מיכל בז

שליחת תגובה

המציאות היא החלום האולטימטיבי
קוד אישור
הזן את הקוד בדיוק כפי שהוא מופיע. כל האותיות הן אותיות גדולות.
סמיילים
|יד1| |תינוק| |בלונים| |אוף| ;-) :-] |U| |נורה| |עוגה| |גזר| |אפרוח| 8-) :'( {@ :-) |L| :-D |H| ((-)) (()) |יש| |רעיון| {} |#| |>| |שקרן| >:( <:) |N| :-0 |תמר| :-S |מתנה| |<| :-( ZZZ :-| |*| :-/ :-P |עץ| |!| |-0 |Y| :-9 V :D :) ;) :( :o :shock: :? 8-) :lol: :x :P :oops: :cry: :evil: :twisted: :roll: :!: :?: :idea: :arrow: :| :mrgreen: :geek: :ugeek:

BBCode פעיל
[img] פעיל
[url] פעיל
סמיילים פעילים

צפיה מקדימה של הנושא
   

הרחב תצוגה צפיה מקדימה של הנושא: מיכל בז

מיכל בז

על ידי יולי_קו » 30 יוני 2021, 08:01

שלום מיכל,

שולחת לך חיבוק גדול.

שיהיה בשעה טובה ובקלות כמה שרק אפשר. הריון שלישי בגיל לא צעיר ועם שני ילדים זה אתגר לא פשוט, אבל גם הוא יגיע לסופו (מה שלא מבטיח שיהיה יותר קל, אבל באופן אחר).

מאחלת לך הרבה אושר.

דרך אגב, בקשר לשאלה שלי מלפני כמה שנים, אני מלמדת עברית, וזה נהדר.

מיכל בז

על ידי ציל_צול* » 29 נובמבר 2017, 19:47

נתקלתי בגריין ישן שלך שנראה לי ממש מתאים :-)
בזמן שהמטפלת דיברה אני עסקתי בפיתוח המיומנות החדשה שלי: חוסר שיפוט מוחלט של אמהות. כן. החלטתי שאני לא מתכוונת לשפוט אף אמא יותר לעולם כי גידול ילדים זה נורא נורא קשה

מיכל בז

על ידי גוונים* » 05 מרץ 2017, 21:41

מיכל,
אולי תוכלי לעזור לי.
אני מחפשת לבת דודה שלי יועצת הנקה טובה שתלווה אותה עכשיו בתהליך המעבר להנקה של הקטנטני שלה. היא צריכה להבין בפגים ומאוד חשוב שתהיה נחמדה ונעימה וסבלנית.
בתל אביב.
מכירה?

תודה!

מיכל בז

על ידי טנא_מלא_כוכבים* » 10 פברואר 2017, 17:39

בשעה טובה @}.

מיכל בז

על ידי יולי_קו » 08 פברואר 2017, 10:52

מזל טוב!
@} @} @}
בשבילך למדתי איך לעשות
|עוגה| |מתנה| |בלונים| |תינוק|

מיכל בז

על ידי תפילה_לאם* » 08 פברואר 2017, 09:36

מה, ילדת?
וואו! מזל טוב!
שתהיה התאוששות מוצלחת ונחיתה רכה! @}

מיכל בז

על ידי ניחוח אדמה אחרי הגשם » 07 פברואר 2017, 21:22

מזל טוב מיכל ושחף !!!! @}

מיכל בז

על ידי יולי_קו » 17 אוקטובר 2016, 09:07

שלום מיכל,

גם אני מעוניינת לדעת
_מה שלומך?
איך ההריון?_

אני רוצה לשאול עוד משהו: נכון שאת מלמדת עברית? בעיקר עולים חדשים?
אולי אפשר להתיעץ איתך איך ללמד?
אני מעוניינת ללמד עברית, וגם לימדתי בעבר הרחוק (בתקופה שלפני האמהות, יו כמה מים עברו בנהר!).
המשרה שעל הפרק היא הוראה קבוצת מבוגרים לרמת מתחילים לגמרי, בלי רקע בכלל, דוברי שפה לטינית ואולי גם אנגלית. חלקם יהודים וחלקם לא, במסגרת האוניברסיטה הבין-גילאית (כלומר לפי הבנתי אין קשר לתואר אקדמי).
אני לימדתי עברית קבוצות של ילדים יהודים בארה׳׳ב כמורה מחליפה, שיעורים פרטיים למבוגרים צעירים באירופה (גילאי 20-30), ושיעורים פרטיים בעברית לילדים דוברי עברית בישראל.
אני מלמדת כיום קבוצות של מבוגרים בגילאי 40-90 בעיקר תנועה ומגע.

אשמח לדעת על ספרים מומלצים לדעתך לכיוון למידת עברית מדוברת, ולכיוון יכולת קריאת טקסטים מודרנים, ועוד נקודות ורעיונות כאוות נפשך.
אפשר ורצוי להעתיק את ההודעה לדף שלי ולהמשיך שם בשביל לא להעמיס על הדף שלך.
אפשר גם להחליף מיילים וטלפונים אם יותר מתאים לך.

אני שולחת לך חיבוק גדול.

מיכל בז

על ידי גוונים* » 16 אוקטובר 2016, 21:32

מה שלומך?
איך ההריון?

מיכל בז

על ידי יעלי_לה » 23 אוגוסט 2016, 13:30

תודה.
הוא מאוד אהב אתכם. דיברנו עליכם רק איזה יומיים לפני

מיכל בז

על ידי ציל_צול* » 11 יוני 2016, 22:58

אולי זה?
כן, אלו הנתונים. תודה שטרחת ומצאת. מקווה שלא יגעת :-)
פשוט מהתקציר אי אפשר להבין עד הסוף מה היתה המניפולציה כי אפילו היא מתוקצרת.
מה שכן, כתוב בפירוש על ההגבלה הקלורית, מה שלא מעודד מאוד אבל צפוי :-)
משנה גם איזו טיפולי פוריות בודקים כי זה לא צפוי להשפיע במידה זהה על כל טיפול פוריות באשר הוא.

