על ידי אישה_במסע* » 18 ספטמבר 2017, 11:11
וגם אני שמעתי שזו מחלה שיכולה להופיע כתוצאה מסטרס או מחלה אחרת
לא לזה התכוונתי. התכוונתי לאיזון הסוכר בדם. הסוכר בדם מושפע ממה שאוכלים, זו ההשפעה הכי ישירה וברורה וחד משמעית. אבל גם פעילות גופנית משפיעה בצורה ברורה, יש לזה לא מעט מודעות רפואית. מה שיש אליו פחות מודעות, זה שסטרס ושעות שינה גם כן משפיעים על הנושא. נו, זה כמו שעכשיו מתחילים לגלות שמחסור בשינה גורם להשמנה. ובקיצור, הכל קשור.
זו אחת הסיבות שאני לא אוהבת את המילה "מחלה". הגוף הוא מערכת מורכבת שאפשר לשבש בהמון דרכים שונות ומגוונות, והבינאריות של חולה-בריא לא מתארת היטב את המורכבות הזו. וגם מעודדת התבוננות בדרך הביטוי של השיבוש ולא בשיבוש עצמו. כמו שמחסור בפעילות גופנית מעלה את הסיכוי להמון המון מחלות. ואז מישהו חולה ומתייחסים למחלה כאילו היא העיקר ואומרים משהו בסגנון - פעילות גופנית מאומצת של 30 דקות שלוש פעמים בשבוע מקטינה ב-40% את הסיכוי למחלה ומגדילה את סיכויי ההחלמה ב-60%. זה במקרה הטוב, שאומרים את זה, בנוסף לתיאור המחלה האמיתית והסימפטומים והתרופות והטיפול... בזמן שאני הייתי אומרת - מחסור בפעילות גופנית שיבש את האיזון בגוף, מה שבא לידי ביטוי בצורה כזו-וכזו. כדי לא לצאת מאיזון צריך לעשות פעילות גופנית. וגם, כדי להשיב את האיזון אחרי היציאה ממנו כדאי לעשות ככה-וככה.
ולכן, התפרצות הסכרת סוג 2 (אני לא באמת מכירה סכרת סוג 1, ומחלות אוטואימוניות זה נושא שונה לחלוטין.
תמי גלילי כתבה עליו לא מעט) אחרי איזשהו טריגר, נראית לי בעיקר מעידה על זה שהיה מלכתחילה חוסר איזון כלשהו שכדאי לטפל בו. כלומר, לטפל בשלב הטרום-סכרת (שגם הוא, כפי שמראים בפוסט שקישרתי אליו, מגדיל את הסיכויים להמון מחלות שונות. אז זו מחלה או לא? למי אכפת.)
שלא ממקור תורשתי, להבדיל מסוג 2
או קיי, פה בלבלת אותי. למיטב ידיעתי, סכרת סוג 2 מופיעה כתוצאה מהעמסה של יותר מידי סוכר על הגוף. לא?
[u]וגם אני שמעתי שזו מחלה שיכולה להופיע כתוצאה מסטרס או מחלה אחרת[/u]
לא לזה התכוונתי. התכוונתי לאיזון הסוכר בדם. הסוכר בדם מושפע ממה שאוכלים, זו ההשפעה הכי ישירה וברורה וחד משמעית. אבל גם פעילות גופנית משפיעה בצורה ברורה, יש לזה לא מעט מודעות רפואית. מה שיש אליו פחות מודעות, זה שסטרס ושעות שינה גם כן משפיעים על הנושא. נו, זה כמו שעכשיו מתחילים לגלות שמחסור בשינה גורם להשמנה. ובקיצור, הכל קשור.
זו אחת הסיבות שאני לא אוהבת את המילה "מחלה". הגוף הוא מערכת מורכבת שאפשר לשבש בהמון דרכים שונות ומגוונות, והבינאריות של חולה-בריא לא מתארת היטב את המורכבות הזו. וגם מעודדת התבוננות בדרך הביטוי של השיבוש ולא בשיבוש עצמו. כמו שמחסור בפעילות גופנית מעלה את הסיכוי להמון המון מחלות. ואז מישהו חולה ומתייחסים למחלה כאילו היא העיקר ואומרים משהו בסגנון - פעילות גופנית מאומצת של 30 דקות שלוש פעמים בשבוע מקטינה ב-40% את הסיכוי למחלה ומגדילה את סיכויי ההחלמה ב-60%. זה במקרה הטוב, שאומרים את זה, בנוסף לתיאור המחלה האמיתית והסימפטומים והתרופות והטיפול... בזמן שאני הייתי אומרת - מחסור בפעילות גופנית שיבש את האיזון בגוף, מה שבא לידי ביטוי בצורה כזו-וכזו. כדי לא לצאת מאיזון צריך לעשות פעילות גופנית. וגם, כדי להשיב את האיזון אחרי היציאה ממנו כדאי לעשות ככה-וככה.
ולכן, התפרצות הסכרת סוג 2 (אני לא באמת מכירה סכרת סוג 1, ומחלות אוטואימוניות זה נושא שונה לחלוטין. [po]תמי גלילי[/po] כתבה עליו לא מעט) אחרי איזשהו טריגר, נראית לי בעיקר מעידה על זה שהיה מלכתחילה חוסר איזון כלשהו שכדאי לטפל בו. כלומר, לטפל בשלב הטרום-סכרת (שגם הוא, כפי שמראים בפוסט שקישרתי אליו, מגדיל את הסיכויים להמון מחלות שונות. אז זו מחלה או לא? למי אכפת.)
[u]שלא ממקור תורשתי, להבדיל מסוג 2[/u]
או קיי, פה בלבלת אותי. למיטב ידיעתי, סכרת סוג 2 מופיעה כתוצאה מהעמסה של יותר מידי סוכר על הגוף. לא?