אלומיניום וצרות דף עריכה זמני

אנונימי

מתוך הדף הזה נערך החוצה הסיכום על נייר אפייה לדף - נייר אפייה פרגמנט.
כמו כן, כל ההתכתבות בנושא נייר אפייה הועברה לדף הנ"ל, וכיוון שכך הושמטה מהדף המקורי אלומיניום ושאר צרות בכלי אוכל.
אי לכך, יש להשמיט גם מדף עריכה זה את ההתכתבות בנושא נייר האפייה.
(הערה זו נכתבה ב-5/12/10 ע"י אהבת עולם)

[כל ההקדמה הבאה נכתבה ע"י ש חף כנראה...]

דף עריכה זמני של אלומיניום ושאר צרות בכלי אוכל
כל פעם אכניס לפה את מה שערכתי, אשמח להערות והארות

בינתיים: ריכזתי את שמות כל האנשים שעזרו, מחקתי דברים שחוזרים על עצמם וסתם שטויות, והתחלתי לסדר קצת למעלה.
פירקתי קצת את הדיונים לפי נושאים כמו קומקומים, דירוג של כלי אוכל, מקומות לקניית כלים.
בהמשך: להמשיך לסדר לפי נושאים.

????

ראו גם: מדור הבית במרכז, מדור תזונה טבעית

דף זה עוסק בחומרים הרעילים שכלי אוכל שונים פולטים, והאלטרנטיבות לכך.

מקומות לקניית כלים
מנחם, יבואן של כלים מברזל יצוק יפהפיים: במושב גינתון, משק 64, הטלפון שלו (צריך לוודא שהוא נמצא) הוא 0522680921. לדוגמא סט 3 מחבתות עלה 70 שקלים וקומקום ליטר ו7 עלה 85
מקום שמוכר פוייקה: http://www.burma-pots.com/poyke.htm
סירי ברזל יש בבחנות "פור שף" בקרליבך בת"א
בקבוקי זכוכית יש בחנות לצרכי תינוקות בראש העין, ברח שלמה המלך ממש בכניסה לעיר. לא זוכרת את שם החנות.
טרה רוסה ממליצה להשקיע ולקנות סירים של סולתם (ומחבתות). הסירים שלהם מצוינים. יש חנות מפעל ביקנעם, בה לפעמים יש מבצעים ממש טובים (לדוגמה, זיכוי תמורת סיר נירוסטה ישן כלשהו), ולפעמים גם סוג ב' במחירים מצחיקים (נגיד סיר שקיבל דפיקה או שריטה). בחנות זו אפשר גם לקנות ידיות לסירים או מכסים שנשרפו להם הידיות או מכסים במקום כאלה שאבדו, גם אחרי שנים שיש את הסיר.אישית מעדיפה את הסירים שאין להם ידית פלסטיק, אלא רק מתכת.
אביב חדש מוסיפה שיש ידיות מבקלית עמידות לחום ואפשר להכניס לתנור, ויש סירים שידיות הפלסטיק נשלפות. זה שווה במיוחד.

שירשור בנושא טפלון
עוד הודעה בנושא
מחקר אצל מרקולה
teflon]הודעה של ה-EPA cancer[/po].htm
dupont]טיוח של דופונט לגבי הסכנות בטפלון pays heavy price for teflon cover[/po]-up.htm
לגבי טפלון וגב גומי של שטיחים:
http://www.enviroblog.org/2007/04/[po]ask ewg carpet[/po].htm
תיאור קצר: הסכנה מחשיפה לטפלון אינה רק מכלי בישול, אלא גם ובעיקר מציפוי של אריזות מזון (החומר המבריק ששמים בתוך אריזות של חטיפים מסויימים, למשל) וציפוי נוגד כתמים של אריגים ושטיחים, המכיל חומרים בשם פרפלורוכמיקלים. החשיפה היא בעיקר במגע.
גב מגומי של שטיחים מכיל נוירוטוקסין (=רעל למוח) ויש להגביל את המגע איתו. לא ידוע מה קורה אם מכבסים אותם במכונה.

כלי אוכל שונים
ניורוסטה (פלדת אל חלד) - בריא, ככל שכבד יותר, איכותי יותר
פיירקס - בריא
ברזל - בריא בתנאי שאינו מחליד. ממליצה לאחר השטיפה למרוח בשמן ולאחסן.
טפלון - בריא בתנאי שאינו שרוט (מסרטן). יש טפלון משובח, מאוד עבה, לטיגון ללא שמן.
פלסטיק - הסוג האיכותי הקשיח שמיועד לעבור מהמקפיא למיקרוגל טוב. אבל: הפלסטיק הזול הדק משחרר למזון נגזרות של נפט.
עופרת - מזיק, זאת מתכת רעילה.
חרס - בריא בתנאי שיש תו תקן, כדי לוודא שאינו מכיל עופרת.
נחושת - מזיק, זאת מתכת רעילה.
אלומיניום - מזיק, זאת מתכת רעילה. נכון גם לרדיד אלומיניום שבא במגע עם האוכל וגם לכלי אפייה חד פעמיים.
אמאייל - מזיק, מכיל אלומיניום.

לגבי סיליקון אני לא יודעת - בינתיים נזהרת מחוסר ידע מספיק (וברוב כלי האפייה מסיליקון יש גם צבע שלא ברור לי מה מקורו).

הנטייה לפלוט כל חומר שהוא עולה כשמבשלים בחום גבוה או מבשלים משהו חומצי. חום גבוה בזכוכית יהיה בעייתי בגלל בעיית פיזור החום (ובכלל, לדעתי האישית, עדיף לבשל בחום נמוך והרבה זמן מאשר בחום גבוה, שהורס יותר מרכיבים תזונתיים חיוניים). מאכלים חומציים אולי עדיף לבשל בכלי זכוכית.

כלי בישול
פלדת אל חלד עלולה לדלוף ניקל
טפלון הוא רעיל, יש עכשיו ויכוח אם רק בטמפרטורות גבוהות או לא.
כלי חרס עלולים להכיל חומרים רדיואקטיביים ומתכות כבדות מעבר לעופרת - תלוי מאין הם מגיעים
כלי ברזל לא מומלצים - הרעלת ברזל היא ההרעלה הנפוצה ביותר
כלי אלומיניום ונחושת אינם מומלצים גם הם. רבים סובלים מהרעלת נחושת (נפוץ מאוד אצל נשים שהשתמשו באמצעי מניעה) והסימפטומים דומים מאוד להרעלת כספית. אגב, אלומיניום הוא גם החומר הפעיל בגבישים הטבעיים הנמכרים כתחליף דאודורנט...
אמייל - חומר אינרטי, זכוכית כתושה. עובר. אם נשרט יש מתחת אלומיניום, ולזרוק.
כלי פלסטיק - גם הפלסטיק הקשיח דולף חומרים רעילים. כל מי שהשאיר מים בתוך בקבוק פלסטיק קשיח וטעם אותם אחרי כמה ימים, טעם את ההבדל.
זכוכית , פיירקס, קורנינג - הכי טוב. ניתן לקנות כלי אפייה מזכוכית בכל מקום, וכלי בישול מסוג VISION ב-EBAY.
נייר אפייה קונבנציונלי - לא הרבה יותר טוב מרדיד אלומיניום. מצופה בשעווה שהיא תוצר לוואי של נפט, ומולבן בכלור. אם אפשר עדיף לכסות בנייר אפייה לא מולבן בכלור, מצופה בשעוות דבורים, פיתרון לא מושלם אבל הרע במיעוטו (רבים אלרגיים לשעוות דבורים). הכי טוב זה צלופן טבעי בלי תוספת חומרים פלסטיים (ניתן לקנות ב-NEEDS.COM), אבל זה יקר למדיי.
ניתן לקנות צנצנות זכוכית המשמשות לשימור ריבות וכד' ולהשתמש בהם לאיחסון מזון, וגם לוקחת אותן ביציאות מהבית. מתחת למכסה לשים צלופן או נייר אפייה טבעי. יותר כבד ומסורבל, אבל לא רעיל, וגם ניתן לשימוש חוזר.

בעיקרון סיליקון זה פשוט חול, כך שבתאוריה זה צריך להיות בטוח.

