אור החמודה איזה יופי לשמוע ממך כאן
מה שלומך?
אנחנו מתגעגעים אליכם המון ומחכים בקוצר רוח לביקור שלכם בארץ
מקווה שהכל בסדר ושאתם מעבירים את הזמן בנעימים נשיקות מזיו זוהר מאיה וציפי
דרך אגב מאיה תיהיה ביום חמישי בת 12

היי ציפי את יודעת שיש לי דף וקורעים לו אור אוקו ערוסי ויש לי דף יצירה ושמוה הו עבודת יד עם אור
עז ביי ביי

@} @} @} @} @} @} @} @}

שלום לכם מזמן לא שמעתי מכם ,
רציתי לספר לכם שמצאתי את המכתבים האחרונים שעמוס זכרונו לברכה כתב לכם באימייל
זה שימח אותי מאוד אתם בעצם האחרונים שהוא כתב להם משהו אישי ולכן היה לי מאוד חשוב למצוא את המכתבים האלה
אשמח לשמוע מכם מתגעגעת ציפי

כמובן שזו אני שכתבתי לכם

שלום לכם חברים יקרים,
מתגעגעים וחושבים עליכם כל הזמן הזמן,
רק שעסוקים מאוד בעיניינים שונים ומשונים,
בחג פורים אנחנו נוסעות ל"נופש בכינרת" יותר נכון סמינר ערכים אם אומר לכם משהו???
אספר לכם על כך באריכות כשאחזור
הרבה חיבוקים ואהבה מכולנו

הי ציפי מה שלמחם.

מזל טוב,מזל טוב לך ציפי יקרה.

מרגישים את הקושי מדברייך.
שולחים לך גם איחולים חמים והרבה אהבה וחיבוקים חזקים מכולנו.

הי אורית אייל אור גאיה ותומר...........
שבת שלום לכם!!
שמחה לשמוע שאתם מתאקלמים לאט לאט...
היום אכלנו ארוחת ערב ביסוד המעלה אצל ענת אחותו של עמוס זכרונו לברכה
הם הזמינו אותנו לכבוד היום הולדת שלי שחלה מחר...... כמה עצוב ומוזר לחגוג יום הולדת........
פעם זה היה יום כיפי מלא הפתעות התרגשויות ברכות מדהימות מעמוס.... היום
כבר לא אותו הדבר. אבל למזלי הגדול יש לי את משפחת עורקבי.. כשהיתי עם הבנות ביסוד
הן נכנסו הביתה שמו בלונים פרחים עוגה ומתנה יפה והכי חשוב ברכה שמחממת את הנשמה.... יהודית יודעת לרגש אותי כל פעם מחדש לא יודעת מה היתי עושה בלעדיה מודה לאלוהים על שהפגיש ביננו.
שתיהיה לכן שבת קסומה ונעימה נשיקות מכולנו....

מתגעגעים

איזה כיף לשמוע מכם סוף סוף.......
ממש התגעגעתי
מה שלומכם?
איך המעבר?
איך הבית החדש?
מניחה שהכל כתוב בדף שלך ולכן מהר אעבור לשם בכדי לקרוא
אז המון נשיקות וחיבוקים בנתיים

שלום ציפי.
מה שלומכם.
}{ @} }{ }{ @} }{ }{ @} }{ }{ @} }{

ציפי יקרה מאוד.
קראתי עכשיו את כל מה שכתבת מאז שהתנתקנו מהעולם.
על כל הכאב הנורא והקושי שאי אפשר להכיל.
כמה אנחהו רחוקים ממך ולא יכולים לחבק ולנחם.
ובעצם אין נחמה. אני יודעת.
עברת את היום הקשה והזמן שוב ממשיך בשלו.
אני חזרתי לכאן.
מחכה לשמוע ממך.
מתגעגעת מאוד

זוהר מתלהבת מהסימנים כמו שאתם רואים
@} @}

@} @} @}

@} @} @} @} @} @}

שלום לכולכם, רציתי להגיד לכם שאני מאוד מתגעגעת אליכם ורוצה כבר לבוא
לבקר אותכם באפריקה ממני זוהר נוראל.
זוהר ביקשה ממני לכתוב לכם...והיא הדפיסה עם אצבע קטנה וחמודה
@}

שלום חברים,
אז אני אחרי הערב והיום הקשה, ואני מרגישה מרוקנת לחלוטין, היה ערב מאוד מרשים מכובד ומרגש ולי היה קשה כמעט כמו בלוויה של עמוס הרגשתי שאני בקושי מסוגלת להכיל את הכאב. העיניים שלי צורבות וכואבות מרוב בכי רק רציתי לשתף אותכם.....

שלום לכם חברים יקרים!
מחר נציין את יום השנה למותו של עמוס זכרונו לברכה,
אני פשוט לא מאמינה, ישבתי עכשיו וקראתי את כל מה שכתבתי לכם. מזל גדול שכתבתי לכם ושיש לי תיעוד מכל אותה תקופה קשה שעברנו.. כתבתי נזכרתי ובכיתי.
בכיתי על הכל על התקווה הענקית שהיתה בליבי , על הרצון להציל את עמוס מהמחלה,
על כך שיותר לא יכולה לכתוב על עמוס בלשון הווה אלא רק בלשון עבר,
איזה עצב ענק כמה כאב תסכול ויאוש כן לפעמים גם היאוש חודר אלי.....
הבנות כבר שלשה ימים חולות ולדעתי חלק מהמחלה היא מעצם ההתקרבות לאזכרה של השנה. עשיתי בסלון פינה לזכרו של עמוס עם תמונות שלו, נר נשמה שבעצם זה לא ממש נר אלא גביש מלח שבתוכו יש נורה שצריכה לדלוק כל הזמן כזו שרואים בבתי טבע במקומות טיפול אלטרנטיביים אתם בטח יודעים על מה אני מדברת.
הבנות מתייחסות לפינה הזו בכבוד וכל הזמן ניגשות מסתכלות על התמונות מדברות שואלות והיום הן שמו שם את ה"מלאכיות" שקיבלו במתנה מאחותי תמי, זיו אמרה המלאכית שומרת עלי כמו שאבא שומר עלי מרחוק... ילדה בת שלש לא להאמין איך היא קולטת את הדברים.
קשה לתאר במילים את מה שעובר עלי, אתמול בכלל לא הצלחתי לישון, המחשבות הלחץ המתח וההתרגשות ממחר הכל לא נותן לי מנוחה ושקט.
במסגרת סידור הקרטונים של הניירת של עמוס מצאתי המון דברים מרגשים בניהם שירים מדהימים שהוא כתב בכל מיני תקופות בחיים שלו אני מתכוונת לאסוף את הכל ולערוך את זה בספר . כל כך בודדה עכשיו כל כך עצובה מרגישה שבלי עמוס החיים נטולי משמעות וערך
אני יודעת שאני נשמעת נורא אבל ככה אני מרגישה עכשיו
מרגישה שכל מי שהיה קרוב קודם התרחק וחזר לעניינו ואני נשארתי להתמודד עם הכל בעצם לבדי ובעצמי. אוי וכמה שזה קשה בעיקר קשה נפשית ורגשית בהרבה דברים אני מרגישה שחסר לי את האוזן הקשבת של עמוס את העיצה החכמה שלו את הליטוף הרך והחיבוק החם והחזק לזה אין תחליף אין מי שיעשה את זה במקומו והלב מתפוצץ מרוב כאב מרוב צורך במגע בליטוף בחיבוק ובעיקר במילה טובה כמו שרק עמוס ידע להגיד.
רוצה להיות כבר אחרי מחר מרגישה לחץ נוראי לקראת האזכרה וכל מה שמתלווה לזה.