מיכל בז

על ידי אחת_מכאן* » 11 יוני 2016, 21:25

מיכל בז

על ידי ציל_צול* » 11 יוני 2016, 09:00

נתקלתי בידיעה עיתונאית על מחקר שנערך בבעלות שחלות פוליציסטיות.
לצערי ואכזבתי היה דיווח בלי שום הפנייה למחקר המקורי או מי ערך אותו. כנראה חשבו שחבל לבזבז על זה מילים.
אבל המסקנה שפורסמה (שעשויה להיות שונה מזו של המחקר עצמו, שימי לב) היא שיש קשר הדוק ומוכח בין ירידה במשקל ופריון בבעלות שחלות פוליציסטיות.
הממצאים שדיווחו עליהם היו מרשימים, גם אם חסרים מאוד. חילקו יותר מ 300 נשים לשתי קבוצות. קבוצה אחת החלה בטיפולי פוריות והשנייה עשתה קודם דיאטה שהתמקדה בתנועה ותזונה נכונה (מה שזה לא יהיה... לכי תדעי, אבל זה גרם לירידה במשקל).
שיעורי הביוץ שלהן עלו בצורה משמעותית וכך גם שיעורי הלידות הבריאות.
מאוד חסר לי לדעת מה הן אכלו (כי זה לא משפיע רק על המשקל אלא גם על ההורמונים והפעילות שלהם) וכמה הן ירדו במשקל לפני שהיה לה השפעה על הפריון. אני עדיין מחפשת את המחקר עצמו.

רציתי לשים את זה בדף על שחלות פוליציסטיות לטובת מי שרוצה גם לחפש את המחקר אבל אז גיליתי שאין כזה דף.
אז אני שמה את זה אצלך בינתיים עד שנמצא מה לעשות בזה ואולי עד שאני אמצא את המחקר ואבדוק קצת יותר לעומק מה היה שם.

וכן, אני יודעת שאת יודעת מניסיון פרטי שלך, אבל מחקר, אם הוא טוב, שווה לא מעט...

מיכל בז

על ידי יולי_קו » 24 מאי 2016, 15:22

איזה כיף לראות אותך בדף חוכמות של ילדים .

מיכל בז

על ידי פלוני_אלמונית* » 18 מאי 2016, 13:25

איזה כיף לראות אותך בדף חוכמות של ילדים .

מיכל בז

על ידי לב_שומע* » 29 דצמבר 2015, 22:12

מיכל בז, נכנסת לפה כדי להשאיר לך חיוך, כי הדרך שבה את כותבת פשוט גורמת לי לחייך. (-:

מיכל בז

על ידי רק_מה* » 17 דצמבר 2015, 23:06

את נהדרת.
תודה.
אני קוראת, כל הזמן. לפעמים מגיחה אבל אני בתקופה בה נדמה לי שכל שורה שאנסח תיכתב כבר ממילא, והרבה שיש להגיד לא מתנסח. תקופה כזו, טובה דוקא.
(גם עמוסה בענייני חולין לעייפה.)
חדות העין יכולות גם לקלוט אותי בניק אמיתי יותר, מפעם לפעם :-)

מיכל בז

על ידי פלוני_אלמונית* » 06 דצמבר 2015, 13:25

מיכל
הזדהתי כל כך
זה קשה מקום חדש, זה לוקח זמן, זמן זמן. גם יוזמה וגם עשייה תמידית, אבל גם זמן, אי אפשר להמלט מזה. אני פשוט רואה את זה כל כך חזק. שעם הזמן דברים משתפרים, ושצריך עוד זמן לדברים אחרים.
אם זה מקומך ושם את הולכת לגור, אז קחי את הזמן, תרשי לעצמך. תני לדברים פשט להיות כך אפילו בלי להאיץ בהם, קצת, סבלנות. זה קשה,אבל יש לך את כל הזמן שבעולם ואת לא צריכה לרוץ לשום מקום.

(())
אורי

מיכל בז

על ידי ניחוח אדמה אחרי הגשם » 06 דצמבר 2015, 10:28

קוראת ומזדהה עם המון דברים...
תמשיכי לכתוב !
מאחלת בריאות לעלמה @}

מיכל בז

על ידי טנא_מלא_כוכבים* » 05 דצמבר 2015, 22:47

שלחתי לך מייל.
@}.

מיכל בז

על ידי בשמת_א* » 04 דצמבר 2015, 23:08

אם כי תוהה מתי יאללה בוא יעלה על המוקד

_לדעתי ממש לא. כנראה מרוב שנאה לקריטריונים (מזדהה! מזדהה!) לא קלטת שהכתיבה שלך לגמרי בצד הנכון שלהם.
כל דף שתפתחי יהיה מהסוג הנותן, לא הלוקח._

שיווי משקל זה מקום מהמם
גם אני מצטרפת. היתה תקופה שהייתי שם במפגשי לה לצ'ה. ובפרדס-חנה-כרכור יש כמה מקסימות (לאו דווקא אמהות לקטנטנים בחינוך ביתי, מה לעשות...).
וגם אני חושבת שלוקח זמן להכות שורשים ולמצוא את החברות המתאימות.
וגם אני מצטרפת להצעה של יונת פשוט לשאול - גם אני אישית מאלה שלא פוחדות להידבק כי אני מאמינה ש"הידבקות" במחלות קשורה יותר במערכת החיסונית שלנו מאשר בזה שנפגשנו עם מישהו חולה. עם זאת יש כאלה שהילדים שלהם רגישים במיוחד אז טוב לשאול.
(כל ילדותי נדבקתי מכל וירוס שעבר לידי, והיום אני יודעת שהאשמה היתה ב-3 דברים עיקריים: 1. כל פעם שחליתי נתנו לי תרופות והרסו לי את מערכת החיסון הטבעית. 2. אכלתי מוצרי חלב ולא ידעתי שאני אלרגית אליהם. 3. לא ידענו שמחלות הן הדרך של הגוף לצעוק לנו כשאנחנו לא יודעים להקשיב לו עוד בשלב שהוא מדבר יפה ובשקט P-: )

מיכל בז

על ידי חלוקית_נחל* » 04 דצמבר 2015, 21:20

מיכל,
סליחה שאני מתפרצת לדף..
פשוט התרגשתי לראות אצלך את דניאלה
מתגעגעת |L|

שיווי משקל זה מקום מהמם. הבנות שלי עדין מבקשות ללכת אליו מידי פעם...

