במשביר לצרכן, כמו פעם.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

שלום לכולם! אני מחפשת לקנות פיג'מה פלנל לאדם מבוגר (אבא שלי). יש למישהו מושג איפה אפשר למצוא? עוד עושים כאלה בכלל?
יפעת.

בנות, אני רוצה רק לספר שלי גם לא מתאימות כל מכנסי העמוק מתחת לפופיק, אז תדעו שב - Honigman נתקלתי במס' דגמים שהם ממש לא כאלה...בשבילי הם אפילו קצת יותר מדי על המותניים, אבל עדיין עדיפות ממכנסי הערווה...
אז זהו, רק שתדעו

ראיתי לפני כמה חודשים שבכל העולם זנחו את מה שאתם מכנים "מכנסי שחלות" והמגמה היא קו מותן גבוה יותר (קיבלו שכל...) רק בנות ישראל החסודות מתעקשות להשאר לא מעודכנות
דווקא לא זנחו בכלל... להיפך - נצפו בתקופת חג המולד חוגגות בקניונים של לאס-וגאס על זוגות מכנסיים כאלה.
ועוד:
כתבה בהארץ - במדינת וירג'ניה חוקקו חוק נגד המכנסיים

<מא>

אבל זה לא היה ככה תמיד? ראי ערך "כתפיים מרופדות" p-:

מצטרפת לדעתכם. שימו לב ששם הדף : תרבות לבוש בישראל . ראיתי לפני כמה חודשים שבכל העולם זנחו את מה שאתם מכנים "מכנסי שחלות" והמגמה היא קו מותן גבוה יותר (קיבלו שכל...) רק בנות ישראל החסודות מתעקשות להשאר לא מעודכנות .

הבעיה היא שכל מה שרואים זה רק מותניים ומחשופים. הדבר האחרון שמסתכלים עליו זה הפרצוף

הרבה פעמים יש לי הרגשה שזו בדיוק הסיבה. כשהפרצוף לא מעניין והמבט בו עדיין זגוגי מהצפייה בטלביזיה והעיסוק בדברים טפלים, הוא לא ימשוך את תשומת ליבו של איש, ולכן צריך משהו אחר שיעשה את זה.
עצוב.

אביה נו , לא הצלחתי להכנס ללינק.

זה פשוט מזעזע...

אולי אפילו עצוב

בשמת וענת, אני מצטרפת לדעתכן. אני הרבה יותר מעריכה ג'ינס וטי-שירט (כמובן עדיף לבנה) עם חגורת עור מאשר חולצות בטן ומכנסי שחלות (שלא לומר שפתיים).
כשאני רואה לעתים ילדות בנות 5 נראות כמו אמא שלהן בלבושן, זה פשוט מזעזע...

וואו, נשמע כמו חיים נפלאים.

שמתי לב שיש בחורות שבאות ממשפחות ש;

• האב הוא טיפוס ארכיטיפי כזה. הוא קובע מה יהיה בבית, האישה היא האישה הקטנה והבנות סרות למרותו.
• לבת מותר להתלבש בפרובוקטיביות כל זמן שהיא לא מביאה גברים הביתה לישון או לחלופין לא חיה עם גבר. וכל זמן שהיא חוזרת הביתה מהבילוי בשעה שהאבא קובע.
• האהא דוקא מעודדת את הבת להתבש ככה וגם לעשות דיאטות כדי שתתפוס כבר מישהו שתתחתן איתו. ככה היא תצא מהבית.

גם אני הייתי בשיינקין השבוע! (-: (לראשונה מזה 7 שנים בערך...).
אבל האמת, הייתי כל כך עסוקה עם הקטנצ'יק עלי ועם הגדולה, ועם החום הכבד, ועם העגלה (ששלפתי כדי שתסחוב את התיקים, ושאם הוא יירדם אוכל למדוד משהו סוף סוף) ועם החברה שלי, ועם לבדוק את חלונות החנויות - שלא שמתי לב למי שעבר ברחוב בכלל... אבל את צודקת, אני מתעלפת כל פעם מחדש.

ואגב הדף הנקה בציבור וכל הכתבות בעיתונות שמושכות באינטרנט תגובות של "טיפוסים" שנגעלים מהנקה של תינוק חמוד - איפה הם מול חשיפה מינית בוטה וולגארית כל כך, בלי שום קשר להנקה צנועה של תינוק?

אבל אולי אפשר ללמוד משהו בנושא תרבות הלבוש בישראל מהעובדה, שכשיצאתי מחנות "העין השלישית" לבושה בחצאית החדשה שקניתי, מישהי חשבה שאני דתיה (לא זוכרת את התקרית, אני צריכה לשאול את החברה שלי). מה שמזכיר לי, שדווקא ביום ובשעה שאנחנו הסתובבנו שם עברו שם די הרבה בנות דתיות וחרדים.
(טוב, מה לבשתי: חצאית מעטפת באורך מלא, חולצת הנקה סגורה בצואר ועם שרוולים כמעט עד המרפק (וריאציה על חולצת T ), וכובע נגד שמש - שמסתבר שהרבה אנשים מפרשים כ"כיסוי ראש").

גם אני ראיתי אתמול במרכז המסחרי משהו מזעזע.

בחורה עם חולצת בטן ומכנסיים שלא הצליחו לכסות כמה שערות ערווה ולא במובן המטפורי, אלא הלכה למעשה.

זה מגעיל בעיני.
מאד לא אסתטי. לא סקסי בכלל.

ענת,

אני שרואה בדרך כלל נשים לבושות באופן צנוע, מוצאת את עצמי נועצת עיניים בכל פעם בפלא החדש של חוסר טעם (כמו למעלה) או בלבוש מאד חושפני. מנסה להבין למה? מה הבחורה חושבת? האם באמת לא אכפת לה?

דרך אגב, הבחורה שסיפרתי עליה ראתה את המבטים שלי ומשכה את חולצתה למטה בחוסר נוחות. לי נראה שהיא מבינה שהיא לא נראית "טוב" במיוחד.

לפעמים כשאני עם עוד אנשים, למשל עם אחי שטוף ההורמונים בן ה-18 שהוא נשמה טהורה ומאד צנועה, והולכת לפנינו מישהי שרואים לה את התחתונים אז אני מעירה משהו בקול, למשל: "אופסס מעניין אם יפלו התחתונים". המבוכה מתפוגגת, בכל זאת לראות משהו כזה עם אחי או בעלי או חברה זה לא משהו שאפשר לעבור עליו בשתיקה (כמו סרטון פורנו מהלך, כדאי להתייחס). אני גם חושבת שאם מישהי בוחרת ללכת ככה היא לא יכולה לבקש מהצופים להתעלם, זה מושך הערות ומתחנן להתייחסות.

<נמרה לא מבינה- אם מיהי, לדוגמה, תשב עם חצאית קצרה ורגליים פשוקות, אז יעירו לה, כדי ש"לא יראו לה", אבל עם אוטוטו נופלים לה המכנסיים או הציצים מהחולצה צריך לשתוק?>

הייתי היום בת"א. בשינקין. כמות המותניים והמחשופים שראיתי העלו בי קבס. פשוט מטרד לעיניים ולנשמה. אגב שמעתי כבר גם כמה וכמה בחורים שאומרים את זה.

