לידה ראשונה בבית

[טרה_רוסה*]

תודה [-:

[טרה_רוסה*]

Tגב, אני מכירה עד לא מעט נשים שילדו לידה ראשונה בבית. זה לא כל כך נדיר.

[שיפון_1*]

איזה יופי, זה נשמע שאת רוקמת לך לידה נפלאה. את מזכירה לי נשכחות. המלצה חשובה לדעתי היא מכשיר הטנס- אני לא יודעת אם שמעת עליו, הוא פועל על ידי פולסים חשמליים שמעבירים זרמים לאיזור הגב, ומתעתעים במח ובכך מפחיתים את הכאב. מלבד החשיבות הפיזית שיש למכשיר הזה, יש לו משמעות רגשית בכך שהוא מעניק איזה שהיא שליטה בבוא הציר את לוחצת עליו ואז הדקירה הקבועה של הפולס החשמלי יוצרת מן אופוריה גופנית. אני נצמדתי למכשיר הזה כמקור מיים חיים.
חשוב לציין כי כשניסיתי את המכשיר טרם הלידה ממש שנאתי אותו- אז על תתפתי לפסול אותו מהר מדיי.
חוץ מזה אם יש לך בן זוג/מלווה , אני ממליצה לך לעשות איתו/ה עבודת תאום גופנית בעיקר בעמידה-לי זה מאוד היה חסר, עם בכיר ליבי, פשוט ניפנתי אותו כי לא היינו בתיאום, ואת הלידה עשיתי יחד עם המיילדת. בעלי הכין קפה.

[רוקדת_לאור_ירח*]

אני ממליצה לך לעשות איתו/ה עבודת תאום גופנית בעיקר בעמידה
את יכולה לפרט לגבי זה? אין לי כל כך מושג על מה את מדברת אבל אני אשמח לשמוע.
לגבי הטנס- טב שאת אומרת לי, כי תכננתי לוותר עליו, לא אוהבת כל כך מכשירים חשמליים, אבל אם זה ככה, אז אני בהחלט אשיג לי אחד.

[שיפון_1*]

בקריאה שנייה זה באמת נשמע קצת לא ברור.
אני כהכנה ללידה נעזרתי במדריכה לפי שיטת אלכסנדר. עמדת המוצא בשלב הלידה הראשון, לצורך התמודדות עם הצירים, היתה עמידה מול בן זוגי, כשהידים שלי על הכתפיים שלו וניעות מצד לצד. גם את התנועה הפשוטה הזו צריך לתרגל- אנחנו לא ממש תרגלנו ואישי היקר היה קצת נטוע במקום. ומה שלא התאים לי תוך כדי לידה פשוט הלך הצידה.נראה לי כי יש המון הנאה בלעבור את זה ביחד- אז כדאי לעשות איזה שהוא תיאום יחד אולי על ידי קורס של הכנה ללידה.

[אשכר_ש*]

נפתחה קומונה (פורום מצומצם) חדשה בנושא לידות בית. שם ניתן לדבר עם אנשים לפני לידה ביתית, נשים שילדו בבית וגם עם מיילדות על כל מה שיש בנושא לידות בית. תוספת קטנה וחמימה לאתר המקסים הזה.
communa.tapuz.co.il/homebirth

[שמרית*]

אנחנו ילדנו לפני שבוע בבית. לידה ראשונה ומופלאה. לא היה קל, קצת ארוך ומעייף אבל בכל רגע ורגע שמחנו שאנחנו בבית במקום שהוא שלנו והכי רגוע ונעים לנו שם! היינו עם ד"ר אבנר שפטן שהוא רופא ומיילד בית והוא היה מצוין עם נוכחות נעימה ועדינה והכי חשוב הוא נתן לנו המון מקום לביחד שלנו ולאינטימיות של הלידה. מי שמתלבטת לגבי לידה ראשונה בבית- אנחנו מאד ממליצים.למה לחכות? לעשות מה שמרגישים.

[יעלי_לה]

שמרית, אשמח אם תספרי בדף מיילדות בית איך היה ללדת עם מיילד להבדיל ממיילדת. לא היתה חסרה לך תמיכה נשית? האם הוא עזר לך להתמודד עם כאבי הצירים בדרך כלשהי? או כל מה שתרצי לספר, אם תרצי. אגב, פגשתי את אבנר ובהחלט התרשמתי ממנו מאווווד לטובה.

[תמר_לומדת*]

הריון ראשון, סוף חודש שלישי (בערך, משתדלים לא לספור כי זה עוד כל כך ארוך!) ומחשבות רציניות על לידת בית.
הדף הזה פשוט היה לי כל כך חשוב! תודה רבה, הוא מאד חיזק ועודד אותי.
עדיין, מאד אשמח לשמוע ולדבר עם מי שילדה לידה ראשונה בבית, לקבל קצת חיזוקים - הפחדים מהלא ידוע (ולא מהסיכונים) עדיין חזקים.
בנוסף, אם יש מי שמוכנה לנדב מידע על מיילדות באזור ירושלים ומודיעין (נראה לי שזה מה שרלוונטי לנו) נשמח, כי המידע בדף מיילדות בית קצת דל, לצערי.
בשני המקרים, אם מישהי לא רוצה לכתוב אבל מוכנה באופן אישי יותר, אשמח לקשר crazytamar at hotmail dot com
ל"ג בעומר שמח ותודה!

[אם_פי_3*]

אמנם לא לידה ראשונה כרונולוגית, אבל לידה ראשונה מעשית (לידה ראשונה קיסרי מתוכנן, ללא צירים) - ילדתי בבית. הבדל משמעותי מבחינת הגישה והלא-ידוע של אחרי הלידה (בכל זאת, ילד שלישי...) אבל לא מבחינת הלא-ידוע שבלידה עצמה.
אבל... מתקשה לענות על שאלות פתוחות כל כך. אשמח לפרט אם תשאלי שאלות יותר ספציפיות.