החומרים המזיקים בפלסטיקים הם:
ויניל או PVC
פוליסטירן (קלקר למשל)
פוליקרבונט (PC)

החומרים שאינם ידועים כמזיקים הם:
פוליאטילן
פולפרופילן
כלומר כדאי להמנע משימוש בפלאסטיקים המכילים חומרים המזיקים, ואם בשימוש, אז כמובן לא לחמם, לא להשתמש אם שרוט וכו.
עכשיו - איך יודעים מה מכיל הפלאסטיק? על פי הכתבה לכל פלאסטיק יש קוד המסביר איזה סוג פולימר הוא. הקוד מופיע לרב בתחתית הכלי, זהו מספר שנמצא בתוך משולש העשוי 3 חיצים. אז ככה: הפלאסטיקים הרעים הם סוגים 3,6,7 הפלאסטיקים ה"טובים" הם 1,2,4,5.
גם מיכלי היוגורט, גבינה וכו וכו מגיעים במיכלי פלאסטיק. חשוב לא להשתמש שימושים חוזרים במיכלים המיועדים לשימוש חד פעמי כמו בקבוקי מים מינרלים או קופסאות גבינה, אם הם מכילים את החומרים המזיקים.
לוטוס אומרת שיש כמה אי דיוקים ברשימה, ומפנה לוויקיפדיה לגבי סיווג סוגי פלסטיק והשימוש שבהם. http://en.wikipedia.org/wiki/[po]Resin identification code[/po]

גיל ו תורם קצת מידע הנדסי לגבי אלומיניום ונירוסטה:
אלומיניום שעבר אנודיזציה - עמיד מאוד לשחיקה וכנראה שגם בטוח לשימוש בכלי בישול מאחר ושיבת האנודיזציה אמורה למנוע "מעבר" אלומיניום לאוכל בכלי הבישול.
נירוסטה = "פלדת בלתי מחלידה" - למעשה מידת העמידות לחמצון (החלדה) תלויה ביחסי הכרום, ניקל ושאר מיני מרעין בישין שמספקים את העמידות לפלדה. הקשרים הכימיים של החומרים הנ"ל בתוך המתכת לא אמורים לאפשר להם "להשתחרר" לאוכל בכלי הבישול.
למעשה אף אחד מיצרני כלי הבישול לא מציין את סוג הנירוסטה או איכות האנודיזציה באלומיניום (אם בכלל)...

קומקום חשמלי
קומקום מנירוסטה לא מבודד ולכן בקלות ניתן להיכוות ממנו (לגבי בטיחות ילדים)
על סמך המידע החלקי שקיים, נירוסטה עדיף.
פלסטי קשיח זה בסדר לצעצועים. לא לאוכל ועוד פחות מזה לדברים חמים.
קומקומים חשמליים מפלסטיק עשויים מ-polypropylene, שאינו מכיל PBA'S (פירוט להלן). פוליפרופילן זה חומר ש נחשב עמיד בחום עד 160 מעלות צלסיוס. המים מגיעים רק ל-100 מעלות - מסתבר שגם האדים הם באותה דרגת חום, ולא חמים יותר (אלה בעצם טיפות זעירות של מים, והסיבה שכווייה מהם מכאיבה יותר היא כי הם עמוסים באנרגיית חום שהם מעבירים לעור במהירות), ולכן אולי קומקום מפלסטיק הוא כן בטוח.
יש עכשיו קומקומי זכוכית חשמליים
(תודה ל שוכנת הצוק על המידע, מהדף התמודדות עם עבודות המטבח ).
זכוכית היא החומר הכי בטוח - טוב יותר מנירוסטה, וטוב יותר מפלסטיק.

בכל אופן לא להשתמש במים מזוקקים בקומקום באופן סדיר. הם חומציים וחומציות, כמו חום, גורמת לפירוק מהיר יותר של החומר. לנקות פעם בכמה זמן בחומץ כדי להיפטר מהאבנית זה כנראה בסדר, אם לא עושים את זה לעתים קרובות מדיי.

"הקומקום בריאותי" של קנדי:
בחיפוש בגוגל נמצא השירשור הזה
מהשירשור הזה נראה שהיצרן טוען שלא מצטברת אבנית, וזה לא נכון.

כדאי קומקום חשמלי מנירוסטה, שגם גוף החימום שלו עשוי נירוסטה. יש אחד כזה לחברת "קנדי", אולי יש גם לחברות אחרות. הוא אמנם מעט יקר מהאחרים (300 ש"ח+-), אבל כדאי. יש גם קומקום חשמלי שגוף החימום מנירוסטה והגוף עצמו זכוכית, אבל לאחר שימוש לא ארוך במיוחד, יש בעיית דליפה בחיבורים שבין הנירוסטה לזכוכית.

מיכל בר אומרת שמיותר לציין שהכי טוב קומקום שעומד על הכיריים, ולא חשמלי
לעומתה בשמת א מסתייגת: שרפתי פעמיים כאלה, כי הזרבובית קפצה והמים רתחו עד שהתאדו...

לכיריים לא חייב להיות קומקום, אפשר כלי פיירקס עבה עם ידית ארוכה (דוגמת הפינג'אן)
הכי טוב זכוכית
בעדיפות שנייה נירוסטה.
בעדיפות שלישית פלסטיק.
חשוב שגוף החימום לא יבוא במגע עם המים (גוף חימום נסתר).

איך יודעים לפי הסימון על כלי הפלסטי אם הוא מותר לשימוש בהקפאה או בחימום
בתחתית הכלים שמותר - יש הטבעה בפלסטיק עצמו..
מותר להקפיא מסומן בפתית שלג
מותר לשימוש במיקרוגל - מסומן בריבוע ועליו קו זיגזג אופקי

לינק ממשרד הבריאות לגבי מיקרו

המודעות והדאגה לאיכות הסביבה חודרת לכל תחום בחיינו, ולאחרונה היא הגיעה גם למטבח. חברות בינלאומיות לא מעטות החלו לשים דגש לא רק על הבריאות בבישול, אלא גם על תרומתו לסביבה. קבלו את הטכנולוגיות והטכניקות האחרונות שישמרו את המטבח שלכם אקולוגי, ירוק וטרנדי. מספר רב של טכניקות וטכנולוגיות סביבתיות חודרות לאחרונה אל מטבחי ישראל, כחלק מהמודעות העולמית לאיכות הסביבה. כיום צורכת משפחה ישראלית ממוצעת בין 2 ל-8 קילו וואט חשמל לצורכי בישול, זאת על פי נתוני חברת החשמל. גם עלויות הבישול בגז אינן מבוטלות, אם כי נמוכות במידה מסוימת מהבישול החשמלי.

כיצד בוחרים כלים ידידותיים לסביבה?
אם יש לכם מודעות סביבתית, שווה לכם לבדוק היטב לא רק את תג המחיר של כלי המטבח, אלא גם את תג המחיר הסביבתי שיש לאותם כלים אותם אתם מבקשים לרכוש.
החיסכון באנרגיה הוא מרכיב חשוב ועיקרי בבישול הסביבתי, אך לא רק הוא. גם שימוש במקורות מזון ואנרגיה שאינם גורמים נזק לסביבה מובאים בחשבון בבישול הירוק. הנה מספר מרכיבים סביבתיים ששווה לבדוק לפני שקונים סיר, מחבת, כיריים, ואפילו מטבח שלם:

לכל סיר יש מכסה ? הבישול בסיר עם מכסה מזרז את קצב הבישול, ומפחית את כמות האנרגיה הנצרכת, זה כל בשלן מתחיל יודע, אך מעטים יודעים כי השימוש במכסה יעיל, אשר לא מאפשר לאדים לחמוק מהסיר עשוי להפחית את כמות האנרגיה ב-70% בעוד ששימוש במכסה הסיר כך שיכסה 3/4 מפתח הסיר מאפשר חיסכון של 30% אנרגיה בלבד. על כן שווה לבדוק את יעילות המכסה, התאמתו לסיר, ובבישול להקפיד להנמיך את האש כאשר המכסה מונח על פתח הסיר.

תחתיות מונעות הדבקות ? חסכון באנרגיה - כל פתיחה של המכסה על מנת לבדוק את התבשיל ולערבבו מבזבזת אנרגיה רבה, ועל כן מאד מומלץ לעבוד עם כלים אשר מונעים הדבקות של התבשיל לקרקעית ולדפנות הלוהטות, ושאינם מצריכים השגחה צמודה וערבוב מתמיד. טיפ נוסף בהקשר זה, קיימים סירים אשר מצוידים במד-חום על המכסה היכולים לתת אינדיקציה למידת הטמפרטורה של התבשיל. אם הסיר בעל מד החום מצויד בדפנות ובתחתית המונעות הדבקות הדבר יכול לאפשר לבשלן להימנע מלפתוח את מכסה הסיר לכל אורך הבישול ובכך לחסוך זמן ואנרגיה רבים.

מוליכות חום גבוהה ? אחד מהמרכיבים האחראים על החיסכון הרב ביותר בתצרוכת האנרגיה במטבח הוא מוליכות החום של הסיר, המחבת או התבנית. ככל שמוליכות החום גבוהה ומהירה יותר, כך מתקצר תהליך הבישול, ואנרגיה רבה נחסכת. החומרים בעלי מוליכות החום הטובה ביותר הם טיטניום ואלומיניום. שווה לבדוק אם הסיר אותו בחרתם משתמש באחת מהמתכות הללו במנגנון ההתלהטות שלו.

