על ידי בשמת_א* » 10 אפריל 2002, 18:20
כרמית, את פשוט לא מכירה את המחקר. דווקא יש הרבה נתונים, במיוחד מהמאה ה-18 והלאה (שאז יש לנו כבר רישומים מאוד מדוייקים).
בעיקרון, תינוק לא יונק היה מת.
אצל מיניקות היה מת פי כמה מאשר אצל אמו (משהו כמו 50% תמותה לעומת פחות מ-10%).
לצערי, עקב הריוניותי, אין לי כוח להתחיל לפרט. אז אני מתנצלת מראש.
אם מתחשק לך, את יכולה לקרוא למשל את ספרה של אליזבת באדינטר, "וגם אהבה" שיצא ב-1985 בהוצאת "מעריב" בתרגום אביטל ענבר מצרפתית. זה קל, כי הספר בעברית. אבל הוא אזל וניתן להשגה רק בספריות.
שם יש קצת מידע מחקרי על הדברים שנתנו לתינוקות במקום חלב אם (כשהמינקת העדיפה להניק את התינוק שלה, ולתינוק הזר נתנה כל מיני תחליפים, שכמעט תמיד הרגו את התינוק - בדרך כלל בהתכווצויות מעיים קשות ובעינויים), נתונים מספריים על התמותה של תינוקות הגדלים אצל אמם ויונקים ממנה, לעומת תינוקות הנשלחים למינקת (יש נתונים מספריים מדוייקים כבר במאה ה-18, ואולי לפני), ועוד ועוד. וזו רק דוגמא קטנה למחקר. קטנה מאוד, אפילו, כי זה לא מוקד המחקר שלה, זה רק דרך אגב בשביל להגיע לנקודה אחרת.
ורק להוסיף לדבריה של שגית, גם בארצות המפותחות, וביניהן ישראל, עדיין מתים תינוקות מאי-הנקה. חלקם תינוקות בריאים שנולדו במועד, והסיבה היא שילשולים והתייבשות שמובילים - כן, גם בעולם המערבי - למוות. ולא מעטים מהם - פגים, שעקב הפיגור הגדול של מחלקות פגים רבות בבתי חולים מערביים, אינם זוכים לקבל חלב-אם בכלל, ועל אחת כמה וכמה אינם זוכים לקבל הנקה מהשד. בעיית הישרדות זו של הפגים (הכוללת גם פגים שכן שורדים, אך עם מומים, כגון עיוורון, שאפשר היה למנוע באמצעות ההנקה) מועלמת הואיל והתמותה מיוחסת באופן סתמי לסיכוני הפגות.
האם לא פה באתר זה סיפרה לנו אחת האמהות הטריות (סליחה ששכחתי מי!) על היחס המשפיל והמזלזל שזכתה לו ממנהל הפגיה בביה"ח תל השומר כשניסתה להעניק טיפול קנגורו לפג שלה?
האם ידעתם שבימים אלה ממש (מידע עדכני לשבוע שעבר) עדיין מסרבים בביה"ח בטבריה (פורייה? מוכרח להיות פוריה) לתת לפגים חלב-אם, וזה כולל לא רק פסיביות ואוזלת יד לגבי אמהות לפגים שאין להן כל ידע ומודעות - אלא גם סירוב עקשני קטגורי לתת חלב אם לפג של אמא ששואבת ומתחננת שייתנו את החלב שלה לפג שלה??? כי "הם לא חושבים שזה טוב/חשוב"??? (הם לא חושבים? בשביל זה הם אמורים להתעדכן במחקר ולדעת את המקצוע שלהם, לא? ודרך אגב, המחקר בנושא הוא נורא נורא חדש - רק מ-1979 או לפני זה...).
ואגב, זה שאין בעיה לתת פה תמ"ל ושנדיר מאוד שתינוק יהודי ישראלי ימות מאי הנקה (אם כי לא נדיר שמתגלה תינוק שאינו יכול לעכל דבר מלבד חלב אם, ואז צריך "לעמוד על הראש" כדי לשחזר את ההנקה או להשיג תרומות חלב אם מעשרות מתנדבות) - לא אומרת שהתמ"ל טוב לתינוקות, ושמעבר להישארות בחיים הוא לא פוגע בבריאותם, במידה קטנה או גדולה.
ואגב, לא סתם הדגשתי "תינוק יהודי ישראלי", כי מאז שבנגב התחילו הבדווים לזנוח את ההנקה לטובת הבקבוק, עלתה שם התחלואה ותמותת התינוקות פלאים.
ואצל הפלשתינאים, כמה מטרים מאיתנו פה בארץ הזאת, תינוק לא יונק - סיכויי ההישרדות שלו מאוד קלושים במצב שבו אפילו למבוגרים אין אוכל, מים יש אחת לכמה ימים, העוצר מונע קניית פורמולה בזמן, וכן הלאה.
בכל מצב של פליטים - לתינוקות לא יונקים פשוט אין סיכוי. ראו המלחמה בבוסניה (מדינה אירופית שנחתה למצב של מדינת עולם שלישי בבת אחת).
