פתאום הוא מתלבט לגבינו

שליחת תגובה

אתה מלמד הכי טוב את מה שאתה הכי צריך ללמוד בעצמך
קוד אישור
הזן את הקוד בדיוק כפי שהוא מופיע. כל האותיות הן אותיות גדולות.
סמיילים
|יד1| |תינוק| |בלונים| |אוף| ;-) :-] |U| |נורה| |עוגה| |גזר| |אפרוח| 8-) :'( {@ :-) |L| :-D |H| ((-)) (()) |יש| |רעיון| {} |#| |>| |שקרן| >:( <:) |N| :-0 |תמר| :-S |מתנה| |<| :-( ZZZ :-| |*| :-/ :-P |עץ| |!| |-0 |Y| :-9 V :D :) ;) :( :o :shock: :? 8-) :lol: :x :P :oops: :cry: :evil: :twisted: :roll: :!: :?: :idea: :arrow: :| :mrgreen: :geek: :ugeek:

BBCode פעיל
[img] פעיל
[url] פעיל
סמיילים פעילים

צפיה מקדימה של הנושא
   

הרחב תצוגה צפיה מקדימה של הנושא: פתאום הוא מתלבט לגבינו

פתאום הוא מתלבט לגבינו

על ידי אורלי_נ* » 09 מאי 2014, 01:15

הי אשמח לשמוע מה התפתח אחרי 10 שנים

פתאום הוא מתלבט לגבינו

על ידי פלוני_אלמונית* » 08 מאי 2014, 23:53

+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+

הי אשמח לשמוע מה התפתח אחרי 10 שנים

פתאום הוא מתלבט לגבינו

על ידי נועה_בר* » 15 דצמבר 2005, 15:40

_כמה משמח.
א-ה-ב-ה חדשה.
נפלא. להנות מכל רגע._
@}
<ממליצה בחום לעבור לדף חדש ונקי - חמסה חמסה, מלעשות פולניה :-) >

פתאום הוא מתלבט לגבינו

על ידי ענ_בל* » 15 דצמבר 2005, 08:14

כמה משמח.
א-ה-ב-ה חדשה.
נפלא. להנות מכל רגע.

פתאום הוא מתלבט לגבינו

על ידי ההולכת_בדרכים* » 14 דצמבר 2005, 21:58

וואו,מתוקה!
איזה כיף!!! |L|
שמחה איתך ובשבילך @} @} @}

פתאום הוא מתלבט לגבינו

על ידי עירית_לוי » 14 דצמבר 2005, 01:37

רציתי לשתף אתכם שהיא מצאה אותי, האהבה החדשה
איזה יופי!
כמה טוב לשמוע! :-)

פתאום הוא מתלבט לגבינו

על ידי שחר_חדש* » 13 דצמבר 2005, 23:18

כמה משמח.
תנצלי את המודעות שלך, את המבט "החדש" שיש לך על עצמך לראות איך את בונה את הקשר הזה מהתחלה נכון. שימי לב איזה דפוסים את מפעילה (ישנים? חדשים?) וגם אם זה "לא יהיה זה", זה עוד שלב חשוב בבניה שלך, עוד שלב בדרך לזוגיות הנכונה לך.
בהצלחה.

פתאום הוא מתלבט לגבינו

על ידי מתוקה_מתחילה_מחדש* » 13 דצמבר 2005, 19:20

שחר חדש תודה על מה שכתבת, מאוד מחזק.


האם עוד יש לי סיכוי לאהבה חדשה ואיפה היא נמצאת_ _האם אני צריכה לחפש אותה או שהיא כבר תמצא אותי
רציתי לשתף אתכם שהיא מצאה אותי, :-) האהבה החדשה, תפסה אותי כמעט לא מוכנה, בעיתוי מאוד סמלי בדיוק שנה אחרי שעזבתי את הבית.
והיא מאוד בהתחלה אבל מרגישה כל כך נכון, כל כך שונה מהמערכת הקודמת.
ואין ספק שהתהליך שעברתי השנה הצמיח אותי, וקידם ותי להיות יותר ויותר מוכנה למערכת חדשה שתהיה הרבה יותר מתאימה עבורי. והיא הגיעה בדיוק כשהתחלתי להפסיק לפחד מהלבד שלי ולהנות ממנו.

פתאום הוא מתלבט לגבינו

על ידי שחר_חדש* » 12 דצמבר 2005, 22:22

קראתי אותך עד תום. את כל התהליך. ורק רוצה לומר לך שאת בדרך והיא תיקח כמה שתיקח. ראי זמן זה כזמן יקר מפז שבו את חווה את הלבד שלך, לומדת אותך, לומדת לאהוב אותך באמת. כשיגיע הנכון לך זה יהיה ברגע הנכון לך ואת תוכלי לראות בדיעבד איך הזמן הזה היה חשוב ומהותי ושכלום לא היה לשווא.
מבטיחה לך.

פתאום הוא מתלבט לגבינו

על ידי עירית_לוי » 07 נובמבר 2005, 00:51

ומאידך מאוד מבוהלת מלוותר על הלבד שבניתי לי. ולכל מקום שאני הולכת אני סוחבת את משא הפרידה מן המערכת הקודמת. למה אני לא מסוגלת לבוא ממקום נקי יותר?
שאלה שאת יכולה לשאול את עצמך כדי להתחיל להתיר את הפלונטר:
האם (ואח"כ גם - כיצד) המשא הזה משרת אותך בכל המקומות הללו שאת הולכת אליהם?

האם אני מסוגלת לבוא למערכת חדשה ממקום נקי יותר ללא משא המערכת הקודמת על גבי?
כמובן שאת יכולה :-)
את רק צריכה קודם לנקות את גבך מהמשא.

{@

פתאום הוא מתלבט לגבינו

על ידי מתוקה_מתחילה_מחדש* » 06 נובמבר 2005, 17:59

אתמול בדיוק לפני שנה עזבתי את הבית. לכאורה אתמול היה יום טוב, אפילו נעים וחשבתי לעצמי איך לפני שבוע היה הרבה יותר קשה ואיזו עבודה עשיתי בשבוע האחרון. לפני שבוע הסתובבתי כל הזמן על סף דמעות אבל עשיתי עבודה והרגשתי הרבה יותר טוב.
איך שנשכבתי אתמול בלילה במיטה התחיל כאב גב נוראי ובלתי נסבל ממש. כל הלילה לא ממש הצלחתי לישון כמו שצריך וקמתי איתו גם הבוקר. היה לי ברור שזה קשור לתאריך. כל הבוקר התעניתי. בעבודה לא יכולתי כמעט לתפקד, כולם מאוד עזרו לי, ואחרים הציעו מיד פיזיותרפיסטים, אוסתיאופטים, כוסות רוח אבל אני הרגשתי ממש כמו הגיבן מנוטרדאם, וגם ממש לא רציתי שייגעו בי איפה שכל כך כואב. רציתי לברר קודם כל עם עצמי מאיפה זה בא.
ובעצם מה שהתחדד לי עד מאוד היתה התובנה של קשה לי וטוב לי עם הלבד ואלה שני קצוות שבהם אני חיה. מחד מאוד רוצה עכשיו זוגיות חדשה ומאידך מאוד מבוהלת מלוותר על הלבד שבניתי לי. ולכל מקום שאני הולכת אני סוחבת את משא הפרידה מן המערכת הקודמת. למה אני לא מוסגלת לבוא ממקום נקי יותר?
התבוננתי על הילדים בעבודה. ילדה אחת שיחקה עם ילד אחד. פתאום הילד החליט שאינו פנוי עבורה יותר והלך לשחק עם ילדה אחרת והיא נעלבה משניהם. איפשרנו לה להיות בעצב וגם בו זמנית איפשרנו לה להיות לבד או עם ילדים אחרים והיא לקחה את זה בשתי ידיים והלכה לשחק לבד, שמחה בחלקה. אחרי כרבע שעה מצאתי אותה משחקת עם הילדה האחרת - זו שרק לא מזמן נעלבה ממנה והיתה מוכנה כמעט "להרוג" איך שתיהן משחקות ממקום כל כך נקי.

זה לקח אותי שוב למקומות שלי האם אני מוסגלת לבוא למערכת חדשה ממקום נקי יותר ללא משא המערכת הקודמת על גבי?
אני בכל אופן מנסה
וכאב הגב עכשיו פחות כואב, לא נעלם לגמרי, יש עוד עבודה לעשות, הרבה עבודה אבל אפשר להיות גם עם הכאב, וגם עם העצב וגם מוכנה לקראת הדברים החדשים שעוד נכונו לי ולא להיבהל מהם.

פתאום הוא מתלבט לגבינו

על ידי מתוקה_מתחילה_מחדש* » 03 נובמבר 2005, 21:15

הפחד מלהיות לבד יוצר את הלבד כתבה מיה גל בדף חברים והכרויות
כל כך נוגע בי
האם אני פוחדת מהלבד?
נראה לי שכן. לא רק מלבד זוגי אלא מלבד חברתי בכלל.
מצד אחד אני מאוד נהנית מהלבד, מזה שאני יכולה בכל רגע נתון להיות אדון לעצמי בלי להתחשב ברצונות של אדם אחר
מצד שני מבהילה אותי לגמרי הלבדיות הזאת, מעוררת בי לא פעם בדידות קיומית, ואולי באמת הפחד הזה משתק אותי ומתוך כך משאיר אותי לבד? (ושוב אני לא מדברת רק על לבד זוגי)
אני תוהה...

פתאום הוא מתלבט לגבינו

על ידי ההולכת_בדרכים* » 03 נובמבר 2005, 20:02

אנחנו איתך יקרה |L|

פתאום הוא מתלבט לגבינו

על ידי פלוני_אלמוני* » 02 נובמבר 2005, 20:51

מתוקה, בבקשה לא לעשות לי אאוטינג....