בישול על אש כבויה ? זה נשמע כמו בדיחה, אבל הטכניקה קיימת גם קיימת, וקוראים לה 'ניצול חום שיורי'. כל מתכת מעבירה חום ואוגרת חום. טכנולוגיות מתקדמות ופטנטים בתחום כלי המטבח הובילו מספר חברות לייצר כלים אשר מנצלים את החום הרב הנאגר בתחתית הכלי, על מנת להשתמש בו בחלק האחרון של הבישול. בברגהוף למשל פיתחו תחתית מתוחכמת בעלת 6 שכבות העשויה מנחושת, אלומיניום, נירוסטה ומתכות נוספות, המאפשרת לבשל בחום שיורי כ-10 דקות ויותר.

תחתית שטוחה ורב שכבתית ? אחד מהמרכיבים המייחדים סירים ומחבתות איכותיים היא תחתית שטוחה ורב שכבתית. יש לזכור כי קיימת התנהגות טיפוסית לכל חומר המתחמם לטמפרטורות גבוהות. כאשר תחתית הסיר החיצונית באה במגע עם מקור חום לא אחיד אשר מחמם רק מקטע מסוים על פניה, הדבר עלול לגרום להתעוותות פני המתכת ממנה עשוי הסיר. עיוות זה גורם בסירים לא איכותיים להתחממות חלק מסוים בתחתית הכלי, ולהשארת חלקים אחרים קרים יחסית. עיוות זה גורם גם לניצולת אנרגיה נמוכה בהרבה, ולמעשה תהליך הבישול נמשך בכלים לא איכותיים זמן ממושך הרבה יותר. לעומת זאת, תחתית רב שכבתית מסייעת לסיר שלא להתעוות ולהישאר בעל תחתית חיצונית ישרה כלפי מקור החום ? ובכך להגביר למקסימום את ניצולת האנרגיה. כמו כן, תחתית רב שכבתית מאפשרת פיזור מושכל של החום באופן שווה אל קרקעית הכלי הפנימית, ואל דפנות הכלי.
השימוש בתחתית 6 השכבות של החברה עשויה לחסוך למשפחה ישראלית ממוצעת המבשלת באנרגיה חשמלית כ-2700 ₪ בשנה. בבישול בגז הוצאה זו אמנם פוחתת במידה מסוימת, אך גם כאן צפויה משפחה המבשלת בכלי בישול איכותיים לרשום חיסכון משמעותי.

הפתרון הירוק ? סיר לחץ ? מסתבר שהשימוש בסירי הלחץ שהיה רווח במטבחים של שנות ה-60 וה-70 - חוזר ובגדול. הפעם עוברים כל סירי הלחץ המיובאים לישראל בדיקות תקן מחמירות, הם עשויים בטכנולוגיה וחומרים עדיפים בהרבה על פני קודמיהם מהמאה הקודמת, ומצוידים במנגנוני שחרור לחצים בטיחותיים. כתוצאה מכך הפך סיר הלחץ לפריט חובה במטבחם של בשלנים רבים, ובשלנים אקולוגיים במיוחד. סיר הלחץ מאפשר בישול מהיר בהרבה מסיר רגיל, ומפחית בכמחצית את תצרוכת האנרגיה ואת זמן הבישול.

חומרים בטיחותיים ? איכות סביבה נמדדת לא רק בתצרוכת אנרגיה אלא גם במניעת פליטת רעלנים בתהליך הבישול. חומרים רבים מנדפים כימיקלים שידידותם לבריאות בני אדם ובעלי חיים, מפוקפקת. ברכישת מחבתות וסירים עם ציפוי נוגד הדבקות מומלץ מאד לרכוש כלים בחנויות אמינות ומוכרות. ברכישת כלים אלה יש לשאול את המוכר את דעתו על איכות הציפוי, ועל אחריות היצרן לשלמות הציפוי. כאשר החברה היצרנית מוכנה להעניק אחריות ארוכה על המוצר, זו אינדיקציה טובה לדעת כי הציפוי אכן איכותי ואמין. כמו כן, שווה לשאול את המוכר על התקנים בהם עמד הכלי. כלי בישול אשר עמדו בתקנים בינלאומיים לחומרים, כמו התקן האירופי לכלי מטבח, עוברים מבחני פליטת כימיקלים קפדניים, עשויים להיות בטוחים לשימוש בהרבה' מאשר כלים אלמוניים ולא ממותגים.

מותק הבשר התכווץ - בישול שאיננו איכותי עלול לגרום לאבדן נוזלים, מינרלים, ויטמינים ומרכיבים טבעיים חיוניים נוספים. הדבר בולט במיוחד בטיפול בבשרים, שם נוטה נתח בשר להיכנס לבישול במשקל ובנפח אחד, ולצאת ממנו במשקל ונפח פחותים בהרבה. בישול איכותי עשוי לשמר את הערכים התזונתיים של התבשיל, לשמור על נפחו ומשקלו, ולחסוך בבשר פשוטו כמשמעו.
מסתבר כי על מנת להגיש לסועדים 400 ק"ג בשר מוכן, יש לבשל 500 ק"ג בשיטות בישול לא מתקדמות. בסירים איכותיים עשוי החיסכון להגיע לכדי ,25% ועל כן אם משפחה מוציאה בחודש כ-1000 ₪ על בשר, בבישול איכותי עשויה המשפחה ליהנות מחיסכון חודשי של כ-250 ₪ לחודש. מדובר ב-3000 ₪ חיסכון שנתי למשפחה, וזאת עוד לפני שמחשבים את הערך הכלכלי של תזונה איכותית.

לחזור לבישול מרכיבי יסוד - הבישול המהיר בכלים איכותיים יכול לעודד משפחות רבות לחזור ולבשל מזון מחומרי הגלם עצמם, ולא להתפתות למזונות מוכנים מהסופרמרקט, הדורשים חימום בלבד. מזונות מעובדים אלה, לא רק שאינם בריאים, אלא גם גודשים את פח האשפה באריזות פלסטיק וקרטון שלא ניתנות למחזור, ועלולות לזהם את הסביבה לשנים ארוכות.

בישול באינדוקציה ? לא רק כלי הבישול תורמים לחיסכון באנרגיה ולעלייה בבטיחות. גם הבישול באינדוקציה, שיטת בישול חדשנית ובטיחותית, עשוי לחסוך באנרגיה ולהוות פתרון טוב לשוחרי הסביבה. האינדוקציה היא שיטה אשר פותחה על מנת להגביר את הבטיחות במטבח. הכיריים אינן מחממות דבר שאיננו עשוי ממתכת טהורה. כך יכולים גם ילדים להניח את ידם על הכיריים ולא להיכוות. בישראל משווקים הכיריים איכותיות אלו על ידי היצרניות 'סימנס - בוש' ו'קריסטל'. הטכניקה של האינדוקציה גם חוסכת אנרגיה רבה. הכיריים מזהים כלי ממתכת טהורה והופכים אותו למחולל החום ולמקור החום עצמו על ידי הקרנה של אנרגיה אלקטרו-מגנטית (להבדיל מסירים המתחממים מחומן של כיריים רגילות). הפיכת הסיר עצמו ללוהט חוסך למעשה את האנרגיה הנאבדת על ידי חימום של תחתית הכלי בלבד. אך לא כל כלי המטבח המשווקים בישראל מתאימים לשיטת הבישול הבטיחותית והייחודית הזו. גם עם הכיריים שלכם עדיין פועלות על גז או חשמל, מומלץ לשאול את המוכר האם כלים אלה מותאמים לבישול באידוקציה, מפני שאם תהיו מעוניינים לעבור לטכניקה החדשה, תיאלצו לרכוש את כל כלי הבישול מחדש, וכשדובר בכלים איכותיים וסביבתיים, מדובר לעיתים בהוצאה כספית לא מבוטלת.

אלצהיימר: היא שייכות למשפחת המחלות האמלואידיות אשר יוצרות משקעים המורכבים מחלבונים אשר צורתם המרחבית שונה מהרגיל. . בשל הצורה השונה האינזימים לא יכולים לפרק את המשקע והוא היוצר נזק. עוד במשפחה של מחלות האמילואידיות: מחלת הפרה המושגעת וקוריצפלד יעקוב.
מתוך 'לסלק את הקוץ' של ד"ר ח.ש. סדובסקי: '... כמויות זעירות של אלומיניום עלולות להיספג בגוף עקב שימוש במכלי בישול עשויים מאלומיניום ושתיית משקאות קלים המצויים בפחיות אלומיניום (בעיקר אלה שפג תוקפם)... קיימות עדויות על הסתברות גבוהה יחסית של פגיעה בריאותית עקב החשיפה לאלומיניום. בעיקר פגיעה בתאי העצב שבמערכת העצבים ואפשרות סבירה למדי שלמתכות כמו אלומיניום יש קשר למחלות כמו אלצהיימר או פרקינסון. מכיוון שאלומיניום גורם להיפופוספאטמיה (ירידה ברמת הזרחן בדם), הרי שנפגע חילוף החומרים של הסידן והזרחן ועלול להתפתח אוסטיאופורוזיס.

