על ידי זיו* » 22 מרץ 2012, 01:42
צוויל,[נ.ב. איך הוגים?]
בדבריך, אתה מזלזל באינטילגנציה ובאינטואיציה של רוב- רוב- רוב- רובנו [איני יודע כמה אחוזים מהיהודים מלים את ילדיהם]. אפילו הייתי אומר- מתנשא.
שאל את עצמך האם זה מגיע ממקום נקי- אמיתי של בירור וחיפוש, או ממקום של התגוננות/תוקפנות. את עצמך בלבד.
אני מרגיש צורך לומר לך שאני שמח לשמוע כל טענה שתביא אם היא תבוא ממקום של כבוד הדדי, נכונות לשמוע, שיח של שווים.
כתבת: אנחנו ממשיכים לשמר את מצוות הדת העתיקה שלנו וח"וח שנעמיד למבחן מרכיב כזה או אחר ממנה.
דע לך, שהמחשבה היהודית מקבילה למחשבה המדעית. מבחינה זו שהמחשבה אוספת נתונים, מקרים, אירועים, ובונה מכל המכלול שיטה- תיזה, מערכה שלימה. כל נתון חדש שיגיע לידינו, כל גילוי חדש- ייבחן לאור אותה תיזה. התיזה תמיד עומדת למבחן המציאות, ובשאלות הכי נוקבות קשות ועמוקות!
זה לא סתם שבמהלך ההסתוריה יצאו מאתנו כ"כ הרבה שיטות שלצערינו התרחקו: הנוצרים הראשונים, האיסיים, הקראים, הרפורמים והקונסרבטבים, כולם מעידים על כך שעבודת האלהים שלנו נמצאת בבחינה מתמדת. זה כמעט סיפור אהבה פה, כי הקשר שלנו לבורא באמת יש בו ניחוח רומנטי כזה של התחדשות מתמדת. [שלא יובן פה שאני מצדיק את אותם שיטות, איני מספיק בקי בהן על מנת לבאר ולבקר את מחלוקתם].
אתה חייב להבין ההבדל בינינו לבין העמים האחרים הוא תהומי ממש! שמיים וארץ. אצלנו היהדות מתחילה מהרציונאל ועוברת לרגש ולחוויה, הרציונאל מביא להכרות כאלה שכל האישיות 'נדלקת'.
בדתות השונות, הדת משרתת את הצרכים הנפשיים הדתיים של המאמין, ואני בכוונה משתמש במילה 'צרכים', כי המקום שאצלם נותנים לחוויה הדתית הוא מקום של 'צרכים'. הייתי אומר : האלהים בשרות האדם, [לפעמים, על כל יצריו הכי שפלים ותחתונים].
בתורת ישראל לעומת זאת, האלהים פנה אלינו, זה לא סיפורי המקרא, זה חי! הפניה של האלהים אלינו לא נגמרה אז, ביציאת מצרים. זה היה הפולס הגדול הראשון, אבל לאורך כל ההסתוריה שלנו העניין האלהי המשיך ללוות אותנו: תקופת התנ"ך- [אלפי נביאים], בית המקדש הראשון והשני, גלויות, הדומננטיות של היהודים בעולם, ועולה על הכל- השואה והקמת מדינת ישראל, מלחמת ישראל האחרונות!
שמע, צריך באמת לעצום עיניים חזק כדי להתעלם ממה שקורה לעם הזה, ולעניין האלהי שמלווה אותנו.
לכן, כמו שאמרתי בדברים הראשונים שלי, המילה היא באמת צו אלהי שמגיע אלינו רק אחרי שהאמונה המושכלת, המובנית [לא העיוורת-מטופשת] בבורא התבססה.
טוב, נסתפק בזה להפעם למרות שבאמת הייתי רוצה להמשיך להגיב, אבל מרגיש כבר שהעמסתי מספיק.
אוהב אתכם עם ישראל, אתכם ואת תביעת האמת שלכם!
