חיפשת ולא מצאת אל תאמין

תודה שלי רק עכשיו ראיתי.

<t>בסופר, בתור, עגלה מאחורי פוגשת עגלה שמאחוריה והם מחליפים ברכות זוג צעיר שנראה חמוד ואמא עם ילדה שנראית עייפה. כנראה שהם בני אותו ישוב, מאחד הישובים הקטנים והמפונפנים שבסביבה שלנו. אזניי נדרכות כבר אוטומטית כי תמיד יוצאים סיפורים מההמתנות האלה. ואז הוא שואל "תגידי מה קורה אצלכם? צריכים אנשים? אני ...

איזה כיף לי. תודה.

<t>בראש השנה נסעתי לבקר את עצמי<br/> והיה טוב מאוד.<br/> <br/> פעם אמרו לי, שאנשים מתרגשים מדברים שאנשים אחרים כתבו כי הם פוגשים שם את עצמם.<br/> <br/> <br/> אחת הדרכים בנסיעת ראש השנה הובילה לבקר אדם שאני אוהבת מאוד, מאוד מאוד.<br/> לא אהבת אשה, או אהבת אם, אפילו לא אהבת אדם באשר הוא טהורה שכזאת. א...

הוי כמה פנים אהובות, ישר דמעות.

תודה קוראות יקרות אהובות.

חיבוק בחזרה.
ונעימות בחזרה.

<t>יש ימים, שכל מה שאני רוצה זה להקשיב לפרפקט דיי של לו ריד ולהסכים לעצבות. פעם זו הייתה פריביליגיה זמינה לגמרי, להסכים לעצבות בתוך איזה שיר ולהימוג לזה עד שזה עובר. עכשיו זה נראה כמו מחיים אחרים. מילא להסכים לעצבות על שיר אחד, תארו לכם על תקליט שלם. מי בכלל זוכר את החוויה הזאת.<br/> אני צריכה יותר ...

אה!!
אוקיי הבנתי. הסיפור של משה. עכשיו הבנתי.

היי מצאתי הכל האמת שלא הבנתי את הקשר של הקישור הראשון (שדיבר על כאבי הנקה) אז אם יהיה לך זמן תסבירי בבקשה?

לא פירטתי. הן אמורות להיות מרומזות מהכתוב.

<r>איזה בלוג כיפי, תודה רבה <E>{@</E><br/> <br/> אולי בתוך הלול אפשר לעשות הפרדות לחלושים יותר? תינוקיה שכזאת?<br/> ובקשר לחופש: יש איזה עניין עם מסגרת שמעבירים ממקם למקום ואז הן כל פעם על אדמה רעננה אבל מוגנות. כמו מגירההפוכה ענקית מרושתת מלמעלה. זה מעולה בחורף כשיש הרבה עשב.<br/> אבל חופש מוחלט זה...

סליחה רבה! פתאום גיליתי את זה:
הממממ...פרשנות מעניינת... happy
ובדיוק הרגע השתמשתי בבלוג שלי בפראפרזה על ציטוט מהסיפור והופתעתי לקרוא אותו כאן.
בן כמה הילד הרגיש?

אז באיחור: הוא בן שש מה הוא הבלוג? אשמח להפנייה לקטע שהתייחסת אליו. תודה

<t>אמא, למה יש לך טמפון על המדף???<br/> היא מסתכלת בי קרועת עיניים בתדהמה סלאש תוכחה סלאש עליזות מוזרה שמחשבת האם, ואם כן אז תוך כמה שניות אפשר להוריד שנים של איומים משטמה ולהט לטמיון. או לאסלה.<br/> כשלא הייתם פה חשבתי ללכת לים אז ביקשתי מחברה, אבל בסוף לא הלכתי, אני עונה לה ביבושת כדי להבהיר שעמדו...

תודה לכולכן.
(משוגעות)

תודה לשתיכן

<t>הוא מייבש תור שלם, ולא מרגישים אפילו אדווה של תלונה מהממתינים.<br/> "ג'יימס הלך לחפש לעצמו משהו שהוא צריך..." אמר בחגיגיות לקופאית, והניף יד עדינה בכיוון המשוער של מה שכולנו, אני ושתי העגלות העמוסות לפני, דמיינו כאגף ההגיינה האישית.<br/> הוא לבש בגדים עדינים ובהירים, ונעל נעליים רכות מתוך נופש צר...