סתימות
כספית בחומרים דנטלים
סתימות כסף וסתימות שורש
ניקוי מתכות מהגוף
הרעלת כספית
תמי גלילי
טיפול בקנדידה .

תרמו: בשמת א, אביב חדש, חגית ל, אמא נמרה, נועה ברקת, סילן, עדינה מאוד, עדי יותם, ש צברי, מתנת פיוס, ג'ינ ג'ית, טרה רוסה, ה עוגיה, אמא של יונת, גלינה המכשפה הצפונית, הדף של מיכלי, מונו נוקי, תזמורת הים, שרון ג, עירית לוי, גיל ו, לילך, יערת דבש, מיכל בר, נועה ברוך, לוטוס, סיגל ב, פלונית מאמריקה, נוסעת סמויה, קרוטונית מהמרק הגדול, אלעד, ירון, טליה אלמתן, בלה שנדמה לה, והילד הזה הוא אני, תמי גלילי, פאולה גיב, אסף, גבעה ירוקה, bunuah נומושי, אמא לשתיים ועוד אחד, חולצה לקטית, איריס גזית, תוהה שנים, מיכל נח שחם, נעמה, מיכלי, מורינגה רותמית, כרמל האורחת, גיתית, שוכנת הצוק, דנית, מיצי החתולה, מיכל בר, אפרת, רחל, כוכב מעז, מיה, סלט פירות, מירב.ב, אף חצוף, שלולית, אום אל קיצקיצ, רחל אש, ים כחול ושמיים, דרך עפר שם זמני, יעל, אמאשל טל, אני צ'ה, חני תה, עמנוא ל, אמת וצדק, גברת פלפלת, שלומפי, עולם קטן, רימונט, רוני בלוני, אם החיטה, חגית ל, איילת מושל, מאיה, הילה, אופי ירוקה, נגה, ענבל, שואל הזקוק להחלטה, שלולית י, אם אוהבת, שלולית י, ניצן אמ, שמש בחורף, אם אוהבת, ירח לבן, שירין, סלט פירות, אמא ללי, אליס מיאו, מ י, עוברת אורח, מבשלת, נקודות ורודות אגדיות, ריש גלית, טליה טקאוקה, סיגל ב, אמא ל 2, ירח לבן, רחל ברמן,

נדמה לי שיש אלומיניום גם במשחת שיניים, מי יכול לבדוק את זה? (הדיון על ניקוי הפה והשיניים באופן טבעי עבר לשם )

עד לא מזמן עטפנו את הסנדביצ'ים לבית הספר ברדיד אלומיניום אבל אז אמרה המורה שזה מזיק לבריאות ובננו האמצעי בא ואמר את זה. נו, טוב... אם היינו עושים כל מה שהמורה הזו רוצה כבר הינו בטח בגן העדן. המשכנו.. אבל אז יום אחד המורה סיפרה: אורי (הבן) פתח את הקופסא וראה את הסנדביץ' עטוף ברדיד אלומיניום ואמר בקול רם קצת לעצמו: כנראה שאבא שלי רוצה שאני אמות...
הפסקנו.

אני יודעת שיש גם אלומיניום בדאודורנט ומקפידה לא לקנות כזה. אבל תמיד יה ה נדמה לי שרדיד אלומיניום אינו מסוכן כמו בישול בסיר אלומיניום...

לשימון סיר ברזל לאחר השטיפה: שופכים כמה טיפות ועם נייר סופג (או אפילו נייר טואלט) מורחים שכבה דקיקה על כל הכלי. אאל"ט, אסור להשתמש בסבון בשטיפה, רק במים חמים. }

פעם כשהייתי גננת, אמא מלומדת אחת אמרה לי שנייר טואלט הוא נייר 'מזוהם' ולא כדאי להשתמש בו במטבח

מה ההבדל בין ניר טואלט ומגבות נייר? זה לא אותו החומר?
האסוסציאציה.

נייר טואלט מתפרק מהר לעומת נייר סופג וזו הסיבה שאני לא משתמשת בו להשחמת מחבתות ברזל.

אורית, איך את סופגת שמן מקציצות אחרי הטיגון?

Sorry for the English (no Hebrew on this computer) and if there is already a page about this, please add this information

This article is about the potential danger of nonstick pans like teflon. It really scares me!

There are a couple of obvious reasons to love your nonstick cookware: cleanup is easy, and you don't need as much fat in the skillet when you fry or saute. But new evidence about a chemical used in nonstick coatings hs the federal government wondering if such cookware is that good for you after all.
The US Environmental Protection Agency (EPA) has been following up on reports that most Americans carry low levels of perfluorooctanoic acid , or PFOA, in their bloodstreams. Researchers at 3M, which used to manufacture PFOA, first made the discovery during routine testing of banked blood. The company reported its findings to the EPA and began phasing out production of the chemical in 2000 (other companies are still making it, however).
Because there is no evidence that PFOA is dangerous in the amounts observed and it's not completely clear whether cookware is the source, we're not tossing our favorite saute pans isn teh trash just yet. But animal research has linked the substance to cancer, organ damage, immune system suppression, and imparied endocrine function. That's enough to make the EPA look st the situation, says Mary Dominiak, an environmental-protection specialist at the agency.
Until scientists know exactly what those risks are and how PFOA is making its way into people's bodies, it can't hurt to make sure that you're using your nonstick pots and pans correctly.
Keep the temperature low - use nonstick pans on burner settings of medium
Stay scratchless- use wooden or plastic utensils
Try a new kind of pot - cast iron, stainless steel, glass ceramic, aluminum

from Health Magazine September 2004

בקיצור בעברית,
בארה"ב מצאו שלרוב האוכלוסיה יש רמות נמוכות של כימיקל שקוראים לו PFOA בדם. משתמשים בכימיקל הזה בייצור מחבתות טפלון (בציפוי שלהם). אומרים שברמות שמצאו זה אינו מסוכן לבני אדם אבל כן יודעים שPFOA גורם לסרטן, דיכוי מערכת החיסון, פוגע באיברים פנימיים וכו'. הם לא יודעים מה המקור של הכימיקל הזה אצל האמריקאים אבל ממליצים להיזהר עם מחבתות טפלון:
להשתמש בהם על אש נמוכה (עד אש בינוני)
לא להשתמש אם יש לסירים שריטות, ולמנוע אותם.
לנסות סוגים אחרים של סירים כגון ברזל, אלומיניום וזכוכית.

האם סירי פלדה זקוקים גם הם לניקיון מסובך כמו הברזל היצוק או שזה פשוט יותר? עם הברזל יש הנחיות לא להשתמש בסבון, לשמן אחרי כל שימוש.

לגבי הפלסטיק- למיטב ידיעתי פלסטיק קשיח לא מפריש כימיקלים למזון (נאמר לי ע"י כימאית שמתמצאת בנושא). מה שכן מפריש כימיקלים ואפילו רעילים הן יריעות הפלסטיק הנצמד. אני לא יודעת אם זה קשור להורמונים, אבל בריא זה לא.

לגבי הורמונים בירקות ופירות, נדמה לי שבשמת כתבה (אולי ב-מזון אורגני) שחמרי הדברה מכילים חמרים דמויי אסטרוגן, ולכן אכילת פרות וירקות לא אורגניים יכולה להשפיע על התפתחות מינית מוקדמת.

אני ראיתי פעם תוכנית טלוויזיה על הדרך שהתגלה עניין האסטרוגנים בפלסטיק.
מדענית שחוקרת סרטן השד לא הבינה מדוע תרביות רקמה מתפתחות כאילו מקבלים תוספת הורמונים (ראיינו אותה בתוכנית). בקיצור - בדקה ובדקה, ובסוף התברר שחומר דמוי האסטרוגן הגיע מהפלסטיק של צלחות הפטרי והמבחנות.
אם אני זוכרת נכון, התוכנית ניסתה לקשר בין זה לבין התופעה של ירידת איכות הזרע של גברים במאה זו.

מה שהיא הסבירה לי זה ככה: ביריעות הניילון הנצמד יש חומרים שמוסיפים לניילון כדי שיהיה גמיש. החומרים האלו מגיבים במגע עם שומן ו/או אלכוהול והתוצרים של התגובה הם רעלים. זה אומר שאם את עוטפת גבינה צהובה בניילון נצמד שמכיל את החמרים הללו, את תאכלי את הרעלים שנוצרו מהתגובה בין הניילון לגבינה. לעומת זאת, אם תעטפי מלפפון לא יקרה כלום, כי הוא לא מכיל שומנים. הבנתי שבאירופה התקן מחייב לכתוב על האריזה של הניילון אם נעשה שימוש בחומרים שמגיבים רק עם אלכוהול (שהם יותר בטוחים, כי רוב המזון שעוטפים בניילון נצמד לא מכיל אלכוהול) או גם בחומרים שמגיבים עם שומנים.
בארץ זה לא כתוב, והכי טוב פשוט לא להשתמש בכלל (וגם הכי אקולוגי, אבל אני גולשת).
בכל מקרה, דאליבא אותה כימאית, כל סוגי הפלסטיק האחרים לא מכילים חמרים שמגיבים עם המזון. מדובר רק בניילון הנצמד כי רק הוא צריך להיות גמיש ונצמד. שאלתי אותה במפורש על זה. היא מתמחית בכימיה של פולימרים, כך שיש לה מושג מה זה פלסטיק.
אני לא זוכרת באיזה סוג של חומרים מדובר, אבל קשה לי להאמין שהם קשורים להורמונים. אני רק זוכרת שהם רעילים.

