אכילה בנישנוש

צריכה עזרה דחופה הילד שלי בן שנה ושבע כל היום עסוק באוכל
הוא לא אכלן, זאת אומרת ארוחת צהריים הוא אוכל בריאה
בבוקר קורנפלקס ובלילה משתנה.
העניין הוא שהוא כל היום דורש לנשנש
צימוקים, פירות, ממתקים, ירקות
מה שנקר כל מה שזז
לפעמים אני חושבת שזה משעמום
אבל גם שאנחנו עסוקים באיזה משחק
הוא פתאם נזכר ומבקש משהו או רץ למקרר ומבקש שאני יפתח אותו
אני לא הסטרית
אבל נראה לי עבר את גבול הטעם הטוב מה אתן אומרת ?
מה לעשות?
מצד אחד אני לא רוצה להגביל לא רוצה לעשות אישו מאוכל
בד"כ כל מה שהוא מבקש נמאס לו מזה מהר
מצד שני לא רוצה הרגלי אכילה כל כך לא נכונים

לגבי ממתקים, מאוד פשוט - שלא יהיה בבית, אם את לא רוצה שיאכל.
לגבי פירות,ירקות, לא נראה לי שצריכה להיות בעיה עם זה...

אולי הוא פשוט רעב? (למרות שהוא אוכל טוב בארוחות).

תזמיני את צפריר לדף הזה.

ההמלצה שלי:
לא רוצה לעשות אישו מאוכל
נכון! להרפות כדי לא ליצור מאבק סביב אוכל. ראי תזונת ילדים על פי ציפיות ההורים
ולהחזיק בבית רק אוכל אמיתי ומזין.

יכול להיות שיש לו קיבה קטנה והוא אוכל בתדירויות גבוהות. כל כמה זמן הוא ינק למשל? שלי התמלאה מהר והיתה צריכה אספקה במרווחים קטנים וכך גם באוכל מוצק.

וכן, תזמיני את צפריר. חשוב.

קודם כל, כדפוס אכילה, מנות קטנות לעתים קרובות, הוא לא דפוס בעייתי . יש אף טוענים שזה הרגל בריא יותר. אני סבורה שזה ענין של טיפוס. יש מי שמתאים לגופם לאכול מספר קטן של פעמים ארוחות גדולות ויש מי שלהפך וגם זה משתנה על פי הצרכים. כל עוד האכילה נובעת מצרכים של תזונה - הכל בסדר.
תוכלי, אולי, גם למצוא ענין בדיון שנערך בדף ילדים עם עודף משקל .
גם שם עולה שוב ושוב ההמלצה להרפות כדי לא ליצור מאבק סביב אוכל .
מאחלת רק בריאות!

פעוטות זקוקים להרבה ארוחות במהלך היום. צריך 3 ארוחות טובות אבל גם ארוות ביניים. תדאגי שיהיו לו מול העיניים פירות ונישנושים בריאים בין ארוחות. ממתקים לא מחזיקים בבית נקודה. שיהיה על השולחן אחר הצהריים תפוח חתוך עם צימוקים, נגיד. הם בהחלט זקוקים לזה. אותי מטריד שהבת שלי לא מוכנה לנשנש או לאכול ארוחות ביניים ומגיע לארוחות מורעבת ולעיתים עצבנית, אבל היא מוכנה כמעט רק אוכל מבושל וחם, לדעתי זה קצת בעייתי. שנתחלף בילדים?

לא ציינת את משקלו וגודלו, ואת רמת הפעילות שלו.
אם ילד הוא קטן בעקומות ומאוד פעלתן, זה שונה מילד שמנמן שלא מאוד פעיל.
אם הוא קטן בעקומות יתכן שהוא משלים פערים. אם הוא פעיל מאוד כנראה שהוא זקוק לכמויות הגדולות האלה,
יכול להיות שכל הנושא של אוכל עוד חדש ומעניין לו, והוא מבקש להתנסות עוד ועוד.

ולפי הניק שלך, אני מבינה שמה שמפריע לך הוא שאת היית כך, והוא משקף לך משהו בתוכך.