[תמר_לומדת*]

קודם כל, כרמית, תודה רבה על התגובה...
אם את מוכנה לשיחת טלפון, אודה מאד, וכמובן עוד יותר למפגש. אני קוראת המון סיפורי לידה, אבל רוצה קצת לדבר עם מישהי שעשתה את זה, ואין לי אף אחת בסביבה הקרובה שעשתה את זה (חוץ משכנה שעשתה את זה לפני עשרים שנה!! מעורר הערצה אך קצת רחוק לתמיכה רגשית)
אבל למשל:
איך מתמודדים עם הפחד מהכאב? אין לי (כמובן) שום דרך להעריך מה הולך להיות שם... ומה היכולות שלי לעמוד בכאב (למזלי לא נזקקתי בחיי לבדיקת כוח סבל אמיתית...)
מה עושים אם הבעל מפחד (לא מלידת הבית, מעצם התמיכה בי בלידה, מפחד שיהיה נרגש/לחוץ מדי)?
כמה משמעותי הקשר שלי לכל העולם האלטרנטיבי (כמעט לא קיים)?
האמת, עכשיו כשאני מסתכלת על זה אני רואה שחלק מן השאלות הן עדיין כלליות ולא נוגעות רק לעובדה שזו לידה ראשונה. אשמח לתשובות.

[אם_פי_3*]

בואי ל-יום עיון באופן טבעי 2006....

את יכולה ליצור איתי קשר אישי לפי הפרטים שבדף הבית שלי.

את יכולה גם למחוק את ההודעה הזאת אחרי שאת קוראת אותה.

[ניצן_אמ*]

תמר לומדת, קודם כל, המלצה חמה, קבלי מכרמית כל מה שיש לה לתת לך!
אני מקווה שבעוד חודש בערך תהיינה לי גם כמה תשובות בשבילך @}

חלק מהשאלות ששאלת, לדעתי, נוגעות הרבה להכנה שלפני הלידה ולא ללידה עצמה.
אני יכולה להגיד לך בקשר לבן הזוג וגם בקשר לעצמך ולתהליך שלך, שתשעה חודשים הם המון המון זמן.
בהתחלה בן הזוג שלי התלבט אם בכלל להיות בלידה, הוא הרגיש מאד לא בנוח עם זה. כיוון שלא הלחצתי אותו, כי מבחינתי גם הרעיון של לידה בסביבה נשית לגמרי היה מאד חיובי, הוא לאט לאט החליט שהוא רוצה להצטרף, בהתחלה מעבר לכתף. עכשיו מכל כיוון, אבל מחוץ למים, ונראה בלידה עצמה איך ירגיש ומה יקרה.
בהתחלה כל הנושא נורא לא עניין אותו והיה לו מאד לא מוכר. לאט לאט הוא למד באופן פאסיבי (שמע אותי, קרא דברים ששלחתי לו וכו')
והיום הוא מאמין גדול בהנקה, מזדעזע מכל מיני סיפורי לידות בית חולים וכו'. ממש תענוג...
בהתחלה הוא מאד חשש מרעיון לידת הבית, מסיבות "בטיחות" אח"כ הוא קרא וראה את היתרונות ואת החשיבות של זה לי ולילד.
בהמשך הוא נבהל מזה שאין ביטוח, אז ישבנו עם חברים (יקרים מאד, תודה ויש ואסנת) והוא שמע גם את עמדתו של גבר רציונאלי בעניין ולא רק את עמדתהּ של אשה... וכך הלאה. זו עבודה, זה תהליך, ויכולים להיות בו קשיים, פחדים ומתחים, אבל אפשר גם לגלות דברים יפהפיים על עצמך ועל זוגך ועל הזוגיות שלכם.

אשר לקשר ל"עולם האלטרנטיבי". למה את מתכוונת? לדעתי גם אצלי הוא לא מאד קיים...
יש לי וידוי, כמו שההריון שלי נראה (בחילות, בצקות, צרבות, תקצר היריעה, באמת) אז בטח לפי הרפואה הסינית, אני פקעת של חסימות אנרגטיות שחבלעלהזמן!
טוב, אני מודה שבהתחלה זה הלחיץ אותי, כמו גם המשפט המלבב את יולדת כמו שאת חיה. אבל בחייך... לא מספיק הבחילות, אנחנו גם צריכות להרגיש שמשהו אצלנו תקוע? לא הכל מתאים לכל אחד, העיקר שתרגישי טוב עם עצמך. יש לא מעט נשים (אני מכירה כמה) שילדו בבית בלי שום קשר לעולמות אלטרנטיביים כאלה ואחרים. פשוט מתוך האמונה בגופן ובצורך האבולוציוני של ילדן להגיע ולפגוש את העולם באופן מסויים, באופן טבעי.
אם המיילדת (או מישהו) יציע לך הומאופטיה, פרחי באך, דמיון מודרך, ועוד כדי להתמודד עם פחדים וכאבים, לכי עם זה, קראי, למדי, קחי מזה מה שטוב לך, כי אין, אין דבר אחד שמתאים לכולם...
(טוב, אולי מים )

[חוט_השני*]

תמר לומדת ,
ילדתי לידה ראשונה בבית לפני שנה וקצת, אשמח לדבר איתך, את יכולה לשלוח לי מספר טלפון ל gmail.com שטרודל yoav.shani

והמלצה חמה למיילדת באזורך - ענת תל אורן

[תמר_לומדת*]

תודה לכולן! אצור קשר

[תמר_לומדת*]

ניצן תודה רבה
דווקא האישלי הוא שהתחיל לדבר על לידה בבית. כך שמבחינה זו אני מכוסה. הקושי שלו הוא בנושא התמיכה בי באופן כללי בלידה - לא משנה איפה היא תהיה. ואני אצטרך תמיכה. יכול להיות שאני באמת אציע לו להשתחרר מהעניין, אם ירצה, ואדאג ליותר תמיכה נשית. יש לו חצי שנה להתעסק בזה...
אחרי שתלדי ותתאוששי, דווקא נראה לי שאשמח לדבר איתך. עד אז אני אהיה קרובה יותר ללידה עצמה (אפשהו בנובמבר, כנראה) והרבה יותר מוחלטת באשר למה שאני רוצה לעשות...

