איזה ניקים אנחנו בוחרות לנו בדף הזה,מדהים!
שלום לכולן
אני חצי שנה אחרי לידה מוצלחת שהיתה בתנאי בית,היו קצת קרעים ספונטניים פצפונים-אך עדיין שכאבו לתקופה.
בזמן ההריון החשק המיני שלי גבר מאוד והיה לנו סקס כמו שלא היה אולי אף פעם
לא הכרתי בי כזה חשק מיני לפני זה,זאת אומרת היה לי חשק מיני בסדר כזה לא מההכי הגבוהים ששמעתי עליהם
וממש קרוב ללידה כבר לא יכולתי להתאפק שיעבור החודש שחייבים לחכות כי החרמנות שלי היתה בשמיים
והייתי רוכבת על אהובי עוד לפני שהיה מותר חדירה.
החדירה הראשונה היתה משהו כמו חודש אחרי,נעימה מינוס-ז"א קצת כאב וקצת עיקצץ אבל כאמור הליבידו שלי צעק שזה מה שהוא רוצה אז הכל היה סבבה
אבל, וזה אבל גדול מאוד
לא יודעת מה היתה נקודת המפנה
אבל איפשהו בדרך החשק המיני שלי הלך לטיול ארוך מאוד וכיום אין אפילו זכר ממנו
לא בא לי בכלל בכלל בכלל אפילו לא בכאילו,בטח לא לעשות בשבילו,אפילו לא לאונן,לא לראות אפילו סרט בנושא,כלום!!
לא רוצה שום דבר שקשור לזה
אהובי מתוסכל ונעלב עד עמקי נשמתו
הוא לוקח את זה לאגו-ואני הכי יכולה להבין אותו-כי אין מה לעשות לרובנו זה יושב שם
הוא כל הזמן מעיר לי הערות(ככה זה החוש הומור שלו)כגון: אז אנחנו נחזור לעשות סקס נכון?
וכל מיני כאלה
זה רק מחמיר לי את זה כי זה מלחיץ אותי ואני מרגישה אשמה גם ככה על זה שאנחנו מתרחקים
ואנחנו מתרחקים-אין מה לעשות,כמו שכתב צפריר באיזה דף-אולי ב"
מין ומיניות" שיחסי מין זה חלק מאוד חשוב במערכות היחסים שלנו והוא צודק.
הבן זוג שלי הוא שותף כמעט מלא בגידול הקטנה
כמעט מפני שהוא עובד ומפרנס אותנו ואז הוא פחות בבית מין הסתם
הוא מאוד מתחשב
אבל קצת קשה לו להבין שאני צריכה מגע שלא קשור למין
ז"א יש בינינו מגע כזה אבל לא מספיק בשבילי
ואז מגיע הלילה
אני כבר די קרועה אחרי כל היום
ומחוסרת חשק כמו איזה פריזידר
והוא בענין ושוב נשאר מיובש
זה מבעס
אבל אני ממש לא כזאת שאעשה כשלא בא לי
הלב והראש רוצה כמו שנאמר פה על ידי ענת
אבל הגוף ממש לא
גם לא בא לי לרדת לו-כי כמו שכתבתי קודם-לא בא לי כלום שקשור לנושא כלום
אפשר להסתכל על זה ממלא כיוונים כי אני מותשת
ירדתי המון במשקל מאחרי הלידה
מניקה מלא הברזל נמוך העייפות חוגגת
הראש שלי וכל משאבי מופנים לקטנה וכמו שבשמת כתבה ב"
מין ומיניות" על רמת הקשב שצריך בשביל הקטנה ושגברים לא יכולים להבין כמה אנרגיה זה לוקח
מה שכן אנחנו גם רבנו הרבה לפני ההריון בזמן ההריון בזמן האחרון שוב רבים הרבה
והרבה פעמים עולה לי עליו כעס וזה מפריע לחשוב על להתקרב אליו מינית
קראתי המון טיפים בכל מיני דפים
אבל עדיין הרגשתי צורך עז לשתף להשתתף ולהשמיע את קולי המבועס
הלוואי שהיה בא לי כמו פעם
הלוואי שהיתי יכולה לשים את הקטנה "בצד" מבחינה מחשבתית ולהיות כולי בשבילו
ולהנות מסקס סוער במיוחד
הלוואי
למה כי ככה היתי רוצה להיות ברעיון
בתכלס לא בא לי כלום P-:
איכסה לי ריק לי או יותר נכון מלא עד אפס מקום בקטנטונה המדהימה
הליבידו שלי בקנטים
חשק מיני סגור לשיפוצים
באיזשהו מקום אני יודעת שזה תקופה ויעבור
אבל הבנזוג שלי כל כך מיואש ומתוסכל
כי יש לו צרכים וקשה לו גם ככה עם זה שהוא נדחף למקום שלישי בסדר עדיפויות
וכמה שהוא יבין זה עדיין לא יעזור כנראה
ואין מה לעשות הוא לא מאלה שרק ילטף אותי כל היום וכל הלילה
עד שיחזור לבוא לי עליו כי הוא מרגיש דחוי
אוף זהו
אני אפסיק להתבכיין
מקווה שיהיה טוב
מקווה לשמוע עוד מנשים נוספות איך זה היה אצלן
ואולי טיפים ומילות עידוד
ערב טוב