אמא של יונת

[ג'ינ_ג'ית*]

היי אש"י
לגמרי מעוניינת בתשובות. למעשה חשבתי על זה השבוע... אז אשמח

<ואפילו הצטרפו להן עוד שאלות, לגבי הגייה, מדהים כמה קשה למצוא תשובות פשוטות ברשת לשכאלה>

[אמא_של_יונת*]

וואו, את ערה בשעה כזאת?!
ברשותך, אני אדחה את התשובות למחר.
לילה טוב!

[מה_עושות_האיילות*]

תודה רבה. מצחיק - בזמן שחלף קיבלתי את השם שלו ממקור אחר, אכן מגיע לאזור שלי.

[אמא_של_דגיגונת*]

חזרנו לארץ לפני כשנה ואנחנו ממוקמים כרגע ברחובות (לא יודעת איך זה קרה לירושלמים אסלים כמונו... )
תודה על ההזמנה! בשבת הקרובה כבר לא נצליח לבוא, אבל אני מקוה שיצא בהזדמנות אחרת.
@}

[אמא_של_דגיגונת*]

הולכת לנזוף מיד בזה שפישל...
אתם צריכים יועץ לניהול ידע במשפחה (-: (אפילו יצא לי דו-משמעי..).

אגב, הערב התקשרה הקטנה ודרשה שסבא יבוא. לא בשבוע הבא, מיד!
איזו חמודה. כן, זה מזכיר לי שזו עוד סיבה להשארות שלנו במרכז, הסבים והסבתות. אמרתי בלי נדר, נכון?
דרישת שלום חמה לכל השבט.

[אמא_של_יונת*]

אם תוכלי לענות לי על כמה שאלות ביזאריות
אני מוחה על הגדרת שאלות בתחום הלשון כ"ביזאריות"!

לשאלת הלוכסנים:: שתי האפשרויות הראשונות -- לוכסנים ללא רווחים, לוכסנים עם רווחים משני הצדדים -- שתיהן נכונות.
אני אישית מעדיפה את האפשרות הראשונה.
האפשרות השלישית שגוייה. אין לוכסן צמוד בצד אחד ועם רווח בצד השני.

לשאל הרווח לפני סימן-שאלה:
סימן השאלה צריך להיות צמוד למלה שלפניו כמו שאר סימני הפיסוק (כמעט).
גם אני ראיתי שיש אנשים שכותבים רווח לפני סימן השאלה, אבל הם כותבים רווח גם לפני שאר סימני הפיסוק... לא ראיתי מישהו שנוהג בסימן השאלה אחרת מבשאר סימני הפיסוק.
פעם הייתי אומרת: לא יעלה על הדעת שמישהו יטעה בסימני הפיסוק. מה כבר יש לטעות בהם?
בינתיים ראיתי, שיש אנשים שעושים רווח לפני סימן פיסוק; לא נכון, אבל לא נורא.
שיש אנשים שלא עושים רווח אחרי סימן פיסוק; ואז מתקבל "גוש" טקסט בלתי קריא.
והכי ביזארי ומצמרר, שיש אנשים שעושים רווח לפני סימן פיסוק, ולא עושים רווח אחריו. כלומר - מצמידים אותו למשפט הבא!
מסתבר, שהכל יעלה על הדעת, גם מה שלא...

לשאלה השלישית:
אין דבר כזה שולה- אחות בית הספר . אין חצי-מפריד.
יש מקף-מחבר בלי רווחים, זה שמופיע בצירופים כמו בית-ספר, ויש מפריד -- שבא תמיד עם רווח לפניו ורווח אחריו.
הסימנים גם אינם זהים. המקף הוא קצר, והמפריד -- ארוך.
(ב-word, כשמקלידים רווח מקף רווח, הוא יהפוך מעצמו להיות מפריד אחרי שתקישי enter בסוף הפיסקה.
אפשר גם להקליד מפריד באופן יזום: control יחד עם המינוס שבפינה הימנית של המקלדת.)

יותר ויותר אנשים אינם מבחינים בין מקף לבין מפריד, ומשתמשים בהם הפוך מהנכון, או באופן לא שיטתי: פעם כך ופעם כך.
שימוש נכון דורש שני דברים:
הבחנה ויזואלית וטכנית בין שני הסימנים הדומים (קצר ללא רווחים, ארוך עם רווחים),
והבחנה סמנטית בין תפקידיהם (מחבר, מפריד).
אם ברור לכותב מהו מפריד ומהו מחבר, ואם ברור לו מה כוונתו לעשות - לחבר או להפריד - הוא לא יטעה.
אם רבים כל כך טועים בין שתי האפשרויות, זה מרמז גם על בורות מסויימת אבל גם על בעייה אמיתית: דמיון מבלבל בין שני הסימנים.