[גלינה_המכשפה_הצפונית*]

איך מתמודדים עם הפחד מהכאב? אין לי (כמובן) שום דרך להעריך מה הולך להיות שם... ומה היכולות שלי לעמוד בכאב (למזלי לא נזקקתי בחיי לבדיקת כוח סבל אמיתית...)
כל אחת מתמודדת עם הפחד אחרת. יש ספר מצוין באנגלית בו יש תרגילים איך להתמודד עם הפחד (מכאב אך לא רק). pd]Birthing from Within bbs 1[/po]/103-4642476-4035823?%5Fencoding=UTF8

חלק מללדת בבית זה לאמין בכל ליבך שלמרות שהלידה הולכת לכאוב מאוד, את בנויה להתמודד עם הכאב. הכאב הזה הוא לא כמו שום כאב אחר כלומר זה לא משנה עם פעם עברת איזשהן אירוע כואב כי הכאב הזה הוא טוב. אנחנו רגילים לחשוב על כאב כמשהו רע אבל הוא לא תמיד. לי עזר להסתכל על תקופת הצירים כפי שהם נקראים באנגלית " labor" (עבודה). תקופת הצירים הינה עבודה - עבודה מאוד קשה פיזית אבל בעלת ערך רב. אני מקווה שאני מסבירה באופן מספיק ברור.


מה עושים אם הבעל מפחד (לא מלידת הבית, מעצם התמיכה בי בלידה, מפחד שיהיה נרגש/לחוץ מדי)?
הוא הולך להתרגש וגם להיות לחוץ אבל הוא צריך למצוא את הדרך שלו להתמודד, את לא צריכה לדואג לו, לדעתי. יש לך מספיק לדאוג לעצמך.


כמה משמעותי הקשר שלי לכל העולם האלטרנטיבי (כמעט לא קיים)?
לא מששמעותי בעיני. כל מיני סוגים של אנשים יולדים בבית בשל כל מיני סיבות.

[פלוני_אלמונית*]

אני ילדתי לידה ראשונה ונהדרת בבית, אשמח לדבר איתך אם תרצי,
את יכולה ליצור קשר גם עם אליה דור כהן שמפעילה את ללדת בבית הקו החם
לילה טוב

[''צפונית''*]

האחרונה זו אני (-:

[פלוני_אלמוני*]

אולי כדאי להציץ בדף איך היתה הלידה.

[תמר_לומדת*]

תודה. ניסיתי ליצור קשר - כלומר שלחתי דוא"ל ל ללדת בבית _הקו החם אבל משום מה לא קיבלתי תשובה. אבל לא נורא, כי ברגע שהצגתי את הבקשה באופן אישי כאן קיבלתי מספיק תגובות... ומבטיחה להתקשר, ברגע שאאזור אומץ (אני כרגע בשלב ההמנעות מהתמודדות עם המחשבות, נראה לי שאני עד כדי כך מפוחדת )

[תמר_לומדת*]

והדף איך היתה הלידה מדהים! תודה רבה רבה גם לכותבת וגם להפניה. מפחיד מחד ומעצים מאידך.
נראה לי שאנסה לבוא מחר ליום עיון (לא אוכל לבוא לכולו, אבל לפחות למעגל על כאבים בלידה... ממש מולבש עליי)
מי יודע: צריך להרשם מראש או שאפשר להגיע ולהרשם שם?

[ורד_לב*]

לגבי בנזוגך- מכירה כ"כ הרבה גברים שחשבו שהם לא יוכלו להתמודד, או להיות שם עבור זוגתם בעת כואבת ומפחידה שכזו ועשו את זה בסוף כמו גדולים!!!
כמו שאמרת, יש לו עוד 6 חודשים לחשוב על זה. גם הוא יעבור תהליך.
וגם אני מציעה את עצמי להידברויות. 2 לידות בבית. ראשונה ושנייה

[פלוני_אלמוני*]

והדף איך היתה הלידה מדהים! תודה רבה רבה גם לכותבת וגם להפניה.
אין בעד מה...
פשוט הרגשתי שלא להפנות אותך לשם, יהיה ממש חלק מאותה קונספירציה...
כדאי לדעת שגם זו אפשרות... בצד הרבה אפשרויות נפלאות אחרות.
בהצלחה @}

[אשכר_ש*]

הי תמר,
ילדתי לפני 7 חודשים את בני הראשון בבית. לידה מדהימה. את מוזמנת לקרוא את סיפור הלידה: סיפור הלידה של יותם.
אם את רוצה ליצור קשר אישי, כתבי לי בדף הבית (ע"י לחיצה על השם שלי בירוק).

[טלי_מתכוננת_לביאת_המשיח*]

__לפני הלידה השלישית הבנתי שהלידה יכולה להיות חוויה. ואכן זו היתה חוויה. תאמינו או לא אבל הרגשתי את האלוקים איתי בחדר, ועד עכשיו כשאני נזכרת בלידה של הקטן שלי עולות לי דמעות בעיניים- ולא דמעות של פחד או כאב אלא של שמחה.
עכשיו אני יודעת שהלידה יכולה להיות משהו מדהים. לכן אני רוצה שזה יהיה בבית.__

לידה = ליד ה'...

[תמר_לומדת*]

טוב, חשבתי שהגיע הזמן לנצל את כל ההצעות הנדיבות לשיחה ותמיכה באשר ללידת בית,
כשהתינוק שלי חשב שהגיע הזמן לצאת.... כך, בשבוע 35, בבית חולים, נולד בני הבכור, יובל.
הלידה היתה כואבת, מהירה, ומבחינתי, חיובית, והתוצר נפלא
דרך אגב, בעלי (שהיו לי ולו הרבה חששות בעניין התמיכה בלידה) היה דולה מופלא!
תודה לכולן על התמיכה, התשובות, המחשבות והצעות העזרה.
אני עוברת לדפים אחרים, מתאימים יותר למצבי החדש (אני אמא!!)

[ההולכת_בדרכים*]

מזל טוב!

[חוט_השני*]

איזה עדכון מרגש
מזל טוב!!!

[תותים_עכשיו*]

רק לשתף במשהו שהצחיק אותי:
בעלי לשכנה הצמודה: "אנחנו הולכים ללדת בבית, אשתי הולכת לצעוק ואתם בטח תבהלו..."
השכנה: " אתה הולך להבהל!"
מה שנכון נכון...

