לפג פרגו יש עגלה כזו, את יכולה להחליף את כיוון ידית האחיזה של האם, פנים אל פנים או פני תינוק אל העולם מבלי להזיז את התינוק כלל. מאוד נוח המינוס הקטן הוא גלגלים קטנים שמקשים את הנסיעה בעיר בעיקר.

[u]ויותר קל לדבר אל תינוק כשהוא צמוד אליך ולא בעגלה לדוגמא[/u]
לדעתי להפך - כשהוא במנשא הוא "מובן מאליו" ופחות ממורכז. לא צריך לקשקש איתו קשקושים. האוזן שלו כ"כ קרובה שאני לא רוצה לטרטר לו במוח.
בעגלה מצאתי את עצמי לפעמים ממש מתאמצת לדבר, אפילו שהיה מדובר בילד גדול, כי יש הרגשה ש"אין קשר" - הילד יושב רחוק, למטה ועם הגב אלי. לא פעם הרהרתי מדוע לא מתכננים טיולונים עם הפנים כלפי האם (כמו שיושבים הפוך באוטובוס), או לפחות עם הפנים כלפי הצד, כך שיהיה קשר עין בין האם לפעוט היושב. (למה רק לתינוקות יש עגלות אמבטיה?).

[u]כן מצאתי קשר הדוק בין התפתחות הדיבור אצל תינוק לבין מידת הדיבור אליו[/u]

ויותר קל לדבר אל תינוק כשהוא צמוד אליך ולא בעגלה לדוגמא.

היי אמא של תומר
תנסי לקרוא את הדפים
[po]ילד לא מדבר[/po]

[po]בת שנתיים עוד לא מדברת[/po]

אני מאמינה מאוד ברכישת שפה מתוך התפתחות טבעית ואין כמוני בנושא סבלנות הורית. אבל תומר כבר כמעט בן שלוש ועדיין אינו מוציא הגה. אנחנו ממשיכים להתנהג בצורה הכי טבעית איתו ועם אחיו הגדול שהוא פטפטן בלתי נלאה. תומר התחיל לאחרונה לתקשר איתנו יפה בעזרת מחוות גוף ואני רואה בזאת התקדמות ענקית. אני מנסה בכל כוחי להדוף לחצים של לכי למומחים, את מזניחה את הילד ועוד. האם מישהו יכול לחזק את ידי?

ואצלנו במשפחה היו כמה תינוקות שלומדו לענות על השאלות: איך עושה דוד לוי ?->שרבוב שפתיים נמרץ . ו-איך עושה הודי? ->
נדנוד הראש מצד לצד.

[po]שאק טי[/po] ,
[po]מיכל דנקנר[/po] כתבה את הדברים לפני למעלה משנה וחצי. אני חוששת שהיא כבר לא נכנסת לאתר.

אם יורשה לי לומר את דעתי בנושא - פעוט אינו [u]אמור לדעת איך עושה דג[/u] , ולא יקרה לו כלום אם לא ידע. אבל בין כל שאר הדברים שהורים מראים לו, מספרים לו, מציגים לו - מאוד מקובל ללמד אותו את קולותיהן ותנועותיהן של החיות השונות, ביניהן רבות שלא יפגוש לעולם מלבד בביקור בגן חיות.
איכשהו זה גורם למבוגרים הנאה לראות את הקטנצ'יק מחקה את הצלילים והתנועות.
הוא בהחלט לומד מזה משהו: שיש חיות שונות, שהן משמיעות קולות שונים, שיש גם חיה בלי קול בכלל. מהמשחק הזה הוא גם לומד טכניקות שונות של השמעת קול. מה רע?
מצד שני, זה לא משהו שחייבים לדעת ושאסור לפספס (בניגוד למשל, לזחילה - שהיא חיונית להתפתחות ומאוד לא טוב לדלג עליה).

[u]שכל הילדים סביבנו (גיל שנה וקצת) מרביצים את כל חוות החיות בקלילות ויודעים לגעות, לילל, איפה אור וככה[/u]
ואני מכירה ילדים - אינטליגנטים לא פחות מהשאר - שהתחילו לדבר מאוחר מאוד ובהחלט לא ידעו את כל העובדות האלה בגיל שנה וקצת.

