על ידי רוח_על_המים* » 16 ינואר 2005, 12:13
חבצלת השרון - הדף הזה מרתק, פעם ראשונה שאני שומעת על האפשרות להבין את הגוף, הרציונאל של ההלכות, ולדעת לצפות למחזור. בתור מישהי עם מחזור ממש לא סדיר, וממש לא צפוי, (לכן אני בהריון עכשיו (-;) זה נשמע לי כמעט לא אפשרי, אבל זה נותן חשק לבדוק את הנושא כשיהיה רלוונטי.
תמיד הרגשתי בימים של המחזור, שאני רגישה למגע בימים אלה, ובטח שלא רוצה מגע מגבר (אבא, אחים, ובעיקר הבעל) גם אם זה רק מגע קל ללא שום רמיזות, טפיחה על השכם, או נגיעה במרפק, כך שלי זה מאוד הסתדר עם כל הנושא של טהרת המשפחה והרצון לריחוק.
אפשר רק לשאול על האוהל האדום לא קראתי את הספר. מי המחבר/ת? זה נכתב במקור בעברית?
עשיתם לי חשק לקרוא...[-:
ליאורה ו - היה לי עצוב לקרוא את הדברים שלך, גם אני התחנכתי בחינוך הדתי, לא הרגשתי שהחינוך לצניעות גרם לי להפסיק לאהוב את הגוף.
אני רואה את החינוך לצניעות דווקא כמשהו מאוד יפה ועדין (ואני הולכת עם מכנסיים). הצניעות זה משהו הרבה יותר כולל, מאורך השרוולים.
צניעות בדיבור, צניעות בסגנון החיים, צניעות במעשים, לכן גם הבגדים והלבוש והיחס לגוף צריך להיות כזה. לכל דבר יש את הזמן והמקום המתאים.
הלבוש צריך להיות כזה שלא מושך תשומת לב, ולא בולט, כחלק של גישה רחבה הרבה יותר.
לכן אני לובשת גם מכנסיים, כי אני לא חושבת שזה עניין של אורך, אלא של מה בולט. אפשר להיות מכוסה מכף רגל ועד ראש, ללבוש חצאית ארוכה וגרביונים בשיא חום הקייץ, ועדיין הבגד יכול לשבת בצורה כזאת שמושך המון מבטים ותשומת לב, בגדר מכסה טפח ומגלה טפחיים, זאת לאו דווקא צניעות (לפחות בעיניי) ואפשר להתלבש בצורה יפה, אך לא כזאת שצועקת שימו לב אני כאן .
יש בגדים ולבוש, שפשוט נראים לי זולים וצועקים מיניות! מיניות זה דבר יפה ואינטימי. ביני לבין בעלי, לא ביני ובין כל הרחוב.
אני חושבת שהיחס של ההלכה, או של רוח ההלכה לאשה הוא מאוד אוהב ועדין, דווקא משום שיש את ההכוונות לא למשוך ולא לבלוט. אני יכולה לאהוב את הגוף שלי גם בלי לנסות להתבלט, כי אהבת הגוף זה משהו פנימי, לא צריך אישורים מבחוץ, ועל כן אין צורך להתבלט.
אהבה לגוף ומשיכת תשומת לב ע"י הגוף , הם שני דברים שונים. זה מה שרציתי לומר, קצת נסחפתי.
ובקשר לחנך את הילדות לדעתי, כל עוד את מרגישה שצניעות גורמת לניכור ולניתוק מהגוף, ופוגע באהבה לגוף, את אולי מעבירה לבת שלך בדרך כלשהי, את אותו היחס.
אם תצליחי לראות בצורה שונה את עניין הצניעות, אם תרגישי שאת מתחברת לזה, עושה את זה כי זה מרגיש לך טוב, גם תשדרי לה יחס אחר.
(סליחה יצא ארוך, נסחפתי...)
חבצלת השרון - הדף הזה מרתק, פעם ראשונה שאני שומעת על האפשרות להבין את הגוף, הרציונאל של ההלכות, ולדעת לצפות למחזור. בתור מישהי עם מחזור ממש לא סדיר, וממש לא צפוי, (לכן אני בהריון עכשיו (-;) זה נשמע לי כמעט לא אפשרי, אבל זה נותן חשק לבדוק את הנושא כשיהיה רלוונטי.
תמיד הרגשתי בימים של המחזור, שאני רגישה למגע בימים אלה, ובטח שלא רוצה מגע מגבר (אבא, אחים, ובעיקר הבעל) גם אם זה רק מגע קל ללא שום רמיזות, טפיחה על השכם, או נגיעה במרפק, כך שלי זה מאוד הסתדר עם כל הנושא של טהרת המשפחה והרצון לריחוק.
אפשר רק לשאול על האוהל האדום לא קראתי את הספר. מי המחבר/ת? זה נכתב במקור בעברית?
עשיתם לי חשק לקרוא...[-:
ליאורה ו - היה לי עצוב לקרוא את הדברים שלך, גם אני התחנכתי בחינוך הדתי, לא הרגשתי שהחינוך לצניעות גרם לי להפסיק לאהוב את הגוף.
אני רואה את החינוך לצניעות דווקא כמשהו מאוד יפה ועדין (ואני הולכת עם מכנסיים). הצניעות זה משהו הרבה יותר כולל, מאורך השרוולים.
צניעות בדיבור, צניעות בסגנון החיים, צניעות במעשים, לכן גם הבגדים והלבוש והיחס לגוף צריך להיות כזה. לכל דבר יש את הזמן והמקום המתאים.
הלבוש צריך להיות כזה שלא מושך תשומת לב, ולא בולט, כחלק של גישה רחבה הרבה יותר.
לכן אני לובשת גם מכנסיים, כי אני לא חושבת שזה עניין של אורך, אלא של מה בולט. אפשר להיות מכוסה מכף רגל ועד ראש, ללבוש חצאית ארוכה וגרביונים בשיא חום הקייץ, ועדיין הבגד יכול לשבת בצורה כזאת שמושך המון מבטים ותשומת לב, בגדר מכסה טפח ומגלה טפחיים, זאת לאו דווקא צניעות (לפחות בעיניי) ואפשר להתלבש בצורה יפה, אך לא כזאת שצועקת [b]שימו לב אני כאן[/b] .
יש בגדים ולבוש, שפשוט נראים לי זולים וצועקים מיניות! מיניות זה דבר יפה ואינטימי. ביני לבין בעלי, לא ביני ובין כל הרחוב.
אני חושבת שהיחס של ההלכה, או של רוח ההלכה לאשה הוא מאוד אוהב ועדין, דווקא משום שיש את ההכוונות לא למשוך ולא לבלוט. אני יכולה לאהוב את הגוף שלי גם בלי לנסות להתבלט, כי אהבת הגוף זה משהו פנימי, לא צריך אישורים מבחוץ, ועל כן אין צורך להתבלט.
אהבה לגוף ומשיכת תשומת לב ע"י הגוף , הם שני דברים שונים. זה מה שרציתי לומר, קצת נסחפתי.
ובקשר לחנך את הילדות לדעתי, כל עוד את מרגישה שצניעות גורמת לניכור ולניתוק מהגוף, ופוגע באהבה לגוף, את אולי מעבירה לבת שלך בדרך כלשהי, את אותו היחס.
אם תצליחי לראות בצורה שונה את עניין הצניעות, אם תרגישי שאת מתחברת לזה, עושה את זה כי זה מרגיש לך טוב, גם תשדרי לה יחס אחר.
(סליחה יצא ארוך, נסחפתי...)