[בהריון_בפעם_הראשונה*]

הגעתי לשבוע 40+5,ופתאום השתלטה עלי הידיעה שאני רוצה ללדת בבית,
מפחדת להגיע לבית חולים...
אני לא יודעת מה לעשות,האם יש מיילדת שתסכים לקבל אותי עכשיו?
אני מרגישה שאני זקוקה לתמיכה ועצה

[ר_ו_ת_ה*]

גם אני החלטתי על לידת בית ממש בסוף
(טוב, לא עד כדי כך בסוף- בשבוע 37-38 בערך)
התקשרתי לכמה מיילדות
ובסוף ילדתי בבית עם טובה קרני המקסימה והמאלפת
(שאותה בעצם הכי רציתי, ואכן בדרך נס היתה פנויה והסכימה)
עם זאת- זה לא היה הריון ראשון, אז אולי זה יכול להערים קשיים במציאת מיילדת בשלב כה מאוחר
נסי, תרימי טלפון לכמה מיילדות, תדברי. לא יזיק. אולי גם שיחה תתן לך יותר בהירות.
עם זאת- חייבת להעיר שחרדה מבית חולים היא לא סיבה כ"כ טובה (אני מתכוונת כסיבה בלעדית) ללדת בבית
אולי תנסי לחשוב מה את כן רוצה, ולא רק בתגובה למה לא.

[ללי_באדולינה*]

פשוט נסי. כנסי לאתר של אירגון אמה"י ותרימי טלפונים.
גם אני ילדתי עם טובה בבית
היא הייתה נפלאה, את יכולה לבדוק איתה אם תסכים לקבל אותך בשלב כזה או אולי להעזר בה לבירור של רצונות ואי-רצונות

[עפרה_שחר*]

ילדתי את נעמה בלידה ראשונה נהדרת בבית עם שרה'לה מעין- אילה. בריכה מתנפחת מהשכנים שילדו בה שבוע קודם (גם לידה ראשונה וגם עם שרה'לה). הייתי עם חברה שילדה לידה ראשונה ושניה בבית ונולדה בעצמה בבית- ומאז אני לא מפסיקה לשמוע סיפורי לידה ראשונה בבית טובים שעושים חשק לשניה גם. רבות מבאות (ובאי) הכנס שהשתתפתי בו ליולדות בית היו אחרי לידה ראשונה ועם חוויות מצוינות. תהני.

[סירופ_מייפל*]

אני לא יודעת מה לעשות,האם יש מיילדת שתסכים לקבל אותי עכשיו?
תנסי. כבר יש לך שמות של מיילדות שהיית רוצה לדבר איתן? תתקשרי ותדעי.
@}

[בהריון_בפעם_הראשונה*]

תודה לכל מי שכתבה לי,
האמת שכבר אתמול דיברתי עם מיילדת בית שבאופן עקרוני יכולה לילד אותי,
אבל... היום הייתי במעקב הריון "עודף" ואני עם הערכת משקל מאוד גבוהה
(מעל 4) וחוששים שאולי זו סכרת הריון,
בקיצור מלא תהפוכות נפשיות, בכלל לא יודעת מה לעשות עכשיו,אמרו לי שאם זו סכרת אצטרך ניתוח והבדיקות סוכר יהיו רק עוד כמה ימים,
חושבת אולי ללכת לדיקור על מנת לזרז את הלידה אבל מפחדת לזרז אם אכן יש לי סכרת.

מבולבלת עד עמקי נשמתי...

[קרוטונית_מהמרק_הגדול*]

והבדיקות סוכר יהיו רק עוד כמה ימים,
זה מה שאומרים לך בסוף שבוע 40?? ואם תתחיל לידה בלי בדיקות סוכר מה יעשו? (ניתוח על כל מקרה כי אולי היה יוצא סוכר גבוה??)
בכלל, מי זה "אמרו לי"?

בשלב הזה של ההריון מומלץ למצוא "סמכות" אחת ולדבוק בה, להתקשר אליה לקבל דעה שנייה על כל דבר וכולי. שלא כל טכנאי או"ס יקבע לך שרירותית איך ומתי תתרחש הלידה.
"סמכות" לא במובן שיגידו לך מה לעשות, אלא גורם מושכל שאת סומכת על ניסיונו ואתם רואים עין בעין לגבי הלידה שלך.

כשמיילדת הבית אמרה לי שאחרי שבוע מסוים כדאי שאקבל זירוז, קיבלתי את זה אחרת לגמרי מאשר לו הגינקולוג של מעקב ההריון היה אומר לי את זה (לא משנה שבסוף גם לא היה זירוז).

[קרוטונית_מהמרק_הגדול*]

בסוף שבוע 40??
את בעצם כבר בסוף 41.

[בהריון_בפעם_הראשונה*]

אני לא יודעת באיזו "סמכות" לדבוק,
אני בתחילת שבוע 41. התכוונתי שאני מפחדת שתתחיל לידה ואז במידה ויש סכרת,אז עקב גודל התינוק אצטרך להגיע לניתוח חירום, בגלל הבעיה של חלוקת השומן בתינוק עם סכרת.
ה"אמרו לי" זה הרופא התורן שהייתי אצלו היום, הרופאה שלי עובדת רק יום בשבוע שזה יום ראשון.

[קרוטונית_מהמרק_הגדול*]

ואם תתחיל לידה בלי בדיקות סוכר מה יעשו? (ניתוח על כל מקרה כי אולי היה יוצא סוכר גבוה??)

התכוונתי שאני מפחדת שתתחיל לידה ואז במידה ויש סכרת,אז עקב גודל התינוק אצטרך להגיע לניתוח חירום
כן, הבנתי. ואני התכוונתי, איך אומרים לך ש"בדיקה לוקחת כמה ימים" כשאת בדקה ה-90 לפני לידה.
מי שאומר דבר כזה, אם הוא באמת מתכוון אליו, היה צריך למצוא לך אופציה של בדיקת סוכר על המקום. לא מאמינה שאין כאלה.

אם את סומכת על הרופאה שלך, נסי להתקשר אליה - מן הסתם היא מקבלת במקומות אחרים בימות השבוע?
מצד שני, לעניין הזה כדאי לדבר עם מישהו שהוא מומחה למיילדות. אולי באחד המרכזים ללידה טבעית. נסי לשאול את אילה א (שעשתה "דוקטורט" בנושא הזה).