_כשאני שואלת איך עושה דג מיד כל האחים מתייצבים ועושים תנועות בשפתיים
הרבה תלוי ביכולת השפתית המולדת שלה אבל גם בחשיפה הסביבתית_

אולי תוכלי להסביר לי למה פעוט אמור לדעת איך עושה דג?
לא בציניות. אני פשוט לא מבינה.
לאחרונה הסתבר לי שכל הילדים סביבנו (גיל שנה וקצת) מרביצים את כל חוות החיות בקלילות ויודעים לגעות, לילל, איפה אור וככה

אני מנסה למקם את עצמי וחוששת שאולי אני מפספסת משהו בהתפתחות של אלה. מליון סינים וגו'....

תודה על תגובתך, האם הדבר מורכב יותר ברכישת שתי שפות
אני נוסעת לתקופה ממושכת לארהב

קראתי פעם שמי שמטפל בתינוקות/פעוטות משתמש אוטומטית בשפה מיוחדת בשם motherese, שזו שפה עם מאפיינים מיוחדים שנועדה לעזור לתינוקות לרכוש את השפה.

ככל שמדברים לילד הרבה כך ילמד יותר?
תודה על האתר והעיצות הנפלאות.
מדובר בילד בן שנה ותשעה ח

[u]כן מצאתי קשר הדוק בין התפתחות הדיבור אצל תינוק לבין מידת הדיבור אליו .[/u]
איפה?
תינוקות אמורים לפתח שפה גם אם לא מדברים אליהם
יתכן שמהירות הרכישה תלויה במידה בה מדברים אליהם (יתכן מנסיון)
כמו בהבדל בין חינוך ביתי לבין לימוד בבית ספר -
אפשר פשוט להניח להם והם ירכשו שפה נפלאה (כמו בחינוך ביתי)
או ללמד אותם ויותר "להקדיש" תשומת לב נקודתית לעניין וגם אז ירכשו אותה אולי יותר מהר
(כמובן אם אין בעיות באזורי השפה במוח)
כך או כך שפה תרכש בהתאם לאיכות השפה הדבורה בבית

זהו כנראה שוב אחד מאותם מצבים שבהם אני מרגישה כאן גישה של:
Dont confuse me with facts. My mind is made up.

[u]שמגע (של האם) בתגובה לנסיון דיבור, גם אם זה "סתם חיבוק" עשה משהו טוב.[/u]
מגע של האם [b]תמיד[/b] עושה משהו טוב. התייחסות חמה לתינוק [b]תמיד[/b] תתרום לבריאותו, לבטחונו ולהתפתחותו.
לא ראיתי שתינוקות שגדלו בבית למדו מהר יותר לדבר, או ששפתם היתה עשירה יותר מכאלה שגדלו בבית-ילדים (ולמען הבהירות: אני מדברת אך ורק על בית-הילדים הקיבוצי. אינני מכירה מעונות). ואגב, גם לא להפך. לא ראיתי התפתחות דיבור מהירה יותר אצל תינוקות שגדלו בבית-ילדים מאשר אצל אלה שגדלו בבית הוריהם. פשוט לא מצאתי קשר.
[b]כן[/b] מצאתי קשר הדוק בין התפתחות הדיבור אצל תינוק לבין מידת הדיבור [b]אליו[/b] .
אשר לספרים, אני יודעת שמקובל היום שצריך "לפתח" את התינוק. אבל תינוק אינו זקוק לסמלים המצויירים.
מישהו באמת מאמין שתינוק לומד מתמונה מה זה כלב, או כדור? הוא לומד מהמציאות, והמציאות בהחלט עדיפה על ההעתקים. הוא זקוק להתנסויות אמיתיות, שמלווים אותן מלים ומשפטים. הסמלים יבואו אחר-כך. והספרים יבואו אחר כך.
תינוק בן שנה, וגם פחות מזה, מאוד מתעניין בספרים. נורא מעניין לדפדף בהם, להשליך אותם, לפתוח ולסגור, לשים על הראש, לנסות אם הדף נקרע, לקשקש (סליחה, לצייר) על הדפים, ואפילו להוציא ממדף הספרים ולנסות להכניסם חזרה. ראו בדף [po]הלוחשת לפירורים[/po] . לאבא שלה יש יכולת הסתכלות נדירה.
מתעניין בסיפור? אולי בגיל שנה, סביר שמאוחר יותר.

