על ידי אהבת_עולם* » 15 נובמבר 2014, 08:04
שיר שכתבתי עכשיו:
שקט על המים, נחה השבת,
שוב נצא בשניים לשֹוח מעט.
נסוך ראשנו במי פז,
נרחץ בצלול הניתז, המופז,
נַרווה גרוננו בהוויית הרז.
נשתה לחיים, לחיינו,
לחיי האחד הזה.
נעמיק אהבתנו ונרחיב
את בית החזה.
תתפעם בנו אהבה הומה,
בלב הדממה.
שקט על המים,
אור צהריים
נח, על העשב הרך,
נתהלך, וידי על כתפך,
מחבקת אותך.
מלטפת מעדנות,
כרדיד אהי לך,
בד משי ענוג על כתפייך הונח.
בידך השקטה שושן פרח.
נלך בשניים לאהוֹב אחד.
שקט על המים,
ואור, כרדיד זהב נפרש,
מגיש לנו על טס
סעודת צהריים.
כל אשר שאלנו
מלבד אשר נתן לה
מיד המלך:
כל פלא החיים לבלוע,
כל טעם החיים לשבוע,
כל טוב תֶבל יהי לךְ.
וזאת מבלי לגרוע
מחסדי שמיים -
על טס מלוטש כמראה,
לפלא נשקפים,
יפים ומחוצפים:
פיסה של תְכול מונחת,
להושיט יד ולקחת
מעומק הוויה.
לשובע.
לרוויה.
כמה נחת.
שקט על המים,
נשכבה מעט,
נעמיק היכרותנו במבט.
במבט עירום נפשיט
את עירומנו,
במבט של תום,
המבט שאין שני לו.
בצמא נשתה
כל מבוע ומבע של פלא -
ובאצבעות צמאות נכיר בשר,
ועצם מעצמנו.
עד כי נמוץ, ואף נִרווה
מעוצם קיומנו.
שקט על המים,
שקט בלבבות,
תורים הומים בַּצַמָרות שָקַטו.
תור הזהב בא, תור הזהב,
כי בא גד,
כי מן האחד הוא.
שקט בלבבות שניים,
רחוצים במי רז,
נחים שבעים ומתוקים,
בשערם כתם פז.
ואחוזים
זה בזה, על העשב הרך,
בניגון אחד,
רכּוֹת נושמים,
נושמים רכּוֹת.
שקט על המים, שקט של שבת,
נעצום העיניים,
נשקוט.
רפרוף כנף על מצח.
שלוש נשיקות.
שקט על המים,
נחה השבת.
שיר שכתבתי עכשיו:
שקט על המים, נחה השבת,
שוב נצא בשניים לשֹוח מעט.
נסוך ראשנו במי פז,
נרחץ בצלול הניתז, המופז,
נַרווה גרוננו בהוויית הרז.
נשתה לחיים, לחיינו,
לחיי האחד הזה.
נעמיק אהבתנו ונרחיב
את בית החזה.
תתפעם בנו אהבה הומה,
בלב הדממה.
שקט על המים,
אור צהריים
נח, על העשב הרך,
נתהלך, וידי על כתפך,
מחבקת אותך.
מלטפת מעדנות,
כרדיד אהי לך,
בד משי ענוג על כתפייך הונח.
בידך השקטה שושן פרח.
נלך בשניים לאהוֹב אחד.
שקט על המים,
ואור, כרדיד זהב נפרש,
מגיש לנו על טס
סעודת צהריים.
כל אשר שאלנו
מלבד אשר נתן לה
מיד המלך:
כל פלא החיים לבלוע,
כל טעם החיים לשבוע,
כל טוב תֶבל יהי לךְ.
וזאת מבלי לגרוע
מחסדי שמיים -
על טס מלוטש כמראה,
לפלא נשקפים,
יפים ומחוצפים:
פיסה של תְכול מונחת,
להושיט יד ולקחת
מעומק הוויה.
לשובע.
לרוויה.
כמה נחת.
שקט על המים,
נשכבה מעט,
נעמיק היכרותנו במבט.
במבט עירום נפשיט
את עירומנו,
במבט של תום,
המבט שאין שני לו.
בצמא נשתה
כל מבוע ומבע של פלא -
ובאצבעות צמאות נכיר בשר,
ועצם מעצמנו.
עד כי נמוץ, ואף נִרווה
מעוצם קיומנו.
שקט על המים,
שקט בלבבות,
תורים הומים בַּצַמָרות שָקַטו.
תור הזהב בא, תור הזהב,
כי בא גד,
כי מן האחד הוא.
שקט בלבבות שניים,
רחוצים במי רז,
נחים שבעים ומתוקים,
בשערם כתם פז.
ואחוזים
זה בזה, על העשב הרך,
בניגון אחד,
רכּוֹת נושמים,
נושמים רכּוֹת.
שקט על המים, שקט של שבת,
נעצום העיניים,
נשקוט.
רפרוף כנף על מצח.
שלוש נשיקות.
שקט על המים,
נחה השבת.