[אוד_ליה*]

ואני גם לא הייתי סומכת על רופא תורן, את לא יודעת מי הוא ואיך הוא. כבר יצא לי להיתקל ברופאים תורנים שדיברו שטויות והקפיצו על כל דבר קטן רק בשביל לא לקחת אחריות...

[בהריון_בפעם_הראשונה*]

כן גם אני לא ממש סומכת על הרופא התורן...
בינתיים הייתי אצל מיילדת בית בהערכת משקל ידנית חיצונית,
והיא העריכה לא יותר מ-3600...
מקווה בכל ליבי שהצדק עימה.

הצלחתי לקבל תור לבדיקת סוכר הזאת מחר, ואין לי מושג אם ללכת,
הרי על הערכת משקל של 3600 לא היו שולחים אותי.

כל כך לא רוצה להיות בבלבול הזה בתקופה הזאת,
מרגישה ענן בתוך הראש.

[טדליק_נהנאנע*]

גם לי בהריון העריכו שהבוציק גדול במיוחד. בשבוע 32 (נדמה לי, אולי לפני, אולי אחרי) אמרו שהוא כבר למעלה מ2.5 קילו.
חשדו שיש לי סכרת הריון. בדקנו ולא היתה.
הלחיצו אותי, אפילו אותי הצליחו לעורר משלוות התרדמת שלי.
בוציק נולד לקראת שבוע 39, 3.010 גר'.
הייתי אומרת, די קטן...
עכשיו הוא כבר נפיל, ולא ברור מנין הגנים הללו.
אבל נולד קטן למדי.
רופאים תורנים עושים מלאכת קודש, אבל טועים רבות. בייחוד בהערכות משקל של עוברים.

[אוד_ליה*]

אני הייתי בודקת סכרת, בשביל להיות רגועה (כי רוב הסיכויים שאם עד עכשיו לא הייתה, אז גם לא תהיה), ואם הכל בסדר עובר גדול לא מחייב שום בלאגן- אני את הבכור ילדתי טיפה מעל 4 קילו בלידה רגילה לגמרי, בבית חולים...

[בהריון_בפעם_הראשונה*]

באמת החלטתי לבדוק את הסכרת בשביל השקט,
סיימתי עם הבדיקה ומקווה לתוצאה שלילית...
תודה על תגובותיכן,
אני מרגישה הרבה יותר טוב עכשיו ומחכה ללידה טובה ונפלאה,
כנראה בבית היולדות הפעם.
(בעצם כבר סטיתי לחלוטין מנושא המקורי של הדף )

[מתולתלת*]

שלום לכל הבנות המקסימות.

אני חדשה כאן וראיתי שההודעה האחרונה היא מלפני שנה וחצי...
אני בהריון ראשון בשבוע 14 והיום, בזכות שיחה מפתיע עם חמתי החלטתי לחשוב ברצינות על לידת בית.
תמיד חשבתי שברגע שאני רק אזכיר את המילים "לידת בית" לדור הקודם אז תתחיל המהומה... אבל טעיתי.
דיברנו עם חמתי על אולטרסאונדים תכופים מידי והתערבויות רפואיות תכופות (היא נגד ), ואז אמרתי לה, "אם ככה אז מה אם בית חולים, מה תגידו אם אני ארצה ללדת בבית"
התשובה שלה הדהימה אותי:

"את תלדי איך שאת רוצה!!! איפה שאת רוצה!!! ואני אהיה שם בישבילך כדי לוודא שאת מקבלת כל מה שאת רוצה!!! ולא דוחקים בך לעשות מה שאת לא רוצה!!!"

אשה מדהימה חמתי (כמו אמא בישבילי, התמיכה שלה זה הכל בישבילי).

אז נכנסתי לכאן בעם המאה אולי... ורציתי לקבל המלצות על מיילדות כדי להתחיל לשפש ולברר דברים=-) אם זה עוזר אז אני מאזור אשקלון.

תודה מראש לכולם הריון קל ולידה קלה לכוווולנו.....

p.s:

תסלחו לי על שגיאות הכתיב, דיסלקציה =-(

[מתולתלת*]

ה- פ במקלדת נתקעת, כנראה המקלדת גם דיסלקטית =-)

"בעם=בפעם"
לשפש=לפשפש"

[שביל_החלב*]

יש דף בשם מיילדות בית נסי אולי לחפש שם.
בהצלחה.

[מתולתלת*]

תודה רבה על התשובה המהירה =-)

[מתעגלת*]

שלום לכולן,
אני בחודש שישי וכבר בהתחלה היתה בי ההחלטה ללדת בלידת בית, עם הזמן קראתי יותר והתוודעתי יותר- כך הגעתי גם לאתר הזה ומאז נשאבתי
אני גרה (לבד) בידרת חדר בתל אביב. דירה נעימה עם חצר ואני מרגישה מחוברת אליה למרות שלא הרבה זמן שם- פשוט כזו- מתבייתת מהר.
אני מאוד רוצה ללדת בבית, אך אילנה שמש לא מוכנה להגיע אלי- היא טוענת שלא תהיה פרטיות לא לי ולא לה במשך הלידה הראשונה הארוכה. ואכן- מיילדת, דולה , מלווה ואני יכול להיות אינטנסיבי בחדר אחד. שאי אפשר לפרוש להיות לבד. ענת אורן כן הסכימה להגיע אלי, אך הזהירה אותי שלא תהיה לי פרטיות.
ישנה גם אפשרות לנסוע ללדת בצימר אצל אילנה. אך יש לי חשש מהנסיעה של חצי שעה לפחות בזמן צירים.... וגם אולי זה מוציא קצת את העוקץ מלידת בית... אם אני לא ממש בבית...
מה אתן אומרות?

[ליבי*]

אי אפשר לדעת כמה פרטיות תרצי בלידה, אבל תמיד תוכלי לבקש מהדולה/חברה/מלווה/מיילדת לצאת החוצה לאנשהו, שווה לדבר על זה לפני, עוד בהכנות לקראת (עכשיו? )

מה חשוב לך בלידת בית?
אולי אם תבררי את זה לעצמך בקול (פה זה אחלה מקום ) תוכלי לראות מה מדוייק לך יותר

[-*]

ועוד משהו חשוב הוא לבדוק איזו מיילדת מתאימה לך יותר.
לפי מה שקראתי יש לאילנה ולענת גישות שונה לתפקיד המיילדת ולכן הייתי ממליצה לך לפגוש את שתיהן.