אני רוצה לציין, שההגדרה "תקין" או "תקני" בשפה היא תמיד בערבון מוגבל, כי בשפה שום דבר אינו נצחי. לשפה יש חיים משל עצמה, והיא משתנה ע"י השימוש בה. יש דברים רבים שפעם לא היו תקניים ועכשיו כן. תהליך זה נמשך, ואנחנו לא יכולים לדעת אילו חריגות נוראות יהפכו עם הזמן לתקינות.

והערה אישית:
מבין שלוש השאלות שהעלית, לשתיים אני יכולה להתייחס בריחוק ובאופן שכלתני, ואילו שאלת המקף מקפיצה אותי. כי לי חשובה המשמעות של השפה הרבה יותר מאשר דקדוקי-עניות כמו "הבית-ספר" או "בית-הספר", "הראשון בינואר" או "האחד בינואר".
השפה מספקת אפשרויות להבחין בין תכנים, ומפריע לי שהאנשים מטשטשים את ההבחנה. למקף ולמפריד יש משמעות הפוכה, והבלבול גורם לביטול ההבחנה ביניהם ומצמצם את אפשרויות הביטוי.
אני אביא דוגמא מתחום אחר. לפני כמה שנים היה בשימוש רב הביטוי "תופס תאוצה". לא היה לו שום קשר עם תאוצה במשמעותה המדוייקת (הגברת המהירות), אבל הוא התפשט כמו אש בשדה קוצים, ומחק מאוצר המלים ביטויים כמו מתפשט, מתגבר, מואץ, מתחזק, מתעצם.
גם המלה "ליישם", שתורגמה לעברית מ-apply במשמעות מאד מדוייקת, הוסבה למלת כלבו, והיום היא מחליפה את המלים לבצע, לעשות, להגשים, לממש, להוציא מן הכוח אל הפועל, ועוד. ואחרי שעיקרנו אותה ממשמעותה המקורית, באיזה ביטוי נשתמש כשנרצה באמת ליישם משהו?
היום אני רואה תהליך דומה עם שדרוג, העצמה, ועוד כמה מלים חדשות, שבמקום להעשיר את אוצר המלים שלנו -- מדלדלות אותו.

לילה טוב!

[ג'ינ_ג'ית*]

תשובה מפורטת להפליא, עושה סדר, תודה! happy
יש לי עוד שאלות לגבי הגייה, אני יכולה לשאול או שמיצית בסיבוב הראשון ?

[אמא_של_יונת*]

את יכולה לשאול, ואני אענה ברצון כשאוכל.

[אם_פי_3*]

משתתפת בצערך, רק עכשיו שמעתי. כתבתי גם ב-הודעות אבל, אבל חשוב לי גם להגיד לך אישית יותר. .

[שרון_ג*]

יעל צ סיפרה לי אתמול.
הכאב גדול מנשוא. אדם יקר הלך מעימנו.
מכרה שלחה לי לפני כשעה מצגת על פריחה בחרמון, ומיד חשבתי על מייק ועליך.
אני שמחה שהיתה לי הזכות לטייל עימו, ולו רק פעם אחת.
לא אוסיף עוד מילים מיותרות,
רק ששולחת אני את אהבתי לך, ליונת ולשאר בני המשפחה.

[סיגל_ב*]

חיבוק גדול.

[לוטם_מרווני*]

חושבת עליך

[אמא_של_יונת*]

שרון, אורלי, לוטם -
תודה לכן.
הייתי זקוקה לזה.
לאחרונה אני מרגישה זרה ולא-שייכת באתר, והעדר כמעט מוחלט של התייחסות אלי בהודעות ההשתתפות באבל על מותו של מייק הראה עד כמה התחלפה אוכלוסיית האתר, וקם בו "דור אשר לא ידע", לא אותי ולא אותו.
זה כואב.

[מה_עושות_האיילות*]

אמא של יונת,
לא הכרתי את מייק אך מקצה קצהו של מה שנקרא פה נראה כי היה איש מיוחד מאד, ולא רק זאת, ניכר גם כי הואר באורך.
אולי בשל העובדה שאיבדתי את שני הורי לאחרונה, אני חשה קירבה (וירטואלית ובכל זאת) גדולה. אם יש בה כדי לנחם...