אז אם אתם עדיין איתי אחרי כל מה שכתבתי..... מה שלומכם? איך המעבר לבית החדש למקום החדש? קצת קשה לי לעבור לשאלות אחרי מה שכתבתי אשאיר את זה לפעם הבאה
מחכה לשמוע מכם בקוצר רוח נשיקות וחיבוקים ציפי

ציפי יקרה ואהובה.
אין לי מילים לנחם, רק חיבוקים גדולים ואוהבים מכולנו

@}

הי אורית,
הצלחת לכתוב לפנינה?
איזה ערב קשה ועצוב.....
לא יודעת מאיפה להתחיל
כנראה שעצם ההתקרבות לתאריך של ההזכרה של עמוס עושה לי יותר ויותר קשה ,
היום כשישבתי לאכול רציתי לשמוע מוזיקה ובלי לשים לב שמתי דיסק עם הקולות של עמוס
דיסק שצרבו לי במיוחד עם כל הקטעים של עמוס מהרדיו , הקול שלו כל כך מוחשי חי ונושם
שאי אפשר להאמין שהוא לא חי כבר כמעט שנה, אחר כך במסגרת של בדיקת קלטות ישבתי וראיתי קלטת משפחתי שעמוס צילם לפני שחלה, כזיו היתה רק בת חודשיים וחצי וזוהר בת פחות משנתיים, משפחה מאושרת ואוהבת כל כך , איך החיים מתנהלים להם ......
זהו הכל ביחד הציף אותי כל כך ...... והבנות לא כאן, איה הזמינה אותן ליום כיף ואחר כך גם לישון אצלה, אז שקט מאוד מאוד ועצוב.....
ולסיום היה לי טלפון מיהודית שאמרה לי שבעצם על פי ההלכה האזכרה בשנה בראשונה צריכה להיות אחרי 11 חודש ולא אחרי שנה כך שלטענתה אני עושה לי אזכרה פרטית לעמוס
מה שבהחלט נראה כך.
זהו חברים בנימה שכזו אומר לכם שאני מאוד מאוד אוהבת אותכם ומאוד מתגעגעת
נשיקות וחיבוקים חמים

אורית את פה?

קראתי עכשיו מה שכתבת בדף שלי על אפריקה.
תודה על העיצות.
החברה היא פנינה כספי-וסלס.
איזה קטע מבעס זה. לא ידעתי אפילו שהיא בהריון.
אני כמעט בטוחה שיש לה אי מייל.
אם את כותבת לי את הכתובת שלה,עדיף באי מייל.
שוב תודה לך.

את רצינית??!
אתם רוצים לבוא??!!
איזה כיף!!!!!!
כל כך נשמח לארח אותכם.
אז כבר נהיה בביתינו החדש ויהיה תענוג גדול לארח אותך ואת בנותייך המקסימות.

שלום לכם אייל אורית אור גאיה ותומר היקרים!!!
איך מתקדם המעבר?
מקווה שאתם שורדים את כל השינויים והתהפוכות בלי יותר מידי זעזועים
אצלינו יחסית די רגוע יש לנו סוף סוף פרגולה , מרפסת עץ גדולה בכניסה לבית ממש יפה
כשתבואו לביקור נשתה ונזלול עליה בכיף בלי סיגריות כמובן......
הבנות גדלות ונעשות מקסימות מיום ליום . בעוד שבועיים בדיוק נציין שנה לזכרו של עמוס
הוא נפטר בדיוק בטו בשבט .
אחותו מארגנת ערב לזכרו עם המון חברים וקטעי וידאו מצולמים.
אם תרצו אשלח לכם בכדי שתוכלו לראות ולהזכר בימים הטובים של עמוס זכרונו לברכה.
אתם יודעים אני כותבת זכרונו לברכה וכבר שנה חלפה לה אבל עדיין לא קולטת שהוא לא איתי ועם הבנות הוא חסר מיום ליום למרות הכל......

להבדיל אלף הבדלות כמובן אתם חסרים לי המון ומחכה למפגש איתכם בקוצר רוח רק שלא יודעת בדיוק מתי הוא יקרה
אולי בפסח נעשה טיול אליכם נראה.....
המון נשיקות וחיבוקים חמים.
דרך אגב החרמון כולו לבן משלג מראה קסום.....

ציפי יקרה
כבר עברה שנה.
באמת קשה להאמין.
לא היינו ליידך במותו של עמוס היקר, וגם לא במלאת שנה למותו.
עצוב וכואב מאוד.
אבל אנחנו איתך בליבנו תמיד. אני מקוה שאת זוכרת את זה.

