על ידי צפריר_שפרון* » 11 נובמבר 2005, 10:54
אשה,
בעצם הוא זה שמנער אותי מדי פעם מלשקוע לגמרי בתוך האמהות. אני לפעמים מרגישה שאני צריכה אותו יותר ככוח עזר מאשר כשותף ויכולתי בעצם לחיות רק עם הילדים. הוא רוצה שיהיו לנו יותר דברים ביחד, שנהיה יותר עם חברים, שנוכל לדבר על עוד דברים חוץ מהילדים. קשה לו להבין את העייפות התהומית שנוחתת עלי לקראת ערב.
ועל כך מודה לו. הבריחה מהתמודדות או משותפות חברית עם האיש שלך אינה אלא פתח יציאה, מקום מפלט. העניין עם פתחי היציאה שיש ביניהם לגיטימיים מהבחינה החברתית. כאן, דגל הילדים הוא סמל מצויין להסתתר מאחוריו.
אותה הנהגה של המשפחה אינה מתבקשת אלא לראות את המשפחה כולה ואת יחסי הגומלין בה במבט על. בפרספקטיבה המדמה את כדור הארץ לגולת זכוכית בחלל. כאשר מתבוננת ממרומיה, יכולה לחוש ברמת ההרגשה הגופנית ממש, מה רב חלקו ומהי שותפות הגורל הזו שבינך ובין אישך.
זוגיות אינה תחרות נצחית. זוגיות היא היות כל אחד מבני הזוג תורם את תרומתו לפירות המשותפים. כאשר מנדה או מרחיקה את אישך מחייך ומחיי ילדיו, כאשר מעניקה הכל להם ומותירה אותו בצד, כאשר שרביט ההנהגה מייצג עריצות גלויה או נסתרת - בפועל שוללת ממנו את אבהותו.
כאן, התקוממותו מבורכת. שכן מאותת לך שמקבל עליו את מנהיגותך אך מסרב לשים על ראשך את שררת העריצה. שכן אינו מעריץ אותך, ולא מתוך הערצה משאיר בידייך את ההנהגה. מתוך הצדעה של כבוד לפן הנקבי שלו עצמו, מתוך שגם הוא מעדיף את בריחתך אל הילדים, מאשר את לגיטימיות פתח היציאה הזה, ומשתמש בו לצרכיו. שכן יכול גם הוא לברוח לעולם אחר, חיצוני למשפחתו ולהיות, לפחות מבחינת הרגשתו - צודק.
היבטים אלה של מאבק מתחוללים כבמעשה שגרה יום יום באופן סמוי וגלוי בין בני זוג. אלה, בני הזוג, מותאמים ומתאמים את הריקוד, את הלחן, את הצרימה ואת כל צעדיהם, בסינכרון מדוייק.
כאשר מתבוננת אם המשפחה בעיני אב המשפחה, בגובה העיניים, בהנהגתה הטבעית נמצאת מזמינה אותו לשבת לידה ולמלוך על ממלכתה כמיטב שיפוטו. על פני שופטת את מלכותו,ף את הדרה או כיעורה - מגבה אותה.
כאשר מזהה את המלכה האם, דמותך במשפחתך, יכולה להכתיר את אב ילדיה כשותף מלא. במובן הזה אב ילדיהם. במובן הזה מלך.
בדיוק כפי שלא יעלה על הדעת שתעלה הזנחה או הפקרות בתחומי ההענקה לילדים בשל התעמקות ברבדי החיים האחרים, כך גם לא יעלה על הדעת שתעלה התעלמות מהנושא הזה - מסד המשפחה - יחסי הזוג, גם כאשר התירוץ לכך - הטיפול בילדים.
כאשר אלה מתרחשים, נמצא הזוג מתרחק, מתפלג וכל אחד מחלקיו חש מרומה. אז, יעלו אירועים מתאימים לאותו זוג, אירועים שיזעזעו את אמות הספים כך שהאיזון יחזור למקומו.
גם כאשר ילדיה קטנים - זמנה בידה. נקודה. חלוקת הזמן, הורדת מטלות מיותרות או אותן מטלות שמקשות על הזמן עד כמה שניתן, קבלת זמן אישי ולו לחמש דקות בכל פעם, כל אלה הם עניין של החלטה. כאשר מסכימה לקבל החלטה שמקדמת את הזוגיות, ושמה את יחסי הגומלין במרכז הבמה ולו מתוך שהילדים באופן טבעי הם צרכני זמן ומרחב, פותחת את השער הזה ראשית מתוך ראיית טובת המשפחה כולה, בתוכה ניתן בהחלט משקל ראוי מבחינת טובת הילדים.
זוגיות טובה, מספקת, כזו שמהווה מרכז יציב ומגובש, מבשילה מתוך תהליכים אלה של התרחקות והתקרבות. שרביט ההנהגה בידייך, על פני לגזור את גזרותייך - הניחי נסיבות מתאימות לקירבה, חברות, שותפות, תמימות ואמון עם בן זוגך.
במובנים רבים, יסוד הזוג במשפחה הוא המפתח לבריאות כל בני המשפחה.
עשי שלום עם אהובך - שותפך למעשה הבריאה.
נהרות של עונג - בשערייך.