בנוגע להשתלבויות.. ככול שאני מרגישה בנוח עם עצמי בתוך עצמי, ככה נוח לי גם בחוץ.
השייכות היא משהו ש(רק) אנחנו יכולות לתת לעצמנו @}

מיכל בז

על ידי קרן_שמש_מאוחרת* » 04 דצמבר 2015, 13:16

אני! אני רוצה להיות חברה שלך!
מיכל - רק רוצה להחרות להחזיק אחרי דניאלה - אני במדרשת בן גוריון וגם לי לקח את החמש שנים + שעברו מאז שהפכתי לאמא להרגיש בבית...
זה יבוא.
אם הייתי לידך הייתי מזמינה אותך לקפה.
נשיקות ושבת שלום!
@}
קרן

מיכל בז

על ידי אישה_במסע* » 04 דצמבר 2015, 11:07

לדעתי ממש לא. כנראה מרוב שנאה לקריטריונים לא קלטת שהכתיבה שלך לגמרי בצד הנכון שלהם.
<ערכתי את ההודעה שלי כדי למחוק את החלק של שנאת הקרטריונים>

מיכל בז

על ידי דניאלה* » 04 דצמבר 2015, 09:05

בפרדס חנה יש קבוצות פייסבוק של מפגשי חנב שעברו לוואטסאפ. לכאורה, אנחנו לא לבד. בפועל זה איכשהו רק מגביר את בדידות האם והפעוטה. אני לא באמת חברה של שאר האימהות ויותר מזה, לפעמים אני מרגישה כל כך משונה, כאילו התנוונה לי היכולת ליצור חברויות. נתקעה בעבר ואיננה עוד. הבדידות פה היא באמת משהו מיוחד לפעמים. בתל אביב יש לי משפחה, הייתה לי שכנה שיכולתי לקפוץ אליה בעת מצוקה ואמא שבאה לעיתים קרובות ממבשרת. פה יש לי... כלום בעצם. שבבי היכרויות, ניצוצות שלא ניצתים. והמון המון עבודה: ליצור, לתחזק, לחזר. ליזום פעילויות ולהילחם כל הזמן בתחושה העלובה הזאת, שאני סוחבת מילדות, שאף אחד בעולם לא באמת רוצה להיות חבר שלי. שאני סתם נגררת אחת.
הי מיכל.
אני לא יודעת למה נכנסתי לפה, דף בית של מישהי שאני מכירה היכרות וירטואלית שטחית, אבל עכשיו אני שמחה שנכנסתי.
מאוד מזדהה עם כל מה שתיארת ורק רוצה לתת מעט פרספקטיבה (ממש מעט).
להכות שורשים, זה לוקח זמן.
מאז שנולדו הילדות, גרנו ארבע שנים באזור אחד ואחר כך עברנו לאזור אחר,
ובכל פעם זה לקח בין שנתיים לארבע עד שממש הרגשתי שהנה, יש לי מיני-קהילה.
מצאתי את השתיים שלוש חברות שהן גם אמהות והילדים מסתדרים, מצאתי את המסגרות החינוכיות המתאימות,
יש לי איפה לקנות את זה ואל מי לפנות עם זה ואני מרגישה בבית - זה פשוט לוקח זמן.
אני בררנית, לא כל אמא יכולה להיות חברה שלי, ולא כל חברה יכולה להיות חברה טובה.
ואני מדייקת ומדייקת את עצמי עם השנים - מה שמצד אחד הופך את ההשתרשות לתהליך אטי וארוך יותר, אך מצד שני - חזק ונכון יותר.
וחוץ מזה - אני לא מאוד רחוקה ממך (בית חירות. בן זוגך הביא לי פעם בגדי היריון שלך, זוכרת?).
רציתי לשאול אם את מכירה את שיווי משקל בחרב לאת?
בדיוק חשבתי להתחיל ללכת לשם עם הקטנה.
הייתי עם האמצעית וזה היה כיף. אשמח לפגוש אותך שם

מיכל בז

על ידי יעלי_לה » 04 דצמבר 2015, 08:49

פה יש לי... כלום בעצם. שבבי היכרויות, ניצוצות שלא ניצתים. והמון המון עבודה: ליצור, לתחזק, לחזר. ליזום פעילויות ולהילחם כל הזמן בתחושה העלובה הזאת, שאני סוחבת מילדות, שאף אחד בעולם לא באמת רוצה להיות חבר שלי. שאני סתם נגררת אחת.
ככה הרגשתי כל השנה ומשהו הראשונות של האמהות שלי.
אני חושבת שאולי זה לא רק התנאים החברתיים הספציפיים אלא משהו קצת קיומי שבא עם שינוי הסטטוס, הזהות בעצם.
גם המעבר מהעיר הגדולה לעיר הקטנה (כמעט כתבתי כפר. אבל האמת שמכאן, פרח"כ כבר נראית לי כמו כרך) הוא שינוי בזהות.
קפצי אלינו לפעמים. גם יש פה מפגש חנ"ב כל שלישי (נשים מהממות אחת אחת).

לפתוח בלוג עכשיו נראה לי כמו חוצפה שלא תיאמן
לדעתי ממש לא. כנראה מרוב שנאה לקריטריונים (מזדהה! מזדהה!) לא קלטת שהכתיבה שלך לגמרי בצד הנכון שלהם.
כל דף שתפתחי יהיה מהסוג הנותן, לא הלוקח.

מיכל בז

על ידי פרח_בית* » 04 דצמבר 2015, 08:26

תתחדשו על הבית :)
אני קוראת לפעמים את יאללה בוא (כשזה לא גורם לי לבכות..) ומאוד מתרגשת ומתחברת.

והמון המון עבודה: ליצור, לתחזק, לחזר. ליזום פעילויות ולהילחם כל הזמן בתחושה העלובה הזאת, שאני סוחבת מילדות, שאף אחד בעולם לא באמת רוצה להיות חבר שלי. שאני סתם נגררת אחת.

מכירה את התחושה, זה מה שתמיד מפחיד אותי בשינויים גדולים (מעבר דירה, שינוי עבודה, התחלת לימודים). זה תמיד דורש המון כוחות נפש, מעייף ומציף אותי בתחושת חוסר ביטחון...
מה שאני מנסה לעשות במקרים כאלה זה להיזכר בתקופות שדברים הלכו בקלות, במקומות שלא הרגשתי בהם שאף אחד בעולם לא באמת רוצה להיות חבר שלי , ולנסות להבין מה היה אז שגרם לי להרגיש אהובה ומקובלת ע"י האנשים סביבי.
לרוב התשובות שאני נותנת לעצמי מתייחסות לגורמים חיצוניים (למשל - האנשים שם פשוט היו נחמדים, או שזאת הייתה מסגרת מאפשרת וכו'), אבל אני יודעת שאני אמורה לנסות למצוא גם גורמים פנימיים וכנראה זה יהיה יותר מועיל.. (למשל שהייתי אז מלאת אנרגיות, או שהרשיתי לעצמי לפתח שיחות חולין בקלילות. אבל באלה יותר קשה לי להאמין...)