אולי תנסי גם להציע לו לעתים תכופות את משהו לאכול על יד השולחן ואז הוא יתרגל לאכול במקום אחד ולא בכל מקום וכתוצאה מזה בכל זמן

"בבוקר קורנפלקס ובלילה משתנה"
קורנפלקס זה לא כ"כ משביע ומה זה בלילה משתנה ?
כשהבנות שלי היו בבית (עכשיו הן הולכות לגן) בבוקר עשינו ארוחה מלאה עם ביצה, גבינה, סלט וכמובן לחם. באחת עשרה יוגורט, בסביבות אחת ארוחת צהריים מלאה, בארבע פירות ובערב ארוחת ערב.
למבוגרים לוקח ארבע שעות לעכל מזון, לילדים שעתיים !!! ולכן הם צריכים לאכול לעתים קרובות יותר.

תודה לכל המגיבות
אז ככה הפעוט מעל הממוצע במשקל וגם בגובה
פעלתן מאד - ובכלל מדהים
מוכן להתנסות בכל סוגי האוכל
שומר פטרוזיליה ומה שאני אוכלת הוא מוכן
ונגיד והוא לא רעב
ממה שכתבתם פה יוצא שכל חצי שעה אני צריכה להציע לו משהו בריא
חצי שעה עד שהוא אוכל את זה וחוזר חלילה
זה כל היום להתעסק באוכל!
בבוקר עשינו ארוחה מלאה עם ביצה, גבינה, סלט וכמובן לחם. באחת עשרה יוגורט, בסביבות אחת ארוחת צהריים מלאה, בארבע פירות ובערב ארוחת ערב.
אם ארוחה כזו בבוקר אז מה בערב? אני כל יום שוברת את הראש מה לאכול בערב
ממתקים לא מחזיקים בבית נקודה בעייתי האיש שלי מאד אוהב מתוק וגם אני
לא כל כך מתחברת לשלא יהיה בבית כי זה קיים במקומות אחרים
ואז מה שיתנפל על זה?
ולפי הניק שלך, אני מבינה שמה שמפריע לך הוא שאת היית כך, והוא משקף לך משהו בתוכך.
אני עדיין נשנשנית. קצת פחות ממה שהייתי, ואין לי בעיה עם זה או עם המשקל.
סתם לצורך הזדהות בחרתי ניק כזה
תודה למגיבות עד כה

מנשנשת,
במובן הזה עיקר העניין הוא גבולות.
טוב לשים לך עצמך גבולות, טוב לשים גבולות בתוך המשפחה.

עם זאת, גבולות אלה אינם נבחנים בכמות של כללים וחוקים, אלא בנחרצות תקפותם.
מכאן שמתחילה בכך ששמה גבולות לעצמה.
וטוב אם מתחילה עם החלטה לשם החלטה, ללא כל תועלת.

זה העניין. זה העיקר.

תודה רבה.
<שלם>

אם ארוחה כזו בבוקר אז מה בערב? אני כל יום שוברת את הראש מה לאכול בערב.
אפשר (באחת מהארוחות, אולי דווקא בבוקר) דייסת קוואקר. אפשר עם או בלי שקדייה, בננות, צימוקים, קינמון, דבש ועוד.
מאוד טעים מזין ומשביע.
(למנה אחת 3 כפות גדושות של שיבולת שועל מלאה וכוס מים. לבשל כרבע שעה)

אם ארוחה כזו בבוקר אז מה בערב?
בילדותי, ארוחת הבוקר והערב היתה זהה: ביצה, לחם, ירקות/סלט, לפעמים פירות.
מה רע בזה?
היום, אנחנו מקפידים על: דגנים מלאים בלבד (אין אצלנו קמח לבן, אורז לבן, סוכר לבן בכלל. הלחם שלנו הוא מקמח מלא בלבד, רצוי אורגני, רצוי שאור ולא שמרים. אורז מלא בלבד. פסטה אורגנית מחיטה מלאה בלבד. קינואה. קוסקוס אורגני מחיטה מלאה.), ביצים אורגניות בלבד, ירקות ופירות אורגניים בלבד. הילדים לא אוהבים מוצרי חלב, אבל זה לא מפתיע (היו אלרגיים לחלב פרה כמה שנים) ולא מפריע (אני לא ממש מאמינה שמוצרי חלב הם מזון בריא).

נהדר שהוא אוכל הכל ואוכל פירות וירקות! מעולה! גם לנשנש כל היום פירות וירקות זה מעולה.