כן...ברוח הזמן.

<t>ילד אחד בגן שלי עמד במרכז השטיח ושר ברגש ובריכוז : "על ראש הגבעה עומדת פרה פותחת סוגרת ת'תחת שלה. בא החז.."<br/> מקצה הגן עטתי עליו כמו האמא בסרט החומה של פינק פלויד "חמוווווווווווווווד, רגע, רגע, זה לא שיר שמתאים לגן שלנו, טוב?"<br/> והוא, במתיקות אין קץ, תולה בי זוג עיניים ענקיות ונבונות, עמד מ...

את יודעת אמא, הדברים שמקשרים בין כל האנשים בעולם זה הדברים המטומטמים שאנחנו עושים, ומוסיקה. זהו.

אז אם כבר...ערגליות תות

<שמרנות>

(איזה מין זיכרון מופלא יש לך? >

ותודה, טנא מלא כוכבים.

<t>ניסיתי לנמנם על הספה ולא להרשות מחשב, בו זמנית.<br/> שתי האחיות הגדולות שלו חתכו לענייניהן.<br/> אולי תעבוד בחוברת החדשה?<br/> אולי תבנה בטיק טק?<br/> אולי תרכיב במשחק קשקשים?<br/> אולי פלסטלינה?<br/> תעשה אוריגמי? אולי תישן? אתה רוצה לישון?<br/> לא, לא, לא ולא. צונח לידי על הפוף. לא רוצה כלום.<b...

<r><SUP><s>[sup]</s>+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+<e>[/sup]</e></SUP><br/> <br/> יש ביטוי כזה "בית ריק". זה מופיע ככה: "אני ישנה אצל זהר היום, יש לה בית ריק" או "אמא אולי כבר תישארו שם לישון? אני ממש רוצה בית ריק".<br/> בית ריק, זה הרבה יותר ממה שזה נשמע. זה כמו מין מובלעת מזל בזמן. זה אושר צרוף...

<r><SUP><s>[sup]</s>+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+<e>[/sup]</e></SUP><br/> <br/> כלכך הרבה זמן חייתי בתוך עולם ההנקה, (<PO><s>[po]</s>עוברת אורח<e>[/po]</e></PO> העירה פעם ברגע של התפכחות והפתעה מסויימת: "אין משאית מדליות בסוף!" אבל ליתר ביטחון, אם במקרה כן תראו אחת מתברברת בדרכי עפר ושמי רשום ל...

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

גאוות אם
ילד אחד : וואי יש לך את המכנס ברצלונה הקול הזה.
הילד שלי: מה זה מכנס?

טפו, חמסה עליך.

אה (-: הלב היה לשלי ופתאום גם בשמת באה. (היחידה שקראה ספר שכזה בילדותה. וכמה פעמים. שתהיי לי בריאה.) הנה גם לך:

<r>לאמא שלי קוראים אסתר, ולאבא שלי קוראים יצחק. בחיים האמיתיים קוראים להם אתי ואייקי. אמא של אמא שלי נוהגת לקרוא לה "'סתר" או "אסתריקה" ואמא של אבא נהגה לקרוא לו "אייזק". אמא ואבא שלי הם דוגמא טובה לזוג שלמרות שהתגרש אחרי עשרים ושתיים שנים , הזוגיות שלהם הייתה ועודנה מאוד מוצלחת. זה משפט מוזר כי הם ...

<r><SUP><s>[sup]</s>+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+<e>[/sup]</e></SUP><br/> <br/> שני רשמים מטיול בעכו:<br/> על הנמל, אחר צהריים, הכל קסום.<br/> (אני לא מכבירה, אתם יודעים איך זה בעכו על הנמל. הכל קסום.)<br/> מתחת לחלון, על קיר אבן ישן מאוד ומלוכלך מאוד כתוב על שלט בשלוש שפות:" ביתי הוא לא למכירה...

<r><SUP><s>[sup]</s>+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+<e>[/sup]</e></SUP><br/> <br/> כבר הגיע יום העצמאות וחלף, ואני עוד תקועה בהרהורים על פסח. הייתי רוצה להעמיק ולהבין טוב יותר את כל עניין התיבה המדופנת כופר ההיא. נראה לי שצפונה שם חכמת נשים שהכותב פספס. נראה לי שמשה לא היה היחיד. ובכלל, כדמות הצלו...