אסטרוגניות של חומרים כימיים שונים:

list]הנה uids[/po]=12753421 ! מאמר שמתאר את מה שכתבתי בהודעה הקודמת. נבדקו חומרים שונים דמויי אסטרוגן המשמשים בתעשיית דבקי אפוקסי ופלסטיקים. מבין החומרים שנבדקו ברמת התא החומר Bisphenol A הוא היחיד שנמצא כמחקה את האסטרוגן ומשפיע על הרצפטורים של האסטרוגן (אסטרדיול מסוים). - מקווה שהבנתי נכון.
pubmed]לינק pubmed[/po]&from uid=14981123 לתוצאות שלמאמרים קשורים לנושא זה, למי שמעוניין להמשיך לקרוא.

list]Bisphenol A המופרש מבקבוקי תינוקות מפלסטיק uids[/po]=12888395 החומר הזה הוא אחד מהחומרים דמויי האסטרוגן. כתוב שהכמות שנמדדה אינה גובהה מהכמות המותרת לצריכה ביום בתקן האירופי. מה שמעניין שהם מספרים שבעבר בדקו את הבקבוקים והיתה כמות מזערית, אך הם חיקו את השימוש בבקבוק - הרתחה, שטיפה ושפשוף, שימוש במים חמים, והתוצאה היתה כמות גדולה יותר של חומר. סתם דוגמה לכך שאפשר לעשות בדיקת בטיחות בדרכים שונות ולקבל תוצאות שונות.

list]חומרים שונים שאינני יודעת היכן יש אותם uids[/po]=14981123 אבל resin זה שרף והוא משמש בהרבה דברים שונים, בין היתר בדבקים, לכות, דיו, ופלסטיקים.

list]מאמר שמראה שלחומרים מסוימים אחרים אין השפעה כזו uids[/po]=14733137

קראתי באתר על סכנות נילון נצמד וכלי פלסטיק. מישהו יודע על זה?

פיטו אסטרוגנים יש בפלסטיק גמיש. וזה יוצא רק בפציעה.לכן לא טוב לתת לילדים לנגוס בברווז הגומי.
ביספינול A, שהוא חומר רעיל, יש בפלסטיק קשיח, אבל שוב רק אם בולעים ממנו חתיכות.ולכן חייבים להחליף בקבוקי תינוקות שרוטים ומתקלפים.
בכל מקרה, מדובר בכמויות מזעריות מול אלו שצריכים כדי לחלות.נכון שצריך להמנע אבל לא להכנס להסטריה.
איך נמנעים:
1)בשום פנים ואופן לא לחמם עם פלסטיק נצמד, ולא בכלי פלסטיק שלא מצויין עליהם בפירוש שהם מותרים לשימוש במיקרו.
2)לא לתת לתינוקות לנשוך מוצרים מלטקס (הפלסיטק בסגנון של הברווז גומי)
3)ולהחליף בקבוקים שרוטים.

אין צורך להוציא את כל דברי הפלסטיק מהבית........

לנשוך מוצרים מלטקס
זה כולל מוצצים?

לדבריה :
אם המוצץ מראה סימנים מזעריים של קריעה, צריך לזרוק.
גם המוצצים מהסיליקון.

גם בסיליקון יש רעלים.

עירית_לוי

ההמלצה לא להקפיא בקבוקי שתייה מפלסטיק, כי החומר הרעיל משתחרר מהפלסטיק למים בעת ההקפאה.

שליחה על ידי לילך* » 22 מאי 2005, 11:40

התעצלתי לקרוא שוב מההתחלה, אבל השבוע בלימודים דברנו על ילדים היפר אקטיביים, להם ספציפית מה שהכי משפיע על ההתנהגות זה חשיפה לסוכר, לצבעים שמוסיפים לאוכל ולמתכות כבדות. כן גם האלומיניום, אבל לא רק.

מה עם הפלסטיק של בקבוקי המים המינרליים - זה אותו הפלסטיק?

מחקר חדש גילה כי כימיקל בשם BPA) Bisphenol-A), הנפוץ מאוד בייצור מכלי פלסטיק כמו בקבוקים לתינוקות, עלול לגרום נזק מוחי, קשיי למידה ומחלות ניוון עצבי

"פלסטיק וכימיקלים נוספים גורמים מגוון פגיעות, ביניהן סוגי סרטן שונים. הקשר בין זיהום סביבתי לפגיעה בפוריות הוכח על בעח..........הביספנול, המצוי כמרכיב בחומרים פלסטיים, קשור לפלסטיק בקשר כימי-פיסיקלי. על כן שינוי בתנאים כימיים-פיסיקליים, כגון חימום, התיישנות החומר, פגיעה בשלמותו, גורמים לשחרור הביספנול לסביבה ולפעילותו האסטרוגנית. הביספנול נמצא היום בהרכב של בקבוקי פלסטיק לשתייה קלה, בקבוקי הזנת תינוקות (אלא אם כן צוין שבפלסטיק זה אין ביספנול), ציפוי של פחיות שימורים,
סוגי שרף ודבק לטיפולי שיניים, עטיפות מזון ועוד

האסטרוגן תוקף אותנו - ואנחנו אפילו לא יודעים

פלסטיק גמיש
ברווז גומי למשל.

או שרוט
כל פלסטיק ישן. למשל, נשכן בן שלוש שנים.

וכלים במדיח כלים, במיקרוגל - על כל אלה אפשר לוותר, לא? (אגב, מה הקשר להקפאה?)
גם על אלומיניום, גם על בקבוקי פלסטיק לתינוקות (אולי) ועוד מלא דברים, שצריך פתרונות יצירתיים בשבילם, וכשמתרגלים, זה בסדר.
<אין לי מדיח ואת הקומקום והמיקרוגל גנזתי באיזה ארון>

כל שינוי טמפ הוא בעייתי, לא רק חימום.
פתאום נזכרתי שלא בכל פלסטיק יש את זה, אבל צריך להיות מצויין במיוחד , כך שסביר שבקומקום חשמלי אין.

מישהו יודע מה יש בנייר אפייה ועד כמה זה מזיק/בלתי מזיק?
(על העטיפה כתוב לא לחמם ביותר מ- 180 מעלות, מה שישר מעורר תהיה למה ומה זה אומר).

נראה לי שהוא נשרף בטמפ גבוהה מדי, לא ידוע לי על משהו אחר.
ללוטוס- אם משתמשים בבקבוק פלסטיק קשיח ומחליפים מדי פעם אין סכנה בשימוש. אתם צריכים לחפש בקבוקים בלי הרכיב הספציפי שהוא הבעייתי.

לגבי ניילון נצמד, על פי הכתבה יש יצרנים המייצרים ללא החומרים המסוכנים, וזה מצויין על גבי האריזה. בארה"ב החברות GLAD, ZIPLOCK לא יודעת מה לגבי הארץ.

קישורים ליצרני בקבוקים למים שלא משחררים חומרים רעילים (ביספנול A) למים. הנה הם: נלגן ו רי - יש שם גם קישורים למידע באינטרנט על ביספנול

בקבוקי B-free
עשויים מחומר שאינו פולט ביספנול A.
(באתר החברה יש קישור לסדרת מחקרים על נזקי הביספנול A).

הפלאסטיקים הרעים הם סוגים 3,6,7 הפלאסטיקים ה"טובים" הם 1,2,4,5
על כלי הטאפרוור שיש לידי אין שום סימן.
על בקבוק מי עדן שלידי כתוב במשולש "1".
זה אומר שהבקבוק הזה הוא מפלסטיק בטוח?

האם מישהו יודע האם בקבוקים של אוונט בטוחים או אם יש בהם אחד מהחומרים המסוכנים?

לילך - רק בקבוקי B-free עשויים מחומר שאינו פולט ביספנול A.
אבל בקבוקי אוונט אינם מסוכנים כל עוד לא נשרטו ולא שינו את צבעם.

ומה לגבי הפטמות של אוונט - האם גם בהן חומר מזיק?
מה לגבי מוצצים, הן סיליקון והן גומי?

אבל בקבוקי אוונט אינם מסוכנים כל עוד לא נשרטו ולא שינו את צבעם.
מהכתבה עולה שהנוהג כעת בישראל הוא- אינם מסוכנים כל עוד לא הוכח אחרת, בעוד במדינות אחרות בעולם נוהגים לפי - אם יש ספק, עדיף לא להשתמש. נראה לי הגיוני, שחומר שמסוכן כשהוא פגום, יהיה גם מסוכן באחוזים נמוכים יותר, כשהוא תקין. במיוחד שאלו כלים שאנשים משפשפים בסקוץ' ומרתיחים המון פעמים לסטריליזציה.
לכן, ביפן, למשל, הציבור קונה בקבוקי תינוקות מזכוכית.