בערב אנחנו לפעמים עושים פסטה עם רוטב. או פרוסות תפוחי אדמה ובטטה בתנור, שהם אוכלים עם שניצל או עם ירקות או כל מיני צירופים אחרים. מרקים שונים (לפעמים אנחנו אוכלים את מרק הירקות העשיר בצהריים, ובערב בשר ותפוחי אדמה). הילדים שלי גם אוהבים לארוחת הערב (או הצהריים, או לפעמים - שומו שמיים - לארוחת הבוקר!) מרק עוף. אני מכינה מרק עוף אורגני, והם אוכלים קערה עם אטריות אורגניות מקמח מלא, מרק, גזר, ואת העוף חתוך לפיסות בתוך המרק, ושקדי מרק אורגניים.

סתם, רעיונות.

בבוקר קורנפלקס.
כשאצלנו הבוקר מתחיל כך זה מבחינתי נישנוש, לא אוכל.
כשיש בקשות כאלו לדברים הפחות בריאים אני מבינה שהיא רעבה!
נניח שהבוקר התחיל עם קורנפלקס, בערך שעה אח"כ (או שעתיים.. תלוי בהתנהלות הבית בבוקר ותלוי בעיסוקים שלה) אני מתחילה לארגן ארוחת בוקר.
אם הוא יכול להיות איתך סביב ההכנה ולנשנש אז מלפפון, פלפל, ביצה קשה, לתבול את האצבע בטחינה ועוד כל מיני כאלו שאתם אוהבים זה נהדר. אצלנו כשהיתה קטנה יותר חלק גדול מארוחת הבוקר היה נישנוש על השיש תוך כדי הכנת ארוחת הבוקר. טחינה למשל היא לא הסכימה לאכול בשום דרך אחרת... ( היום כבר יושבת וטובלת לחם.. )
לילדים לפעמים "אין תחת" לשבת, כדאי לקחת את זה בחשבון. אבל אם הוא לא שבע, בוודאי ידרוש עוד..
וגם, יש אנשים שפחמימות (בעיקר) בבוקר גורמים להם לתחושת רעב בלתי נגמרת...
אם הוא נשנש קצת בזמן הכנת ארוחת הבוקר ואח"כ את יושבת ואוכלת את האוכל הנפלא והבריא שהכנת, אולי הוא יבוא לעוד קצת...
גם במקרה הזה:
_אבל גם שאנחנו עסוקים באיזה משחק
הוא פתאם נזכר ומבקש משהו או רץ למקרר ומבקש שאני יפתח אותו_
אפשר להקפיד יותר על מה שנמצא במקרר, הילד לא חייב להיות חשוף לכל זבל שאנחנו בוחרים לאכול בעצמנו

אצלנו הממתקים במקום שהילדה בכלל לא יודעת ! ויש מגירה אחת ששם יש דברים 'סבירים' בעיניי אבל הם לא מאוד מושכים כך שהאטרקציה לא משהו, אז כשהיא רוצה לנשנש יש לה שם דברים, אבל שוב, אם זה הרבה נישנוש ברור לי שהיא רעבה, אני נותנת לה עוד קצת ואומרת שזהו, ושתכף יהיה אוכל. אוכל אמיתי. ורצה להכין...

_ממה שכתבתם פה יוצא שכל חצי שעה אני צריכה להציע לו משהו בריא
חצי שעה עד שהוא אוכל את זה וחוזר חלילה
זה כל היום להתעסק באוכל!_
אם הוא אוכל חצי שעה, קשה להאמין ששוב ירצה מיד משהו, אלא אם כן זה נישנוש שמעורר את הרעב - פחמימות ריקות.
אפשר שעל השולחן יהיה נישנוש של פרי וירק, אולי פרכית אורז.. ?שלא תצטרכי להציע, זה יהיה שם בלי שתטרחי הרבה והמקרר יהפוך לאט לאט מחוץ לתחום..

עוד רעיון, אם את מבשלת ארוחת צהריים בשעות הבוקר את יכולה להציע לו לטעום.. ואולי לאכול אפילו הרבה אם בא לו וטעים לו.. אצלנו לפעמים היא אוכלת כמעט כל היום את אותו מאכל

גם כי הוא טעים לה.. וגם כי זה מה יש..
(בעיקר ימים שיוצאים מהבית..)