[יעלי_לה]

מיד כשראיתי את הדף שלך במה חדש, פתאום תפסתי - איך זה יכול להיות שלא ראיתי אותו כבר לפני כמה ימים.
אז גם כאן.

[חוט_השני*]

משתפת אותך במה שסיפרתי ליונת, מעולם לא התרגשתי כל כך מאיש שלא היכרתי. אני מרגישה שזה הפסד גדול.
משתתפת בצערך

[בשמת_א*]

והעדר כמעט מוחלט של התייחסות אלי בהודעות ההשתתפות באבל על מותו של מייק
איי, לא.
אני לא כתבתי (אף על פי שחשבתי מייד לכתוב לך כאן) פשוט מפני שבאתי להלוויה ואבוא גם מחרתיים אז העדפתי לא לכתוב שום דבר פומבי באתר כשאפשר לדבר פנים אל פנים. נראה לי מלאכותי. אבל האמת שלא חשבתי שאפשר לפרש את זה גם כהתעלמות ממך )-:

[לוטם_מרווני*]

אוהבת אותך. מאוד.
מקווה לבוא מחרתיים או אח"כ, לשבת איתך ולהיות. ואת מוזמנת לטלפן אלי 046769124

[רוזמרין*]

והעדר כמעט מוחלט של התייחסות אלי בהודעות ההשתתפות באבל על מותו
אוי, חיבוק גדול. את זו שתרגיש את חסרונו יותר מכולם. מאחלת לך להתמלא מהמשפחה הנהדרת שהקמתם. מקווה לראותך כאן באתר לעתים קרובות. שפתך העשירה והעדינה חסרה לי.

[מיכל_שץ*]

_לא אוסיף עוד מילים מיותרות,
רק ששולחת אני את אהבתי לך, ליונת ולשאר בני המשפחה._

[ניצן_אמ*]

אש"י את בליבי. חושבת עלייך הרבה בימים אלה.

והעדר כמעט מוחלט של התייחסות אלי בהודעות ההשתתפות באבל על מותו
משתפת אותך במשהו שכתבתי ליונת בערוץ פרטי יותר בלילה של ה26 לחודש... משערת שהצטרף להרבה הודעות, אבל חשוב לי שתשמעי -
_אני מוצפת רגשות כרגע, חושבת על כולכם אחד אחד.
לא יכולה אפילו להתחיל לתאר לעצמי איך את חשה.
שתדעי שאת ומשפחתך, ואמא שלך במיוחד, חזק בליבי, מעבר לים.
ולמייק, אני בהודיה עמוקה על המשפחה שהקמת ועל האדמה העשירה שאתה משאיר לכולנו לצמוח בתוכה.
הרבה אהבה שלוחה לכולכם._

[שיבולת*]

אמא של -
אני "מכירה" אתכם וירטואלית בלבד,
עושים רושם של משפחה מיוחדת, שורשית, חמה...
משתתפת בצערך ובצערכם

מאחלת לך להתמלא מהמשפחה הנהדרת שהקמתם. מקווה לראותך כאן באתר לעתים קרובות. שפתך העשירה והעדינה חסרה לי.

שיבולת

[יעל_צ*]

והעדר כמעט מוחלט של התייחסות אלי בהודעות ההשתתפות באבל על מותו של מייק
רותי, אני מצטערת כל כך שלא כתבתי בדף שלך קודם, אבל מבטיחה לך שהיית במחשבותי, ועדיין.
מקווה מאוד שאת מרגישה את האהבה וההערכה שכולם כאן חשים כלפייך וכלפי מייק, וכלפי כל המשפחה המיוחדת שלכם.

[גילית_ט*]

אמא של יונת, משתתפת בצערכם על מות יקירכם, מופתעת לגלות כמה ספרים נהדרים הוא כתב, וכמה יש על המדף של חמי, הקמתם יחדיו משפחה לתפארת, שולחת לך חיבוק וכוחות להמשך השנה.

[ההולכת_בדרכים*]

אש"י יקרה, חושבת עלייך הרבה על אף שההיכרות שלי איתך היא רק דרך באופן ולא ב"חיים האמיתיים"
אוהבת ותמיד אהבתי את נוכחותך כאן, ומעריצה את השבט שגידלת עם מייק לתפארת!
אני בטוחה שרבים ורבות פה באתר מתייחסים אלייך מאוד בליבם גם אם כתבו הודעת תנחומים כללית בלבד
שולחת לך הרבה חיזוקים, נחמה וחיבוק וירטואלי חם מכל הלב

