רציתי לשאול אותך מה הכוונה שמדברים ומשתפים, האם אתה עושה את זה עם בן או בת הזוג אם הדיבור והפתיחות עם המדריך או המדריכה?
הכוונה למטפל (או מלווה, שזו מילה יותר טובה נראה לי). באופן כללי יש המון פתיחות, ואין לי תחושה של "הוא מטפל בי" במובן שאני פסיבי. במקומות הנכונים
הוא משתף ונותן דוגמאות גם מחוויות חיים אינטימיות וקשות שלו. וזה בלי לפגוע לרגע במחויבות שלו כלפי.
אני מרגיש שיש לי את כל מקום בעולם לדבר גם עליו, ולשאול אותו מה שאני רוצה. ושהוא מרגיש
שכך גם צריך להיות ליווי אמיתי וכנה. אז אם אני צריך, ולפעמים אני צריך, אני רוצה לדעת דברים שהם
מהניסיון האישי שלו, ולא משום מקום אחר. למשל שאלתי אם הוא בוכה, וכמה פעמים הוא בוכה, ואיך, ועם מי, והאם ליד הילדים עוד כל מיני.
לא בשביל לדעת עליו, אלא בשביל ללמוד ולפתוח דברים אצלי. והאם הוא בטיפול, והאם הוא מטפל בעצמו ואיך.
והוא מדבר גם בעצמו על עצמו, כשזה רלוונטי ונכון. אני חושב שהוא כל כך מקצועי, עד כדי כך שהוא ממש לא צריך
להתחבא מאחורי "מקצועיות". אין פה תיאוריות מיותרות או אמיתות מיותרות. דיבור מדויק ובהיר ועבודה במגע על היכולות הרגשיות שלנו,
על הפחדים, המחשבות, ועבודה על הגדלת היכולת שלנו להכיל את כל הדברים האלה. בעצם, "זה הכל"
כאילו שיש משהו אחר לעשות בעצם...
פעם הוא אמר לי, בלי בכלל לשים לב נראה לי: "כל מה שאני יודע זה לעבוד על איך להגדיל את הכלי הזה", כשהוא התכוון ללהגדיל את היכולת להכיל רגשות (נראה לי).
בכל מקרה, אין כאן עניין של מי חכם או יודע יותר.
על ההתחלה הוא אמר לי משפטים שאני לא אשכח. על המקום שלו הוא אמר בצניעות, כששאלתי מה הוא יכול לתת לי,
הוא אמר: "אני יכול ללכת אתך במקומות שקשה לך ללכת לבד". הכי צנוע, ובתכלס הכי נכון ויעיל. בלי לקשקש, בלי אמיתות שמחזיקות שעה, ובלי הבטחות שאי אפשר לקיים.
השילוב של הניסיון שלו, הכנות והפתיחות, והשילוב של הכל עם טיפול שכולל מגע,
לי שזה נכנס ישר לנשמה. זה לא תמיד קל, אבל זה מדהים, ולא הייתי מוותר על זה בחיים.
ובעניין המגע והגוף. אני משער, אולי אני טועה, שעוד לפני הכדורים ובטח גם עכשיו, את מרגישה כל מיני תחושות. אצלי במקביל לחרדות הייתה תחושה חזקה של חור בבטן,
של קור בבטן, של גלים שוטפים את הגוף, של רעידות פנימיות, ועוד דברים. בכלל לא הבנתי שאלה יכולים להיות כלים לעבוד אתם. בכלל לא התייחסתי אליהם.
ולמרות זאת, כשלקחתי בפעם הראשונה כדור הדבר הראשון שאמרתי הוא שאני מרגיש משהו יותר רגוע בבטן.
קוראים לו ניר אסתרמן, ויש לו אתר, כך שקל להגיע אליו. אם הוא בסביבה שלך בטוח שכדאי לך, וגם אם לא, אני משער שהתייעצות והמלצות ממנו זה גם שווה.