אופס, לא ראיתי את ההודעה של בשמת

לדעתי, מצד אחד כדאי להגדיל את הארוחות ומצד שני לאפשר לו לאכול כמה שהוא רוצה, בייחוד כשמדובר בירקות ובפירות. ואת יכולה להכין לו בצלחת הרבה ירקות חתוכים (אמנם הכי טוב לאכול אותם מייד, אבל לכל דבר יש מחיר) וגם פירות, ושהוא יקח לו כל פעם שיתחשק לו בלי שיצטרך לבקש ממך.

בקשר להצעות לארוחות הבוקר
זה נשמע פנטסטי
הבעיה היא שאני לא אוכלת ארוחת בוקר
האמת אני שותה נס קפה וזהו
עד הצהריים.
בקשר לנישנושים נכון שאני מציעה לו המון נישנושים בריאים
אבל הדיון מתמקד במה להציע ולא זה הענין
העניין הוא "העניין" הרב שיש לו באוכל/נישנוש וכו'
אני חושבת על היום :
בבוקר - צימוקים, חמוציות, שלבה וקורנפלקס - קצת מכל דבר בצלחת אחת יפה וצבעונית
צהריים - מרק סולת, קצת פסטה קצת שניצל, הרבה עגבנייה
ערב - מרק עדשים, הרבה עגבנייה
נישנושים: פומלית, תפוז, בננה, שלבה, פריכית אורז
יחסית ליום שבילינו בו כל היום בבית
היה רגוע
לא היו ממתקים בכלל
וכשאמרתי שדי נגמר ועוד מעט אוכלים הוא הבין את זה יפה
הוא כאילו מבין שאני מוטרדת
אז הוא מרגיע ומשחרר - מ ד ה י ם

נראה לי שזה בדיוק העניין..
אם את רוצה שהוא יישב ויאכל "כמו שצריך"
כדאי שתראי לו דוגמא...
אם עד הצהריים את לא אוכלת כלום אז איך הוא יפנים שארוחת בוקר זה דבר כייפי, חיובי, רצוי?
אצלנו אני יכולה להעיד שמאז שנולדה אנחנו שיפרנו מאוד את הרגלי האכילה שלנו וזה מאוד עזר גם לה.

שלבה.
?

מה זה?

מזכירה לך שקורנפלקס איננו מזון בריא (אפילו האורגני בלי הסוכר, זה מה שאת נותנת? אם זה קורנפלקס רגיל אז זה ממתק ולא טוב להתחיל עם ממתק את היום).
ומזכירה לך שירקות ופירות הם דלי קלוריות ולא מפליא שהוא רעב.

אבל הדיון מתמקד במה להציע ולא זה העניין.
אנחנו טוענות שזה כן העניין:
אוכל דל קלוריות לא משביע, אז הוא רעב.
פחמימות ריקות וסוכר לבן גורמים לכמיהה לממתקים ולנישנוש.
ילד צריך ארוחות ממלאות ומאוזנות, עם הרבה אוכל בארוחה, וכך לא ירצה לאכול "כל הזמן".
קצרי, כי

שלבה.
כנראה "שלווה" (פתיתי אורז תפוח)?

כנראה "שלווה"
כן, אבל זו חיטה תפוחה. יש מחיטה לבנה ויש מחיטה מלאה בלי סוכר - בבתי טבע.
בכל מקרה אלו פשוט ארוחות נישנושים

בבוקר - צימוקים, חמוציות, שלבה וקורנפלקס - קצת מכל דבר בצלחת אחת יפה וצבעונית.
במשך היום נראה שאין בעיה, העניין הוא הבוקר. את לא אוכלת והילד לא אוכל, וארוחת בוקר היא החשובה ביותר.
לפחות דיסה היתה נותנת כאן קצת נפח בבטן, אבל למה לא לתת ארוחת בוקר ??

_אבל הדיון מתמקד במה להציע ולא זה הענין
העניין הוא "העניין" הרב שיש לו באוכל/נישנוש וכו'_
את מגדירה את עצמך מנשנשת מהעבר, וכנראה יש לך רגישות גבוהה לנושא. אם תהיי בטוחה שהוא שבע, תוכלי להתחיל לחפש עניינים אחרים. קודם כל תראי שהוא אוכל כי בגיל שנה ושבע נישנושי ארוחת הבוקר ממש ממש לא יכולים לספק אותו.
מה בעצם מדאיג אותך? איזה עוד סיבות את יכולה להעלות בדעתך שבגללן הוא מנשנש כל היום?

