בג''צ חינוך ביתי והפצת תז שלנו ברשת

שלום לכולם
אני מבקשת מאוד מכל מי שקיבל את הטיוטה מסשה וחשב להפיץ אותה, למחוק ממנה את העמוד הראשון שבו מופיעים שמות העותרים ומספרי הזהות שלהם. מדובר במידע רגיש שלא נראה לי לעניין שיסתובב ברשת.
לא עברו 24 שעות מאז שהמכתב המקורי נשלח, והוא כבר הגיע אלינו חזרה, אחרי שעשה סיבוב דרך 5 אנשים שאנחנו לא מכירים, ולא שמענו את שמם מעולם. השישי זיהה את שמנו, ושלח לנו כדי שנדע שזה רץ ברשת.
אני מבקשת בכל לשון של בקשה - גם אם שלחתם כבר, פנו לאנשים ששלחתם להם ובקשו מהם שיורידו את העמוד הזה.
זה דבר אחד שעתירה מחייבת שם ות.ז., זה דבר אחר שמפיצים שמות ומספרי ת.ז. ברשת.
לכל מי שתוהה, כן, אמרתי את דעתי לסשה. כרגע המעשה נעשה, ומה שנותר לנו לעשות זה לכבות שריפות.
תודה.

גם בעיני זה לא לעניין שנשלח הדף עם תעודות הזהות.
יחד עם זאת, המידע שנמצא שם זמין לעיון הציבור ממילא, כך שהמשמעות היחידה של זה היא נגישות גבוהה יותר למידע, לא עצם חשיפתו.

אני גם רוצה לחתום על העתירה
איך עושים את זה?

על מה היתה העתירה?

אשמח לשמוע פרטים על העתירה

זה רק מראה מה הבג"ץ הזה עלול לעשות לכל החינוך הביתי. חוץ מנזק כלום

זה רק מראה מה הבג"ץ הזה עלול לעשות לכל החינוך הביתי. חוץ מנזק כלום
תסבירי, בבקשה.

כל הבג"ץ התחיל מאדם שלא השכיל להתסתדר במסגרת הנהלים הקיימים. מלבדו, לאף אחד לא הייתה בעיה לקבל אישור לחינוך ביתי. לעניות דעתי, עיקר הגאונות שלו היא ביכולת לסחוף אחריו הרבה חברים מהקהילה אחרי מטרה חסרת תוחלת.
עובדה היא שמאז התחיל מסע הבג"ץ, הרשויות התחילו ל"התלבש" באופן סדרתי על משפחות החינוך הביתי בארץ, מה שלא התבצע לפני כן, והקריטריונים הוקשחו משמעותית.
לעניין הבג"ץ - לא הצלחתי להבין מה האלטרנטיבה המוצעת לשיטה הנוכחית:
למי יתנו אישורי חינוך ביתי?
מה הקריטריונים לאישור: הכנסה משפחתית? השכלה? צבע עניים? מקום מגורים?
מי יחליט מה הקריטריונים: אתם? בג"ץ (בטח לא)? המדינה?

מה המטרה? להוציא מרשויות הרווחה סמכויות ולהעבירם לרשות החינוך? הרי מבחינה פוליטית העניין לא יאושר ולא יתבצע.

בג"ץ לא משנה ולא מבטל חוקים - הכנסת הנה היחידה שבסמכותה לעשות זאת - ואם רוצים שינוי - השינוי יגיע מהכנסת ולא מבג"ץ.

עורכי הדין נפגשו עם יולי תמיר ודיווחו על נכונות ורוח חיובית - מה יצא מזה? - שום דבר חוץ מלתת להם עוד מידע שיעזור למשרד החינוך להלחם בחינוך הביתי. לפני כן למשרד החינוך לא היה אכפת מאיתנו והם העדיפו להעלים עין. היום הם לא רוצים להעלים עין יותר והמצב רק יחמיר.

עתירות בנושאים שונים בבג"ץ גרמו לחקיקה קשוחה יותר ולאכיפה קשוחה יותר בנושאים אלו. העתירה הנוכחית תגרום נזק רב לחינוך הביתי בארץ. אני מפקפקת ביכולות עורכי הדין של עתירה זו להשיג את הפנטזיות שמסתובבות סביבה.

כשהתחילה העתירה חשבתי להצטרף, אך כששאלתי שאלות על המטרות, התוכניות האלטרנטיביות המוצעות למצב הנוכחי, תרחישים שונים - לא היה לאף אחד מענה לשאלות אלו. כך לא מנהלים עניין כה רציני ומהותי לדרך חיינו.

ההתנהגות הרשלנית בשליחת שמות ותעודות זהות בתפוצת נאטו משקפת לדעתי את הלך הרוח של כל עניין אומלל זה. נושא כה קריטי צריך להתנהל באופן הרבה יותר יסודי ורציני.

אני חושבת שהנזק המתרגש עלינו בעקבות עתירה זו יהיה בלתי הפיך. אני מאוד מקווה שאתבדה, אבל כל העובדות עד היום מצביעות על מגמה שלילית ביותר והבעיה היא שאין כיוון מדויק וברור לסיום טוב לעניין הבג"ץ.

יחד עם זאת, המידע שנמצא שם זמין לעיון הציבור ממילא
סליחה? הרבה משפחות שהצטרפו לעתירה רצו להשאר באנונימיות, מתוך ידיעה שהשמות נמצאים אצל עורכי הדין בלבד.

אם הרשימה נגישה לעיון הציבור יש כאן הפרת אמון של המשתתפים שרצו להשאר באנונימיות.

לי נאמר בפרוש שמי שרוצה, נשמר אנונימי.

כל הבג"ץ התחיל מאדם שלא השכיל להתסתדר במסגרת הנהלים הקיימים. מלבדו, לאף אחד לא הייתה בעיה לקבל אישור לחינוך ביתי
את פשוט טועה. יש מספר לא קטן של משפחות שניסו לקבל אישור ולא הצליחו. ויש גם משפחות רבות שלא מנסות בכלל לקבל אישור, כי לתפיסתן זו לא סמכותו של משרד החינוך לאשר או לא לאשר חינוך ביתי.