כרמית, את פשוט לא מכירה את המחקר. דווקא יש הרבה נתונים, במיוחד מהמאה ה-18 והלאה (שאז יש לנו כבר רישומים מאוד מדוייקים).
בעיקרון, תינוק לא יונק היה מת.
אצל מיניקות היה מת פי כמה מאשר אצל אמו (משהו כמו 50% תמותה לעומת פחות מ-10%).
לצערי, עקב הריוניותי, אין לי כוח להתחיל לפרט. אז אני מתנצלת מראש.
אם מתחשק לך, את יכולה לקרוא למשל את ספרה של אליזבת באדינטר, "וגם אהבה" שיצא ב-1985 בהוצאת "מעריב" בתרגום אביטל ענבר מצרפתית. זה קל, כי הספר בעברית. אבל הוא אזל וניתן להשגה רק בספריות.
שם יש קצת מידע מחקרי על הדברים שנתנו לתינוקות במקום חלב אם (כשהמינקת העדיפה להניק את התינוק שלה, ולתינוק הזר נתנה כל מיני תחליפים, שכמעט תמיד הרגו את התינוק - בדרך כלל בהתכווצויות מעיים קשות ובעינויים), נתונים מספריים על התמותה של תינוקות הגדלים אצל אמם ויונקים ממנה, לעומת תינוקות הנשלחים למינקת (יש נתונים מספריים מדוייקים כבר במאה ה-18, ואולי לפני), ועוד ועוד. וזו רק דוגמא קטנה למחקר. קטנה מאוד, אפילו, כי זה לא מוקד המחקר שלה, זה רק דרך אגב בשביל להגיע לנקודה אחרת.
ורק להוסיף לדבריה של שגית, גם בארצות המפותחות, וביניהן ישראל, עדיין מתים תינוקות מאי-הנקה. חלקם תינוקות בריאים שנולדו במועד, והסיבה היא שילשולים והתייבשות שמובילים - כן, גם בעולם המערבי - למוות. ולא מעטים מהם - פגים, שעקב הפיגור הגדול של מחלקות פגים רבות בבתי חולים מערביים, אינם זוכים לקבל חלב-אם בכלל, ועל אחת כמה וכמה אינם זוכים לקבל הנקה מהשד. בעיית הישרדות זו של הפגים (הכוללת גם פגים שכן שורדים, אך עם מומים, כגון עיוורון, שאפשר היה למנוע באמצעות ההנקה) [b]מועלמת[/b] הואיל והתמותה מיוחסת באופן סתמי לסיכוני הפגות.
האם לא פה באתר זה סיפרה לנו אחת האמהות הטריות (סליחה ששכחתי מי!) על היחס המשפיל והמזלזל שזכתה לו ממנהל הפגיה בביה"ח תל השומר כשניסתה להעניק טיפול קנגורו לפג שלה?
האם ידעתם שבימים אלה ממש (מידע עדכני לשבוע שעבר) עדיין מסרבים בביה"ח בטבריה (פורייה? מוכרח להיות פוריה) לתת לפגים חלב-אם, וזה כולל לא רק פסיביות ואוזלת יד לגבי אמהות לפגים שאין להן כל ידע ומודעות - אלא גם סירוב עקשני קטגורי לתת חלב אם לפג של אמא ששואבת ומתחננת שייתנו את החלב שלה לפג שלה??? כי "הם לא חושבים שזה טוב/חשוב"??? (הם לא חושבים? בשביל זה הם אמורים להתעדכן במחקר ולדעת את המקצוע שלהם, לא? ודרך אגב, המחקר בנושא הוא נורא נורא חדש - רק מ-1979 או לפני זה...).
ואגב, זה שאין בעיה לתת פה תמ"ל ושנדיר מאוד שתינוק יהודי ישראלי ימות מאי הנקה (אם כי לא נדיר שמתגלה תינוק שאינו יכול לעכל דבר מלבד חלב אם, ואז צריך "לעמוד על הראש" כדי לשחזר את ההנקה או להשיג תרומות חלב אם מעשרות מתנדבות) - לא אומרת שהתמ"ל טוב לתינוקות, ושמעבר להישארות בחיים הוא לא פוגע בבריאותם, במידה קטנה או גדולה.
ואגב, לא סתם הדגשתי "תינוק יהודי ישראלי", כי מאז שבנגב התחילו הבדווים לזנוח את ההנקה לטובת הבקבוק, עלתה שם התחלואה ותמותת התינוקות פלאים.
ואצל הפלשתינאים, כמה מטרים מאיתנו פה בארץ הזאת, תינוק לא יונק - סיכויי ההישרדות שלו מאוד קלושים במצב שבו אפילו למבוגרים אין אוכל, מים יש אחת לכמה ימים, העוצר מונע קניית פורמולה בזמן, וכן הלאה.
בכל מצב של פליטים - לתינוקות לא יונקים פשוט אין סיכוי. ראו המלחמה בבוסניה (מדינה אירופית שנחתה למצב של מדינת עולם שלישי בבת אחת).