נכנסתי לחנות לקנות לי מיץ. כשעמדתי בתור ליד הקופה, שמעתי ברדיו ראיון טלפוני עם איש ממשפחה דתית שנותן לביתו בת השנתיים להסתובב לבד בכל השכונה כדבר רגיל ומובן מאליו. עמדה לידי בחורה צעירה עם חזה נדיב מאד ומחשוף נדיב במיוחד. היא אמרה לי: "אבא שלי אומר שאצל הדתיים לא אכפת אם ילד אחד ילד לאיבוד, הם פשוט יעשו עוד אחד."
אז שאלתי אותה מה אבא שלה אומר על המחשוף שלה.
הקופאית ישר קפצה להגנתה ואמרה "למה, זה דוקא עדין" (עדין?! הצילו!)
ובעלת המחשוף אמרה שזה בכלל לא עיניינו של אבא שלה איך היא מתלבשת. (למה, אין לו עיניים? אין לו יצר מיני? מה הוא אמור לעשות עם היצר שלו לנוכח כוכבת הפורנו הקטנה והשופעת שמסתובבת אצלו בבית?)

הבעיה היא לא החשיפה אלא הסלקטיביות של החשיפה - הפרובוקטיביות. כבר הייתי מעדיפה ערום מלא.

הבעיה היא שהנערות האלו אין להם מושג כמה אנחנו יצורים מיניים בלאו הכי וכמה אנחנו סקסיים (על אחת כמה וכמה נערות צעירות) גם בלי להיות פרובוקטיביים...

הבעיה היא שזה מנטרל ומסרס את הנשיות והמיניות שלהן עצמן. כי זה הורג רגישויות. מנפץ ניואנסים.

הבעיה היא שכל מה שרואים זה רק מותניים ומחשופים. הדבר האחרון שמסתכלים עליו זה הפרצוף.

אחר כך ברכבת ראיתי בחורה אחת לבושה בפשטות ובצניעות (מה שפעם היה "נורמלי"). עיני נמשכו כבחבלי קסם אל פניה. היא היתה מרתקת...

_נכון יש מכנסיים קצרות כאלה שחצי טוסיק בחוץ? ממש חצי, אני מתכוונת.
שכנה שלי מלבישה אותם לבתה בת הכמעט שלוש_
אצלכם בישוב? אני מ-ז-ו-ע-ז-ע-ת !

ואיך את לא קולטת שיש פה שדר מיני?

השדר המיני הוא כל כך בעקיפין שלכן חלק גדול מהאוכלוסיה לא מבחין בו. מישהו שבאופן יומיומי נחשף/צורך אמצעי התקשורת- כבר לא מבחין. זו נורמה.
בדיוק מאותה סיבה "המשקל האידיאלי" של נשים בחמישים השנה האחרונות ירד מאד. פעם הוא עמד על 56 קילו. היום הוא עומד על 48 .
מישהו הבחין בזה? מתי זה בדיוק קרה? זה קורה כל יום בטפטופים קטנים עד שנתפס כנורמה.

זו הצהרה אופנתית נועזת
לא רק.
נכון יש מכנסיים קצרות כאלה שחצי טוסיק בחוץ? ממש חצי, אני מתכוונת.
שכנה שלי מלבישה אותם לבתה בת הכמעט שלוש. ואני מתחלחלת ואומרת לה. והיא לא מבינה מה העניין. "מתי היא תלך עם זה אם לא עכשיו?"
רבאק, מי אמר שצריך ללכת עם זה? ואיך את לא קולטת שיש פה שדר מיני? מעצבן אותה שאני אומרת את זה כי" איך אפשר לראות בזה משהו מיני? היא תינוקת!"

_כמו את כל האוברולים המגניבים עם הפתיחה מלמטה בטיקטקים.
והשמלמלות החמודות לקיץ.
כלום._

אצלנו בבית דווקא התודעה האופנתית בשיאה, למה? לא יודעת, בטח לא בהשפעתי, אייקון אנטי-אופנה שכמוני.
כיוון שבשנים האחרונות היא גדלה בעיקר לגובה ולא לרוחב, היא לובשת בגדים שרשמית לפחות כבר עברו לאחותה הקטנה - שמלות שמגיעות לה אל מתחת לפופיק ומכנסים שבגיל מתקדם יותר נקראים "מכנסי שחלות". על הרגליים: נעלי פלטפורמה אדומות שלי. יחד עם המוצץ זו הצהרה אופנתית נועזת.

זוועות המלמלה הורודות והפרחוניות עזרו לי כל כך כשבמרץ 1999 גיליתי שפורים בפתח ואין לי מושג איך אני משיגה תחפושת. אני לא תופרת ידועה (אולי תפרנית...) ואמא שלי היתה רחוקה מדי...
הלכתי לאחת מחנויות הכלבו וקניתי שמלה פלאפית כזאת שהיתה מצויינת כתחפושת של רקדנית...
כמובן שגם את התחפושת הזאת הפרימדונה הקטנה שלי אינה מעוניינת ללבוש...
כמו את כל האוברולים המגניבים עם הפתיחה מלמטה בטיקטקים.
והשמלמלות החמודות לקיץ.
כלום.
פשוט חבל.

שהרי שהינו בארה"ב ואין כמו האמריקקים בבגדים יפים לילדים.

יש ויש.
יש בגדים חמודים להפליא ואפילו לא בגאפ.
ויש זוועות מלמלה ורודות ופרחוניות, שלא לדבר על הסטיה הלאומית - נעלי ניו באלאנס במידת newborn. שלא לדבר על חולצות עם צווארון גולף לילדים ולתינוקות <אמא אינקובטור מתחלחלת מהמחשבה על צווארון גולף>. שלא לדבר על הסנדלים החגיגיות שמעלות לי את הסעיף.

ובכלל, את רוב המחמאות הגברת קוצרת כשהיא לובשת בגדים ששלחו לה מישראל.

<אמא אינקובטור חושבת שילדות בנות 3-4 באוברולים קצרים זה דבר מאוד חיובי, ומצטערת רק שהקונספט לא מתאים למציאות שבה הילדה רוצה ללכת לשירותים לבד לגמרי - מה גם שהרצועות של האוברול נגררות על רצפת השירותים הציבוריים. אז אנחנו בינתיים עם מכנסיים או שמלות קלי-הסרה>

נועה, יש כל מיני דרכים לקרר את הגוף, הבדואים מתלבשים, הדרום אמריקאים מתפשטים. זה בסופו של דבר כנראה עניין תרבותי. אם היתה לי בת בת 4, אני חושבת שהייתי מעדיפה להתפשר איתה על בגד שיהיה לטעמה ולטעמי גם אם הוא חושף בטן, מאשר לבלבל לה את המוח עם מיניות ולחץ חברתי. בגיל 4. אבל מצד שני אין לי ילדה, אז הכל תיאורטי...

