_הרעיונות שבסרט "הסוד" כרוכים לדעתי בהתנגדות ובאי קבלה של ההווה, כלומר של "מה שיש".
אני מדמיינת צ'ק של מיליון דולר מפני שאני לא מרוצה ממצבי הכספי בהווה (כלומר אני לא אוהבת את מה שיש)._
סקרנית, אני לא בטוחה...
אני דווקא מאמינה שמתוך ההודיה על מה שיש, אנחנו יכולים לבקש יותר, ולהזמין יותר לתוך חיינו.
הבקשה ליותר לא חייבת להיות מתוך מחסור או מתוך זה שאני לא אוהבת את מה שיש.
למשל בנושא המגורים,
כזוג צעיר ( עוד לפני שהתחתנתי) גרנו ב"קופסת גפרורים" - כך קראנו לזה, דירונת פצפונת של דודה שלי...
כל הזמן הודינו על טוב ליבה ונדיבותה..כי גרנו שם ללא תשלום, וחסכנו...ופינטזנו על דירה מרווחת.
הזמנו...ואכן אחרי שלוש שנים וקנינו דירה חביבה ומרווחת יחסית, בבית מגורים.
היה טוב, הודינו על זה...וחלמנו על בית קרקע..לגור ליד אדמה, במושב.
הזמנו את זה, בכל דרך אפשרית שאז הכרנו -
ושוב, אחרי שלוש שנים...הגענו לבית מקסים , על אדמה במושב, בשכירות.
כעת אני לא רואה את עצמי "חוזרת אחורה" לבית דירות...
אני מרגישה שמתוך ה"יש" אני יכולה לדייק עוד יותר את רצונותיי.
להזמין עוד מה"יש".
וזו ההזדמנות להודות על הבית המקסים, והאדמה הנפלאה עליה בה אנו גרים כעת...
אני כן מסכימה שבזמן מחסור לעיתים קשה יותר לזמן...כי אז התפיסות הן של חוסר של "אין"..
אולי לא הסברתי את עצמי מספיק טוב-
אני מתכוונת ש:
אם אני יודעת מהי אנרגיית אהבה, אז אוכל לבקש עוד ממנה.
אם אני באמת במחסור, ולא יודעת מהי אנרגיית אהבה,
אז אולי יהיה לי יותר קשה לזמן.
לכן הסרט מדבר על משהו ידוע:
אם אני במחסור, ללכת למקומות בהם יש שפע ממה שאני צריכה ו"להדבק"...
לנשום את האנרגיה הזו פנימה.
מתוך היש אני מזמינה עוד יש....
ותודה על כל מה שיש לי
_הרעיונות שבסרט "הסוד" כרוכים לדעתי בהתנגדות ובאי קבלה של ההווה, כלומר של "מה שיש".
אני מדמיינת צ'ק של מיליון דולר מפני שאני לא מרוצה ממצבי הכספי בהווה (כלומר אני לא אוהבת את מה שיש)._
סקרנית, אני לא בטוחה...
אני דווקא מאמינה שמתוך ההודיה על מה שיש, אנחנו יכולים לבקש יותר, ולהזמין יותר לתוך חיינו.
הבקשה ליותר לא חייבת להיות מתוך מחסור או מתוך זה שאני לא אוהבת את מה שיש.
למשל בנושא המגורים,
כזוג צעיר ( עוד לפני שהתחתנתי) גרנו ב"קופסת גפרורים" - כך קראנו לזה, דירונת פצפונת של דודה שלי...
כל הזמן הודינו על טוב ליבה ונדיבותה..כי גרנו שם ללא תשלום, וחסכנו...ופינטזנו על דירה מרווחת.
הזמנו...ואכן אחרי שלוש שנים וקנינו דירה חביבה ומרווחת יחסית, בבית מגורים.
היה טוב, הודינו על זה...וחלמנו על בית קרקע..לגור ליד אדמה, במושב.
הזמנו את זה, בכל דרך אפשרית שאז הכרנו -
ושוב, אחרי שלוש שנים...הגענו לבית מקסים , על אדמה במושב, בשכירות.
כעת אני לא רואה את עצמי "חוזרת אחורה" לבית דירות...
אני מרגישה שמתוך ה"יש" אני יכולה לדייק עוד יותר את רצונותיי.
להזמין עוד מה"יש".
וזו ההזדמנות להודות על הבית המקסים, והאדמה הנפלאה עליה בה אנו גרים כעת...
אני כן מסכימה שבזמן מחסור לעיתים קשה יותר לזמן...כי אז התפיסות הן של חוסר של "אין"..
אולי לא הסברתי את עצמי מספיק טוב-
אני מתכוונת ש:
אם אני יודעת מהי אנרגיית אהבה, אז אוכל לבקש עוד ממנה.
אם אני באמת במחסור, ולא יודעת מהי אנרגיית אהבה,
אז אולי יהיה לי יותר קשה לזמן.
לכן הסרט מדבר על משהו ידוע:
אם אני במחסור, ללכת למקומות בהם יש שפע ממה שאני צריכה ו"להדבק"...
לנשום את האנרגיה הזו פנימה.
מתוך היש אני מזמינה עוד יש....
ותודה על כל מה שיש לי :-)