפק", שהוא כעין "קיבה קדמית". בבואה לקן היא מעבירה אותו לעיבוד לפועלות אחרות, אשר לאחר אידוי המים מהצוף הוא הופך לדבש ונאגר בתאים מיוחדים לכך, ומטרתו לשמש לתזונת הצאצאים בימות החורף הקרים, אז אין אפשרות להביא צוף טרי מהשדה. פעולת ההעברה של הצוף היא בעצם "הקאה" מתוך הזפק, אם כי הצוף המוקא לא עובר פירוק בזפק, לכן אין זו אותה ההקאה שיש אצל יונקים (מתוך הקיבה, של אוכל מפורק חלקית) או אצל עופות וזוחלים (של שאריות בלתי מתעכלות של המזון).
לגבי עניין הכשרות - לא מכיר את ה"חשש" לכשרות הדבש בשל ההקאה, אבל אפשפש בחומר שלי בנושא ואנסה למצוא התייחסויות לנושא.

כשפתחתי עכשיו את הדף הזה, ראיתי את המקום בו את בביקור הקודם בארץ, לפני שנה!
אנחנו מכירות כבר יותר משנה!
נכון מוזר?

דגנית, אולי במקרה את כאן?
>אורית מתגעגעת<

ופתאום ירד לי האסימון ונפתח סימן שאלה: "למה בעצם קראת לעצמך [po]דגנית ב[/po] ?? מאיפה ה-ב?"

@}

נוווווווווווווווו!!
כבר צהריים ועדיין לא החזרת לי תשובה!!
>אורית מתרגשת<

דגנית יקרה,

נעים לשמוע שאת מגיעה למחוזותינו.
אשמח לפגוש אותך!

קיבלתי. שלחתי עכשיו מייל.

דגנית,שלחתי לך אימייל.
קיבלת??

דגנית.
אם את מסודרת, נא להעמיד דברים על דיוקם! ;-)
היה כיף ליקרוא "ההתלבטות הזאת מאחורינו". וגם "אנחנו בחינוך ביתי...".
יישר כוח.
את זוכרת את כל הייסורים וההתלבטויות שעברת? כמה קשה היה לך לעשות את הצעד הראשון ההוא? כמה מפחיד?
איזה דרך ארוכה עברת מאז, ולא בהרבה זמן.
עוד יהיו שאלות והתלבטיות ולבטים רבים, גם לי יש, אבל היום את יודעת שיש למי לפנות ואת מי לשאול שאלות שמטרידות.
@}

:-] מרוב התרגשות אני לא יודעת מה לכתוב פרט לתודה ושוב תודה!

אה, וגם שבת שלום @}

הי דגנית
שוב שיחה נעימה איתך עשתה לי טוב על הלב.
תודה, תודה, תודה
מחכה לקלטת ביום שישי.

הי דגנית.
לדף שספר את קורעים לה [po]עבודת יד עם אור[/po]
ביי ביי.
:-)
@} @} }{ }{ }{ {} {} {} }{
(()) (()) {} (()) (())

הי
קראתי שראית את הסרט "אנשים חופשיים".
שמחה שנהנית ונתן לך כוח להמשיך.
זו אמנם רק דוגמא אחת למשפחה אחת (מיוחדת), וכל משפחה היא משהו אחר, אבל יכולה להבין למה שבה את ליבך (רק מהכירות עם אורנה וצפריר).
מה שקראתי בדף על הסרט עשה לי ממש חשק.
נו, אז מתי את מעבירה לי אותו??...

תודה (-: חיממת ליבי.

הי דגנית
אם את רוצה שיחה ולא יכולה להתקשר,כיתבי לי כאן או במייל ואתקשר אלייך,לפחות כל זמן שאנחנו עדיין כן,בשבועיים הקרובים.
(())

הי דגנית, קראתי עכשיו בדף [po]מפנטזיה למציאות[/po] (או שם דומה) על הלידה הקיסרית שלך. רציתי לומר לך שזה היה נורא מרגש לקרוא את זה. (גמני עברתי ניתוח קיסרי ואפילו פעמיים...).

הי דגנית
אני מנסה לשלוח לך מייל כבר כמה פעמים,והוא חוזר כל הזמן.
אולי יש אצלכם בעיה כרגע עם המיילים.
אז עברתי לכאן.
רוצה לחזור ולהגיד לך שהמנהל החדש הוא מתנה מהיקום עבורך.
הוא החזיר אליך את הכדור והציע לך לקחת סימסטר חופש!
מה יותר טוב מזה?!
תמיד תוכלו לחזור לבית הספר אם תרצו...