אבל למה לא לתת ארוחת בוקר ??
זהו, בעצם נועה ברוך עלתה על מה שהציק לי:
אם באמת התכוונת לשלווה, אז למה בעצם לתת לו (כשהוא עוד לא ביקש שום ממתקים) שני סוגים של ממתקים חסרי ערך תזונתי (שלווה, קורנפלקס) ועוד קצת צימוקים וחמוציות (שיש להם ערך תזונתי, אבל איך הוא ייצא שבע מהם?)?
למה?
זה לא ברור. לא הסברת.
רק יוצא, באופן אבסורדי, שאת בעצמך מלמדת אותו לאכול ארוחת נישנושים וממתקים במקום ארוחת בוקר. זה לא בדיוק ההיפך ממה שרצית?

הייתה לי אתמול בלילה "הארה"
קלטתי שהנישנוש האובססיבי התחיל
במקביל לזמן שהפסקנו עם ההנקה
פעם ההנקה הייתה סוג של נישנוש

בימים שהתרועעתי עם אושיות מעולם הפרסום סופר לי כי הדיאטנית הראשית של אחת מחברות הקורנפלקס המובילות בארץ אמרה בעצמה שהקרטון של אריזות הקורנפלקס מזין יותר מהמוצר עצמו...

וואו איזו

הבעיה מתחילה מהבוקר.
קורנפלקס זה לא אוכל, כבר אמרו לך, לא משביע ולא כלום.
אצלי אחרי ארוחת בוקר הרבה פעמים הבת שלי לא מסכימה לגעת בכלום עד ארוחת צהריים, לפעמים בננה או משהו בסדר גודל הזה.

ארוחת בוקר אצלנו זה דייסה. חמה, מבושלת, ביתית. אצלנו קוואקר זה בעיה אז אני מערבבת דוחן עם אורז מלא ומוסיפה כפית טפיוקה שיתן מרקם דביק. ממתיקה בטיפה מולסה לפעמים וטוחנת ביחד איתה אגוזים. לפעמים במקום מולסה ואגוזים אני שמה שקדיה. היא מתה על זה ואם במקרה היא לא חיסלה את הקערית אני משאירה על השולחן וקצת אחרי האוכל, נגיד 20 דקות, היא מבקשת לאכול את מה שנשאר.
אצל הערבים אוכלים חומוס עם פול לארוחת בוקר. אפשר להכין חומוס ביתי ולאכול את זה חם בבוקר, אם אוהבים.

לא פלא שהבן שלך רעב אם את לא נותנת לו ארוחת בוקר. גם את מנשנשת בגלל שאת לא אוכלת בבוקר. אני הייתי ככה כל הילדות והנערות, לא אכלתי בבקרים כלום, לפעמים עד שתיים בצהריים ואז הייתי מתחילה לאכול בלי הפסקה. בתיכון הייתי נערה מלאה שחוזרת מבית ספר ולא מפסיקה לטחון עד שהלכה לישון. מי שמכיר אותי מהאתר ירימו גבה כשאני מתארת את עצמי כנערה מלאה, זה לא המצב היום.
כשבגרתי ויצאתי מבית ההורים שיניתי את הרגלי האכילה שלי לאט וביסודיות. היום אני לא מסוגלת לצאת מהבית בלי לאכול משהו בבוקר ורצוי ארוחה טובה וממלאת. זה נותן לי אנרגיה לשאר היום. אני יכולה לספר לך שחברה שהיתה אצלי כשהייתי בחודש שמיני אמרה לי "את מנשנשת, בחיים לא ראיתי אותך מנשנשת". אז עם ההריון והלידה וההנקה זה השתנה והיום אני ועוד איך מסוגלת לנשנש אבל הרגלי האכילה שלי לא דומים ולא קרובים למה שהיו אז בתיכון ויש דברים שאין סיכוי שאני אכניס לפה כי הם פשוט זבל בעיני, לא אוכל. בבית אני לא מחזיקה זבל של אוכל ואם לעיתים רחוקות הבת שלי רוצה אוכל זבל מחוץ לבית זה לא נורא בעיני, כי זה לא במינון יומיומי והתזונה שלה לא מבוססת על זה. החשש שיתנפל על זה בחוץ גורם לך להכניס הביתה זבל ולבסס על הזבל הזה את התזונה של הילד שלך במקום לשמוח שהוא יאכל מזה רק מינונים מאד מוגבלים ומעטים לעיתים רחוקות.