היי אורלי, תודה על המלצת העורבני
חשבתי שזכרתי שמדובר בצילום של הגוזלים ולכן כתוב ככה. אולי לא זכרתי את זה טוב?

פז יקרה, סקרנות היא אף פעם לא לשווא חיממת את לבי מאוד ואשמח להכיר גם על באמת אם זה ייצא. תודה לך מאוד.

<t>ילדה אחת שהייתה בכתה של בתי כבר לא לומדת כאן יותר. ביום תחרות אתלטיקה באזור, נפגשו הילדות, וישבו קרוב. כל אחת ספונה בלהט עידוד בית הספר שלה.<br/> כשהזמינו את ק' שלנו ברמקול לבוא לקחת את הגביע, פרצה אותה הילדה בשאגות שמחה ומחיאות כפיים והריעה לק'. חברותיה לכתה היסו אותה, אחת אף שמה יד על פיה ואמרה...

תודה לב שומע

<t>מה אכלת היום בגן?<br/> אוף את תמיד שואלת את זה.<br/> נו אני אמא שלך, אני רוצה לדעת מה אכלת<br/> אני לא יודע מה אכלתי<br/> מה זאת אומרת? אכלת פסטה?<br/> לא היה פסטה.<br/> אז מה היה?<br/> אכלתי אורז וטחינה, ולחם עם שמן זית וזעתר. וירקות. ואכלתי את הצלחת שלי. ואת השולחן. ואת הגננת . ואת כל הילדים.<b...

<t>שני אירועי יום עצמאות בחיי נערה אחת שהכרתי:<br/> היא חסרת מנוחה, בחוג המוסיקה עובדים על סולו שלה כבר המון זמן ונורא ברצינות, וכעת אחרי שכל כך עבדו על השיר, היא מגלה שהשיר הזה עושה לה רע. רע. היא לא רוצה אותו. הוא עושה לה רע. חשבה שזה יעבור אבל זה ממשיך וככל שעובר הזמן יהיה יותר קשה לשנות משהו.<br...

טוב, חיכיתי שלוש שניות לא עברה איגואנה ושלי לא באה, אז הוחלט על קישור:
https://www.youtube.com/watch?v=EQ4h6SC0hkc

כי אם לא נקום, איך תדע השמש שהיא אמורה לזרוח?!
מה את אומרת, שלי אלף? הבלוג בוגר מספיק לקבל קישור?
(פז, לועסת את סקרנותי ובולעת.)
מיכל, לא...אבל תודה על המעיין

שמות שאני לא מכירה...פז, מנגו...
אז רק תדעו שזה כיף שאין לייק בבאופן. שככה הייתן חייבות ממש לכתוב, ועל הדרך לשמח אמא בישראל רגע לפני טקס הכנת הסנדביצ'ים בחשכת הבוקר כשכולם עוד ישנים.

תודה לשתיכן ואהבה בחזרה

<t>אתמול בלילה ישבנו חברתי ואני, מנשנשות את אחרוני הקישואים מהרשת המתקררת (לכך, כנראה, לא יוקדש פוסט נפרד, אך בעולם שמכבד את קישואיו היה גם היה מוקדש, בהיות המאכל הזה הדבר הכי טעים שיש. רצועות קישואים על האש.), לא רחוק מאיתנו ילד מכוסה עד מעל לראש בשמיכה ירוקה משובצת, ישן כבר, אך עדיין מודיע מדי פעם...

מי מכיר? אני מנסה להיזכר בשיר שמדבר על אדם שיוצא לחפש מעיין ביחד עם חברו, יש שם שורה "את המעיין לא מצאנו, אבל אבן להניח עליה את הראש העייף הזה, מצאנו" משהו כזה. חשבתי שזה של יהודה עמיחי אבל כנראה שלא.

<t>אני לא רוצה לחזור אחורה בזמן. טוב לי בגיל שלי. אבל לפעמים צצים דברים שאני חושבת, וואי הייתי שמחה אם...ואחד מהם קורה כאן בישוב שלנו, ולא עליו אני רוצה לספר, זה רק הרקע. הדבר הזה הוא הצעה לאנשים צעירים לבוא לבלות שנת לימודים להתפתחות אישית בהשראת דרך האימן. אנשים בני עשרים-שלושים פלוס, באים לכאן בכ...

