על ידי בין_חלום_למציאות* » 28 מרץ 2017, 10:56
+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+
הדברים שלך ממש מנחמים אותי, תודה לך!! את מחזירה אותי להסתכל לאמת בעיניים, כמה הלכתי על קצות האצבעות, כמה ניסיתי להשתפר כל הזמן, אוכלת לעצמי את הלב על זה שאני לא חברותית כמוהו ושהוא כל הזמן אומר שאני לא מספיק "אחת מהחבר'ה", כי אני פשוט לא! ניסיתי להיות שם כמה שיכולתי, לחבק, לנחם, אבל מעולם לא הרגשתי שהוא באמת רוצה או צריך אותי, אני קישוט בבית, מישהי שאו שהיא חמודה ומתוקה או שהיא מעצבנת וקשקשנית, רק בתחילת הקשר הוא התעניין במי אני, מה החלומות שלי, המהות שלי, כמה שהיו לי חיים מורכבים שהפכו אותי למי שאני היום והייתי כל כך גאה בכך שהצלחתי להיות האישה שאני ואיך ברגע אחד הוא הצליח לקחת ממני את הבטחון הזה, חצי שנה אחרונה של הקשר אני נאכלת מבפנים, יודעת שהוא לא רואה בי האחת, ואני? הולכת למכון, נותנת בראש בעבודה, מנסה לשפר את הבריאות שלי, לומדת ימימה, מנסה כל הזמן להשתפר בשבילי ובשבילו! אך קיבלתי ממנו רק מבט של אכזבה בעיניים, מבט שיש אחרי נופש טוב שנגמר, שחוזרים עכשיו לשגרה ואוף איזה באסה שם. דרך העיניים שלו ראיתי בי משהו שפשוט לא שווה, הוא הקטין אותי, בלי כוונה כמובן, שום דבר שעשיתי לא היה מספיק טוב בשבילו, הוא היה כל כך עסוק בעבודה שנהייתי פשוט שקופה, מגיעה ב21:00 בערב הבייתה, הוא מצפה ממני לראות איתו סדרות, לבלות איתו זמן איכות בזמן שהוא מעשן גויינט וכל מה שלי בא לעשות זה להתקלח לאכול וללכת לישון,לבד. הוא כביכול היה מושלם, שלח לי הודעות אוהבות, דאג לי טכנית להגעה למקומות שהייתי צריכה להגיע, הזמין מסעדות, נופשים, קנה מתנות ובובות ובאמת.. הוא באמת ניסה, ואת החוסר הצלחה שלו בלאהוב אותי אני מנסה לא לקחת על עצמי, הוא ניסה לאהוב אותי ופשוט לא הצליח, זה כואב. כואב יותר להיות שקופה בבית שלך, להתענג על רגעים קטנים של אושר אבל גם שם את יודעת שהוא לא באמת אוהב אותך, אלא את הרגע הזה של נחת שיש לנו. אני מאחלת לעצמי גבר שיראה אותי כמו שאני, שיאהב את כל השריטות שלי, שיחבק אותי וינחם אותי ולא ממקום שמצריך ממני להיות קורבן בשביל לקבל מנה של אהבה, גבר כזה, שמתעניין בחלומות שלי, שרוצה לראות דברים שכתבתי, שרואה בי אמא, אישה, חברה לחיים. שאני אסתכל לו בעיניים ואדע שהוא טוב ואני טובה והכל טוב.
[sup]+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+[/sup]
הדברים שלך ממש מנחמים אותי, תודה לך!! את מחזירה אותי להסתכל לאמת בעיניים, כמה הלכתי על קצות האצבעות, כמה ניסיתי להשתפר כל הזמן, אוכלת לעצמי את הלב על זה שאני לא חברותית כמוהו ושהוא כל הזמן אומר שאני לא מספיק "אחת מהחבר'ה", כי אני פשוט לא! ניסיתי להיות שם כמה שיכולתי, לחבק, לנחם, אבל מעולם לא הרגשתי שהוא באמת רוצה או צריך אותי, אני קישוט בבית, מישהי שאו שהיא חמודה ומתוקה או שהיא מעצבנת וקשקשנית, רק בתחילת הקשר הוא התעניין במי אני, מה החלומות שלי, המהות שלי, כמה שהיו לי חיים מורכבים שהפכו אותי למי שאני היום והייתי כל כך גאה בכך שהצלחתי להיות האישה שאני ואיך ברגע אחד הוא הצליח לקחת ממני את הבטחון הזה, חצי שנה אחרונה של הקשר אני נאכלת מבפנים, יודעת שהוא לא רואה בי האחת, ואני? הולכת למכון, נותנת בראש בעבודה, מנסה לשפר את הבריאות שלי, לומדת ימימה, מנסה כל הזמן להשתפר בשבילי ובשבילו! אך קיבלתי ממנו רק מבט של אכזבה בעיניים, מבט שיש אחרי נופש טוב שנגמר, שחוזרים עכשיו לשגרה ואוף איזה באסה שם. דרך העיניים שלו ראיתי בי משהו שפשוט לא שווה, הוא הקטין אותי, בלי כוונה כמובן, שום דבר שעשיתי לא היה מספיק טוב בשבילו, הוא היה כל כך עסוק בעבודה שנהייתי פשוט שקופה, מגיעה ב21:00 בערב הבייתה, הוא מצפה ממני לראות איתו סדרות, לבלות איתו זמן איכות בזמן שהוא מעשן גויינט וכל מה שלי בא לעשות זה להתקלח לאכול וללכת לישון,לבד. הוא כביכול היה מושלם, שלח לי הודעות אוהבות, דאג לי טכנית להגעה למקומות שהייתי צריכה להגיע, הזמין מסעדות, נופשים, קנה מתנות ובובות ובאמת.. הוא באמת ניסה, ואת החוסר הצלחה שלו בלאהוב אותי אני מנסה לא לקחת על עצמי, הוא ניסה לאהוב אותי ופשוט לא הצליח, זה כואב. כואב יותר להיות שקופה בבית שלך, להתענג על רגעים קטנים של אושר אבל גם שם את יודעת שהוא לא באמת אוהב אותך, אלא את הרגע הזה של נחת שיש לנו. אני מאחלת לעצמי גבר שיראה אותי כמו שאני, שיאהב את כל השריטות שלי, שיחבק אותי וינחם אותי ולא ממקום שמצריך ממני להיות קורבן בשביל לקבל מנה של אהבה, גבר כזה, שמתעניין בחלומות שלי, שרוצה לראות דברים שכתבתי, שרואה בי אמא, אישה, חברה לחיים. שאני אסתכל לו בעיניים ואדע שהוא טוב ואני טובה והכל טוב.