[מתעגלת*]

היי ליבי. תודה
מה שהכי חשוב לי זה בעצם שחווית הלידה לא תילקח ממני. חשוב לי להיות בסביבה תומכת ושייתנו לי לחוות את זה באופן שמתאים לי ושבא ממני.
לזוז לרקוד לצרוח להשתגע... הפחד מלידה בבית חולים נובע מההרגשה שהלידה תילקח ממני, שישכיבו אותי, יחברו אותי, יילדו אותי ...
אני יודעת שבגלל זה אני רוצה ללדת בבית ומוכנה אף להשקיע את הסכום הגדול הזה. בשביל שהחוויה תהיה קדושה לי ולתינוקת. צעד ראשון טהור בחיינו המשותפים.
עם זאת אני יודעת כמה שהפרטיות חשובה לי. הצורך להיות עם עצמי ולו לכמה דקות... טוב אולי אוכל לעשות את זה באמבטיה או בחצר אם לא ירד גשם... בקיצור , כפי שאת רואה עדיין מתלבטת. חושבת שאפגש עם המיילדות באמת ואראה...

[אמא*]

זה מאד אישי. לי בשתי הלידות לא היה צורך בפרטיות, בנפרד מהמיילדת. מרגע שהמיילדת הגיעה היינו יחדיו כל הזמן למעט שהייתי באמבטיה ובשרותים.

[ליבי*]

אין ספק שלהיפגש עם המילדות זה צעד ראשון וחשוב מאוד (ואני רוצה להוסיף גם אחרי המפגש עם המיילדות לשאול נשים שילדו איתן מה נק' החוזק של המילדת איתה היא ילדה. נניח, אני ילדתי עם הילרי המקסימה, וכמה שהיא מקסימה - ככה היא "רפואית". ההפך הגמור מרונית קופליס (לדוגמה). שהיא מאוד רוח'ניקית ופחות "רפואית")
אל תשכחי לשבת עם עצמך ולהכין רשימה של שאלות והדגשים שחשובים לך (החל ממחיר ודרכי תשלום דרך תמיכה בלידה ועד ייעוץ הנקה)

לגבי חושת חוויית הלידה - אותה תוכלי להשיג גם בצימר לידה, גם בחדר טבעי באיזה בי"ח וגם בבית...כל אחת בוחרת את הדרך שמתאימה ומדוייקת לה


בלידה שלי לא חוויתי צורך מיוחד להיות לבד (הייתי בטוחה שאני אעיף את כולם), וכשכן - שמתי על עצמי סדין גדול כי זה ה שהרגיש לי נח (אחותי טענה שנראתי כמו רוח רפאים מרקדת ) וזה הספיק לי. הרגיש לי מתאים לאותו הרגע (אני כ"כ שמחה שאין תמונות מהלידה!)

[חלומות_מתגשמים*]

בלידה שלי לא חוויתי צורך מיוחד להיות לבד (הייתי בטוחה שאני אעיף את כולם), וכשכן - שמתי על עצמי סדין גדול כי זה ה שהרגיש לי נח (אחותי טענה שנראתי כמו רוח רפאים מרקדת ) וזה הספיק לי. הרגיש לי מתאים לאותו הרגע (אני כ"כ שמחה שאין תמונות מהלידה!)
ואני פשוט יצרתי פרטיות בערזת השיער שנפל לי על הפנים ולא נתתי לעף אחד להזיז לי אותו (ניסו כמה פעמים כי חשבו שבטח לא נוח לי עם כל השיער הרטוב על הפנים), הייתי בבריכה ושיער רטוב היה כמו וילון ומבחינתי לא היה שם אף אחד.

[ליבי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

מדהים איך שהצורך בפרטיות מתמקד בדבר אחד - למנוע ממני לראות את העולם
(אני בטוחה שמבחינה הורמונאלית יש לזה הסבר)

[מתעגלת*]

באמת מעניין , לוקחת את רעיון הסדין והשיער... חחח

[מתעגלת*]

שלום, שוב אני. הפעם קצת מטולטלת. עברתי התלבטות ארוכה שבסופה החלטתי ללדת בבית מתוך כח ואמונה בעצמי, בהריון ובטבע האנושי. אמנם אני לבד, ללא בן זוג, אמנם יש לי דירת חדר. אמנם זה יקר. ברגע שהבנתי שהמחסום שלי הוא רק הכסף ביטלתי אותו. אני מאמינה שכסף בא והולך ושהתינוקת תביא עמה אנרגיות חזקות וטובות שיאירו לשתינו את הדרך. הזכות ללדת אותה באופן הכי טבעי ואנושי, אינטימי ובטוח , טהור ורוחני, אצלי בבית, עולה על כל שיקול כלכלי.
היום הייתי אמורה להיפגש עם המיילדת, שהתקשרה אלי בבוקר ובשיחה שנפתחה ב"אני לא רוצה לרפות את ידייך...." ריפתה את ידיי לגמרי.
יש סיכוי גדול להעברה לבית חולים בלידה ראשונה, הפחדים שלך והעובדה שאת בלי בן זוג ישפיעו על אופן הלידה, ההוצאה הכספית תהיה גדולה מדי בשבילך וכן הלאה. זאת לפני שנפגשנו ויכלה להתרשם ממני. אני מאוד ממליצה לך ללדת בבית חולים. אמרה המיילדת...
נפגעתי מאוד. טולטלתי מאוד... האמונה בעצמי היא הדבר הכי חשוב לי כרגע, וממנה חשתי שהיא חושבת שאני איזה ילדה היפית עם פנטזיות לא הגיוניות...
היא אמרה שתסכים לילד אותי אם ארצה בכל אופן, אך כמובן שאם היא בעצמה כה חוששת זה לא בא בחשבון. כרגע נשארתי ללא מילדת (מבין המילדות שפועלות בתל אביב אחת פסלה אותי בשל גודל הדירה, אחת לא פנויה וזו השלישית ולדעתי האחרונה), ללא רוח במפרשים,עם פחדים חדשים שלא היו- שהלידה בבית אכן עלולה להשתבש כפי שאמרה וכועסת....