תהיי חזקה, כלומר תישברי עד כמה שאפשר ברכות, ותיעזרי וקבלי אהבה ממי שמסביבך,
[u]רציתי לשאול אותך מה הכוונה שמדברים ומשתפים, האם אתה עושה את זה עם בן או בת הזוג אם הדיבור והפתיחות עם המדריך או המדריכה?[/u]
הכוונה למטפל (או מלווה, שזו מילה יותר טובה נראה לי). באופן כללי יש המון פתיחות, ואין לי תחושה של "הוא מטפל בי" במובן שאני פסיבי. במקומות הנכונים
הוא משתף ונותן דוגמאות גם מחוויות חיים אינטימיות וקשות שלו. וזה בלי לפגוע לרגע במחויבות שלו כלפי.
אני מרגיש שיש לי את כל מקום בעולם לדבר גם עליו, ולשאול אותו מה שאני רוצה. ושהוא מרגיש
שכך גם צריך להיות ליווי אמיתי וכנה. אז אם אני צריך, ולפעמים אני צריך, אני רוצה לדעת דברים שהם
מהניסיון האישי שלו, ולא משום מקום אחר. למשל שאלתי אם הוא בוכה, וכמה פעמים הוא בוכה, ואיך, ועם מי, והאם ליד הילדים עוד כל מיני.
לא בשביל לדעת עליו, אלא בשביל ללמוד ולפתוח דברים אצלי. והאם הוא בטיפול, והאם הוא מטפל בעצמו ואיך.
והוא מדבר גם בעצמו על עצמו, כשזה רלוונטי ונכון. אני חושב שהוא כל כך מקצועי, עד כדי כך שהוא ממש לא צריך
להתחבא מאחורי "מקצועיות". אין פה תיאוריות מיותרות או אמיתות מיותרות. דיבור מדויק ובהיר ועבודה במגע על היכולות הרגשיות שלנו,
על הפחדים, המחשבות, ועבודה על הגדלת היכולת שלנו להכיל את כל הדברים האלה. בעצם, "זה הכל" :) כאילו שיש משהו אחר לעשות בעצם...
פעם הוא אמר לי, בלי בכלל לשים לב נראה לי: "כל מה שאני יודע זה לעבוד על איך להגדיל את הכלי הזה", כשהוא התכוון ללהגדיל את היכולת להכיל רגשות (נראה לי).
בכל מקרה, אין כאן עניין של מי חכם או יודע יותר.
על ההתחלה הוא אמר לי משפטים שאני לא אשכח. על המקום שלו הוא אמר בצניעות, כששאלתי מה הוא יכול לתת לי,
הוא אמר: "אני יכול ללכת אתך במקומות שקשה לך ללכת לבד". הכי צנוע, ובתכלס הכי נכון ויעיל. בלי לקשקש, בלי אמיתות שמחזיקות שעה, ובלי הבטחות שאי אפשר לקיים.
השילוב של הניסיון שלו, הכנות והפתיחות, והשילוב של הכל עם טיפול שכולל מגע,
לי שזה נכנס ישר לנשמה. זה לא תמיד קל, אבל זה מדהים, ולא הייתי מוותר על זה בחיים.
ובעניין המגע והגוף. אני משער, אולי אני טועה, שעוד לפני הכדורים ובטח גם עכשיו, את מרגישה כל מיני תחושות. אצלי במקביל לחרדות הייתה תחושה חזקה של חור בבטן,
של קור בבטן, של גלים שוטפים את הגוף, של רעידות פנימיות, ועוד דברים. בכלל לא הבנתי שאלה יכולים להיות כלים לעבוד אתם. בכלל לא התייחסתי אליהם.
ולמרות זאת, כשלקחתי בפעם הראשונה כדור הדבר הראשון שאמרתי הוא שאני מרגיש משהו יותר רגוע בבטן.
קוראים לו ניר אסתרמן, ויש לו אתר, כך שקל להגיע אליו. אם הוא בסביבה שלך בטוח שכדאי לך, וגם אם לא, אני משער שהתייעצות והמלצות ממנו זה גם שווה.
תהיי חזקה, כלומר תישברי עד כמה שאפשר ברכות, ותיעזרי וקבלי אהבה ממי שמסביבך,