פתאום הוא מתלבט לגבינו

על ידי עירית_לוי » 01 נובמבר 2005, 23:51

אני באמת מרגישה מוכנה למערכת חדשה, להתקדם לשלב חדש, מתי זה יגיע? עברה שנה וזה פרק זמן משמעותי מספיק, אני מרגישה שהתאוששתי מהמערכת הקודמת, מה עוצר אותי? למה זה עדיין לא קורה? אין לי תשובות אני משאירה את זה כשאלה פתוחה בינתיים...
יש לי תחושה שאת בדיוק בדרך הנכונה :-)
כלומר, מה שיקדם את המוכנות שלך לקשר חדש זה סגירה אמיתית ושלמה של הקשר הקודם.

ליצור איזו שהיא סגירה, לאפשר לעצמי קשר מינימלי איתו בלי להיבהל כל כך.
בדיוק!
והסגירה הזאת חשובה לא רק בכדי שתוכלי להרגיש חופשייה בקשר מולו, אלא גם כדי שתהיי חופשייה בקשר הבא שלך.

לדברים לא סגורים מהעבר יש נטייה לבוא ולהיות נוכחים בהווה.
את בטח מכירה את זה מהתנסויות אחרות. כמעט בכל סיטואציה שאנחנו חווים, אנחנו יוצרים סט של 'אמונות'.
ואת סט האמונות הזה אנחנו לוקחים איתנו להתנסות הבאה. אם ההתנסות היתה שלילית והיא נותרה 'לא סגורה' יש סיכוי שניקח ממנה הלאה 'אמונות' שלא ישרתו אותנו.

כל הכבוד על תהליך הסגירה שהתחלת בו |Y| , הוא חשוב מאין כמוהו :-)

פתאום הוא מתלבט לגבינו

על ידי ענ_בל* » 01 נובמבר 2005, 21:03

משמח לקרוא את העדכון שלך.

פתאום הוא מתלבט לגבינו

על ידי פלוני_אלמוני* » 01 נובמבר 2005, 17:41

אני מאוד מקוה שזה אכן יקרה בקרוב, כי אני באמת לא רוצה להתרגל ללבד הזה.
גם אני מקווה בשבילך (())
ליהיא

פתאום הוא מתלבט לגבינו

על ידי מתוקה_מתחילה_מחדש* » 01 נובמבר 2005, 17:32

אני חוזרת אל הדף הזה אחרי שהמון זמן לא ביקרתי בו ולא כתבתי בו. השבוע תחלוף שנה מאז שנפרדנו, ואני מנסה לעכל את כל מה שעבר עליי. עזבתי בנזוג, עזבתי את העיר לטובת חיי כפר, עברתי לגור לבד, בבית חדש.
האמת היא שעד השבועות האחרונים לא ממש הייתי עסוקה בזה ופתאום הכל מציף שוב - הפרידה ובעיקר העצב שכשנפרדנו לא הייתי ערה אליו והיום הוא מדויק ומזוכך כל כך, שזה מצד אחד דבר טוב ומצד שני עצוב מאוד.
לא דיברתי איתו המון המון זמן ואתמול החלטתי להתקשר בעיקר כי זה טורד את מנוחתי ושקלתי את זה לא מעט בשבועות האחרונים אבל כל הזמן משהו כאילו עצר אותי. בעצם היתה זו התחושה שארגיש תלותית, שהוא יחשוב שעוד לא התגברתי עליו, הרצון לא להרגיש פתטית, אבל אתמול החלטתי ליזום שיחת טלפון. התקשרתי והאמת שהיה דווקא נחמד. נדמה לי שהפתעתי אותו מאוד כי בהתחלה הוא ממש גמגם. ממש לא הרגשתי את כל מה שחששתי ממנו. הוא באמת היה מאוד נחמד והיתה שיחה נעימה. לא הרגשתי געגוע, ובשום אופן לא רצון לחזור אליו, אלא באמת ליצור איזו שהיא סגירה, לאפשר לעצמי קשר מינימלי איתו בלי להיבהל כל כך.
ועכשיו מה? אני מרגישה על איזו שהיא פרשת דרכים - מצד אחד מרגישה שאת הדלת הזו סגרתי וטוב לי עם זה, מצד שני עוד לא נפתחה דלת חדשה משמעותית, עוד לא מצאתי אהבה חדשה משמעותית. אני מאוד מקוה שזה אכן יקרה בקרוב, כי אני באמת לא רוצה להתרגל ללבד הזה. אני באמת מרגישה מוכנה למערכת חדשה, להתקדם לשלב חדש, מתי זה יגיע? עברה שנה וזה פרק זמן משמעותי מספיק, אני מרגישה שהתאוששתי מהמערכת הקודמת, מה עוצר אותי? למה זה עדיין לא קורה? אין לי תשובות אני משאירה את זה כשאלה פתוחה בינתיים...

פתאום הוא מתלבט לגבינו

על ידי מתוקה_מתחילה_מחדש* » 29 אוגוסט 2005, 17:16

נעמי
תודה שקראת
אני צריכה עוד לחשוב על מה שכתבת
ואולי אחר כך אוכל גם להגיב
כרגע זה כל מה שיש לי

פתאום הוא מתלבט לגבינו

על ידי הבית_של_ר* » 20 מרץ 2005, 19:35

היי שושה
כתבתי לך בדף שלי, אולי כאן תקראי ?

פתאום הוא מתלבט לגבינו

על ידי הבית_של_ר* » 15 מרץ 2005, 11:30

שושה נעלמה..

פתאום הוא מתלבט לגבינו

על ידי ר* » 31 ינואר 2005, 14:18

שושה יקרה,

האם יש קשר בין לאהוב אותי,בלי תנאים, את כל מה שהיה, את כל הדרך המתפתלת וזו שעדיין, לבין היכולת להתגבר על אהבה שלא הצליחה?

אהבה שלא הצליחה זה פצע, הבעיה היא החיטוט.. האם את כל הזמן מתעסק בשאלות של מה עשית ולא עשית, ואם היית עושה כך או אחרת.. זה מיותר.. לכאוב את הכאב ? איך אפשר שלא ?? הקשר הוא בדרך ההתמודדות. שתוכלי להגיד לעצמך אני בסדר. הרי כל מה שאת עוברת אחרי הפרידה הוא פנימי, הוא שלך... ואז זה מגיע לאיך את עם עצמך, איך את מתמודדת עם הפרידה. אין לנו שליטה על הכל, אבל צריך ללמוד להניח לדברים.



_פשוט תקבל אותו
הלוואי שזה היה כל כך פשוט... או שזו פשוט אני שמסובכת. כנראה שגם..._

פשוט ?? ממש לא.. לא במקרה אני לבד כבר שנה.. הבחירה לא להניח לדברים יכולה להיות מהרבה סיבות, איש איש וסיבותיו, לא בטוח שהסיבות שלי קשה להניח הן אותן סיבות שלך. אבל בשורה התחתונה, ברגע שתניחי לדברים יהיה לך יותר קל. את מודעת וזה חשוב, זאת הדרך להתחיל לצאת החוצה, גם אם היא ארוכה, ואת לא לבד, גם אני הולך בה עכשיו, ועוד הרבה הרבה אנשים.

תשמחי על כך שיש לך את הרגישות והאומץ להסתכל על זה ולהיות מודעת, האומץ להניח לדברים גם הוא יגיע.

ר.

פתאום הוא מתלבט לגבינו

על ידי שושה* » 30 ינואר 2005, 23:38

האם את מתייחסת לעצמך כמו לבן אדם שאת מאד מאד אוהבת ?
האם יש קשר בין לאהוב אותי,בלי תנאים, את כל מה שהיה, את כל הדרך המתפתלת וזו שעדיין, לבין היכולת להתגבר על אהבה שלא הצליחה?

פשוט תקבל אותו
הלוואי שזה היה כל כך פשוט... או שזו פשוט אני שמסובכת. כנראה שגם...

פתאום הוא מתלבט לגבינו

על ידי ר* » 30 ינואר 2005, 22:33

אני שמח שאהבת..
את יכולה לקרוא את הטורים שלו ב NRG, הוא מדהים, ניסים אמון.

פתאום הוא מתלבט לגבינו

על ידי ענ_בל* » 29 ינואר 2005, 09:48

ר.
המילים שכתבת ריגשו אותי.

הקושי שלי, שהוא קושי של הרבה אנשים הוא להניח.
זה אחד מהדברים איתם התמודדתי בשנים האחרונות. לא בהקשר לבן אדם מסויים, ספציפי, אלא בהקשר לחיים בכלל. להיתקעות בכל מיני מחשבות שמסתובבות סביב עצמן ולא נותנות מנוח.

אהבתי מאוד את התשובה שקבלת מנסים אמון.
_רק תקיף אותו בחום ואהבה. פשוט תקבל אותו, את הכאב.
תחווה אותו,_
פצעים מבריאים אם מטפלים בהם נכון.
כלכך פשוט,
כלכך נכון.
בהצלחה לכולנו. @}

פתאום הוא מתלבט לגבינו

על ידי אלמוני* » 29 ינואר 2005, 01:05

מתוקה,
אני רוצה לכתוב לך משהו שניסים אמון כתב לי, בקשר לבעיה של בחורה שאני מתקשה והתקשתי להתגבר עליה, שגרה בארץ אחרת.

אהבה רומנטית ולהניח לדברים

ניסים שלום,

רציתי לשאול אותך על הקשר בין אהבה, רומנטיקה ואבדן. לפני שנה הסתיים קשר בן חצי שנה בערך של עם בחורה זרה, שאינה ישראלית ואינה גרה בישראל. נפרדנו ובמשך שנה עוד היינו בקשר טלפוני, ורק לאחרונה הפסקנו לדבר. נראה לי ששנינו הרגשנו מותשים רגשית. ונדמה לי שרוב הפרטים אינם חשובים, לצורך השאלה.