בקבוקי זכוכית טובים לשימוש שוטף (למרות שחיפשתי במספר חנויות ועד עכשיו לא מצאתי כאלו), אבל האם יש פתרון אחר לשאיבת חלב שלא בפלסטיק? אוונט, מדלה, אמדה - כולן משאבות חלב מפלסטיק.

קישור לבקבוקי be-free

ראשית אני מודה לכם על הדיון. לאחר שביררתי לגבי בקבוקי B FREE התברר שהם עשויים מPES -פולי אתר סולפון. מברור שערכתי עם דר' עמוס אופיר ממכון לגומי ופלסטיקה בשנקר (כן, כן, עיצוב שנקר בר"ג), נאמר לי כי PES הוא פולימר מאד עמיד שמשמש בעיקר לחיטוי בטמפ' גבוהות (למשל, במוצרים רפואיים). לטענתו, לא ידוע על יציאה של חלקיקים ממנו לסביבה וגם אם יש כאלה הם אינם רעילים. בנוסף סיפר כי אפילו ביפן שבה המודעות מאד גבוהה ולא לוקחים סיכונים, החומר אותר לשימוש בבקבוקים.

הנושא כרגיל הרבה יותר מורכב ממה שהוצג בכתבה. הרבה גורמים יכולים להשפיע על שיחרור חומרים וגם חומרים שבתנאים מסוימים אינם מזיקים, בתנאים אחרים יכולים להיות קטלניים.(נכתב על ידי בעלי-מהנדס בתחום הפלסטיק) אני מבטיחה לכתוב אם אמצא עוד אינפורמציה. תודה על התגובות המהירות לשאלתי...אני אנסה את הטריק עם הכוסית למרות שמדובר בכ 120 סמ"ק...די הרבה .

אז בקבוקי מי עדן עשויים מפוליאטילן מסוים. לפי האתר הזה. אז אני מבינה שזה לא הפלסטיק המסוכן. נחמד.

בקבוקים נוספים שטוענים כי הם נטולי ביספנול A - של חברת MAM והם גם נעימים לשימוש (מנסיוננו האישי) כדאי לבקר באתר. מצד שני חברת AVENT האמריקאית טוענת באתר שלהם כי הם בטוחים לשימוש על פי תקנים אירופאים אמריקאים ויפנים....לשיקולכם. לילה טוב אני מצטרפת לגמדה הקטנה שתפסה לנו חצי מיטה-יכולת בלתי ניתנת להסבר...

באתר של אוונט כתוב במפורש שיש בפלסטיק של הבקבוקים ביספנול A, כמובן שלטענתם הוא אינו משתחרר ועומד בתקנים. לא ברור מה לגבי מוצצים או כוסות שלהם.

ממה ואיך מיוצרים כלים מפיירקס?
מה הופך זכוכית רגילה לפיירקס?

לשתות מכלי פלסטיק שמכיל ביספנול A זה רעיל
כן, אבל קצת. אם הוא שבור, ישן וכו' הרעל יוצא ממנו הרבה.

_מה לגבי כלי אוכל מקלקר? כוסות למשל? לי יש תחושה שמשהו שם ממש לא בריא.
ומה בנוגע לקרש חיתוך מפלסטיק? הרי בהגדרה חתיכות פלסטיק מתערבבות בחיתוך...
לגבי הקלקר , זהו חומר שמתפרק אל תוך המזון , במיוחד מזון חם .קחי כוס קלקר והמיסי אותה באש, התוצאה : התנדפות של חומרים רעילים לאויר.
לגבי משטחי פלסטיק . אני בהחלט מעדיף משטח מעץ. כל כמה זמן אני מלטש אותו ומוריד את השכבה העליונה של העץ, לרענון העץ.
בכלל כמה שנאכל פשוט יותר ובסיסי יותר , עם כלים בסיסיים יותר. ללא מיקרוגלים למיניהם( מיקרוגל= כור גרעיני קטן = קרינה רדיואקטיבית).

מישהו יודע איך אפשר לדעת אם סיר אלומיניום שברשותי הוא מצופה נגד מעבר של האלומיניום לאוכל או לא? זה סיר ענק שעלה 50 ש"ח - האם אני יכולה להניח לפי המחיר שהסיר הזה איננו מצופה?

הקלקר עשוי פוליסטירן (סימן 6 של המיחזור) לפי דעתי והוא ממש לא בריא, ובודאי שלא מגע ישיר עם מזון חם

טליה, כל סיר אלומיניום ראוי להעברה מיידית לזבל.
עדיף מברזל או מנירוסטה או מחרס.
לגבי ברזל - לאחרונה התחלתי לחשוד שיש בשוק כלי בישול שנמכרים "מברזל" אבל בעצם מצופים בציפוי טפלון או דומה לטפלון (=רעיל).

חוזרת לנושא הפלסטיק.
כתבתי שאלה לשירות לקוחות של אוונט. מכיוון שהבקבוקים שלהם עשויים מהחומר הרע פוליקרבונט, הייתי מודאגת כי הבן של בן שנתיים משתמש בכוסות עם פיות ובמוצצים שלהם ורציתי לדעת אם המוצרים האלה עשויים פוליקרבונט גם הם.
ובכן הם ענו לי כך: הפיות של כוסות עשוייות Evoprene and Polypropylene
והמוצצים עשויים zinc sulphie (והפטמה עצמה כמובן מסיליקון).

מישהו יודע על המיכלים הגדולים של נביעות, הם עשויים לדעתי מפוליקרבונט, אבוי , נשתה מעכשיו מי מקורות לא נקיים. יש לי פעוטה מתוקה בבית, מישהו יודע האם יש חברות מים מנרליים עם מכלים מסוג שונה וידידותי? או חלופה הולמת למים נקיים?

ממה שאני שמעתי, טפלון הוא בעייתי במיוחד כשהוא שרוט ופגום. כל זמן הוא שלם (והטמפ' לא גבוהה מדי) הוא אמור להיות יחסית בסדר, אבל כבר אמרה מי שאמרה בראשית הדף הזה: אם הוא רע כשהוא ישן/מקולקל וכו' אז בטוח הוא לא 100% טוב גם כשהוא שלם (לא ציטוט כמובן, אין לי כח לחפש במעלה הדף)

ולשאלתי, במה אני יכולה להמיר שימושים של נייר אלומיניום? (אני יודעת ששכחתם שזה בעצם מקורו של הדף) למשל, מאד נח להשתמש בו כדי לעטוף אוכל שמכניסים למקפיא. האם עדיף נייר אפיה (האם יש בו משהו רע? מה לגבי החומרים שלו?!?!?) האם יש אלטרנטיבה אחרת? כי נייר אפיה למשל מאד לא נח. וגם, נגיד בלית ברירה יש לי תבנית אלומיניום, האם הנייר אפיה מספיק כדי שהחומר לא יעבור לעוגה/לחם שלי?
תודה.

בכל אופן יש לי מחבת מברזל כבר כמה שנים שאני משתמשת בה המון ואוהבת כמה שהיא נוחה-פרט למישקל, ומיתנקה בקלות והכל יוצא בה טעים ולא נידבק,קניתי סיר קטן לבשל בו את הדיסה והסיר הזה למרות שהוא ניראה אותו דבר מתנהג מוזר ופיתאום חשבתי שאולי יכול להיות שהוא אפילו מכיל מתכת לא כלכך ידידותית,קודם כל הוא מסרב להיאטם על ידי השמן מה שכן קרה תוך זמן קצר למחבת,שנית כל הוא מחליד אם אני לא מיד משמנת אותו וכשאני מנגבת אותו בניר אחרי השימון ולא חשוב כמה הוא נקי הניר יוצא שחור!
מה זה השחור הזה? ... אולי למישהו יש ניסיון כלשהו,בינתים הפסקתי להשתמש בו מהחשש שאולי זה לא ממש בריא.
חוץ מזה נראה לכם נכון שבישול בסיר ברזל מכניס ברזל למזון שגם זמין לגוף? שמעתי שפעם האימהות היו נועצות בערב מסמר לתוך תפוח ומוציאות אותו בבוקר לפני שהגישו לילד לאכול מאותה סיבה.

היום בשוק מציעים וממליצים על סירים עשויים מאלומיניום יצוק. האם זהו
אותו אלומיניום מסוכן?
מה בדבר סירי scania עשויים מטיטניום וחרס?