ועוד משהו,בשיחה שלנו היתה לי טעות טיפשית, הויזה עולה 50 $, כמובן...
שיהיה לכם טיול כייפי.
נשתמע

בקשה / אריאנה הרן

היה טוב אלינו
ותן לנו הרבה הרבה זמן

זמן לראות את כל אחד לחוד
ואולי אף לאהבו,
זמן להביט בתקרה
ולחשוב על מה חושבים המלאכים,
זמן לדברים יפים
שבגללם כדאי לחיות,
זמן להבלים הרבה
שמהם תצא חכמה,
זמן להביט בעינים
וללמוד בעל פה את צבען

והרבה הרבה זמן
לחשוב על כל אלה יחד.

(מתוך ספר נפלא שנקרא: "ואני תפילתי" - שירת התפילה של משוררים בני זמננו" אנתולוגיה בעריכת הלל וייס).
כתבתי לך עוד אחד אהוב ומתאים לי כרגע, בבלוג עצמו...

אפרת יקרה מאד,
אני בהמתנה. תיכף אשוב.

אופס... עכשו מצאתי את הדף וראיתי שכבר דיברת עם המנהלת אבל מאז לא שמענו ממך, אז בכל מקרה, ההמשך עוד תופס, מה שלומך ??

דגנית, מה שלומך ?? נדמה לי או שנעלמת לנו קצת מהדף ההוא ??? מה איתכם ? האם כבר התקיימה השיחה עם המנהלת וכו' ??

דגנית, מוחקת את הגריין האחרון שהכנסת כי לילה טוב כבר גריינה את זה כמה גריינים מעלייך.

אפרת יקרה,
יש לך דף בית? בכל אופן כתבתי שוב. תודה ענקית לך מכל הלב שאת קוראת ומגיבה.

לאן נעלמת ??? אני שוב ושוב מחפשת לראות מה שלומכם בדף על ההתלבטויות על חינוך ביתי. מקווה שהכל בסדר ושתשובי לשתף אותנו במהרה. :-)

אוקיי, אוקיי.
אז קצת התלהבתי מעצמי יותר מידי.
המשיכי לעדכן.

בעצתך, צימצתי את דף הבית שלי. באמת היו שם דברים ישנים שכבר הייתי מוכנה להיפרד מהם.

[po]שאלות נפוצות בחינוך ביתי[/po]
שיהיה לך קישור נוח...

חשבתי איך לעזור לך בלתת תשובות לשואלים (וגם לעצמך).
הנה כמה דפים באתר הזה שאולי יעזרו\יעניינו אותך:
[po]להחליט על חינוך ביתי[/po]
[po]להסביר חינוך ביתי[/po]
[po]סיפורי מעבר לחינוך ביתי[/po]
[po]שאלות נפוצות בחנוך ביתי[/po] -נראה לי שכאן תקבלי תשובות טובות...
[po]מדריך לחינוך ביתי[/po]
[po]מהו חינוך ביתי[/po]
[po]מחקרים על חינוך ביתי[/po]

ויש בודאי עוד.
פשוט כתבתי "חינוך ביתי" וקיבלתי רשימה אדירה של דפים רלוונטים. הוצאתי משם את מה שהיה נראה לי הכי מתאים בתור התחלה.

שוב,אם את מרגישה אני "לוחצת" יותר מידי וזה גורם לך להרגיש לא נוח, רק תגידי, ואני נירגעת מיד!;-)
זה פשט כל כך מלהיב אותי וגורם לי לירצות לעזור ולהראות את הדרך, שאולי אני קצת יותר מידי...

ויש גם אתרים נוספים ברשת, רובם באנגלית.
אפילו ראיתי ב [po]מה חדש[/po] דף עם קישורים לאתרי homeschooling .

בהצלחה.