האמת שלפני לא הרבה זמן אייל שאל אותי מתי יהיה שנה למותו, ואמרתי לו שאני לא זוכרת בדיוק,בגלל שלא חווינו את זה במלואו ביחד איתך שם, אבל זה בטח בקרוב, כי זה היה חודשים ספורים לאחר שעזבנו.
אמשיך במייל.
אוהבים אותכם מאוד

שלום לך פלוני אלמוני
כמה התרגשתי והופתעתי לגלות מישהו חדש בדף שלי
"מילים לא אומרות מאום" מילים אומרות גם אומרות בעיקר אם הן נאמרות מתוך הלב ...
תודה רבה על ההתייחסות, הלואי והיו עוד כאלה זה תמיד מחזק ומעודד
והחודש לא להאמין נציין שנה לזכרו שלי בעלי זכרונו לברכה . והזמן לא ממש מרפא את הכאב
לא את הגעגוע ולא את החסרון העצום שנוצר עם מותו... הבנות הקטנות לא מפסיקות לדבר עליו . אבל תמיד זוכרים אותו בהמון אהבה והערכה גדולה ויודעים שהוא איתנו בליבנו ובנשמתינו.
הצלחה רבה גם לך ושוב תודה מעומק הלב

לא יודע איך לומר לך, מילים לא אומרות מאום....מילים שיכולות לצאת מהקלדה על המקלדת או להאמר....אבל מילותייך כפי שהן רשומות כאן, מרגשות .
אני מאחל לך ולבנותייך - שנים של כיף, התגשמות המשאלות, חים נהדרים...עם כל הכאב יש לנצור את הזכרון ולפתוח דף חדש.
בהצלחה
אני

ציפי יקרה שלי
הדברים שכתבת כל כך מרגשים ומילאו אותי דמעות.
שמחה שחזרת לאתר, בעיקר כי זה עושה לך טוב.
אם יש לך דברים אישיים שכאלה לספר לי,בבקשה תכתבי אותם בדף הבית שלי.
זה יותר מתאים.
בבקשה המשיכי לכתוב לי ובכלל.

ציפי מתוקה,
כייף לשמוע ממך.
שלחתי אלייך כמה דברים נחמדים באימל, אלא שכנראה אני טועה בכתובת, כי כל פעם זה מחזיר לי את מה שאני שולחת אלייך. אם תוכלי לאיית לי את כתובתך על גבי האתר, אשמח מאוד, ויעלה הסיכוי שאצליח הפעם.
חוץ מזה הערב יש לנו איזו חתונה, שאנחנו יוצאים אליה כבר ב19.00, אבל בהחלט רעיון טוב לתפוס שיחה בטלפון, מי זוכר שהיה דבר כזה פעם...מבטיחה לנסות ולהתעקש להצליח.
חיבוק אוהב
אסנת

ציפי אהובה.
כיף לישמוע ממך.
מצד אחד העבודה משעממת להחריד, ומצד שני את מטפלת בעצמך באופן מאוד אינטנסיבי. כל הכבוד. מגיע לך!
אנחנו עדיין פה, לא ממש שמחים. חיים מיום ליום. אני עדיין מפנטזת על לחזור לישראל בקרוב, אבל זה כניראה לא יהיה.

חוץ מזה, אני חולה כבר יומיים ובקושי מתפקדת.(חוץ מליכתוב במחשב. על זה אני לא מוותרת...)
הלואי וגם אני יכולתי לכתוב לך "אוי, פיספסתי אותך אתמול. תרימי טלפון...". כל כך קשה להיות רחוקים מאנשים אהובים.
החזיקי מעמד.
מתגעגעת

הי אוסנת איזה כיף לשמוע ממך
איך שהוא אנחנו מצליחות כל פעם לפספס אחת את השניה וכמה חבל
האמת שאני מאוד מתגעגעת לדבר איתך
אולי תתקשרי כשאת פנויה אני אשמח מאוד מאוד
דרישת שלום חמה לכולם ציפי

ציפי מה שלומך?
היינו היום בנאות, לכבוד יום ההולדת של נט. בשישי חגגנו אצל עמוס שליידר בחצר והיום היינו עם הנכדות בבריכה. אחרי ההליכה שסיימתי ב7.00 בבוקר, חשבתי לקפוץ לראות אותך ואת הבנות, אבל חשבתי לעצמי שזה מוגזם, ושבטח אתן עדיין ישנות. בצהריים כבר היינו בדרכנו חזרה דרומה.
אני מחכה לשמוע ממך, ומקווה בביקור הבא להיפגש.
אוהבת אותך ואת בנותייך
נשיקות וחיבוק לכולכן.
אסנת

הבנות בסדר גמור
שואלות עליכם כל הזמן
העבודה משעממת בטירוף וממש לא מתאימה לאופי שלי מזל שזה מעט שעות ורק זמני
יוסי דבוש אמר שאולי יוכל לעזור לי גם בנושא הזה
הטיפולים אצלו מדהימים
וכבר יש שיפור נכיר אבל מסתבר שהדרך עוד ארוכה ולא קלה כי המצב שלי ממש חמור
במקביל אני עושה גם טיפולי רפלקסולוגיה שגם עוזרים ומקלים
לא זוכרת מתי בימי חיי טיפלתי בעצמי כל כך הרבה זה די מוזר העסק
טוב אני רוצה לנוח קצת כי זיו נרדמה ואני רוצה לנצל את הזמן הזה
אז שתיהי לכם שבת ניפלאה
נשיקות מכולנו

ציפי. סוף סוף שומעים ממך.!
קיבלנו את האי מייל מיוסי דבוש.תודה.
הוא היציע לאייל עבודה.
הלואי וזה היה מעשי. לצערינו, ההצעה שלו לא בטוח שתוכל לפרנס אותנו...
את לא יודעת כמה אני עדיין רוצה לחזור וכמה קשה לי ולא שמח.
שימרי על קשר.
ספרי מה קורה איתך בעבודה, עם הבנות, ואיך מתקדם הטיפול אצל יוסי.
אנחנו סקרנים ומתגעגעים.

שבת שלום לכם , מה שלומכם?????????
אנחנו ממש מתגעגעים.
יוסי ביקש את האימל שלכם יש לו משהו להציע לאייל מקווה שיסתדר
אנחנו בדרך לכפר גלעדי לארוחת ערב של יום שישי
שבת שלום מכולנו

ציפי יקרה
טוב לשמוע ממך סוף סוף.
על יום ההולדת את יכולה לקרוא בדף מעבר לאפריקה . גאיה היתה מאושרת!
ובקשר לדירה. מי אמור לשפץ? ובעוד כמה זמן אתם אמורים לעבור?