הקושי שלי, שהוא קושי של הרבה אנשים הוא להניח. אני לא מצליח "להתגבר". כלומר, ברור לי שיש לי אהבה אל הבחורה הזאת, כמו שיש לי אהבה אל כל החברות שהיו לי. אבל אני התקשתי ומתקשה בלהניח לדברים ולשחרר. אני יכול למנות מליון סיבות למה כן היינו יכולים להיות יחד ולמה לא, ואולי הייתי צריך לעשות צעד כזה או אחר, או למה לא עשיתי צעד כזה או אחר, אבל בסופו של דבר, זה הצקה עצמית מיותרת. אני לא מצליח להניח לדברים, ולתת למה שצריך להיות להיות.

אני לא יודע אם נהיה ביחד אי פעם שוב ואם יש סיכוי לקשר הזה, אם היא תבוא לכאן או אני לשם, אינני יודע, ואינני מרגיש כאילו יש לי תשובות. אבל ההתעסקות בזה גורמת לי הרבה סבל.

זה בא לידי ביטוי באהבה, אבל גם בהרבה דברים אחרים, כי מי שלא יודע להניח בזה, לא יודע להניח בעוד הרבה דברים קטנים, ומודע לזה אצלי.

ואני לא תמיד יודע כיצד להתמודד עם זה, כיצד ללמוד להניח לדברים ולהמשיך הלאה, לסלוח לעצמי על הדברים שעשיתי ולא עשיתי.. לחיות..

אשמח לשמוע את דעתך,

_

מה לעשות עם עצב ואבדן
NissimAmon, בתגובה ל: אהבה רומנטית ולהניח לדברים


יש לך פצע פתוח. כמו שיש פצע בגוף. ואתה מחטט ומחטט בו.
אז במקום חרטות ואשמה וספקות,
רק תקיף אותו בחום ואהבה. פשוט תקבל אותו, את הכאב.
תחווה אותו,
הנח לביקורת,
והוא יבריא.
פצעים מבריאים אם מטפלים בהם נכון.

_


(בחזרה אלי) המון מילים והסברים על למה וכיצד נוכל להגיד לעצמנו עד אינסוף. האם לא הגיע הזמן שנלמד לסלוח לעצמנו ? על הבחירות שלנו ? על כך שעשינו את הכי טוב שיכלנו בנקודת זמן ? האם את מתייחסת לעצמך כמו לבן אדם שאת מאד מאד אוהבת ? תשאלי את עצמך, כל יום מחדש..

המון אהבה
ר.

פתאום הוא מתלבט לגבינו

על ידי פלוני_אלמונית* » 13 ינואר 2005, 23:22

מתוקה
גם אני ניפרדתי היום...בערך מאותם סיבות...כואבת איתך..

פתאום הוא מתלבט לגבינו

על ידי מתוקה_מתחילה_מחדש* » 13 ינואר 2005, 19:49

אני מתגעגעת אליו נורא ולא יודעת מה לעשות עם הגעגועים האלה. רוצה נורא להתקשר אליו אבל לא יודעת מה בכלל יצא מהתקשרות שכזו והאם זה נכון. מצד אחד רוצה ללכת עם הדחף והגעגוע מצד שני מגיע הרציונל שאומר "חכי עם זה". ובעצם כשאני חושבת על זה כמו שהוא עכשיו - מתלבט, לא בטוח בקשר וכו' - אני לא רוצה אותו, שנינו צריכים לעבור את התהליכים שלנו. וגם זה שעוד לא לקחתי את הדברים שלי מביתנו המשותף, הכל עדיין שם מלבד דברים שהיו הכרחיים עבורי (בגדים, נעליים...) מבולבלת, ולא ממש ברור לי מה אעשה עם הבלבול.
כבר כמעט שבוע כואב לי הגרון, כמו קוץ שתקוע לי שם בפנים, וכל הבכי הזה שאני לא בוכה ורוצה כבר להוציא החוצה ולא יוצא.

פתאום הוא מתלבט לגבינו

על ידי מתוקה* » 02 ינואר 2005, 15:23

הוא כמובן יקרא מתוקה מתחילה מחדש

פתאום הוא מתלבט לגבינו

על ידי מתוקה* » 02 ינואר 2005, 15:22

עשיתי את זה, קפצתי למים ועכשיו גם לי יש דפבית שיקרא מעתה מתוקה מתחילה מחדש, אתם בהחלט מוזמנים לכתוב לי גם לכאן וגם לשם @}

פתאום הוא מתלבט לגבינו

על ידי Pלונית_אחרת* » 02 ינואר 2005, 08:20

מתוקה?!
מה דעתך לכבוד השנה החדשה לפתוח לך דף בית (עם שם אחר יותר משקף את מצבך כרגע (-;) ?
אני בעד.
אם את רוצה לעשות זאת ולא יודעת איך:
_דף בית אישי

פתאום הוא מתלבט לגבינו

על ידי Pלונית_אחרת* » 02 ינואר 2005, 08:08

בדיוק חשבתי עליך ואז ראיתי הודעתך שנה מצויינת גם לך (-: ושאיחולייך לעצמך ולנו, ושאיחולינו לך יתממשו

פתאום הוא מתלבט לגבינו

על ידי מתוקה* » 02 ינואר 2005, 00:12

שנה אזרחית חדשה התחילה אתמול, אז קודם כל שתהיה לכולכן שנה טובה, מלאת התחלות חדשות ובשורות טובות. חשבתי לעצמי שנפרדנו ביום הכי ארוך בשנה, זה שאחריו כבר יהיה רק יותר בהיר ומואר, והנה מגיעה שנה חדשה ועימה אויר נקי ואנרגיות חדשות. מאחלת לעצמי להמשיך להתחזק להאמין בעצמי, לאהוב אותי ולמצוא אהבה חדשה
:-)

פתאום הוא מתלבט לגבינו

על ידי ענ_בל* » 30 דצמבר 2004, 06:45

עדיין מקננת בי אותה תחושת רווחה והקלה על שעזבתי ואין לי בכלל צער על כך, רק רוצה להסתכל קדימה ולהיות שם.
שמחה בשבילך. בתוך כל הקושי יש את המקום הזה בו את מרגישה כך.
ואני מסכימה שלא מייד מתנתקים מהדפוס אבל להתנתק מהבנאדם זה צעד ראשון. מסכימה, ומחזקת את דבריה של פלונית אחרת.

מתוקה, אני חושבת שיש בך כוחות נפשיים גדולים. @}

פתאום הוא מתלבט לגבינו

על ידי Pלונית_אחרת* » 29 דצמבר 2004, 23:59

<מתוקה מנסה לעבוד עם מה שיש כרגע>
מה שיש נשמע כמו הרבה מאוד!!
אני דווקא מאוד התחברתי למה שכתבת. לא נשמע לי מבולבל.
ואני מסכימה שלא מייד מתנתקים מהדפוס אבל להתנתק מהבנאדם זה צעד ראשון.
היתה לי חברה שאני הייתי המצילה שלה - ניתקתי ביוזמתי את הקשר לפני שנים ספורות. הנתק הרגשי בא הרבה אחרי הנתק המעשי. זה העסיק אותי המון זמן (לפחות שנה) אחרי ש"נפרדתי ממנה".
בטוח שאם לא הייתי מנתקת את הקשר לא הייתי שוברת את הדפוס שהיה בינה וביני.
<התלבטתי אם לספר לך כי זה עשוי להרגיש כמו "היא גם לי היה כזה" "אני יותר מסכן" אבל החלטתי שאולי בכ"ז זה מעודד - אם לא פשוט תמחקי ותתעלמי>

פתאום הוא מתלבט לגבינו

על ידי רסיסים_של_אור* » 29 דצמבר 2004, 23:54

אתמול חשבתי שאני רוצה להתעורר בעוד שלושה חודשים או חצי שנה כשהכל כבר מאחוריי, אבל אחר כך חשבתי שזה לא באמת מה שאני רוצה, שאני רוצה להיות בתוך זה, לעבור את כל זה, מתוך תחושה פנימית עמוקה שרק אם אעבור דרך זה, תהיה כאן באמת גדילה

מכירה את המילים האלו נורא מקרוב ומסכימה איתך. המסע הזה, ההתמודדות הזו, בכל גוון שהוא בחיינו - אלו החיים עצמם (לא רק הקדימונים ...) {@

פתאום הוא מתלבט לגבינו

על ידי מתוקה* » 29 דצמבר 2004, 22:49

אתמול הייתי אצל המטפלת שלי, והיא העלתה את הנושא של "משולש הקורבן" שבו יש שלוש צלעות (מן הסתם) קורבן, מקרבן ומציל ואמרה שנראה לה שרק עכשיו יצאתי ממשולש שכזה שבו אני כל פעם בתפקיש אחר אבל לצאת ממנו זה מאוד קשה, ופתאום זה עשה לי כל כך עצוב על הלב. בפגישה מצאתי אותנו מדברות הרבה על בן זוגי, על המקום שהוא נמצא בו עכשיו ועל כמה בטח קשה לו, וגם זה העציב אותי, מיד התמלאתי רגשות אשמה (כמו תמיד כשהוא בתפקיד הקרובן הראשי) על שאני לא יכולתי לראות את זה לבד, על זה שקשה לו, וכמה הוא מסכן ואיך אני לא שם כדי לעזור לו ובעצם אני מרגישה שבכלל לא יצאתי מהמשולש הזה כי הנה אני עדיין מרגישה צורך להציל אותו, וגם שאולי אני המקרבנת פה באיזה שהוא מובן. בכל אופן יצאתי מהפגישה עצבנית, לא יודעת על מה, אבל הסתובבתי אחר כך כל היום בתחושת עצבנות שאינני יודעת להסבירה.
אף על פי כן כשאני חושבת על זה, עדיין מקננת בי אותה תחושת רווחה והקלה על שעזבתי ואין לי בכלל צער על כך, רק רוצה להסתכל קדימה ולהיות שם. כשאני אומרת שם, אני מתכוונת בתוך התהליך, בתוך הדברים. אתמול חשבתי שאני רוצה להתעורר בעוד שלושה חודשים או חצי שנה כשהכל כבר מאחוריי, אבל אחר כך חשבתי שזה לא באמת מה שאני רוצה, שאני רוצה להיות בתוך זה, לעבור את כל זה, מתוך תחושה פנימית עמוקה שרק אם אעבור דרך זה, תהיה כאן באמת גדילה
זהו רק רציתי לשתף
נראה לי שיצא קצת עמוס ומבולבל אבל זאת אני כרגע
<מתוקה מנסה לעבוד עם מה שיש כרגע>