עובדה היא שמאז התחיל מסע הבג"ץ הרשויות התחילו ל"התלבש" באופן סדרתי על משפחות החינוך הביתי בארץ, מה שלא התבצע לפני כן, והקריטריונים הוקשחו משמעותית.
גם כאן את טועה. משרד החינוך התחיל להתלבש באופן סדרתי באזורים מסויימים בארץ עוד שנה לפני שבכלל התחיל עניין הבג"צ. הם מוסיפים כל שנה עוד כמה אזורים של אכיפה מקיפה יותר.
ולגבי הקריטריונים: הקריטריונים הוקשחו פעמיים במסגרת תקנות שקבע משרד החינוך, אחד מהם טרם תחילת עניין הבג"צ, ואחד לאחר שהתחיל אבל עוד בתקופה שבה ניסינו להגיע להדברות עם משרד החינוך, ותוך דחיית ניסיונות ההדברות הללו מצדו. וכמובן, לעתים פקיד זה או אחר מחליט לנהוג יותר בקשיחות, בעוד פקידים אחרים לא. וגם זה חלק מהבעיה.

הרבה משפחות שהצטרפו לעתירה רצו להשאר באנונימיות, מתוך ידיעה שהשמות נמצאים אצל עורכי הדין בלבד
נכון, ואף אחת מהמשפחות הללו לא הופיעו ברשימה שהופצה. הרשימה הזו כוללת רק את אלה שלא ביקשו להשאר אנונימיים.

עד כאן תיקוני טעויות. ועכשיו לגבי מטרות הבג"צ והדרך להשגתן:

העתירה לבג"צ מוגשת לאחר שמוצו ניסיונות הדברות עם משרד החינוך בנוגע להסדרת החינוך הביתי בארץ. ניסיונות אלה כללו שנתיים של פניות בכתב ובעל-פה למשרד החינוך, כולל פניות לשני מנכ"לי המשרד, שני שרים, ולוועדה שעסקה בנושא. הפניות נדחו באמירות בסגנון "מכתבכם הועבר לעיונה של היועצת המשפטית", או "עקב תקלה טכנית מכתבכם מלפני חצי שנה נמסר רק עתה למנכ"ל המשרד". עד כה לא התקבלה שום התייחסות עניינית לפניות אלה.

בינתיים הוציאה היועצת המשפטית של משרד החינוך חוות דעת שאומרת שפטורים מחוק לימוד חובה עבור חינוך ביתי יכולים להנתן רק לפי סעיף 5(ב) לחוק, המאפשר מתן פטורים לילדים עם לקויות או חסרי יכולת להגיע לבית ספר (אל תשכחי שהחוק חוקק בשנות ה-50 של המאה הקודמת, ואז לא היתה תחבורה סבירה עבור כל הילדים להגיע לבתי ספר).

העתירה טוענת שסעיף 5(ב) לא יכול להיות האכסנייה החוקית לחינוך ביתי, פשוט משום שכשחוקק חוק לימוד חובה לא העלו על הדעת את נושא החינוך הביתי, ולכן לא התייחסו אליו כלל בחוק. סעיף זה נועד למקרים חריגים אחרים, והשימוש בו לחינוך ביתי עושה עוול עם הילדים וההורים שבחינוך זה.

העתירה מבקשת מבית המשפט להכריז על התקנות שהוציא משרד החינוך בנוגע לחינוך ביתי, המסתמכות על סעיף 5(ב), כלא חוקיות, ולהורות למשרד החינוך לגבש בשיתוף העותרים וצדדים מעוניינים אחרים תיקון לחוק לימוד חובה המסדיר את החינוך הביתי. תיקון זה צריך להעשות בהתאם לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, ולעגן את ריבונות ההורים על חינוך ילדיהם.

מטרת העתירה היא לגרום למשרד החינוך להכנס להדברות אמיתית עם משפחות החינוך הביתי בארץ, ולהתחיל תהליך של חיקוק שיאפשר לחנך בבית כבחירה הורית לגיטימית.

במסגרת העתירה לא מוצעים הסדרים ספציפיים לחיקוק כזה -- זה מושאר לדיון המשכי שצפוי להתקיים בעקבות הוראת בג"צ. אבל כן מוזכרים בעתירה חוקים דומים ממדיניות אחרות בעולם, כולל ההסדרים הנהוגים בהם.

אם יש לך או למישהו נוסף שאלות בנוגע לעתירה, אפשר להתקשר אלי 052-8550555. אני בשמחה אענה על שאלות בנושא זה, ומה שלא אדע אפנה לאנשים שכן ידעו.

_הרבה משפחות שהצטרפו לעתירה רצו להשאר באנונימיות, מתוך ידיעה שהשמות נמצאים אצל עורכי הדין בלבד
נכון, ואף אחת מהמשפחות הללו לא הופיעו ברשימה שהופצה. הרשימה הזו כוללת רק את אלה שלא ביקשו להשאר אנונימיים._
טעות, רועי.
סשה תיקן את הטעות בדיעבד, אבל לצערי אני מבינה מהדף הזה שמה שחשבתי שנשלח אך ורק לאנשים החתומים לצורך עיון ומשוב, הועבר על ידי אנשים הלאה השד-יודע-למי. אז פרטים שלא היו צריכים להופיע בכלל בדף - לא זו בלבד שהופיעו, אלא אף הופצו.

החמרת ההטרדה של משרד החינוך לא קשורה בבג"צ, אלא היא חלק מתהליך "התייעלות" במשרד החינוך, שרוצה לעלות על כל הנעדרים מבתי הספר. השינוי שאני רואה בשטח הוא, שהמשפחות שמגיעים אליהן עכשיו מעדיפות להשיב מלחמה שערה, מודיעות שהן בחינוך ביתי ולא מקבלות "לא" כתשובה. בעבר שמעתי על יותר משפחות, שכאשר משרד החינוך פנה אליהן והפעיל נגדן את כל המניפולציות הביורוקרטיות המוכרות - הן פשוט התקפלו וויתרו על החינוך הביתי.

מטרידה אותי שמועה שמסתובבת ועל פיה חלק מתוצאות הבג"צ יהיה העברת האחריות על הרישום והבדיקה של אנשי החינוך הביתי ממשרד החינוך למשרד הרווחה (שכידוע סמכויותיו נרחבות יותר), ולדעתי מדובר במן הפח אל הפחת. האמנם?

רועי,

רק הוכחת לי שאין מטרה ברורה.

לגבש

למה אין כבר משהו מגובש? אם רוצים לשנות, כדאי לדעת למה משנים. סתם לומר "מה שיש עכשיו ישן ולא טוב"? ממש לא יעיל לדעתי

לגרום למשרד החינוך להכנס להדברות אמיתית

הצחקת אותי

בדבריך רק שכנעת אותי שאתם פנטזיונרים שגורמים לנו נזק בלתי הפיך. אתם הולכים כעוורים אחרי עניין הבג"ץ ומצפים שיביא לכם ישועה. הוא יביא לכולנו רק כינים.