מה זה אוכל זבל בעינייך?
מאד מענייין אותי באמת לבדוק אם יש לי כזה בבית
ואני באמת ינסה דייסה בבוקר
הפסקתי עם הקורנפלקס (לאור התגובות פה)
ועכשיו הפטיש שלו בבוקר צימוקים וחמוציות עם גרנולה (ואני יודעת שגם זה לא משביע)

צימוקים וחמוציות עם גרנולה
תנסי לתת לו את הגרנולה עם יוגורט - הרבה יותר משביע, ולפחות אצלי יוגורט "פותח" טוב את היום מבחינת העיכול. וגם מאד מאד טעים.

אוכל זבל:
ממתקים, אוכל שמכיל שומני טראנס, קמח לבן, סוכר לבן, חטיפים למיניהם.
להגיד שאני לא נוגעת בהם יהיה שקר גס, אבל מספיק שאני אוכלת כאלה רק מחוץ לבית כבר מצמצם את הצריכה שלהם מאד, וככה הבת שלי נחשפת אליהם הרבה פחות. אז אם יצא לה לקבל קרטיב עם צבעי מאכל מחוץ לבית, אז יצא, היא עדיין חושבת שארטיק זה מיץ פירות טחון בבלנדר ומוקפא.

הי בשמת
אני פונה אלייך באופן אישי
אחרי שקראתי את תגובתייך ב אכילה בנישנוש
אז יישמתי את כל מה שכתבת זרקתי את הקורנפלקס, אני מציעה כל הזמן פירות וירקות כנישנושים
הוא אוכל ארוחת בוקר טובה ומלאה לפעמים ביצה עם ירקות לפעמים דייסה
בקיצור עשיתי הכל
א. עדיין מרגיש לי שמשהו כאן עובר את הגבול - הוא באמת יכול לנשנש כל דבר כל היום
ב. כמעט ואין דבר שמציעים שהוא לא רוצה לנסות ולטעום ולא משנה באיזה שעה בשעות היום
ג. הוא מאד מאד אוהב פירות וירקות הוא יכול כל היום לאכול מלפפון עגבנייה סלק בננה תפוז קלמנטינה וכו'
ד. לאחרונה הבחנתי שהוא כמעט ולא אוכל פחמימיות - לא אוהב פסטה היית מאמינה, לא אורז, תפוח אדמה וכו'
קצת רקע: הוא ינק הנקה מלאה עד גיל 9 חודשים בערך ובהדרגה נוספו ארוחות אוכל מוצק
הפסקתי להניק בגיל שנה ושבע. אנחנו אוכלים ארוחות משפחתיות ביחד בצורה מסודרת
אני מתלבטת מה לעשות יש כאלה אומרים לי להגביל ל 4 ארוחות קבועות וזהו
יש כאלה אומרים לי להציע לו בלי סוף עד שימאס לו
ויש כאלה שאומרים לי לתת לו כל הוא עוד מבקש ולא לעשות מזה אישו
בדקתי מה זה אומר לגביי
אומר משהו, אז מה ,אני לא הבעיה פה אני מפחדת ליצור בעיה אצל הפעוט שלי
אני רוצה להקנות לו הרגלי אכילה נכונה
אני לא רוצה לעשות טעויות
אנא ממך את תשובתך הכנה
תודה

_ב. כמעט ואין דבר שמציעים שהוא לא רוצה לנסות ולטעום ולא משנה באיזה שעה בשעות היום
ג. הוא מאד מאד אוהב פירות וירקות הוא יכול כל היום לאכול מלפפון עגבנייה סלק בננה תפוז קלמנטינה וכו'
ד. לאחרונה הבחנתי שהוא כמעט ולא אוכל פחמימיות - לא אוהב פסטה היית מאמינה, לא אורז, תפוח אדמה וכו'_