אין לנו אפשרות להתקשר בטלפון, כך שאפשר באי מיילים, או פה. איך שנוח לך.
מתגעגעים.

הי אורית מה נשמע איך היתה היום הולדת של גאיה מקווה הכל עבר בשלום
היום הלכתי לראות את הדירה שאנחנו אמורות לעבור אליה
מה אגיד לך חבל על הזמן
כל כך הרבה לשפץ ממש הוציא לי את כל החשק לעבור
טוב נראה כבר מה ייהיה אין לי הרבה כוח כרגע מזמן לא דיברנו ואני מאוד מתגעגעת אז תיצרו קשר
דרישת שלום חמה לכולם

ציפי היקרה
את כבר לא מגיעה לכתוב. בודאי מותשת מהעבודה הלא מספקת וחלוקת הזמן בין זה לבית והבנות.
אנחנו פה מתגעגעים ותוהים איך את מסתדרת. איך הגב? את ממשיכה ללכת ליוסי דבוש?
כתבי וספרי כשיהיה לך זמן וכוח.

ציפי, היי!!!
מאוד שמחתי שהיה לי קצת פנאי לקפוץ ולשתות איתך כוס עלים מגינתך... לאור שיחתנו האחרונה, חשבתי לשלוח לך כמה מילות ברכה, סליחה ותודה, שקיבלתי מהמורה שלי למדיטציה, מילים שאני אומרת בסיום כל מדיטציה, כמו תפילה...
ברכות:
הלוואי, שאדע רק אושר, שמחה, אהבה ובריאות,
שלא אדע מחלות, צער, כאב, צרות וקשיים, אוייבים וסכנות.
שאהיה מוגנת מכל מזל רע.
הלוואי שכל יצור חי בעולם,
ידע רק אושר, שמחה, אהבה ובריאות.
שלא ידע מחלות, צער, כאב, צרות וקשיים, אוייבים וסכנות,
שיהיה מוגן מכל מזל רע.
(אם יש מישהו שקשה לנו עם האנרגיות שלו, אפשר פשוט לומר את שמו בהתחלת הברכות.
כמובן שנפלא לומר את שמות כל אהובינו).
סליחה:
אם פגעתי במישהו, בכוונה או שלא בכוונה,
במחשבה, בדיבור או במעשה,
הלוואי וילמד לסלוח לי.
אם נפגעתי ממישהו,
במחשבה, בדיבור או במעשה,
הלוואי ואלמד לסלוח לו.
( אם אני בשלב מתקדם אני אומרת: "אני סולחת לו".)
תודה:
תודה לך אימא,
תודה לך אבא,
תודה לכל מי שלימד אותי משהו.
מומלץ לומר את הברכות כל בוקר לפני ש"קופצים" מהמיטה, או בערב, לפני השינה.
אומרים שהברכות עובדות אחרי שבועיים, כלומר הן מתחילות למוסס את הכעס בתוכנו, בעיקר אם יש לנו משהו לא פטור עם מישהו.
נשיקות וחיבוק אוהב,
אסנת.

ואוו, ציפי. התחתלת לעבוד?! קשה הא?
יכולה להזדהות עם הלחץ וחוסר הנוחות.
מקוה שתימצאי משהו יותר מהנה עבורך.
אוווווף, רוצה להיות שם לידך!
(זיכרי ליכתוב את שמך כשאת ניכנסת ליכתוב, כדי שנדע שזו את...)

למאיה, שאלי את אמא, איך לפתוח דף. אנסה להסביר.
מתחת ל"הוספת הערה" כתוב "דף: " שם כיתבי את שמך המלא, כשקו תחתי מפריד בין שתי המילים. וב "מאת" כיתבי שוב את שמך, כדי שנדע שאת כתבת. ואז את יכולה ליכתוב מה שאת רוצה על עצמך, כמו שכתבת פה.
בהצלחה,חמודה.

אורית שלום !
מה נישמע איך את מרגישה ?
זאת מאיה
איך פותחים דף מישלי

הי אורית היום התחלתי לעבוד אחרי ח מ ש שנים שלא עבדתי מחוץ לבית היה מוזר ומליחץ
אני משגיחה בבחינות במכללה בתל חי לא ממש מתאים לי

הי אוסנת אני מקווה לראות אותכם היום
הגב עדיין מאוד כואב למרות שכבר מתחילים לרגש שיפור בתנועת הגוף
הבנות מתרגשות כי יום שישי ואוכלים אצל עורקבים בכפר גלעדי
חוץ מזה היא מחכה בקוצר רוח ליום הולדת של אמא שלך

ציפי, היי!!!
מה שלום הגב?
מה שלום הבנות?
מה קורה?
חיבוק, אסנת.

כל הכבוד לך על ש"הרמת" יומולדת כל כך מקסים ומרגש.
מיסרי למאיה את אהבתינו הגדולה וחיבוקים רבים.

אז זהו אני אחרי ההפקה הגרנדיוזית...
היתה יום הולדת מ ד ה י מ ה הבנות נהנו מכל רגע ורגע ומאיה היתה מאושרת כמו שלא היתה המון זמן ובאמת הגיע לה.
פתחנו את המסיבה בבריכה שכמו שידוע אין מקום טוב יותר ממים כדי להנות ולהשתולל בחום הגדול. אכלנו תירסים שקיבלנו מאוסנת (מתוקים מתוקים, תודה אוסנת) ובארבע הגענו הביתה. מדהים כמה בנות בגיל הזה מסוגלות לאכול כמיות אדירות.
הבנות התקלחו ושיחקו משחקי חברה על הדשא, ואז הגיעה ההפתעה הגדולה שאף אחת מהן לא ידעה מהי (כולל מאיה) בחורה שקולעת צמות (כמו הצמה של זהר הספקתם לראות אותה נכון אורית?) הבנות לא ידעו את נפשן מרוב התרגשות שעתיים שלמות של בחירת חרוזים וקליעת צמות לכולן יצא ממש יפה . אחר כך פיצה מול הטלוזיה ואז העוגה המדהימה.
מאיה ביקשה עוגה עם תמונה של פאבלו (שחקן צעיר מה"מורדים" תוכנית טלוזיה בספרדית)
הבנות שוב איבדו עצמן לדעת מרוב התרגשות. כמובן מתנות ואז מרתון של סירטי וידאו לתוך הלילה. כולן בסוף ישנו כאן והצלחנו להסתדר למרות הצפיפות הגדולה.
בבוקר הן קמו מוקדם מהצפוי הכנתי ארוחת בוקר מפנקת ואז הבנות צפו בסרט וידאו שצילמתי במהלך היום הולדת ומאוד נהנו והתרגשו. שווב לבריכה עם כל הפינוקים ארטיקים, אבטיח ומה לא. ראוי לציון הפירגון שהבנות פירגנו לי על ההפקה . וגם העזרה הרבה שהן הושיטו לי בכל פניה שפניתי אליהן. עופר ודנה זיואון מאמירים היו איתי במהלך כל יום שישי ועזרו בכל ...
עכשיו אני הולכת לנוח לפני שצריך להביא את הקטנות מכפר גלעדי שגם שם יש הפקה רצינית יהודית אבי ונעה מסיעים לי בלי הרף מודה לאלהים כל יום על חברים שכאלה...
זהו עייפתי ...............דרישת שלום חמה לכלכם