יחד עם זאת, המידע שנמצא שם זמין לעיון הציבור ממילא
רועי, טוב לך עם זה ששמך ותעודת הזהות שלך מופצים ברשת כמו וירוס? שאין לך מושג למי זה מגיע ומה הוא יעשה עם המידע הזה? אם כן, אני קוראת לזה דיסוננס קוגניטיבי.
להרבה גופים רשמיים יש את פרטיך האישיים. אבל אם הם יפיצו אותם בדרך זו או אחרת יש כאן עברה על החוק. בשליחת מספר תעודת הזהות של העותרים יש פגיעה בפרטיות ומעילה באמון שניתן בסשה ובעו"ד. זה רשלני במקרה הטוב. לא זכור לי מקרה שבו יש עתירה מרובת משתתפים לבג"צ והופיעו בעיתון שמותיהם של כל העותרים ומספרי הזהות שלהם. ולך? אנשים הסכימו להצטרף לעתירה בשמם המלא כי האמינו לסשה שחשוב שיהיו כמה שיותר שמות ולא תומכים אנונימיים. הם בהחלט לא חשבו לרגע שזה אומר ששמם ומספרי הזהות שלהם יופצו ע"י סשה. סשה אפילו לא התנצל ולא חושב שעשה משהו לא בסדר. ואתה?

בשמת, אבדוק עם סשה האם באמת נכללו ברשימה אנשים שביקשו להיות אנונימיים.

רועי, טוב לך עם זה ששמך ותעודת הזהות שלך מופצים ברשת כמו וירוס? שאין לך מושג למי זה מגיע ומה הוא יעשה עם המידע הזה?
כתבתי במפורש: גם בעיני זה לא לעניין שנשלח הדף עם תעודות הזהות.

למה אין כבר משהו מגובש? אם רוצים לשנות, כדאי לדעת למה משנים. סתם לומר "מה שיש עכשיו ישן ולא טוב"? ממש לא יעיל לדעתי
אם לדעתך הכנת הצעה לתיקון לחוק זה הדבר היעיל לעשותו עכשיו, את מוזמנת להתחיל להכין הצעה שכזו (אני מדבר ברצינות; זה יעזור כשנגיע לשלב הזה). אבל ראשית אנחנו צריכים לוודא שבמשרד החינוך או בכנסת יהיו מוכנים לשמוע אותה. בלי לחץ עליהם זה לא יקרה. ניסינו. הדרך להפעיל לחץ על משרד החינוך היא בג"צ.

בדבריך רק שכנעת אותי שאתם פנטזיונרים שגורמים לנו נזק בלתי הפיך
צר לי שאת חושבת כך. ומה את עושה לטובת הסדרת החינוך הביתי בארץ? או שאת מעדיפה להתחבא?
אני לא רוצה להתחבא, ולא חושב שזכות המדינה לקבוע איך יתחנכו ילדי. על זה אני נלחם.

מטרידה אותי שמועה שמסתובבת ועל פיה חלק מתוצאות הבג"צ יהיה העברת האחריות על הרישום והבדיקה של אנשי החינוך הביתי ממשרד החינוך למשרד הרווחה (שכידוע סמכויותיו נרחבות יותר), ולדעתי מדובר במן הפח אל הפחת. האמנם?
אני לא מאמין שזה מה שיקרה, משתי סיבות:

אם העתירה תצליח, אז בית המשפט יורה למשרד החינוך להכין תיקון לחוק לימוד חובה. קשה לי להאמין שמשרד החינוך יכין תיקון שעל פיו הוא יוותר על חלק מכוחו לטובת משרד הרווחה. משרדי ממשלה פשוט לא נוהגים לעשות כאלה דברים אלטרואיסטיים...
משרד החינוך כבר היום ממלא תפקידי רווחה מסויימים. לדוגמא, הקב"סים מקבלים את משכורתם ממשרד החינוך, אבל 70% ממה שהם עושים זה פונקציית רווחה, ולא חינוך. סביר שתיקון לחוק העוסק בחינוך ביתי יעזר בפונקציות רווחה קיימות במשרד, כמו הקב"סים, או יוסיף פונקציות חדשות לעניין זה, ולא שיעביר את העניין לטיפול משרד הרווחה.

יחד עם זאת, אני בהחלט מסכים שייתכן שכל המהלך הזה יסתיים בהרעת המצב מבחינתנו. זה לא כל כך סביר לאור פסיקות בית המשפט העליון בשנים האחרונות, ולאור ההרכב הנוכחי של השופטים, אבל זה בהחלט ייתכן. ובכל זאת אני חושב שהעתירה הזו חשובה, בדיוק בגלל הסיבה שכתבה בשמת: המשפחות שמגיעים אליהן עכשיו מעדיפות להשיב מלחמה שערה, מודיעות שהן בחינוך ביתי ולא מקבלות "לא" כתשובה. ללא הבג"צ הזה היינו ממשיכים לחיות את הסיטואציה הבלתי סבירה הזו שבמדינה דמוקרטית-ליברלית אנחנו נחשבים על ידי חלק מרשויות המדינה כעבריינים בגלל שאנו מממשים זכות אזרחית טבעית שלנו.

המצב הזה של לחיות בשטח האפור בין החוקי ללא-חוקי, הוא מצב בלתי נסבל במדינה חופשית. אפילו אם התוצאה של כל המהלך הזה תהיה חיקוק של תיקון שמחמיר את הדרישות מחינוך ביתי, או שולל אותו לחלוטין, לפחות נדע שזה המצב, ולא יהיה ספק לגבי חוקיות או אי-חוקיות התנהגותנו או התנהגות משרד החינוך בנושא. אם יש לי חובה חוקית לשלוח את הילדים שלי לבית ספר בניגוד לאידיאולוגיה החינוכית שלי, אני רוצה לדעת את זה.

הרשימה הזו כוללת רק את אלה שלא ביקשו להשאר אנונימיים.
אני חתמתי על העצומה וכלל לא חשבתי שעלי לבקש להישאר אנונימית. היום ברור לי שאני מעדיפה את האנונימיות, מה עלי לעשות בעניין? למי לפנות?

את יכולה לדבר עם סשה. אבל לדעתי אין אפשרות לעתור באופן אנונימי. כשרק התחילו עם הסיפור אז אני זוכר שדובר על עתירה באופן אנונימי למי שרצה, אבל בפגישה האחרונה עם עורכי הדין הם אמרו במפורש שאין אפשרות טכנית לעתור לבג"צ באופן אנונימי.

אפשר לחתום על העתירה במייל?
אי אפשר במייל. צריך חתימה אצל עורך דין.

