בית מדרש לחינוך ביתי

[חגית_נובק*]

שלום לכולם.

לפני חודשיים ומשהו ייסדנו בביתנו מוסד חדש שבחרנו לכנותו "בית מדרש לחינוך-ביתי". אנחנו נפגשים אחת לחודש בשעות הערב, משתדלים להביא כמה שפחות ילדים, ומקדישים לעצמנו כשלוש שעות שבהן אנחנו חולקים חוויות ומשתפים איש את רעהו בכל מה שעולה על ליבנו ונוגע באופן כזה או אחר לדרכנו בחינוך הביתי.

המפגש פתוח לכל מי שחינוך-ביתי הוא דרכו, הוא לא עולה כסף וההנחייה בו היא מינימלית. בשני המפגשים הראשונים בחרנו בנושא כללי שפתח את המפגש, אבל לאחר מכן השיחה זרמה באופן חופשי. אנחנו משוחחים בעזרת "חפץ הקשבה" הממוקם במרכז המעגל ומי שרוצה לדבר לוקח אותו לידיו. הכלל הוא שרק מי שאוחז בחפץ מדבר, וכל היתר מקשיבים (והרעיון הוא להתאמן בדרך זו גם ב"הקשבה עמוקה" שהיא, לטעמי, אחד מהכלים האפקטיביים ביותר של ההורה המודע באשר הוא).

במפגש האחרון שקיימנו עלה צורך חזק בשיתוף בדוגמאות מהחיים למגוון עניינים. מ"איך ילדים לומדים", ועד "איך מתמודדים עם צרכים חברתיים", "מעורבות של האבות העובדים" ועוד כהנה וכהנה. חשבתי להציע לחברי המעגל שלנו להכנס לדף הזה מדי פעם ודרכו לשתף בדוגמאות מחיי היום-יום, להתייעץ, לחלוק חוויות וכו'... באופן כזה נוכל לשמור על קשר, ולא נצטרך "להתבשל במיץ של עצמנו" עד המפגש הבא. כמובן שכל אחד אחר מרחבי הארץ והעולם מוזמן לשתף ולהשתתף.

כמו כן רציתי לחשוף אחרים לרעיון, ולעודד קבוצות אחרות ברחבי הארץ לפתוח להם "בתי-מדרש" משל עצמם. נראה לי שהגיע הזמן לדון בחינוך-ביתי ולטפח אותו לא רק באופן וירטואלי דרך האתר, אלא גם בחיים, עם האנשים שהם ההורים של החברים של הילדים שלנו. באופן כזה נוכל לבנות קהילות אמיתיות ברחבי הארץ, ומעבר לדאגה לחיי החברה של הילדים, נוכל לתת מענה גם לצורך שלנו, המבוגרים, להתפתח ולגדול. אחרי הכל, החינוך הביתי שבחרנו בו עבור ילדינו, נועד לא פחות גם למעננו...

[חגית_ל*]

תודה לך חגית שפתחת כאן את הדף הזה. מאוד עניין אותי לשמוע אבל אין אצלינו שמרטפות ואנחנו לא יוצאים בשעות הערב המאוחרות אז נעקוב מכאן.

[בן_עמי*]

באיזה איזור המפגשים?

[אמא_בבית*]

הי חגית, איזה רעיון מקסים!
ממש חסר לי להתלבט קצת ביחד.
בקיצור, אני אשמח לבוא למפגשים הבאים.
תפרסמי כאן מתי!

[Alina*]

Great article: http://www.naturalchild.org/guest/[po]john gatto[/po].html.

[חגית_נובק*]

המפגשים מתקיימים בביתנו שבבית-חשמונאי (יישוב קטן באזור רמלה). המפגש הבא יתקיים ביום ד' ה- 8 במרץ בשעה 20:30. מי שמעוניין להגיע, אנא הודיעוני במייל לכתובת: [email protected]

במפגש האחרון התפתח דיון מעמיק בכל מה שנוגע ללמידה ולרכישת ידע באשר הוא. אחד המשתתפים שילדיו צעירים עדיין ביקש מהורים לילדים גדולים יותר שישתפו בעתיד בדוגמאות שהם חווים ביומיום של תהליכי למידה אצל ילדיהם. הבקשה הזו עוררה בי אי-נוחות מסויימת. חשבתי לעצמי שאחד המסרים החשובים שיש בי כלפי הורים "ירוקים" הוא שהנסיון שאותו הם מבקשים ללמוד ממני הוא רק הנסיון שלי עם הילדים שלי. הנסיון הזה הוא יקר מפז עבורי, אך עבור הורה אחר הוא עשוי לא רק להעשיר אותו אלא אולי גם לחסום משהו בהקשבה שלו לילדו. כי כל אחד הוא כלכך חד-פעמי, וכל מערכת יחסית בין כל הורה לכל ילד היא כל-כך ייחודית, ובכל הנוגע לתהליכי למידה מדובר באמת במשהו אינטימי ואישי שבו כל ילד מפלס לו את דרכו הייחודית....