איבי יקירה. בתור מידברית כבר די הרבה זמן אני שמחה לספר לך שהדרך הטובה ביותר לשמור על קרירות הגוף בחום היא...ללבוש ארוך עם בדים דקים ונושמים. (קצת כמו הבדואים בסיני?)
זה גם יותר מגן על העור בקיץ.

ובכל מקרה. לדעתי ילדה בת 4 שמבקשת חולצת בטן לא מבקשת ללבוש אותה כי חם לה אלא מסיבות אחרות שקשורות להשפעות חיצוניות.

ולנסיה, גם אצלנו ככה, אבל יותר קיצוני.

רק עכשיו קראתי את הדף הזה והנה מה שאני חושבת:
זארה ודומיהם - רק לבגדים בסיסיים ביותר. אם קונים שם משהו יותר מזוהה מטי שירט בצבע אחיד נניח, תוך 10 דקות רואים את זה על מישהי אחרת ברחוב, וזה גם בדרך כלל לא מציאה מראש. הם תופרים בגדים לרזות צרות ושטוחות כי זה הכי קל - לא צריך מתפרים וסיבוכים, וזה חוסך חומר גלם. לדעתי אין ברירה, מי שרוצה להראות טוב צריכה להשקיע טיפה יותר. השיטה הכי טובה היא לקנות בחנויות יקרות בסוף עונה. גם אז זה עלול לעלות יותר מהזארות, אבל עדיף מעט בגדים שעלו יותר אבל הם מיוחדים, מחמיאים ולובשים אותם על פני כל השטויות שקונים כי זול וגם אם לא יושב בדיוק וממלאים איתן את הארון, ובסוף זה יוצא אותו כסף. אם תחשבו על זה, זה כמו אוכל אורגני לעומת ג'אנק פוד ויש לזה חשיבות לבריאות הנפש. יש עכשיו המון כל מיני מעצבות צעירות וחלק מהן ממש מוצלחות, כמו למשל חגית ויטמן שללייבל שלה קוראים פיש'נ'דג ויש לה חנות בדיזנגוף. או החנות האהובה עלי בעולם כולו - קאלה במרכז בעלי מלאכה, זה מתאים בעיקר לקטנות הגיזרה כי הכל מיובא מהונג קונג. וזה קצת יקר אבל שווה. על מידות גדולות אני לא יודעת, אבל למה לא לקחת בגד שיש לכן ואתן אוהבות, לקנות בד יפה ולמצוא תופרת שתעתיק? זה הרבה יותר זול וגם חוסך זמן חיפושים ואת בעסת המדידות.
לגבי 100% כותנה - אל תשכחו שכדי לייצר 3 קילו כותנה משתמשים בקילו מדבירים, וזה מגיע אל הגוף שלכן עם הבגדים. למה לא מגדלים כבר כותנה אורגנית?

בת ההרים , מה רע בילדים או מבוגרים שחושפים את הגוף שלהם כי חם? הבעיה היא בגזרות שמוכרות סקס, הרי הגוף הוא רק גוף, זה הבגדים וההדגשים שלהם שמייצרים את התחושה של הזולות.

אני דווקא מאד מבינה את אמא לבת ארבע שלא מצדדת בחולצת בטן. למה לחנך ילדה רכה כל כך לחשוף את גופה בפרהרסיה? למה? רק כי ככה מלמדים אותה בפרסומות בטיוי? יש משהו מאד נכון בצניעות.

שרון- יש לך טעות , הגבת אלי למרות שלא אני כתבתי את זה.
אמא של איסתרא, אני חוששת ששרון התכוונה אלי. אש"א זה גם הראשי תיבות שלי....

ערב טוב לך.

שרון- יש לך טעות , הגבת אלי למרות שלא אני כתבתי את זה.

>אש"א עצובה מכך שלא היתה פה זמן רב וזה לא הפריע לאפחד<

שרון,

להוריד את האצבע מהעכבר...ככה...כן...יותר טוב...
עכשיו - הרימי את הישבן מהכסא...כן...מצוין!

עכשיו לכי מפה!
ואם אני רואה עוד הודעה שלך בשעה הקרובה, תענשי קשות.

<כן, אני מתכוונת אליך!>
<אני עכשיו יוצאת לזמן מה, אבל אני אחזור ואבדוק!>

המכוערים הם חולצות טריקו, חדשות או בירושה, ומכנסי פוטר ארוכים (או בלשונה "ירוקים") כנ"ל.
בגדי יומיום ואף פחות מזה.

לא, היא קוראת להם "בגדים מכוערים"
סליחה, פספסתי כאן. שאלת תם: מאין הגיעו הבגדים המכונים 'מכוערים'?

לא, היא קוראת להם "בגדים מכוערים"
על מנת להדגיש שאין לה שום כוונה ללבוש את "הבגדים היפים" שאני מציעה לה. (ככה היינו מנסים לשכנע אותה בהתחלה ללבוש כל מיני בגדים.)
היום אני אומרת תודה שהיא מוכנה להתלבש. כבר היו לה ימי עירום מלא (למעט תחתונים) בגן.
איפה האיש שדיבר על ילדים וכפייה בהקשר אליי?
(רועי, אתה בסביבה?)

"בגדים מכוערים" לדעתך......
<דווקא לבשה חולצה יפה כשראיתי אותה>

אש"א, לידיעתך, אצלנו זה בערך הדבר היחידי שהולך.
הי לא מוכנה לשמוע על שום דבר שחורג מחולצת טי פושטית ומכנסיים.
או כלשונה "בגדים מכוערים"
זה מה שהבת שלי רוצה ללבוש.
והבעסה הגדולה היא שיש לי המון בגדים מקסימים מהגדולה שמתאימים לגילאים האלה, שהרי שהינו בארה"ב ואין כמו האמריקקים בבגדים יפים לילדים.
אבל כאמור, "בגדים מכוערים" זה מה שהיא רוצה.

דרך אגב, לכל הקטנטנות המתלוננות - עכשיו לפחות יש בגדים לנשים קטנות, אבל גברים קטנים, כמו החבר שלי (הוא בגובה של קצת יותר ממטר ושבעים, אבל נמצא בתת משקל), סובלים מאוד. לכו תמצאו מידות לגבר מתחת ל- 40. (במפתיע, גם הוא מוצא הרבה בגדים יפים שיושבים עליו בול בתמנון!).
המצב כיום ברוב החנויות הוא שאם יגיע חייזר הוא יחשוב שהמין שלנו מורכב מנשים פיצקיות וגברי-ענק. לצערי, אצלנו המצב קצת הפוך...

שרון ג,
ומי כמוך עדה - שחולצה חדשה ויפה שהקטנה שלי סרבה ללבוש - נשלחה בדואר רגיל אל יישוב קטן ליד מודיעין,
אל ילדה חביבה בת שלוש שמאוד שמחה לקבל אותה.

<האח הקטן יורש את כל בגדיו כמעט מאחיו הגדול: ומכאן הביטוי: "זה לא חדש, אבל זה חדש אצלי".