פתאום הוא מתלבט לגבינו

על ידי טובי_י* » 28 דצמבר 2004, 01:01

(בעלי טוען שאיתו אני כן ישנה באלכסון על החצי שלו של המיטה)
:-D

פתאום הוא מתלבט לגבינו

על ידי Pלונית_אחרת* » 27 דצמבר 2004, 22:36

בשלושים ושלוש ומשהו שנות רווקותי לא ישנתי באלכסון. זה בכלל לא היה לי נוח. (בעלי טוען שאיתו אני כן ישנה באלכסון (-; על החצי שלו של המיטה)
אני כאן ושלומי טוב, אפילו טוב פלוס
משמח

פתאום הוא מתלבט לגבינו

על ידי מתוקה* » 27 דצמבר 2004, 20:22

שלום כולם!
אני כאן ושלומי טוב, אפילו טוב פלוס. חשבתי שיהיה קשה יותר אבל הימים עוברים ואני רואה את הטוב בכל אחד מהם. תודה לכן על שאתן כאן כל הזמן, כל יום, עוברות איתי את הדרך, ועל שהסכמתן לצאת איתי למסע הארוך הזה...
טובי - לא אני עדיין לא ישנה באלכסון, וגם אצלי על המיטה מפוזרים ספרים, קרם ידיים, עיתונים וכאלה אבל אף על פי כן יש תחושת מרחב ורווחה בעיקר, ואולי אני טיפוס כזה שלא יודע לישון באלכסון, אולי עוד אלמד ואולי לא.

פתאום הוא מתלבט לגבינו

על ידי קוראת_שקטה* » 27 דצמבר 2004, 20:05

אוי מתוקה - אין לי מושג איך עושים את זה באייקונים אבל שולחת לך חיבוק גדול. זה לא קל בכלל.
אני מרגישה שאני עומדת לוותר על הזוגיות הזו. מצד אחד אני מרגישה תבוסתנות נוראית, מה, כבר את מוותרת?, מצד שני אני כבר חמש שנים נאבקת שיצא ממנה משהו וזה לא קורה. - גם אני נאבקתי שנתיים וחצי על זוגיות שלא עבדה. ולבסוף הכרתי בעובדה שאם זה לא "כן זה" אז כנראה שזה פשוט לא זה.( אני כותבת את זה בזהירות רבה כי אני גם מאמינה שאפשר לגרום לזוגיות להיות 'זה' - אבל רק אם בעומק בעומק - יודעים שזה זה... (יצא קצת מבולבל)). התחושה שהיתה לי אחרי היתה מאוד עצובה, אבל גם הקלה רבה.
האם עוד יש לי סיכוי לאהבה חדשה ואיפה היא נמצאת, האם אני צריכה לחפש אותה או שהיא כבר תמצא אותי 3 חודשים אחרי שנפרדנו האהבה מצאה אותי- ומיד ידעתי :-). ה'זה' הקטן הזה - הוא שמיים וארץ - זה פשוט 'זה' שעושה את כל ההבדל.
מאחלת לך המון אהבה טובה.

פתאום הוא מתלבט לגבינו

על ידי ההולכת_בדרכים* » 26 דצמבר 2004, 18:55

יא אללה,שבוע אני לא פה ובינתיים יש מהפכות !
מתוקה,רק רוצה להוסיף שגם אני מצטרפת למחזקים את ידייך,ותמשיכי לספר מה קורה איתך (())

פתאום הוא מתלבט לגבינו

על ידי טובי_י* » 25 דצמבר 2004, 15:45

<מתוקה מתחילה לדבר עם עצמה, או או>

:-0

כל הכבוד!
אני חושבת שבאמת עד עכשיו את היית צריכה להחליט מה לעשות ומה לא לעשות. עכשיו אחרי שכבר החלטת ועשית.
את צריכה לנוח, לתת לזמן לעשות את שלו. גם אם יעברו יומיים וגם אם שנה. חברה שלך זו לא את, והמקרה שלך הוא שלך בלבד ואין חוקים של הגבלות זמן ומקום להתגברות.

אה, כבר התחלת לישון באלכסון? שמעתי שזה לא רע בכלל, מעין תחושת חופש....

<טובי מעולם לא הצליחה לישון באלכסון, המיטה שלה מלאה ספרים, בגדים ועוד כמה לא מזוהים>

פתאום הוא מתלבט לגבינו

על ידי מתוקה* » 24 דצמבר 2004, 22:56

אני מתחילה לאט לאט להבין שהשתחררתי ממשא כבד שרבץ על כתפיי. קצת מפתיעה את עצמי בתחושות האלה, כל הזמן מחכה שיהיה לי קשה, שארגיש שאיבדתי אותו, אבל אני לא, אני מאוד מקווה שאני לא באיזו שהיא הכחשה, ואולי אני מחפשת את ההרגשות האלה כי ככה זה בספרים. יש לי חברה טובה שאחרי שנפרדה מבן זוגה, לא תיפקדה חצי שנה, ואצלי כל התהליכים קורים כל כך מהר, ואולי זה צריך להיות ככה, כי ככה זה נכון לי ואין פה כללים וחוקים, אפילו בפרידה אני מרגישה שאני צריכה להיות "בסדר", אבל מי קובע את החוקים, אני לא? (כן, מתוקה, את קובעת, אז קחי נשימה עמוקה ולכי עם מה שאת מרגישה)
<מתוקה מתחילה לדבר עם עצמה, או או>

פתאום הוא מתלבט לגבינו

על ידי יוחננ_ית* » 23 דצמבר 2004, 23:15

גם אני פה :-) חושבת שעשית מעשה מדהים ואמיץ. כל הכבוד. אין לי ספק שתמצאי אושר אמיתי.

פתאום הוא מתלבט לגבינו

על ידי מתוקה* » 23 דצמבר 2004, 23:02

תודה

פתאום הוא מתלבט לגבינו

על ידי Pלונית_אחרת* » 23 דצמבר 2004, 22:24

כן, אחרי ההחלטה סופרים מחדש. (-;
אני פה, חושבת עליך הרבה, שמחה לשמוע שעבר עליך יום טוב

פתאום הוא מתלבט לגבינו

על ידי מתוקה* » 23 דצמבר 2004, 18:44

תודה על שאתם איתי, לא עוזבים אותי לבד, אין לכם מושג כמה הליווי שלכם משמעותי עבורי. לא יודעת איך הדף הזה ימשיך מכאן, אולי השם שלו כבר לא כל כך מתאים, כי בעצם אני כבר לא ממש מתלבטת, והוא אולי מתלבט אבל כבר לא איתי, אולי מכאן זה יהיה דף בלוג שבו אני חיה את חיי ומשתפת אתכם, אין לי מושג, בכל אופן היום הראשון עבר בסדר, יותר קל ממה שחשבתי שיהיה, אף על פי שכבר חודש וחצי אני לא חיה איתו, בכל זאת ברגע שהחלטתי להיפרד הספירה מתחילה מחדש, ומעתה אני רווקה באופן רשמי.
<מתוקה לא ממש אוהבת תארים רשמיים>

פתאום הוא מתלבט לגבינו

על ידי נועה_בר* » 23 דצמבר 2004, 09:48

מקווה להמשיך לשמור על האופטימיות, להתחזק עוד, להמשיך להאמין בעצמי ובכל הטוב שבעולם הזה ולפגוש את אהבת חיי...
מקווה, מקווה גם אני בשבילך (()) מגיע לך!
בהצלחה

פתאום הוא מתלבט לגבינו

על ידי ענ_בל* » 23 דצמבר 2004, 07:20

מתוקה ויקרה
מחזקת אותך בדרך בה בחרת. באמת עשית דרך מדהימה עם עצמך.
עכשיו,
הכל פתוח.
@} @} @} @}
תמשיכי לשתף , אני אשמח לקרוא ולהגיב.

פתאום הוא מתלבט לגבינו

על ידי Pלונית_אחרת* » 22 דצמבר 2004, 23:00

ולא אמרתי לךעד כה.
תודה על שבחרת לשתף אותנו בדרך הזו, כולנו למדנו על גדילה צמיחה התחזקות חידוד דברים לעצמנו ועל אומץ
<בנסיבות אלו אני מרשה לי לדבר בשם כולם>

פתאום הוא מתלבט לגבינו

על ידי Pלונית_אחרת* » 22 דצמבר 2004, 22:58

(()) (()) (()) (()) (()) (()) (()) (())
להמשיך להאמין בעצמי
עשית כזו כברת דרך מ ד ה י מ ה!!! זה לא צריך להיות קשה

פתאום הוא מתלבט לגבינו

על ידי רסיסים_של_אור* » 22 דצמבר 2004, 22:53

(()) שיהיה לך רק רק טוב והמון המון טוב בכל דרך בה תלכי {@

פתאום הוא מתלבט לגבינו

על ידי מתוקה* » 22 דצמבר 2004, 22:45

זהו, עשיתי את זה, נפרדתי ממנו!
הוא ביקש שניפגש ואני לקחתי את זה בשתי ידיים, מצד אחד זה מה שרציתי, רציתי להתקדם הלאה, לגדול ולצמוח ולהפסיק לחיות בתחושת ה - HOLD הנוראית הזו, מצד שני העצב חונק את גרוני, עושה לי שמות בבטן, לא ממש יודעת לאן מכאן אבל מקווה להמשיך לשמור על האופטימיות, להתחזק עוד, להמשיך להאמין בעצמי ובכל הטוב שבעולם הזה ולפגוש את אהבת חיי...