מיכל בז

על ידי יונת_שרון* » 04 דצמבר 2015, 07:54

הפחד מהידבקות הוא קונבנציה חברתית שאין בכל מקום. מציעה פשוט להגיד לאנשים שהיא חולה ולשאול אותם אם הם מעדיפים לא להיפגש עד שהיא תבריא. יכול להיות שתפלי על כאלה שממש לא אכפת להם (כמוני, למשל).

מיכל בז

על ידי מיכל_בז* » 04 דצמבר 2015, 07:27

יש משהו בתקופת העריכות הזה שגורם לי להרגיש ממש דחוקה מבאופן. אני לא כל כך מבינה למה: אף אחד לא דחק אותי. (אם כי תוהה מתי יאללה בוא יעלה על המוקד ומכינה את עצמי כבר להגנה נחרצת על דפי אהובי.) אולי כל העלבון שלי ותחושת הדחיקות מתרכז פה כי הוא צריך מקום להתרכז בו , כי יש עלבון, יש בדידות, יש תחושת דחיקות וגם אותם אני לא לגמרי מצליחה להסביר.

אני לא יודעת איפה לכתוב, אז אני מתכנסת לפה. לפתוח בלוג עכשיו נראה לי כמו חוצפה שלא תיאמן, אבל יש לי דף, הוא נושא את שמי בגאון. יש לי קיום! יש לי קיום! איזו הקלה.

אז עברנו לפה. פה: פרדס חנה - כרכור. קנינו בית קטן וחמוד והבעל המוכשר של יעלי לה בנה לנו מטבח לבן וחדש ויפה. ריצפנו את הקומה התחתונה בפרקט וקנינו דברים. כרגיל קנינו המון דברים, שוב אנחנו טובעים בחפצים. שנינו מסתובבים בתחושת אנדרלמוסיה בלתי נגמרת: אני מריבוי חפצים, בנז מריבוי משימות. עלמה הולכת שלוש פעמים בשבוע למטפלת (חברה של תפילה לאם! ) ואני נוסעת לעבודה בנוה צדק במכונית, ברכבת ובאוטובוס. אני מקללת כשאני קמה בבוקר ומקללת כשאני חוזרת הביתה, תל אביב סתומה פקוקה ואיתה כל הארץ. אז התפטרתי, אני עוזבת אחרי שנגמר הקורס הזה בתחילת ינואר. וכמובן שמהרגע שהתפטרתי זה כבר לא נראה לי כל כך נורא והתלמידים מקסימים, הקולגות מעניינים ויש לי זמן לעצמי ברכבת. ומה, עכשיו אני אהיה עקרת בית? מה בדיוק אני אהיה?

בפרדס חנה יש קבוצות פייסבוק של מפגשי חנב שעברו לוואטסאפ. לכאורה, אנחנו לא לבד. בפועל זה איכשהו רק מגביר את בדידות האם והפעוטה. אני לא באמת חברה של שאר האימהות ויותר מזה, לפעמים אני מרגישה כל כך משונה, כאילו התנוונה לי היכולת ליצור חברויות. נתקעה בעבר ואיננה עוד. הבדידות פה היא באמת משהו מיוחד לפעמים. בתל אביב יש לי משפחה, הייתה לי שכנה שיכולתי לקפוץ אליה בעת מצוקה ואמא שבאה לעיתים קרובות ממבשרת. פה יש לי... כלום בעצם. שבבי היכרויות, ניצוצות שלא ניצתים. והמון המון עבודה: ליצור, לתחזק, לחזר. ליזום פעילויות ולהילחם כל הזמן בתחושה העלובה הזאת, שאני סוחבת מילדות, שאף אחד בעולם לא באמת רוצה להיות חבר שלי. שאני סתם נגררת אחת.

ועלמה חולה, פשוט כל הזמן. זה גם לא עוזר כי אז היא הופכת למידבקת והרי אין פחד גדול יותר מלהדביק או/ולהידבק מילדים אחרים. זאת גסות רוח שלא תיאמן וחוסר התחשבות לא נורמלי. אז רוב הזמן אנחנו מבודדות, מזל שהיא כזאת תענוגית הקטנה הזאת. כזאת אור קטן וכל כך (אלוהים ישמור עד כמה) מתוקה. היא רק הולכת ומתמתקת, צועקת עליי: מא! קה! תודה! (אימא קחי תודה!) הכול בסימני קריאה, הכול בפקודות. דיקטטורית קטנה ומתוקה.

מיכל בז

על ידי יעלי_לה » 25 נובמבר 2015, 16:55

שלחתי לך מייל :-)

מיכל בז

על ידי אמא_ללי* » 09 אוקטובר 2015, 11:36

החלמה מהירה לעלמה וכוחות בשבילך.... זה כל כך קשה כשהם חולים {@

מיכל בז

על ידי אמא_ללי* » 06 אוקטובר 2015, 16:55

הי מיכל, שלחתי לך מייל לפני כשבוע. האם הגיע? (אל תרגישי מחויבת לענות על המייל עצמו, רק רוצה לוודא שקיבלת...)
הלה

מיכל בז

על ידי רסיסים_של_אור* » 02 ספטמבר 2015, 16:55

מה שלומך ? {@

מיכל בז

על ידי אמא_לתאומים* » 01 ספטמבר 2015, 22:17

היי מיכל, תודה על ההמלצה על המוטיליום, אבל בשיחה איתי אמרת ששאבת חודשיים וחצי - אז זה נגמר מתישהו גם עם המוטיליום :-( ?
או מה?
(אני רוצה להתקשר אלייך בהזדמנות להתייעץ לגבי הריפלוקס ולהגיד תודה על הבגדים שעזרו מאוד, היו שם כמה דברים מאוד נוחים ונעימים כמו שאני אוהבת לקטנים. אני אתקשר אחרי שתתארגנו קצת, בטוחה שיש לך המון על הראש :-) )

מיכל בז

על ידי יולי_קו » 16 יולי 2015, 12:08

מיכל,
אני מרגישה שאני מלווה אותך כבר כמה שנים מרחוק.
רוצה לשתף אותך בלב שלי שנפתח אליך עוד ועוד.
הנה עלמה כבר כמעט ילדה (תינוקת גדולה), ודברים שהיו בלתי נסבלים ונצחיים כבר פשוט לא כאן יותר.
אני שולחת לך חיבוק גדול גדול עם האתגרים של עכשיו (הרגל, המעבר, הרשת התומכת...), וגם עומק נשימה ושלווה.