פעם, מזמן, שאלתי כאן באתר מי זוכר את מילות השיר לשיר זה כמו להיות ירדן
את שלחת לי את המילים במייל אישי וריגשת אותי מאוד...
עכשיו אני רואה שהן כל כך מתאימות כאן לזכרו של מייק
ששיריו, וכתביו וספריו, ילדיו ונכדיו מפכים להם אחריו בהמולה גדולה צוהלת...
יהי זכרו ברוך

_סופך
לגווע כמו ירדן
להאסף לאט אל ים המות
במקום הנמוך ביותר בעולם
אבל
מראש הרי השלג
בהמולה גדולה צוהלת
אחריך
שיריך מפכים להם
הלא
לשיר זה כמו להיות ירדן_

[אמא_של_דגיגונת*]

אש"י,

התרגשנו מאד לפגוש את כולכם
חבל שבנסיבות כל כך מצערות.
ריגש אותי במיוחד ספר השירים
שחשף בשבילי מייק אחר שלא הכרתי.
אני חשה ברת מזל להכיר את כולכם.
שולחת נשיקות, חיבוק והרבה אהבה.

[לילה_טוב*]

אני בטוחה שרבים ורבות פה באתר מתייחסים אלייך מאוד בליבם גם אם כתבו הודעת תנחומים כללית בלבד
אני למשל. מצטערת שלא הוספתי את שמך, ומשתתפת בצערך.

[ה_עוגיה*]

כשראיתי את הודעת האבל של יונת הציף אותי עצב על האובדן שלכם שגרם לי לצמצם במילים.
כנראה שזאת היתה טעות, לשמור את המחשבות לעצמי.
אני מחבקת את כולכם, משתתפת בצערכם ומתנצלת שהייתי חלק ממה שנראה כמו התעלמות ממך.
אתם במחשבתי, את ויונת ועודד ויתר בני המשפחה שעבורי הם מטושטשי פנים ועמומי שמות אבל את הכאב שלהם אני מרגישה עד לכאן.
מתוך המידע שמתאסף פה אני מתרשמת שתמשיכו לקבל עוד הרבה דרישות שלום ממייק, שנים אחרי לכתו. אנשים שהשאירו חותם כזה על העולם לא נעלמים.

[במבי_ק*]

אוי סליחה. אני חשבתי שאת לא קוראת פה יותר, ובפרט השבוע... כתבתי בדף הכללי, וכמובן שהיית במחשבתי - כל המשפחה שלכם (שלא את כולה אני מכירה), ועכשיו כשאני רואה את הסרטים וקוראת על מייק, אני מבינה שלא ידעתי אפילו צ'ופצי'ק עליו - כל כך הרבה ידע, ענווה, קסם אישי, זוית של הומור, אהבה. המון אהבה בעיניים. אני מנסה לחשוב כבר כמה דקות איך לכתוב ש: זה מצחיק שאני אגיד לך שפה זה בית... ושברור שהאתר השתנה, אבל גם לא - במובן הזה שהתשתית והיסודות (בלי קשר לאג'נדות, בחיי, זה בכלל לא בענייני עקרונות ורעיונות) חזקים, ושגם בתרבות האינטרנט לא תמיד ממש יודעים מה נכון ומה לא נכון לכתוב כשמישהו מת. אז תודה על הישירות שמזכירה (לפחות לי) שזה ממש לא משנה מה, העיקר שנמצאים ואומרים משהו.

חיבוק ענק.

[ציל_צול*]

צר לי כל כך. מילותייך קשרו אותי חזק בבטן על אף שאיני מכירה איש מכם.
אז באתי גם. להביע גם כאן תנחומים על לכתו של איש שלא הכרתי. לאשה שאיני מכירה. שהיא חלק ממשפחה שאיני מכירה.
ובכל זאת, האובדן הזה נוגע ללבי מאוד.
שולחת אליך רגשות חמים וחיבוק.

[טדליק_נהנאנע*]

עצובה בצערכם, ומצטערת שלא זכיתי להכיר.

[אם_פי_3*]

רק למקרה שפספסת למעלה (נראה כך), משתתפת מאד בצערך, וחושבת עלייך הרבה. אם את לא מזהה את הניק (התכתבנו די הרבה כשכתבתי בשמי, והיתה תחושה של "ראש אחד"), תשאלי את יונת.

[נהר*]

תנחומי הכנים , חושבת עלייך ומתכננת לבקרך כשאשוב לארץ.

[אהבת_עולם*]

אמא של יונת, אני מאוד מאוד משתתפת בצערך.
כמה קשה לאבד אדם כלכך קרוב ואהוב.