שלום חמודה.
מחכים לישמוע איך היה יום ההולדת ואיך את.
@}

ציפי, אהלנה!!!

מה שלום הגב? אני מקווה שהרבה יותר טוב...
מאוד שימח אותי לפגוש אותך בנאות, וגם אם לא יצא לנו לשוחח שיחות לעומק, הקרבה במגורים נתנה לי להרגיש מאוד קרובה אלייך. הביקור הפעם היה יותר חוויה של משפחה, הדס והבנות שלה עם הבנות שלך ואיתך.זה שהתראנו ונפגשנו לעיתים קרובות נתן להרגיש קרובות. האנרגיה הייתה טובה.
מה לעשות, כשאני עם הנכדות אני ממש תפוסה ואין כמעט דקה לנשום, אני על תקן ה"בעל" של הדס.
גם הדס לא הפיקה נחת מהביקור החטוף, היא הרגישה שלא הייתה מספיק עם הסבתות, שכל הזמן היה צריך ללכת כבר...
בטיול במטעים ובשדות, הזדמן לי ליצור קשר מקסים עם זוהר, כי כולן (אימא שלי, הדס והבנות שלה) נסעו לקצה שדה התירסים, ואני וזוהר טיילנו ברגל, והיה כייף, כי עם זוהר אפשר לדבר כמו עם גדולה. גם אח"כ במכונית, כשנסענו לצומת לאכול, שוב הייתה לי ההזדמנות לשוחח עם זוהר, היה מעניין ונחמד.היא גם יודעת לתת בחזרה, אם זה בחיבוק או נשיקות...ככה ששווה להשקיע...
תודה על האופניים שהשאלת לנו, זאת הייתה עזרה מאוד גדולה, אחרת לא היינו יכולות ללכת ממקום למקום ברגל, כי לאוהד מאוד קשה ללכת ברגל לאורך זמן. זה גם איפשר לנו, להדס ולי, לעשות קצת "הליכה". חבל שלא יצא לנו יותר להיות עם הבנות ביחד, הן ממש באותו גיל, ונראה לי שיכול להיות נחמד שיכירו יותר.
כשישבנו אצל נט, ושי הגיעה, הסברתי לאוהד, ששי היא בת-דודה של זוהר. ביום המחרת אור הגיעה, ושוב טרחתי להסביר לאוהד, שגם אור היא בת-דודה של זוהר וזיו. בשדות פגשנו את עמוס שליידר, שהפתיע אותנו, ואוהד יכלה לראות שעמוס מחבק גם את זוהר, ושוב היא שמעה על הקשר המשפחתי.
אני חושבת שזה נפלא, שיש לאוהד ונווה קרובות משפחה בגילן. הדס תמיד מצטערת, שלאחים שלה אין עדיין ילדים, שיוכלו לגדול ביחד כבני-דודים. גם לילדים שלי נולדו בני-דודים מאוד מאוחר, ופער הגיל בולט מאוד.
ציפי, אנחנו מגיעים לנאות בסוף שבוע הבא, ב-18.6.04, ליום הולדת של אימא. מקווה לפגישה איתך.
חיבוק אוהב, אסנת

יום ההולדת הוא היום!!!
המון מזל טוב למאיה.
עצוב לנו שאנחנו לא יכולים להשתתף ,אבל נהיה אתכם בליבנו.
מחכים לישמוע איך היה!!
||בלונים|

הי ציפי
העברתי לדף שלך את מה שכתבת לאסנת והדס בדף מעבר לאפריקה, ניראה לי שבטעות.

ציפי נוראל (09.06.2004 21:46):
הי אוסנת והדס, כל כך שמחנו על הביקור שלכם גם אם היה קצר ולא מספק, מדהים לראות איך הבנות התחברו אליכן ואל הבנות במהירות שכזו, היה לי חבל מאוד שלא יצא לנו לשבת ולדבר כמו שצריך מקווה שבביקור הבא זה יצא לפועל!! הרבה אהבה זיו זהר מאיה וציפי

התאכזבתי שפיספתי אותך בכמה דקות כל כך רציתי לדבר איתך ישירות אולי מחר,
היום הולדת ביום שישי הקרוב וההתרגשות גדולה למרות האכזבה שזה לא בים כמתוכנן.
אני מתכננת למאיה ולחברות שלה הפתעה אמיתית תבוא בחורה לעשות צמות כמו לזהר ואני מקווה שהן יהיו מאושרות מזה חוץ מזה כמובן עוגה מדהימה לפי הזמנה של מאיה וכל שאר הפינוקים שיש ביום הולדת . גם היום הגיעה ענת מאמירים ועזרה לי כל היום הבנות כל כך מקסימות מבינות את המצוקה שלי ומשתדלות להקל עלי. מאושרת מאוד על שהתברכתי בהן.
שיהיה לכם לילה טוב וחלומות פז.....

תודה על הד"ש.מיסרי לו בחזרה. אייל לא נימצא כרגע, אבל מהפה שלך לאולהים...
שלושה ימים בשבוע זה מאוד אינטנסיבי! מאחלת לך בכל ליבי שיחול שיפור ושאולי, באמת, תרדי למקור העיניין.
לא כתבת מתי בדיוק יום ההולדת??