מיכל בז

על ידי רסיסים_של_אור* » 15 יולי 2015, 21:39

ואני אוהבת אותך ( בהמשך למה שכתבת אצל אורי...). (())

מיכל בז

על ידי יעלכו* » 10 יולי 2015, 20:37

הי מיכל, ראיתי את ההודעה שכתבת למיכל צמות על המעבר לכרכור.
אם תרצי אשמח לעזור לך, אנחנו מפרדס חנה :-)

את יכולה לכתוב לי ל- [email protected]

בכל מקרה, שיהיה מעבר נעים,
יעל

מיכל בז

על ידי אורי* » 02 יולי 2015, 12:31

+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+

יו מיכל
תרגישי טוב
באמת קשה שאסור לקום בכלל בכלל
אבל אולי עדיף מאשר מותר חלקית ואז כבר כולם מצפים שזהו את מתפקדת ולא עוזרים (כמו למשל נשים אחרי לידה שאמורות לחזור לתפקוד רגע אחרי שילדו). כשזה מוחלט זה מוחלט וזהו אין ציפיות לא את מעצמך ולא הסביבה. ואפילו עלמה יכולה להבין ולומדת את זה כמו שאת אומרת.
(())
בחלמה מהירה וטובה

(כבר סיימת לעבוד? השנה הסתיימה או שהפסקת באמצע בגלל הרגל?)
ובכלל,מתי אתם עוברים דירה?

מיכל בז

על ידי ניחוח אדמה אחרי הגשם » 02 יולי 2015, 09:47

היי מיכל, שולחת לך חיבוק גדול !
את נשמעת מתוסכלת במה שכתבת לפני כמה ימים, מקווה שאולי מאז המצב השתפר, שעלמה התרגלה יותר למצב החדש
אני בטוחה שהיא מרגישה את אהבתך העצומה גם אם את לא ניגשת להרים מיד
תשתדלי להנות מהמנוחות הלא צפויות האלו שלך כדי שכשתחזרי לזוז יהיה לך כח להיות פעילה ומדהימה
אה ולא יודעת אם זה סיפורי סבתא ואם זה מתאים לך תזונתית אבל כשהייתי קטנה ושברתי את היד אמא שלי נתנה לי תוסף סידן בצורה של קליפת ביצה טחונה (אחרי בישול)
זה נשמע יותר מגעיל ממה שזה היה... במיוחד שזה היה מעורבב בתוך פירה. והיד החלימה טוב !
@}

מיכל בז

על ידי מיכל_בז* » 30 יוני 2015, 14:19

תודה לכן, יקירותיי!
אכן לא קל בכלל, אפילו די עונש. לפעמים אני חשה עצמי קצת איובית, צדיק שנענש על לא עוול בכפו.
פיזית זה קשה מאוד ונפשית זה לא קל כי זה פוגע, כרגע, בקשר שלי עם עלמה. אמא הפכה לעציץ, במקום אמא שמרימה ישר ומנחמת, צריך להגיע אליה. זה קצת הפך את עולמה, אני חושבת.
מזל שיש לה אבא כזה: יציב וטוב ומסור כל כך.

אבל יש צדדים חיוביים: כל הזמן יש פה מישהו לעזור (כרגיל המשפחות האדירות שלנו מתגייסות), כך שפתאום יש לי המון המון זמן לקרוא, לראות סרטים, לכתוב. כשעלמה פה אני משתדלת להיות כל כולי שלה, אבל כשהיא ומטפליה הולכים לטייל אני לבד בבית. ועד עכשיו זה פשוט לא ממש קרה ופתאום זה קורה המון. ואני גם נחה לא מעט ועושה תכניות איך אני אהיה פעילה ומדהימה ברגע שאוכל לזוז.

אבל כן, זה מבאס מאוד מאוד. לפעמים אני חושבת שאני אשתגע כי אני מרגישה, בעיקר לפני השינה, כאילו הגבס חונק לי את הנשמה. איזה דבר משונה זה, להיות בגבס! אני מרגישה שהוא מונח על כל כולי, אבל אני משתדלת פשוט לא לחשוב על זה. זה מקרה שבו מנגנוני ההדחקה שלי יעילים וחכמים מאוד. והמרחק הזה מהתינוקת שלי... זה די קורע את הנשמה. אבל לאט לאט היא מתחילה להבין, החכמון הקטן, איך להיות איתי. ואנחנו מוצאות לנו את המשחקים שלנו.

ועכשיו זה רק עניין של זמן. עוד 10 ימים הד"ר כנראה ירשה לי לדרוך על הרגל וזה סיפור אחר לגמרי. ומהם 10 ימים? כלום בלום.

מיכל בז

על ידי אורי* » 29 יוני 2015, 10:34

+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+

מיכל שברה את הקרסול
אוי!
איפה כתבה את זה לא עקבתי

מיכל רפואה שלימה!!
לא קל בכלל עם תינוקת

מיכל בז

על ידי רסיסים_של_אור* » 28 יוני 2015, 20:14

אוי! הנקע שכתבת עליו הפך לשבר?!?!?! בטח נורא כואב ומחייב מנוחה מוחלטת של הרגל....
(())

מיכל בז

על ידי יעלי_לה » 28 יוני 2015, 20:06

רפואה שלמה! (())

(רסיסים, מיכל שברה את הקרסול)

מיכל בז

על ידי רסיסים_של_אור* » 28 יוני 2015, 12:40

מה קרה???

מיכל בז

על ידי ניחוח אדמה אחרי הגשם » 28 יוני 2015, 12:02

מיכל תרגישי טוב ! החלמה מהירה ומקווה שתמצאי את העזרה הטובה לך :)

מיכל בז

על ידי תפילה_לאם* » 28 יוני 2015, 00:31

מיכל,
רפואה שלמה!
שיעבור בקלות לך ולסובבים היקרים.

מיכל בז

על ידי אישה_במסע* » 27 יוני 2015, 15:43

((-)) רפואה שלמה!