בשמת, אבדוק עם סשה האם באמת נכללו ברשימה אנשים שביקשו להיות אנונימיים.
חמוד. אתה לא סומך עלי שאני אומרת לך את האמת? אני ביקשתי להיות אנונימית. השם שלי הופיע שם בטעות. סשה התנצל וביקש מהעו"דים למחוק את פרטי. בכל זאת מסתבר שהם כבר הופצו בגלל שהטעות הזאת נשלחה בתפוצת נאט"ו.

האם ניתן לקרוא את פסקי הדין וההחלטות של בית משפט בעתירה הזאת. חשוב לי לדעת את הרקע בנושא...חשוב לי להבין עד כמה אני בשטח האפור ....ואני כבר שם. אני בטוחה שיש כתובת אנטרנט שמשם אני יכולה לקבל את המידע. למיטב ידיעתי אני צריכה להקליד את מספר התיק העוסק בעיניני חינוך ביתי.רשמו אותו כאן, אם זה אפשרי.מענין אותי מי מממן את ההליכים המשפטיים.

האם ניתן לקרוא את פסקי הדין וההחלטות של בית משפט בעתירה הזאת
זה עוד לא הוגש. המשפט עדיין לא התקיים.

מענין אותי מי מממן את ההליכים המשפטיים
משפחות מהחינוך הביתי שתומכות בעתירה, ומשפ' זיניגרד בעיקר. סשה ישמח לכל תרומה.

אם יש לי חובה חוקית לשלוח את הילדים שלי לבית ספר בניגוד לאידיאולוגיה החינוכית שלי, אני רוצה לדעת את זה.
ומה תעשה אז? כלומר, אם חינוך ביתי יהיה במפורש לא חוקי וכל אחד מאתנו ייחשב לעבריין?
שואלת באמת.

למה אין כבר משהו מגובש?
לי יש. רק שאני לא יודעת אם זה מקובל גם על משרד החינוך - שלחתי להם והם לא החזירו לי אפילו אישור שהם קיבלו את זה. ברגע שהם יהיו מוכנים לדבר איתנו, יהיה אפשר לגבש משהו יחד.

מי זה סשה? לפי הבנתי כל עוד מתקיים חינוך בבית אנחנו לא עברינים... אבל כאן אנו נכנסים למאבק עם בית משפט כאשר הנשק הוא משחק מילים.מה זה חינוך.האם טלויזיה היא חינוך האם טלויזיה חינוכית היא חינוך.
האם יש עורכי דין שמכירים ומנוסים בסוג כזה של תיקים.לפי מאבק משפטי שניהלתי כמה שנים למדתי שאם משהו לא מתיחס לפניות שלי סימן שהוא לא מספיק מפחד ממני ,אז הוא מרשה לעצמו לזלזל בפניותי ולא מכבד אותן. לפי הכתוב אני מרגישה שיש לכם גם נסיון רב שנים עם מערכת בתי משפט ואני לא צריכה ללמד אותכם..מענין אותי בתור מה חינוך ביתי מופיע כצד .האם הוא ארגון. האם הוא עמותה.צריך לחשוב על משהו שיגרום למשרד החינוך וגם לבית משפט להתיחס ברצינות. כאן דרושה עבודה יצירתית. אולי עתירה היא הדרך...אינני יודעת. בהצלחה!

אוי, בשמת, לא ידעתי שהמצב עד כדי כך גרוע. איזו שלומיאליות.
מה שממשיך להטריד אותי, זה שלא קיבלתי שום מייל המשך מסשה, שנכתב בעקבות השיחה שלי איתו, ובוודאי בעקבות השיחה שלך איתו, ובו הוא פונה לכל מי שהוא שלח אליו את המייל המקורי ומבקש למחוק את העמוד עם השמות. אחריות מינימלית. הייתי עושה את זה בעצמי אבל רשימת הכתובות חסויה (וטוב שכך).
אגב, בעבר סשה פרסם את אחד מנוסחי העתירה או המכתבים כאן באתר, בצירוף שמות העותרים. כלומר כל מי שהקיש בגוגל את השם שלך, מצא אותו בצירוף לעתירה לבג"צ. פניתי אליו וביקשתי שיסיר את שמנו, ואז הוא התנצל. כלומר זה לא חדש לו העניין הזה של הפצת השמות והעובדה שאנשים לא מעוניינים בו.

מה שהתכוונתי לומר בקשר למכתב שלא נשלח, הוא שלא כל העותרים קוראים באתר, ולכן אי אפשר לסמוך על הדף הזה שיגיע לכולם.

בעבר סשה פרסם את אחד מנוסחי העתירה או המכתבים כאן באתר, בצירוף שמות העותרים
לא אני ולא יונת זוכרים דבר כזה. ומאחר שאנחנו עם העתירה ועם האתר מהיום שנולדו, נראה לי שזו שגיאה.
אבל את צודקת לגבי זה שצריך לשלוח מכתב מתקן לתפוצה הראשונית. אדבר על זה עם סשה.

כמו שאני רואה את זה, יש שתי בעיות נפרדות כאן:

שאנשים שביקשו לעתור באופן אנונימי נכללו בעתירה באופן גלוי.
שנשלחה לתפוצה רחבה רשימת העותרים ותעודות הזהות שלהם.

הבעיה הראשונה היא אכן התנהגות שלומיאלית ולא אחראית. מזל שהעתירה עדיין לא הוגשה, ואפשר עדיין למחוק את השמות שהופיעו בשגגה. יחד עם זאת, הפצת השמות במכתב לתפוצת נאטו הופכת ניסיון כזה למה שהאמריקאים קוראים "סגירת דלת האורווה אחרי שהסוסים ברחו".

הבעיה השניה היא בעיני קטנה יותר, וזה משתי סיבות:
א. מספרי תעודות הזהות של כל אזרחי המדינה מופיעים בפנקס הבוחרים שזמין לעיון הציבור, ושאפשר לרכוש עותק דיגיטלי שלו מהמדינה באופן חוקי לגמרי תמורת סכום כסף לא גדול.
ב. הדיון בבג"צ הוא פומבי, וכל אחד יכול להכנס לאולם המשפט ולשמוע את כל פרטי הדיון. כמו כן כל אחד יכול להגיש בקשה לעיין בתיק המשפט.

אני לא אוהב את העובדה שמספר תעודת הזהות שלי בצירוף שמי מסתובב במיילים בתפוצת נאטו, אבל אני גם מבין שכל מי שמעוניין להשיג את הפרטים האלה יכול לעשות זאת בקלות ובאופן חוקי לגמרי.

ומה תעשה אז? כלומר, אם חינוך ביתי יהיה במפורש לא חוקי וכל אחד מאתנו ייחשב לעבריין?
אז אדבר עם הילדים שלי, ואסביר להם את המצב. אסביר להם שיש שתי אפשרויות: (1) שהם ילכו לבית ספר; (2) שנעבור למדינה אחרת.
נראה מה הם יבחרו. מבחינתי אני מוכן לתמוך בהם בשתי האפשרויות, על אף המחירים האישיים.