את יודעת, אני אף פעם לא יורדת למחשב (שנימצא בקומה למטה) אחרי שאני משכיבה את הבנות, והיום פתאום הרגשתי דחף כן לרדת ולבדוק מה קורה. והנה, מצאתי את מה שכתבת לנו. תודה.
בכל פעם שאני נכנסת לאתר אני קודם כל בודקת את הדף שלך. תמיד כיף למצוא שכתבת לנו. @}

הי אורית אייל אור גאיה ותומר מה שלומכם?
ראשית יש לכם דרישת שלום מיוסי דבוש שמאוד שמח לשמוע עליכם התעניין ושאל ואפילו אמר שהוא רוצה לדבר עם אייל ולהציע לו לעבוד אצלו בקליניקה!!!
אז הנה סיבה אחת טובה לחזור... אני הולכת אליו לטיפול 3 פעמים בשבוע והוא אמר שיקח בערך שלשה שבועות עד שאני יתחיל להרגיש שיפור, בעקבות המצב החמור שלי כרגע החלטנו לשנות את התכנית של היומהולדת של מאיה ולחגוג לה בבית יהיה כיף אני מקווה.
אני הולכת לנוח מהטיפול אמשיך מאוחר יותר נשיקות וחיבוקים מכולנו

ואוו, ציפי. מדהים!
בודאי שאנחנו מכירים את יוסי דבוש. הוא עבד עם אייל ב"מרווה". אף פעם לא קיבלתי ממנו טיפול ,אבל הוא עשה עלי רושם של איש נעים וטוב.אייל אמר שהוא מטפל טוב ועדין.
כל הכבוד לך שנתת לזה ליקרות ולצאת, סוף סוף. אני גאה בך מאוד. זה קשה. @} מה שקרה מראה, לדעתי, שהטיפול היצליח שהוא נכון.
כיף שיש לך כל כך הרבה אנשים טובים שעוזרים לך.
טוב לישמוע שאת מטפלת בעצמך. ותודה רבה שאת משתפת אותנו.

גאיה מרגישה טוב מאוד היום, לשמחתינו.
תודה על האהבה הגדולה ששלחת. אבל השאירי גם לעצמך!

המשיכי לכתוב לנו. זה מעודד אותי לישמוע ממך. טוב, המסך נהייה לי מטושטש... ביי בנתיים.

הי אורית היום היתה לי חויה קשה ומדהימה. הלכתי לקבל טיפול אצל יוסי דבוש מגונן כירופרקט אני לא יודעת אם שמעתם עליו בכל אופן קשה לתאר במילים את מה שעבר עלי!!!!!
עוד לפני שהוא התחיל לטפל בי בכיתי בלי הכרה פשוט הדמעות זלגו מבלי יכולת להעצר כך גם במהלך כל הטיפול וגם בסיכומו. כשיצאתי מהטיפול המשכתי לבכות וככה כמעט כל היום כאילו מישהו פתח לי את ברז הדמעות ושכח לסגור. עכשיו הגב כואב לי בטירוף ואני בקושי מסוגלת לחשוב הוא אמר לי שבמשך שבוע ימים אסור לי להרים כלום! כולל את הבנות כולל קניות מהסופר בקיצור בלאגן שלם כמובן שעורקבי מיד התגיסו לעזור וגם המשפחה באמירים אני מקווה שסוף סוף נימצא את הפתרון לבעיה שמטרידה אותי במשך שנים ארוכות.
איך גאיה מרגישה מקווה שיותר טוב שולחת לכם את כל האהבה שבעולם ציפי

שלום חמודה
מה נישמע? פתאום ניזכרתי שסיפרת שיצרת קשר עם צפריר. מה קורה עם זה?? האם החלטת ליקנות או לא?
אולי תתחילי עם משהו אחד משלו? אולי את יכולה גם לדבר עם אורנה. היא מקסימה,נעימה, חדה בהבחנותיה ויודעת תמיד מה להגיד ואיך במקום ובזמן המתאימים. לפחות זו החוויה שלי איתה.
אוי, פתאום שמתי לב שאני אולי קצת מציקה לך. סליחה. את עושה כל דבר בזמנך.
אני פשוט כל כך דואגת כל כך רחוקה ו...

אנחנו עדיין מתרגלים מחדש. גאיה חולה ואייל ואני נישארנו עייפים מהלילה איתה.
מחכה לישמוע ממך.
מתגעגעת

אני שמחה לשמוע זו היתה הכוונה שלי שתיהיה להן הפתעה נעימה ועדיין לא התקשרתי בקשר למפגשים של יום חמישי

ציפי, שכחתי לספר לך שהבנות התנפלו על החבילה של פורים שנתת לנו והן מתמוגגות!
תודה, תודה תודה.

הי חמודה
תגידי, מה עם להצטרף ל מפגשים על שפת הנחל?? כמו שדיברנו לפני שנסעתי??
ניראה לי שווה. תימצאי שם חברה נעימה, ואולי אף יותר...

ואוו, ציפי. מפחיד ומלחיץ ללא ספק!
החיה שבך מגינה על ילדיה. זה בסדר. ואולי זיו נהנתה מתשומת הלב ומזה שניבהלת. אולי זו היתה הכוונה??
סתם זורקת באויר. את לא חייבת להתייחס.
מתי בדיוק יום ההולדת של מאיה?? כל כך חבל שלא נהיה

היום היתה לנו מיני דרמה, הלכנו לבריכה ועשר דקות אחרי שהגענו זיו החליטה שהיא נכנסת למים הבינוניים לבדה למרות שלא הסכמתי לה. היא ניסתה לצלול וגילתה שהיא לא בדיוק יודעת איך עושים את זה. אני נכנסתי לפאניקה רצינית שלפתי אותה מהמים ומיד הלכנו הביתה כשכל הדרך אני מרצה להם שבבריכה יש כללים וצריך לקיים אותם. בקיצור נבהלתי כהוגן והתנהגתי כמו חיה רעה . אני חושבת שהן הבינו את המסר.........
מתחילים להתרגש לקראת יום ההולדת של מאיה שכמו שסיפרתי לכם נחגוג אותה בחוף הים באכזיב מקווה שיהיה כייף. נשיקות וחיבוקים.