פתאום הוא מתלבט לגבינו

על ידי Pלונית_אחרת* » 22 דצמבר 2004, 09:11

אולי זה יבלבל אותי
אפילו די סביר שזה יבלבל אותך. ואולי בלי קשר תחושי בילבול לאחר מעשה (פרידה / חזרה זה אל זה) כי היתה פה מהפכה.
ואולי כמו שאמרת: "לא". (-:
והמחשבות הללו הן לא מתחת לאדמה, לי הן נשמעות הכי נורמאליות בעולם.

פתאום הוא מתלבט לגבינו

על ידי מתוקה* » 21 דצמבר 2004, 21:06

בימים האחרונים הוא מתקשר המון ואומר שמתגעגע אליי. הוא מנסה למצוא עבודה אבל לא ממש מצליח (למרות שמנסה רק שבוע או שבועיים) נראה לי שציפה שלפחות פה זה יילך בקלות וזה לא...
אומר לי שקשה לו ולכן מתקשר, ואני כבר כמעט החלטתי להיפרד, רק חושבת עדיין איך ומתי לעשות את זה, מרגישה שאני כבר כמעט שם, רוצה כבר להיות שם, להיות במקומות חדשים, להכיר אנשים חדשים, מתה מפחד אבל מוכנה להיות גם עם הפחד...
לא יודעת מה יקרה אם הוא פתאום יחליט שהוא רוצה שוב שנהיה ביחד, אולי זה יבלבל אותי, לא יודעת אולי צריכה לחכות בסבלנות ולראות, יכול להיות שאהיה כבר כל כך שלמה עם ההחלטה שלי, שזה בכלל לא יבלבל אותי
<מתוקה תמיד מחפשת לעצמה דאגות מתחת לאדמה - פולניה, נו מה...>

פתאום הוא מתלבט לגבינו

על ידי ענ_בל* » 19 דצמבר 2004, 22:22

מחזקת את דבריה של פלונית.
את מתוקה וחזקה וגיבורה
@} @} @}

פתאום הוא מתלבט לגבינו

על ידי מתוקה* » 19 דצמבר 2004, 19:06

Pלונית העלית דמעות בעיני, תודה, תודה, תודה!!!

פתאום הוא מתלבט לגבינו

על ידי Pלונית_אחרת* » 19 דצמבר 2004, 18:11

ואני מתה מפחד
(()) (()) אני כל כך מבינה זה באמת מפחיד.
אבל דעי שהעניין עם הפחד?! שהוא לפעמים יותר נורא מהדבר עצמו.

איך זה להיות לבד, פתאום אחרי חמש שנים
זה כל מיני דברים, זה חופש, זו בדידות, זה אפשרות ללמוד דברים חדשים, זה לחזור לעשות דברים שלא שמת לב שהפסקת לעשות, זה להתפתח מבחינה חברתית, זה לצבור חויות חדשות (לא כולן נעימות) זה להוסיף בליינד דייטים לרזומה שלך, זו הזדמנות לגלות שיש מישהו יותר אוהב יותר עונה לצרכים שלך יותר מתאים לך במיטה (-;... זה המון דברים. זה לחיות

ודווקא עכשיו כשאני כל כך מותשת, להתחיל למצוא זוגיות חדשה,
לא, לא עכשיו, לא מייד, קודם למלא את המצבים, קודם להירפא, קודם להתנקות...
או שכן בדיוק עכשיו מישהו חדש שלהיות איתו ימלא לך את המצברים
אי אפשר לדעת ....

תבוסתנות נוראית, מה, כבר את מוותרת?, מצד שני אני כבר חמש שנים נאבקת שיצא ממנה משהו וזה לא קורה.
לא, לא תבוסתנות, לי זה נשמע (מהדף כולו) דווקא ההפך מתבוסה, נשמע לי כמו אומץ אדיר להתמודד עם קושי, ופחד, ו... ממש מעורר הערכה ממש לא תבוסתנות.

האם עוד יש לי סיכוי לאהבה חדשה ואיפה היא נמצאת
כן. בהחלט!!!!!!!!!
לא יודעת איפה אבל את תגלי זה יכול להיות בהמון מקומות.
האם אני צריכה לחפש אותה או שהיא כבר תמצא אותי
או זה או זה (-:
ושוב (()) (()) כי את באמת גיבורה ואמיתית עם עצמך ולמדת להכיר דברים בך שלא קל לעכל אבל את מתמודדת איתם באופן כל כך מרשים.

פתאום הוא מתלבט לגבינו

על ידי מתוקה* » 19 דצמבר 2004, 17:58

אני מרגישה שאין לי יותר כוחות, הם הולכים וכלים, אני מרגישה שאני עומדת לוותר על הזוגיות הזו. מצד אחד אני מרגישה תבוסתנות נוראית, מה, כבר את מוותרת?, מצד שני אני כבר חמש שנים נאבקת שיצא ממנה משהו וזה לא קורה. כולם מסביבי, שואלים מאיפה יש לי סבלנות כזו, ואומרים לי שהם היו מוותרים מזמן, אבל נראה שגם הסבלנות שלי וההבנה והאמפתיה, כלום לא עוזר, הוא באדישות שלו. אני כנראה אאלץ עד סוף השבוע לסיים אותה ואני מתה מפחד, מה יהיה אחרי...איך זה להיות לבד, פתאום אחרי חמש שנים, האם עוד יש לי סיכוי לאהבה חדשה ואיפה היא נמצאת, האם אני צריכה לחפש אותה או שהיא כבר תמצא אותי, ודווקא עכשיו כשאני כל כך מותשת, להתחיל למצוא זוגיות חדשה, אבל אולי זה יכניס לי כוחות חדשים, יתן לי את האנרגיות שלא נמצאות במערכת הנוכחית? יביאו אותי למקומות טובים יותר, של גדילה?

פתאום הוא מתלבט לגבינו

על ידי Pלונית_אחרת* » 18 דצמבר 2004, 09:33

אוי, זה אכן מעציב אבל נדמה לי שזו בעיה כללית ישראלית ולא ייחודית לזוגיות שלך - יש לנו שפה קרבית (שמת לב שאפילו באלימות נלחמים פה?!)
את לא נלחמת על הזוגיות שלך, את: משתנה ומשנה אותה, את משקיעה בה בכיוון חדש, את לומדת את עצמך ואותה, את מצמיחה את היכולת לוותר עליה אם תגלי שכך נכון לך, את עושה הרבה דברים, הם לא מלחמה....

פתאום הוא מתלבט לגבינו

על ידי מתוקה* » 18 דצמבר 2004, 00:47

ואני שואלת את עצמי למה אני צריכה להלחם על הזוגיות שלי, מהיכן התגנב לתוכה המונח מלחמה, זה מעציב ומתסכל נורא...

פתאום הוא מתלבט לגבינו

על ידי מתוקה* » 16 דצמבר 2004, 21:21

נדמה לי שזו הפעם הראשונה שגם המין הגברי משתתף בדיון הזה וזה מעניין כי בדיוק חשבתי לבקש מגברים להגיב, רציתי לשמוע קצת איך זה נראה מהעיניים שלכם והנה הגעת. יכול להיות שמישהו מקשיב לקול הפנימי שלי?
לגבי המקרה שלי אני לא בטוחה שהיתה הסתנוורות של כסף וחו"ל, אלא יותר פחדים וחרדות לאבד שליטה על המתרחש. פתאום לאבד את העבודה, ומה אם לא נצליח שם הן מקצועית והן כזוג, ומה אם החברה תיסגר כשנהיה שם והוא יהיה מובטל (לא משנה שגם פה הוא מובטל כרגע) ועוד כל מיני מינים של חששות ולבטים. אני לא יודעת אם ציינתי את הפרט הזה עד כה אבל הוא טיפוס שמתלבט על כל דבר, זה יכול להיות גם דברים שהם לכאורה טפשיים כמו איזה קוטג' לקנות או האם לקנות שטיח חדש לסלון וכאלה, כל המשפחה שלו מתלבטת על כל דבר, אולי זה בגנים...
אני בטוחה שגם על הצעות העבודה שיהיו לו עכשיו הוא יתלבט רבות.
מה שכן, הוא מבין שגם אני כבר לא בטוחה ולכן נראה לי שהוא מתחיל קצת לחזר אחרי בעקבות זאת אולי כמו שכתבה פה לא מזמן Pלונית אחרת שכל עוד הייתי בזמינות טוטאלית נוצרה אצלו רוויה ובלבול וברגע שאני לא זמינה כל הזמן (לא רק פיזית אלא גם רגשית) פתאום נוצר חוסר ואפילו מן געגוע (אתמול הוא אמר שהוא התגעגע השבוע)

פתאום הוא מתלבט לגבינו

על ידי יוני* » 16 דצמבר 2004, 16:07

כמה שזה נשמע מוכר,
עבודה, קריירה, תהילה,
פתאום מרגישים בסרט, הצעות ל-relocation למיניהם לכל העולם,
מתחילים לזלזל ולהתלבט בקשר למערכת היחסים...הרי אני ממש טוב,
ממש מוצלח, אפילו לחו"ל שולחים אותי לעבוד, לקוחות, כסף בעניים.