דווקא בגיל 4 מה 'כפת לך שתלך בחולצת בטן?
כי בגיל 4 אני עדיין יכולה להשפיע (סליחה, לכוון אותה...) עליה קצת בעניינים האלה. למזלי היא ילדה שאפשר לדבר איתה ולהציע לה פשרות. <הייתי מעדיפה שאף אחת לא תלך עם חולצת בטן...>
אני משתדלת לקנות לה בגדים שימצאו חן בעיניה - נגיד חולצה עם לבבות ופרחים - אבל לפחות בגזרה סבירה ובצבעים
יפים.
בדרך כלל אני מכינה לילדים את הבגדים שילבשו לגן/בית ספר, אבל אם מישהו מסרב לאיזה פריט או רוצה להחליף אין שום בעיה. אני לא מכריחה. מכסימום מנסה קצת לשכנע... אני גם מכירה את הטעם שלהם פחות או יותר.



<רק לעצמי אני מתחילה להישמע פולניה? >

דווקא בגיל 4 מה 'כפת לך שתלך בחולצת בטן?
אם בגיל 14 היא היתה רוצה הייתי נחרדת, אבל עכשיו?

בגיל 4, ילדות רבות כבר בעלות טעם משלהן,
לי יש ילדה בת ארבע. היום הלכתי איתה לקנות לה סנדלים. היא רצתה את הורודים עם הנוצצים, משהו נורא ואיום.
בסוף לאחר מדידות אחדות "התפשרנו" על ורוד קצת פחות מזעזע, עם דוגמת פרחים.
<כל גברי המשפחה נאלצו להתפעל>.
היא גם הכריזה יום אחד שהיא רוצה "חולצת בטן". לזה לא הסכמתי. בכל אופן, אני משתדלת איכשהו
לתמרן בין הדברים שהיא רואה ורוצה לבין מה שנראה לי בגדר הסביר. נלחמת בכל יכולתי במראה הפרחה המצויה, כל עוד זה בשליטתי.

<בירושלים כולם (לפחות "פשוטי העם" כמוני) קונים ב"בזאר שטראוס" במרכז העיר או בתלפיות. בין כל חולצות הבטן ובגדי ה"שבת" של אחינו החרדים אפשר גם למצוא שם הרבה בגדים יפים ואיכותיים, ממש בזול. >

ילדה בת ארבע עם מכנסיים ורודים וחולצה ארוכת שרוולים גם ורודה עם סנדלים בצבע חול וגרביים ירוקות.
בגיל 4, ילדות רבות כבר בעלות טעם משלהן, ויכול להיות יותר חשוב להוריהן לתת לילדה לבחור את בגדיה בעצמה, למרות התנגשות טעמה עם טעם ההורים.

אני כל כך מזדהה עם הדף הזה. קוראת וממלמלת "כן" ו"כן".

לרזות - תמיד אמרתי שהרזות שמתלוננות שאין להן מה לקנות במידה שלהן צריכות ללכת לחנויות שאני הלכתי אליהן, כי תמיד המידות התחילו מ-0 (ומטה?) ולא הגיעו עד אלי.

זה היה עוד נסבל כשהייתי בתיכון (חוץ מחולצות כפתורים שמעולם לא נסגרו על החזה הנשי הB עד C שלי), אבל עליתי קצת מאז במשקל ובדיוק עברתי את הסף שבו עוד אפשר למצוא משהו בחנויות הרגילות (40-44). אז עכשיו אני במידה שבין 42 (גזרה מאוד רחבה) ועד 48, כי כמו שבשמת אמרה - אי אפשר לסמוך על המידות הכתובות על הבגדים. רק בתמנון אני עוד מוצאת בגדים נוחים, מחמיאים ולא יקרים בכלל (ואפילו המכנסיים לא כולם מאוד נמוכים).

_מה אף אחת לא מפרסמת מידות?
אממ"פ, לבקשתך 59 קג' ו- 163 סמ'. חזה גדול מידי לחולצות של קסטרו, מבנה קטן מידי לבגדי קוטון ופלאורס.
קונה בגד פה בגד שם. חולמת למצוא תופרת ולהתאים לעצמי מה שאני רוצה (בעיקר חולצות פשוטות)_

הי, באתי לעדכן 54 קג' ו-(עדיין) 163 סמ'.
אין אין אין כמו הנקה.

הנה הגיג,
לא פעם אני רואה פעוטות וילדים קטנים מסתרחים אחרי הוריהם ברחוב כשהם לבושים בסמרטוטים סרי טעם,
במבט קרוב יותר אני מבחינה לעיתים בתוויות של מותגים יוקרתיות שילב,קדס,נייקי.
אז למה הם נראים כך?לדוגמא :ילדה בת ארבע עם מכנסיים ורודים וחולצה ארוכת שרוולים גם ורודה עם סנדלים בצבע חול וגרביים ירוקות.
לא נשמע כמו סוף העולם נכון? אבל זה נראה זוועה,או חולצות בצבעים צעקניים,כתום,ורוד לוהט עם הדפסים של חיות מואנשות בצבעים זרחניים עם כיתובת ברוח : "אנו מתגלגלים כמו עפיפונים".
אני לא קונה בחנויות יקרות,וגג משלמת 15 ש"ח לפריט חולצה או מכנסיים,אבל אני מקדישה המון מחשבה לגזרה (שהחולצה לא "תסתובב" אחרי הכביסה),לצבעים שיהיו חזקים ונעימים,ושיהיה כמובן גדול ונוח,נונשלנט.אין דבר יותר פאתטי מתינוק שלובש חליפת חנק שקטנה עליו במידה או שתיים.

אולי דווקא כן כדאי שיישבו כמה דוסים בממשלה ויתנו קנסות לחברות אופנה שמתנהגות ככה.

ואתמול שמעתי ברדיו, בתוכנית "המילה האחרונה" את אברי גלעד מדבר בעצבים גבוהים על כך שחברת TNT מכורת את הבגדים של הילדים (לא נוער - ילדים) עם קנדום בכל מכנס. שוב, מדובר על ילדים.
לאן הגענו?

בעלי הזכיר שעירום כזה - בפומבי הוא עברה על החוק.
ולכן, אחת השאלות היא - איפה היתה המשטרה בסיפור?

יש אימייל שרץ לפני כמה חודשים (אני קיבלתי אותו לפחות 5 פעמים) על חנות בגרמניה שאמרה שמי שיבוא בעירום לחנות (במועד מסוים) יולבש על חשבון החנות (או משהו כזה). ויש שם תמונות של המוני צעירים ערומים צובאים על דלתות החנות ואחכ מסתובבים בה ובוחרים לעצמם בגדים.
(על זה דיברת, אממפ?)
איכשהו כשקראתי את זה זה נשמע לי מוזר, דפוק, משעשע - ומתאים לאומה המוזרה ההיא.
אבל כשזה כאן ומעורבות בזה ילדות זה מחריד.

בסה"כ להציע מתנות תמורת התערטלות - זה כבר ישן. מאיר רמז הוציא על זה פטנט בשנות ה80. אבל שם זה מבוגרים וזה באולם סגור וחוקי המשחק ידועים מראש.
לעשות את זה ברחוב ולתת לילדות להשתתף- בלתי נתפס בעיני.