פלוני אלמונית, זה נשמע מאוד טבעי לפעוט בגילו.
הוא סקרן לגבי אוכל, הוא נהנה לאכול, וזה שהוא אוהב לאכול פירות וירקות ואוכל אותם כל היום זה פשוט נהדר!
כמו כן, הוא גדל עדיין בקצב מהיר במיוחד, המוח עדיין מתפתח מהר - עוד סיבה לשמוח שהוא אוכל כמויות של ויטמינים (אני מקווה שאת משיגה כמה שיותר מהפירות והירקות אורגניים, כדי שיחד עם הויטמינים לא יקבל גם הרבה חומרי הדברה).
לא אוהב פסטה, אורז ותפוחי אדמה - משעשע ביותר. נראה לי מצויין. יש הרבה מאוד מומחים לתזונה שטוענים שעדיף לנו להמעיט במזונות האלה מאוד. גם מבחינת הבריאות הכללית וגם מבחינת השיניים, הדגנים הם כנראה המזונות הפחות מומלצים מבין המזונות הלא מעובדים. תפוחי אדמה הושמצו רבות גם הם, בגלל ערך גליקמי גבוה ועוד סיבות. כמו כן, אם הפסטה היא מקמח לבן והאורז גם הוא לבן, אז אלה בכלל מזונות שבאמת עדיף לא לגעת בהם.

דעתי הכנה - להרפות ממנו.
הילד פשוט מופלא: מנשנש מזון בריא בחדווה!
נראה לי שכדאי במיוחד לשמור על ההרגל הזה... מה גם שפירות וירקות הם מאוד דלי קלוריות, כך שלא מפליא שהם לא משביעים במיוחד.
אני חושבת - ושוב, זה רק אני - שהילד בסדר, ואם משהו ייצור אצלו הפרעת אכילה או צרה אחרת זה רק הלחץ והדאגות לגבי ה"נישנוש" שלו. אגב, יש בהחלט אפשרות, שאחת הסיבות שהוא "מנשנש כל היום" היא בגלל שאת כל הזמן מודאגת לגבי זה, ומשדרת חרדות לגבי זה. הוא קולט אותך - וזאת התגובה שלו.
חבל.
באופן חד משמעי, אני מצטרפת למומחי תזונה ורופאים רבים שמתנגדים נמרצות ל-4 ארוחות ביום לילד קטן. כנראה גם לנו זה לא הכי בריא.
ילד בגילו שיונק, "מנשנש" משהו כל שעתיים לכל היותר, לאורך כל היום. זה מה שטבעי ונורמלי.
5-6 ארוחות ביום מומלץ ביותר לאנשים ולילדים בריאים, כדרך לשמור על בריאותם. 3 ארוחות ביום זה פחות מדי, במיוחד אם מדובר בקיבה קטנה של ילד קטן. 3 ארוחות בדרך כלל דורשות שעות רבות של צום בין ארוחה לארוחה, וגם דורשות למלא את הבטן עד התפוצצות. זה דווקא לא בריא, בטח לא לילדים קטנים.

יש כאלה אומרים לי להציע לו בלי סוף עד שימאס לו
"להציע" - לא ברור לי. לדעתי הפירות והירקות פשוט צריכים להיות זמינים, ושהוא ייקח לעצמו כשהוא רוצה, לא שאת תתרוצצי כל היום "להציע". בהחלט לא נראה לי מתאים "לדחוף" לו אוכל כשהוא לא מבקש, בטח לו כדי להמאיס עליו. להמאיס עליו פירות וירקות? למה? למנוע ממנו אוכל כשהוא רעב? למה? לכפות עליו למלא את הבטן כשהוא לא ביקש? למה? אני לא מסכימה עם האנשים שהציעו לך את זה.

ויש כאלה שאומרים לי לתת לו כל הוא עוד מבקש ולא לעשות מזה אישו
מצטרפת אליהם.

לגבי החשש לעשות טעויות: בהחלט חשש מרכזי אצלנו האמהות. אני ממליצה לטפל בחששות אבל "לרדת" מהילד.