[u]אולי יש מקום להבדיל בין למידת דיבור לרכישת שפה ?[/u]
לא חשבתי על זה. את יכולה להרחיב?

_הנשיאה במנשא נוח מועילה מאד.
אין שום קשר בין מנשא ללמידת דיבור._
קראתי איפשהו (אולי בהארץ, המאמרים הקטנים כשהיה מדור על תינוקות) שמגע (של האם) בתגובה לנסיון דיבור, גם אם זה "סתם חיבוק" עשה משהו טוב. אני לא זוכרת את הפרטים, אבל אני חושבת שניתן, בזהירות, להסיק גם לגבי נשיאה (ולא משנה אם מנשא או ידיים).

אולי יש מקום להבדיל בין למידת דיבור לרכישת שפה ?

[u]אין שום קשר בין מנשא ללמידת דיבור.[/u]
בוודאי שיש. אם כי עדין כל כך, שקל לפספס אותו. המנשא מאפשר לתינוק להיות בקשר עם כל מי שההורה המטפל נמצא איתו בקשר. קשר עין רצוף, טבעי, לא יזום ולא קטוע. מכאן הוא חשוף לרצף שיחה. תינוקות רבים מגודלים בבתי תינוקות ("מעון" למיניו) ומונחים בעריסותיהם ללא אפשרות לקשר הזה. מצד שני, במוסדות לגידול ילדים הילדים לומדים לדבר יותר מהר לפעמים, כי הצורך שלהם בשפה הוא דחוף יותר שם.

_ולקרוא לו הרבה ספרים
לתינוק?!_
כתבתי למעלה שאם מדובר בפעוט גדול יותר שעדיין לא מדבר אז......ולקרוא לו הרבה ספרים. אבל יש גם תינוקות שנהנים מאד מקריאת ספרים. (תינוק זה מושג רחב. באופן אישי בתי קיבלה הבטחה שגם כשתהיה אמא אם תרצה או לא היא נשארת תינוקת שלי. )
אם מדובר בתינוק בן שנה, נגיד, אפשר וטוב לקרוא לו. תלוי בתינוק. כדאי לבדוק שהוא באמת מעוניין בזה כמובן.

אבל באמת אין כמו סתם שיחה.

< מסיימת בנימת פיוס אבל חובשת קישוא ליתר ביטחון (-: >

[u]הנשיאה במנשא נוח מועילה מאד.[/u]
אין שום קשר בין מנשא ללמידת דיבור.

[u]ולקרוא לו הרבה ספרים[/u]
לתינוק?!

תינוק לומד לדבר אם לא מפריעים לו בכוונה תחילה. מה פירוש "מפריעים לו"? מונעים ממנו כל קשר עם אנשים מדברים.
תינוק שנמצא בחברת בני-אדם -- ולעניין זה לא משנה אם זו אמו האוהבת או אנשים זרים -- ילמד לדבר.
הוא ייטיב לדבר אם ידברו [b]אליו[/b] ולא רק לידו, ושפתו תהיה עשירה יותר אם שפתם של הקרובים אליו היא כזאת.

_שפה אין מקנים.
ילד קונה שפה לעצמו.
עם זאת, קריאת ספרים בוודאי מסייעת להורים להעשיר את החנות הלשונית שהם מציעים לקונה הצעיר..._
בדיוק. כאן אמרת הכל.