גם לי קרה - אבל למזלי תפסתי את עצמי בידיים עוד בזמן,
כך שזה לא גרם לי לאבד בת זוג, אבל היתי ממש קרוב למצב של שלכם (יותר נכון של בעליך)

היום אני מזלזל בקריירה ובלקוחות מחו"ל, כי רגעי החיים הקטנים הם העיקר בשבילי.
כל אחד ובחירותיו

פתאום הוא מתלבט לגבינו

על ידי מתוקה* » 14 דצמבר 2004, 20:58

ההכרה בכך שלא יכול להיות שרק אני אלחם על המערכת הזו מכאיבה כל כך.
כמו שאני רואה את הדברים, בן זוגי במצב של שוק . החברה שבה הוא עובד פיטרה את כל עובדיה וחלקם קיבלו הצעת עבודה במדינה אחרת (כמונו, אלא שאנו בשל מצבנו ויתרנו עליה) מה שאומר שהוא עכשיו בסטטוס של "מובטל מחפש עבודה". העבודה היתה מרכז החיים שלו אפשר אפילו להגדיר אותו "וורקוהוליק" ופתאום הוא נשאר בלי כלום כביכול ואז נשמטה לו הקרקע מתחת לרגליו באיזה שהוא אופן. לא שאני באה להצדיק אותו, אבל כל המצב של ניתוק רגשי שבו הוא נמצא, ההרגשה שלי שהוא לגמרי לא מחובר, מעופף, אפטי ואדיש כל אלה נראים לי ומרגישים לי כמו סימנים של שוק. אולי משהו ישתנה כשהוא ימצא עבודה.
אני בכל אופן מתחזקת "אני חיה לי מיום ליום..."מנסה להיות עסוקה בעניניי ופחות כרוכה אחריו, מנסה, לא תמיד זה מצליח, אבל יש לי תחושה של התחזקות והתמיכה שאני מקבלת מסביבתי הקרובה ממשפחתי ומחבריי היא אדירה וגם זה אינו מובן מאליו ונעים לגלות שזה כך.

פתאום הוא מתלבט לגבינו

על ידי טובי_י* » 14 דצמבר 2004, 00:27

לאורך כל מערכת היחסים הזו, כמעט במשך חמש שנים שלמות אני "סחבתי את העגלה" לא פעם הרגשתי שהוא עם רגל אחת בחוץ, לא לגמרי שם, אבל חשבתי שזה יעבור, שנתחזק וזה ישתנה, כנראה שטעיתי...

את שמה לב כמה זה שונה מההגדרה פתאום הוא מתלבט לגבינו ?
חשוב חשוב חשוב להבין, האם זה באמת פתאום או האם זה כפי שאת מתארת בציטוט למעלה, ואז אולי מה שהיה היה טוב ויפה אבל לא נועד להחזיק תקופת חיים מלאה. ואולי ההיפך.

זכותו להתלבט, זכותו לתהות, אבל אי אפשר שרק את תילחמי על המערכת הזוגית. כמו בכל מצב זוגי, צריך להיות סוג של הדדיות. אולי את יותר דומיננטית, אבל גם הוא צריך להיות חלק מהמאמץ לשמר את הזוגיות. זה א' ב' של יחסים בריאים. אני הייתי בודקת אם באמת רק אני זו שנלחמת, ואם כן הייתי לוקחת צעד אחד גדול אחורה. אם לא רק אני נלחמת, אז יש תקווה.

פתאום הוא מתלבט לגבינו

על ידי ההולכת_בדרכים* » 13 דצמבר 2004, 23:49

לא כל כך הבנתי מה הקשר בין לדעת אם הוא אוהב אותך ולהרפות שליטה.
לפעמים את פשוט יודעת אם מישהו אוהב אותך או לא,וזה לא בהכרח קשור לכעס שלך על דברים שהוא עושה.
אני מתכוונת לומר-לפעמים בן הזוג יכול לעשות משהו ממש מעצבן,מרגיז,מגעיל ועדיין בפנים תדעי שהוא בעצם אוהב
ולפעמים להיפך-הוא יתנהג ממש בסדר,אבל את תרגישי שהוא כבר לא...
להרפות שליטה זה חשוב בפני עצמו,אבל לא הבנתי איך זה קשור.אשמח אם תפרטי ואז נוכל לחשוב ביחד @}

פתאום הוא מתלבט לגבינו

על ידי מתוקה* » 13 דצמבר 2004, 21:33

קראתי שוב את מה שכתבתי כאן אתמול וקראתי גם את מה שכתבתן לי וחשבתי על זה, האמת היא שאין לי תשובות גמורות ומוחלטות על העניין הזה, אבל אולי לא אדע אם הוא אוהב אותי באמת עד שבאמת ארפה ואשחרר שליטה, כי אם אני כל הזמן מחזיקה איך אוכל לדעת אם זה באמת?

פתאום הוא מתלבט לגבינו

על ידי ענ_בל* » 12 דצמבר 2004, 22:01

אבל את כן מכירה אותו,ואני משערת שעמוק בלבך את יכולה לומר אם הוא אוהב אותך או לא,ואם אהבתו מספקת אותך.

ההולכת בדרכים כתבה דבר חשוב מאוד בעיני. במיוחד אם אהבתו מספקת אותך.
את יכולה לשבת עם עצמך בשקט, ברוגע, להניח יד על ליבך ולשאול את עצמך את שתי השאלות הללו.
אני בטוחה שהתשובות הטמונות בתוכך יעלו אל התודעה שלך. את תהיי שלמה עם החלטותיך.
מאחלת לך כל טוב והמון כוח שיש לך כבר עכשיו.

פתאום הוא מתלבט לגבינו

על ידי ההולכת_בדרכים* » 12 דצמבר 2004, 21:30

מתוקה,מה שאת כותבת עצוב :-(.האם לדעתך הניתוק שלו והעמדת הפנים ש"הכל בסדר" קשורים רק לכך שהוא מנסה
לעקוף קושי ולהתחמק מאחריות?האם הוא כזה בכל תחומי חייו?
אני כל כך מבינה את הצורך שלך לנער אותו...לפעמים הסתגרות כזו ממש מביאה את הקריזה :-P !
את כרגע על פרשת דרכים-האם להמשיך לדבוק בו בכל מחיר (כי את אוהבת),או להוריד מעצמך את האחריות (כי את לא
רוצה מערכת יחסים של "רודף ונרדף").שאלה טובה.איני מכירה את הבחור,ואיני יודעת מה המניעים האמיתיים להתנהגותו.
אבל את כן מכירה אותו,ואני משערת שעמוק בלבך את יכולה לומר אם הוא אוהב אותך או לא,ואם אהבתו מספקת אותך.
אין מצב לאיזה ייעוץ זוגי?בכל מקרה אני שמחה שאת כבר לא לחלוטין מבוהלת מלהיות לבד.זה אומר שאיכשהו הצלחת
גם לגדול מכל הכאב הזה,ושלא משנה מה יקרה,יש לך היום יותר בטחון עצמי מבעבר.@}

פתאום הוא מתלבט לגבינו

על ידי מתוקה* » 12 דצמבר 2004, 21:07

כל כך הרבה שינויים בזמן כה קצר.
ההולכת בדרכים באמת כתבת כל כך יפה והמלים כל כך מתאימות למה שאני מרגישה. אפילו ניסיתי לדבר איתו על הרגשתי אתמול, על כך שאני מבולבלת בדיוק כמוהו, פגועה ובשל כך גם חשה מרוחקת, התגובה שלו היתה נתק מוחלט, הוא אמר "טוב" אמרתי לו שאי מרגישה שאנחנו צריכים לדבר על מה שקורה בינינו, כי בתהחלה דיברנו הרבה ועכשיו הפסקנו, כאילו אם לא נדבר זה לא יתקיים, זה לא באמת שם. שאלתי אותו אם גם הוא חושב שצריך שנדבר והוא אמר "לא", אני מרגישה אותו מנותק, לא מתקשר, ועושה עצמו כאילו "הכל בסדר", קשה לי מאוד, זה דפוס שלו שאני מכירה ותמיד היה לי קשה איתו אבל עכשיו יותר מתמיד (מן הסתם),.
בא לי לנער אותו, "הלו, תתעורר, מה קורה לך, זאת הזוגיות שלנו, איפה אתה?" אבל אני מרגישה שאין שם אף אחד, רק חלל ריק, וזה כל כך קשה, אני אפילו נלחמת לבד על הזוגיות הזו. לאורך כל מערכת היחסים הזו, כמעט במשך חמש שנים שלמות אני "סחבתי את העגלה" לא פעם הרגשתי שהוא עם רגל אחת בחוץ, לא לגמרי שם, אבל חשבתי שזה יעבור, שנתחזק וזה ישתנה, כנראה שטעיתי...
דפוס נוסף שאני מכירה אצלו זה שאני אצטרך כנראה בסופו של דבר "לחתוך" את הזוגיות הזו ולהיפרד. נראה לי שהוא לא מסוגל להגיד שהוא לא רוצה. אם אני נפרדת אז הוא נשאר במקום של ה"בסדר" הוא לא יוצא "הרע" מן העניין, שזה דבר שקשה לו איתו מאוד, אוף לא יודעת מה יהיה, אולי באמת אני צריכה לחזק את עצמי ולהשתחרר ממערכת לא בריאה, אני בהחלט שוקלת את האופציה הזו ברצינות, נראה מה יהיה בהמשך השבוע.
< מתוקה כבר לא לחלוטין מבוהלת מלהיות לבד>

פתאום הוא מתלבט לגבינו

על ידי Pלונית_אחרת* » 10 דצמבר 2004, 07:24

הולכת, כתבת כל כך יפה.