אז זהו,שלפני שבועיים קראתי שחנות בהונג קונג או משהוא כזה עשתה מבצע בפתיחה,
שכול אחת שתופיע לפתיחה בעירום תקבל בגד או שתיים מתנה על חשבון הבית,עם תמונה.
והנה זה גם היה בישראל,היום קראתי בידיעות שהחברה "קנבלו" מתנערת מהדיג'יי ואומרת שנציגים מטעמה שהיו במקום הפצירו בבנוו שלא להתפשט....

אז מה זה אומר על התרבות? (-:
גווווועלד.

אני אתמול שמעתי את זה בחדשות ועד עכשיו מזועזעת ברמה של 10 בסולם חבצלת.
מה מחר? אולי יחקלו קונדומים שאלה שיסכימו לקיים יחסי מין בפומבי? זה בטח יגדיל את המכירות של סופרפארם או משהו.

אני אישית מאד אוהבת חברות אפונה. כי זה טעים וירוק. (ח..ח..ח.. סתם זה שיעשע אותי אל תתקני)
הנה הקישור:
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2811439,00.html
ואין מה להוסיף פשוט מחריד

שמעתי אתמול ברדיו את החדשות של הטלויזיה. דיברו שם על איזו חברת אפונה שנתנו פריטי לבוש לנשים (ונערות וילדות) שהסכימו להתפשט בחנות.
לא שמעתי את כל הכתבה וגם לא את שם החברה.
למישהו יש פרטים נוספים?

שינוי מרענן מכל הבגדים האלו שכל המכנסיים מכסות בקושי את הערווה, והחולצות בטן, כך שהאופנה נועדה רק לנשים גבוהות, דקות גיזרה, ואם את לא כזאת יש לך את האופציה להראות כמו פרה בקיני, או להיות לבושה בטי שירט אוהל ולהראות בעסה...

יש שם את כל המידות ממידה אפס עד למידות נדיבות.. משהו משהו!!!
אם אתן מסתכלות בקטלוג מארה"ב (יש קטלוגים מכל מני ארצות מאותה חברה) המידות קצת שונות
כלומר מידה 2 זה מידה 36, מידה 4 זה מידה 38 וכן הלאה
וגם בגדי ילדים

http://www.laredoute.com

אז מה אתן אומרות? אני אומרת שזה אוסף מדהים של בגדים! - - הה? נכון זה זול, אבל כרגע אני בהיריון עם בטן ענקית שלא הייתה מביישת חודש שביעי (אפילו שרק גמרתי 5 חודשים) וגם אין מספיק כסף - לא יכולה לחכות עד לאחרי הלידה ועד שאחזור לגיזרה הקודמת (מידה 36 - 38) כדי שאוכל להזמין בגדים משם, ולהעיף את כל הבגדים משנות התשעים שכבר נראים מיושנים ומשעממים ואת כל המכנסי ג'ינס האמריקאים המגעילים שהחגורה נמצאת נמוך בקושי מכסה את הערווה, אני שונאת כל הזמן ללבוש חולצות ארוכות שיכסו את זה, וכל הזמן למשוך בחגורה של המכנסיים כלפי מעלה... זה לא נוח להתכופף ואז חצי טוסיק והתחתונים מציץ החוצה!

TNT - מישהו קונה את הבגדים שלהם אחרי הקטלוג הפורנוגרפי שלהם? מוקצה!!

על תמנון אני יכולה להעיד מנסיון. קניתי בקיץ הקודם כמה טישרטס וחרשתי עליהם באינטנסיביות, אחכ המשכתי ללבוש אותן גם בחורף, עם בטן גדלה והולכת
בקיץ הזה המשכתי ללבוש אותן. הן לא דהו, הצורה שלהן לא נהרסה והן לא הפכו רפויות בגלל הכביסות המרובות ובגלל שלבשתי אותן עם בטן של חודש עשירי.
אני מקווה שהחולצות שמוכרים שם היום הן חולצות מאותה האיכות.

לגבי תמנון, התפרסם סקר ב- YNET באוגוסט לגבי איכות הטישרטים של תמנון, זארה, קסטרו, פוקס, TNT.
נמצא כי תמנון הם הכי זולים והכי איכותיים, לאחר כביסות רבות הצבעים לא דהו והבד לא התקשה.
פוקס, זארה, TNT - איכות ירודה, הצבעים דהו והבדים התקשו.
קסטרו - בינוני.

קרייזי ליין - נדיר מאד למצוא שם כותנה. חבל.

ממליצה גם על קרייזי ליין - קצת יקרים אבל יש שם בגדים נורמלים ועל תמנון ששם אפשר למצוא בעיקר טי שירטס פשוטים וג'ינסים שמגיעים לגובה סביר למדי
ואגב תמנון - קניתי שם לעצמי כמה חולצות מכיוון שמיהרתי מדדתי אחת ולקחתי עוד שתיים מאותו סוג
כשהגעתי הביתה התברר לי שאחת מאלה שלא מדדתי עולה לי בקושי על האף והיא מייד עברה לבתי בת ה-9 שמאוד נהנית ממנה כי גם היא שונאת חולצות בטן וסופסוף יש לה חולצה ארוכה יחסית.

עוד לא אמא, "סבנטיין" זה רשת חנויות. בחיפה יש להם לפחות שתי חנויות: ליד חורב ובעיר. ראיתי חנות שלהם באחד הקניונים, נדמה לי שקניון רחובות בתחנה המרכזית, אבל לא מצאתי בה כלום. אני קניתי 4 (!!!) זוגות מכנסיים, על פני שנתיים, בחנות שבחורב, ומאחר וכולם עדיין במצב טוב מאד (אם כי הראשונות ספגו דבק מגע באחד מימי היצירה בגן), לא היה לי צורך לבדוק את מצב המלאי שלהם בשנה שנה וחצי האחרונות. אה כן. ויש להם גם תופרת ששולחים לה את הבגדים לתיקונים קלים (מכפלת ולהכניס קצת מותן) בתשלום.בהצלחה.

הדף הזה משום מה הופיע עד לנקודה זו כפול. כלומר, אחרי דבריה האחרונים של אממ"פ התחיל הדף מחדש. מחקתי את הפעם המיותרת, ואז הופיעה אזהרה ששאלה אם אני באמת רוצה למחוק את רוב הדף (זה לא רוב, זה בדיוק חצי...). נראה לי שהייתי צריכה למחוק בכל זאת, אז מחקתי. אני מקווה שזה בסדר.

גם אצלי כלל ראשון במכנסיים ובחולצות 100% כותנה.
זה הכי חשוב,והגזרה כמובן.

הילה, איפה אפשר למצוא את SEVENTEEN?