תראי, אני לא מאמין שזה יגיע לשם. אבל גם אם כן, זה עדיף בעיני על מצב שבו אצטרך לחשוש מהיום שבו אקבל טלפון מפקיד של המדינה, או שאצטרך לאפשר לפקיד כזה להכנס אלי הביתה בניגוד לרצוני. אני רוצה שבמדינה שבה אני חי תמיד אדע אם אני עובר על החוק או לא.

צריך לחשוב על משהו שיגרום למשרד החינוך וגם לבית משפט להתיחס ברצינות
לפי דברי עורכי הדין (המנוסים בעבודה מול משרד החינוך, דרך אגב) - בית המשפט יתייחס לעתירה ברצינות מכיוון שהיא נוגעת בנושאים עקרוניים מאוד לדמוקרטיה ליברלית, כמו זכויות וחובות הפרט (בהקשר הזה זה ההורים והילדים), זכויות וחובות המדינה, מהי ומיהי בכלל המדינה ביחס לאזרחיה, וכדומה. זה נושא שמעסיק מאוד את בית המשפט העליון בשנים האחרונות, במיוחד בהרכבו הנוכחי והקודם.

מי זה סשה?
סשה זיניגרד הוא זה שהתחיל את המהלך שהוביל לעתירה הזו. אם את רוצה את הטלפון שלו את מוזמנת ליצור עמי קשר (052-8550555) ואקשר ביניכם.

מענין אותי בתור מה חינוך ביתי מופיע כצד .האם הוא ארגון. האם הוא עמותה
לא. התלבטנו בעניין הזה והחלטנו שלא להתאגד. הסיבה המרכזית היא שחינוך ביתי הוא לא שיטה אחת. כל אחד מהמחנכים בבית נוהג אחרת. ואיננו מעוניינים שבית המשפט יעסוק בצד הפדגוגי של החינוך הביתי, אלא רק בשאלה העקרונית מהו גבול התערבות המדינה בריבונות ההורים על חינוך ילדיהם. אם היינו מתאגדים אז לכל הגורמים המעורבים (משרד החינוך, הכנסת, בית המשפט) היה קל להניח שההתאגדות הזו היא גוף מייצג, ולדבר רק איתו. איננו רוצים בזה, ולכן אנו עותרים בתור אנשים פרטיים ולא-מאוגדים.

האם יש עורכי דין שמכירים ומנוסים בסוג כזה של תיקים
כן. המשרד שמטפל בתיק עסק כבר במספר תיקים בתחום החינוך בערכאות שונות, כולל בעליון.

צריך לחשוב על משהו שיגרום למשרד החינוך וגם לבית משפט להתיחס ברצינות
אנו מאמינים שמשרד החינוך יתייחס אלינו ברצינות בעקבות הבג"צ.
יש סיכוי טוב שבית המשפט העליון יתייחס אלינו ברצינות כי זה תיק מהסוג שהשופטים שם אוהבים: התנגשות בין זכות של המדינה לזכות של הפרט. יש סיכוי לא רע שהם ירצו לעשות מזה פסיקה עקרונית. בתיקים דומים בשנים האחרונות הם פסקו בעד הפרט.

מה שכתבתם נראה משכנע...גם לפי הנסיון הפרטי שלי. ההצלחה בעתירה הזאת תעזור להרבה אנשים בארץ. גם במשפטים שיבואו בהמשך, אפשר יהיה להגיד שהיה תקדים וכבר דנו בסוגיה הזאת ו לפי פסיקה עקרונית.....חובת המדינה לאפשר חופש בחירה להורים לממש את זכותם הטבעית לתת לילדיהם את החינוך הטוב והמתאים ביותר לדעתם ..
ׂ

אפשר יהיה להגיד שהיה תקדים וכבר דנו בסוגיה הזאת
למעשה, יש גם כמה תקדימים שהעתירה הנוכחית משתמשת בהם.
ראי למשל תודה לשופט גרוניס.

_בעבר סשה פרסם את אחד מנוסחי העתירה או המכתבים כאן באתר, בצירוף שמות העותרים
לא אני ולא יונת זוכרים דבר כזה. ומאחר שאנחנו עם העתירה ועם האתר מהיום שנולדו, נראה לי שזו שגיאה._
רועי,
אתה יכול לראות את שמותינו כאן: פעילות למען חוקיות החינוך הביתי .
(ולמחוק לאחר השימוש).

באופן כללי,
רציתי לומר לכל אלה שדואגים וחוששים מפרסום השמות לצד מספרי תעודות הזהות, הדאגה כמובן מובנת אך לצערנו אנחנו חיים בעידן שבו השמות שלנו לצד מספרי תעודות הזהות שלנו נמצאים חופשי בחוץ.

בכל פעם שהזמנתם פיצה או כל אוכל ב- Take Away ונתתם את תעודת הזהות שלכם בצירוף מספר כרטיס האשראי שלכם - המידע הזה נמצא בחוץ, ואל תבנו על זה שזה יישמר בכספות השמורות של הפיצריה השכונתית.
בכל פעם שהזמנתם אוכל לכלב עם שליח מחנות המזון לחיות - כנ"ל.
תחנות דלק אשר בהן אתם מזינים את מספר הת.ז. שלכם לצד הרצת כרטיס האשראי - זה בחוץ.

וכו' וכו'.

זה נכון שאותם גורמים אמורים לא להפיץ בציבור את הפרטים האלה. אז הם אמורים. זה לא אומר כלום. מי שצריך להשיג מספר ת.ז. ושם של אדם - לא יתקשה לעשות זאת.

את כל זה אני כותבת, לא כדי להצדיק את פרסום השמות, גם אני הייתי שמחה לו זה היה נעשה אחרת בכל הקשור להפצת המייל (ראשי תיבות בלי ת.ז. - למשל).
יחד עם זאת, העובדה שכך קרה אינה מלחיצה אותי, מכיוון שהמידע הזה גם כך מסתובב בחוץ כל הזמן, ואין במייל הזה כדי לגרוע מהמצב הגרוע גם ככה של פרטינו האישיים המסתובבים בחוץ.

רוצה לומר: בלי פאניקה! לדעתי, לא קרה שום דבר (שלא קרה ממילא בלי קשר למייל).