והעדר כמעט מוחלט של התייחסות אלי בהודעות ההשתתפות באבל על מותו של מייק הראה עד כמה התחלפה אוכלוסיית האתר, וקם בו "דור אשר לא ידע", לא אותי ולא אותו.

אני חושבת שזה שפחות מכירים, זה פשוט כי בשנים האחרונות כתבתם הרבה פחות באתר. (זה לא בגלל ש'לא אכפת' או בגלל ניכור).
אני כן מכירה אותך ומעריכה אותך ואת פועלך באתר, והספקתי גם לקרוא וליהנות מהגיגים של מייק, אם כי הרוב בדיעבד כאשר כבר פחות כתב כאן.

מצטערת שלא חשבתי לכתוב לך באופן אישי.

[לוטם_מרווני*]

שלחתי לה מסר, כשהיא תחזור ותספר לי מי היא אספר לך.
מקווה שערבה שנתך, אני חושבת שאלך עכשיו לנוח (חזרנו בחמש, ואחרי ארוחה קלה לקחתי את ליה לספריה)
@}

[עוברת_אורח*]

_כשראיתי את הודעת האבל של יונת הציף אותי עצב על האובדן שלכם שגרם לי לצמצם במילים.
כנראה שזאת היתה טעות, לשמור את המחשבות לעצמי.
אני מחבקת את כולכם, משתתפת בצערכם ומתנצלת שהייתי חלק ממה שנראה כמו התעלמות ממך._
ממש כך. גם אני.

[אמא_של_נוקי*]

אני לא מכירה איש ממשפחתכם היפה, אבל נגעתם ללבי. משתתפת בצערך ובאבלך.

[תמי_גלילי*]

מצטרפת לדברי ציל צול ו אהבת עולם . וגם זה:

_כשראיתי את הודעת האבל של יונת הציף אותי עצב על האובדן שלכם שגרם לי לצמצם במילים.
כנראה שזאת היתה טעות, לשמור את המחשבות לעצמי.
אני מחבקת את כולכם, משתתפת בצערכם ומתנצלת שהייתי חלק ממה שנראה כמו התעלמות ממך._

[למ*]

_מעולם לא התרגשתי כל כך מאיש שלא היכרתי. אני מרגישה שזה הפסד גדול.
משתתפת בצערך_

הכרתי אותו רק מהאתר כאדם צנוע, מצחיק, מרשים, חם, ומאד מרגש לראות עכשיו את הדמות שמאחורי הניק. הסרטונים והכתבות יצרו אצלי תחושת החמצה גדולה על שלא זכיתי להכיר.

[לוטם_מרווני*]

ערב טוב @}
גיליתי מי היא, וגם מצאתי פוסט שכתבתי בינואר, וחשבתי שיעניין אותך
http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.a ... Id=1881206

[נוסעת_סמויה*]

רותי היקרה,
גם אני מבקשת להשתתף בצערכם ובמיוחד בצערך. אני מכירה את שניכם רק מקריאה באתר הזה, ובכל זאת מרגישה קירבה מסוימת ותחושת אובדן. למרות שכבר חוויתי זאת בעבר, אני תמיד חשה פליאה על כך שאדם שהיה כל כך חי יכול פתאום לא להיות.
בשבעה על אבי סיפרה לנו אישה חרדית על מימרה תלמודית: "אין איש מת אלא לאשתו, ואין אשה מתה אלא לאישהּ". אני חושבת שיש בזה הרבה מהאמת. הטלטלה העמוקה ביותר היא זו שעוברת על בן הזוג שהתאלמן. תנחומיי הכנים.
נורית

[אמא_של_יונת*]

שלחתי לה מסר, כשהיא תחזור ותספר לי מי היא אספר לך.
אינני זוכרת על מה (על מי) דיברנו... מצטערת.

[לוטם_מרווני*]

_שלחתי לה מסר, כשהיא תחזור ותספר לי מי היא אספר לך.
אינני זוכרת על מה (על מי) דיברנו... מצטערת._
זה בסדר. השארתי לך הודעה בתא הקולי בביתך, עם הסבר מי זאת ועל מה דיברנו.
@}

[אמא_של_יונת*]

תודה לכולכן, בנות יקרות, שכתבתן לי כאן והשפעתן עלי המון חום ואהבה - תודה!

כרמית,
בוודאי שאני מזהה.
כבר שנים לא ניהלנו שיחות בינינו, אבל בכל פעם ששמך מופיע במה חדש אני נכנסת לקרוא.