[גם_לקראת*]

יש סיכוי גדול להעברה לבית חולים בלידה ראשונה, הפחדים שלך והעובדה שאת בלי בן זוג ישפיעו על אופן הלידה, ההוצאה הכספית תהיה גדולה מדי בשבילך וכן הלאה.
אני בדיוק מתחילה חיפושים אחר מיילדת, אמנם אני עם בנזוג, אבל גם אצלי מדובר בלידה ראשונה, בבית קטן, בהוצאה כספית משמעותית ובפחדים שונים מן הסתם. ולא הבנתי את הטיעון של המיילדת הזו. נראה לי שכדאי לחפש עוד אחר מיילדת מתאימה. אולי ירושלמית תוכל ליילדך? זה לא עד כדי כך רחוק.
רשמית אנחנו מתחילים טלפוני בירור השבוע, אם יהיה לי משהו מעניין בנידון אוסיף כאן. (אני אגב זוכרת שקראתי איפשהו באחד הדפים כאן שיש מיילדות ותיקות שכבר פחות מתאים להן לקחת לידות ראשונות, בעיקר כי הן ארוכות יותר. אולי זו סיבה לא רשמית לאחד/ים מהסירוב? גם מוזר שבבוקר הפגישה היא פתאום גורמת לביטול. אני מבינה שלא נפגשתן..)
בהצלחה ואל תתייאשי, אני מאד מזדהה עם השיקול שלך וחושבת שלידת בית חשובה יותר מהחיסכון הכלכלי...

[גלי*]

אני בטוחה שתמצאי את המיילדת החכמה והמנוסה שתלך איתך!
אני ילדתי רק בבית, פעמיים, לפני הלידה הראשונה פגשתי שלוש מיילדות את שמצאתי את המיילדת הנכונה בשבילי.
לא חשבתי ללדת בבית חולים וידעתי שיהיה בסדר גמור, וכך היה!
אם את יודעת שהכל יהיה בסדר, גם אם יהיה קשה וייקח זמן, ואת סומכת על עצמך ועל גופך כמו שאת צריכה לסמוך - תימצא לך המיילדת הנכונה שתלך איתך על זה והכל יהיה מצויין!
אל תוותרי!
את עושה את הדבר הכי נכון בשבילך ובשביל התינוקת, והכל יהיה מעולה.
בהצלחה!

[קרן*]

מענין שאצלי לא היה לי צורך בפרטיות בשתי הלידות. הרגשתי הכי טבעי בעולם לעשות ולהרגיש מה שבא לי( בחיים דוקא אני להפך עם רוב האנשים). אני אוהבת את החופש הטבעי שאני מרגישה בלידה. אני אוהבת ללדת!

[קרן*]

ואני מאחלת לך לידה טובה וקלה(:

[ליבי*]

מתעגלת - יש דרך שאפשר ליצור איתך קשר באופן פרטי (מייל או משהו)?
אני רואה שהרבה דברים קופצים לי בראש, וממש בא לי לשתף אותך בהם

[מתעגלת*]

בנות - תודה! לקח לי את כל היום של בכי והרהורים אבל אני מרגישה שחזרתי לעצמי. ומעיון במה שכתבתן אני אף יותר משוכנעת ויציבה- שוב אני מאמינה (אולי באופן קצת אידילי) שגם אם היו שמים אותי לבד על חוף הים או בג'ונגל הייתי "מצליחה" ללדת. דווקא ממי שעוסקת במקצוע כל כך "חוץ ממסדי" הייתי מצפה להבין שלא דירה גדולה ולא צורת חיים קונבנציונלית הם המפתח ללידה טובה.

ליבי- אשמח מאוד תוכלי לכתוב לי בmoria קו תחתון segal בהוטמייל נקודה קום.

לא , כמובן שלא נפגשתי איתה. שוב- אני כרגע מאמינה שהפחדים שלה או חוסר המוטיבציה הם גורמי הסיכון בלידה איתה, ולא בא לי ליחצן את עצמי, להסביר שאני חזקה ומחוברת לעצמי, מודעת ולא בפנטזיות, שהאב תומך בלידת בית (ואגב- היה בהלם כשסיפרתי לו על השיחה איתה וכעס ונפגע ממש כמוני). וכן- היא מיילדת ותיקה ואחת הידועות בארץ...

עוד דבר שנזכרתי בו עכשיו מהשיחה איתה שהיא אומרת: כן- לדעתי תצטרכי ללכת לבית חולים ותצטרכי לקחת אפידורל (!!) לדעתי זה החלק הכי מזעזע בשיחה. לא רק מורידה ממני כל אמון שהיה לי בעצמי ביכולת ללדת באופן טבעי בבית ולעבור את זה עם כל הקושי, אלא גם גוזרת את גורלי- בלי להכיר אותי כלל, בלי אף שיחה איתי לפני כן- שלא אוכל לעמוד בכאבים ואצטרך לשבש את המהלך של לידה טבעית לגמרי. ועוד לשמוע את זה ממיילדת בית. עדיין כואב לי לחשוב על זה.

אני מנסה לברר על מיילדות נוספות ( מה אתן אומרות? להגיע לפגישה הבאה בג'יפ נוצץ ונעלי עקב? אולי יקבלו אותי יותר...? (-:))

[תמימה*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

מתעגלת חמודה, קודם כל, כל הכבוד לך שאת לא מוותרת והולכת עד הסוף עם התחושות שלך!
יש את האפשרות ללדת עם מיילדת לא מוסמכת שלוקחות הרבה פחות כסף ממילדות מוסמכות הבעיה שאחר כך יותר קשה לרשום את התינוק.
אני חושבת שמאד יעזור לך (ולכל אישה) להיות בקשר עם דולה שתיהיה שם בשבילך, להקשיב להכיל ולתמוך בזמן ההריון, הלידה ואחרי הלידה.
בהצלחה ובשעה טובה!