אם אתם עותרים בתור אנשים פרטיים, אז ההחלטות ופסקי הדין של העתירה יתיחסו בעיקר לעותרים ולא לכלל הקהילה של החינוך הביתי, למרות שאפשר יהיה להשתמש אחר כך בנצחונכם (בעזרת השם) כתקדים לאלה שיבוא אחרי כם, לכן הצלחתכם חשובה בכל מקרה .אינני מכירה את תוכן העתירה,אבל כנראה שרק החינוך הביתי של העותרים יהיה חוקי . האם אני טועה.

_אתה יכול לראות את שמותינו כאן: פעילות למען חוקיות החינוך הביתי .
(ולמחוק לאחר השימוש)._
וואלה. התקלת אותי. לא הייתי מודע לקיומו של הדף הזה. את המכתב שכלול בו כמובן שאני מכיר, אבל לא ידעתי שסשה שם אותו כאן באתר.
בכל מקרה, למה למחוק את זה? האם הרשימה כוללת כאלה שביקשו לעתור באופן אנונימי? אם כן אז צריך למחוק רק אותם. לא?

אם אתם עותרים בתור אנשים פרטיים, אז ההחלטות ופסקי הדין של העתירה יתיחסו בעיקר לעותרים ולא לכלל הקהילה של החינוך הביתי, למרות שאפשר יהיה להשתמש אחר כך בנצחונכם (בעזרת השם) כתקדים לאלה שיבוא אחריכם
זה תלוי בתוצאות המשפט. אם לדוגמא בג"צ יפסוק שהוא אינו רואה סיבה להתערב בהחלטות משרד החינוך בנושא, אז לא אמורה להיות לזה השפעה על משפחות שלא עתרו. אבל אם בג"צ יפסוק שחוזר המנכ"ל בטל ושעל משרד החינוך להפסיק לתבוע משפחות המחנכות בבית עד להסדרת הנושא, אז זה ישפיע על כל המשפחות שמחנכות בבית.

האם הרשימה כוללת כאלה שביקשו לעתור באופן אנונימי?
לא יודעת...

אם כן אז צריך למחוק רק אותם. לא?
כאמור,
לי לא מפריע שהשם שלי מופיע שם מכיוון שלקחתי את הפומביות (שלה הסכמתי) בחשבון, ובנוגע לת.ז. זה לא רלוונטי לדף האמור.
אבל אולי יש מי שזה כן מפריע לו - לא יודעת.
ובעיקר, הרשימה אינה הכרחית כאן בדף הזה באתר. אפשר לתמצת את הרשימה לראשי תיבות אם רוצים להראות בכל זאת נפח של משפחות עותרות.

חייבת להגיד שאני מעדיפה להיות בתחום האפור מאשר להיאלץ לבחור בין שתי אפשרויות שאני לא מעוניינת בהן בלשון המעטה, או להיחשב עבריינית.

לילה טוב..יש הרבה תבונה בדברייך. לפעמים זה הפתרון הטוב ביותר ויכול להמשך שנים. את עושה את הטוב ביותר בעינייך תקופות ארוכות בלי שמשהו יפריע לך לעשות את זה. לפעמים הכי חשוב לשמור על השקט התעשיתי בין המדינה לחינוך ביתי, למרות שההגיון כאילו מבקש את הבטחון בחוקיות. אין תשובה חד משמעית.. אין תשובה ברורה. הכל נכון, אבל בעת ובעונה אחת הכל לא נכון.

טוב, דיברתי עם סשה והוא טוען שרק שם אחד שביקש להיות אנונימי נכלל בהפצה הראשונית. בכל מקרה, הוא הפיץ במייל תיקון שלא כולל את מספרי תעודות הזהות, ולא כולל שמות של תומכים אנונימיים. במייל הזה הוא גם התנצל על הטעות.

חייבת להגיד שאני מעדיפה להיות בתחום האפור מאשר להיאלץ לבחור בין שתי אפשרויות שאני לא מעוניינת בהן בלשון המעטה, או להיחשב עבריינית
הבעיה היא שבעיני הממסד גם כיום את נחשבת עבריינית. המשמעות של זה היא שיום אחד עלול הטלפון לצלצל, וכשתעני יתברר לך שבצד השני יש קב"ס שדורש ממך שתשלחי את ילדייך לבית ספר, או שתמלאי אחר הנחיות המשרד לקבלת אישור לחינוך ביתי. הנחיות אלה ידרשו ממך להגיש תוכנית לימודים, לאפשר לפקידים שונים לבקר בביתך ולראיין את ילדייך ללא נוכחותך, לשלוח את הילדים לבחינות תקופתיות בבית ספר, ואם לא יעמדו ברמה הנדרשת לפי דעת הפקידים אז לשלוח את הילדים לבית ספר.

אני מרגיש רע מאד לחיות ככה. אינני מחשיב את עצמי לפורע חוק, ואינני מוכן לחיות בפחד מהטלפון בביתי שלי. זוהי המדינה שלי, ואני משקיע מאמצים רבים לשמור עליה דמוקרטית וליברלית, ואינני מעוניין להרגיש בה רדוף. וגם אין סיבה שארגיש ככה, כי אין שום הגיון במדינה ליברלית שלממשלה תהיה ריבונות על חינוך הילדים שלי.

רועי, זה נשמע מאוד נכון, צודק, הוגן ויפה...אבל במדינות העולם השלישי בכל מקרה אין חוקים. מדינת ישראל היא לא מדינה ליבראלית. הרבה אנשים שעלו מברית המועצות צוחקים בתוך תוכם כאשר המקומיים מזכירים בגאווה את המילה "דמוקרטיה".אני מחזקת את ידיכם בעתירה...אבל בכל הקשור לבתי משפט לפעמים משיגים את התוצאות ההפוכות ממה שמצפים.

אני בטוח שבברית המועצות הם חיו בדמוקרטיה מתוקנת יותר.

ישראל היא מדינה דמוקרטית-ליברלית, וגם אם יש בה כשלים, הרי שצריך לתקנם ולא לקבלם. אל תתני לידיעות על שחיתויות ועוולות לבלבל אותך: כמו שהן מעידות על ליקויים, כך גם הן מעידות על החופש להצביע עליהם. והליקויים האלה נעשים קטנים עם השנים, ולא גדלים. אני צריך להזכיר לך מה היה פה בתקופת מפא"י? מה היה בתקופה שבשביל לקבל טלפון היית צריכה לשלם שוחד? מספיק שתסתכלי על מאבקי המאסף של הוועדים הגדולים בשביל להזכר מאילו עיוותים מפליגים אנחנו נפטרים.

