על ידי אמא_רוצה_לישון* » 28 נובמבר 2007, 08:46
בוקר טוב, אני אחרי עוד לילה נטול שינה. הילדה, בת שנה וחודש מתעוררת כל ארבעים דקות עד שעה בבכי, כאשר זה למעלה מחודש שהיא מתעוררת באמצע הלילה בצרחות אימה וכל לילה יותר ויותר קשה להרגיע אותה, היא צורחת, אוחזת בי חזק, ממש צובטת חלקים מגופי. אנחנו בלינה משפחתית - אבא, אמא ותינוקת במיטה מחוברת, הילדה היתה יונקת מלא עד 11 חודש ואז גמלתי אותה באיטיות כיון שהלילות הפכו סיוט, היא רק ינקה וכמעט לא ישנה. כעת היא יונקת באזור 5 בבוקר. אציין שגידלתי ואני עודני מגדלת אותה עם המון מגע, מנשאים, חום וגבולות גמישים. התאמתנו את עצמנו לצרכיה, והיא גדלה באהבה ושמחה. לכן כשאני קוראת את הדפים כאן על שינה, אני מתמרמרת. אני עייפה, מרוטה לגמרי. שנה ויותר, לא לישון? כן, אני מסוגלת לחשוב 5 הדקות. הילדה לא נראית לי מאושרת לצרוח בלילה צרחות אימה. הגענו למצב שלא מרגיע אותה נענוע, טפיחות, כלום. אני משכיבה אותה ממש עליי, כשהיא צורחת, גם זה לא עוזר תמיד. זה כאילו שהיא כ"כ לא יודעת להרגע, שכל הטכניקות כבר "קטנות עליה", כמו מסומם שצריך כל פעם מנה יותר חזקה. אני מיואשת, כל מה שהאמנתי בו מתמוסס לאיטו. נראה לי שטעיתי לאורך כל הדרך, שהיא כל-כך תלותית בי, מפחדת להרדם ולשחרר. ניסינו גם לעבוד עם הומאופטית צמודה, עוד אין תוצאות... קראתי את אחד תגובותיכם בדפים אחרים לאמהות שפוכות שחייבות לישון. כיניתם אותנו אגואיסטיות. מן הסתם שפר מזלכן ואין לכן מושג מה זה קשיי שינה אצל תינוקות. הנה, אני הולכת "לפי הספר", אני גם מאד מאמינה בדרך הזו. אבל כנראה שיש תינוקות אחרים, שצריכים משהו אחר, שלא יודעים להתמודד עם חוסר גבולות. אני כבר לא יודעת. אני חדשה כאן, משוועת לעזרה, תגובות ציניות/פנאטיות/דידאקטיות אנא חסכו ממני. סחוטה מכדי להצטדק.
בוקר טוב, אני אחרי עוד לילה נטול שינה. הילדה, בת שנה וחודש מתעוררת כל ארבעים דקות עד שעה בבכי, כאשר זה למעלה מחודש שהיא מתעוררת באמצע הלילה בצרחות אימה וכל לילה יותר ויותר קשה להרגיע אותה, היא צורחת, אוחזת בי חזק, ממש צובטת חלקים מגופי. אנחנו בלינה משפחתית - אבא, אמא ותינוקת במיטה מחוברת, הילדה היתה יונקת מלא עד 11 חודש ואז גמלתי אותה באיטיות כיון שהלילות הפכו סיוט, היא רק ינקה וכמעט לא ישנה. כעת היא יונקת באזור 5 בבוקר. אציין שגידלתי ואני עודני מגדלת אותה עם המון מגע, מנשאים, חום וגבולות גמישים. התאמתנו את עצמנו לצרכיה, והיא גדלה באהבה ושמחה. לכן כשאני קוראת את הדפים כאן על שינה, אני מתמרמרת. אני עייפה, מרוטה לגמרי. שנה ויותר, לא לישון? כן, אני מסוגלת לחשוב 5 הדקות. הילדה לא נראית לי מאושרת לצרוח בלילה צרחות אימה. הגענו למצב שלא מרגיע אותה נענוע, טפיחות, כלום. אני משכיבה אותה ממש עליי, כשהיא צורחת, גם זה לא עוזר תמיד. זה כאילו שהיא כ"כ לא יודעת להרגע, שכל הטכניקות כבר "קטנות עליה", כמו מסומם שצריך כל פעם מנה יותר חזקה. אני מיואשת, כל מה שהאמנתי בו מתמוסס לאיטו. נראה לי שטעיתי לאורך כל הדרך, שהיא כל-כך תלותית בי, מפחדת להרדם ולשחרר. ניסינו גם לעבוד עם הומאופטית צמודה, עוד אין תוצאות... קראתי את אחד תגובותיכם בדפים אחרים לאמהות שפוכות שחייבות לישון. כיניתם אותנו אגואיסטיות. מן הסתם שפר מזלכן ואין לכן מושג מה זה קשיי שינה אצל תינוקות. הנה, אני הולכת "לפי הספר", אני גם מאד מאמינה בדרך הזו. אבל כנראה שיש תינוקות אחרים, שצריכים משהו אחר, שלא יודעים להתמודד עם חוסר גבולות. אני כבר לא יודעת. אני חדשה כאן, משוועת לעזרה, תגובות ציניות/פנאטיות/דידאקטיות אנא חסכו ממני. סחוטה מכדי להצטדק.