עולים לי עוד דברים.
דיברנו על המשפחה המורחבת והבעת חשש מתגובותיהם, שכבר נתקלת בהן בעבר.
אני חושבת כך- הילדים שלי הם הדבר החשוב לי ביותר. רק אני יודעת מה הכי טוב עבורם! לכן, אני מוכנה לעמוד גם בפני ביקורת של בני המשפחה המורחבת, וזאת כי אני [b]יודעת[/b] שאני עושה את הטוב ביותר עבורם!
את יכולה להעזר בדפים כאן. היום ראיתי אחד שמתיחס למשפחת הבעל, למרות שלא ניכנסתי לראות. ויש עוד על התמודדות עם משפחה מורחבת.
ויש את הדף [po]למה חינוך ביתי[/po] ,אם אינני טועה.
בקיצור, אמנם אין לך עם מי לשבת ולקשקש ולקבל השראה ו"תשובות לקהל הרחב", אבל יש לך את האתר הנהדר הזה, ויש בו הכל. וכמובן, הספרים הנפלאים שרכשת.

חוץ מזה,בקשר לזוג הצעיר ההוא שסיפרת שהם מגיעים לארושה. פתאום הבנתי שזו היזדמנות ניפלאה. אמנם יש להם רק ילדה קטנה אחת ואחד בדרך, אבל עבורך יתכן והם יהיו בני שיחה נעימים בנושאים הנ"ל הקרובים לליבך.
אולי הם מכירים את "באופן"? ואם לא, יש לי הרגשה שהם ישמחו להכיר...

פתאום נראה לי שכל זה היה צריך להיות באי מייל, אבל כבר אבוד. זה כאן.
עד שאגיע לאימייל בקצב של האינטרנט היום, כבר אשכח הכל... :-P

הי דגנית
מצטערת שהתנתקה השיחה בסוף. אבל זה היה בדיוק בזמן. כבר הייתי צריכה להתפנות בכל מקרה.
היה כל כך כיף לדבר איתך.
הלוואי והינו יכולות להיפגש ולקשקש לפעמים...:-P :-(
המשיכי לעדכן ולשתף בחויותיכם.
התהליך שאת עוברת הוא ניפלא.!
(())

דגנית יקרה, שמחתי למצוא אותך בדף שלי.

איפה את? נעלמת קצת.... האם באמת יש לך דף חדש? אני פשוט לא מצליחה להיכנס איליו ובטח שלא למצוא אותו- "מה חדש" לא ממש עולה לי ולכן זה ממש בלתי אפשרי להתעדכן.

בכל מקרה שולחת לך חיבוקים היישר מדאר....

היי דגנית,

אהבתי את השיר ששמת בדף: [po]לפתוח את הבעיה[/po].

תודהההההה!!

מותר למחזר?

דגנית...ממש ניסיתי אבל אני לא מוצאת את הדף שפתחת.....
בכל מקרה רק שתדעי שממש ניסיתי. אשמח לעוד הכוונות. ביי

הי דגנית,
לא יצא לי להיכנס כמה ימים. בכל מקרה זה כבר טוב שאת חושבת על האפשרות הזו- שילוב בבית הספר רק למספר ימים. האומץ כבר יגיע!
בכל מקרה מחזקת את ידייך בכל החלטה. בטוחה שבסוף תעשי את הדבר הנכון.
הולכת לבדוק את הדף החדש שפתחת.
אה....וחג שמח!

[po]ענת ג[/po] יופי של מטר. נורא יבש פה עכשיו ומחכים לגשם :-)
בן 9 בת 7. אנחנו מתחילים שנה שנייה ואולי עוד אחת. טוב לנו פה. לא חיפשתי קבוצות כאלה.
רוב המשפחות מתחילות בערך בגיל 4-5 . את הגן/בי"ס. לפני זה, מבלים בבית ותמיד יש נני.

היי דגנית.
אורית הזמינה אותי מזמן לבקר בדף שלך ואני כמו חנטרישית פשוט שכחתי.
אכתוב לך בקצרה כדי לא לנג'ס יותר מדי וגם כי קוראים לי .(כבר התחלתי לכתוב לך כמה פעמים הערב.)
לא ראיתי שכתבת בני כמה הילדים (אולי כן ולא ראיתי) אם הם בני עשרה או בכיתות נמוכות מאד.
האם אתם מתכננים להשאר זמן רב בטנזניה?
האם חיפשת קבוצות חינוך ביתי שם?
סליחה על מטר השאלות הענייניות. וסליחה על חוסר ההתייחסות עד עכשיו.

שרון יקירתי,
ההצעה הטובה שלך עומדת לי על קצה הלשון כבר זמן מה. בית הספר הזה הוא כל כך בית ספר. לא מעיזה לשאול
כי אני מפחדת לשמוע "לא". ואז מה?
עכשיו פתחתי דף שנקרא בי"[po]ס טוב או חינוך ביתי[/po] ואני מקוה להמשיך שם את ההתלבטות.

