אלימות בין ילדים

[פלוני_אלמונית*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

וממש כמו שחשוב לי שאף אחד מהם לא יהיה בצד הנפגע. חשוב לי גם שאף אחד מהם לא יהיה בצד הפוגע.
זו אבחנה חשובה.
באמת כואב לי גם עליו. שהוא כל הזמן מרביץ ופוגע במילים.
מרגישה שלשים לעצמי מטרה להפסיק את הסיטואציה זה לא מספיק בכלל. אני צריכה לדעת למנוע. כי כל שתי דקות יש סיטואציה חדשה,אני לא עומדת בזה.
ובטח שהמטרה שלי כאן היא לא שיעזרו לי בבית, זה בכלל לא העניין. למנוע שיעמום דוקא כן כי יכול להיות שזה חלק מהגורם למכות.

[פלונית_אלמונית*]

שני הבנים שלי המקסימים והמתוקים.
שניהם ילדים טובים.
האחד אבל מתרצץ על אחיו כל חמש דקות. בחיבוקים, בנשיקות, במשיכת שיער, בלהכניס יד לעין, בלהשתתף בכל משחק שהוא מתחיל בו כמעט.
בלקפוץ עליו, בלהכניס את הפנים שלו לפנים של אחיו מקרוב ולנשק.

ואחיו, לא אוהב את כל זה. לפעמים הוא בוכה כשהוא רק מתקרב.
אבל בחלק מהזמן הם משחקים יחד וצוחקים יחד ונהנים מאוד מהיחד.

הבעיה שהפכו אותי לשופטת. בעיקר הבן הקורבן. הוא בוכה עו דלפני שמתחיל עימות. הוא מוותר מראש על היכולת להילחם. פשוט לא נלחם לא הודף לא מרחיק, לא בורח. פ לפעמים לפעמים אחת ל.. הוא הודף ביד או צועק דייי.

אני לא יודעת על מי אני כועסת יותר. על זה שבתמימות ובשובבות אבל בנחישות מעצבנת מעיק על אחיו.
או על זה שבתמימות ונחישות ובטוב לב גדול לא מחזיר ולא נלחם וסובל המון כי גם אלי נמאס לרוץ כל חמש דקות ולהפריד.

יש רגעים שאני מתערבת מיד כשזה נשמע קשה ובכי היסטרי. יש רגעים שאני מחכה שיסתדרו (וזה לא קורה עד שהמותקף בוכה ואז או שאני מתערבת או שהשני איכשהו מתחפף).
בני שנתיים - שלוש

[קור_את*]

הבעיה שהפכו אותי לשופטת. בעיקר הבן הקורבן. הוא בוכה עו דלפני שמתחיל עימות. הוא מוותר מראש על היכולת להילחם. פשוט לא נלחם לא הודף לא מרחיק, לא בורח. פ לפעמים לפעמים אחת ל.. הוא הודף ביד או צועק דייי.

זה לא נשמע טוב. האם יש לך זמן נפרד עם כל אחד מהם?