פעם , כשהייתי סטודנטית לתואר ראשון, היתי תופרת מכנסיים לעצמי. אח"כ הלכתי פעם למשהו שיתפור לי מכנסיים, ואח"כ גיליתי את SEVENTEEN שיש להם מכנסי כותנה עם מותן על המותן, אם כי לא נכנסתי אליהם כבר יותר משנה. בעיקרון גם לתפור לבד וגם ללכת למשהו שיתפור לך וגם לחפש חנות נורמלית עולה ב-זמן. השאלה מה עולה פחות זמן. הבאסה בחנויות שהן כל הזמן "מתעדכנות" ו"מוציאות קולקציות חדשות" כדי ש"ללקוחות יהיה משהו חדש לקנות כאן כל פעם" (שאלתי !..) ואז צריך לחפש מקום אחר.

נראה לי שאם יש מישהי/ ו עם חוש עסקי + יכולת עיצוב ותפירה, הדף הזה יכול להראות על פוטנציאל עסקי מעולה.
בנות, אז למה לא תופרות אישיות שיכינו לכן בגדים לפי טעמכן ובזול?
גם אני לא אוהבת לקנות בגדים במיוחד (אולי בגלל העבר הצפוני עתיר הקניות וגדוש הבגדים שאני באה ממנו) ולא בגלל המידות. יש משהו בתחושת בזבוז הזמן שמודגש אצלי באקט הזה (בשבילי, כן?). אבל לא בזה מתעסק הדף הזה... באזור שלנו יש כמה וכמה חנויות של מעצבות ומכירות פרטיות בבתים וגם כמובן בגדים יד שניה ויש לא מעט דברים שווים. אז מה המסקנה? שצריך להשקיע קצת זמן בבחירה נכונה של החנויות? נראה לי...
אגב, אותי מאד משעשע להלביש לאומני בגדים אופנתיים, ורודים, עם קישוטים, פאדלפונים וכו'. לפעמים אני חושבת שהייתי שמחה אם היו כאלו גם בשבילי. טוב, אולי זה בכ"ז קצת מוגזם

כבר מזמן לא קניתי מכנסים. הכלל הראשון: 100% כותנה. אני מוכנה להתפשר כשמדובר בשרוואלים נוחים. הם נמכרים כאן בשוק ב20 ש"ח, בצבעים חזקים ובדוגמאות מעניינות ולחצי מהאנשים באזור יש אותם.
בFOX מצאתי פעם מכנסי כותנה יפות. במחיר סביר. ופעם אחת מצאתי כזה ב"ראש אינדיאני".
אני מוכנה להתפשר על המידה (ממחר- דיאטה!) אבל לא על הכותנה.
וגם עם המלאי המוגבל שיש בחנויות אני לא מבינה איך נשים הולכות ככה.

הכוונה לבגדים שעשויים מחומרים סינתטטיים, ניילון.

גילה, קבענו! D-:
כנראה בקיץ הבא יהיה לי כבר כוח לחפש מכנסיים (תיכף חורף, ויש לי עוד שני ג'ינסים שמישים ושמלת הנקה אחת).
חולצות ושמלות אחפש בעוד שנתיים (עד אז אני מאורגנת עם חולצות הנקה, וכל מה שאינו חולצת הנקה לא נלבש). (-:

"מתאים לי" משתמשים בסגסוגות של נפט ואורניום, לא?

חייבת הסבר!
יפעת, למה הכוונה?

מצטרפת להמלצה על רונצ'ה.
מזמן לא ביקרתי שם אבל מה שקניתי שם הפך לשימושי מאוד. זאת חנות שלא הרגשתי בה כמו פיל בחנות ברביות למרות שאני חורגת מהמידות הממוצעות (46 במכנסים. אני חושבת....). יש שם בגדים ל נשים וזה מה שעושה את המקום נעים. זה והיחס.

חברות, בענייני בגדים והתאמתם לגוף האשה האמיתית (המשתנה, המגיב, הרב גוני, הבלתי אחיד וזהו) אין בכלל מה לדבר על תאגידי האופנה פוקס, קאסטרו, זארה ועוזריהם. כל קשר בין הקונפקציות המיוצרות שם (ע"פ קנה מידה הוליוודי פלוס ניתוחים...) לבין הנשים במציאות מקרי בהחלט. לפעמים אני מסתובבת בזארה ומתפעלת מהתפאורה היפה / ממחסן התלבושות המרהיב שייבאו לארץ. למה לא פשוט להחליף את השלט...? הרי לא יעלה על דעתי לפקוד את שערי מחסני תיאטרון הבימה בחיפוש אחר בגדי יומיום...
התסכול אצלי אמנם מגיע בגלים, אבל בימים טובים אני שבה וחוזרת ואומרת לעצמי: את בסדר גמור, הטבע/אמא/האלים עשו אותך יפה כמו שאת, אבל מה חבל שיצרני הבגדים לא יודעים את זה... הפכתי את היוצרות. תעשיית האופנה לא טרחה להתאים את עצמה אליי, ולא להיפך.
כשהבנתי את זה, ירדתי לאלתר מפס הייצור האחיד הזה (ואפרופו חינוך באופן טבעי, אנחנו צריכים לדעת על מה אנחנו מדברים...), וחיפשתי בגדים שיאהבו אותי.
זה לא קל, ומדי פעם אני בכל זאת מוצאת את עצמי באחד ממקדשי השיבוטים - אם ברצוני לרכוש איזו טי שירט זולה שלא יהיה לי אכפת להשמיד, אבל בכל זאת. יש לנו כמה אופציות אחרות.
אני ממליצה (אני מידה 44-46 לפעמים יותר ולפעמים פחות. תלוי במצב רוח שלי או של המעצבים) על החנות "רונצ'ה" בקינג ג'ורג', תל אביב. קצת צפונית לגן מאיר. ליד ארטא. יש שם אוספים מעניינים ומתחדשים יחסית של בגדי מעצבים מקומיים - לא תמיד זול, אבל גם לא תמיד נורא. -הם לא משלמים לי, ואין לי שום כוונת פרסומת. זו המלצה ידידותית גרידא.-
בגדים נשיים, מקוריים, בדים איכותיים ("מתאים לי" משתמשים בסגסוגות של נפט ואורניום, לא? לא עולה על דעתי להכנס לשם. איכס.), צבעים מעניינים וכל מיני. כדאי גם להתעדכן, כי המצָאי מתחלף. אם לא מצאת עכשיו, אולי בעוד חודש.)
גם היחס שזכיתי לו שם היה כ"כ מרענן ונעים (סופסוף לא נתקלתי בפנים צוננות/אדישות של מוכרת נמוכת-מותן ומצח שאמדה את גזרתי והרימה גבה) שמצאתי את עצמי מוציאה שם סכום שהיה הרבה מעל לתכניותיי, אבל בהחלט הצדיק את ההשקעה. אחרי הכל, מוטב להוציא קצת יותר, על בגדים שיילבשו באמת, ולא סתם ישכבו בארון בתנוחת "זה לאחרי הדיאטה". חוץ מזה, נעים להשקיע בעצמי, אחרי שנים של הלקאות עצמיות. מגיע לי, רבאק. מגיע לי גם אם אני לא רומי אבולעפיה, שתהיה לי בריאה.
ד"א - ברונצ'ה יש גם למידות קטנות יותר. ראיתי שם חתיכה פצצתית במיוחד, לפי כל קנה מידה טלוויזיוני, שבחרה בחנות הזו מן הטעם הפשוט שאפשר למצוא שם בגדים נוחים ומיוחדים - ולא להיראות כמו "עוד אחת". או, כמו שאני קוראת להן בחיבה מהולה ברשעות אופיינית: "השיבוטות". עוד אחת. מה ההבדל ביניהן? (אני לא מבינה את הבחורים, בחיי. מה יש להם להסתכל על עוד אחת. ממילא עוד שניה תבוא עוד אחת. ועוד אחת. תלבושת אחידה.)
ושמעתי גם על החנות "עלמה". ברחוב מרכז בעלי מלאכה 9 תל אביב מאחורי שיינקין. עוד לא ניסיתי, אבל הומלץ.
אם יש עוד המלצות תל אביביות, אשמח לקרוא.