הי דגנית,

אני אנסה לתת לך הסבר איך לערוך. אם לא תצליחי, תבקשי ואערוך בשבילך.

בתיבת ההוספה הצהובה למטה, בפינה השמאלית עליונה שלה, כתוב "עריכת כל הדף". לחצי על זה.
שם תראי את כל מה שמופיע בדף שלך, בצורה "גלמית".
תוכלי למחוק, לכתוב, להזיז ממקום למקום - כל מה שאת רוצה.
בסוף - תלחצי על "שמור שינויים", ותראי מה יצא.
[sub]אם טעית - נשמרות גרסאות, כך שזה לא סוף העולם, וניתן לשחזר.[/sub]

דרך אחת ליצור דף חדש היא להכניס שם חדש בשדה "דף", כשאת מוסיפה הודעה.
כך יווצר הדף שאת רוצה, ותוכלי לערוך גם אותו.
כדי להעביר מדף לדף, את צריכה להכנס לשני הדפים לעריכה, לסמן את מה שאת רוצה להעביר, להעתיק אותו (איפה שהוא נמצא), להדביק אותו (במקום החדש), ובסוף למחוק אותו (במקום הישן).

בהצלחה!
(אם את עוד מפחדת, את יכולה להתנסות בדף [po]מגרש משחקים[/po])

דגנית יקרה,
זו אני שרון מדאר...ראיתי במקרה את הדף בית הזה שלך והחלטתי להכנס לרחרח קצת.....אורית צודקת, שם הדף לא ממש מזמין ולכן קשה לדעת שאת כאן.
בכל מקרה קראתי קצת על התלבטויותייך, וואו לא קל. גם אני בזמן האחרון עברתי שינוי אדיר בדיעותי- החינוך הביתי נשמע לי כרגע כדבר חיובי לחלוטין. אבל אצלי הילדות בנות שנתיים וקצת אז כרגע אין שום קשיי החלטה, פשוט נשארים בבית וזהו. אין לי מושג מה אעשה בעתיד ולאן יזרמו הרוחות, כרגע טוב לנו וזה מה שחשוב.
אולי אורית צודקת. אולי צריך לתת לילד לנסות, אולי זה יעשה לו טוב. אגב מה לגבי שילובו רק ביומיים או שלושה מהשבוע? יש אפשרות? זה גם יותר טוב מכל יום.... (לא להאמין שבמקצועי אני מורה! מה קורה לי???????)
בכל מקרה מאחלת לכם למצוא שלווה והשלמה עם כל דרך שתבחרו.
שמחה למצוא אותך פה!

ועוד משהו.
אולי את רוצה לשנות את שם הדף או לפתוח דף עם שם אחר.
כי לפי השם כרגע זה דף בית וזה לא תמיד מזמין להיכנס למי שלא מכיר.
אם תקראי לזה [po]דף ההתלבטויות של דגנית[/po] או כל שם אחר שנראה לך מתאים, אז אנשים יכנסו ויגיבו.

[u]האם אני מפספסת כאן הזדמנות לאפשר לו להרגיש שיש לתחושות שלו משקל אמיתי?[/u]
כן!!

עוד יום שני. הבת בבית כי היא מצוננת והבן יצא לבית הספר בלב כבד. נפרד עם דמעות בעיניים. ילדים אחרים שיחקו בכדורגל והתנדנדו והוא התיישב על הספסל שעל יד הכיתה. שאלתי אותו אם הוא רוצה להצטרף לילדים והוא ענה שעד שיתחיל השיעור הוא יישב ויחכה. אז הלכתי. קצת בדמעות. אני יודעת שזה קשור גם בכך שאחותו נשארה. אבל כל ימי שני מתחילים בחריקת שיניים משניהם. ביום חמישי כבר קמים די בקלות.
אני מרגישה שאני חוזרת על עצמי. שאגיד לעצמי שבעצם ברוב הימים הוא מסיים את היום מרוצה.
מספר לי על מה שדיברו בכיתה (עכשיו על זכויות הילד...), עושה שיעורים בקלות וכמה בית הספר הזה טוב.
האם אני מפספסת כאן הזדמנות לאפשר לו להרגיש שיש לתחושות שלו משקל אמיתי?