איך יודעים שסיר ברזל עשוי מברזל ולא ממתכת אחרת שעלולה להרעיל את האוכל?....
גם ברזל יכול להרעיל את האוכל. ברזל הוא מתכת כבדה לכל דבר ועניין, שכמויות עודפות ממנה רעילות לגוף. עודף ברזל גם עלול לעודד עומס חימצוני. לדעתי האישית, עדיף להימנע מכלי ברזל באוכל, או להשתמש לעתים נדירות. אם רוצים לתסף בברזל - לאכול בשר אדום, בעיקר אברים פנימיים, או לקחת תוספים תחת פיקוח רופא. אבל - לשיקולכם.

מה עדיף - לגרד פירות/ירקות על מיכל מפלסטיק או המתכתי. בזמנו הבנתי שדווקא המתכתי לא טוב לפירות/ירקות (כמו שחיתוך בסכין פוגע ולכן עדיף למשל לחתוך חסה ביד) ולכן עברתי לפלסטיק. באם הוא לא פגום זה בסדר? (יש דברים שלא ניתן למעוך במזלג בשלב זה של הינוקא, אז את האופציה הזו בבקשה לא להכניס). מחכה לתשובותיכם.
ושאלה נוספת-
האם ניתן להקפיא צנצנות זכוכית של גרבר? או בכלל (אני פוחדת שיתנפצו כמו שיש צנצנות שבאות במגע עם מים רותחים והן מתנפצות)

לגבי כלי חרס - יש היום כלי חרס "עם תעודות" שנבדקו להיעדר עופרת, אבל אני לא מכירה כלי חרס שנבדקו להעדר מתכות רדיואקטיביות. כך שבהחלט אפשרי כלי חרס בלי עופרת אבל עם איכסים אחרים

אפשר גם לרכוש ערכת בדיקת עופרת - בארה"ב ומן הסתם גם בארץ בכל חנות לחומרי בניין, ודי בזול, ולבצע בדיקת עופרת בבית.

קשה ויקר להחליף את כל כלי הנירוסטה בכלי זכוכית VISION. (אני עשיתי את זה, רוב האנשים לא יטרחו ובצדק).
הרבה יותר קל, זול וזמין להחליף את כל ספלי החרס למשקאות חמים, בכוסות זכוכית (את זה כל אחד יכול לעשות).

אם זורקים כלי אלומיניום, אפשר גם להפסיק לצרוך פירות אורגניים (בעיקר אגסים ותפוחים). הם מרוססים בקאולין, שהוא מלח של אלומיניום. חומר, שמאושר כמובן לחקלאות אורגנית לריסוס ישיר על פרות וירקות.

אם זורקים כלי אלומיניום, אפשר גם להפסיק לצרוך פירות אורגניים (בעיקר אגסים ותפוחים). הם מרוססים בקאולין, שהוא מלח של אלומיניום
זה לא בהכרח נכון, שהקאולין רעיל כמו כלי האלומיניום. אני לא מכירה את המלח שבו מדובר, אבל עקרונית אותו יסוד כימי יכול להיות רעיל מאד בצורה מסוימת, ולגמרי לא רעיל בצורה אחרת. כלור, לדוגמה, הוא רעיל ביותר ואף מסרטן בצורת כלורופורם (לצערי אני לא זוכרת את הנוסחה שלו...) אך ניתן למאכל אדם בצורת נתרן כלורי (מלח שולחן).
גם האלומיניום שיש בדאודורנטים הוא לא אותו אלומיניום שיש למשל באבן הקריסטלית. קראתי על זה קצת וממה שהבנתי, המלח שנמצא באבן הקריסטלית (עכשיו פתאום נדמה לי שזה גם קאולין?) יכול לגרום לרגישות מקומית של העור (שניתן לזהות מייד, ואינה בלתי הפיכה), להבדיל מנזקים חרישיים ובלתי הפיכים לטווח ארוך שיכולים להגרם מהאלומיניום שיש בדאודורנט רגיל (אני חושבת שכתבתי על זה גם ב דאודורנט נטול אלומיניום).
והכי טוב כמובן לצרוך תוצרת אורגנית ביו-דינמית שגדלה בלי ריסוסים בכלל... (ולהיות עשיר וצעיר כל החיים

)

האם חלודה במגרות המדיח עלולה להזיק לבריאות?

לגבי תינוקות ופטמה של בקבוק - אפשר להתחיל עם כוסית מים כבר בגיל חצי שנה. בתחילה חלק יישפך אבל הינוקא לומד מהר. בני כמעט בן 7 חודשים ואינו לוקח בקבוק כלל (גם לא יודע איך) והוא שותה מהמכסה של הבקבוק כבר מגיל חצי שנה. אופס הוא כבר קורא לי....

הכי בריא: זכוכית.
הבעיה: לא מפזרת היטב חום ולכן לתבשילים יש נטייה גבוהה יותר להישרף בתחתית הסיר.

בעדיפות שנייה: נירוסטה. נסי למצוא נירוסה בלי ניקל - סדרת 400 18/0 (מכילה 18% כרומיום ו-0% ניקל).
בדיקה שאכן הכלי מכיל פחות ניקל, אם הוא נדבק למגנט-
http://www.finishing.com/125/89.shtml http://www.chenbros.com.tw/page13.htm

http://www.chenbros.com.tw/page14.htm

חשוב לי להדגיש, שלגבי נירוסטה אין ממש נתונים ברורים על פליטת ניקל - למיטב ידיעתי יש מחקר אחד, וזה רחוק מלהיות קונקלוסיבי. כך שבשלב זה מדובר בחשש לא מבוסס בלבד. אני אישית קניתי מערכת סירים ומחבתות מזכוכית של VISION ב-EBAY , אבל עדיין משתמשת בנירוסטה במקביל, רק פחות.

לגבי אמייל - שאלה טובה. הנה משהו שכתבתי בפורום שלי:
"לגבי אמייל - כללית הוא נחשב לבטוח יותר מטפלון. אמייל הוא בעצם סוג של זכוכית. אמייל הכיל בעבר עופרת אבל כיום כבר לא. גם כיום יש להקפיד לקנות אך ורק אמייל מאיכות טובה, עדיף לבן, ולהפסיק את השימוש כשנשברת חתיכה (מתחת יש אלומיניום). לפי החיפוש הקצרצר שערכתי LE CRUESET נחשבת לחברה טובה. "

תמי גלילי:

תודה על תשובתך. כתבת לי ש:

הכי בריא: זכוכית.
הבעיה: לא מפזרת היטב חום ולכן לתבשילים יש נטייה גבוהה יותר להישרף בתחתית הסיר.
בעדיפות שנייה: נירוסטה. נסי למצוא נירוסה בלי ניקל - סדרת 400 18/0 (מכילה 18% כרומיום ו-0% ניקל).
בדיקה שאכן הכלי מכיל פחות ניקל, אם הוא נדבק למגנט-

רוב הסירים שבדקתי הם 18/10 ולא כפי שכתבת 18/0 , זו לא טעות?
לא, זו פשוט סידרה אחרת שבה יש 10% ניקל.

ולגבי הזכוכית,האם הכוונה שכל הסיר מזכוכית ? ואז,מה? פשוט שמים סיר זכוכית על האש? מעולם לא ראיתי דבר כזה... איפה משיגים?
הנה, ב-ebay
(עושים חיפוש ב-EBAY על PYREX VISION). להיזהר ולא לקנות כלים כאלה שיש בהם גם טפלון.
ייתכן שיש להשיג גם בארץ - אני לא יודעת.
בכל אופן כלי אפייה מזכוכית אפשר להשיג בכל מקום.

עוד משהו: לקורנינג יש כלי בישול שתמיד נחשבו בטוחים מאוד. לאחרונה התגלה לי שהגלזורה על הכלי מכילה עופרת. זה עדיין לא אומר שהיא דולפת עופרת (זכוכית וקורנינג הם חומרים אינרטיים).

הטפלון משחרר את הרעלים שבו במיוחד בטמפרטורות גבוהות. ככה שלשרוף כל חומר לא מומלץ גורם לך להגברת הרעילות.
מה דעתך להפסיק לבשל ולעבור למזון חי?
או להיעזר בשיטת פליי ליידי להישאר בפוקוס במטבח ולהפסיק לשרוף סירים טובים? לה יש כלל, שאם היא הדליקה אש היא לא יכולה לצאת מהמטבח... זה אומר שהיא נשארת קרוב לסיר...

ועוד שאלה:קראתי פה איפהשהוא בדף שלא טוב בכלל לאפסן בכלי פלסטיק פשוטים,אלא רק בקשיחים יותר. האם הכוונה גם לפירות או ירקות שאני חותכת ולוקחת עמי לאכול באותו יום?(כלומר,לא לשימור לטווח ארוך...)

שליחה על ידי .* » 26 ינואר 2007, 19:47

עם נייר אלומיניום הפסקתי להשתמש מזמן מזמן,גם עם קוקי,אבל אני כן משתמשת,כמעט יום יום עם נייר אפיה (לבן-שקוף כזה...)מישהו יודע משהו על איכויותיו/מגרעותיו?האם יש תחליפים אחרים לאפיה בתנור?