ובשמת - יש לי פתרון:
נלך יחד לחנות. לפחות אחת מאיתנו תמצא שם משהו, לא? (-;

כן, אבל כבר משקיעים מאמץ בעריכת-פינצטה, עדיף לערוך משהו אחר, לא?

אז זהו, שאלו שתי שיחות קיטוריות

עודד - עזוב - זו שיחה-קיטורית, אין פה מידע אמיתי.

ואם אני כבר מוצאת משהו שנראה כמו בגד שיכול להתאים לי, אז הוא במידה גדולה ואומרים לי שכל המידות הקטנות נגמרו כבר!

מציע להפריד את הדף הזה לשני דפים:

• תרבות לבוש בישראל, שיוצבע מהדף מעצבן לראות מסביב, ושיעסוק בבגדים שבנות התשחורת (ובנות התשחורת בדימוס) בוחרות.
• אין לי מה ללבוש, שיוצבע מדף האינדקס מדור צריכה נבונה, ושיעסוק במצאי הבגדים בחנויות השונות, איפה אפשר להשיג מה.

מה דעתכן?

נורית יקרה, איני פוגעת בתלמידי, הם חברים שלי . ניכר כי אינך יכולה להיכנס עמוק לתוך המערכת בה אני מתקשרת עם תלמידותי ותלמידי. זה באמת מתמיה אבל כיוון שאנחנו חברות (אני והן) אני יכולה להניח שהן לא נפגעות מזה כי זה נאמר בציניות כה רבה בקריצה ובחיוך אמיתי.... עובדה שמחזקת תחושתי זו היא שהן ממשיכות להיות קשורות אלי גם שנים אח"כ ואנחנו צוחקות ביחד על משובת הילדות הזו. (לעיתים אז הן כבר אמהות לילדים משלהן...)
ואגב, כמובן שהן יכולות לענות לי כמו שמציעה סמדר, ואז זה מתפתח לשיחה עוד יותר חמודה ומשעשעת.

בשמת - כבר כתבו למעלה.
לא אכפת לי שיהיה 34 על המדף/קולב.
אני רק רוצה שיהיו גם המידות שלי.
[ובואי נזכור, ששתינו מחפשות בגדים באותן גזרות, פחות או יותר]

ציפיה מוגזמת? כן.

לבטל את המידה שלי רק משום שבמקרה היא גם המטרה של המדיה המופרעת?
אף אחד לא ביקש לבטל את המידה שלך - אבל בהחלט רצוי שמידה 34-36, מקסימום 38, לא יהיו המידה הנורמטיבית וההצע העיקרי בחנויות המיועדות לאוכלוסייה שרובה חוננה במידות יותר, אפעס, נדיבות. ואי אפשר להפריד בין קיומן של מידות לאופנה הצמודה והחושפנית - לא כשמירב הבגדים על המדפים והקולבים הם במידות ברבי. ושוב - ההיצע צריך לשקף את הרכב האוכלוסייה. מידה 34, כמו מידה 50, הן במיעוט - וההצע בחנויות לא משקף את קהל הלקוחות.

מידות 34-36 זה יפה וקביל ונכון
אבל יש נשים (ואני ביניהן, וגם אמי) שאלה המידות שלהן. בלי אנורקסיה ובלי שטיפת מוח.
כשאמא שלי היתה ילדה היא סבלה כי ניסו לפטם אותה (המידות שלה לא היו אז באופנה).
ואני אוכלת יפה מאוד, אבל זה הגוף שלי.
אז מה הרעיון?
לבטל את המידה שלי רק משום שבמקרה היא גם המטרה של המדיה המופרעת?

יש להפריד בין קיומן של מידות - לאופנה של גיזרות חשפניות, צמודות וזנותיות - לשטיפת המוח מהסוג שנדונה ב דימוי הגוף של בנותינו .

איפה את מלמדת, ובנות כמה התלמידות שלך? האם לבוש כפי שאת מתארת נוגד את כללי המוסד?
פספסתם משהו, ועדינה מאוד שכחה לציין:
היא דתיה, והתלמידות שלה דתיות במוסד דתי.
עכשיו ברור?

כשאני רואה תלמידות שלי הולכות בחולצה צמודה מדי ומחשוף וכו' - אני שואלת בלי להתבייש - "את מניקה?" וממשיכה - "כי אני כן ואני לא מרגישה שצריך מחשוף כזה בשביל להניק...." בדרך כלל זה עובד פלאים!

שמישהו יערוך את זה ישר לדף מורה פוגע.

עדינה'לה, פעם הבאה תבואי איתי.

האם לא מוגזם להאשים בהפרעות האכילה דווקא את מידות ה 34-36 שעל הקולבים...במקום את המסרים האגרסיביים של המדיה?

לא, מפני ששני הדברים שלובים לבלי התר אחד בשני וקשה לראות איפה מתחיל האחד ואיפה נגמר השני. המדיה משדרות שרק מידות 34-36 זה יפה וקביל ונכון (מפני שהן ממומנות מכספי המפרסמים-יצרנים, ראי הפרסומות הדוחות ל"פוקס"), יצרני הבגדים מפליאים להפנים את המסר ומייצרים בגדים זערוריים, והנערות המתבגרות (ואני מדברת על גיל 12-14) מנסות להתאים את עצמן בכוח לדרישות הבלתי אפשריות הללו. ואנחנו, האימהות, הולכות על החוט הדק שמתוח מעל התהום שבין לא לשים רגל לניצני הנשיות שלהן, לבין הפחד (הנורא) מפני אנורקסיה, בולימיה וכל יתר הזוועות.

סמדר נ
סוף סוף קול שפוי.

כן , הן מצאו שם בגדים, אבל האם הן יכולות לשבת?
עד כמה שהצלחתי לראות, הן בהחלט ישבו. אפילו אמרו שנוח להן.

