אני אמביוולנטית כלכך לגבי הכתיבה הזו, מתנצלת שלא ממשיכה בחופשיות
שבוע טוב לכולנו ושנזכה במו עיננו לראות איך כל האמביוולנטיות מתפוגגת כמו חלום מעיק.
והיה השם אחד ושמו אחד
רודף אותי חלום אחד בווריאציות שונות.
בחלומי אני מתעוררת למציאות שבה הייתי בעבר. אבל אני אנכי בהווה. אני מתפקדת- חיה עם שותפים בדירות שכורות, מחליפה עבודה, עיסוקים, מלא עניינים. אבל שלא כמו במציאות שהיתה- אני חווה
בכל שניה בחלום מצוקה פנימית בלתי נסבלת (במציאות היתי נתקפת בתחושה הזאת בזמנים של ריק בין פעולות/מפגשים/יחסים, ב"מעברים" כמו שאומרים) .
ואז מבליחה לי לתודעה בחלום מין נקודה שגורמת לי צער עמוק-
אני חושבת שזה לא בסדר .
וזה מטלטל ומטריד כלכך- מה, מה לא בסדר? מה לא טוב לך? מה יש לך? די! מה את עוד רוצה?
ואז אני נזכרת ששכחתי משהו. ואני
נגנבת בחלום- אני לא זוכרת מה שכחתי. אוי, כואב לי להזכר בחלום הזה.
וכל חלום יש דגש על היבט אחר- פעם אני עומדת להתחתן עם החבר שלי (האקס), ואני נקרעת כי אני יודעת שזה דל, שזה רחוק כלכך ממה שאני זוכרת שיכול להיות.
ופעם אני במסעות הקריירה שלי (אמנות) ופיכס, זה נמוווווך לי כלכך.
הלילה הייתי באיזה עבודה זמנית ביומי הראשון, וסבלתי והשתוקקתי לחזור הביתה. זה היה מבזה והייתי בודדה.
יצאתי החוצה בסוף היום ומיהרתי הביתה.
איפה הבית שלי??
איזה בהלה מועקה ייאוש!!
אני מנסה להזכר. רצים לי בראש כל הדירות שותפים שעברתי, השכונות, הערים.
איפה הבית שלי??
אני נזכרת. אני באיזה דירה שכורה עם שותפים, וזה יומי הראשון שם.
מועקה.
מסתובבת בסמטאות ירושלים, לא יודעת איפה הדירה בדיוק, לא רוצה להגיע בכל מקרה.
בודדדדדדדדה
איפה הבן זוג שלי? יש לי בנזוג. יש לך בן זוג?? אז איפה הוא? אין לי בן זוג.
יש לי ילד!!! יש לך ילד?? אז איפה הוא?
בודדדדדדה
ומה זה המציאות הרזה הזאת, חסר פה משהו, התבלין, העיקר, הכח, השמחה, הדרך, העבודה
התעוררתי
- רבונו של עולם, אני שלך וחלומותי שלך.
חלום חלמתי ואיני יודעת מה הוא.
בין שחלמתי אני לעצמי ובין שחלמו לי אחרים, ובין שאני חלמתי על אחרים, אם טובים הם חזקם ואמצם כחלומותיו של יוסף הצדיק, ואם צריכים לרפואה רפאם כמי מרה על ידי משה רבנו, עליו השלום, וכמי יריחו על ידי אלישע, וכמרים מצרעתה, וכנעמן מצרעתו וכחזקיהו מחליו.
וכשם שהפכת קללת בלעם לברכה, כן הפוך כל חלומותי עלי ועל כל ישראל לטובה לברכה ותרצני ברחמיך הרבים.
יהיו לרצון אמרי פי והגיון ליבי לפניך השם צורי וגואלי*
(מתוך תפילת עמידה, שחרית)