למחרת המפגש באה המציאות והגישה לי על מגש של כסף דוגמה נפלאה: גילעד בני בן השנה והעשרה חודשים ניגש למגרה במטבח והוציא מתוכה קערה שטוחה. אחר-כך הוא לקח קלמנטינה מסלסלת הפירות, והלך עם שני החפצים האלה לסלון. הוא הניח את הקערה על המושב של כורסת הנדנדה שלנו ובתוכה את הקלמנטינה. עכשיו הוא התחיל לנדנד את הכורסה ולעקוב בעיניו אחרי התנועה של הקלמנטינה בתוך הקערה. עמדתי מן הצד והתבוננתי בו. הוא חזר על פעולת הנדנוד שוב ושוב במשך דקות ארוכות. אני אומרת לכם, ניוטון לא היה עושה את זה יותר טוב. הפעוט הקטן שלי למד בעצמו את חוקי המכניקה, והעובדה שהוא לא ניסח אותם באופן מתמטי לא גרעה דבר מתהליך הלמידה שלו. זה היה שיעור מאלף ב"איך ילדים לומדים".

אבל היה כאן עוד שיעור מאלף אחד: ילדים יודעים ללמוד. תמיד ובכל גיל. הדבר הזה הוא חוק טבע. זה שאנחנו כיום, הורים לילדים בחינוך ביתי, זקוקים לאישורים נשנים וחוזרים מהורים מנוסים יותר לכך שילדינו ידעו ללמוד גם ללא מערכת חינוך שתלמד אותם, זה רק בגלל שאנחנו תוצריה של מערכת כזאת. ולכן אני מציעה באהבה לכל מי שחושש מעומק ליבו שללא בית-ספר הוא דן את ילדיו לבורות מסויימת , או לכל הפחות ל"פיגור בחומר", עזבו אתכם מנסיון של אחרים. פשוט הפנו את תשומת הלב לילדיכם והקדישו זמן להתבוננות שקטה בהם. דרכי למידה לאין ספור יתגלו אז לעינכם. התבוננות כזאת עשויה לחשוף בפניכם חוק טבע נוסף: לא רק שילדים יודעים ללמוד בעצמם, הם כמעט אינם עושים דבר שאינו כרוך בלמידה. ילדים פשוט לומדים כל הזמן. וכך גם אנחנו.

[אורית_אוקו_ערוסי*]

אבל היה כאן עוד שיעור מאלף אחד: ילדים יודעים ללמוד. תמיד ובכל גיל. הדבר הזה הוא חוק טבע. זה שאנחנו כיום, הורים לילדים בחינוך ביתי, זקוקים לאישורים נשנים וחוזרים מהורים מנוסים יותר לכך שילדינו ידעו ללמוד גם ללא מערכת חינוך שתלמד אותם, זה רק בגלל שאנחנו תוצריה של מערכת כזאת. ולכן אני מציעה באהבה לכל מי שחושש מעומק ליבו שללא בית-ספר הוא דן את ילדיו לבורות מסויימת , או לכל הפחות ל"פיגור בחומר", עזבו אתכם מנסיון של אחרים. פשוט הפנו את תשומת הלב לילדיכם והקדישו זמן להתבוננות שקטה בהם.

ילדים פשוט לומדים כל הזמן. וכך גם אנחנו.

תודה לך חגית נובק על המילים האלה.
אנחנו חיים בחו"ל, ואני מרגישה שממש "סטיתי מהדרך" כשאני מנסה לגרום לבנותיי שוב ושוב לעבוד בחוברות, ומתאכזבת כשזה לא קורה.
הייתי צריכה את התזכורת שבמילותייך הנ"ל, כי הן כל כך נכונות.@}

[חגית_נובק*]

שלום לכולם.
אני מתכבדת להחיות מעט את הדף הזה ולספר לכם שלאחר חופשת קיץ קצרה, מפגשי בית-המדרש שלנו עומדים להתחדש בשבוע הבא ביום ד' ה- 30.8, בביתנו שבבית-חשמונאי.

במשך החודשים שחלפו החלטנו לייחד כל מפגש לנושא מסויים שנחליט ונודיע עליו מראש. הנושא שיעלה לדיון במפגש הקרוב יהיה:
טלויזיה ומחשב - עד כמה ואנה? (או משהו כזה). הכוונה היא לחלוק בינינו רגשות מחשבות ופתרונות לקושי שמאפיין רבים מאיתנו לנוכח משיכתם העזה של חלק גדול מהילדים לשהייה ממושכת מול מסכי הטלויזיה והמחשב.

אם יש מי מבין קוראי האתר שעדיין לא השתתף במפגשים שלנו ומעוניין, ניתן לכתוב אלי לכתובת: [email protected] ולקבל הסברי הגעה. (בית-חשמונאי נמצא בין רמלה ללטרון)

[נועה_בר*]

האם המפגשים ממשיכים להתקיים?

[פלוני_אלמונית*]

האם המפגשים ממשיכים להתקיים?
גם מעוניינת לדעת