כשתרבות (טוב, מילא, בהיעדר מינוח מוצלח יותר) מתגייסת להחדיר לילדות בנות 12 בראש שמידה 36 זה האידיאל, כשילדות קטנות רואות בטלוויזיה ובעיתונים מנחות/דוגמניות במידות ברגן-בלזן ובטוחות שככה צריכה אישה להיראות - כל-כך קשה לראות את הקשר בין כל זה לעלייה בהפרעות האכילה? לדימוי הגוף השלילי של כל מי שלא מתאימה לפסאודו-נורמה הזו?
אין לי בכלל מחלוקת איתך בנקודה הזו. זה בדיוק מוכיח את מה שאמרתי: כשילדות רואות בטלוויזיה מנחות במידות ברגן בלזן וכו', האם לא מוגזם להאשים בהפרעות האכילה דווקא את מידות ה 34-36 שעל הקולבים, שלא בדיוק מכריזות על עצמן בקולי קולות, במקום את המסרים האגרסיביים של המדיה? חברות מייצרות כדי להרוויח, ואם הן מייצרות בגדים במידות האלה, כנראה יש מספיק מי שקונה אותם.

אבל בחנויות אין בגדים (מהוגנים) לרזות עד לא כל כך שמנות עם (וואחד) ציצים.
לא רק בגדים מהוגנים, גם חזיות. ואפילו לאו דווקא (וואחד) ציצים, אלא סתם ציצים גדולים יחסית לגוף שהם יושבים עליו. אבל כנראה אין מספיק שוק לחזיות במידה המוזרה שלי, אז אני משתדלת לא לבוא בטענות, ומקווה (כמו נמרה) שפעם, כשיהיה לי יותר כסף, תצוץ לה איזו תופרת חזיות חלומית...

כשאני רואה תלמידות שלי הולכות בחולצה צמודה מדי ומחשוף וכו' - אני שואלת בלי להתבייש - "את מניקה?" וממשיכה - "כי אני כן ואני לא מרגישה שצריך מחשוף כזה בשביל להניק...." בדרך כלל זה עובד פלאים!
עדינה מאוד, איפה את מלמדת, ובנות כמה התלמידות שלך? האם לבוש כפי שאת מתארת נוגד את כללי המוסד?
אני פשוט יכולה לדמיין את עצמי עונה להערה כזו -- גם אם אני יכולה לראות את מידת הצדק שבה -- "יופי, אבל אני לא רואה מה הקשר בין מה שאת מרגישה למה שאני צריכה ללבוש", וזאת עוד תשובה מנומסת.

אמא שלי, נמוכה, די רזה אבל עם טוסיק וירכיים, מוצאת בגדים יפים בדן קסידי, אבל זה לא כל כך זול.
היא נורא רוצה לגרור אותי לשם, עכשיו כשהגוף חוזר לעצמו, אבל אני מראש מכינה את עצמי לכך ששום חולצה לא תעלה לי על החזה - הבעיה הרגילה שלי בחנויות הרגילות. רב החולצות שלי ממתאים לי, למרות שהמכנסיים שם לרב גדולים עלי.

גם לי יש בעיה עם הבגדים בישראל.
הם פשוט קטנים עלי. אני אישה גבוהה ואין(!) פשוט אין בגדים באורך הזה לנשים בישראל.
אז או שאני קונה בגד שגדול עלי במידה אחת ואז הוא קצת מרושל או שאני פשוט קונה בגדי גברים.
בארה"ב חגגתי. שם יש גם בגדים מיוחדים לנשים גבוהות. איזה כיף זה היה.
פה עוד לא קניתי כלום. ארבעה חודשים ולא מצאתי שום בגד יפה שאני יכולה להיכנס אליו.
שלא לדבר על חולצות, יש לי חזה גדול (גדול אבל לא ענק) ואין חולצות למימדים שלי. בארץ נורא מקובל בגדים one size שלא מתאימים לאף אחת כמעט. ברור שהם לא עולים עלי. ואני לא מתה על בגדים צמודים מדי או חשופים מדי כי אז אני מרגישה כמו המינקת הלאומית. מעבר לעובדה שרוב הגברים בארץ נמוכים ממני ובדרך כלל הם בגובה הציצים שלי ואם אני לובשת חולצה קצת חשופה אני זוכה למבטים ולחיוכים שבדרך כלל רואים על פרצופיהם של מתבגרים עם חוברת פלייבוי או פנטאהוס ביד.

אני 1.77 ולובשת מידות 42-44 בדרך כלל.

אני לא מבינה את רוח הקיטור...אין לדעתי שום בעיה למצוא בארץ בגדים יפים ונוחים, במחירים זולים ובמידות נורמליות ו..אפילו צנועים למדי (או פחות).
אני מאוד אוהבת בגדים יפים והסיבה שאיני קונה אותם היא כי זה מיותר להחזיק כל כך הרבה בגדים שמגיעים ללבוש בגד פעמיים בעונה...אם לא זה הייתי קונה הרבה יותר כנראה.
כמה מחכימות שלי: בפוקס יש חולצות צנועות וצמודות במידה (תמר ס היקרה מאוד את צריכה לחפש שם יותר) ואפילו עם שרוולים מכל מיני אורכים.
במתאים לי אני לא יכולה לקנות אפילו בהריון בחודש תשיעי כי הרוחב של הבגדים מוגזם (עבורי זה יכול להיות כמו מן אוהל).
לגבי המכנסיים המזעזעים והבטן המשתפלת - בארה"ב ראיתי תופעה מגעילה אך נפוצה מאוד - נשים וגברים מאוד מאוד מאוד שמנים עם מפלי שמן שמסתירים את הברכיים (יש שם שקע בלבד במקום זה), שהולכים בבגדים חושפניים למדי - מכנסי שורטס וגופיות. למרות שזה מגעיל אותי אני מבינה את העובדה שהם אומרים - קבלו אותי כמו שאני. אבל לי קשה לקבל...
מפני שצניעות בבגדים היא חלק מלחם חוקי אני מרשה לעצמי להגיד - אפשר להראות אופנתי ויפה וכו' עם בגדים צנועים שלא מביישים מצד אחד את הדוסים ומצד שני את צו האופנה. ואגב- הכל אפשר למצוא בשוק. נכון, זה לא תמיד 100% כותנה, אבל זה 100% זול אז אפשר לשחוק בכביסה כשמזיעים הרבה בלי יסורי מצפון גדולים....
כשאני רואה תלמידות שלי הולכות בחולצה צמודה מדי ומחשוף וכו' - אני שואלת בלי להתבייש - "את מניקה?" וממשיכה - "כי אני כן ואני לא מרגישה שצריך מחשוף כזה בשביל להניק...." בדרך כלל זה עובד פלאים!

רזה אבל עם וואחד ציצים

ראבק!
אבל בחנויות אין בגדים (מהוגנים) לרזות עד לא כל כך שמנות עם (וואחד) ציצים.
נגיד שמצאתי את ה 42 שלי. נגיד שאני מוכנה לקצר בעצמי (מכפלת). נגיד שלא כל כך נורא שהשרוולים/כתפיות ארוכים מדי. אבל לציצי אף פעם אין שם מקום בפנים!

ד"א - לאחרונה חמותי מצאה לי כמה שמאטעס משובחים. אצל תופרניות כאלה שעושות באזארים-בבתים-בשבת-בבוקר. זו כנראה התשובה לחברות הגדולות.