בהמשך לדברי מיכל,
להורים ובני משפחה יש לרוב תגובות אינסטינקטיביות למלמולי תינוק, ואלה תגובות חיוניות ובעלות תפקיד רציני שמיועדות לסייע לו בהתפתחות הדיבור והתקשורת עם סביבתו.
כמו שמיכל ציינה, חזרה על חלקי מילה שהוא אומר, התלהבות והצבעה על שמות עצם שהזכיר וכדומה, הם הם הכלים האמיתיים שצויידנו בהם. צריך רק להשמע לגוף שלנו ולראות איך הוא מגיב לנסיונות התקשורת של התינוק.
בגדול ניתן לומר ששהות רצופה עם התינוק, קשב ואהבה תוך המשך הקשר של המבוגר המטפל עם העולם כאשר הילד הוא "כחלק מגופו" רואה ושומע הכל ונענה בעת הצורך, הם חיוניים ומצויינים לתקופת ראשית הדיבור (וגם לפניה ואחריה (-: )
אם מדובר בתינוק, הנשיאה במנשא נוח מועילה מאד.
אם מדובר בפעוט גדול שעדיין לא מדבר, גם, חשוב לשמור על סביבת רצף אוהבת ובטוחה שחיונית לשלומו הפיזי והנפשי, להפגיש אותו עם אנשים וילדים בגילאים שונים (בלי לאלץ אותו לפרידה מההורה המטפל) [b]ולקרוא לו הרבה ספרים[/b] עם תוכן ממשי ומשפטים, ולא רק הצבעה על תמונות.

דנה , אם את עדיין כאן,
האם פתחת את הדף בשל בעיה מסויימת שאת מודאגת לגביה, או שהתעניינת באופן כללי? (אם את שואלת מתוך בעיה, אני מתנצלת מראש על תגובתי "המתחכמת" בראשית הדף. היא מיועדת להורה שיש לו תינוק בן חודשים ספורים והוא מחפש לתקן איפה שאין בעיה...אם את מוטרדת ממשהו שקשור בדיבור, את מוזמנת לפרט ואני בטוחה שתוכלי למצוא כאן עזרה.)

לא מכירה כזה ספר אך מבינה מהי הכוונה
את מנסה לתקשר עם תינוק ולהקנות לו שפה
עם ביתי בת ה-10 חודשים הדברים הללו עובדים:
התלהבות רבה כל פעם שהיא פותחת את הפה (אני ממש היסטרית אבל לא חייבים)
חזרה על מה שהיא אומרת
הרבה קשב משותף (מביטים ומצביעים על אותו דבר)
הכי עוזרים הילדים :
כשאני שואלת איך עושה דג מיד כל האחים מתייצבים ועושים תנועות בשפתיים
הרבה תלוי ביכולת השפתית המולדת שלה אבל גם בחשיפה הסביבתית
ורכישת שפה מוקדמת לא אומרת כלום לגבי ההמשך

מסכימה עם כל הקודמים לי ומוסיפה את הגושפנקא המקצועית (כקלינאית תקשורת בדימוס...). כל מה שילדים צריכים כדי לרכוש שפה הוא להיות חשופים לשפה. כלומר: לחיות לצד אנשים שמדברים. ובמדינתנו, לא חסרים כאלו...
אם התכוונת למשהו אחר, אנא פרטי כאן {@

מסכימה עם אפרסקים, וגם, יש פה דף [po]שפת סימנים לתינוקות[/po]

דנה, אני לא בטוחה שאני מבינה את השאלה:
האם את רוצה [u]להקנות לילד את השפה[/u] ?
האם ילד לא רוכש שפה פשוט [po]באופן טבעי[/po] תוך כדי החיים במחיצת הוריו? האם ילד לא לומד לדבר ממש כמו שהוא לומד לזחול או ללכת?

למיטב ידיעתי אין צורך בספר, אלא פשוט בפה, מיתרי קול, וזוג עיניים מחייכות (-:
שפה אין [b]מקנים[/b]
ילד [b]קונה[/b] שפה לעצמו.
עם זאת, קריאת ספרים בוודאי מסייעת להורים להעשיר את [b]החנות[/b] הלשונית שהם מציעים לקונה הצעיר...

האם מישהו מכיר ספר טוב שמייעץ איך להקנות לילד את השפה? הספר היחיד שנתקלתי בו נקרא " שפת סימנים לתינוקות". האם מישהו מכיר אותו ויש לו המלצה לגביו?

[sub]ראו גם: [po]התפתחות הדיבור בשנה הראשונה[/po] / [po]שפת התינוקות[/po] / [po]שפת סימנים לתינוקות[/po][/sub]