<שלם>
אשה,
[u]בעצם הוא זה שמנער אותי מדי פעם מלשקוע לגמרי בתוך האמהות. אני לפעמים מרגישה שאני צריכה אותו יותר ככוח עזר מאשר כשותף ויכולתי בעצם לחיות רק עם הילדים. הוא רוצה שיהיו לנו יותר דברים ביחד, שנהיה יותר עם חברים, שנוכל לדבר על עוד דברים חוץ מהילדים. קשה לו להבין את העייפות התהומית שנוחתת עלי לקראת ערב.[/u]
ועל כך מודה לו. הבריחה מהתמודדות או משותפות חברית עם האיש שלך אינה אלא פתח יציאה, מקום מפלט. העניין עם פתחי היציאה שיש ביניהם לגיטימיים מהבחינה החברתית. כאן, דגל הילדים הוא סמל מצויין להסתתר מאחוריו.
אותה הנהגה של המשפחה אינה מתבקשת אלא לראות את המשפחה כולה ואת יחסי הגומלין בה במבט על. בפרספקטיבה המדמה את כדור הארץ לגולת זכוכית בחלל. כאשר מתבוננת ממרומיה, יכולה לחוש ברמת ההרגשה הגופנית ממש, מה רב חלקו ומהי שותפות הגורל הזו שבינך ובין אישך.
זוגיות אינה תחרות נצחית. זוגיות היא היות כל אחד מבני הזוג תורם את תרומתו לפירות [b]המשותפים[/b]. כאשר מנדה או מרחיקה את אישך מחייך ומחיי ילדיו, כאשר מעניקה הכל להם ומותירה אותו בצד, כאשר שרביט ההנהגה מייצג עריצות גלויה או נסתרת - בפועל שוללת ממנו את אבהותו.
כאן, התקוממותו מבורכת. שכן מאותת לך שמקבל עליו את מנהיגותך אך מסרב לשים על ראשך את שררת העריצה. שכן אינו מעריץ אותך, ולא מתוך הערצה משאיר בידייך את ההנהגה. מתוך הצדעה של כבוד לפן הנקבי שלו עצמו, מתוך שגם הוא מעדיף את בריחתך אל הילדים, מאשר את לגיטימיות פתח היציאה הזה, ומשתמש בו לצרכיו. שכן יכול גם הוא לברוח לעולם אחר, חיצוני למשפחתו ולהיות, לפחות מבחינת הרגשתו - צודק.
היבטים אלה של מאבק מתחוללים כבמעשה שגרה יום יום באופן סמוי וגלוי בין בני זוג. אלה, בני הזוג, מותאמים ומתאמים את הריקוד, את הלחן, את הצרימה ואת כל צעדיהם, בסינכרון מדוייק.
כאשר מתבוננת אם המשפחה בעיני אב המשפחה, בגובה העיניים, בהנהגתה הטבעית נמצאת מזמינה אותו לשבת לידה ולמלוך על ממלכתה כמיטב שיפוטו. על פני שופטת את מלכותו,ף את הדרה או כיעורה - מגבה אותה.
כאשר מזהה את המלכה האם, דמותך במשפחתך, יכולה להכתיר את אב ילדיה כשותף מלא. במובן הזה אב ילדיהם. במובן הזה מלך.
בדיוק כפי שלא יעלה על הדעת שתעלה הזנחה או הפקרות בתחומי ההענקה לילדים בשל התעמקות ברבדי החיים האחרים, כך גם לא יעלה על הדעת שתעלה התעלמות מהנושא הזה - מסד המשפחה - יחסי הזוג, גם כאשר התירוץ לכך - הטיפול בילדים.
כאשר אלה מתרחשים, נמצא הזוג מתרחק, מתפלג וכל אחד מחלקיו חש מרומה. אז, יעלו אירועים מתאימים לאותו זוג, אירועים שיזעזעו את אמות הספים כך שהאיזון יחזור למקומו.
גם כאשר ילדיה קטנים - זמנה בידה. נקודה. חלוקת הזמן, הורדת מטלות מיותרות או אותן מטלות שמקשות על הזמן עד כמה שניתן, קבלת זמן אישי ולו לחמש דקות בכל פעם, כל אלה הם עניין של החלטה. כאשר מסכימה לקבל החלטה שמקדמת את הזוגיות, ושמה את יחסי הגומלין במרכז הבמה ולו מתוך שהילדים באופן טבעי הם צרכני זמן ומרחב, פותחת את השער הזה ראשית מתוך ראיית טובת המשפחה כולה, בתוכה ניתן בהחלט משקל ראוי מבחינת טובת הילדים.
זוגיות טובה, מספקת, כזו שמהווה מרכז יציב ומגובש, מבשילה מתוך תהליכים אלה של התרחקות והתקרבות. שרביט ההנהגה בידייך, על פני לגזור את גזרותייך - הניחי נסיבות מתאימות לקירבה, חברות, שותפות, תמימות ואמון עם בן זוגך.
במובנים רבים, יסוד הזוג במשפחה הוא המפתח לבריאות כל בני המשפחה.
עשי שלום עם אהובך - שותפך למעשה הבריאה.
נהרות של עונג - בשערייך.
<שלם>