ברכות לרוב וחודש טוב! זיו
צוויל,[נ.ב. איך הוגים?]
בדבריך, אתה מזלזל באינטילגנציה ובאינטואיציה של רוב- רוב- רוב- רובנו [איני יודע כמה אחוזים מהיהודים מלים את ילדיהם]. אפילו הייתי אומר- מתנשא.
שאל את עצמך האם זה מגיע ממקום נקי- אמיתי של בירור וחיפוש, או ממקום של התגוננות/תוקפנות. את עצמך בלבד.
אני מרגיש צורך לומר לך שאני שמח לשמוע כל טענה שתביא אם היא תבוא ממקום של כבוד הדדי, נכונות לשמוע, שיח של שווים.
כתבת: [u]אנחנו ממשיכים לשמר את מצוות הדת העתיקה שלנו וח"וח שנעמיד למבחן מרכיב כזה או אחר ממנה.[/u]
דע לך, שהמחשבה היהודית מקבילה למחשבה המדעית. מבחינה זו שהמחשבה אוספת נתונים, מקרים, אירועים, ובונה מכל המכלול שיטה- תיזה, מערכה שלימה. כל נתון חדש שיגיע לידינו, כל גילוי חדש- ייבחן לאור אותה תיזה. התיזה [b]תמיד[/b] עומדת למבחן המציאות, ובשאלות הכי נוקבות קשות ועמוקות!
זה לא סתם שבמהלך ההסתוריה יצאו מאתנו כ"כ הרבה שיטות שלצערינו התרחקו: הנוצרים הראשונים, האיסיים, הקראים, הרפורמים והקונסרבטבים, כולם מעידים על כך שעבודת האלהים שלנו נמצאת בבחינה מתמדת. זה כמעט סיפור אהבה פה, כי הקשר שלנו לבורא באמת יש בו ניחוח רומנטי כזה של התחדשות מתמדת. [שלא יובן פה שאני מצדיק את אותם שיטות, איני מספיק בקי בהן על מנת לבאר ולבקר את מחלוקתם].
אתה חייב להבין ההבדל בינינו לבין העמים האחרים הוא תהומי ממש! שמיים וארץ. אצלנו היהדות מתחילה מהרציונאל ועוברת לרגש ולחוויה, הרציונאל מביא להכרות כאלה שכל האישיות 'נדלקת'.
בדתות השונות, הדת משרתת את הצרכים הנפשיים הדתיים של המאמין, ואני בכוונה משתמש במילה 'צרכים', כי המקום שאצלם נותנים לחוויה הדתית הוא מקום של 'צרכים'. הייתי אומר : האלהים בשרות האדם, [לפעמים, על כל יצריו הכי שפלים ותחתונים].
בתורת ישראל לעומת זאת, האלהים פנה אלינו, זה לא סיפורי המקרא, זה חי! הפניה של האלהים אלינו לא נגמרה אז, ביציאת מצרים. זה היה הפולס הגדול הראשון, אבל לאורך כל ההסתוריה שלנו העניין האלהי המשיך ללוות אותנו: תקופת התנ"ך- [אלפי נביאים], בית המקדש הראשון והשני, גלויות, הדומננטיות של היהודים בעולם, ועולה על הכל- השואה והקמת מדינת ישראל, מלחמת ישראל האחרונות!
שמע, צריך באמת לעצום עיניים חזק כדי להתעלם ממה שקורה לעם הזה, ולעניין האלהי שמלווה אותנו.
לכן, כמו שאמרתי בדברים הראשונים שלי, המילה היא באמת צו אלהי שמגיע אלינו רק אחרי שהאמונה המושכלת, המובנית [לא העיוורת-מטופשת] בבורא התבססה.
טוב, נסתפק בזה להפעם למרות שבאמת הייתי רוצה להמשיך להגיב, אבל מרגיש כבר שהעמסתי מספיק.
אוהב אתכם עם ישראל, אתכם ואת תביעת האמת שלכם!
ברכות לרוב וחודש טוב! זיו