תודה

<t>איזה זמן מיוחד זה.<br/> עם שוך הצחקוק מאחורי רעלת תכלת שקופה, הריצה היחפה באיוושת שמלות מארמונו של מלך כסיל, מגיע תורה של היציאה האמיתית מעבדות לחירות. על משק כנפי אביב המנפנפות את הפחד הזה, על תמרות בושם הניצנים הנפקחים אל העולם ומסמאים את האף המרחרח סכנה, על ציוץ הציפורים עם שחר שמבקיע אל החדר ...

<t>במשפחה שלנו מרככים סופים.<br/> זה כבר מופיע לשמחתי במהדורות יותר עדינות מהוורסיה של להגיע כולם לארוחת חג ולא לספר שמשהו איום ונורא קרה, רק כדי שסבתא לא תדאג.<br/> זה יותר ברמה של להריץ קדימה באופן קבוע את הקטע בבמבי כשיורים באמא, וממשיך הלאה כשהדור הבא מוסיף דפי סיום ב"טרמפ על מטאטא" (המעולה) - נ...

שתיהן מלעונות. אל תשחתי את זמנך.
(אהה דודים, אינכם יודעים?)

בהקשר הזה, אמרו שהכינים מפסיקות כשמתחיל גיל ההתבגרות. תמיד התייחסתי אל העובדה המבטיחה הזאת כאל אור בקצה המנהרה. יש לזה סוף. יבוא יומו של סירוק אחרון. זה יגיע.
ואילו עתה, באלוהים, מחליפה כיני נצח בדבר הזה, גיל ההתבגרות.

<t>הן חברות ממש טובות רק כשהן שונאות אותי יחד. אז משתרר לו שקט נעים, הן מדברות זו אל זו בקול ערב כזה. מתעלמות ממני באחדות לבבות כה טהורה וזכה.<br/> אבל כשהלכנו בחושך, בקור מצליף וטיפות קרח עפות אל הפרצוף, והצלופנים האדומים ירוקים זהובים נצנצו וזהרו בחושך, והאצבעות הקפואות אוחזות היטב את משלוחי המנות...

תודה

כן הירקות זוהרים דרך הבלגן, ואם את מוצאת עגלה היא מטונפת ולא אכפת לך. מקום מוזר.

<t>בהמלצת חברות, נכנסתי אתמול לסופרמרקט שעד היום נראה לי מבולגן ולא כיפי.<br/> מדהים מה שמילה טובה עושה לבנאדם. מיד מסתכלים על הכל עם הקדמה של מחשבה טובה ונתינת צ'אנס. מזכיר גם, מה עושה מילה רעה. אותה הקדמה רק בפול דרייב. אבל עכשיו מספרים על מילים טובות.<br/> בקיצור, האנשים נראו לי שם מגוונים ושמחים...

תודה

דאונטון אבי.

תודה לכל האהובות (ז"א כולכן)

מאיפה הציטוט?
!Grandma. you are full of contradictions
Well, I'm
a woman. Of course I'm full of contradictions

<t>אל הבן הקטן שלי בא חבר מהגן. הלב שלי מפרפר באושר. ראית, ראית, הוא אומר לי. באים אליו! רוצים להיות איתו! לא רק את חושבת שהוא מדהים.<br/> והילד בא גם למחרת, ויום אחרי הם נפגשים שוב בחוץ, וממציאים שיר בחרוזים, ושרים ביחד.<br/> ואז הילד שואל את הבן שלי "איחס, הפלצת?"<br/> והבן שלי מחייך ואומר "כן".<b...

<r>באמצע הויכוח ראיתי את הלב שלי יושב על הספה ומפצח גרעיני אבטיח, תוך שהוא מביט בי בשיעמום.<br/> יש משהו בפיצוח גרעיני אבטיח, שגורם לך לחשוב שהוא נועד קודם כל לעצבן את המתבונן. כאילו, מה כבר יוצא מגרעין אבטיח? רעש בכמויות, כן, יריקות שנדבקות על הסנטר, יופי, לכלוך מסביב כמו להקת דררות מחריבות תרבות צ...

שלום, זהו דף בלוג