[אמא_של_דגיגונת*]

האם יתכן שהיית אתנו בטיול למצדה ב-2004?
אכן (עם גשם האבנים הבלתי נשכח...). אני כל כך שמחה שיצא לנו להצטרף, זו היתה חויה מיוחדת.
יש לנו תמונות יפות שלכם מהחתונה, אנסה לראות איך אני שולחת אליכם.

[פלוני_אלמונית*]

אמא של יונת היקרה,
אנחנו כנראה לא מכירות,אבל נכנסתי לדף שלך דרך 'מה חדש'(כי אני אוהבת לקרוא את מה שאת כותבת,תמיד בטוב טעם וחינניות)והופתעתי לקרוא שמייק נפטר.
את מייק הכרתי מתק' בי"ס שדה ורות"ם; זכיתי לטייל ולהסתובב איתו לא מעט.
תמיד אנצור בליבי את תאורו הנפלא של מראה הר מירון מפסגת החרמון,כשעלה לראשונה לפסגתו.
כבר כתבו לפני,איש נדיר.כבר כתבו לפני,קשה להשלים.
רק רציתי לשתף אותך בזכרון הקטן שלי.
חיבוק חם.
עירית מגיד.



למרות שאיננו מכירות,אני שולחת לך חיבוק חם.

[קרוטונית_מהמרק_הגדול*]

צר לי שהרגשת כך.
_אני "מכירה" אתכם וירטואלית בלבד,
עושים רושם של משפחה מיוחדת, שורשית, חמה...

אני בטוחה שרבים ורבות פה באתר מתייחסים אלייך מאוד בליבם גם אם כתבו הודעת תנחומים כללית בלבד
שולחת לך הרבה חיזוקים ונחמה_

[מי_מה*]

_מיד כשראיתי את הדף שלך במה חדש, פתאום תפסתי - איך זה יכול להיות שלא ראיתי אותו כבר לפני כמה ימים.
אז גם כאן._
שולחת תנחומים מעומק הלב

[סמדר_נ*]

שולחת תנחומים מעומק הלב
גם אני. גם כאן.
>מוצאת עידוד מה בכך שאת כאן<

[גילית_ט*]

נראה לי שלא קיבלת תנחומים אישיים , כי כרגע לא כל האתר יודע שאת באמת אמא של יונת שרון וזה לא סתם ניק.

[אמא_של_יונת*]

תודה לכולכן.

כי כרגע לא כל האתר יודע שאת באמת אמא של יונת שרון
זהו בדיוק. היתה לי הרגשה שאף אחד באתר לא יודע, ושאלה שכן יודעים - כבר לא נמצאים באתר, וזה מה שגרם לי להרגיש זרה.

סמדר, אני אענה במייל. כרגע אני מוצפת ואינני מספיקה לענות לכל הכותבים.

למי שמתעניינת:
הוספנו עוד קישורים לדף האישי מייק בר רב אשי , הן חומר שמייק כתב (כולל בתחומים שאיננו מזוהה איתם בדרך כלל) והן הספדים נוספים שנכתבו עליו.

[סמדר_נ*]

סמדר, אני אענה במייל. כרגע אני מוצפת ואינני מספיקה לענות לכל הכותבים.
אני כמובן אשמח, אבל לא התכוונתי שתלחיצי את עצמך ב"להספיק" לענות למיילים. הם לא בורחים. עניין ההצפה (בכל מובן שהוא) הוא אך צפוי, ולגמרי מובן.
ממשק המשתמש של באופן הוא אכן זמין, מיידי וקל מהמייל -- בחרתי במייל כדי להיות אישית יותר.
אני מקווה שאת שואבת כוח מכל מנחמייך.
תודה על הקישורים. עושים חשק לחזור לארץ...

[עולם_ומלואו*]

אמא של יונת היקרה
אני מחבקת את כולכם, משתתפת בצערכם ומתנצלת שהייתי חלק ממה שנראה כמו התעלמות ממך.

[ענת_ג*]