קראתי ובכיתי ובכיתי.
זה מדגיש לי כמה צריך להעריך ולינצור כל רגע בחיים כי הכל יכול להשתנות.
אין לי מה להוסיף. חיבוקים גדולים והרבה כוח ואהבה לך ולבנותייך.

כן את לא טועה השעה שמופיעה לך על יד השם שלי אכן 4 לפנות בוקר .
שוב נרדמתי עם הבנות והלילה נגמר לי באמצע.........
ניסיתי לבדוק אם יש לי דואר ופתאום גיליתי את כל המכתבים שעמוס זיכרנו לברכה כתב לכם. זה היה מרגש וכואב גם יחד... היום בבריכה זיו תוך כדי שהיא צפה לה במים התחילה לקרוא אבא אבא ואני לא היתי בטוחה שאני שומעת נכון וכששאלתי אותה למי היא קוראת?
היא באמת חזרה ואמרה אבא וכששאלתי אותה אם היא מתגעגעת ואם היא היתה רוצה שאבא יראה איך היא שוחה אז היא התעטפה בעצבות נוראית..... הגעגועים לעמוס כל כך גדולים והעצב על כך שהוא לא יזכה לראות את הבנות גדלות ולומדות כל יום משהוא חדש בלתי נתפשים כל המכנסיים שלי רטובות מדמעות אז אני מפסיקהביייי

הוי ציפי היקרה
בנותייך מתחילות להפנים את זה שאבא איננו ולהוציא את זה בכל מיני צורות. כמה קשה וכואב.
ואת כואבת איתן. ואנחנו איתך. מיצטרפת לדבריה של אוסנת
_שכייף לה שיש לה אימא כמוך, שיש לה אותך, שיש לה את אחיותיה, את סבא וסבתא, הדודים וכל החברים שלך, עולם מלא אהבה ויכולת לתת.
ציפ, אוהבת אותך_
גם אנחנו אוהבים אותך.

את קורותיי את יכולה להמשיך ולראות בדף מעבר לאפריקה.

הי אורית איך עברה הטיסה? איך הבנות מרגישות ? בטח יקח זמן עד שתחזרו להרגע מהביקור שלכם בארץ מקווה שלא יהיה קשה מידי!
לי מאוד קשה בימים האחרונים וגם לבנות למען האמת בכלל לא קל כרגע הן נרדמו ורק רציתי לכתוב כמה מילים
אז המון חיבוקים ואהבה מכולנו.........

ציפי מקסימה, היי!!!

באמת חסרת לי בביקור האחרון בנאות, מאוד רציתי לראות אותך, לחבק ולהיות איתך קצת, אף על פי שלא ממש היינו בקיבוץ, כי ביקרנו את נט בביה"ח רוב הזמן. אבל הצלחנו לפגוש את עינתי ולהיות קצת אצל אימא, שהבינה שהפעם באנו לביקור קצר.
פעמיים ניסיתי לפגוש אותך והיית בקניות, בכל אופן נגיע שוב ב-18.6.05 ליומולדת של אימא, מקווה מאוד להיפגש...
ציפ, מאוד קשה לשמוע על זיו שבגילה הרך צריכה להתמודד עם חסר ועצב כמעט ללא מענה, המעט שיש לי לומר שכייף לה שיש לה אימא כמוך, שיש לה אותך, שיש לה את אחיותיה, את סבא וסבתא, הדודים וכל החברים שלך, עולם מלא אהבה ויכולת לתת.
ציפ, אוהבת אותך
חיבוק, אסנת.

אגב תשלחי לי את האימל שלך, תודה.

ציפי היקרה
שוב אנחנו רחוקים כל כך בגופינו אך לא בליבנו.
כל כך התעצבתי שלא יצא לנו לדבר קצת "על אמת". כל הזמן מוקפות בבנותינו ואין רגע דל...
מאוד רוצה להצשיך ולהיות בקשר שוטף.
המשיכי לכתוב לנו כאן או באי מייל, איפה שיותר נוח לך.
תודה על הקצת כיף שהיה לנו ביחד.
מתגעגעים מאוד ואוהבים.

רציתי רק להגיד שאני מזדהה עם מה שכתבת לאוסנת שיותר קל לך לכתוב ועיתים מאשר לדבר.
אז אולי זה יתרון שאנחנו רחוקים... . כיתבי, כיתבי ,כיתבי.

אוסנת שלום,
הצטערתי לשמוע שהית כאן ולא יכולתי לדבר איתך,
מאוד ריגש אותי לקרוא מה שכתבת לי.
אני מרגישה שלפעמים יותר קל לי לבטא את עצמי דרך המחשב אולי בגלל שאני מרגישה פחות מאוימת ומבוקרת . יש לי צורך אדיר לשתף חברים קרובים במה שעובר עלי ועל הבנות ולא תמיד זה מסתדר אז ככה כשאני לבד בשעות הלילה המאוחרות ויש לי כמה רגעי חסד של שקט ופרטיות אני מצליחה ל"דבר" האמת שהיום היה לי יום ממש קשה ואני מרגישה חוסר אונים ותסכול נוראיים קשה לבד עם הבנות במיוחד ברגעים שהן שלושתן צריכות אותי . זיו עוברת תקופה לא קלה בלשון המעטה והלב נקרע לראות אותה כל כך עצובה זהו אני לא מסוגלת עכשיו להמשיך לכתוב הבכי חונק....... תמשיכי לכתוב לי
ציפי

הי אורית, באמת היה עצוב נורא להפרד מכם, כל כך רציתי לדבר ולספר ולשתף אותכם בהרבה דברים אבל כמובן שבזמן הקצר שהיה לכם זה היה כמעט בלתי אפשרי,
מקווה שהטיסה תיהיה קלה עד כמה שניתן ושתגיעו בשלום והשהות תיהיה פחות קשה.
חיבוקים חמים לכלכם ואני כבר מחכה לשמוע ממך.

ציפי יקרה
לא הצלחנו להפגש שוב. חבל כל כך. הזמן שלנו היה כל כך קצוב ומוגבל.
בקושי דיברנו ולא ממש היינו ביחד.
הישארי בקשר.
אנחנו אוהבים אותכם וכבר מתגעגעים...