מיכל בז

על ידי בשמת_א* » 27 יוני 2015, 09:16

אוי ואבוי ((-)) רפואה שלמה במהרה!

מיכל בז

על ידי פלוני_אלמונית* » 27 יוני 2015, 08:46

בריאות שלמה!

מיכל בז

על ידי ניחוח אדמה אחרי הגשם » 08 מאי 2015, 19:45

אההה אז בגלל זה ההודעות שלי נמחקו, חשבתי שהייתה בעיה אצלי
תודה רבה ! לא דחוף, מתי שתוכלי

מיכל בז

על ידי מיכל_בז* » 08 מאי 2015, 14:07

היי ניחוח, אתמול כתבתי לך הסבר והשרת כנראה בלע אותו. ברגע שאוכל אכתוב שוב.

מיכל בז

על ידי ניחוח אדמה אחרי הגשם » 08 מאי 2015, 12:02

היי מיכל @}
הבנתי שיש לך מנשא לופי טבעות, גם לי יש אותו יד שניה בלי הוראות שימוש
והאתר של לופי ירד מהאינטרנט משום מה, הספקתי ללמוד משם תנוחת ערסול
את יודעת איך עושים "רגלי צפרדע" ? אני מסתבכת עם זה קצת,
נעזרתי בהוראות שימוש של מנשא לופיקס שזה שכלול של הלופי אבל זה שונה ולא מסתדר לי
תודה !!!

מיכל בז

על ידי גוונים* » 27 אפריל 2015, 16:48

מיכל, אם בא לך ויש לך זמן תציצי בדף של ניחוח אדמה אחרי הגשם היא ילדה לא מזמן ומתמודדת עם דברים שנראה לי שאת (ואני) התמודדנו עם תחושות דומות אחרי הלידה (ועד היום?)
אולי יהיה לך מה לתרום
@}

מיכל בז

על ידי טלי_ב* » 26 מרץ 2015, 10:27

שלחתי @}

מיכל בז

על ידי טלי_ב* » 25 מרץ 2015, 14:07

הי מיכל,
אשמח לדבר / להתכתב איתך באיזשהו עניין פרטי.
אם את מוכנה, המייל שכתוב למעלה שפתחת לצרכי באופן - פעיל?

מיכל בז

על ידי ציל_צול* » 24 מרץ 2015, 11:16

וצילי, מה זה המסחר הזה? ועוד היום המעשים הטובים הבינלאומי (או משהו כזה)!?!
אה, נו, זה היה אתמול.
היום אני מעבירה בחינם.
איך אני בשבילך?

מיכל בז

על ידי פלוני_אלמונית* » 24 מרץ 2015, 10:01

+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+

זה נראה כמו נמלה! פלא שלא הבנת שזו את שוחה? :-) מצחיק מאוד. אהבתי.

מיכל בז

על ידי נוודית* » 24 מרץ 2015, 03:53

מצאתי! בעמוד 230.
אהה! ראיתי אותו אבל אכן לא קלטתי שהיא שוחה. לא קראתי את התיאור המלבב :)
איזה מגניב! תודה :)
זה נראה בדיוק! כמו שאני כשאני שוחה.
<מאמצת לי כחתימה לימים האלה>

תיקנתי את האיור למעלה.
וצילי, מה זה המסחר הזה? ועוד היום המעשים הטובים הבינלאומי (או משהו כזה)!?!

תמונה

מיכל בז

על ידי ציל_צול* » 23 מרץ 2015, 22:36

אני אחפש תכף ואשלח לך דרך צילי.
העברה דרך צילי זה בתעריף מיוחד. אולי כדאי לבדוק קודם שאת יכולה לעמוד בו. נגיד... סיבוב על עלמה.
רק אומרת. שלא תהיינה הפתעות אחר כך. אני זה כמו השוק השחור. קודם נותנת הרגשה שאפשר הכל ואחר כך גובה בריבית דריבית...

מיכל בז

על ידי מיכל_בז* » 23 מרץ 2015, 22:06

מצאתי! בעמוד 230.

מיכל בז

על ידי מיכל_בז* » 23 מרץ 2015, 22:03

אוף. לא מוצאת את הספר ולא מצליחה לפתוח אותו באייפד. אוף! גוגל לא עוזר...

(ברגע שתראי, תמחקי את הודעותינו {@} )

מיכל בז

על ידי מיכל_בז* » 23 מרץ 2015, 21:50

לא עובד לי האיור :(

אני אחפש תכף ואשלח לך דרך צילי.

מיכל בז

על ידי נוודית* » 23 מרץ 2015, 20:31

הי מיכל,

אחשוב לי על זמן ואדמיין את נוודית שוחה כמו באיורים של ג׳ודי ב״אבא ארך רגליים״
הצתת את דמיוני עם זה, והסתקרנתי. עברו המון שנים מאז שקראתי. מצאתי את הספר אני חושבת שזה ממש כולו. עברתי עליו, ולא מצאתי ג'ודי שוחה...

אבל מצאתי את האיור האדיר הזה, שאותו אפילו ממש זכרתי:
תמונה
לדעתי זו לגמרי צילי, למרות שחסרים התלתלים :)

תודה |אפרוח|
למחיקה אח"כ, בזמנך

מיכל בז

על ידי אנד_לוסיה* » 22 ינואר 2015, 00:14

טוב, את יודעת מה, שיניתי את דעתי. אני רוצה ואבקש להחזיר. האם עוד אפשר? ובאיזה מידה הוא?
תודה!

מיכל בז

על ידי אנד_לוסיה* » 04 ינואר 2015, 23:00

היי מיכל, אני מחפשת מתנה לאנשים לא נורא קרובים לי, אז לא נעים לי לומר שיצטרכו להחזיר אותה. תודה רבה בכל מקרה.

מיכל בז

על ידי אור* » 29 ספטמבר 2014, 12:54

היי מיכל, אחי שלח לך מייל בנוגע לבייבי סיטר. אבי: 0526020823. הוא זמין רוב שעות היום.
בהצלחה ושנה טובה.

מיכל בז

על ידי רוני* » 29 ספטמבר 2014, 12:37

+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+

שלום מיכל.
אשמח אם תצרי איתי קשר לגבי הבייביסיטר/מטפלת לקטנתך.
(כתבתי לך גם למייל שבראש הדף, אבל אני לא יודעת אם את קוראת אותו בקביעות).
אפס חמש ארבע, ארבע שש חמש, שמונה תשע תשע אפס. אם אני לא עונה (מה שקורה לרוב) אפשר לשלוח סמס עם טלפון/מייל ואחזור אליך.