אמא של יונת יקרה, רציתי להגיד לך כל כך הרבה דברים בעקבות הביקור אצלכם, אולי לאט לאט, עם הזמן, אבל בינתיים, עכשיו ששמתי ידי על אינטרנט של השכנים, כי נתקעתי בלי מחשב כבר המון זמן, רוצה לספר ששוטטתי כאן מתישהוא, ונקלעתי לדיון בדף בית של מישהם (סליחה שלא זוכרת) בעוד דיון המלצות גנים, בו נעלבה מישהי על הגסות בה מחקו את שאלתה וכולי..נו, הסיפור הידוע, וחשבתי בלבי איזה מפגרים בחיי, כמה אפשר להגזים ככה, ולהעליב בלי חשבון, ולמחוק, ולגעור בהתנשאות, בלי לההתחשב ברגשות של מי ששאלה בתמימות, ואז היתה תגובה לנעלבת, תגובה נעימה, מנחמת, במילים "יש פה כמה דינוזאורים שעדיין מתעקשים שזה אתר של החינוך הביתי" ותוך שאני מהנהנת בהסכמה לדבריה ומעריכה אותה על שלקחה את הזמן לנחם מישהי מעלבון אינטרנטי (שיכול להיות צורב כל כך, הרי, ) אני מרגישה איך צומחים לי בגב הזיגזגים האלה עם שפיצים ירוקים, והשיניים מתחדדות והלהבה רוצה לבקוע לי מהלוע וווראאאאאאה! ונזכרתי בדיון הרושף ההוא עם מייק לפני שנים, ואיך רוחו הייתה רוח טובה. חמימה שפוייה ומחוייכת. זה היה קצת לפני שנפטר ואני מודה על החיוך הזה שלו שעלה בתודעה וכך נשאר. ועוד מודה על הפגישה החטופה עם שניכם בואדי לא כל כך מזמן, באקראי. אוהבת אותך, ענת
אגב, כששמעתי, עלתה בי תהיה אם יכתבו לך באתר,(איוולתם של מכורי הנצח, מי מת, מה מת, העיקר, יכתבו על זה באתר??!!) ולמען האמת הייתי בטוחה שלא. למה? מתוך כבוד אלייך, מתוך מבוכה, מתוך עצמת הכאב שמפחיד לגעת בו, הכאב של אשתו.
וגם, את אמא של. לא פשוט לפנות לפיגורה כמוך ישירות באינטימיות. (אני כותבת עם חיוך אבל רצינית לגמרי.) ולדעתי, זו הסיבה שלא הייתה בהתחלה פניה אישית. אולי אני טועה, אבל אני למשל הייתי בטוחה שלא אכתוב. עכשיו יש לי אומץ כי כתבו כל כך הרבה כבר. וגם נפגשנו, אז זה מקל. אבל לדעתי לא כתבו ,מתוך קושי. לא מתוך היעדר זיהוי. את לא זרה פה. אין מצב. קחי דוגמא את הדינוזאורים. תראי כמה יצורים חדשים נוספו על הארץ מאז, והדינוזאורים, מי לא יודע מי הם? (-: חיבוק גדול, ענת.

[חלוקית_נחל*]

אמא של יונת,
משתתפת בצערך ובצער בני משפחתך על אבדנכם. מן הקישורים עולה דמות של אדם ייחודי ומיוחד.
זו אמנם התכתובת האישית הראשונה בינינו, אבל אני תמיד נהנית לקרוא אותך באתר ולהחכים מן הידע הרב שלך בשפה ובכלל.
יכולה להעיד על עצמי שלא ניחמתי אישית, בגלל המבוכה, העדר הכרות אישית למרות הזיהוי וקושי לפנות ישירות לבני שושלת האצולה ה"באופנית".

שולחת לך כוחות רבים ואיחולי התאוששות ומציאת נחמה בנותר

[אמא_של_יונת*]

ענת,
אין כמוך!

חלוקית נחל, תודה.
אני באמת לא ציפיתי להשתתפות מאנשים שאינם מכירים אותי. אני עצמי נרתעת מכתיבה אישית לאנשים שאינני מכירה אישית, ושפרט לניק שלהם באתר אינני יודעת עליהם דבר.
יש באתר לא מעטים שמכירים אותי הכרות ממשית, לא רק וירטואלית. אחדים מהם היכרתי שנים לפני היות האתר.

[אמא_בבית*]

אמא של יונת יקרה
מאז שהגעתי לאתר אני פותחת כל דף שאת ומייק כותבים בו.
אני ניזונה מחכמתכם ומאהבת האדם שלכם.
בימים האחרונים פתחתי את הקישורים שצירפתם לדף של מייק וגיליתי עוד כל כך הרבה פנים שלו, כל כך הרבה ידע והומור ואהבת הארץ, הטבע והמשפחה.
בלי להכיר אותך אישית אני מצטערת איתך על לכתו ומקווה שיהיו לך עוד ימים יפים ושמחים עם המשפחה וחברים.

[טנא_מלא_כוכבים*]

אמא של יונת,
הכרתי את מייק מן הספרים והמאמרים ובהמשך בימי בבית ספר שדה הר מירון.
למדתי המון המון מהאיש, הלכותיו, ידענותו והסבריו.
מצטרפת לכל מלה של אמא בבית.
שולחת חיזוק ונחמה.

