על ידי יערת_דבש* » 17 אוגוסט 2004, 09:46
אני חייבת לציין שהדף הזה עשה לי לחשוב, גם לכוון השני של מה שהצגתי (והצגתי את הדעה הרווחת פה בין הנשים).
הרי, תמיד ראיתי את עצמי "אדם", בתור ילדה, החלומות של מה אני רוצה לעשות כשאהיה גדולה אף-פעם לא הושפעו מענייני מגדר, ומשהו בי פנימה, הוא תמיד מאד שוויוני, בהיבט של לבדוק האם אני יכולה לעשות משהו, כל דבר, ולא האם אשה יכולה, רוצה, צריכה.
אפילו שאלתי את עצמי בעקבות הדף- רגע, ובבליינד-דייט הבא שלי- אני אתן לו לשלם? לא שזו סוגיה כזו חשובה, אבל זה דבר שעולה בין רווקות, ואף פעם לא הבנתי למה לא פשוט לשלם חצי חצי. היום דברים קצת משתנים- כנראה כי מתחיל לחלחל, שלא צריך לרדוף כל כך אחרי החצי חצי הזה.
כן, אבל יש בי געגוע לתפקידים הגבריים-נשיים. נכון, יורם- שום דבר לא צריך להעשות מתוך צו חברה. בסופו של דבר, כל אחד חייב לשאול רק את עצמו, האם בא לו. האם פעולה זאת או אחרת מרגישה לו נכונה עכשיו.
יורם, אני חושבת שאתה מפספס משהו. כי אולי אתה שבוי עדיין במאבק הזה. אנשים מדברים על השוויון כדבר הכי נאור, ודנים בו מתוך כאב ותחושת קיפוח או תיסכול.
יש דרך שונה, ואני חושבת שהיא מתאימה באמת למי שבודק את חייו באופן טבעי.
הרוח הכללית פה באתר, היא לבדוק- האם זה נח לי, האם זה נכון לגוף שלי, מה עשו אבותינו והאם זה הוסיף שלווה לחייהם. נכון, מילת נשים (ואולי אפילו גברים...) לא נראית לנו כשלווה גדולה. יש גם מסורות רעות... אבל גם אכילת חומרי ריסוס, הרחקת הילד מאמו, ינקות ללא מגע כמעט, חיתולים, מערכת החינוך, חיים בעיר וכו', נראים לחלק מאיתנו לא נעימים, לא נכונים, לא מרגישים נכון בגוף. ויכול להיות שגם את השוויון המודרני הזה צריך לבחון מחדש, בלי שמישהו יצא נפגע מזה.
בא נאמר, מהשוויון כבר יש מי שנפגע, ואין ספק שאלו הילדים.
אני יכולה להגיד שמאז שגיליתי שיש בחיי סימפטומים נשיים שדורשים תשומת לב (וסת וכאלה.. לא אלאה אותך), וביחד עם זה גם הקשבה כללית לגוף ולרצונותיו, חיי יותר רגועים, בריאים, קשובים, אחראיים.
אני חייבת לציין שהדף הזה עשה לי לחשוב, גם לכוון השני של מה שהצגתי (והצגתי את הדעה הרווחת פה בין הנשים).
הרי, תמיד ראיתי את עצמי "אדם", בתור ילדה, החלומות של מה אני רוצה לעשות כשאהיה גדולה אף-פעם לא הושפעו מענייני מגדר, ומשהו בי פנימה, הוא תמיד מאד שוויוני, בהיבט של לבדוק האם [b]אני[/b] יכולה לעשות משהו, כל דבר, ולא האם אשה יכולה, רוצה, צריכה.
אפילו שאלתי את עצמי בעקבות הדף- רגע, ובבליינד-דייט הבא שלי- אני אתן לו לשלם? לא שזו סוגיה כזו חשובה, אבל זה דבר שעולה בין רווקות, ואף פעם לא הבנתי למה לא פשוט לשלם חצי חצי. היום דברים קצת משתנים- כנראה כי מתחיל לחלחל, שלא צריך לרדוף כל כך אחרי החצי חצי הזה.
כן, אבל יש בי געגוע לתפקידים הגבריים-נשיים. נכון, יורם- שום דבר לא צריך להעשות מתוך צו חברה. בסופו של דבר, כל אחד חייב לשאול רק את עצמו, האם בא לו. האם פעולה זאת או אחרת מרגישה לו נכונה עכשיו.
יורם, אני חושבת שאתה מפספס משהו. כי אולי אתה שבוי עדיין במאבק הזה. אנשים מדברים על השוויון כדבר הכי נאור, ודנים בו מתוך כאב ותחושת קיפוח או תיסכול.
יש דרך שונה, ואני חושבת שהיא מתאימה באמת למי שבודק את חייו באופן טבעי.
הרוח הכללית פה באתר, היא לבדוק- האם זה נח לי, האם זה נכון לגוף שלי, מה עשו אבותינו והאם זה הוסיף שלווה לחייהם. נכון, מילת נשים (ואולי אפילו גברים...) לא נראית לנו כשלווה גדולה. יש גם מסורות רעות... אבל גם אכילת חומרי ריסוס, הרחקת הילד מאמו, ינקות ללא מגע כמעט, חיתולים, מערכת החינוך, חיים בעיר וכו', נראים לחלק מאיתנו לא נעימים, לא נכונים, לא מרגישים נכון בגוף. ויכול להיות שגם את השוויון המודרני הזה צריך לבחון מחדש, בלי שמישהו יצא נפגע מזה.
בא נאמר, מהשוויון כבר יש מי שנפגע, ואין ספק שאלו הילדים.
אני יכולה להגיד שמאז שגיליתי שיש בחיי סימפטומים נשיים שדורשים תשומת לב (וסת וכאלה.. לא אלאה אותך), וביחד עם זה גם הקשבה כללית לגוף ולרצונותיו, חיי יותר רגועים, בריאים, קשובים, אחראיים.