אז זהו שאני לא מפחדת מהטלפון הזה. יגיע - יגיע. אגיש בקשה. אכתוב תוכנית לימודים. במועצה שלנו המשפחות נסעו לפגוש את הקב"ס במועצה ואיש לא הגיע אליהן הביתה. גם לא היתה דרישה לפגוש ילדים לבד. ועל הדרישה לעבור מבחנים בבית ספר זו פעם ראשונה שאני שומעת. אז נכון שזה אולי לא תקין שמי שקובע זה האיש במועצה, אבל אם חוק וסדר כרוכים בהרעת התנאים, אז לא יודעת. ובלאו הכי מי שקובע בסוף איך החוק ייאכף או יפורש הם האנשים שעושים את העבודה. זאת אומרת, אם האיש שיושב במועצה נגדנו, הוא יצליח להציק גם אם החוק יהיה בעדנו, לא? אולי יהיה לו קצת יותר קשה. אבל אם הוא בעדנו והחוק יהיה לרעתנו, נדמה לי שיהיה לו יותר קשה לעזור.
ואם לא יאשרו אז אערער. ואם לא יקבלו אז מה יעשו לי? לא יודעת, לא מפחדת מהם. אמרו כבר פעם באיזה דף, הורים שלא מבקשים אישור נדמה לי, האישור בשבילם ולא בשבילי. אני אעשה מה שנראה לי אפשרי ולגיטימי. לא יותר. לא טוב להם? לא צריך.
זאת אומרת, אם היו תובעים אותי, הייתי הולכת לבית משפט. אז אתה טוען שעדיף שנלך כולם ביחד מאשר כל אחד לחוד? כנראה שבזה שאתה צודק. יותר קל להילחם ביחד ולהגיע לחוק שבו אי אפשר יהיה בכלל להעמיד אותי למשפט אם לא עברתי על סייגים ברורים של הזנחה או פגיעה בילדים. השאלה אם זה יהיה החוק. אם החוק יהיה שבכל מקרה אפשר להעמיד אותי למשפט אם אני לא שולחת את ילדיי לבית הספר, אז מה עשינו בזה? לא מצליחה לראות את התועלת.
טוב, אני מרגישה קצת בטיעון מעגלי. אין דרך לדעת מה יהיו התוצאות. זאת רק שאלה של רווח והפסד. אנחנו יכולים להרוויח הסדרה חוקית של עניין החינוך הביתי לטובתנו, וגם אז עדיין נצטרך להגיע למסמך שמקובל עלינו עם משרד החינוך. אנחנו עלולים להפסיד את הפרצה בחוק שמאפשרת לנו היום להתנהל עם זה די בנוחות רוב הזמן, אם הפסיקה תהיה לרעתנו.
ברור שהתוצאה הרצויה היא רצויה, רק עוד לא השתכנעתי שהתוצאה הלא רצויה היא לא סיכון גבוה מדי. <חושבת תוך כדי שאני כותבת, תסלח לי>
ובהקשר הזה: נניח שאני רושמת את הילדה לבית ספר שעוד לא מוכר סופית ורשמית על ידי משרד החינוך, מה ההבדל במעמדי? זה בדיוק אותו הדבר, לא? אין סיכוי שארשום לבית ספר רגיל.
ואולי לעבור לחו"ל זה לא רעיון כל כך רע אחרי הכול. (מגלגלת את האפשרויות)

רועי, למשטר ה"דמוקרטי" היום בארץ הקודש יש הרבה מה ללמוד ממשטר הלא דמוקרטי של ברית המועצות לפני עשרות שנים.!!!
לילה טוב...מאוד מסכימה עם רוב דברייך. אני לא מאמינה בגדול בבטחון שהחוק יכול לאפשר. על אותו החוק אפשר להסתכל בצורות שונות וזה תלוי מאוד באוירה הכללית של איזור מגוריך, בהשכלה ואישיות של אנשי המועצה ועוד אין סןף משתנים אחרים. איכשהו אותו החוק במקום מסוים יכול להיות בעדך ובמקום אחר יכול להיות נגדך.קשה לי קצת להעביר את המסר,אבל כמו שאומרים שלא בריא להוציא את השד העדתי, כך אולי, לא כדי להוציא את " השד החינוכי"בגלל הסיכון שהליך משפטי, כמו שהוא יכול לקדם את החינוך הביתי, כך הוא יכול גם להחזיר אותו כמה צעדים אחורה. זהו ענין של שיקול דעת מאוד מוקפד. העתירה נשמעת לי מאוד מושקעת ורצינית. יש גם תקדימים מהעבר המחזקים את העתירה,אבל זה עדיין לא מבטיח שהחוקיות בנושא החינוך הביתי תעבוד לטובתינו. רועי, זה עדיין לא מבטיח נצחון לדמוקרטיה.

אנחנו עלולים להפסיד את הפרצה בחוק שמאפשרת לנו היום להתנהל עם זה די בנוחות רוב הזמן, אם הפסיקה תהיה לרעתנו
את מכירה את הניסוי עם הצפרדע שנמצאת בסיר שמחממים בו את המים? הצפרדע הזו לא תקפוץ החוצה מהסיר כל עוד החימום יהיה איטי מספיק, עד שכבר יהיה מאוחר מדי. אותה הצפרדע בדיוק היתה קופצת מיד מהסיר אם היתה מונחת במים באותו החום בלי לעבור את החימום ההדרגתי.

אז ככה נראה לי המצב עכשיו. כשאנחנו התחלנו חינוך ביתי בביתי לפני כמעט עשור, כמעט אף אחד לא ידע מה זה, ומשרד החינוך אפילו לא שמע על התופעה. אולי בהשפעת המאמצים שלנו לקדם את רעיון החינוך הביתי (בין השאר באמצעות האתר הזה), ואולי בלי כל קשר אליהם, הרעיון הזה הולך ותופס אחיזה במודעות הציבורית -- לא ברמה של יישום כלל-ציבורי, אבל בהחלט ברמה של היכרות וידיעה. משרד החינוך גם הוא נעשה מודע לעניין זה, והוא הולך ומהדק את האחיזה שלו: ממציא נהלים, מגדיר תפקידי פיקוח, לוחץ על המפקחים האזוריים לעשות סדר, ומחמיר כל שנה שעוברת את יישום הכללים שקבע.

סשה זיניגרד, לדוגמא, קיבל אישורים לחינוך בבית במשך כמה שנים, על פי הנהלים, עד ששנה אחת באו אליו בדרישה לאפשר לבחון את הילדים. הוא בסך הכל כמה שנים לפניך במסלול -- גם את תגיעי למקום הזה. מה תעשי אז?

אני בעד לקפוץ מהמים המתחממים עכשיו. לא הסכמתי עד היום להגיש בקשה, כי אני כופר בסמכותו החוקית של משרד החינוך להגדיר נהלים לחינוך ביתי בהתבסס על חוק לימוד חובה. לא הגשנו בקשה כי ידענו שאם נכנס למים שבסיר אז משרד החינוך ידליק את האש מתחתיו ויתחיל לחמם את המים. וזה בדיוק מה שקורה שנה אחרי שנה בכל אזורי הארץ.