ועכשיו אגיד ככה:
נשמע שאת מאוד מודאגת, מחפשת פיתרון מושלם, יש לך חששות שמשהו בילד שלך לא בסדר ואת פונה לכל העולם לשמוע עצות.
תעזבי את כל העולם. גם אותי. מה את צריכה עוד אחת שנותנת לך עצות...
בינינו, אי אפשר לחיות "בלי לעשות טעויות". הרי הפחד לעשות טעויות הוא בעצמו מוביל להמון טעויות, כי רוב הטעויות שלנו כהורים באות מהחרדות שלנו. )-: הפחד הכי גדול שלנו הוא כמובן ש"אני לא בסדר" וצמוד לזה ש"הילדים שלי לא בסדר". זו הצרה של מי ששואף לשלמות: לא מסוגל לסמוך על אף אחד ועל העולם, לא מסוגל לבטוח, וכל הזמן מחפש לתקן.
אלה פרדיגמות יסוד שמתבטאות חזק מאוד בדברייך.
השיעור שלנו בחיים הוא קודם כל ללמוד לסמוך, ללמוד לבטוח, להפסיק לתקן כל הזמן, וללמוד לראות את הילדים שלנו כשלמים ומושלמים בדיוק כפי שהם. לא צריך לתקן. זאת אומרת: ברוב המקרים, ברוב הנושאים, במיוחד בנושאי אוכל, יותר חשוב לראות את הילדים שלנו כשלמים ולא דורשים תיקון, מאשר להתערב.

_נשמע שאת מאוד מודאגת, מחפשת פיתרון מושלם, יש לך חששות שמשהו בילד שלך לא בסדר ואת פונה לכל העולם לשמוע עצות.
תעזבי את כל העולם. גם אותי. מה את צריכה עוד אחת שנותנת לך עצות_
זהו שבדכ אני לא פונה לכל העולם אני מאד סומכת על עצמי דווקא בגלל שאני מקשיבה לקול הפנימי שלי אני פונה אלייך
כי הקול אומר לי שמשהו קצת חריג עבר את גבול הנורמלי
אני מתאמצת לחשוב מה עשיתי לא בסדר אבל אין לי זמן להתעכב על זה ,יותר חשוב לי מה לעשות עכשיו.
אני רוצה להבהיר שאם היה באופן זמין ממתקים ומתוקים אז אותם הוא היה מנשנש כל הזמן
אני פשוט משתדלת להציע דברים בריאים.
אני מרגישה שאין לו מנגנון של מיצוי באוכל
אני גם חושבת שהוא אוכל יותר מכמויות רגילות של ילד
(אוי זה נשמע נורא - טפו טפו שיהיה לו לבריאות)
אני גם רואה אותו בהשוואה לילדים אחרים בגילו
ואני גם מקבלת תגובות מבחוץ
לא בא לי אפילו לצטט אותם
תודה על הכל

כי הקול אומר לי שמשהו קצת חריג עבר את גבול הנורמלי
אוקיי.
אני מאוד מאמינה בקול הפנימי של אמהות.
אז יש כמה אפשרויות:

להניח לו לנפשו. הרי את נותנת נישנושים בריאים, אז נזק בריאותי לא יהיה מזה. ואם זה משרת צורך "נפשי" או "רגשי" כלשהו, אז זו תקופה.
לנסות לעשות שינוי, כדי לראות אם הוא ישפיע. למשל, נשמע כאילו הוא מנשנש כל היום בבית. מה קורה אם אתם לא בבית ואין מה לאכול? האם תרצי לנסות שינוי כמו למשל לארגן יציאות קצרות החוצה (סתם סיבוב בחוץ, או סידורים) בין הארוחות, שבהן פשוט אין הזדמנות "לנשנש"? אולי חסרה לו פעילות גופנית, והוא מחליף את זה בנישנוש? אולי הוא זקוק לאיזו תשומת לב מסוימת ממך, ומחליף את זה בנישנוש? אולי דאגה, חרדה או מאמץ שכלי מסוג מסוים גורמים לו לתחושה מתמדת בבטן שמרגישה לו כמו רעב? כל אלה תופעות מוכרות, ואולי אצלו קורה משהו דומה.
ללכת לטיפול אלטרנטיבי כלשהו, שיש לו שיטת איבחון שיכולה לתת מושג על מה שקורה. למשל, רפואה סינית יכולה לזהות הפרת איזון במרכיבים, שיטת אייפק יכולה לזהות גורמים פיזיים, נפשיים או רגשיים, וכו' וכו'.

למה את הכי מתחברת?

באופן טבעי

באופן טבעי