[רגע_לפני*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

שלום! לא יודעת מי נמצא כאן (כבר 2013..) ובהתחשב בכך שלא נשאר לי הרבה זמן עד הלידה (יש מחלוקת אם אני בשבוע 37 או 39)
לפחות אנסה את מזלי ואשתף:
אני בהריון ראשון- לקראת לידת בית. הלכתי בעקבות אחותי שכבר ילדה בבית לידה ראשונה והקלה לי מאוד על החיים...
אני יודעת שזה מה שטוב בשבילי ולא מסוגלת לחשוב על תסריט אחר. הייתי כבר בהכנה אצל המיילדת והיא ממש נותנת ביטחון שהכל יהיה בסדר
וזה חשוב לי מאוד. כיף לי לחשוב שאלד בבית ואני ממש מקווה שהלידה תושלם בבית בקלות (אם יש דבר כזה..) ובשמחה.
בשבוע האחרון התחילה לי פריחה מעצבנת בגוף שמקשה עליי לישון בלילות מרוב גירודים וממש "מכינה" אותי ללידה מצד אחד,
ומצד שני גורמת לי להתרכז רק בה ולא בקטנצ'יק/ית (אני לא יודעת אם זה בן או בת- עוד עניין לדבר עליו...). אני מפחדת שבמהלך הלידה
אסבול מגירודים במקום להתרכז בתהליך. למרות שבסה"כ אין תלונות וזו אחת התקופות המאושרות בחיי.
אני מרגישה שאני יודעת בערך מה זה לידה (בעיקר מספרים שקראתי ופגישה עם המיילדת)
אבל עדיין חסרה לי איזשהי הכנה נפשית, או אפילו פרקטית, אבל שמתייחסת לתחושות שעולות.
האם יצא לכן לסגור את הפינה הזו בפגישות הכנה עם המיילדת?
המיילדת שלי מקסימה ומקצועית מאוד אבל אני לא ממש רואה אותה בתור תומכת לידה או מישהי
שיכולה להכין אותי נפשית לכל הסיפור. אני מאוד מקווה שגם אם אלד ממש בימים הקרובים אצליח להסתדר בסופו של דבר
אבל נראה לי שחסרה לי השיחה הזו עם המישהי הזו שאחרי שמדברים איתה מתמלאים בכח ותחושה של מוכנות והשלמה.
האם ידוע לכן על מישהי כזו? היא יכולה להיות דולה או מיילדת, או סתם מישהי מקסימה עם ניסיון.
ניסיתי לחשוב על מישהי כזו שגרה באיזור שלי (באר שבע) או אפילו קצת יותר רחוק אבל אני לא מכירה.
אשמח לרעיונות. בינתיים אני בימים כאלה שבוכה מכל דבר (קצת בגלל הפריחה המטרידההה, קצת בגלל החשש מהלא נודע).
זו תופעה מוכרת לפני לידה או שזו רק אני?
איזה קטע,פתאום צצים לי כל החששות בתחומים שונים (הכאב, ההסתגלות לילד והטיפול בו, ההחלמה הפיזית, היחס שיהיה לי לתינוק,
הקשר עם הבעל אחרי הלידה ועוד כל מיני)
נכון שיהיה טוב?

[פלונית*]

נכון שיהיה טוב?
ברור
לגבי הגירוד, חשוב שתשתפי את המיילדת. לעיתים יכול להיות סימפטום של משהו אחר.
בהכנה ללידה ראשונה בבית, הייתי מתמקדת לא רק בלידה, אלא בטיפול בתינוק אחרי הלידה.
להרחיב את הידע על הנקה, על מספר הפעמים של פיפי-קקי ביום וכד.
שיעבור בקלות ובנועם.

[הילה*]

הי, גם אני בהריון ראשון- לקראת לידת בית. הלכתי בעקבות אחותי שכבר ילדה בבית ...
אם היית גרה בצפון, ובשלב מוקדם יותר של ההריון, הייתי מציעה לך להצטרף לקורס הכנה ללידה ליולדות בית, שאחותי (שהיא גם מדריכת הכנה ללילדה וגם דולה), מעבירה בפברואר.
אבל כיוון שאת לא, אני יכולה להמליץ לך לדבר איתה, ואולי היא תוכל לעשות לך הכנה ממוקדת וקצרה בטלפון או בסקייפ. היא מקסימה, וגם מקצועית ועם הרבה ניסיון.
יש לה דף כאן באתר: נעמה סלע.
שתהיה לידה קלה וטובה.

[פלוני_אלמונית*]

שלום!
אני מתכננת ללדת בבית בבריכה. הכל כבר מוכן (אני בשבוע 37). אנחנו גרים בת"א בקומה 2 בבניין מאוד ישן ולא משופץ.. ע"פ מיטב הבנתי הבריכה עם המיים יחד תשקול 600 קילו ומשקל זה עלול לגרום לרצפה לשקוע או לקרוס. בן זוגי מוטרד מהאופציה הזו.. האם מישהי מכירה את הסוגייה? אשמח לעצה והכוונה.

[פלוני_אלמונית*]

שלום לכולם.
זהו ההריון הראשון שלי ואני מאוד רוצה ללדת בבית ואף נפגשתי עם מיילדת שמאוד מצאה חן בעניי.
אך בשל העניין של הדמי לידה שמקבלים בבית חולים אני מתלבטת ,אני יודעת שאפשר ללכת אחרי הלידה לבית החולים ולהתאשפז שם ,אך האם לידת הבית שווה את כול הטירטור הזה,במיוחד לאור העובדה שקיימים היום בבתי החולים חדרי לידה טבעית.
אני ממש רוצה ללידת בבית ומצד שלי חשוב לי לקבל את דמי הלידה.
אשמח לשמוע מבנות פה שילדו בלידת בית,האם הן נסעו אחר כך לבית החולים על מנת לקבל את דמי הלידה והאם הם היו צריכות להתאשפז בבית חולים למשך 12 שעות.
תודה לעונות.

[גורה*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

שלום
אני מתכננת לידה ראשונה בבית
יש לי נרקולפסיה (לא לוקחת תרופות)
תהיתי האם למישהי יש נסיון עם זה?
תודה

[תמרוש_רוש]

כנראה שלא...
שיהיה בהצלחה, בכל מקרה!