ציפי, לא יודעת איך זה לכתוב שלא באופן אישי, אני מנסה... רק לפני מספר ימים גיליתי איך להיכנס ל"באופן טבעי", אחרי שהסברת לי גם הצלחתי להיכנס לדף האישי שלך. קראתי את כל ההתכתבויות ברצף, לתוך הלילה...היה לי קשה לקרוא את מה שעבר כמו התקווה הרבה בה היית, כי את הסוף המר כבר ידעתי., ובכל זאת זה ריגש אותי מאוד היכולת שלך לשאוב כוחות ולהמשיך בדרך, על אף כל הקשיים.
אני חושבת שהכוח שלך נובע מהיכולת שלך להראות את חולשתך, ואת זה שאיפשרת לחברייך להיות איתך ברגעים הקשים. אהבתי וריגש אותי לקרוא שההורים של עמוס היו בשבילך לעזר רב, כי אני יודעת שגם הם עברו בעצמם מסכת לא קלה. גם בשיחות שלי איתך, ציינת שהם עוזרים לך הרבה וזה מאוד משמח, כי אני חושבת שאת ובנותייך גם עוזרות להם מאוד למצוא משמעות להמשך...
ציפי אני מכירה אותך מעט זמן, אבל הצלחת להיכנס לליבי.
אימא אמרה לי שאת עוברת לגור מאחוריה, אני מקווה שהבית יהיה לך מספיק גדול ונוח. חוץ מזה אנחנו שוב מגיעים לנאות, כי אשפזו את נט ובכלל לא משעמם לנו...
אני מקווה שיהיה לי זמן לקפוץ אליך.
חיבוק אסנת.

לכל מי שקרא את מה שכתבתי והגיב וגם למי שלא הגיב, אני אסירת תודה על העידודים והחיזוקים שאני מקבלת למרות שזה רק מחשב קר אני מצליחה לחוש את החום והתמיכה ואין מילים בפי לתאר כמה זה עוזר תודה רבה לכולכם ותמשיכו לעודד...

אורית היה כיף לפגוש אתכם אחרי תקופה כ"כ ארוכה וקשה אני מקווה שמחר נשלים קצת את החסר מחכים בקוצר רוח זיו זהר מאיה וציפי

כל מה שכתוב בירוק הוא קישור. גם בראש הדף של אורנה וצפריר שפרון יש קישור לאי מייל שלהם.

עוד משהו. אני חושבת שאם תלחצי על המילה "מייל" איפה שצפריר כתב, זה יראה לך את הכתובת שלו. נסי.

נכנסתי עכשיו גם לקרוא את מה שכתבת בדף על לוויות. כמה מרגש ועצוב ובאיזה פתיחות כתבת. גם אני בכיתי איתך, שוב.

ציפי יקרה
היה ממש ממש כיף. תודה רבה שהזמנת אותנו. עוד ניפגש כי יש הרבה להשלים.
אוהבים מאוד

ציפי יקרה,
קראתי את כל הדף עוד שנע בין תקווה ליאוש עד הסוף המר,
מצטערת כל כך בכאבך ובאבלך, והלואי שתמיד תמצאי כוח ועוצמות להמשיך.
אנחנו לא מכירות ובכל זאת

רק עכשיו הגעתי לדף שלך בגלל ילדים ולוויות .
קראתי את הכל, והתעצבתי בשבילך.
מעולם לא ידעתי מה לומר במצבים של שכול, וגם הפעם איני יודעת מה לומר. רק רציתי שתדעי שקוראים את מה שכתבת וכואבים יחד איתך.
גם אני.

אתמול בלילה כשקראתי את מה שכתבת ב ילדים ולוויות, בכיתי. זה כל כך עצוב.
מעולם לא ידעתי מה לומר במצבים של שכול, וגם הפעם איני יודעת מה לומר. רק רציתי שתדעי שקוראים את מה שכתבת וכואבים יחד איתך.
אני מקווה שלא תדעי עוד צער.
אני מקווה שצפריר יוכל לעזור לך.

וכמובן שאמא של יונת מדייקת יותר ממני...

ציפי,
בהחלט כן. נראה שעדיף לדבר דרך "המייל" [email protected]

שם בכחול הוא שם של מלה אחת. כדי ליצור קישור יש צורך בשתי מלים וביניהן קו תחתי.
העדר דף בית אישי יוסיף לשם סימן שאלה.

יונת שלום, רציתי לדעת למה אני לא מצליחה להכנס לשמות שרשומים בצבע כחול.
כי אין להם דף בית אישי. רק לירוקים ולכתומים יש.

הדס שלום שמעתי מאמא שלך שאת קוראת באתר ומאוד שמחתי אני אשמח לקבל ממך מכתבים ומבטיחה לשלוח חזרה כאן בדף שלי להתראות ציפי

שלחתי לכם אימל האם קיבלתם?

שבת שלום לכם מה שלומכם מזמן לא שמעתי מכם מחכים כבר למאי לראות אותכם זהר כל הזמן שואלת עליכם נשיקות וחיבוקים ובבקשה תכתבו מה קורה איתכם

ציפי יקרה
קשה ליקרוא את מה שאת כותבת. קשה ועצוב מאוד.
מקוה שתקבלו בקרוב את מה ששלחנו לכם.
שולחים גם חיבוקים גדולים ואהבה.
נגיע לארץ בתחילת מאי, כניראה.
עוד ניהיה בקשר.

שלום לכם מזמן לא כתבתי לא מצאתי את הזמן והאנרגיות לשבת ליד המחשב עכשיו הבנות רואות קלטת ויש לי רגע פנאי כ"כ הרבה דברים אני רוצה לשתף אותכם אבל אני מעדיפה לחכות להיות איתכם ולספר בארבע עיניים הבנות לא מפסיקות לדבר על עמוס ובכל רגע יש משהו שמזכיר אותו וגורם לנו להתגעגע אליו בלי סוף העצב והכאב לפעמים גדולים משאת אבל החיים כנראה חזקים יותר מהכל וממשיכים הלאה מצטערת שלא הספקתי ליצור קשר עם אבא שלך ולשלוח איתו את המתנות שקניתי לבנות זה יחכה לכם עד שתגיעו כנראה
פורים עבר אצלינו והבנות התחפשו והיו שמחות למרות הכל שולחת לכם חיבוקים ונשיקות ואור אני אבקש ממאיה שתכתוב לך בעצמה ותספר מה שלומה אהבה גדולה ממני ציפי