[ריש_גלית*]

לא הצלחתי לשלוח את המייל )-: ג'ימייל הודיע לי ש"הדומיין לא נמצא"... את יכולה לשלוח לי לכתובת shilkalos בג'ימייל? @}

[לוטם_מרווני*]

טוב לראות את שמך ב מה חדש. מה שלומך? התגעגעתי...

[דג_חתול*]

את חסרה לי כאן...אז מנסה לגרור אותך לתגרות. זה מאהבה (-:

[סמדר_נ*]

האמת, הדיאלוג שם מתחיל להיות מייאש משהו. אני תוהה אם זו אני שלא מובנת/לא מבינה, או יש שם כמה כוחות שחשוב להם לפרוש לעולם את האג'נדה שלהם גם אם היא לא קשורה ישירות למה שפותחת הדף ביקשה.
ומה שלומך?

[תבשיל_קדרה*]

את בהחלט מובנת ומענינת. תודה על זה

[בשמת_א*]

את בהחלט מובנת ומענינת. תודה על זה
לגמרי. והסבלנות שלך סטואית. אני השכלתי.

חוסר הקשר הוא מסממני העניין.

[סמדר_נ*]

תודה.
אני בונה על זה שכבר יהיה מישהו שיאבד את הסבלנות במקומי. בדרך כלל זה גם קורה . ואם לא -- עוד יותר טוב.

[אמא_של_דגיגונת*]

תודה רבה!
נשיקות בחזרה

[כינור_לשירייך*]

יש לי תחושה שאם מישהו ידע לענות על שאלתי ב{{}}מי זוכר את מילות השיר - זאת תהיה את (-:
אנא הציצי.

[ריש_גלית*]

תודה רבה! את נדיבה מאוד!
אנחנו מתכננים להגיע בשלישי או ברביעי, ולהישאר כמה שיותר. אז אם תוכלי לשלוח עם מישהו גזייה בינונית או גדולה אני מקווה שנמצא איפה למלא אותה (אני מניחה שזה בלון למילוי ולא חד פעמי). בכל מקרה נראה לי שנחפש מחר אחת קטנה, אז אל תחשבי שנרעב אם זה לא יסתדר לך! רק אם זה נוח. @}

[ריש_גלית*]

תודה רבה! @}

[שיחות*]

אז מה מילות הקוד שמחזירות אותך לכתוב?
מלכת שבא?
כתבים?
תרפים?
רק תגידי, ונכתוב אותן בכל שילוב שיעלה בדעתנו. העיקר שתחזרי לכתוב

[ציל_צול*]

שלום אמא של יונת,
קישרת ממש לא מזמן למאמר מרתק על חיידקים והוא אבד לי. רציתי מאוד להעביר אותו הלאה למישהי.
האם הוא נמצא בקצות אצבעותייך ותוכלי לקשר שוב בדף הבית שלי או כאן?
תודה מראש ושבוע שקט,
צילי

[תפילה_לאם*]

צילי,
אם זה בסדר שאני נדחפת - הקישור מופיע לקראת סוף הדף השתנות הטבעים האם נועדנו לחיות כמו שבט 'פרימיטיבי'

[ציל_צול*]

תודה רבה, תפילה.

[בשמת_א*]

ראית את הדיון בדף הבית שלי שבו הגענו למסקנה מה היה הרומן מימי האנוסים שקראת?

[ציל_צול*]

מחקתי שם, כי זה מושך נורא להציץ בעריכה ולראות מה נמחק.
מקווה שזה בסדר, ואם לא, כמובן להחזיר.
למען הסר ספק, זו לא אני האלמונית

[פלונית_אלמונית*]

אמא של יונת יקרה, תודה על ביקורך ב כוחו של הטיון ועל מילותיך. התגעגעתי

[שיחות*]

אמא של יונת יקרה, אני מזמינה אותך אל כמעט כבר בבית

[אמא_של_יונת*]

ניסיתי. זה קישור ללא דף.
תמיד משמח לשמוע ממך ולקרוא מה שאת כותבת.
ולעניין אחר: ברכות על הספר.
איפה אפשר יהיה להשיג אותו?

[אמא_של_יונת*]

מצאתי. התחלפו לך המלים ולכן הקישור לא עבד.
אקרא מחר.

[שיחות*]

זו הוצאה עצמית. אם תרצי אוסיפך לרשימת המזמינים.
הקישור הנכון: כבר כמעט בבית

[אמא_של_יונת*]

אשמח שתוסיפי אותי למזמינים.
איך משלמים?