פתאום הוא מתלבט לגבינו

על ידי ההולכת_בדרכים* » 10 דצמבר 2004, 00:57

אני מעלה פה שאלה-האם ייתכן שהוא קצת צודק,ואת אוהבת אותו,אבל פחות?או לפחות,בצורה אחרת?
משתמע מדברייך שנוסף על האהבה ה"מקורית" שהיתה לפני כל הסיפור,נוספו רגשות אכזבה ועלבון וחוסר אמון,ואלו
בהחלט פוצעים את האהבה התמימה שהיתה שם קודם.
לא שזה רע! להיפך,זה טבעי לגמרי,האהבה היא דינמית,ומגיבה לשינויים שקורים.הלב אינו קפוא על אהבה מושלמת
שלא נפגעת מכלום,כמו באגדות.
אולי דווקא אם תהיי כנה עם עצמך וגם איתו בעניין יהיה קל יותר לבנות משהו מחדש,בהיסוס אולי,עם פחד אבל כדי
לסלוח אני מאמינה שצריך קודם כל להודות בכעס.כדי להתאהב מחדש צריך להודות בכאב,בכיעור.
אל תנסי להיות דמות מושלמת.במציאות האהבה נפגעה,הבטחון נפגע,זה לא אומר שום דבר על הרצון והיכולת שלך
לעבור דרך זה איתו ולאהוב מחדש (אפילו יותר ממקודם),כמובן אם הוא בעניין.
למה שלא תגידי לו בדיוק איך את מרגישה?אוהבת,אבל כועסת,ופוחדת להפגע יותר,ולכן מתרחקת,לא כמו פעם...
הכדור בידיים שלו.הוא זה שצריך לרדוף אחרי קרבה מחודשת,ולדעת למה את נרתעת,ולהתעקש איתך אם צריך.
ואם הוא רוצה אותך,אז תהיי גלויה איתו.זו כבר התקרבות.אינשאללה שתצליחו לעבור את המכשול ולהיות יחד.@}
עוד משהו-נשמע שהוא כבר התחיל לרדוף,אז המינימום שאת יכולה לעשות כדי להתקרב הוא שיחה גלויה וכנה
על רגשותייך המעורבים.אני בטוחה שהוא יבין,כי זה כל כך נורמלי!אל תתעלמי יותר מדי,זה הרי לא מה שרצית..(())

פתאום הוא מתלבט לגבינו

על ידי Pלונית_אחרת* » 09 דצמבר 2004, 12:34

מתון זה טוב (-;... יותר קל לשמוע (-:
אני דווקא רואה דברים אחרת (או לפחות חלקית אחרת)... נכון הוא שלא רצוי "להתקע" במשחקים אבל מעט איפוק הוא לא רע אבסולוטי. אני לא יודעת להגיש איפה הגבול אבל בהחלט זה בסדר לקחת מרחק, ולהיות מרוחקת 0כי את צריכה כרגע אויר, כי את חוששת משיחות שלא מצליחות לכם, כי את רוצה לייצר אצלו חוסר) זה בסדר ליצור געגוע בתוך היחסים (שוב לא להיכנס למשחקי כוחות ובטח ובטח לא להתקע בהם אבל ליצור צורך בהחלט כן.
זמינות מוחלטת של הזולת מאוד מקשה עלי (לא רק בזוגיות), היא יוצרת אצלי רוויה, ולפעמים גם תחושת בילבול - לא נוח לי עם אנשים שלא אומרים לי לא אף פעם (כי אז ברור לי ש"כן" הוא לפעמים כן - זה מתאים לי ולפעמים כן = זה לא מתאים לי אבל אני לא יודע להגיד לא) מזה אני מסיקה שלא טוב שאני אהיה זמינה תמיד כי זה עלול לגרום לאחרים תחושות דומות.
יותר מזה? קורה שאני מציעה הרבה זמינות (למשל קרה לי בעבודה לא מזמן - הצעתי למישהו להתקשר כשהוא צריך אחרי שהיה במילואים ונזקק לעזרה, כאשר התקשר אלי לא שאל "נוח לך כרגע?" לא ממש התיחס לאקסרה נתינה שלי וזה השאיר לי טעם רע בפה - למרות שאני הצעתי ציפיתי לביטוי הערכה מצידו - מזה אני עוברת לכך שלדעתי (אולי בעולם מושלם זה לא היה כך) הרבה אנשים לא מעריכים את היש, לא מעריכים נתינה/ זמינות מוחלטת. ולכן יש מקום לעיתים ליצור חסר.
חשוב חשוב חשוב - לא להתקע שם, לא ליצור תמיד חסר, לא להגזים עםזה ולדעתי גם חשוב שזה יבוא מבפנים - אני שמה לב שאני לא מדברת עם בעלי במשך היום כי אני צריכה קצתהפוגה אז הוא מתגעגע אבל אם אני עושה את זה כי אני בעלבון שהוא לא מתקשר?! הוא פשוט לא מתקשר.... וזה רק משבש את הכל.
וכן, זה חשוב כמו שאמרה נועה בר, להיות גלויים לגבי הרגשות - בהחלט ניתן ואף רצוי לומר לבנזוגך: "כרגע אני מבולבלת/ עם חברה /לא פנויה נוכל לדבר מחר/ אח"כ?" לא לשחק איתו אבל לא לדבר איתו כרגע - לא חייבים לדבר.

פתאום הוא מתלבט לגבינו

על ידי נועה_בר* » 09 דצמבר 2004, 09:09

טוב נו, אני יכולה גם להיות מתונה יותר ( ובזאת אסיים את תגובותיי לדף זה ). יש גיל כזה שכנראה צריכים להתברבר בו, לחפש. לכאוב, לרצות, לאהוב, להיפגע ולהתבלבל. ( זה שקראתי לו "שלב המשחקים" )
כנראה שלב חשוב בחיים כי אולי רוב האנשים עוברים שם בדרך לבשלות. וכמו כל שלב.. גם זה עובר.
אני מטבעי מנסה למנוע כאב ולכן ממליצה לדלג על השלבים שאפשר ( כמו אמא פולניה ) אבל מסתבר שהחיים חזקים וגם מביאים לנו שיעורים חשובים, בשלבים שונים של החיים, אז לבחירתך. עדיין אני מאמינה שההחלטה בידייך.
בהצלחה בדרכך.

פתאום הוא מתלבט לגבינו

על ידי נועה_בר* » 08 דצמבר 2004, 22:14

אדם יקר אמר לי לתת לו קצת לרדוף אחריי, אחרת אין לו שום עניין בזה
כל אחד ודעותיו.
אני חושבת שיש שני צדדים, וכל צד רוצה שירדפו אחריו ומה שקורה בנתיים זה ש-מ-ת-ר-ח-ק-י-ם. כי כל אחד לוקח מרחק 'ומחכה' לשני. סתם מתכון רע לציפיות ואכזבות. משחקים של ילדים!
אם את רוצה שיחזר אחרייך תהיי אליו מתוקה יותר ויותר, מכירה את המציאות הזו? שכל הזבובים באים לדבש?
בתוך הזוגיות ובתוך הבטחון אפשר וצריך להראות אחד לשני כמה הוא חשוב.
כשאין קשר זה סתם בזבוז זמן.

( סליחה אם אני נשמעת תוקפנית, דעתי אולי קצת קיצונית אבל משופשפת טוב טוב 'בחרא' של החיים.
חבל לי לראות אנשים שאוהבים אחד את השני הורסים להם את החיים בגלל משחקים בקקי )

פתאום הוא מתלבט לגבינו

על ידי מתוקה* » 08 דצמבר 2004, 21:11

כבר יומיים שלא התקשרתי אליו. אתמול הוא התקשר אליי(חמש פעמים) והשאיר לי הודעה שהוא רוצה שניפגש, חזרתי הביתה מאוחר ולא החזרתי לו טלפון. היום הוא שוב התקשר ושאל למה אני לא מחזירה טלפונים וגם שאל "את עוד אוהבת אותי?" עניתי שכן אז הוא אמר "אבל פחות", אמרתי שלא, אמרתי לו שאדבר איתו יותר מאוחר וסיפרתי שאני יושבת עם חברה בבית קפה. אולי כשאני קצת מרפה הוא פתאום נזכר ששווה לחזר אחריי. אני כל כך לא אוהבת את המשחקים האלה, אבל אולי באמת אני צריכה קצת לשחק, לא רק בשבילו אלא גם בשבילי. אדם יקר אמר לי לתת לו קצת לרדוף אחריי, אחרת אין לו שום עניין בזה (קצת כמו תאוריית הצייד של קושניר), אולי יש בזה משהו, לא יודעת, אף פעם לא הייתי טובה במשחקים, אבל אולי זה לא משחק אלא אסטרטגיה או טקטיקה או איך שקוראים לזה, אוף נראה לי שיצאתי פה קצת לא ברורה, מקוה שתבינו, אולי זה אומר משהו על הלך הרוח הנוכחי שלי עכשיו,
פ-ל-ו-נ-ט-ר!!! אבל מצב רוח קליל למדי, מרגישה שהעול מתחילת השבוע קצת ירד ממני וזה די נעים, לא להרגיש כל הזמן עצובה ואשמה. היום גם היה לי יותר קל בעבודה עם הילדים. באמת, כנראה כשאני מרשה לעצמי להיות גם חסרת סבלנות ולקבל אותי כמו שאני אז מתרחב הלב ויש שם גם יותר מקום לאחרים כי יש שם גם יותר מקום לעצמי...

פתאום הוא מתלבט לגבינו

על ידי ענ_בל* » 08 דצמבר 2004, 08:17

לא נתעייף. מבטיחה :-)
שמש, ענן וחיוך.

פתאום הוא מתלבט לגבינו

על ידי מתוקה* » 07 דצמבר 2004, 22:34

תודה על המלים החמות.
נועה בר - מאוד מתחברת למה שאמרת בקשר לעצות שאני מקבלת. יש לי מן תכונה שכזאת לקבל כל מה שאומרים לי ומייד לנסות ליישם זאת, בלי לבדוק עם עצמי אם אני רוצה את זה, מסוגלת לזה וכו'. ובאמת ביקשתי עזרה מאנשים וכל מה שאמרו לי לגבי התקופה הזו (ולא רק פה) מיד ניסיתי ליישם, וזה קשה, מאוד קשה...
היום היה יום טוב יותר, היה לי יום חופש, התחלתי לעבוד על איזה שהוא פרוייקט חדש שקשור לעבודה, לתכנן אותו, לבדוק מה אני רוצה שיהיה בו, מן BABY חדש, שאני יוצרת יש מאין, זה הכניס אנרגיות חיוביות וקצת מרץ.
בכל אופן תודה על שאתן כאן וממשיכות ללוות אותי בדרך הזו שהיא לא קלה ולא פעם בוצית מאוד.. מקוה שלא תתעיפו מהקיטורים שלי.