והנה מחקרים בנושא ה-PBA'S, שגם הוא לא נחשב בעבר לבעיה - עד כדי כך שהשתמשו בו לבקבוקי תינוקות:

בבקשה:
"מאמרים של דר אנה סוטו בפאבמד על השפעות ביספנול-A

הודעה של לימור אלוף בפורום שלנו

יש לי שאלה
ברשותי מיקסר שקיבלתי בירושה מאמי, הוא נקנה לפני 35 שנים, עובד מצויין.
פעם אחת הכנסתי את החלקים שלו למדיח - מקצף ומערבל וראיתי שיורד מזה חומר אפור.
מאד נבהלתי וניקיתי ושפשפתי וייבשתי היטב והמשכתי להשתמש כרגיל כי לא ירד מזה חומר וכמובן שאני לא שוטפת יותר במדיח.
השבוע , שטפתי את המקצף כרגיל במי ברז וסבון, והכנסתי אותו למיקסר , מעט רטוב ממים , במהלך ההקצפה , ראיתי שהוא מתיז טיפות אפורות ...
השאלה שלי אם הוא בטוח לשימוש, אני לא בטוחה מאיזה חומר זה עשוי , זה קצת גמיש אז לא נראה לי שזה מברזל , בכל אופן, ראיתי שהחומר יורד מהחלק העליון שלו,הקשיח, זה שמחבר אותו למיקסר ולא מהטבעות שיוצרות את הבלון, הן נראות לי עשויות מחומר אח, גמיש יותר.
אז מה לעשות? לשמן את החלק הזה אחרי השטיפה?
תודה מראש !

טפרווייר זה פלסטיק. כל מה שנאמר לגבי פלסטיק תקף לגביהם - לטוב ולרע.
עשיתי קצת חיפוש ונראה שהכלים עשויים מלקסן פוליקרבונט ומכילים או לפחות הכילו בעבר ביספנול A.

אבל אני כל הזמן תוהה מה הוסיפו לזכוכית כדי שתהיה כ"כ עמידה (היא דקה למדי).
האם בזכוכית של תבניות פיירקס אין תוספים מיוחדים?

הבנתי שגם בקבוקי Nalgene עשויים פוליקרבונט (מספר 7 בתוך החצים).

אגב, מה עדיף מבחינה בריאותית, שקיות חלב או קרטוני חלב? (ברור שמבחינה אקולוגית עדיפות השקיות)

אם אני לא טועה, קרטוני החלב מצופים מבפנים בפלסטיק.

מי יודע איך תבניות הסיליקון לאפיה? מסוכנות או לא?

(ברור שמבחינה אקולוגית עדיפות השקיות)וואלה? ואני דווקא חשבתי שהקרטונים אקולוגיים יותר.

זהו, שאם הקרטונים מצופים בפלסטיק (או במה בדיוק?), תופסים יותר נפח, ועשויים מנייר/סיבי עץ, הם פחות אקולוגיים.

חבל שלא מוכרים יותר חלב בבקבוקי זכוכית לשימוש חוזר (כמו בירה).

כנ"ל לגבי יוגורט, שמנת וכו' וכו'.

התוודעתי לאחרונה למחלבת עזים אורגנית באזור ירושלים. שאלתי אם אוכל להביא צנצנות זכוכית ולקבל את היוגורט בתוכן. הם הסכימו, אבל הלוגיסטיקה קצת מסובכת: אני צריכה להגיע בדיוק בזמן מילוי הבקבוקי-יוגורט. נו טוב, זו לא דרישה בלתי הגיונית...

גיליתי עכשיו ממש במקרה (אכלתי עגבניה ובשל שעמום קראתי את התויות) שהפפריקה של חברת מקורמיק מכילה סיליקון דיוקסיד (לזרימה חופשית של התבלין, כך כתוב על האריזה).

בדקתי על שאר התויות של התבלינים שלהם, ולא כתוב כלום. מה זה אומר ? שיתר התבלינים שלהם לא מכילים סיליקון ? ושל חברות אחרות ? לזרוק הכל לפח (גם אם לא כתוב שזה מכיל סיליקון) ? גם תבלינים צריך לקנות רק אורגני, כדי להיות בטוחים, שלא מכניסים להם זבל מסוג זה או אחר ?

קודם כול תירגעי. סיליקון דיאוקסיד אינו רעיל
תבניות סיליקון למשל, חשודות בעיניי לא בגלל הסיליקון אלא בגלל חומרים נוספים שעלולים להיות שם (למשל חומרי צבע).
ויקיפדיה על סיליצאה (=סיליקון דיאוקסיד) - הנזק היחיד שיכול להיגרם הוא אם תסניפו הרבה מאוד סיליקון דיאוקסיד...

במיוחד תבלינים כדאי לקנות אורגניים, כדי להבטיח שהם אינם מכילים דברים שלא אומרים לך (כי מתחת לכמות מסויימת, לא צריך לציין את הרכיב על האריזה) כמו קמח וכו'. אפשרות נוספת היא לאגור תבלינים בתקופת פסח. מחברת מקורמיק אני נמנעת באופן כללי, כי הרבה מהתבלינים שלהם מכילים MSG בהסוואות שונות.

במיוחד תבלינים כדאי לקנות אורגניים,
אפשר להצטרף ולהשיג דרך קואופ אורגני שדה ורבורג עלי תבלין אורגניים של חברת "על-עלים"

הספוגית ניקוי שגם נקראת כרית לניקוי כלים ( כן נחשתם נכון אלומיניום ) וזה מתפורר בכלים במטבח ומגיע גם לאוכל
ואלו שכבר הפכו להיות רגישים לאלומיניום בגלל הדורדורנטים למנהם, ישר ירגישו בפיצעונים דמויי יבלות קטנות שצצות על האצבעות מרחיצת כלים.
זה מה שנקרא רעל באוכל ואין אפילו סימון על האריזות שמדובר באלומיניום. זה ברור גם למה. ממש מרעילים אותנו בכוח עם כול האלומיניום באוכל.

אז עם מה כדאי לשפשף?

בארה"ב יש תלתלי פלדה שעשויים מנירוסטה זה נוח מאוד, ואפשר להדיח ולעשות שימוש חוזר, פחות או יותר לנצח.

כרית ניקוי עם אלומיניום - האם הכוונה לסקוצ'ברייט? זה שבא ביריעה ארוכה צרה ומגולגלת וגוזרים ממנו ריבועים?

מחלבת עזים אורגנית באזור ירושלים - נסי את החווה האורגנית הלא מוכרת ליד בית שמש - חוות היערן, לא רחוק ממערת הנטיפים (המהממת). אם הם עדיין קיימים (והמינהל לא מירר את חייהם עד שעזבו), הם מוכרים את היוגורט בזכוכית. ויש להם גם גבינות בשלות הכי טעימות שיש, במחירים יותר מסבירים. הם רועים בעצמם את העיזים על ההרים 6 שעות ביום, ויתר הזמן הן מסתובבות במכלאה מרווחת חצי-מוצלת, איפשבא להן. נראות מאושרות למדי.

כרית ניקוי עם אלומיניום - האם הכוונה לסקוצ'ברייט? זה שבא ביריעה ארוכה צרה ומגולגלת וגוזרים ממנו ריבועים?
זה עשוי מפלסטיק למיטב ידיעתי. לדעתי הכוונה לכריות ממש שזה ספוג שמצופה במין מתכת ארוגה כמו שיש לניקול או לסנו. תמיד חשבתי שזה נירוסטה בטוח שזה אלומיניום?

שליחה על ידי רחל* » 18 מאי 2007, 17:08

לגבי חלב כדאי לקנות חלב של הרדוף שהוא אורגני והקופסת קרטון שלהם רק מקרטון אז אפשר ורצוי למחזר אותו.שקית חלב זה לא בריא בכלל זה הרי פלסטיק שאי אפשר למחזר.

שליחה על ידי רחל* » 18 מאי 2007, 17:21

כרית ניקוי עם אלומיניום - האם הכוונה לסקוצ'ברייט? זה שבא ביריעה ארוכה צרה ומגולגלת וגוזרים ממנו ריבועים?
זה עשוי מפלסטיק למיטב ידיעתי. לדעתי הכוונה לכריות ממש שזה ספוג שמצופה במין מתכת ארוגה כמו שיש לניקול או לסנו

אז שאני יבין אמורים לשתןף כילים בציפוניים?

אז שאני אבין, אמורים לשטוף כלים בציפורניים?

אולי אפשר להשתמש במברשת קשה לקרצוף? האם יש בעיה עם זיפי מברשת מפלסטיק? כמו של מברשת שיניים, למשל?

שליחה על ידי ...* » 18 מאי 2007, 20:56

אז שאני יבין אמורים לשתןף כילים בציפוניים?
יש ספוגיות לניקוי יקרות מעט יותר של חברת וולדה (לא אלה עם הקוסמטיקה הטבעית) והם עשויים מחומר לא מתכתי, והסקוצי'ם שלהם מעולים. זה בצבע ירוק (הסקוצ').