על ידי ניצן_אמ* » 16 מאי 2006, 13:01
תמר לומדת, קודם כל, המלצה חמה, קבלי מכרמית כל מה שיש לה לתת לך!
אני מקווה שבעוד חודש בערך תהיינה לי גם כמה תשובות בשבילך @}
חלק מהשאלות ששאלת, לדעתי, נוגעות הרבה להכנה שלפני הלידה ולא ללידה עצמה.
אני יכולה להגיד לך בקשר לבן הזוג וגם בקשר לעצמך ולתהליך שלך, שתשעה חודשים הם המון המון זמן.
בהתחלה בן הזוג שלי התלבט אם בכלל להיות בלידה, הוא הרגיש מאד לא בנוח עם זה. כיוון שלא הלחצתי אותו, כי מבחינתי גם הרעיון של לידה בסביבה נשית לגמרי היה מאד חיובי, הוא לאט לאט החליט שהוא רוצה להצטרף, בהתחלה מעבר לכתף. עכשיו מכל כיוון, אבל מחוץ למים, ונראה בלידה עצמה איך ירגיש ומה יקרה.
בהתחלה כל הנושא נורא לא עניין אותו והיה לו מאד לא מוכר. לאט לאט הוא למד באופן פאסיבי (שמע אותי, קרא דברים ששלחתי לו וכו')
והיום הוא מאמין גדול בהנקה, מזדעזע מכל מיני סיפורי לידות בית חולים וכו'. ממש תענוג...
בהתחלה הוא מאד חשש מרעיון לידת הבית, מסיבות "בטיחות" אח"כ הוא קרא וראה את היתרונות ואת החשיבות של זה לי ולילד.
בהמשך הוא נבהל מזה שאין ביטוח, אז ישבנו עם חברים (יקרים מאד, תודה ויש ואסנת) והוא שמע גם את עמדתו של גבר רציונאלי בעניין ולא רק את עמדתהּ של אשה... וכך הלאה. זו עבודה, זה תהליך, ויכולים להיות בו קשיים, פחדים ומתחים, אבל אפשר גם לגלות דברים יפהפיים על עצמך ועל זוגך ועל הזוגיות שלכם.
אשר לקשר ל"עולם האלטרנטיבי". למה את מתכוונת? לדעתי גם אצלי הוא לא מאד קיים...
יש לי וידוי, כמו שההריון שלי נראה (בחילות, בצקות, צרבות, תקצר היריעה, באמת) אז בטח לפי הרפואה הסינית, אני פקעת של חסימות אנרגטיות שחבלעלהזמן!
טוב, אני מודה שבהתחלה זה הלחיץ אותי, כמו גם המשפט המלבב
את יולדת כמו שאת חיה. אבל בחייך... לא מספיק הבחילות, אנחנו גם צריכות להרגיש שמשהו אצלנו תקוע?
לא הכל מתאים לכל אחד, העיקר שתרגישי טוב עם עצמך. יש לא מעט נשים (אני מכירה כמה) שילדו בבית בלי שום קשר לעולמות אלטרנטיביים כאלה ואחרים. פשוט מתוך האמונה בגופן ובצורך האבולוציוני של ילדן להגיע ולפגוש את העולם באופן מסויים,
באופן טבעי.
אם המיילדת (או מישהו) יציע לך הומאופטיה,
פרחי באך, דמיון מודרך, ועוד כדי להתמודד עם פחדים וכאבים, לכי עם זה, קראי, למדי, קחי מזה מה שטוב לך, כי אין, אין דבר אחד שמתאים לכולם...
(טוב, אולי מים
)
[po]תמר לומדת[/po], קודם כל, המלצה חמה, קבלי מכרמית כל מה שיש לה לתת לך! |L|
אני מקווה שבעוד חודש בערך תהיינה לי גם כמה תשובות בשבילך @}
חלק מהשאלות ששאלת, לדעתי, נוגעות הרבה להכנה שלפני הלידה ולא ללידה עצמה.
אני יכולה להגיד לך בקשר לבן הזוג וגם בקשר לעצמך ולתהליך שלך, שתשעה חודשים הם המון המון זמן.
בהתחלה בן הזוג שלי התלבט אם בכלל להיות בלידה, הוא הרגיש מאד לא בנוח עם זה. כיוון שלא הלחצתי אותו, כי מבחינתי גם הרעיון של לידה בסביבה נשית לגמרי היה מאד חיובי, הוא לאט לאט החליט שהוא רוצה להצטרף, בהתחלה מעבר לכתף. עכשיו מכל כיוון, אבל מחוץ למים, ונראה בלידה עצמה איך ירגיש ומה יקרה.
בהתחלה כל הנושא נורא לא עניין אותו והיה לו מאד לא מוכר. לאט לאט הוא למד באופן פאסיבי (שמע אותי, קרא דברים ששלחתי לו וכו')
והיום הוא מאמין גדול בהנקה, מזדעזע מכל מיני סיפורי לידות בית חולים וכו'. ממש תענוג...
בהתחלה הוא מאד חשש מרעיון לידת הבית, מסיבות "בטיחות" אח"כ הוא קרא וראה את היתרונות ואת החשיבות של זה לי ולילד.
בהמשך הוא נבהל מזה שאין ביטוח, אז ישבנו עם חברים (יקרים מאד, תודה ויש ואסנת) והוא שמע גם את עמדתו של גבר רציונאלי בעניין ולא רק את עמדתהּ של אשה... וכך הלאה. זו עבודה, זה תהליך, ויכולים להיות בו קשיים, פחדים ומתחים, אבל אפשר גם לגלות דברים יפהפיים על עצמך ועל זוגך ועל הזוגיות שלכם.
אשר לקשר ל"עולם האלטרנטיבי". למה את מתכוונת? לדעתי גם אצלי הוא לא מאד קיים...
יש לי וידוי, כמו שההריון שלי נראה (בחילות, בצקות, צרבות, תקצר היריעה, באמת) אז בטח לפי הרפואה הסינית, אני פקעת של חסימות אנרגטיות שחבלעלהזמן! :-D
טוב, אני מודה שבהתחלה זה הלחיץ אותי, כמו גם המשפט המלבב [po]את יולדת כמו שאת חיה[/po]. אבל בחייך... לא מספיק הבחילות, אנחנו גם צריכות להרגיש שמשהו אצלנו תקוע? [b]לא הכל מתאים לכל אחד[/b], העיקר שתרגישי טוב עם עצמך. יש לא מעט נשים (אני מכירה כמה) שילדו בבית בלי שום קשר לעולמות אלטרנטיביים כאלה ואחרים. פשוט מתוך האמונה בגופן ובצורך האבולוציוני של ילדן להגיע ולפגוש את העולם באופן מסויים, [po]באופן טבעי[/po].
אם המיילדת (או מישהו) יציע לך הומאופטיה, [po]פרחי באך[/po], דמיון מודרך, ועוד כדי להתמודד עם פחדים וכאבים, לכי עם זה, קראי, למדי, קחי מזה מה שטוב לך, כי אין, אין דבר אחד שמתאים לכולם...
(טוב, אולי מים :-))