וזו בדיוק העמימות החוקית הזו שאני מדבר בגנותה. עדיף לדעת שאסור לחנך בבית בארץ מאשר לא-לדעת אם מה שאנחנו עושים חוקי ולתת מקום לפקידים להחליט על כך. במצב של ידיעה את יכולה לקבל החלטות שאת יודעת מה התוצאות שלהן. במצב של עמימות את נתונה לשרירות ליבם של פקידים.

ואגב, לגבי אותם העולים מרוסיה שהזכירה גימס בונד קודם לכן, הם הראשונים להפגע מהמצב העמום כיום: משרד החינוך עד כה לא תבע משפחות מבוססות ילידות הארץ (למיטב ידיעתנו). הנתבעים העיקריים עד היום היו עולים חדשים, משפחות חד-הוריות, משפחות במצב כלכלי נמוך, בקיצור אלה שסביר שלא יהיה להם כוח להתנגד.

למשטר ה"דמוקרטי" היום בארץ הקודש יש הרבה מה ללמוד ממשטר הלא דמוקרטי של ברית המועצות לפני עשרות שנים
נו, באמת, לכי תקראי קצת היסטוריה מה עשו בברית המועצות לפני עשרות שנים... את מדברת על הליברליות הנאורה של ה-KGB או של ה-NKVD?

יותר קל להילחם ביחד ולהגיע לחוק שבו אי אפשר יהיה בכלל להעמיד אותי למשפט
החוקים נחקקים רק בכנסת ! שלא יהיו כאן אשליות כי ביה"מש יכול להחליט משהו ולהפכו לחוק.
חבל שמבלבלים את העובדות

החוקים נחקקים רק בכנסת
זה נכון. אבל בג"צ יכול לתבוע (?) מהכנסת או ממשרד החינוך לקבוע חוק או לחילופין תקנים מחייבים שמוסכמים איתנו. אני חושבת.

קביעה של בג"צ יכולה לשמוט את השטיח מתחת לכל איום של משרד החינוך בתביעה...

ככל הידוע לי הרשות המחוקקת היא כמובן הכנסת . לפי הבנתי העתירה היא של זכויות הפרט נגד הממשלה. חשוב שפסק הדין יראה ויחזק את הצד של .אותם החוקים הקיימים לטובת הפרט. חשוב להדגיש את ההפרה על ידי משרד החינוך את החוקים המגנים על הפרט ללא הבדל לאום, דת, צבע אור מצב משפחתי, מעמד חברתי וכולי..זה בתאוריה הנשגבת שלי...אבל אני יודעת היטב שהמציאות עובדת אחרת...ובלי שום בושה. לכן אני מביעה את ספקותי.מבטם של עורכי דין על הכיס של העותרים יכול להשפיע , למשל, על רמת העבודה וההשקעה שלהם בעתירה. וגם על ההחלטה של השופטים... ובקלי קלות.רועי, האם נראה לך שגידאמק יפחד מבתי המשפט בארץ.?

רועי, האם נראה לך שגידאמק יפחד מבתי המשפט בארץ.?
כן. אני משוכנע שהוא עושה הכל כדי להמנע מלהגיע אליהם.
ויחד עם זאת, לגידאמק יש מספיק כסף בשביל לממן מאבק משפטי מול משרד החינוך. לרוב משפחות העולים אין, ולכן הן טרף קל מבחינת משרד החינוך.

יש הבדל גדול בין להמנע מבזבוז זמן יקר בבית משפט לבין לפחד ממנו שהוא יחרוץ את גורלך?

לא הבנתי מה את שואלת. את יכולה בבקשה להסביר?

ארקדי גיאדמק נמנע מבזבוז זמנו היקר בבית משפט. העמך הישראלי,ביניהם גם עולים חדשים מכל מני ארצות וגם ילידי הארץ, פוחדים מבית משפט שיחרוץ את גורלם.לפי הכיוון היום, נראה לי שמערכת המשפט עוד מעט תהפוך לעסק פרטי ורווחי של מר גאידמק....ואולי זה לא חסרון בשבילינו.

מכיוון שגידמאק עולה פה חדשות לבקרים ואני חייבת להגיב לג'יימס, אני מסיטה את הדיון לרגע ורוצה להזכיר לך ג'ימס שזה עתה קנה גידמאק את "טיב טעם" והרשת אולי היחידה בישראל הנאורה והדמוקרטית שכן החזיקה בשר חזיר וכל מיני דברים טובים ולא כשרים הופכת לכשרה. איזה אבסורד. וכשנשאל האדון גיידמאק לפשר העניין הוא ענה שאף אחד לא ימות אם לא יאכל חזיר והוא מצידו עושה מה שיהודי צריך לעשות.
הצחיק אותי.
בסדר הוא אולי אוכל כשר ולא רוצה למכור חזיר בתור יהודי, אבל התשובה שלו הייתה כל כך מתנשאת, רחוקה מכבוד לזולת, מכבוד לאחר ועם כל הכנות והישירות שלו יש בו משהו ממש מרתיע.

שרביט קסמים היקרה, אני לא עורכת הדין של גאידמק. אבל גם בנשיא קצב, שולה זקן , מר הירשזון שהיה שר האוצר ועוד בהרבה אחרים יש משהו מרתיע שכחתי את אולמרט .תהליך ההפרטה נוגע כמעט בכל. היה שיקול להפוך את טיפות החלב של מתן החיסונים לתינוקות למשהו פרטי. לא אתפלאה אם יום אחד ההפרטה תגיע למשרדי הממשלה.,כולל מערכת בתי משפט וכולל חינוך. זו הסיבה שהזכרתי את גאידמק. כבר היום אין לנו בנק אחד שהוא ממשלתי..

הענין של הפצת השמות שהיו אמורים להיות חסויים, והפצת מספרי תעודות הזהות, מבחינתי יכול להימחק.
אבל יש כאן לדעתי דיון חשוב בנושא השלכות אפשריות של העתירה, שאולי אפשר לערוך ולהעביר לדף אחר יותר רלוונטי.

אני גם מציע שיישאר עד שייערך.

מה קרה בסוף עם העתירה?

יום לפני הדיון בבית המשפט, משרד החינוך פרסם נהלים חדשים עם כמה הקלות (והרבה דברים שהיו צריכים להשתנות אבל לא שונו). השופטות אמרו שכדאי לנו למשוך את העתירה, וכך עשינו. לפרטים (רבים מאוד) ראו בג''צ חינוך ביתי.