פתאום הוא מתלבט לגבינו

על ידי נועה_בר* » 07 דצמבר 2004, 18:19

(())
כועסת על עצמי. לא יודעת איך לשחר שליטה, לא יודעת מה אני צריכה, כל כך עיפה מזה כבר, רק רוצה שנחזור כבר להיות ביחד...
נדמה לי שמרוב עצות שקיבלת כאן - שאולי נשמעות לך נכונות אך קשות מאוד לביצוע ( בטח שבזמן כ"כ קצר ), את יוצאת חלשה ומבולבלת.
הייתי הולכת עם מה שאני מרגישה... כי בדרך זו אין הרבה מה להפסיד!
רק רוצה שנחזור כבר להיות ביחד... אולי הגיע הזמן לשתף את זוגך במה שאת באמת חשה? לשמוע ממנו איך הוא מרגיש עם הפרידה. להיפתח אליו. עם הכאב. מותר לך להיות את !

< תמיד הייתי נגד משחקים >

פתאום הוא מתלבט לגבינו

על ידי ההולכת_בדרכים* » 07 דצמבר 2004, 01:42

אם תהיה לך סבלנות לכאב שלך,באופן טבעי תהיה גם סבלנות לכאב של הילדים.
סבלנות=להפסיק להרגיש אשמה,לכעוס על עצמך ולהגעל מעצמך.מותר לך לחוות מצוקה,עצב ומצבי רוח משתנים.
זה טבעי.חלק מהסיטואציה המוטרפת שעוברת עלייך.קצת רכות וחמלה כלפי עצמך גם כשאת כואבת.
לשחרר שליטה=להפסיק להרגיש כל כך אשמה ואחראית.להסכים עם זה שאת מרגישה רע,ומתוך הקבלה של הקיים,
ההרגשה הטובה תנבע מאליה.(())

פתאום הוא מתלבט לגבינו

על ידי ענ_בל* » 06 דצמבר 2004, 23:00

(()) @}
זה הרגע,
שעובר כרגע
זה הרגע ש
עובר כעת....

פתאום הוא מתלבט לגבינו

על ידי מתוקה* » 06 דצמבר 2004, 19:55

יומיים קשים. בעבודה עם הילדים קשה נורא. אין לי סבלנות לאף אחד. אני כל כך מלאה בכאב של עצמי שאין לי כח למי שסביבי, להבין את הכאב שסביבי, וקשה לי כשאני חסרת סבלנות אליהם, כשאני מלאה בעצמי, מרגישה אשמה שחוסר הסבלנות יוצא בעיקר מולם, ולמה אני לא יכולה לקבל שזה חלק מהחיים. כל הזמן חסרת סבלנות ואז מלאת רגשי אשמה. כבר לא מסוגלת לבכות וכל כך תקוע לי הבכי הזה בפנים עד שקשה לי לנשום. המטפלת שלי אומרת שאני צריכה לנשום, אני מרגישה שהנשימה קשה לי, האויר לא עולה כלפי מעלה. כלפי חוץ משדרת עסקים כרגיל, כמה אני רגילה לזה, אבל אז מתפרצת על הילדים בעבודה, אוף, ואז מרגישה הכי בלתי נסבלת בעולם, נגעלת מעצמי, כועסת על עצמי. לא יודעת איך לשחר שליטה, לא יודעת מה אני צריכה, כל כך עיפה מזה כבר, רק רוצה שנחזור כבר להיות ביחד...

פתאום הוא מתלבט לגבינו

על ידי מתוקה* » 04 דצמבר 2004, 20:34

ביום חמישי הוא חזר מהמילואים והתקשר, מצאתי את עצמי משוחחת איתו בטלפון בקרירות נוראית ולא הבנתי מה קורה לי, למה אני עושה את זה, למה נדמה לי שזה לא בשליטתי?, קבענו שנדבר מחר. למחרת הוא שוב התקשר ורצה שניפגש, שוב הייתי די גועלית אבל קבענו, הלכנו לטייל בשוק, והיה מאוד נעים היחד הזה. קבענו שהיום נאכל יחד צהריים בבית. באתי אליו בצהריים ולקחנו את הזמן. הוא הכין ארוחת צהריים מעולה, אכלנו לאט, שתינו יין, הכל היה כל כך נעים ונוח, אחר כך נרדמנו, התעוררנו, הכל היה כל כך מוכר ובטוח. אבל אז הרגשתי שאני רוצה ללכת הביתה ולא להישאר, אז הלכתי. מה זה אומר? אולי שגם אני זקוקה לאויר משלי, בעצם לא יודעת מה זה אומר...

פתאום הוא מתלבט לגבינו

על ידי רונית* » 04 דצמבר 2004, 19:40

רוצה להוסיף את הסיפור שלנו.
מצאנו דרך לסוע שנינו מבלי להינשא. זה היה לא פשוט אבל בדיעבד ובאופן מפתיע השתלם כלכלית (גם הרווחתי לימודים וגם כסף ממלגות)
אחרי שני משברים שלא הביאו טבעת נישואים, הרפתי.לא היה פשוט כי היה ברור לי שנועדנו להיות יחד ובארץ זרה לביטחון האישי שלי הייתי זקוקה למחויבות.
המשכנו לחיות יחד ואז זה הגיע. לא בגלל לחץ חיצוני. פשוט כי הגיע הזמן. והוא צדק. אנחנו יחד כבר עשר שנים.
אני לא מפתחת את נושא המשברים כי בראייה לאחור- הם לא ממש היו שם. הם היו יותר צורך שלי ממשבר זוגיות של שנינו.

פתאום הוא מתלבט לגבינו

על ידי ההולכת_בדרכים* » 02 דצמבר 2004, 19:56

בקשר לחלום שחלמת-נשאלת השאלה האם הוא מעין "חלום אזהרה" המנסה להצביע על מציאות קיימת,או "חלום חרדה"
המשקף את הפחד שלך ומלמד אותך שעלייך לעבוד איתו,לעבד אותו,להתמיר אותו...נסי לבדוק איזו משתי האפשרויות
מדברת אלייך.נסי לבקש הלילה חלום שיחדד את העניין.הרבה פעמים כשמבקשים או כותבים לפני השינה שאלה או
תהיה,מקבלים כיוון בחלומות.המרדף שאת מתארת באמת נשמע מתיש.את באמת חושבת שאם תהיי יותר פסיבית
תפסידי אותו?מנסיוני הדל,אם הוא מעוניין,או שמעוניינותו תתברר לו בהמשך,הוא ימצא את הדרך להגיד לך,גם אם
הוא בחור סגור וביישן.תזכרי שאתם שניים בסיטואציה הזו.לא כל האחריות להצלחה או כשלון מוטלת על כתפייך
תסמכי עליו שאם הוא ירצה,הוא יידע מה לעשות.תסמכי על עצמך שהיית מאוד ברורה בכוונתך.תסמכי על כך שאם
הקשר נועד ללבלב,זה פשוט יקרה.קשה לחכות...שיעור בפיתוח סבלנות.ולגבי לשרוד-תרצי או לא את כבר שורדת!
את חזקה יותר ממה שנדמה לך.נכון שאם היית קוראת את זה כסיפור של אחרת לא היית מאמינה שאת יכולה לעמוד
בדבר כזה? מאחלת לך רק טוב @}

פתאום הוא מתלבט לגבינו

על ידי מתוקה* » 02 דצמבר 2004, 17:37

אוף, יש לי תחושות לא טובות. היום הוא אמור לחזור מהמילואים, ובלילה היה לי חלום... חלמתי שאני מציעה לו שנבלה יחד את סוף השבוע, והוא עמוס "תירוצים" למה לא. הוא אומר שלא יכול כי צריך לארח משלחת מהעבודה, ללכת לפה וללכת לשם, הכל נשמע הגיוני ושום דבר הוא לא סתם, אבל ההרגשה שלי בחלום היתה שאני רודפת אחריו והוא מנסה להימלט. אולי זאת גם ההרגשה במציאות, ואולי אני כבר קצת עיפה מהמרדף הזה? אולי אני כבר רוצה שהוא יראה איזה שהוא סימן שהוא עדיין מעוניין? ואולי הוא כבר לא מעוניין ורק לא יודע איך להגיד לי?
כבר כמעט מתיאשת...
יש פה אנשים שעברו משהו דומה? הייתי רוצה לשמוע סיפורים שלכם, לדעת שאפשר לשרוד את התקופה הנוראית הזאת.

פתאום הוא מתלבט לגבינו

על ידי יוחננ_ית* » 30 נובמבר 2004, 22:11

אני גם לא מרגישה כזו אמיצה
את מאוד אמיצה:
נכון לעכשיו, עזבתי את הבית
זה בטח לא היה קל.

פתאום הוא מתלבט לגבינו

על ידי מתוקה* » 30 נובמבר 2004, 18:48

אתן מאירות את מ שאני באור כל כך חיובי ואני בכלל לא ידעתי שאני כזאת, אני גם לא מרגישה כזו אמיצה, או בעלת תובנות, אלא בעיקר כמי שנתונה בפלונטר ענקי שאינני יודעת כיצד להתירו. עם זאת, אני זקוקה לכן שתאירו גם את הפן הזה שלי, זה שאינני יכולה לראות עכשיו בעצמי, תודה על שאתן כאן יחד איתי (אני טועה ולא כולכן בנות???)

פתאום הוא מתלבט לגבינו

על ידי ענ_בל* » 30 נובמבר 2004, 06:51

מתוקה, זה באמת קשה לשחרר
אבל, ממה שאני קוראת בדף הזה, את עוברת תהליך מדהים בזמן קצר עם כל ההתפתחויות והתובנות הנדרשות.
למי שמסתכלת מהצד זה נראה מופלא ממש. תהליכים של חיים מקבלים תאוצה.
יום טוב והרבה אהבה

חזרה למעלה