מיכל בז

על ידי פלוני_אלמונית* » 27 ספטמבר 2014, 23:56

+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+

מיכל שלום שמי מירב ואני מלווה התפתחותית במצב כזה היתי ממליצה לך בנוסף לעזרה לנסות להשתמש במנשא בד ארוך שיספק לקטנטונת מגע תנועה מונוטוניות (חויות ריחמיות) וישחרר לך את הידיים בנוסף כדאי לך לקנות ערסל שגם מאוד מרגיעה אם את רוצה אשמח ליעץ לך הפלאפון שלי 0505694605
בהצלחה מירב

מיכל בז

על ידי מיני* » 21 ספטמבר 2014, 07:13

נו, הייתן אצל דובי? (אם מותר לשאול, כמובן)

מיכל בז

על ידי נמנ_מה* » 21 ספטמבר 2014, 02:04

המלצה למטפלת בקרניוסקורל-
לילך סבת-יש לה אתר באינטרנט. בת"א 03-644-8479
אני לא טופלתי אצלה-היא חברה,ועובדת הרבה עם תינוקות וילדים.
עירית

מיכל בז

על ידי בשמת_א* » 16 ספטמבר 2014, 16:30

באתי רק להגיד: אני שמתי בתוך גרב. בימות החום: גרב רק על רגל ימין, עם הפתק...

מיכל בז

על ידי תפילה_לאם* » 15 ספטמבר 2014, 00:01

כרגע בהפסקה עד מועד בלתי ידוע מהאייפק, אבל אשמח מאוד מאוד לתאם אתך מפגש בלי קשר.
רק שזה לא יהיה השבוע... (מחר נוסעים צפונה לניחום אבלים, ביום שלישי נפגשים לראשונה עם מי שאולי תהיה הפסיכולוגית של אנסטסיה וביום חמישי הבתמצווש.)

מיכל בז

על ידי גם_מיכל* » 14 ספטמבר 2014, 23:07

מיכל, לא יודעת לגבי רונית, אבל רואה שבינתיים קבעת עם דובי ודיברת עם עננים ו... מחזיקה לכן אצבעות!
<אצלינו, (בגיל קצת יותר מבוגר), כשקטנתי בכתה, הייתי שרה לה (יותר נכון מזייפת) והיא מיד היתה נרגעת. פעל כמו קסם ובעקביות.>

מיכל בז

על ידי מיכל_בז* » 14 ספטמבר 2014, 21:41

דיברתי איתה ואני כבר מרגישה מעודדת.
היא גם נתנה לי טיפ מוזהב להשכיב את הגוזל לישון בערסל. אולי זה יעבוד? זה יהיה גאוני אם כן. וכנראה שלא אצטרך לנסוע אליה.
איזה כיף שיש באופן ונשים אדירות שנותנות הצעות קונקרוטיות ולא רק אומרות לי שככה זה תינוקות.

תודה רבה לכן, לכולכן. אני מתה עליכן ואתן השבט הכי אדיר שיש.

מיכל בז

על ידי מיני* » 14 ספטמבר 2014, 21:14

איזה כיף שקבעת אצלו!
זה אכן לא שמי האמיתי, איך עלית על זה?! את יכולה להגיד לו שבת דודה של מאיה (שמי כשמך :) ) הפנתה אותך.
ראי, אני לדינה הגעתי אחרי שבכורתי לא הסכימה להכנס לכסא של האוטו בכלל (או כל כסא שהוא, או עגלה, או מנשא, או בכלל להיות קשורה/חסומה בדרך כלשהי).
ונסעתי עם ילדה צורחת עד לזכרון כי לא הייתה ברירה, ומאז - כבר שלושה ילדים אנחנו מכורים אליה והיא מכשפת הבית.
אז זה משתלם.
אבל דברי איתה, סיכוי גדול שלא תצטרכי לנסוע אליה בכלל.
והכי חשוב - חיבוק גדול. זה קשה מאד מאד להיות אמא, בטח לתינוקת ראשונה. כל יום זה משתפר בקצת ועוד מעט יהיה לך ממש ממש כיף, מבטיחה.

מיכל בז

על ידי קרן_שמש_מאוחרת* » 14 ספטמבר 2014, 21:04

עדי שאנן - נכון! מיכל! זה ממש לידך! שכחתי מזה.

מיכל בז

על ידי קול_פעמונים* » 14 ספטמבר 2014, 19:55

אייפק אצל עדי שאנן בקאנטרי ברמת אביב.

מיכל בז

על ידי מיכל_בז* » 14 ספטמבר 2014, 18:24

גם מיכל, התקשרתי והיא לא עונה.
מיני, דיברתי עם דובי והוא אמר שהוא ינסה למצוא לי מקום עוד השבוע. דרך אגב, הוא שאל מי המליץ עליו אבל הייתה לי תחושה עזה שמיני זה לא שמך האמיתי. הוא באמת נשמע חמוד.
בקשר לאייפק, לנסוע עד זכרון עם ילדה צורחת נשמע לי תענוג מפוקפק אבל אני אדבר עם דינה. אולי היא תוכל לבדוק בשבילי מרחוק אם בכלל יש טעם?
הילדה באמת באמת בוכה כל היום. היא סובלת ואני משתגעת.

מיכל בז

על ידי מיני* » 14 ספטמבר 2014, 07:27

הי מיכל
המלצה חמה חמה על דובי - הוא לא אוסתיאופט אבל כן מטפל בקרניו.
הוא מאלפי מנשה ויש לו קליניקה בצהלה (גם קרוב אלייך, יחסית).
הייתי אצלו עם התינוק שלי, אחרי המלצה מבת דודתי שהייתה אצלו עם התינוקת שלה.
הוא איש מקסים מקסים, עם גישה מכבדת מאד ולנו הטיפול מאד עזר.
לא הלכנו אליו בגלל ענייני הנקה, אבל אחרי הטיפול התינוק שלי (שהיה יונק מצטיין גם ככה) ינק אפילו טוב יותר!
דובי 0522506437
אגב, רציתי להגיב וכבר לא הייתי סגורה באיזה דף כדאי עם ריבוי הדפים שעוסקים בגוזי שלך :) - התינוק שלי (שלישי במספר) הוא הכי מאתגר שלי עד כה.
לא ישן יותר משעה ברצף גם בלילה, כשמתעורר לא חוזר לישון וכו' וכו'. יאוש. ואגב, הוא גם לא מסכים להיות במנשא ולו שנייה, כך שאני כל היום איתו על הידיים,
בדרך כלל מקפצת על כדור פיזיו (וזה כשיש עוד ילדים קצת יותר גדולים בבית, בחנ"ב...).
שילוב של קרניו יחד עם אייפק צמוד זה מה שמציל אותי. את מתחברת לאייפק? אנחנו מטופלים אצל עננים בקפה ותאמיני לי שאני חייבת לה את שפיותי.

מיכל בז

על ידי גם_מיכל* » 13 ספטמבר 2014, 23:15

אני ידעת! בגלל זה טרחתי ודגתי מתיבת ההודעות.

ראיתי שקיבלת המלצות גם על עדינה ניפו. לא בטוחה אם היא ממשיכה להגיע למרכז למתן טחפולים . בכל אופן, בזמן שהגבת, חיפשתי את המספר שלה שזכרתי שראיתי אי שם בדף הבית שלה : 0548122925

מיכל בז

על ידי מיכל_בז* » 13 ספטמבר 2014, 22:55

הו! נשמע נפלא כי אני בעצמי גם מרמת אביב! הידד!

מיכל בז

על ידי גם_מיכל* » 13 ספטמבר 2014, 22:54

לפני כמה חודשים קיבלתי המלצה חמה מאד, על רונית מרמת אביב לטיפולי קרניו סקרל. 0543090030
(בזכותך דגתי את השם והמספר מתיבת ההודעות. אולי סופסוף אקבע איתה גמני).

מיכל בז

על ידי חלוקית_נחל* » 13 ספטמבר 2014, 20:52

אמא של דגיגונת
מאזור רחובות..

מיכל בז

על ידי לב_שומע* » 12 ספטמבר 2014, 10:12

הי מיכל בז, כפר סבא רלבנטי לך? (לקרניו סקרל)

מיכל בז

על ידי רסיסים_של_אור* » 12 ספטמבר 2014, 09:40

אם תרצי אני יכולה לשלוח לך מייל של עדינה למייל שלך {@ וחוצמזה ראית שכתבתי לך על המנשא בדף ההוא של ההתיעצויות ? (())

מיכל בז

על ידי קרן_שמש_מאוחרת* » 12 ספטמבר 2014, 09:33

הי מיכל, עדינה ניפו המקסימה מטפלת נראה לי במרכז בקרניו סקראל (על הדרך, שווה לך גם לקבל מסאז' ממנה, יש לה ידיים מרפאות ונחוצות ביותר לנשים אחרי לידה!)
אני לא יודעת אם גם בתינוקות אבל שווה לדבר איתה כי היא בטוח יודעת.
את יכולה גם להתייעץ עם עננים בקפה (דינה דיאמנט).
שולחת לך חיבוקים ואיחולים לשבת שלום ומבורך.

מיכל בז

על ידי רסיסים_של_אור* » 09 ספטמבר 2014, 23:08

את בטח לא תאמיני לי, אבל לאורך היום, יש כל מיני דברים שאני עושה או מחליטה לגביהם ומרגישה ש: "עכשו אני עושה מיכל בז " {@

מיכל בז

על ידי גוונים* » 09 ספטמבר 2014, 19:12

הי מיכל,
המנשא שיש לי הוא גרסה משופרת של מנשא טליה, הוא נקרא מנשא ינקוט, הנה פרטים:
http://www.minsa.co.il/%D7%9E%D7%A0%D7% ... 1-1-1.html
מה שטוב בו זה שאפשר להקטין את הבסיס (לא יודעת איך לקרוא לזה, הרצועה שעליה מונח האגן) ואז זה מתאים גם לקטנטנים ולא צריכים לפסק להם את הרגליים יותר מהמצב הטבעי שלהם.
אני דיברתי עם טליה שעושה את המנשאים האלה והיא הסבירה לי הכל, זה האתר שלה: http://www.minsatalia.co.il/
אני חושבת שהתחלתי בגיל חודש (אולי זה היה 6 שבועות? כבר לא זוכרת... עכשיו פתאום נראה לי יותר הגיוני ש-6 שבועות) בכל אופן טליה אומרת שזה מתאים מלידה, תלוי כמובן גם בגודל של התינוק, הקטנטונת שלנו די גדולה וארוכה, היא גם שנאה את כל מנשאי הערסול ובמנשא הזה (בטן לבטן) מהתחלה הסכימה להיות. האמת שבהתחלה השתמשתי בו הרבה ואז היתה הפסקה ובדיוק בימים האחרונים חזרתי אליו ועכשיו הוא אפילו יותר נוח כי היא כבר גדולה יותר והראש שלה מציץ והיא יכולה לראות מה קורה (לפני כן, זה היה הדבר היחיד הבעייתי שהרצועה הסתירה לה את העולם וזה יכול היה לעצבן אותה אם היא היתה עירנית, אבל אולי אם הייתי קושרת יותר טוב ומדויק זה לא היה קורה, לא יודעת..)
אז היתרונות של המנשא: קל מאד לתפעול, גם ללבוש אותו וגם להוריד. מתאים לפיסוק גם של קטנטנים, האגן מוחזק ממש טוב (כמו ביאמו ולא כמו בבייבי ביורן, אם את מכירה)
החסרונות: אין? אולי רק הענין הזה עם הרצועה שמפריעה להם לראות עולם...
אגב, אני קושרת מקדימה (ככה הסבירה לי זאת שקניתי ממנה) ולא כמו שרואים בתמונה שצירפתי לך (שם זה בכלל טליה נראה לי...)

מיכל בז

על ידי תפילה_לאם* » 24 אוגוסט 2014, 11:31

מה דעתך לפנות למרכז ייעוץ ההנקה של ד"ר ליבוביץ באודים?

מיכל בז

על ידי אחת* » 24 אוגוסט 2014, 09:06

שלום מיכל ומזל טוב!
רציתי להמליץ לך לפנות טלפונית לדנה פריוולד, יועצת הנקה שהתנסתה בעצמה בנטילת מוטוליום, אני בטוחה שהיא תשמח לשתף מנסיונה.
אפשר למצוא בגוגל.
המון הצלחה בהמשך!

חזרה למעלה